המכללה מכשירה 3,000 תלמידים בשנה בחמישה קמפוסים. הוסיפה לאחרונה קורסים חדשים בתחומי הסייבר והאינטרנט של הדברים
רו"ח רפי צרפתי
חברת נס טכנולוגיות (Ness) העבירה את הניהול של מכללת ההייטק שלה, מכללת נס, לידיו של אדיב ברוך שהיה ממייסדי חברת נס טכנולוגיות בסוף שנות ה-90, ולידיו של רואה החשבון רפי צרפתי, ששימש בשעבר כמנכ"ל המסלול האקדמי במכללה למנהל. כיום המכללה מעסיקה צוות של 80 ומפעילה חמישה קמפוסים ברחבי הארץ המספקים הכשרה טכנולוגית לכ-3,000 תלמידים בשנה.
אדיב ברוך אמר שההכשרות המקצועיות במכללה הותאמו לצורכי השוק המשתנים. רפי צרפתי אמר ששוק ההייטק סובל ממחסור בכוח אדם מיומן ומקצועי. אנחנו משמשים חוליה המסייעת לצמצום המחסור. על-פי נתוני האוצר, הביקוש לעובדי ההייטק הקפיץ את השכר בענף בשנת 2015. הביקוש נובע בעיקר מכניסה של תאגידי הייטק בינלאומיים לישראל ואקזיטים בולטים".
המכללה הוקמה בשנת 2001 ופרוסה היום בקמפוסים בתל-אביב, ירושלים, נתניה, רחובות ובאר-שבע והיא מלמדת את המקצועות הנדרשים והמבוקשים ביותר בשוק הטכנולוגי, ומציעה גם מסלולי הסבה והכשרה מקצועית. למכללה שותפויות אסטרטגיות גופים עולמיים גדולים, דוגמת IBM, SAP ו-Microsoft.
בימים אלה מתווספים להכשרות שני מקצועות חדשים: סייבר ואינטרנט של הדברים (IoT). שאר הנושאים הנלמדים במכללה: ניהול רשתות ותשתיות, פיתוח והנדסת תוכנה, פיתוח אפליקציות למובייל, אבטחת מידע, שליטה ובקרה, BI הדרכת והטמעת מערכות מידע, מפתחי ISTQB ו-QA, בדיקות תוכנה, קידום אתרים במנועי חיפוש, גרפיקה ומולטימדיה, הדרכה והטמעת מערכות SAP, ניהול מערכות מידע, ניהול חברות טכנולוגיות, ניהול טכנולוגי הכולל ניהול פרויקטים והכנה לבחינות. בנוסף מציעה המכללה מיומנויות ניהוליות ומשלימות: ניהול ומנהיגות, ניהול צוות, תקשורת אפקטיבית, הנעת עובדים, הדרכה טובה, פרזנטציה מנצחת ושרות.
האקסלרטור מתוכנן להתחיל לפעול מחודש יוני הקרוב בתל-אביב. אלביט והתעשייה האווירית אישרו לפרסם את השתתפותן במיזם
רובוט וייפר של אלביט
חברת iHLS מקימה אקסלרטור לנושאי צבא, ביטחון והגנת המולדת, שיפעל ממשרדי החברה ברחוב יד חרוצים בתל-אביב. ל-Techtime נודע שהאקסלרטור מתוכנן להתחיל לפעול מתחילת חודש יוני השנה. החברות שכבר אושר לפרסם את השתתפותן במיזם הינן נתעשייה האווירית והחממה הטכנולוגית של אלביט, אינקוביט. בקרוב יפורסם קול קורא המזמין חברות סטארט-אפ טכנולוגיות להציע מועמדות לתוכנית.
החברות שיתקבלו לתוכנית יקבלו מקום במתחם העבודה שנמצא בימים אלה בהקמה. הן יקבלו הדרכה והרצאות של מומחים טכנולוגיים ומקצועיים, גם מפגשים עם נציגי חברות מובילות, משקיעים ומשלחות מהעולם, וכן חשיפה נרחבת במסגרת הכנסים שמקיימת חברת iHLS ובפרסומים שלה בערוצי המדיה הממוקדים בנושאי ביטחון והגנת המולדת.
התוכנית תנוהל על-ידי אבי יריב, סא"ל במיל' בחיל התקשוב, ממייסדי חברת iHLS ובעל רקע נרחב וניסיון בתחומי הטכנולוגיה והשיווק הביטחוני וכן על-ידי טל כתרן, מחלוצי האקסלרטורים בישראל ובעל ניסיון בהנחיית ובליווי יזמים טכנולוגיים. לדברי טל, המטרה היא הכוונה לספק לחברות תמיכה, סיוע וייעוץ.
סדנת הייצור המיידי מסן פרנסיסקו תסייע בייצור מדפסת המעגלים המודפסים DragonFly 2020 3D, כדי להאיץ את השיווק שלה בתעשיית האלקטרוניקה בארה"ב
מדפסת ה-PCB של ננו דיימנשן
חברת ננו-דיימנשן (Nano-Dimension) מנס ציונה תשתף פעולה חברת שירותי הייצור המיידי FATHOM מסן פרנסיסקו, במטרה לקדם את הפיתוח המסחרי של מדפסת המעגלים האלקטרוניים של ננו-דיימנשן, DragonFly 2020 3D. ננו-דיימנשן הודיעה גם כי בתום הפיתוח היא תתחיל לשווק את המדפסת בעמק הסיליקון ובחוף המערבי, לב תעשיית האלקטרוניקה בארצות הברית.
באפריל 2015, חשפה ננו דיימנשן את גרסת האלפא של מדפסת DragonFly 2020 3D, המיועדת לייצור מיידי של מעגלים מודפסים (PCB) רב-שכבתיים. המדפסת מתבססת על דיו ייחודי המורכב מננו-חלקיקי כסף, והיא מסוגלת להדפיס בתוך שעות ספורות מעגלים רב-שכבתיים. ככזו, היא מכניסה מודל פעילות חדש לתהליך הפיתוח בתעשיית האלקטרוניקה. לראשונה, היא תאפשר למתכנני החומרה לייצר מיידית את המעגל המודפס של האבטיפוס, ולחסוך שבועות רבים בפיתוח אב-הטיפוס. למעשה, להפוך את התהליך ל-In-House. להערכת החברה, סוגי המעגלים שיכולה המדפסת לייצר מכסים כ-80% מהמעגלים המודפסים בתעשיית האלקטרוניקה.
חברת FATHOM פועלת במתכונת של סדנת פיתוח וייצור מוצרים באמצעות טכנולוגיות של הדפסת תלת-מימד בשילוב שיטות ייצור מסורתיות. החברה משרתת לקוחות בתחום התעופה, הרפואה והאלקטרוניקה הצרכנית. היא מתמחה בכל סוגי הדפסות התלת-מימד, כגון FDM, PolyJet, SLA, SLS ו-DMLS. חברת FATHOM נחשבת לאחת החברות המובילות בתחום הדפסות התלת-מימד בארצות הברית, ובשנת 2015 הופיעה בשנה השלישית ברציפות ברשימת 500 החברות הפרטיות בעלות קצב המהיר ביותר של המגזין Fortune.
העתק הפסל משה של מיכלאנג'לו שיוצר על ידי סדנת פאתום.
סמנכ"ל פיתוח עסקי בננו-דיימנשן, סיימון פריד, אמר שהעיסקה תקרב את ננו דיימנשן אל שוק היעד שלה, "הודות למוניטין שלה כאחת החברות המובילות והיצירתיות ביותר בארה"ב בתחום שירותי הדפסות התלת-מימד". במסגרת שיתוף הפעולה ביניהן, ננו-דיימנשן ו-FATHOM יקדמו את פיתוח מדפסת ה-DragonFly 2020 3D, כך שניתן יהיה להתחיל ולשווק אותה ליצרנים וחברות בתחום האלקטרוניקה, כדי לשלב אותה בתהליך הפיתוח והייצור.
מעבר להתמחות של FATHOM בתחום הדפסת התלת-מימד, אין ספק כי המיקום האסטרטגי של החברה, בלב עמק הסיליקון בסן פרנסיסקו, הינו סוג של הצהרת כוונות ויסייע לננו-דיימנשן לשווק את המדפסת שלה בתעשיית האלקטרוניקה האמריקאית.
בהודעה של שתי החברות לא צוין מהו המועד המתוכנן להשקת הדגם המסחרי, ואולם בעת חשיפת דגם האלפא באפריל 2015 הצהירה ננו-דיימנשן כי בכוונתה להתחיל ולשווק את המדפסת באופן מסחרי במחצית השנייה של 2016.
בדצמבר האחרון אישר המדען הראשי בישראל לננו-דיימנשן מענק בסך של עד 1.3 מיליון דולר לצורך פיתוח המדפסת שלה. כמו כן, במרץ ביצעה ננו-דיימנשן הנפקה בנסד"ק בארצות הברית, והיא כעת נסחרת באופן דואלי בישראל ובארצות הברית. המנייה של החברה זינקה אמש במסחר בתל אביב ב-2.16% ל-652 אגורות. מאז תחילת פברואר עלתה מניית החברה בכ-6%.
מחקר חדש של ארגון GSA מעריך שהתעשייה ניצבת בפני מהפיכה במודל העיסקי ותעבור למודלים חדשים: שבבים בקוד-פתוח, מיקרו-פאבים זולים, ארכיטקטורות מחשוב חדשות וסוף סוף גם את הפריצה של שוק ה-FPGA הוותיק
החדר הנקי באינטל. אור חדש על עיסקת אלטרה
תעשיית השבבים לא מאבדת את מעמדה בכלכלה העולמית, אלא היא משנה את פניה וצפויה לצמוח מחדש באמצעות מודלים עיסקיים וטכנולוגיים חדשים. למסקנה הזו הגיע צוות חוקרים של ארגון יצרני השבבים העולמי (GSA), אשר ניסה להעריך את השלבים הבאים בהתפתחות התעשייה, לאחר שנה עמוסה מאוד שבמהלכה נבלמה הצמיחה ובוצעו מיזוגים ורכישות בקנה מידה חסר תקדים.
כל הסימנים מראים: הצמיחה נתקעה
למרות היותה מחזורית באופייה, במשך חמשים השנים האחרונות שמרה תעשיית השבבים העולמית על מגמת צמיחה עקבית, כאשר רק בעשור האחרון היא גדלה בכ-50% והגיעה לשיא מכירות של 340 מיליארד דולר ב-2014. אלא שבמעבר לשנת 2015 המכירות ירדו ב-1.9%, ולהערכת WSTS השנה תהיה התאוששות חלקית של 1.4% להיקף מכירות של כ-341 מיליארד דולר ב-2016.
מכירות תעשיית השבבים בשנים האחרונות. מקור: statista
בדיקה של בנק ההשקעות מורגן סטנלי מציירת את תמונת המצב מכיוון אחר לגמרי: הנפקות ציבוריות (IPO) של חברות שבבים תפסו ב-2015 רק 5% מכלל ההנפקות הטכנולוגיות בארה"ב – בהשוואה ל-25% לפני עשור.
כנראה שהמשקיעים צפו נכון את המגמות: בדיקת GSA מגלה שרק 37% מחברות השבבים שהונפקו בחמש השנים האחרונות, השיגו מחיר מנייה גבוה ממחיר ההנפקה הראשונית. התעשייה מפגרת במובנים נוספים: בשנים 2004-20014 צמח המשק העולמי בשיעור של 6% בשנה. תעשיית השבבים, לעומת זאת, השיגה צמיחה שנתית של 4.4% בלבד.
אחת מהסיבות למשבר נעוצה בעלייה התלולה בעלויות הייצור והפיתוח של שבבים חדשים. פרוייקטי תכנון שבבים שלפני 20 שנה דרשו השקעה של כמה עשרות מיליוני דולרים (פחות מ-50 מיליון), עולים היום כ-200 מיליון דולר. בנוסף, הם מתמודדים עם ריבוי עצום של מקורות IP, המערערים את היכולת לעמוד בלוחות הזמנים.
עלות הפיתוח של שבבים חדשים. מקור: gartner
על הרקע הזה צמח גל המיזוגים של חברות השבבים בשנת 2015. באותה שנה בוצעו עיסקאות מיזוג ורכישה ביקף של 117.1 מיליארד דולר – פי חמישה מאשר בשנת 2014, שבה בוצעו עיסקאות בהיקף של 19.9 מיליארד דולר.
הסינים מעלים את המחירים בשוק
חברת IC Insights סבורה שהמיזוגים מאפשרים לחברות להמשיך למצוח, בלא לבצע את ההשקעות הגדולות הכרוכות בפיתוח מוצרים חדשים וייצור רכיבים בטכנולוגיות המתקדמות ביותר. היאמאמינה שהשווי הגדול של חלק מעיסקאות המיזוג נובע מהתפתחות בשוק הסיני.
"ממשלת סין החליטה לבנות תעשיית סמיקונדקטורס עצמאית, ולצורך זה היא שלחה קרנות השקעה ממשלתיות, כמו Tsinghua Unigroup, כדי לבצע רכישות אגרסיביות בחו"ל. הדבר הזה מעלה את השווי של רוב החברות המרכזיות בעומדות בפני מכירה.
לאור המצב הזה, שואל הדו"ח של ארגון GSA, מה תהיה ההשפעה של התהליכים האלה על המודלים העיסקיים של תעשיית השבבים? חלק מהתשובות נעוץ בעבר: תחרות עזה וירידה בשולי הרווח בשנות ה-90 הביאו להצמחת מודל ה-Fabless, שבו פועלות יצרניות שבבים ללא מפעל ייצור, כאשר הייצור נעשה אצל קבלניות חיצונית, דוגמת TSMC, UMC, GlobalFoundries או TowerJazz הישראלית.
המודל הזה הפחית דרמטית את עלויות הכניסה לשוק והתגלה במודל מוצלח מאוד: כיום אחראיות חברות הפאבלס על כ-40% מהמכירות של תעשיית השבבים כולה. לצידן צמחו יצרניות הקניין הרוחני, שהקצינו את המודל והתמקדו במכירת מרכיבי קניין רוחני ליצרניות השבבים. חברות כמו ARM, סינופסיס, Imagination ו-CEVA הישראלית הפכו למרכיב מרכזי בתעשיית השבבים המודרנית.
שבבי קוד-פתוח
כרטיס הפיתוח של MAX 10 ביחד עם מחשב Adruino
מה יהיה המודל העיסקי החדש שייווצר בעקבות המשבר הנוכחי בתעשייה? אחד מהפתרונות נעוץ ככל הנראה במודל הקוד הפתוח (Open Source). בתעשיית התוכנה זהו מודל שהצליח מעבר לכל התחזיות. כיום פועלים כ-95% משרתי האינטרנט על-גבי מערכת ההפעלה בקוד פתוח לינוקס. כ-85% מהסמארטפונים בעולם מריצים את מערכת ההפעלה הפתוחה אנדרואיד. חברת Red Hat, המתמחה בהפצת תוכנות קוד-פתוח הגיעה לאחרונה להיקף מכירות של כ-2 מיליארד דולר בשנה.
אחד מהרעיונות החדשים ביותר בתחום הוא אימוץ מודל הקוד הפתוח גם בתעשיית השבבים. מאחורי הרעיון עומד ארכיטקט הקוד הפתוח של חברת Trimble המייצרת מערכות GPS. לדעתו, צוותים קטנים של מהנדסים, כנראה קבוצות מהאקדמיה, ירכשו ציוד יציור ישן, וישפרו אותו באופן שיאפשר לספק סביבת ייצור זולה בנוסח micro-fab.
הציוד הזה, שיהיה זמין וזול, יעבוד מול כלי פיתוח חופשיים וספריות חופשיות של קניין רוחני. אומנם הטכנולוגיה החדשה לא תהיה מתקדמת כמו הטכנולוגיות של יצרניות הענק הגדולות, "אולם אם היא תהיה טובה מספיק, היא תאפשר לקבוצות קטנות מאוד של אנשים להביא לשוק מוצרים חדשים ללא העלויות העצומות המעיקות כיום על הדינוזאורים".
מערכת במודול של SolidRun הישראלית
במובן מסויים רעיון החומרה בקוד-פתוח כבר נמצא בשוק. הוא מיוצג באמצעות פלטפורמת פיתוח המיקרו-בקרים Arduino, מחשב הכרטיס Raspberry Pi הנמכר היום במחיר של 5 דולר בלבד, וכרטיסי המחשב הזעירים של SolidRun הישראלית.
אפילו אינטל נכנסה לתחום החומרה בקוד-פתוח, כאשר היא השיקה את כרטיס המחשב MinnowBoard המבוסס על מעבד אטום 64 סיביות ומריץ את מערכות ההפעלה לינוקס, אנדרואיד וחלונות. כיום היא גם מספקת את פלטפורמת TinkerForge הרחבה, המאפשרת לחברות לפתח במהירות (וגם למכור) יישומי מיקרו-בקרים שונים.
ארכיטקטורת מחשוב חדשה
כיוון אפשרי נוסף נעוץ באימוץ ארכיטקטורת מחשוב חדשה. כמעט כל השבבים בשוק כוללים כיום מעבד המבוסס על ארכיטקטורת פקודות מסחרית (Instruction Set Architecture), שהשימוש בה דורש תשלום תמלוגים יקרים מאוד, יקרים מדי להרבה חברות.
רשימת החברות התומכות בארכיטקטורת המחשוב החופשית RISC-V
כדי להוזיל את העלויות של השימוש בארכיטקטורת המחשוב, פיתחו חוקרים באוניסרסיטת ברקלי בקליפורניה גרסת קוד פתוח של ISA חדשה בשם RISC-V, שתוכל להריץ מעבדים חזקים מאוד, עד 128 סיביות.
הארכיטקטורה הזו מיועדת להריץ שרתים חזקים מאוד, מערכות משובצות זולות, ואפילו אבזרי IoT שהם חסכניים מאוד באנרגיה ובמשאבי עיבוד. כבר היום היא ניתנת בחינם באמצעות רישיון השימוש החופשי של האוניברסיטה (Berkeley Software Distribution). אלא שהרעיון לא נשאר באקדמיה. לאחרונה הוקם ארגון התמיכה התעשייתי RISC-V Foundation, שנועד להפיץ את השימוש בארכיטקטורת המחשוב החופשית. בינואר השנה דיווח האיגוד שהתמיכה התעשיית מתרחבת, וכיום הוא מקבל תקציב תמיכה מ-16 חברות גדולות בתעשייה. בהן: HP, גוגל, אורקל, מיקרוסמי, לאטיס ועוד.
חלון ההזדמנויות של הרכיבים המתכנתים
השימוש ברכיבים מיתכנתים אינו חדש בתעשייה. במשך שנים רבות הם מאפשרים לחברות להוציא לשוק מוצרים חדשים או מוצרים בכמויות קטנות, באמצעות רכישת רכיב שניתן לתכנת את המבנה הלוגי שלו. אלא שהתחום הזה נשאר שולי בתעשייה ומגיע לכ-5 מיליארד דולר מכירות בלבד בשנה.
להערכת GSA, הלחצים החדשים בשוק השבבים עשויים לדחוף את יצרני הרכיבים המיתכנתים לספק פלטפורמות גמישות יותר וזולות יותר, אשר יאפשרו לחברות חדשות להוציא לשוק מוצרים חדשים בלא צורך לייצר אותם. המבחן הגדול יהיה האם התעשייה תצליח לספק רכיבים מתכנתים אשר יכולים לעמוד בדרישות המחיר של שוק ה-IoT המתפתח.
סירת ההצלה של אינטל
ההערכה הזו מאירה באור חדש את עיסקת הענק משנה שעברה, שבמהלכה רכשה אינטל את חברת Altera תמורת 16.7 מיליארד דולר. אלטרה היא התמחרה המרכזית של Xilinx ושתיהן מחזיקות ברובו של שוק ה-FPGA העולמי.
מיד לאחר העיסקה, ההערכות שרווחו בשוק היו שאינטל מעוניינת לנצל את הטכנולוגיה של אלטרה כדי לספק מעבדים חזקים במיוחד למרכזי נתונים וחוות שרתים. בשלוש השנים האחרונות בוצעו מספר רב של ניסויים בתעשייה, שבהם התברר כי השילוב של מעבד CPU ביחד עם רכיב FPGA משפרים בצורה משמעותית מאוד את הביצועים של בסיסי נתונים.
אלא שייתכן שמאחורי העיסקה נמצא דבר חדש לחלוטין, והרבה יותר חשוב: אינטל מכינה לעצמה סירת הצלה שתאפשר לה להשתלב בתעשיית השבבים העתידית, שבה ההצלחה תהיה תלוייה במודלים עיסקיים חדשים המבוססים על קוד פתוח, חומרה פתוחה ומחיר כמעט אפסי. הרעיון הזה מסביר את המחיר הגבוה שהיא הסכימה לשלם. למעשה, זו היתה העיסקה הגדולה ביותר בתולדותיה של חברת אינטל.
חברת סטראטוסקייל מהרצליה פיתחה תוכנה המאפשרת לנהל דטה סנטר ארגוני במתכונת של ענן פרטי, בלא תלות בסוג השרתים. עד היום היא גייסה כ-70 מיליון דולר
מנכ"ל ומייסד סטראטוסקייל, אריאל מייסלוס
חברת סטראטוסקייל (Stratoscale) מהרצליה, המפתחת פתרונות לניהול דטה סנטר ארגוני, השלימה סבב גיוס הון שהיקף של 27 מיליון דולר. זהו סיבוב הגיוס השלישי של החברה, והפעם הצטרפה אליו חברת קואלקום באמצעות קרן ההשקעות שלה,קואלקום ונצ'רס. הגיוס הקודם הושלם ב-2014 ובמהלכו גוייסו 32 מיליון דולר. עד היום גייסה החברה כ-70 מיליון דולר ממשקיעים.
סטראטוסקייל פיתחה פתרון תוכנה לחוות שרתים ללא תלות בסוג השרת בשם חוות השרתים מבוססי תוכנה (Software Defined Data Center), המאיץ דרמטית את קצב הפיתוח של יישומים עסקיים חדשים. מנכ"ל ומייסד סטראטוסקייל, אריאל מייסלוס, אמר שגיוס ההון יאפשר לחברה להאיץ את קצב החדירה לשווקים נוספים, כולל יציאה לשוק העולמי, "כדי לענות לביקוש בדטה סנטר ארגוני המנוהל כענן פרטי".
ארכיטקטורת התוכנה של סטראטוסקייל
מנהל פעילות קואלקום ונצ'רס בישראל, מוני חסיד, הסביר שקואלקום רואה הזדמנויות רבות לצמיחה בתחום חוות השרתים. "סטראטוסקייל ממוצבת במקום המאפשר לה להיות שחקן מרכזי במהפיכה הטכנולוגית שאנחנו חווים. הגידול המואץ שלה מצביע על יכולתה להוביל את התחום".
פתרון התוכנה של החברה, Stratoscale Symphony, אינו תלוי בחומרה ומאפשר ניהול עצמאי ואוטומטי של הרכיבים הפיסיים והווירטואלים בכל חוות שרתים. למעשה, הוא מספק למחלקת ה-IT המקומית חלק מהכלים שאבדו לה עם המעבר לענן הציבורי. בשנה האחרונה החברה השיקה תוכנית שותפים עיסקיים שבעזרתה היא התרחבה לצפון אמריקה ולאירופה.
המייסד והמנכ"ל אדוארד יו ליו: "אלפי משקיעים סינים בעלי חברות בינוניות מחפשים השקעה אסטרטגית בחברות סטארט-אפ ישראליות"
למרות הגידול המסתמן בשנה האחרונה מבחינת השקעות סיניות בחברות הייטק ישראליות, קיים פער בין הרצון ההדדי לעשות עסקאות לבין הפעילות בשטח. כך אמר אדוארדס יו ליו, מנכ"ל ומייסד חברת Vadi, שהיה דובר מרכזי בכנס IVC על השקעות סיניות בחברות ישראליות, שהתקיים בבורסה בתל אביב.
חברת Vadi היא חברה סינית הפועלת בתל-אביב במטרה לתמוך במשקיעים סינים בצעדיהם הראשונים בשוק ההייטק והסטארט-אפ הישראלי. אדוארדס הסביר בכנס שאלפי משקיעים סינים בעלי חברות בינוניות מחפשים השקעה אסטרטגית בסטארטאפים ישראלים, אולם ליזמים ישראלים קשה לזהות מי הוא משקיערציני ומי לא.
להערכת שגרירות סין בישראל, היקף ההשקעות הסיניות בישראל שאינן בסקטור הפיננסים והביטוח, הסתכם בכ-6 מיליארד דולר ב-2015. משרד המסחר הסיני מעריך שהיקף ההשקעות הישירות שאינן פיננסיות של סין במדינות זרות היה כ-118 מיליארד דולר ב-2015.
בהרצאתו הוא אמר שחברות ענק כמו Baidu, Alibaba ו-Tencent אינן בהכרח המשקיעות המתאימות לכל סטארטאפ ישראלי. "לעומת הגופים העצומים הללו, שחלקם חוברים לקרנות ישראליות, Vadi תייצג סוג אחר של משקיעים, המתאימים יותר לשוק הישראלי: חברות סיניות קטנות ובינוניות, רובן חברות תעשייה, המחפשות השקעות אסטרטגיות כדי להכניס חדשנות למוצרים שלהן".
מימין לשמאל: אדוארדס יו ליו, קובי סימנה מנכ"ל IVC ופגי מזרחי, מנהלת יחידת סין במכון היצוא
לדבריו: "הכלכלה הסינית מתארגנת מחדש, והתעשיות מסורתיות צריכות לבצע באופן דחוף שדרוג וחדשנות. במקביל מתחולל שינוי באופי המיזוגים והרכישות שעושים הסינים בחו"ל: הם עוברים מהשקעות במשאבי טבע לטכנולוגיה, מהשקעות של מיליארדים להשקעות של מיליונים, ומחברות ממשלתיות לעסקים פרטיים. עבור אותם משקיעים סינים, השקעות בחו"ל מיועדות להשיג טכנולוגיה ולחדור לשוק העולמי.
החברה נשענת על שותפי עיסקיים, בהם גופים סיניים המאגדים עסקים תעשייתיים. בהם: China Zhisland משנגחאי, שהוא מועדון עסקים המאגד 5,000 עסקים סינים בעלי מחזור של יותר מ-100 מליון RMB כל אחד, כשני שליש מהם שייכים לתעשיות מסורתיות יצרניות.
אדוארדס יו ליו הוא בעל תואר MBA מהפקולטה למינהל עסקים של אוניברסיטת ת"א ומזכיר כללי של ארגון בוגרי האוניברסיטה הסינים. עוד בטרם עבר לחיות בישראל, הוא צבר ניסיון בעבודה מול ישראל במשרד החוץ בממשל המקומי של העיר נאנג'ינג, העיר השלישית בחשיבותה בסין. ואדי, שרשומה כחברה בע"מ ומשרדיה ברחוב יבנה בת"א, מעסיקה עובדים ישראלים בעלי תואר אקדמי בלימודי מזרח אסיה, דוברי סינית שעבדו בגופים ישראלים בסין.
טיפ מקצועי: כיצד לבצע בדיקה וחישוב של חומרי התהליך בהרכבות אלקטרוניות, לצורך תאימותם לתקני RoHS-2, REACH-SVHC & Conflict Minerals ודרישות נוספות
מאת: ראובן רוקח *
חברות רבות בתעשיית האלקטרוניקה בארץ ובעולם מבצעות בדיקות תאימות לחוקים, תקנים ודירקטיבות של איכות הסביבה דוגמת RoHS-2, REACH-SVHC, Conflict Minerals, China RoHS ועוד. לצורך זה בודקות את הפריטים בהרכבה (BOM), הכוללים את הכרטיסים והרכיבים האלקטרוניים, פריטים מכניים, זיווד וחווט.
הבדיקה מבוצעת בדרך-כלל על-ידי חברות בינלאומיות המתמחות בכך, כמו למשל חברת greensofttech.com. בידי החברות האלו מצוי מאגר נתונים הכולל עשרות מיליוני רכיבים ועשרות אלפי יצרני רכיבים, יצרני פריטים ומכרות מתכת.
יחד עם זאת, בדיקת תהליך הייצור וחומרי העזר המשולבים בתהליך אצל קבלני ההרכבות עצמם, היא חשובה לא פחות, בשל המשקל המצטבר של נקודות ההלחמה בשני הצדדים של הכרטיס האלקטרוני, נקודות הדבק והחומרים האחרים המשתתפים בהרכבה.
1 משקל נקודות ההלחמה בהרכבה:
קבלת משקל נקודות ההלחמה במכלול ניתנת לביצוע בשני אופנים:
1.1 בדיקת משקל פיסית:
1.1.1 שקילה של הכרטיס הריק.
1.1.2 מריחת משחת הלחמה (ללא רכיבים) על הכרטיס האלקטרוני בצד אחד, העברה בתנור Reflow ולאחר מכן מריחה בצד שני ושוב העברה בתנור Reflow.
1.1.3 הלחמה ידנית או הלחמת גל של יתרת חורי הרכיבים בכרטיס (Through holes).
1.1.4 שקילה של הכרטיס האלקטרוני אחרי מריחת המשחה וה-Reflow בשני הצדדים.
1.1.5 ההפרש בין שני המשקלים הוא המשקל של כל נקודות ההלחמה בכרטיס.
1.2 חישוב תיאורטי:
1.2.1 בדיקת שטח הפתחים הכולל בסטנסיל (מסיכה) משחת ההלחמה של כל צד בכרטיס.
1.2.2 חישוב שטח המשחה הכולל של כל צד ומכפלתו בעובי הסטנסיל לקבלת הנפח הכולל של המשחה.
1.2.3 בדיקת אחוז והמשקל הסגולי של משחת ההלחמה (סגסוגת ופלקס).
1.2.4 חישוב המשקל הסגולי של המשחה בעזרת משוואת גרילי (Greely Formula):
משוואת גרילי לחישוב המשקל הסגולי של משחת ההלחמה
1.2.5 חישוב המשקל הכולל של נקודות ההלחמה (Solder joints), על-ידי מכפלת נפח המשחה הכולל כפול Msp ובנוסף, נקודות ההלחמה הידניות והלחמת הגל, כפול המשקל הסגולי של הסגסוגת Mal.
1.2.6 להלן דוגמא מעשית: לחישוב משקל סגולי למשחה A עם סגסוגת SAC 305 אחוז משקלי לפלקס 11.7% , משקל סגולי לסגסוגת 7.38 גר' לסמ"ק ולפלקס 1 גר' לסמ"ק.
2 נקודות הדבק: דבק SMT, דבק לקיבוע רכיבים גדולים, פד או דבק מוליך חום, סרטים דביקים, רצועות הצמדה פלסטיות, הם גם דוגמה לחומרים במכלול המחויבים בבדיקה.
3 מעגלים עם ציפוי לכה, יש לבדוק גם את התאימות של הלכה.
4 מדבקות ברקוד ותוויות שונות.
5 חשוב לבצע בדיקה של תהליכי הייצור, חומרי העזר וחומרי הניקוי/סולבנטים, על-מנת לוודא את תאימותם לתקנים השונים (כגון: אמנת מונטריאול וקיוטו), בהתאם לדרישת הלקוחות או החוקים הקיימים במדינות המייבאות.
גילוי נאות: ראובן רוקח (רוקח טכנולוגיות), הינו יועץ טכנולוגי המתמחה בתהליכים, חומרים וטכנולוגיות ייצור בתעשיית האלקטרוניקה. הוא מייצג בישראל את חברת גרינסופט טכנולוגיות (http://greensofttech.com) המתמחה בבדיקות תאימות מכלולים אלקטרונים לתקנים, דירקטיבות והחוקים השונים של איכות הסביבה.
גרוב, יהודי יליד הונגריה ששרד את השואה, היה בן 79 במותו. תחת הנהגתו צמחה אינטל להיות ענקית של 26 מיליארד דולר בשנה
התמונה באדיבות אינטל
אנדי גרוב, אחד ממייסדי חברת אינטל העולמית, ששימש מנכ"ל החברה ויושב הראש שלה, הלך אתמול לעולמו בארצות הברית. גרוב, יהודי יליד הונגריה ששרד את השואה, היה בן 79 במותו. גרוב, מהנדס כימיה בהשכלתו, הפך לאחד האנשים המשפיעים ביותר על הטכנולוגיה העולמית כשמיקד את אינטל מייצור שבבי זיכרון לייצור מיקרו מעבדים.
אחרי שקיבל תואר דוקטורט באוניברסיטת ברקלי, הצטרף גרוב לחברת פיירצ'יילד סמיקונדקטורס כחוקר בצוותו של גורדון מור (מנסח חוק מור). לאחר מכן הוא היה אחד מהעובדים הראשונים של חברת אינטל, כשהיא נוסדה על-ידי מור ורוברט נויס בשנת 1968.
הוא מילא תפקיד מרכזי בהסטת המוקד של אינטל מייצור שבבי זיכרון למיקרו-מעבדים, ובהתמקדות בשוק הצרכני. גרוב שימש כנשיא אינטל בשנים 1979-1989 ויו"ר החברה בשנים 1997-2005.
תחת הובלתו הפכה החברה למובילה העולמית בייצור מיקרו מעבדים עם מעבדי 386 ופנטיום שסללו את הדרך למהפיכת המחשוב האישי. בתקופה זו צמחו מכירותיה מ-1.9 מיליארד דולר בשנה לכ-26 מיליארד דולר.
שני הספרים שכתב על ניהול חברות הייטק, "ניהול יעיל", ו"רק הפרנאודיים שורדים" נחשבים לספרי ניהול מובילים הנמכרים עד היום בהצלחה רבה.
החברה סיימה את השנה עם רווח נקי של 118 מיליון דולר. צבר ההזמנות של רפאל מסתכם בכ-4.96 מיליארד דולר
מנכ"ל רפאל הנכנס, יואב הר אבן
המכירות של חברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות (Rafael) הסתכמו בכ-2.02 מיליארד דולר בשנת 2015. החברה דיווחה היום (ג') שהרווח הנקי הסתכם בכ-118 מיליון דולר. צבר ההזמנות שלה מסתכם בכ-4.96 מיליארד דולר (כ-19.4 מיליארד שקל), השווה בממוצע לפעילות של כשנתיים וחצי.
כמחצית מצבר ההזמנות מיועד לייצוא באסיה, באירופה, באמריקה הצפונית והדרומית ועוד. חברת רפאל נחשבת למעסיק התעשייתי הגדול ביותר בצפון הארץ, עם כ-7,000 עובדים באופן ישיר ועוד כ-20 אלף בתי אב באופן עקיף. מנכ"ל רפאל, האלוף (במיל.) יואב הר אבן, אמר שבמהלך שנת 2015 הושלמו מספר פרויקטים מרכזיים ומשמעותיים למערכת הביטחון, בהם גם השלמת ניסויי הפיתוח של מערכת "שרביט קסמים" להגנה מפני טילים, עם משהב"ט וחברת רייתאון ומסירת המערכת לחיל האוויר.
התוצאות העסקיות של רפאל בשנת 2015
הר אבן נכנס לתפקיד לפני כחודשיים, כאשר החליף בתפקיד את האלוף (במיל') ידידיה יערי שפרש לאחר 11 שנים בחברה. יו"ר דירקטוריון רפאל, תת-אלוף (במיל.) יצחק גת, אמר כי היכולת של החברה להיות חברה עסקית, גלובלית, צומחת ורווחית, מאפשרת לה גם להשקיע משאבים במחקר ופיתוח לצורכי מערכת הביטחון.
צבר ההזמנות הגיע לשיא של כ-6.6 מיליארד דולר. תקציב המו"פ הסתכם בכרבע מיליארד דולר. שוקי יעד אסטרטגיים: דרום-מזרח אסיה ואירופה
מל"ט הרמס 900 שיסופק למשרד הביטחון השווייצרי
בשנת 2015 הסתכמו המכירות של חברת אלביט מערכות (Elbit) בכ-3.1 מיליארד דולר בהשוואה לכ-2.9 מיליארד דולר בשנת 2014. התחומים העיקריים שתרמו להכנסות החברה היו תחום המערכות המוטסות ותחום מערכות התקשו"ב. החברה דיווחה היום (ב') על גידול במכירת מערכות יבשה, הנובע בעיקר מהגידול במכירת מערכות בקרת אש לטנקים ומערכות ראיית לילה ללקוחות בדרום-מזרח אסיה. לעומת זאת חלה ירידה קלה במכירות התקשו"ב כתוצאה מירידה במכירת מערכות שליטה ובקרה, בעיקר ליישומי HLS באמריקה הלטינית.
בצלאל מכליס
צבר ההזמנות של החברה בסוף דצמבר הסתכם בכ-6.56 מיליארד דולר, בהשוואה לכ-6.26 מיליארד דולר בסוף 2014.
כ-68% מצבר ההזמנות של החברה הוא של הזמנות מלקוחות מחוץ לישראל. כ-68% מצבר ההזמנות מתוכנן לביצוע במהלך השנים 2016-2017.
הוצאות המחקר והפיתוח הסתכמו בכ-243 מיליון דולר (7.8% מההכנסות) ב-2015, בהשוואה ל-228 מיליון דולר (7.7% מסך ההכנסות) בשנת 2014.
שיפור היעילות התפעולית
נשיא ומנכ"ל אלביט, בצלאל מכליס, אמר שבשנת 2015 החברה ראתה גידול בהכנסות וברווח הנקי, שנבע משיפור הרווחיות בכל הפעילויות העסקיות. "סיימנו את השנה עם שיא בצבר ההזמנות. הגידול היציב בצבר ההזמנות שלנו בשנים האחרונות הניע את המגמה העכשווית של צמיחה בהכנסות החברה. המאמצים שנקטנו להבטחת יעילות תפעולית והגברת הסינרגיה בין היחידות העסקיות אפשרו לנו לשפר את הרווחיות".
לדבריו, "בשנת 2015 היינו עדים לחידוש מוגבר בביקוש לטכנולוגיות ולפתרונות הצבאיים שלנו באירופה, שם זכינו לאחרונה במספר חוזים חשובים, היוצרים פוטנציאל לצמיחה נוספת בשוק חשוב זה. התוצאות שלנו משקפות גם ביצועים חזקים באזור אסיה-פאסיפיק, שהוא אזור עם צרכים ביטחוניים מתפתחים, המהווה עבורנו שוק יעד אסטרטגי בשנים האחרונות".
פחות אמריקה הלטינית, יותר אסיה ואירופה
סימולטור הסייבר של אלביט
מאחורי הדברים מסתתר שינוי במפת אזורי הצמיחה של אלביט. בשנים האחרונות היא הגדירה את אמריקה הלטינית כשוק יעד אסטרטגי, אולם נראה שהוא מתחיל להיחלש. לפני כחודשיים התקבלה החלטה לפרק את פעילות חברת Harpia Sistemas הנמצאת בבעלות משותפת של Embraer Defesa e Seguranca הברזילאית והחברה הבת הברזילאית של אלביט. החברה הוקמה בספטמבר 2011 במטרה לבחון את שוק המטוסים ללא טייס בברזיל, ופירוקה נעשה על רקע מגבלות תקציב הביטחון בברזיל.
מנגד, עלו המכירות באסיה ואלביט זכתה בפרוייקטים חשובים באירופה: לפני כחודש וחצי זכה מיזם Affinity Flying Services Limited המשותף לאלביט ולחברת KBR בפרוייקט Flying Training Systems של חיל האוויר הבריטי. אלביט ו-KBR, המחזיקות כל אחת ב-50% ממניות Affinity, יספקו את התמיכה וייהנו מההטבות בחלקים שווים. מכירות Affinity בגין הפרויקט צפויות להגיע לכ-713 מיליון דולר על-פני תקופה של 18 שנה.
בנובמבר 2015 היא זכתה בחוזה של משרד ההגנה השוויצרי בהיקף של כ-200 מיליון דולר לאספקת מטוסים ללא טייס (מל"טים) מסוג Hermes 900 ומערכות יבשתיות מתקדמות לשליטה, בקרה ותקשורת. החוזה יבוצע במשך ארבע שנים.
בדצמבר 2015 זכתה החברה הבת שבבעלותה המלאה, סייברביט, בחוזה מהחברה השוויצרית RUAG Defence לאספקת המאמן וסימולטור הגנת הסייבר שלה, CyberShield. החוזה הוא בהיקף כספי שאיננו מהותי.המאמן/סימולטור יסופק במהלך החודשים הקרובים.
בעקבות הירידה בפעילות העסקית פוטרו כ-40 עובדים. החברה הודיעה על קבלת קו אשראי בהיקף של עד 20 מיליון שקל. מחזיקה בכ-11% משוק ה-PCB הישראלי
בשנת 2015 חלה ירידה של 16% במכירות חברת P.B.C Technologies ממגדל העמק, העוסקת בייצור מעגלים מודפסים ובהרכבת כרטיסים אלקטרוניים. מהדו"ח השנתי של החברה עולה שההכנסות הכוללות, הן מתחום המעגלים המודפסים והן מתחום הרכבת הכרטיסים האלקטרוניים, הסתכמו ב-2015 בכ-303 מיליון שקל, לעומת 361 מיליון שקל ב-2014.
הרווח הגולמי ב-2015 הסתכם ב-20.6 מיליון שקל, לעומת 29.9 מיליון שקל בשנה הקודמת. ב-2014 שיעור הרווח הגולמי מההכנסות היה 9%, ואילו ב-2015 ירדו שולי הרווח ל-7%, מה שמלמד לא רק על ירידה בביקושים, כי אם גם על עלייה בתשומות. גם מצבת כוח האדם בחברה הצטמצמה בשנה האחרונה, מ-687 עובדים בסוף 2014 ל-647 עובדים בסוף 2015. החברה מסרה שהירידה בכוח האדם נבעה מהירידה בפעילות.
הנתונים האלה עומדים ככל הנראה מאחורי החלטת הדירקטוריון לפני שבוע לקבל מסגרת אשראי בנקאית בהיקף של עד 20 מיליון שקל. הכספים שיימשכו מקו האשראי החדש ייחשבו כהלוואה ויהיו נתונים לתשלומי ריבית וכפופים לשעבוד: "להבטחת מסגרת האשראי ניתן לבנק שעבוד צף ראשון בדרגה, ללא הגבלה בסכום, על מלוא הרכוש של החברה, הכספים והנכסים מכל מין וסוג שהם של החברה ושעבוד קבוע ראשון בדרגה ללא הגבלה בסכום על הון המניות של החברה שטרם הוקצה ו/או טרם נדרש ו/או טרם נפרע ואת המוניטין שלה".
במקביל, פי.סי.בי התחייבה שכל עוד ההלוואות שיימשכו מקו האשראי לא ייפרעו, ההון העצמי של החברה לא יירד מ-100 מיליון שקל. ראוי לציין שבסוף 2015 עמד ההון העצמי של החברה על 217 מיליון שקל. חברת פי.סי.בי טכנולוגיות היא אחת מהחברות היחידות בארץ המספקת תחת קורת גג אחת (One Stop) גם שירותי ייצור של מעגלים מודפסים (PCB) וגם שירותי הרכבת כרטיסים ומערכות אלקטרוניים, משלב התכנון ועד הרכבת ובדיקת המוצר הסופי.
הדבר מעניק לחברה יתרון בעיקר בקרב לקוחות אשר מימד הזמן בפיתוח הכרטיסים האלקטרוניים הוא קריטי עבורם, בהיבט של בחינה ויציאה מהירה עם מוצרים חדשים לשוק. עם זאת, נראה כי שוק ייצור המעגלים המודפסים המקומי הולך ומאבד ממשקלו לעומת היבוא. על-בסיס נתוני המכס עולה שכ-74% מהביקושים המקומיים למעגלים מודפסים סופקו על-ידי יבואנים מהמזרח הרחוק, ארצות הברית ואירופה.
החברה מעריכה שנתח השוק של P.B.C Technologies עומד על 11% בלבד לערך, שיעור נמוך למדי לאור התחרות הנמוכה בשוק המקומי. לקוחות החברה הינם מפעלי ייצור של מערכות ומוצרים שבהם משובצים רכיבים אלקטרוניים, הן מהתחום האזרחי, הרפואי והצבאי. בינואר השנה היא קיבלה הסמכת עמידה בדרישות Nadcap, להבטחת איכות הייצור עבור תעשיות התעופה. כ-16% מהמכירות של פי.סי.בי. ב-2015 היו לשני לקוחות מרכזיים.
בעקבות הדו"ח איבדה אתמול מניית החברה כ-3.5% מערכה בבורסה של תל-אביב, וכעת היא נסחרת לפי שווי שוק של כ-113 מיליון שקל.
לקראת הסמינר המקצועי Data Analytics בסביבת MATLAB, חברת סיסטמטיקס מספקת לקוראי Techtime מבוא מקיף למתחילים כיצד להיכנס אל התחום המשנה את פני עולם האלקטרוניקה והטכנולוגיה בכלל
מאת: רוני פאר, מנהל טכני של קו מוצרי MathWorks, סיסטמטיקס
בכל יום אנחנו מופצצים בכמויות אדירות של נתונים המגיעים ממקומות מגוונים. נתוני מזג אוויר, נתוני תנועה בכבישים, מדידות חיישנים בגוף האנושי, נתוני חיפוש באינטרנט, רשתות חברתיות, אימיילים, חיישנים בתוך המכשירים הסלולריים, תמונות, סרטונים, ועוד – מידע שנאגר ומתווסף לכדי 5 הקסבייט (5 עם 18 אפסים לאחריו) מדי יום (נכון ל-2013…). אז מה עושים עם כל הנתונים הללו, ואיך אפשר להוציא מהם מידע שימושי? התשובה: לימוד מכונה, IoT, סטטיסטיקה ומידענות. בקיצור: ברוכים הבאים לעולם ה-DATA Analytics.
מבוא: מה זה בעצם DATA Analytics?
המונח Data Analytics הגיע מעולם ניתוח המידע, ולרוב מתייחס למחקר או לימוד של מידע היסטורי לצורך מציאת מגמות פוטנציאליות, לניתוח השפעות של החלטות או אירועים, או להערכת ביצועים של כלי או תרחיש כלשהו. המטרה היא לשפר את ביצועי המערכת על-ידי צבירת מידע שיכול לשמש לצורך ביצוע שיפורים או שינויים. תהליך ה-DA מורכב למעשה מ-4 שלבים מרכזיים: גישה למידע, עיבוד ראשוני, הפעלת אלגוריתמים ללימוד והפקת תובנות, וייצוא התוצר ליישום עצמאי או משולב.
השלבים המרכזיים בביצוע Data Analytics
איסוף המידע. בכדי שנוכל לעבוד עם המידע ולהפעיל עליו פעולות לצורך ניתוחו, עלינו לשים אותו בתבניות מתאימות. כיום יש מספר חלופות מרכזיות: שימוש במאגרי נתונים – המערכת הנפוצה בתחום זה נקראת Hadoop שהיא למעשה מאגר נתונים מבוזר וזמין לכל, ומספקת גם אפשרות לביצוע ניתוחים ואנליזות על-גבי המאגר עצמו ללא הורדת/משיכת המידע. קיימים גם מאגרי נתונים מבוססי SQL אשר מאפשרים גישה למידע ע"י ביצוע שאילתות מתאימות.
ברבות השנים התפתחו בכל חברה או ארגון שיטות וכלים שנועדו לסדר את המידע שנאסף, אך לא ניתן לצפות שאופן אגירת המידע בנושא טיפול בתקלות מטוסים, יהיה זהה לאופן אגירת המידע על הטיפול במאושפזים בבית-חולים, וגם לא למערכת אגירת מידע המסחר בבורסה. קיים הרבה מאוד מידע הזמין בקבצים מסוגים שונים (קבצי טקסט, אקסל, XML, תמונות, סרטוני וידאו, תוכן web) וכמובן המידע שמשודר בצורה חיה ישירות מרכיבי זמן-אמת כמו רכיבי Internet-of-Things, חיישנים, GPS, מצלמות ועוד.
יש אפילו פלטפורמות פתוחות, כמו ThingSpeak, המאפשרות לחבר כל חיישן או רכיב בכל מקום בעולם ולהעביר את המידע למקום מרוכז, ללא עלות. מאחר וכמות המידע היא גדולה, וברוב המקרים גדולה מדי מכדי לטעון אותה למחשב בודד, הגישה הנפוצה כיום היא עיבוד המידע בצורה חלקית – אך מקבילית או מבוזרת – כלומר טעינה של חלק מהמידע (גוש, או Chunk), ביצוע הניתוח המתאים, ואז מעבר לגוש הבא.
שילוב המידע ועיבוד ראשוני. על-מנת לוודא שהמידע שאנחנו פועלים עליו הוא באמת מידע נכון – יש לבצע ניתוח ראשוני של המידע והכנה שלו לצורך בדיקה שלא חסרים ערכים כלשהם, אין ערכים שגויים, או תבנית זמן שאיננה מתאימה. בהתאם לסוג המידע והמקור שממנו הוא מגיע, נשתמש באלגוריתמים ובשיטות מתאימים. כך למשל, לסינון רעש המגיע מחיישן נפעיל אלגוריתם לעיבוד אות, ולהורדת גודל תמונה נשתמש באלגוריתם מעולם עיבוד התמונה. בשלב זה ננסה להקטין את כמות המידע שאנחנו מנסים לעבוד איתה באמצעות מציאת סממנים (features) ייחודיים.
ניתוח ומידול המידע. כשיש בידינו גישה אל המידע המסודר, מגיע השלב המרכזי: איתור מודל או התנהגות המסבירה את הנתונים וגם מספקת חיזוי להתנהגות עתידית. משתמשים במתימטיקה, והמתימטיקה עובדת! בשנים האחרונות נושא לימוד המכונה (Machine Learning) והלמידה העמוקה (Deep Learning) הולך יד ביד עם מערכות אגירת מידע ו-Big Data. הרעיון המרכזי הוא להשתמש בשיטות סדורות המאפשרות לבנות מודלים מתימטיים שמתארים את התנהגות המערכת. רמת הדיוק של המודל עולה ככל שיהיה יותר מידע.
הנכם מוזמנים לכנס טכני רב מסלולי, ב-5-6 לאפריל (ללא עלות) למהנדסים ו-Data Scientists, שבו תוכלו ללמוד כיצד להתמודד עם אתגרי המחר בתחום המתפתח של Data Analytics בסביבת MATLAB.
חברת סיסטמטיקס היא המפיצה בישראל של חברת MathWorks, שפיתחה את שפות MATLAB ו-Simulink וכלים רבים נוספים המשמשים למחקר, פיתוח, תכנון והאצת חדשנות בתעשיות האלקטרוניקה, הבטחון והתעופה, התקשורת, הפיננסיים, הרכב, המכשור הרפואי ועוד.
קיימות מספר גישות לביצוע לימוד מכונה – החל מסיווג כללי של למידה מונחית או בלתי-מונחית, וכלה בשיטות כגון רגרסיה (ליניארית ולא ליניארית) עצי סיווג, Support Vector Machine, אלגוריתמים גנטיים, רשתות מסוג Bayesian Networks וכמובן רשתות נוירונים (Neural Networks). המשותף לכל השיטות האלה הוא התהליך: ראשית מגדירים מודל ראשוני (סוג השיטה, מספר מקדמים חופשיים, גודל וכו'), לאחר מכן "מאמנים" את המודל בעזרת המידע, כלומר מנסים למצוא את המקדמים כך שתהיה התאמה מקסימלית בין המודל שאנו מאמנים לבין הנתונים בפועל. לבסוף – בודקים את אמינות המודל על-ידי הזנת נתונים חדשים ובדיקת אופן החיזוי. סוג השיטה ומידת ההתאמה שלה תלויה מאד באופי הבעיה, ולכן בחלק גדול מהמקרים ייבדקו מספר מודלים עם אותו המידע, עד שיימצא המודל המתאים ביותר.
הטמעה במערכת החלטה. המטרה המרכזית בעיבוד המידע הייתה לבצע פעולה כלשהי, כלומר לספק תובנה כלשהי או לפעול לפי סט כללים שהוגדר מראש – לתת אתרעה על חולה שצפוי לקבל התקף, לצפות כשל טכני במטוס, לבצע פעולת קניה/מכירה של מניה או להוסיף Tag לאדם שזיהינו בתמונה. ההטמעה יכולה להיות במערכת מאגר הנתונים, ביצירה של קבצים חדשים, התממשקות ליישומי web או כל פעולה אחרת.
דוגמא לשילוב מודלים ותובנות ביישומי web
ארגז הכלים למדען ולמהנדס
מי שעושה את צעדיו הראשונים בעולם החדשני והמסקרן של DA, צריך להיות בעל ידע רחב ומגוון. ראשית, כדאי להכיר אופן פעולה וגישה למאגרי נתונים מסוגים שונים. אפשר תמיד להתחיל עם קובץ אקסל לצורך לימוד בסיסי, ולאט לאט לעבור למאגרי נתונים מבוססי SQL ולבסוף ל-Hadoop או spark: ראשית טענו קבצים קטנים יחסית (למשל בעלי מימדים של 100 שורות ו-100 עמודות), רצוי בעלי סוגי מידע שונים – כותרות, תאריכים, ערכים מספריים שלמים, מחרוזות וכו'.
לאחר טעינת קבצים קטנים, נסו לעבוד עם קבצים גדולים יותר, כאלו שאקסל יחזיר לכם הודעת שגיאה אם תנסו לפתוח אותם (File not Loaded Completely). ב-http://www.data.gov תוכלו למצוא הרבה דוגמאות מתחומי חיים שונים ומסוגי קבצים שונים – מקום נהדר להתחיל. בשלב זה המטרה היא להתמודד עם כמות המידע הגדולה ועם אופן העיבוד שלה, ולצורך כך תצטרכו ללמוד שיטות לעיבוד המידע בצורה של גושים.בהתחלה אל תנסו להשתמש בכלים מובנים או בתוספים של שפות תכנות, אלא נסו לממש זאת בעצמכם – זה ישנה את אופן ההסתכלות שלכם על המידע ועל כמות הזמן שנחסכת לכם בשימוש חוזר של קוד. לאחר מכן תתחילו לעשות שימוש חוזר בקוד, בין אם שאתם כתבתם אותו ובין אם מצאתם אותו באתר שיתוף קבצים או חבילות מוכנות. זכרו: יש הרבה שפות תכנות בחוץ, ובכמעט כולן ישנו מימוש לקריאת קובץ אקסל או טקסט אחר. חפשו פונקציות כמו csvread, xlsread או אפילו readtable (או מקביליהן) שיקצרו את זמן העבודה וימקדו אתכם בעיקר. שימו לב לזמן הטעינה של הקובץ ולכמות הזיכרון שיש לכם – 2 פרמטרים שיהיו מאד חשובים בהמשך.
יש להגדיר "מצביע" לקובץ, ואז לטעון בכל פעם גוש אחר של מידע. תעשו שימוש בפונקציות כמו memmapfile ו-MapReduce, המאפשרות לבצע את העיבוד הזה. פעם קראתי הסבר ממש פשוט של אופן הפעולה של MapReduce – ומציע גם לכם (ראו כאן). השלב הבא יהיה עבודה עם מאגרי נתונים מבוססי SQL או JDBC/ODBC – אלו כבר מערכות שהמידע בהן זמין בצורה יחסית פשוטה, וכל שצריך הוא לשאול שאלה נכונה את המערכת, ע"י בנייה של שאילתא (Query) מתאימה.
לצורך כך כמובן שתצטרכו גישה למאגר נתונים שכזה, וניתן למצוא רבים כאלו. לדוגמא, מיקרוסופט מציעה מאגר נתונים כזה עם 10GB של מידע ועם עדכונים חופשיים בחינם, וכמובן שלא ניתן להתעלם מ-mySQL הפופולרית. לא משנה מה תתקינו או עם מה תעבדו – חשוב לשים לב לתהליך העבודה, לאופן כתיבת השאילתא, לאופן רכישת המידע ולאופן כתיבת התוצאות בחזרה. ובשלב האחרון, שימו יהבכם בכישורים שרכשתם ותבחנו כיצד אתם מתמודדים עם Hadoop או Spark. אלה מאגרי נתונים מבוזרים שבהם אתם מוכרחים להשתמש ב-MapReduce וכל העיבוד נעשה ישירות בענן. אם לא תעבדו נכון – תקבלו תוצאות לא נכונות.
הנושא המרכזי ביותר הוא עולם המתמטיקה, כלומר שימוש בסטטיסטיקה וניתוח נתונים וכמובן הכרת אלגוריתמים מסוגים שונים (לימוד מכונה/ עיבוד תמונה/ עיבוד אות) בהתאם לנושאים המעניינים אתכם או שבהם תעסקו. לא כל העוסקים בתחום הם בוגרי תואר בהנדסה או במתימטיקה ולכן אני מציע לעבור הכשרה כלשהיא בעולם הניתוח הסטטיסטי.
יש קורס ממש טוב של Coursera שמראה כיצד עושים זאת, אבל גם ספר טוב יכול לשמש בתור מנחה מצוין. תתמקדו בעיקר: איך לפתור בעיות מינימום ומקסימום, איך מבצעים פעולות אלגבריות כמו כפל מטריצות וקצת על רשתות נוירונים. זה יספק לכם מבוא מצוין לפרק הבא של לימוד מכונה שרובו ככולו מבוסס על מתמטיקה. וכאן שוב ניתן למצוא ספר מצוין, לעבור קורס במרכז הדרכה בארץ או קורס ב-Coursera. לא מצאתי אף קורס שיכול להנחיל את כל תורת לימוד המכונה בפרק זמן סביר, ועל כן תיאלצו להמשיך ולהתעמק וללמוד בעצמכם גם לאחר הקורס – ואפילו כדאי לעשות זאת.
זהו תחום מדעי מתפתח וחייבים להישאר מעודכנים. לפני מספר שנים, עם כניסת יכולות מתקדמות לעיבוד וידאו, התפתח תחום העוסק בלמידה מתוך וידאו וכיום ניתן לראות דוגמאות רבות של זיהוי עצמים בתוך סרטים, מעקב אחרי חשודים וכמובן מציאת קשר בין מספר תמונות ממספר אתרי אינטרנט או אתרי שיתוף מידע קיימים. אז אם חבר תייג אותי בתור חבר באינסטגרם, כנראה שאני גם חבר שלו בפייסבוק וניתן להציע לו להוסיף אותי בתור חבר, נכון? את החלק האחרון של הלימוד תיאלצו כבר לעשות בהתאם לתחום שמעניין אתכם.
בנושא של עיבוד אות ותמונה יש לא מעט קורסים והכשרות, בין אם באוניברסיטאות או במכללות, ובין אם בהכשרות אונליין למיניהן. אבל שימו לב שלא ניתן לצפות מאף בוגר של קורס "חד-פעמי" שכזה באמת להבין בחומר, ללא תרגול, בניה של מערכת או שתיים ולמידה מניסיון של אחרים. ובנושא זה אני תמיד ממליץ לשוחח עם מי שכבר עשה את זה, כלומר להתייעץ עם מישהו שהוא מומחה לתחום הייחודי, ולקבל ממנו הכוונה ועצה. מניסיוני – ברוב המקרים זה ייעשה בשמחה.
ולבסוף ידע וניסיון בהטמעת פתרון בעולם האמיתי: קוד מכונה/ Web/ וכדומה. כאשר אנו רוצים להטמיע מערכת בעולם האמיתי, היא צריכה להתנהג לפי הגדרות העולם האמיתי, שבו כל שניה לוקחת בדיוק שניה ואם צריכת הזיכרון גבוהה בבייט אחד מעבר למה שיש – המערכת קורסת. לשם כך יש לבצע היכרות מעמיקה עם מערכות הפעלה ועם מעבדי זמן-אמת, אשר כיום נחלקים בכלליות לשני סוגים: DSP ו-FPGA. תחת קטגוריות DSP נכללים כל אותם מחשבים שיכולים להריץ מערכת הפעלה, והם בדר"כ מכילים עוד רכיבי זיכרון, ממשקים וכדומה.
סוגים של DSP יכללו מעבדי ARM, מעבדי אינטל, רוב המעבדים הסלולריים ויצרנים רבים נוספים (TI, NXP, Freescale וכדומה). בכדי להפעיל מעבדים אלו יש להשתמש בשפת תכנות מסוג C/C++ – שפת תכנות ותיקה שהחליפה את שפת האסמבלי ועדיין חיה ונושמת. מעבדי FPGA לרוב יהיו מוכווני מטרה וינסו לבצע אותה בשיטה המקבילה והמהירה ביותר. מעבדי תקשורת, סלולר, כל המוצרים שמיוצרים בכמויות של אלפים ומעלה לרוב יהיו מבוססי FPGA או ASIC שכן עלות הייצור שלהם נמוכה. בכדי להפעיל מעבדים מסוג זה יש לכתוב בשפת מכונה הדומה לשפת C, אשר נקראת VHDL או Verilog.
יש כמובן גישות ושיטות נוספות, אך לא נרחיב בנושא. לעולם ה-Web יש כבר צורך להכיר כתיבה של שפות אשר נעשה בהם שימוש היום בעולם זה, כמו JAVAScript, JAVA, C#, HTML, Python. יש לזכור ששפות תכנות הן מאד דומות במהות ובעקרונות המנחים אותן, אך עשויות להיות מאד שונות במימוש ובפקודות, כלומר ב-Syntax. לכן כדאי להכיר לפחות שפה אחת בצורה מלאה ועמוקה, ולהשתמש בה בתור בסיס לשפות האחרות.
אז מה עושים עם זה?
יש כל כך הרבה דוגמאות של חברות, מוצרים ופתרונות שמגיעים מעולם ה-DA, שקשה לבחור במה להתמקד. אז פשוט אשאל אתכם, מה אתם הייתם עושים אם:
במבנה המשרדים שלכם הייתם אוספים 3-12 חודשים של נתונים של מדי טמפרטורה, לחץ, תנאי מזג אוויר חיצוניים, עלויות חשמל, צריכות חשמל. האם הייתם יכולים לשנות את אופן פילוג צריכת החשמל בכדי לחסוך 15%-25% מחשבון החשמל ולהפוך את הבניין שלכם ליותר "ירוק"?
היה לכם גישה למכשיר רפואי שדוגם פרמטר חיוני (למשל קולות הנשימה), מקליט אותו למשך 30 שניות ומשדר אותו למערכת מרכזית. האם הייתם יכולים לבנות מערכת שתחזה התקף אסטמה מבעוד מועד?
הייתה לכם גישה למספר חודשים או שנים של נתוני מזג אוויר ושל נתוני מכירה של מוצרים ברשת הסופרמרקטים שלכם. האם הייתם יכולים להיערך בצורה טובה מבחינת כמויות המוצרים על המדפים, לצאת במבצעים רלוונטיים בזמן, ולמנוע השלכת מזון מקולקל? וכל זאת תוך כדי ייעול שרשרת האספקה?
הייתה לכם גישה ללא הגבלה למידע הקיים על אנשים מתוך חשבונות הרשתות החברתיות שלהם, כמו פייסבוק, טוויטר ואינסטגרם. האם הייתם יכולים להמליץ להם על חבר נוסף להוסיף, לספק להם אתרעות על מה שאנשים אחרים עושים? או אולי לזהות פעילות חשודה של אדם כלשהו ולסווג אותו כמשתייך לתא טרור שהולך ומתגבש בארצכם?
במפעל שברשותכם היו מותקנים מאות ואף אלפי חיישנים אשר מנטרים את פעולתו התקינה של המתקן ושל התהליך הכימי המתרחש בו. האם הייתם יכולים לזהות מבעוד מועד תקלה באחד מרכיבי הציוד? האם הייתם יכולים לחזות דליפה של חומר מסוכן לפני שהיא קרתה ולהציל חיים של עשרות אנשים?
נשמע מעניין, איפה מתחילים?
לא חסרים היום מקומות להשיג מידע ומקומות שבהם ניתן ללמוד עוד על כל אחד מהנושאים המוזכרים למעלה. יש קורסים למכביר ב-Coursera, קורסים באוניברסיטאות ומכללות ומסלולי הכשרה ייעודיים. אבל לפני שאתם עושים איזשהו צעד, חשוב שקודם תכווינו עצמכם לעולם ולתחום ההתמחות שמעניין אתכם. זכרו שלימוד ההתממשקות למאגר נתונים ואפילו שפת תוכנה הוא אתגר יחסית פשוט, אבל ללמוד איך עושים נכון עיבוד תמונה או עיבוד אות יכול לקחת שנים וגם שימוש נכון והבנה בלימוד מכונה יכול לקחת כמה חודשים. יש המון מידע והמון נתונים, אבל כתמיד – התובנה היא אצלכם.
החברה בונה מתקן חדש בקומה ה-11 על-פני שטח של 1,350 מ"ר. בין השאר יוקמו בו כיתות לימוד RF ומיקרוגל מצויידות בציוד חדש של Keysight, ומתחם חדש לחברות סטארט-אפ בתחומי האלחוט
חיים בן עמי (מימין) ואורן חגי בקומה החדשה
חברת אינטרליג'נט (Interlligent), המפעילה בית ספר תעשייתי למקצועות ה-RF, ועוסקת בהשכרת צב"ד ונציגויות בתחום הרכיבים, מתכננת לעבור באמצע חודש יולי הקרוב לקומה שלמה בבניין הטקסטיל, ליד חוף הים של תל-אביב. החברה שכרה את הקומה ה-11, על-פני שטח של 1,350 מ"ר, לאחר שכבר השקיעה כחצי מיליון דולר בהקמת אנטנת HF בגובה של 18 מטר מעל גג הבניין, המשמשת לתרגולים בקורסים שהחברה מספקת בתחום האלחוט.
אורן חגי
חברת אינטרליג'נט הוקמה בשנת 2000 על-ידי אורן חגי כאשר השוק סבל ממחסור קשה מאוד במהנדסי RF ומיקרוגל. היא החלה כחברה העוסקת בהכשרת מהנדסים לתחומי ה-RF והמיקרוגל, ועד היום הכשירה אלפי מהנדסים שהשתלבו בתעשייה בכל הרמות.
בהמשך, היא נכנסה לתחום השכרת הצב"ד בשיתוף פעולה עם חברת Keysight, והיום זהו תחום הפעילות המרכזי שלה. בנוסף היא עוסקת בהשמת מהנדסי RF ומיקרוגל, תמיכה בחברות סטארט-אפ, ולאחרונה החלה בפעילות חדשה של ייצוג והפצה של רכיבים ומערכות RF מורכבות.
חיים בן עמי
לפני כשלושה חודשים מונה חיים בן עמי למנכ"ל החברה, והמייסד אורן חגי מתפנה לפיתוח עסקי ומקצועי.
בימים אלה הקומה החדשה נמצאת בתהליכי בנייה והקמה. על-פי התוכנית, רבע ממנה יוקדש לחממה הטכנולוגית. אורן חגי: "המטרה היא לספק לחברות הסטארט-אפ מעטפת מלאה הכוללת מהנדסים, צב"ד, מקום לעבוד בו ומימון. כיום אנחנו מושקעים בשש חברות סטארט-אפ ואנחנו רוצים להגיע למצב שבו אנחנו משקיעים בכל שנה בשתי חברות חדשות, ומעניקים להן סיוע מקיף עד שהן עומדות על הרגליים".
כיצד ייראו כיתות הלימוד החדשות?
חיים: "המטרה היא לבנות מרכז ברמה שאין כדוגמתו בעולם. החל משנה הבאה, למשל, כל תלמיד יקבל טאבלט שבתוכו מצויים כל חומרי הקורס. היום כמחצית מהקורסים מוזמנים על-ידי התעשייה. במקרים רבים היא מגדירה את הקורס, ואנחנו שולחים את המרצים".
חגי: "הכיתה החדשה תהיה גדולה יותר ומתוקשבת. כל ההרצאות יצולמו והתלמידים יוכלו לצפות בהן גם בווידאו. הזמנו מהשותפה העסקית שלנו, Keysight, את הציוד המתקדם ביותר. בכל עמדת תלמיד יהיה נתח רשת, נתח אותות, מחולל אותות וציוד נוסף ייעודי לנושא הנלמד. אנחנו מכינים את המהנדס לתעשייה ומספקים לו כלים כמו הכרת צב"ד ותפעולו, הכרת מגמות חדשות כמו RFIC שונים, הכרת ארכיטקטורות תקשורת ועוד.
"כאשר מלמדים סוג מסויים של משדר, אנחנו מספקים מגשי התנסות, רשיונות שימוש בתוכנת ADS של Keysight, לרבות Signal Studio ו-VSA המאפשרים לנתח כל אות מאופנן. הכיתות החדשות כוללות סימולציית ADS בכל תחנות הלימוד. כאשר נלמד נושא מסויים, נסמלץ אותו, נבנה אותו ונבדוק אותו בצב"ד".
אתם פונים לשוק העולמי?
"כיום אנחנו מכשירים כמה מאות תלמידים בשנה, כאשר כ-10% מהם מגיעים מחו"ל. המטרה היא לשלש את מספר התלמידים מחו"ל ואפילו להביא קבוצות מאירופה, במיוחד מבריטניה שבה כבר יש לנו פעילות".
מדפי השכרת צב"ד בחברת אינטרליג'נט
מה הן המגמות הבולטות מבחינכם בשוק?
חגי: "קיימת הגירה גדולה של המערכות האלקטרוניות אל עולם ה-Wireless, כאשר העולם החדש של גלים מילימטריים בדור החמישי (5G) צפוי לייצר מהפיכה רחבה מאוד. עד לפני כמה שנים הייתי אומר שהלקוחות המרכזיים של השכרות ציוד הן חברות RF ומיקרוגל קלאסיות. כיום אנחנו רואים שינוי. הרבה מאוד חברות אלקטרוניקה בתחומים שונים לוקחות צוות כדי שיכניס יכולות אלחוטיות למוצרים שלהן.
"הן רוצות להשתלב בתחומים חדשים כמו הבית החכם. הלקוחות האלה גם זקוקים ליותר תמיכה מקצועית טכנית מאיתנו. עבור הלקוחות האלה, יותר הגיוני לשכור ציוד ולא לקנות אותו, ולקבל עובדים דרכנו לצורך פרוייקטים, ולא לשכור אותם ישירות ולהקים מחלקת RF.
"אנחנו רואים שגם החברות הגדולות מתחילות לשכור צב"ד. ציוד הבדיקה המודרני הוא פלטפורמת חומרה מבוססת מחשב, אשר מתפתחת כל-כך מהר שלא תמיד כדאי לרכוש את הציוד. ה-WiMAX, למשל, הוא דוגמא לתחום שנעלם".
חיים: "מחלקת ההנדסה שלנו מספקת שירותי אאוטסורינג של מהנדסים. מדובר בבוגרים המצטיינים של הקורסים שלנו. הם עובדים בפרוייקטים רבים אצל הלקוחות. זהו מסלול קשה, אבל הוא הופך אותם לשועלי RF".
עובדיה מילא תפקידי ניהול באמדוקס במשך 30 שנה. הוא מחליף בתפקיד את היו"ר דב בהרב, ששימש כמנכ"ל זמני של גילת בשנה האחרונה
יונה עובדיה
חברת גילת רשתות לוויין (Gilat) מינתה את יונה עובדיה למנכ"ל החברה החדש. המינוי ייכנס לתוקף ב-31 למרץ. עובדיה יחליף בתפקיד דב בהרב, ששימש כמנכ"ל זמני במשך כמעט שנה, וימשיך לכהן כיו"ר הדירקטוריון של החברה.
בהרב אמר שיונה עובדיה הוא מנהיג עסקי עם ניסיון מוכח, שיידע להוביל את גילת למימוש האסטרטגיה שלה. "יונה ואני עבדנו יחדיו באמדוקס במשך שנים רבות וכן בגילת. הניסיון והיכולות שלו יובילו להמשך הצמיחה של גילת לטווח ארוך, והרחבת התוכנית האסטרטגית של החברה".
יונה עובדיה הצטרף לגילת באפריל 2015. לפני-כן הוא מילא שורה של תפקידים ניהוליים בחברת אמדוקס במשך 30 שנים, בהם גם כחבר בהנהלה הבכירה של אמדוקס. בעברו ניהל מר עובדיה אלפי עובדים ופרויקטים בהיקף של מאות מיליוני דולרים. ליונה תואר ראשון במתמטיקה ומדעי המחשב מאוניברסיטת תל אביב.
גילת עוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק מוצרים ושירותים לרשתות תקשורת לווייניות בפס רחב. החברה מפתחת ומשווקת טרמינלים לווייניים (VSAT) המשמשים כציוד קצה לתקשורת לוויינית עם התמקדות הולכת וגוברת בשוק תדרי ה-Ka, אנטנות בעלות פרופיל נמוך לתקשורת לוויינית בתנועה (SOTM), מגברי הספק ומודמים ופתרונות רשת תקשורת מנוהלת באמצעות חברות בנות בפרו וקולומביה.
בעלי המניות של Sandisk אישרו את הצעת הרכישה של Western Digital תמורת 19 מיליארד דולר. סנדיסק מעסיקה 700 עובדים בישראל. מניית ווסטרן דיגיטל מזנקת
אושר המיזוג בין ענקית אחסון הנתונים Western Digital לבין חברת SanDisk, המספקת פתרונות בתחום זיכרון הפלאש. בכינוס מיוחד בסוף השבוע, הצביעו 98% מבעלי המניות בסנדיסק בעד הצעת הרכישה של ווסטרן דיגיטל תמורת 19 מיליארד דולר. מנגד, מועצת בעלי המניות של ווסטרן דיגיטל אישרה ברוב של 90% להנפיק מניות נוספות כדי לממן את הרכישה, שתמומן במזומנים ובמניות.
המיזוג אמור לצאת לפועל ברבעון השני של 2016. העסקה כבר קיבלה אישור רגולטורי בארצות הברית, ביפן ומהאיחוד האירופי. עם זאת, בסין טרם אישרה הרגולציה את העסקה, וישנן הערכות כי הדבר עשוי להיתקל בקשיים.
חברת ווסטרן דיגיטל היא אחת מיצרניות המובילות בעולם של כוננים קשיחים. ואולם, בשנתיים האחרונות רשמה החברה ירידה בהיקף ההכנסות על רקע ההיחלשות בשוק ה-PC העולמי והביקוש הגובר לפתרונות אחסון מבוססי פלאש, שבו וסטרן דיגיטל מפגרת אחר יצרניות אחרות כגון EMC.
מגמות חדשות בשוק האיחסון
בשנת 2015 הסתכמו הכנסות החברה ב-14.5 מיליארד דולר, לעומת 15.1 מיליארד דולר ב-2014. הירידה בביצועים הכספיים השתקפה גם בערך המנייה, שאיבד ב-52 השבועות האחרונים כ-50% מערכה.
על רקע המגמות הללו, עסקת המיזוג עם סנדיסק תאפשר לווסטרן דיגיטל להוסיף לסל המוצרים שלה את מוצרי הפלאש מבוססי ה-NAND של סנדיסק, וליהפך לספקית גלובלית של כל פתרונות האחסון. מנכ"ל ווסטרן דיגיטל, סטיב מיליגן, שהאישור "הוא ציון דרך משמעותי בדרך להפיכתנו לספקית פתרונות האחסון המובילה בעולם".
ואמנם, המשקיעים בוול-סטריט הגיבו בחיוב למהלך, וביום שישי, לאחר שהחברה פירסמה את מתווה המימון של עסקת סנדיסק, זינקה מנית החברה בנסד"ק בכ-6.5% (העלייה היומית הגדולה ביותר מקרב מניות ה-S&P500 ביום שישי).
הידיעה על אישור העיסקה הזניקה את מניית ווסטרן דיגיטל בסוף השבוע
שיתופי פעולה עם טושיבה ואינטל
חברת סנדיסק מתמחה בתחום פתרונות הפלאש (flash) ומציעה מגוון רחב של מוצרים: כרטיסי פלאש, כונני USB, SSD, כרטיסי SIM וגם נגני אודיו דיגיטליים. לסנדיסק יש שיתוף פעולה עם חברת טושיבה, המייצרת את השבבים עבור מוצרי ה-NAND של סאן-דיסק. על-פי התוכנית, שיתוף הפעולה הוותיק בן 15 השנים שבין טושיבה וסנדיסק יימשך גם לאחר המיזוג, ויספק רכיבי NAND וטכנולוגיות זיכרון בלתי נדיפות, כולל 3D NAND, לחברה הממוזגת. בתחילת מרץ השנה הודיעה סנדיסק שהיא תשתף פעולה עם אינטל בפיתוח פתרונות אחסון All-Flash למרכזי מידע.
שלושה מרכזי פיתוח בישראל
חברת סנדיסק נוסדה על ידי הישראלי לשעבר אלי הררי והיא מעסיקה בישראל 7000 עובדים בשלושה מרכזי פיתוח: כפר-סבא, עומר ותפן). לפי שעה לא ברור באיזה אופן תשפיע עסקת המיזוג על מרכזי הפיתוח הללו. מנכ"ל סנדיסק סאנג'יי מהרוטרה אמר, "המיזוג בין סאן-דיסק לווסטרן דיגיטל יאפשר לחברה המאוחדת להציע את סל המוצרים הרחב ביותר בתעשיית פתרונות האחסון".
המיזוג בין סאנדיסק לווסטרן דיגיטל מצטרף לשורה ארוכה של מיזוגים, רכישות ושינויים פרסונליים בעמדות מפתח בשוק אחסון המידע ב-2015. העיסקה הבולטת ביותר היא עיסקת מכירת חברת EMC לחברת Dell תמורת 67 מיליארד דולר והפיצול של HP לשתי חברות. השינויים הטקטוניים הללו התרחשו על רקע ירידה חדה במכירות של החברות הגדולות ועלייה בדרישה לפתרונות אחסון חדשים כגון פלאש עבור יישומי ענן, במקום השווקים המסורתיים של פתרונות של אחסון מידע בכוננים קשיחים ובמחשבים אישיים.
המנכ"ל ובעל השליטה חיים שני יחזיק ב-22% מהמניות וימשיך לנהל את יוניטרוניקס. מתוך סכום ההשקעה, כ-60 מיליון שקל יושקעו בהצמחת החברה
קרן פימי חתמה על הסכם לרכישת 50% מחברת יוניטרוניקס (Unitronics) תמורת 110 מיליון שקל. מתוך זה יוזרמו לחברה 60 מיליון שקלים כדי להרחיב את צמיחתה. המנכ"ל ובעל השליטה ביוניטרוניקס, חיים שני, ימשיך לשמש כמנכ"ל החברה. הוא חתם על הסכם שליטה משותפת עם קרן פימי. לאחר השלמת העיסקה הוא יחזיק ב-22% ממניות החברה.
ההשקעה תבוצע לפי מחיר של 16 שקל למניה (בכפוף למנגנוני התאמה), המייצג פרמיה של כ-30% על מחיר השוק (בבורסת תל-אביב). שותף בכיר בקרן פימי, גילון בק, אמר שיוניטרוניקס משתלבת היטב באסטרטגיית ההשקעות של פימי עם מוצרים ופתרונות ייחודיים, מכירות מוטות ייצוא, ניסיון מוכח ומנועי צמיחה. "אנחנו משוכנעים שבעזרת ההנהלה והעובדים נצמיח את החברה לשיאים חדשים".
מייסד, יו"ר ומנכ"ל יוניטרוניקס, חיים שני, אמר ששיתוף הפעולה בין פימי לבין החברה, "יעניק לנו את המומנטום הנדרש להמשיך ולפתח את מנועי הצמיחה בתחום פתרונות החניה האוטומטיים ובתחום הבקרים המתוכנתים ולבסס את מעמדה של יוניטרוניקס כמובילה עולמית בתחומה".
חברת יוניטרוניקס פיתחה טכנולוגיית חניה אוטומטית הכוללת מערך יחידות רובוטיות. המערכת מנוהלת באמצעות תוכנות ייעודיות שנועדו לאפשר אחסון אוטומטי יעיל של רכבים בחניון ושליפתם במהירות בתום החניה. יוניטרוניקס חתמה השנה על הסכם להקמת חניון אוטומטי שלישי בניו ג'רזי והעמיקה בכך את אחיזתה בשוק האמריקאי. בחודשים האחרונים היא מסרה ללקוחות בארה"ב שלושה חניונים מהדור החדש (דור 3), שניים בניו ג'רזי ואחד בקליפורניה. עד כה השלימה יוניטרוניקס בצפון אמריקה הקמתם של חמישה חניונים אוטומטיים מתוצרתה המכילים ביחד כ-1,400 מקומות חניה.
ארגון מחדש של תחום המערכות
ההשקעה מגיעה בעקבות מהלך ארוך טווח של החברה לחזק את תחום המערכות הלוגיסטיות האוטומטיות (בעיקר מחסנים אוטומטיים) ותחום פתרונות החנייה הרובוטיים. במרץ 2015 היא ביצעה ארגון מחדש שבמסגרתו היא הפרידה את תחום הבקרים מתחום הפרוייקטים, שאותו היא ריכזה בחברה הבת יוניטרוניקס פתרונות אוטומטיים.
במסגרת המהלך, אוחדו פתרונות החנייה האוטומטיים עם פתרונות חטיבת המערכות, שעסקה בתכנון, הקמה ואחזקת מחסנים אוטומטיים ומרכזי הפצה ממוכנים. בתשעת החודשים הראשונים של 2015 הסתכמו מכירות הקבוצה בכ-120 מיליון שקל. מתוך זה, תרמו החניונים האוטומטיים 11% מהמכירות, והמערכות האוטומטיות תרמו 21% מהמכירות. כלומר, משקלה של יוניטרוניקס פתרונות מהווה כ-32% מהמכירות.
קרן פימי נוסדה בשנת 1996 והיא מנהלת הון בהיקף של 3.2 מיליארד דולר. הקרן רוכשת שליטה בחברות ומבצעת בהן תהליכי השבחה. עד כה היא רכשה שליטה בכ-80 חברות ומימשה כ-50 מהן בהיקף עסקאות כולל של כ-4 מיליארד דולר. בין ההשקעות שלה: ריטליקס, מגל, תמי 4, שניידר, המלט, אורמת, אופיר, גילת, תאת טכנולוגיות, תדיראן קשר, ר.ה. טכנולוגיות, פריורטק ועוד.
היקף העיסקה: 6 מיליארד דולר. המטרה היא לשלב את הטכנולוגיות של טושיבה עם טכנולוגיות של קנון, כדי לפתח מערכות דיאגנוסטיקה והדמאה רפואיות מסוג חדש
עיסקת מיזוג יפנית: חברת קנון (Canon) רוכשת את חברת המערכות הרפואיות של טושיבה (Toshiba Medical Systems Corporation) תמורת כ-6 מיליארד דולר. חברת TMSC פועלת במתכונת של חברה בת בבעלותה המלאה של טושיבה. בחודש דצמבר 2015 הודיעה טושיבה שהיא מזמינה רוכשים פוטנציאליים להגיש הצעות לרכישת החברה.
העיסקה נעשתה במסגרת תוכנית החומש האסטרטגית שקנון הגדירה בתחילת 2016, אשר מיועדת להגדיל את הצמיחה שלה בחמש השנים הבאות באמצעות רכישות. יו"ר, נשיא ומנכ"ל קנון, פוג'יו מיטארה, הסביר בהודעה לעיתונות בסוף השבוע שאחד מעמודי התווך באסטרטגיית הצמיחה של קנון יהיה בניית יכולות בתחומי הבריאות, הבטיחות והאבטחה. חברת TMSC נחשבת לאחת מהחברות הגדולות בעולם בתחום המיכשור הרפואי, במיוחד בתחום מערכות הדמאת X-ray וטומוגרפיה ממוחשבת (CT). היא שולטת בשוק היפני ונמצאת בצמיחה בשוק העולמי.
בנוסף למערכות X-ray ו-CT, היא מייצרת מערכות תהודה מגנטיות (MRI), מערכות אולטרא-סאונד, מערכות רפואה גרעינית, ומערכות דיאגנוסיטקה מגוונות. קנון מתכננת לחזק את פעילותה בתחום באמצעות ביצוע רכישות נוספות והפניית משאבים פיננסיים לחיזוק מעמדה בתחום המיכשור הרפואי ותשתית ה-IT לניהול המיכשור הרפואי.
כיום יש בידי קנון טכנולוגיות המשלימות את הטכנולוגיות של TMSC, דוגמת חיישני X-ray, טכנולוגיה פוטו-אקוסטית למערכות טומוגרפיה, טכנולוגיות לטיפולים לא פולשניים וטכנולוגיות רובוטיות המשולבות במערכות רפואיות. החברה מתכננת להוציא לשוק מערכות חדשות המבוססות על שילוב של הטכנולוגיות שלה עם הטכנולוגיות הרפואיות שבידי טושיבה.
עיסקה שנייה בתוך חצי שנה
חטיבת המיכשור הרפואי של טושיבה החלה לפעול בשנת 1948 בעיר טוצ'יגי-קן ביפן ומכירותיה ב-2015 הסתכמו בכ-2.5 מיליארד דולר. מדובר בעיסקת המכירה השנייה של טושיבה בחודשים האחרונים: בחודש אוקטובר 2015 נחתם הסכם בין טושיבה לבין חברת סוני (Sony Corporation), שלפיו טושיבה מעבירה לסוני את מתקן ייצור השבבים שלה בעיר אויטה ביפן המייצר שבבים בפרוסות סיליקון של 300 מ"מ. המתקן מעסיק כ-1,100 עובדים ומתמחה בפיתוח וייצור חיישני תמונה מבוססי CMOS. לאחר השלמת העיסקה בשבועות הקרובים, ייקלטו עובדי המתקן של טושיבה בחברה הבת סוני סמיקונדקטורס.
אבנט ישראל ארגנה ללקוחותיה מסיבה עליזה בנמל תל-אביב בחסות לינאר וסאמטק. נשיא אבנט רכיבים העולמית, ג'רי פיי, בא לארץ, נכבש והתפעל
יותר מ-700 לקוחות הגיעו השבוע למסיבת הלקוחות הענקית של חברת אבנט ישראל, שהתקיימה בהאנגר 11 בנמל תל-אביב. המסיבה, שהתחילה בארוחת ערב עליזה, כללה מופע סטנד-אפ של אדיר מילר שניפץ לרסיסים את כל האשליות של הנוכחים על מערכות היחסים בין גברים ונשים, והסתיימה במסיבת ריקודים סוערת. לתעשייה שלום.
נשיא אבנט רכיבים העולמית, ג'רי פיי
הארוע נערך בחסות חברת סאמטק (Samtec) וחברת לינאר (Linear). נשיא אבנט ישראל, דני קורן, גילה לאורחים שבשנת 2015 הצליחה אבנט ישראל להגדיל את מכירותיה להיקף של 130 מיליון דולר וכעת היא מעסיקה כ-120 עובדים. "בסקר נאמנות לקוחות עולמי שבוצע עבור אבנט על-ידי חברה חיצונית, ישראל קיבלה את המקום הראשון באבנט אירופה במבחן נאמנות הלקוחות"
האורח החשוב ביותר במסיבת היום הולדת היה נשיא אבנט רכיבים העולמית, ג'רי פיי, שהתפעל מהפעילות בישראל: "זו מדינה בגודל של ניו-ג'רזי שהצליחה לבנות את קהילת הסטארט-אפים השנייה בגודלה בעולם".
בראיון ל-Techtime הוא סיפר שהחברה נמצאת בתהליך של איתור הזדמנויות לצמיחה בתחום ה-IoT, אשר כולל גם צמיחה פנימית וגם צמיחה באמצעות רכישות. מעניין האם הביקור שלו יביא לבישול עיסקת רכישה נוספת בשוק הישראלי, דוגמת העיסקאות שבין רכשה אבנט את פעילות הרכיבים של CRG ב-2012, ואת פעילות Xilinx של ניסקו ב-2013.
לדבריו, אבנט היא חברה בהיקף של כ-28 מיליארד דולר המספקת פתרונות מרמת הרכבי ועד לרמת ה-IT. "אנחנו המפיץ המערבי החשוב ביותר באסיה, ו-40% מהמכירות שלנו נעשות באסיה. היום הלקוחות עוברים מרכישת רכיבים, לרכישת פתרונות ובהמשך לרכישת שירותים. יש לנו את התשתיות לספק להם את כל הצרכים האלה".
מימין לשמאל: אלן מקלאן, אלון עדה, טל סגמן, דני קורן, סרג'יו ועופר דיאמנט
ג'וזף לכנר, מנהל מכירות אירופה בחברת לינאר, אמר שהיופי בשוק הישראלי נעוץ בקלות שבה ניתן לעבוד מול חברות ישראליות. "אנחנו משקיעים בישראל ועובדים בשיתוף פעולה עם אבנט מכיוון שאנחנו מאמינים בשוק הישראלי. אם הייתי יכול הייתי גר כאן". מנהל אזור דרום מזרח אירופה בלינאר, סרג'יו פראנטי, סיפר שישראל לימדה אותו את לקח הגמישות. "אין מדינה שמתאימה את עצמה כל-כך מהר לשינויים טכנולוגיים כמו ישראל. אם יש מגמה חדשה בשוק, תמיד הישראלים יהיו בין הראשונים שמובילים אותה".
צוות לינאר (מימין לשמאל): רני פלדמן, אריקה ביסקרו ורן שיפרמן
גם מנהל מכירות אירופה בחברת סאמטק, אלן מקלאן, התפעל מהאווירה החמה בישראל ומהדינמיות של התעשייה המקומית. הוא סיפר שביקר בארץ כבר עשרות פעמים, ותמיד הוא מגיע לכאן בשמחה. מיגואל פרננדז, נשיא אבנט רכיבים EMEA, אמר שאירופה היא שוק מרכזי של אבנט העולמית, וישראל היא שוק מרכזי של אבנט אירופה. "שליש מהמכירות של אבנט הן באירופה וממוקדות בתחומי החוזק של התעשייה האירופית, כמו למשל רכב ומוצרים תעשייתיים. מבחינתנו ישראל היא אחד משוקי המפתח באירופה ביצירת ביקושים, מכיוון שיש כאן תוכן טכנולוגי עמוק מאוד שיש לו השפעה גלובלית".
הסמינר Software Defined – Hardware Optimized של חברת Xilinx ישראל יתקיים ביום ג', 5 לאפריל 2016 במלון סיטי טאואר ברמת-גן
חברת Xilinx מרחיבה את קהל הלקוחות שלה ומתחילה לפנות אל שוק נוסף לצד שוק מהנדסי המערכות האלקטרוניות. בסמינר השנתי שהחברה תקיים ביום ג', 5 לאפריל 2016 במלון סיטי טאואר ברמת-גן, יתווסף מסלול נוסף בשם SDSoC Development Environment, המציג את האפשרויות לבניית מערכות מבוססות על רכיבים מתכנתים, תוך שימוש בשפות עיליות כמוC/C++.
להערכת החברה, היכולת לפתח יישומים מבוססי רכיבים מתכנתים באמצעות שפות עיליות, פותחת את שוק המערכות המשובצות בפני קהילה חדשה של מפתחים, בעלי הכשרה בתחומי התוכנה והאלגוריתמיקה. זאת, לצד קהילת מהנדסי אלקטרוניקה ומערכות משובצות, המכירה את התחום שנים רבות.
הטכנולוגי הראשי של זיילנקס יציג את תוכניות החברה
לארוע שיתקיים בישראל יגיע סגן נשיא והטכנולוגי הראשי של זיילינקס העולמית, ד"ר איוו בולסנס, אשר יציג את מפת הדרכים של החברה, וצפוי לתאר גם את התוכניות של השקת רכיבי הדור הבא מבוססי טכנולוגית ייצור של 7 ננומטר כבר בשנת 2017. בנוסף, תהיה התמקדות בארכיטקטורת רכיבי ה UltraScale+ ו-Zynq UltraScale+ MPSoC, המספקים יכולות עיבוד של 64 סיביות בזמן אמת. הם מאפשרים מימוש יישומים עתידיים דוגמת מערכות תקשורת אלחוטיות לדור החמישי (5G Wireless) מערכות בטיחות ממונעות מהדור הבא (ADAS) ופתרונות IoT.
מסלול נוסף יתמקד בפתרונות לעולם התקשורת ומרכזי נתונים Comms & Data Center, וכיצד הרכיבים מתכנתים משתלבים כיום בשוק בעל הצמיחה המהירה ביותר בתעשייה. בין השאר, מסלול Programmable שבו יוצגו הפתרונות החדשים של משפחת UltraScale+, ובנוסף עדכונים הכוללים מתודולוגיות עבודה, ויכולות של חבילת הפיתוח Vivado לגרסה 2016.1 שתהיה זמינה לקוחות החברה בחודש אפריל.
הסמינר המקצועי Real Intent Verification יתקיים ביום ג', ה-5 לאפריל 2016 במלון דן אכדיה בהרצליה
ביום ג', ה-5 באפריל 2016 יארח הטכנולוג הראשי של חברת Real Intent, פראנב אשאר, את קהילת הווריפיקציה הישראלית, בסמינר מקצועי שהחברה תקיים במלון דן אכדיה בהרצליה. פראנב יתאר את שינויי העומק המתחוללים כיום בתחום הווריפיקציה, ואת השפעתם על השימוש בכלי סימולציית RTL.
בנוסף, הוא יציג את החידושים האחרונים בשני מוצרי הדגל של החברה: מערכת Ascent לביצוע אימות פונקציונלי ראשוני של התכנון, ומערכת Meridian לביצוע אימות Signoff מתקדם שאינו מתאפשר באמצעות סימולציה או ניתוח זמנים סטטי.
חברת Real Intent מסאניוויל, קליפורניה, מספקת פתרונות לביצוע אישור סופי (RTL Signoff) של תכנוני שבבים. כיום כל יצרנית שבבים דורשת שקובץ התכנון המועבר אליה יעבור תהליך Signoff המוודא שהתכנון תקין, לפני שהיא מתחילה בתהליך הייצור הארוך והיקר.
ההשתתפות בסמינר היא ללא תשלום, אולם דורשת רישום מוקדם ואישור של Real Intent.
המעבד החדשi.MX7 יוצג באירוע השנתי NXP Technology Day שיתקיים NXP לראשונה בארץ ביום ג', 22 במרץ 2016 בתל-אביב
העין השלישית: אבזר MyMe נראה ככפתור נוסף בבגד
חברת הסטארט-אפ הישראלית OrCam פיתחה התקן לביש המשמש כ"עוזר אישי", הפועל על בסיס מעבד היישומים החדש של חברת NXP מסדרת i.MX 7. ההתקן OrCam-MyMe הוא פלטפורמת פיתוח להתקנים לבישים, בעלי יכולות של אינטליגנציה מלאכותית. המכשיר מעבד באופן רציף אותות ויזואליים ואותות אודיו, כדי ליצור אצל המשתמש חוויה של "תשומת לב מוגברת" המאפשרת אפליקציות שונות לפי ההקשר והסביבה.
המכשיר מתפקד כ"עוזר אישי" המאפשר למשתמש לעבד מידע סביבתי: למשל זיהוי אנשים ובניית פרופיל בזמן-אמת של אנשים שאנחנו פוגשים, מעקב אחר פעילות אכילה וכושר, ניטור של הבעות פנים של אנשים שהיו באינטראקציה עם המשתמש, סיכום הרגלי היום-יום ועוד.
ההתקן מוצמד כמו כפתור צנוע לחולצה, "מסתכל" על העולם עבור המשתמש, ולמעשה מרחיב את המודעות שלו לסביבתו ולפרטים שונים בה. הוא מעבד את הנתונים שהוא קולט, בתמונה או באודיו, ומציע למשתמש מידע שימושי זמין לשירות ובזמן אמת או מאוחר יותר, דרך הטלפון החכם, או דרך התקן בלוטות'.
האבזר הלביש החדש MyMe
יכולת יוצאת דופן זו, יחד עם ביצועים חזקים וצריכת הספק יעילה של מעבד i.MX 7 של NXP מאפשרת רמת אבטחה ,חדשנות וחיי סוללה ארוכים ביישומים של מוצרי קצה למחשוב לביש ולתחום האינטרנט של הדברים. מעבד i.MX 7Dual נבחר על-ידי OrCam כדי להפעיל את ההתקן הלביש החדש והמהפכני MyMe .
"מעבד i.MX7 מבוסס על ארכיטקטורת ריבוי הליבות ARM Cortex-A7 המשמשת ליישום למידה עמוקה (Deep Learning) וליבת Cortex-M4 לעיבוד אודיו, שסייעה לנו לתכנן התקן קטן ויעיל ביותר בצריכת הספק", אמר אמנון שעשוע, מייסד-שותף של OrCam. "פיתוח עם i.MX7Dual הייתה החלטה קלה בהתבסס על הניסיון שלנו עם מעבדי i.MX".
שמואל ברקן, מנכל משותף NXP ישראל(מימין) ביחד עם יונתן וקסלר, מנהל מו"פ של Orcam
"NXP גאה לשתף פעולה עם OrCam בהכנסת מוצרים חדשניים ומהפכניים לשוק", אמר שמואל ברקן, מנכ"ל משותף NXP ישראל. "OrCam-MyMe יוצר שוק חדש של התקנים לבישים שיספקו חוויות מסוג חדש למשתמשים". המעבד החדש יוצג באירוע השנתי NXP Technology Day שיתקיים בתל-אביב ביום שלישי, 22.3.16.
זהו שיתוף הפעולה השני בין NXP לבין OrCam. בנובמבר 2013 הציגה OrCam לראשונה, במסגרת הכנס השנתי של פריסקייל ישראל (כיום NXP ישראל) התקן ראייה חדשני המסייע לאנשים עם ליקוי ראייה לתפקד ולקיים אינטראקציה קלה יותר עם העולם סביבם. מדובר במכשיר קומפקטי המורכב על המשקפיים שמשתמש באלגוריתמים מתוחכמים של עיבוד ויזואלי, ופועל באמצעות מעבד היישומים i.MX6Quad של NXP.
חברת Neteera גייסה 2 מיליון דולר לפיתוח מצלמת CMOS מהפכנית, המודדת מאפיינים פיזיולוגיים באמצעות קרינה אלקטרומגנטית בתדרי 80GHz-600GHz
חברת יישום, העוסקת במיסחור המחקרים של חוקרי האוניברסיטה העברית בירושלים, הקימה את חברת Neteera Technologies, המפתחת טכנולוגיה חדשנית לזיהוי-מרחוק של מאפיינים פיזיולוגיים של האדם. החיישנים של החברה מבוססים על זיהוי הקרינה האלקטרומגנטית המוחזרת מתעלות הזיעה של הגוף.
החברה הוקמה על-ידי פרופ' יורי פלדמן, ד"ר פאול בן ישי ועל-ידי המנכ"ל יצחק ליטמן, אשר שימש בעבר כמנכ"ל חברת מוביל-איי (Mobileye). החברה השלימה גיוס הון ראשוני של 2 מיליון דולר ממשקיעים פרטיים, לצורך פיתוח אב-טיפוס מסחרי.
החיישן שהחברה תפתח יאפשר לעקוב בזמן אמת אחר שינויים של מאפיינים כמו לחץ, עייפות או כאב, לאתר השפעות אלכוהול וסמים, ואף לבצע אבחונים רפואיים. לטכנולוגיה הזו עשויים להיות מגוון רחב של יישומים בתחומי ביטחון הפנים, תחבורה, רפואה, מוצרי צריכה ואפילו IT.
המבנה הסלילוני של בלוטות הזיעה המאפשר להתייחס אליהן כאל אנטנות זעירות
הטכנולוגיה של Neteera מתבססת על העובדה שתעלות הזיעה בגוף מחזירות קרינה אלקטרומגנטית בתדרי טרה הרץ (טווח תדרים רחב בין מיקרוגל ואינפרא-אדום). באמצעות מצלמת הדמאה בתדר טרה-הרץ ניתן יהיה לנטר מרחוק קרינה זו ולבצע באופן מהיר ובלתי פולשני זיהוי ביומטרי של האדם וכן לעקוב בזמן אמת אחר שורה של מאפיינים פיזיולוגיים.
תגלית מדעית: בלוטות הזיעה הן אנטנות
הטכנולוגיה פותחה על-ידי פרופ' יורי פלדמן מהמחלקה לפיזיקה יישומית באוניברסיטה העברית ודוקטור פאול בן ישי העומד בראש מכון המחקר CERC באוניברסיטה העברית. השניים פרסמו ב-2008, ביחד עם מדענים נוספים, מחקר פורץ-דרך אשר איפיין את תעלות הזיעה בגוף: הם גילו שלתעלות האלה יש צורה סלילונית. הן ממולאות בחומר מוליך חשמלי, והמימדים שלהן הופכים אותן לאנטנות בעלות תדרי תהודה בטווח של 80GHz-600GHz. לכן הן מתנהגות כמו אנטנת שידור וקליטה בתדרי טרה-הרץ.
הם העלו את הרעיון שניטור הקרינה המוחזרת מבלוטות זיעה, יאפשר למדוד מרחוק שינויים פיזיולוגיים המתבטאים במערכת ההזעה, כגון לחץ דם וקצב פעימות הלב. המנכ"ל יצחק ליטמן אמר שגיוס ההון ישמש להמשך פיתוח הטכנולוגיה לכדי מוצר מסחרי. "חישה של הקרינה האלקטרומגנטית שפולטות תעלות הזיעה יאפשר לבצע באופן בטוח, בלתי פולשני ובלתי מורגש איתור מרחוק של שורה של מאפיינים ביולוגיים של האדם. המטרה שלנו היא להשיק את המוצר הראשון לזיהוי ביומטרי כבר במחצית הראשונה של 2017".
אסטרגיה טכנולוגית דו-צדדית
המטרה המרכזית של חברת נטירה היא לפתח חיישן מבוסס CMOS עבור מצלמת הטרה-הרץ, אשר יכיל אנטנה ויחידת עיבוד לחישוב האותות הנקלטים. מחלקת פיתוח המצלמה פועלת במתכונת של חברה בתוך חברה, ותמכור את השבב לחברות אחרות שיפתחו יישומים משלהן המבוססים על הטכנולוגיה.
במקביל, החברה תפתח אלגוריתם קנייני משלה אשר יתמקד בפיענוח פרמטרים פיזיולוגיים שונים של האדם. הוא ירוץ על-גבי החומרה של החברה, שקיבלה את השם THz Sensor.
הדמאה באמצעות גלי טרה-הרץ
תחום ההדמאה באמצעות קרינת טרה-הרץ (THz) צובר תאוצה בשנים האחרונות, בעיקר בתחום הביטחוני. גלי טרה-הרץ הינם גלים אלקטרומגנטיים קצרים מאוד, בטווח שבין הספקטרום התת-אדום לספקטרום המיקרוגל. גלי הטרה-הרץ יכולים לעבור דרך עצמים כגון עור ובגדים, ואינם מסוכנים לרקמות אנושיות כמו למשל קרינת רנטגן. לכן הם מתאימים לשימש כגלאים בלתי מסוכנים ובלתי פולשניים.
בשנים האחרונות פותחו גלאי טרה-הרץ, בעיקר לצורך גילוי מרחוק של חומרי נפץ וחומרים כימיים וביולוגיים. החידוש של Neteera הוא ביכולת לבצע זיהוי מרחוק של החותמת הביומטרית של האדם ומאפיינים פיזיולוגיים נוספים. לטכנולוגיה זו עשויים להיות שימושים בתחום הביטחוני, למשל כאמצעי לזיהוי ביומטרי או שיקוף בשדות תעופה. יישומים נוספים: זיהוי של חשודים פוטנציאליים על-פי פרמטרים המבטאים לחץ נפשי, כמו הזעה, דופק לב ולחץ דם, או איתור נהגים הנוהגים תחת השפעת אלכוהול או סמים.
ראוי לציין שהשיטות הנוכחיות לזיהוי ביומטרי מתבססות על סריקת מאפיינים כגון טביעות אצבע, רשתית עין ותווי פנים. שיטות אלה רגישות מאוד להפרעות חיצוניות כגון אור, רעש ומשתנים פיזיולוגיים והתנהגותיים. החברה מאמינה שהטכנולוגיה שלה תוכל לספק תוצאות מהימנות יותר, וללא מגע ישיר עם הנבדק.
בעבר שימש עמדי כסגן נשיא למכירות בפיניקס, וקטרוניקס ומנהל מכירות אזורי TI ישראל. הוא יעבוד תחת שלמה רוזנברג, שהקים את ARM ישראל בשנת 2000
חברת ARM, המספקת פתרונות IP (קניין רוחני) טכנולוגיים לתעשיית האלקטרוניקה, הודיעה על מינויו של דורון עמדי למנהל המכירות של החברה בישראל. עמדי יהיה אחראי על ניהול פעילות המכירות, הפיתוח העסקי, השיווק והתמיכה בלקוחות ושותפי החברה בישראל. הוא יעבוד תחת שלמה רוזנברג, שהקים את ARM ישראל בשנת 2000 וכיום מכהן בתפקיד מנהל מכירות אזורי באזור EMEAI, תוך התמקדות בשווקים ברוסיה, הודו וישראל.
מרכז המכירות של ARM עבר לכפר-נטר ופוע כיום לצד מרכז בפיתוח הישראלי של ARM, המבוסס על חברת Sansa Security שנירכשה באמצע 2015 תמורת כ-80 מיליון דולר. המרכז מעסיק יותר מ-100 עובדים ועוסק בפיתוח חומרה ותוכנה להגנה על מערכות-על-גבי-שבב (SoC) המוטמעים במכשירי קצה של האינטרנט של הדברים (IoT) ומכשירים סלולריים, תוך יישום טכנולוגיית ההגנה TrustZone של חברת ARM.
דורון עמדי מביא עימו לתפקיד כעשרים שנות ניסיון בתחומי ההייטק, השיווק והמכירות, בעיקר בתעשיית האלקטרוניקה והמוליכים למחצה. בעשר השנים האחרונות כיהן במגוון תפקידים בכירים בפיניקס טכנולוגיות, המפיצה הרשמית של הטכנולוגיות והכלים של ARM בישראל, כאשר בתפקידו האחרון היה סגן נשיא המכירות של החברה.
לפני כניסתו לתפקיד בחברת ARM, היה עמדי סגן נשיא המכירות של חברת וקטרוניקס ומנהל המכירות האזורי של Texas Instruments. את תפקידיו הראשונים בתעשייה עשה בחברות וקטרוניקס ומנטור גרפיקס בתפקידי מכירות וכמהנדס תמיכה (FAE). דורון עמדי הינו הנדסאי אלקטרוניקה ובעל תואר ראשון בכלכלה ומינהל עסקים מהאוניברסיטה הפתוחה.
בכינוס השנתי של מאגד Metro450 התברר שהתעשייה מעכבת את הייצור ב-450 מ"מ. אולם הטכנולוגיות החדשות שפותחו בישראל ייכנסו לקווי הייצור הקיימים של 300 מ"מ
בחודש שעבר ניתן היה לפגוש בטכניון כמה מהמומחים המובילים בעולם בבדיקת תהליכי ייצור שבבים (מטרולוגיה). הם הגיעו מהאקדמיה בארץ ומחברות המטרולוגיה הפועלות בישראל, כדי לסכם ארבע שנות פעילות של מאגד Metro450, הנכנס כעת לשנת פעילותו האחרונה.
המאגד הצליח ליצור שיתוף פעולה טכנולוגי כמעט חסר תקדים בין חברות כמו אפלייד מטיריאלס, נובה, אינטל, ג'ורדן ואלי ועוד. הוא פועל בתמיכה מאסיבית של חברת אפלייד מטיריאלס, מרוכז על-ידי יורם עוזיאל, דירקטור לטכנולוגיות חדשות בחברת אפלייד מטיריאלס, ומנוהל על-ידי מנחם שובל, יו"ר המאגד.
ראש תוכנית מגנ"ט במשרד המדען הראשי, אילן פלד, אמר שהמאגד נמצא באמצע השנה הרביעית שלו. "נשארה לו שנה וחצי של עבודה, וזה הזמן להתחיל לסגור פעילויות ולהטמיע את התגליות שהושגו בעקבות פעולתו". מנחם שובל הסביר שהמאגד הוקם במטרה לשפר את יכולות הייצור ולסייע לתעשייה לעבור לייצור שבבים בפרוסות סיליקון בקוטר של 450 מ"מ.
"כיום לא ברור מתי המעבר יהיה כדאי לתעשייה, אולם תוך כדי עבודה על שיטות מטרולוגיה ב-450 מ"מ, פיתחנו כלים המשפרים את הייצור בתהליכים הנוכחיים של 300 מ"מ ולא רק בתחום המטרולוגיה, אלא ברמת הפאב כולו".
חיפוש בתוך 10 בחזקת 13 פיקסלים
מנהל המו"פ בחברת אפלייד מטיריאלס ישראל (Applied Materials), אורי צרפתי סיפר שחברת אפלייד מטיריאלס מתמקדת בגילוי מוקדם של תקלות בתוך הווייפרים באמצעות שתי משפחות של מוצרים: מערכות לאיתור תקלות, ומערכות לגילוי מאפייני התקלות. אנחנו רואים שהמעבר של התעשייה ל-450 מ"מ מתעכב, ובחברה האטנו את הפיתוח בתחום הזה.
אורי צרפתי, אפלייד מטיריאלס
"היום השבבים מאוד צפופים ותלת מימדיים, ובמקרים רבים אנחנו רואים ייצור של טרנזיסטורים בשכבות. כיום התעשייה מתמקדת ב-10 ננומטר ועד לסוף העשור נראה רכיבים בגודל של 5 ננומטר. פירוש הדבר שהליתוגרפיה תתבסס על קרינת אור באורכי גל של Extreme UV. כיום יש לנו מערכות לסריקת אות הלייזר שמצליחות לספור פוטונים ברזולוציה של עשרות. חטיבת הפיתוח שלנו מעסיקה כ-500 אנשים, מחציתם בתחומי התוכנה והאלגורתמים, כ-100 מתוכם עוסקים בעיבוד תמונה ובעיבוד עתיר ביצועים (HPC).
"אנחנו צריכים לבצע את הבדיקה בתוך פחות מחצי שעה ולזהות את הפגם בסביבה רועשת מאוד. מבחינת מערכת הבדיקה, בווייפר יש כיום 10 בחזקת 13 פיקסלים, שמתוכם רק 100 פיקסלים עשויים לבטא בעיה – ולא כולם מבטאים בעיה אמיתית. לכן מיחשוב עתיר ביצועים הוא אחד מהדגשים החשובים שלנו. בין השאר אנחנו משתמשים באלוגריתמים למידה עמוקה (Deep Learning), ומאמנים את המכונות כדי לייעל את כל התהליך.
מהפיכת מיחשוב: עיבוד של שנה בתוך חמש שניות
הטכנולוג הראשי של נובה (Nova) שי וולפינג, אמר ששיפור הפרודוקטיביות בקו דורש מכונות מהירות יותר, דגימה חכמה וניצול של מידע הקיים כבר בפאב. "נובה מבצעת מדידה של מדדים קריטיים (Critical Dimension) בשיטת אופטיות (Optical CD). מקרינים עצם מחזורי באמצעות מקור אור רחב סרט ומנתחים את תופעות העקיפה. אנחנו מניחים שאנחנו יודעים כיצד הרכיב נראה וכיצד ייראה הפסקטרום שלו, באמצעות תהליך של שינוי פרמטרים והשוואה חוזרת בין הספקטרום שהתקבל לבין המודל, אנחנו מקבלים את הפרמטרים הנמדדים.
שי וולפינג, נובה
"רכישת חברת ריברה בשנת 2014 הוסיפה לנו יכולת מדידה של החומרים באמצעות קרינת X-ray. אנחנו מקרינים את החומר והוא משחרר אלקטרונים שתכונותיהם ייחודיות לכל חומר. בנוסף, אנחנו מגלים גם פליטת פוטונים המספקת מידע על מבנה הרכיב. במעבר של התעשייה מייצור ב-40 ננומטר לייצור ב-10 ננומטר הוכפל מספר המדידות המטרולוגיות בתהליך הייצור.
"כעת מתחיל ייצור של רכיבים תלת-מימדיים כמו למשל זיכרונות flash NAND ורכיבים באמצעות טרנזיסטורי FinFET. אם בטרנזיסטור שטוח ביצענו 4-5 מדידות לכל טרנזיסטור, ברכביים מבוססי FinFET אנחנו מבצעים עשרות מדידות לכל טרנזיסטור. לדעתנו, בקרת תהליך הייצור הופכת למשימה הכוללת גם מדידות וגם בקרת חומרים, ויש צורך לשלב בין בדיקות אופטיות לבין בדיקות מבוססות X-ray.
"לכן יש חשיבות גדולה בשיתופי פעולה. במסגרת מאגד מטרו-450 ביצענו שיתוף פעולה עם הטכניון ועם חברת אפלייד מטיריאלס שבמסגרתו נבחנו ארכיטקטורות מיחשוב, בוצעה אופטימיזציה של האלגוריתמים ושיפור המיחשוב המקבילי. בזכות זאת יצרנו ארכיטקטורת מיחשוב חדשה המאפשרת לבצע פעילות דמויית ענן המשרתתת את כל כלי המטרולוגיה של הלקוח. לשם המחשה, בדיקת רכיב זיכרון NAND שדרשה שנת עיבוד עד לפני חמש שנים – נעשית היום בתוך 5 שניות".
תעשייה ישראלית המחזיקה בשליש מהשוק העולמי
במהלך המושבים הטכניים של הכנס הוצגו רעיונות חדשים עבור טכנולוגיות מטרולוגיה עתידיות, אשר יכולות לשפר את תהלייך הייצור בתעשיית השבבים בלא קשר לקוטר פרוסת הסיליקון. בהן: טכניקות לביצוע דגימה חכמה, עיבוד זמן-אמת באמצעות נתונים זורמים ועוד, וטכנולוגיות חדשות שהוצגו על-ידי פרופ' מוטי שגב מהטכניון, המיועדות לשפר את הביצועים של מיקרוסקופים אלקטרוניים באמצעות אלגוריתמים מפתיעים.
תעשיית המטרולוגיה הישראלית נחשבת לאחת מתעשיות ההייטק המתקדמות בעולם. סקר מיוחד של מכון נאמן בטכניון שהוכן עבור המפגש של המאגד, מלמד שההתרשמות מבוססת על נתונים ממשיים. להערכת החוקר אליעזר שיין, תעשיית המטרולוגיה הישראלית מעסיקה כיום יותר מ-2,600 עובדים ובעלת היקף מכירות של כ-1.37 מיליארד דולר בשנה (בערך שליש מכל שוק המטרולוגיה העולמי).
מדובר באחת מתעשיות ההייטק הצומחות היחידות של ישראל: בשנת 2010 היא העסיקה 1,780 עובדים ומאז צמח ב-52%. כיום היא תורמת יותר מ-10% מהייצוא הישראלי של טכנולוגיות עלית. מדובר בהתעשייה המאופיינת בהוצאות מו"פ גדולות מאוד, המגיעות לכ-25%-30% מהמכירות. הוא העלה סוגייה מעניינת ביחס לשנים הבאות: "שוק המטרולוגיה העולמי צפוי להגיע להיקף של כ-5.1 מיליארד דולר בשנת 2020, וחלקה של ישראל צפוי להיות כ-36% מהשוק העולמי. כלומר יש מקום למשהו חדש שיספק צמיחה לתעשייה".
השלב הבא: "תביאו עוד חצי מיליארד דולר"
איציק מזור, שהוא מייסד ומנכ"ל חברת ג'ורדן ואלי שנימכרה באוקטובר 2015 לברוקר הגרמנית, מסכים עם שיין: "בשנות ה-90 תפסנו 10% משוק המטרולוגיה העולמי, בשנות ה-2000 הגענו ל-20% וכיום אנחנו מחזיקים בכ-35% מהשוק העולמי. המטרה שלנו לעשור הקרוב היא להגדיל את הייצוא בעוד חצי מיליארד דולר. השלב הבא צריך להתבסס על שיתופי פעולה עם אסיה. הסינים, היפנים והקוריאנים פתוחים לזה. אם נצליח בכך, זה יהיה סיפור הצלחה לעוד דור".
איציק מזור, ברוקר ישראל (ג'ורדן ואלי)
ביחס למטרה המקורית של המאגד, שהיא פיתוח טכנולוגיות לייצור שבבים בפרוסות סיליקון של 450 מ"מ, שיין לא צופה התפתחויות דרמטיות: "הקמת מערך ייצור של 450 מ"מ היא פעולה יקרה מאוד בעלות של כ-15-17 מיליארד דולר לכל פאב. לכן אולי שלוש חברות בלבד יקימו מפעלי ייצור כאלה".
יו"ר מאגד Metro450, מנחם שובל. "השגנו פריצות דרך טכנולוגיות"
יו"ר המאגד, מנחם שובל, לא שלל את ההערכה: "בשנת 2012 חשבו בתעשייה שהפאב הראשון ייכנס לייצור ב-2020. אולם בשנת 2014 הכלכלה העולמית נכנסה לקיפאון, הפאבים לא מלאים והתעשייה לא צמחה. לכן כל התהליך מתעכב וכיום מעריכים שהמתקנים הראשונים יהיו מוכנים לייצור ב-2023.
"למרות זאת, הושגו פריצות דרך טכנולוגיות שישפיעו על תהליכי הייצור הקיימים היום בתעשייה: פיתחנו תהליכים מהירים ומדוייקים יותר, מנוע פיאזו אלקטרי חדש לשליטה במכונות הבדיקה, פיתחנו טכניקות לשיפור הטיפול בווייפר ללא מגע, פותחו טכניקות של Adaptive Sampling לקיצור זמני המדידה, פרוסת קליברציה, שיטות לבקרה טובה יותר של זרימת האוויר בתא המדידה, ועוד. כעת אנחנו נמצאים בשלב ההתכנסות: הכנת הטכנולוגיות לשימוש בתעשייה".
שיתוף פעולה אקדמיה תעשייה
להערכת שובל, אחד מסודות הצלחה של המאגד הוא בשיתוף הפעולה עם האקדמיה. "כ-20% מתקציב המאגד מופנים לאקדמיה: 19 פרופסורים מארבע אוניברסיטאות מקבלים מענקי מחקר ועובדים עם מהנדסי החברות על פרוייקטים ספציפיים.
"במיפגש הציגו פרופ' בוכר ופרופ' מנדלסון מהטכניון, פרופ' שמשוני מחיפה ופרופ' אבידן מתל-אביב, את מחקריםהם עבור המאגד. פרופ' מוטי שגב מהטכניון (חתן פרס ישראל בפיזיקה לשנת 2014), הפתיע עם מחקר מרתק על שיפור הרזולוציה מעבר למגבלות האופטיות. שאר המחקרים ושיתופי הפעולה עם החברות הוצגו בפוסטרים בכינוס".
הפעילות של KLA-Tencor בישראל נחשבת לאחת מהפעילויות האסטרטגיות החשובות שלה בעולם. לפני כחודש הגיע לארץ נשיא לאם ריסרץ' הרוכשת את KLA-Tencor, כדי לבדוק מקרוב את הפעילות הישראלית
קו ההרכבות של KLA Tencor במגדל העמק
חברת Lam Research, אשר חתמה על הסכם לרכישת KLA Tencor, מתכננת לשמור על פעילותו של מרכז הפיתוח והייצור הישראלי של KLA Tencor. לפני כחודש הגיע לארץ נשיא ומנכ"ל חברת לאם, מרטין אנסטייס, כדי לבדוק את הפעילות הישראלית של KLA Tencor.
משיחות של מנהלים ישראלים שאירחו אותו, הם התרשמו שהתוכנית שלו היא להגדיל את ההשקעות בחברת KLA Tencor, כולל בפעילות הישראלית שלה.
ל-Techtime נודע שבימים אלה מתנהלים מגעים שמטרתם להגדיר תפקידים חדשים עבור המרכז הישראלי במסגרת החברה הממוזגת, אולם החלטות ממשיות יתקבלו ככל הנראה רק לאחר השלמת המיזוג.
כזכור, באוקטובר 2015 חתמו חברת Lam Research וחברת KLA-Tencor (שתיהן מקליפורניה) על הסכם מיזוג שלפיו Lam Research תשלם לבעלי המניות של KLA סכום כולל של 10.6 מיליארד דולר.
העיסקה צפויה להסתיים במחצית 2016, עם קבלת כל האישורים הרגולטוריים ואישור אסיפת בעלי המניות של חברת KLA-Tencor. היקף המכירות המצרפיות של החברה הממוזגת מסתכם בכ-8.1 מיליארד דולר בשנה (נתוני 2015).
הבאת ייצור מסין למגדל העמק
הפעילות של KLA-Tencor בישראל נחשבת לאחת מהפעילויות האסטרטגיות החשובות שלה בעולם. כאן מפתחים ומייצרים את מוצרי המטרולוגיה (מדידת איכות הייצור של שבבים) המרכזיים של החברה. המרכז הישראלי מעסיק כ-450 עובדים במגדל העמק, קריית גת ויוקנעם, ומתמחה בפיתוח וייצור מערכות למדידת פרמטרים קריטיים בתהליך הייצור (Dritical Dimensions) ומערכות למדידת מיקום שכבות החומר המיוצרות (Overlay) בשלבי הייצור של מוליכים למחצה.
מעטים יודעים שלצד הפיתוח והייצור של המערכות שלה, KLA Tencor ישראל מצליחה להביא לישראל גם עבודות ייצור. נשיא חברת KLA ישראל, עמי אפלבאום, גילה במהלך סיור בחברה, שבישראל מיוצרות מכונות שפותחו בארה"ב, והחברה החליטה שעדיף לייצר אותן בישראל ולא במזרח הרחוק. מהלך יותר מפתיע, הוא שהוחלט לייצר בארץ ולא בסין, מכונות שפותחו בסין. "המכונות כל-כך מתוחכמות, שהן דורשות כוח אדם מיומן וברמה גבוהה מאוד כדי לייצר אותן. בקו הייצור שלנו ניתן למצוא עובדים בעלי תואר דוקטור", הוא סיפר.
עמי אפלבאום (משמאל) ואורי תדמור
לדבריו, קיים פוטנציאל גדול במיזוג בין שתי החברות: "לאם ריסרץ' מייצרת ציוד ייצור לתעשיית השבבים, ואנחנו ממוקדים בבקרת התהליך – ציוד הבודק את התפוקה של מכונות הייצור. אנחנו סבורים שהמיזוג יביא לסינרגיה טובה יותר בין שתי התהליכים, ולפיתוח טכנולוגיות טובות יותר גם בייצור וגם בבדיקת הייצור".
האתגר: רמת דיוק של מאית ננומטר
השנה החברה חוגגת את יובל ה-30 לפעילותה בארץ. לאורך השנים היא רשמה 130 משפחות פטנטים ובארבע השנים האחרונות מחזיקה בכ-40% מהשוק העולמי בתחום שבו היא פועלת (להערכת גרטנר). לדברי מנהל קו מוצרי ה-Overlay, אורי תדמור, זו מדידה קריטית בהשפעתה על התפוקה של מפעלי הייצור.
"לכן השוק הזה נמצא בצמיחה מתמדת ותמיד יש בו מתחרים. כיום המפעלים המתקדמים מייצרים שבבים בתהליך של 10 ננומטר. פירוש הדבר שאנחנו צריכים לתת להם תשובות ברמת דיוק של עשירית ננומטר, ומבחינתנו, זה אומר שאנחנו צריכים לבצע את המדידה ברמת דיוק של מאית ננומטר".
לדברי אפלבאום, החברה נמצאת בחזית הטכנולוגיה העולמית. "כיום אנחנו מייצרים מכונות בדיקה לתהליכים של 10 ננומטר, אולם אנחנו עובדים עם התעשייה על הדורות הבאים וצריכים לספק לה יכולות בדיקה לתהליכים של 7 ננמוטר ושל 5 ננומטר".
אם אתם מספקים פתרונות לחברות המייצרות בתהליכים ישנים יותר?
אפלבאום: "מרכיב השירות בהכנסות שלנו גדל כל הזמן, מכיוון שככל שהמפעלים ישנים יותר, הם זקוקים ליותר סיוע מאיתנו. הלחץ הכי גדול מורגש כיום במפעלים המייצרים שבבים בפרוסות סיליקון של 200 מ"מ. שם, כל עידכון שלנו עבור המכונות הקיימות, יכול לשפר דרמטית את רמת הנצילות של המפעל".
קיידנס ומלאנוקס השיגו קצב העברת נתונים של 16Gbps בין PCIe 4.0 של מלאנוקס ל-IP הפיסי של קיידנס
סכימת ניסוי הפעולה ההדדית
חברת קיידנס דיזיין סיסטמס (Cadence) תדגים ביחד עם חברת מלאנוקס (Mellanox) יכולת פעולה הדדית בערוץ PCI Express 4.0 מרובה נתיבים, בין טכנולוגיית PCIe PHY 4.0 של מלאנוקס לבין ה-IP הפיסי מרובה הפרוטוקולים והקישורים, Multi Link and Multi Protocol PHY, של קיידנס.
ה-IP של קיידנס ממומש באמצעות טרנזיסטורי FinFET בתהליך הייצור FinFET Plus+ של חברת TSMC. קיידנס דיווחה שבניסויים שנערכו עד כה, הושג קצב העברת נתונים של 16Gbps עם ארבעה נתיבים המריצים תנועה בו-זמנית. זוהי תצורה אופיינית עבור הדור הבא של שרתים, מערכות אחסון וציוד לרשתות.
מלאנוקס וקיידנס תכננו ממשק פיסי (PHY) העונה לדרישות של PCIe 4.0 במונחי Insertion Loss, ובמקביל מציע קצב שגיאות-ביט (BER) שהוא נמוך מ-10-15. בנוסף, מציעה קיידנס דגמי AMI (ממשקי מידול אלגוריתמי) מוכחים בסיליקון לצורך שימוש ביחד עם טכנולוגיות Sigrity (שאותה היא רכשה בשנה שעברה) עבור תכנון שבבים, מארזים ולוחות הנדרשים לספק ביצועים גבוהים של שלמות אותות ועמידה בהפרעות כמו עירוב-דיבור (crosstalk).
סגן נשיא לשיווק במלאנוקס, גלעד שיינר, אמר שהשימוש ב PCIe 4.0 במרכזי נתונים מאפשר ולהשיג תובנות בזמן אמת. "יכולת ההפעלה ההדדית המוצלחת עם קיידנס מסמלת ציון דרך חשוב בדרך לבניית מרכזי נתונים מחוברים של Ethernet או InfiniBand המבוססים על PCIe 4.0".
סגן נשיא לשיווק בחטיבת Design IP של קיידנס, יו דורדן, אמר שקיידנס היא חברה פעילה בקבוצת PCI-SIG, וממשיכה לפתח קניין רוחני (IP) לתמיכה בתקני PCIe החדשים ביות. "שיתוף הפעולה שלנו עם מלאנוקס מעניק ללקוחות בטחון שפתרונותינו בתחום PCIe 4.0 הינם מוכחים ומוכנים לשילוב בתכנונים שלהם".
החברה מסרה שהדגם המשודרג כולל מצלמה ומנוע בדיקה חדשים, הניתנים להרכבה גם במערכות Eagle ישנות לצורך שידרוגן
חברת קמטק (Camtek) ממגדל העמק, המספקת פתרונות לבדיקה אוטומטית בתהליכי ייצור שבבים (מטרולוגיה), השיקה דגם חדש של מערכת הבדיקה Eagle שלה, לצורך בדיקה דו-מימדית של תהליך ייצור השבבים. המערכת החדשה כבר הותקננ במפעלי ייצור של כמה מלקוחות החברה.
הדגם החדש של מערכת Eagle כולל מספר תת-מערכות חדשות: מצלמה, ערוץ אופטי, מקור תאורה חדשות ומנוע בדיקה. הרכיבים הללו אמורים להאיץ את תהליך הבדיקה הדו-מימדית ולאתר ברמה גבוהה יותר פגמים בייצור השבב. כל תת המערכות בנויות בצורה מודולרית המאפשרת לשדרג גם מערכות Eagle קיימות כדי לשפר את הביצועים שלהן.
סגן נשיא ומנהל חטיבת השבבים בקמטק, רמי לנגר, אמר שמערכת Eagle הפכה לסטנדרד מקובל בתעשיית המדידה התלת מימדית. "אנו צופים כי הדגם החדש לבדיקה דו-מימדית ימצב את קמטק באותה המידה כמובילת שוק בתחום הבדיקה הדו-מימדית". מערכת Eagle מבצעת הדמאה דו-מימדית או תלת-מימדית של המידע האופטי המוחזר מהאזור הנבדק במטרה לבדוק את את דיוק הרכבת השבב ולאתר אי דיוקים או פגמים בייצור.
המערכת ממוקדת בעיקר בתחום המארזים הצפופים. בשנים האחרונות מאמצים בתעשייה שיטה חדשה של הרכבת מספר פרוסות חצאי-מוליכים במארז אחד, במתכונת של 3D ו-2D. במארזים אלה מונחות פרוסות הסיליקון על מעגל מודפס זעיר או על פרוסת סיליקון רחבה, ושיטה זו מחייבת בדיקה מטרולוגית דו-מימדית ותלת-מימדית מדויקת יותר. להערכת החברה, האימוץ הגובר של ייצור שבבים במארזים חדשים היא אחת מהסיבות המרכזיות לגידול במכירותיה בשנת 2015. מכירות החברה הסתכמו ב-99.3 מיליון דולר, עלייה של 12% לעומת 2014.
חברת המחקר Reportbuyer צופה ששוק היעד של קמטק יצמח בקצב שנית של 7.1% עד לשנת 2020. חברת קמטק מספקת פתרונות בדיקה אוטומטיים לשלוש תעשיות עיקריות: מוליכים למחצה, מעגלים מודפסים ומצעים לרכיבי IC. החברה נסחרת בבורסה של תל אביב ובנסד"ק לפי שווי שוק של 74.9 מיליון דולר. מניית החברה איבדה היום כ-1% מערכה במסחר בבורסה של תל-אביב.
הענן החדש פועל בשני אתרים, במרכז הארץ ובצפון הארץ, ויכול לעמוד בפגיעת טיל בליסטי במשקל של טון. הסמנכ"ל אלי מטרה: "ספקים בתעשיית האלקטרוניקה יכולים להקים מערכת אצלנו ולמכור אותה כשירות תוכנה ללקוח"
חברת MedOne שהנהלתה יושבת בהוד השרון סיימה את הקמת הענן המאובטח שלה, שלהערכתה הוא המוגן ביותר בישראל. הענן פועל באמצעות שתי חוות שרתים שאחת מהן נמצאת בצפון הארץ והשנייה במרכז הארץ. החוות משתרעות על שטח של 12,000 מ"ר ובנויות במתכונת של של בונקר בתוך בונקר בעומק של 15 מטרים מתחת לאדמה. כל חווה כוללת שני בניינים נפרדים: אחד מיועד למערכות התמיכה בשרתים והשני למערכות השרתים של הלקוחות.
סמנכ"ל חברת MedOne, אלי מטרה, סיפר ל-Techtime שמדובר ככל הנראה באחת מהחוות המוגנות בעולם: "היא יכולה לעבוד 72 שעות בתפוקה מלאה גם כאשר כל מערכת החשמל בארץ מושבתת. המתקן שלנו בצפון הוא שיא הטכנולוגיה. הוא כולל תחנת כוח תת-קרקעית בהספק של 15 מגה-ואט, ויכול לספוג פגיעה של טיל במשקל חומר נפץ של טון ברדיוס של 15 מטר, ולהמשיך לפעול בלא הפרעה".
דיימנשן דטה מגיעה לישראל
מטרה: "בארץ יש דרישה שאתר הפרודקשן של הענן יהיה מרוחק לפחות 100 ק"מ מאתר הגיבוי והתאוששות הנתונים (Data Recovery), ולכן כל ענן ציבורי בישראל צריך להיות למעשה שני עננים". החברה השקיעה בפרוייקט כ-40 מיליון דולר במשך חמש שנים. הענן החדש נבנה על-ידי חברת Dimension Data, הנחשבת לקבלנית שירותי הקמת ענן הגדולה בעולם, ונמצאת בבעלות תאגיד NTT היפני. לפני חודש פתחה דיימנשן דטה משרד בישראל, הפועל ממשרדי MedOne בהוד השרון ומנוהל על-ידי מיכל אולניק.
תחנת הכוח התת-קרקעית בתוך הענן הצפוני של MedOne
שיתוף הפעולה עם Dimension Data הוא אסטרטגי, והיא אחראית להקמת כל מרכזי הנתונים של החברה בעולם, הפועלים כולם בארכיטקטורה זהה כדי להבטיח תאימות מלאה. "יש לנו היום אתרים בעולם הנתמכים על-ידי המרכז בישראל. לוקח לך 7 דקות להעלות שרת בקנדה לעבודה של שעתיים וחצי בלבד, ואחרי חודש אתה מקבל חשבונית בעברית".
חברת MedOne הוקמה במקור כדי להקים את הסיב האופטי המקשר את ישראל ואירופה דרך איטליה. כיום היא עדייו מקושרת אל הסיב, אולם הפעילות המרכזית שלה היא של שירותי ענן. "אנחנו מארחים את החברות הגדולות בישראל, וחברות רבות מתעשיית האלקטרוניקה כמו פלקסטרוניקס וברודקום למשל. רוב הספקים בעולם מתחייבים לרמת אי-זמינות של יומיים בשנה, אבל חברה כמו פלקסטרוניקס לא יכולה לוותר על יומיים. אנחנו מתחייבים לרמה של חמש תשיעיות, כלומר אי-זמינות של עד חמש דקות ו-26 שניות בשנה".
כל שנייה נחשבת
"הסיב נותן לנו יתרון חשוב של מהירות: ספקים בתעשיית האלקטרוניקה יכולים להקים מערכת אצלנו ולמכור אותה כשירות תוכנה ללקוח. כאשר אתה מריץ הדמייה של תכנון אלקטרוני לכל השהייה בתקשורת יש משקל מצטבר.
"לכן בעולם של פיתוח שבבים בזמן אמת, יש למהירות התקשורת משמעות גדולה. הענן שלנו מאפשר לפתח תפישת שיווק חדשה: שולחים את אנשי המכירות אל הלקוח, וכשהם מגיעים אליו, המערכת כבר מוכנה לביצוע הדמיית או בדיקת קונספט".
ארונות שרתים 15 מטר מתחת לפני הקרקע
מה הן המגמות המרכזיות כיום בתחום הענן?
"עולם הדטה סנטר השתנה. בהתחלה דיברו על הוצאת ה-Data Recovery (התאוששות מאסון) מהארגון. כיום הלקוחות הבינו שהאיכות של דטה סנטר חיצוני היא גבוהה בהרבה מזו של דטה סנטר בתוך הבית, ובשנים האחרונות מדברים על המושג המשכיות עסקית (Business Continuity). החזון שלנו הוא של עולם התשתיות: משלמים לפי צריכה. הלקוח תוקע שקע בקיר, ומקבל כוח מיחשוב. היום אפשר לקבל מיחשוב בעלות של שקלים בודדים לשעה, ולהפעיל אותו רק כשצריך".
מה לגבי אבטחה וסודיות?
"דיימנשן דטה היא אינטגרטור הסקיוריטי הגדול ביותר בעולם, והיא הקימה את כל 30 החוות שלנו בעולם, הפועלות באותה ארכיטקטורה ובאותה מערכת הגנה. אנחנו יכולים לבצע את כל ההשקעות הדרושות כדי לספק אבטחה. לנו זה קל, כי אנחנו מוכרים את זה כשירות. לפני כשבועיים למשל, קיבלנו את תקן אבטחת המידע בענן CSA Star. לכן אנחנו יכולים לספק סביבת פיתוח לחברה טכנולוגית, אשר נותנת הגנה מלאה על הקניין הרוחני שלה".
להערכת חברת IHS, שוק רכיבי ההספק מבוססי SiC ו-GaN נמצא בצמיחה ויגיע להיקף של 1 מיליארד דולר ב-2020 ו-3.7 מיליארד דולר ב-2025
שוק רכיבי ההספק מבוססי צורן קרביד (SiC) וגליום ניטריד (GaN) נמצא בצמיחה בעקבות הביקוש מצד יצרני רכבים היברידיים וחשמליים, ספקי כוח ומהפכים פוטו-וולטאים (PV). כך סבורה חברת המחקר IHS בדו"ח מוליכים מבוססי SiC) ו-GaN. להערכת החברה, היקף השוק של הרכיבים האלה יצמח ל-3.7 מיליארד דולר בשנת 2025, בהשוואה לכ-215 מיליון דולר בלבד בשנת 2015.
דיודות שוטקי מ-SiC קיימות בשוק כבר יותר מעשור ומשמשות הרכיבי MOSFET, טרנזיסטורי JFET וטרנזיסטורי BJT). טרנזיסטורי MOSFET מצורן קרביד זוכים לפופולריות גבוה בקרב היצרנים, במיוחד עם הכניסה לשימוש של טרנזיסטורי MOSFET 900V במחיר תחרותי לזה של טרנזיסטורים מקבילים מסיליקון. בנוסף, התחרות הגוברת בין היצרנים הובילה לירידת מחירים ב-2015.
"הצניחה במחיר תזרז את היצרנים לאמץ את הטכנולוגיה", אמר ריצ'ארד אדן, אנליסט בכיר ב-IHS. "בניגוד למוצרי SiC, טרנזיסטורים ומודולים מ-GaN הגיעו לשוק אך לאחרונה. גליום ניטריד הוא מוליך למחצה המאפשר פעילות במתח גבוה הרבה יותר, ובעל תכונות דומות ל-SiC, אך פוטנציאל החיסכון בעלויות שטמון בו הוא גדול בהרבה.
"יתרון של ממש בביצועים ובמחיר אפשרי, שכן ניתן לגדל מכשירי גליום ניטריד על מצעי סיליקון גדולים יותר ויקרים פחות ממה שמתאפשר בשימוש בצורן קרביד. למרות שטרנזיסטורי GaN הם תופעה חדשה בשוק, הפיתוח של דיודות שוטקי מגליום ניטריד נפסק כמעט לחלוטין".
נתח שוק משמעותי
חברת IHS צופה כי העלות והביצועים של רכיבי גליום ניטריד על מצע סיליקיון (SI) ישתוו לאלה של רכיבי MOSFET על מצע סיליקון ושל טרנזיסטורי הספק מסוג IGBT. כאשר תושג נקודת השוויון, צפוי שוק ה-GaN להגיע להיקף של יותר מ-600 מיליון דולר בשנת 2025. השוק הגדול והמבוסס יותר הוא של רכיבי שוק SiC, בעיקר בעיקר במודולי הספק, וצפוי לצמוח לכ-3 מיליארד דולר ב-2025.
מכירות MOSFET מצורן קרביד ייצרו הכנסות של יותר מ-300 מיליון דולר, וכמעט ידביקו את המכירות של דיודות השוטקי ויהיו רכיב ההספק הבדיד (דיסקרטי) הנמכר ביותר מצורן קרביד. טרנזיסטורי JFET וטרנזיסטורי BJT צפויים לייצר הכנסות פחותות בהרבה, למרות עלייה משמעותית באמינות, בביצועים ותמחור סביר.
"בעוד שמשתמשי הקצה מעדיפים כיום רכיבי MOSFET מצורן קרביד, הרי ש-JFET ו-BJT צפויים להישאר מוצרי נישה לשימושים פרטניים מאוד", הסביר אדן. "עם זאת, ההכנסות הגדולות ביותר צפויות ממכירה של מודולי הספק היברידיים ומלאים מצורן קרביד".
הזינוק של 36% בהכנסות נובע בעיקר מרכישת Mottech, המפיצה העולמית של רשת ההשקייה של מוטורולה. דווקא בתחום האנטנות, שהוא תחום הליבה של החברה, המכירות ב-2015 ירדו בכ-7%
התקנת בקר השקייה של מוטק
חברת MTI Wireless Edge מראש העין, המייצרת אנטנות לשוק האזרחי ולשוק הצבאי, רשמה בשנת 2015 גידול משמעותי בהיקף ההכנסות והרווחים. מהדו"ח השנתי של החברה עולה שההכנסות ב-2015 עלו ב-36% בהשוואה ל-2014, והסתכמו בכ-19.6 מיליון דולר.
הרווח הנקי עלה ב-50% והסתכם בכ-7.7 מיליון דולר. הרווח התפעולי, שהסתכם ב-2014 ב-340 אלף דולר בלבד, הוכפל פי חמישה ב-2015 לכ-1.76 מיליון דולר. בדיקת התפלגות ההכנסות מגלה שהתורמת העיקרית לזינוק במכירות היא הרכישה האסטרטגית של חברת בקרי ההשקייה Mottech.
מדובר באחד מהמהלכים המשמעותיים ביותר שביצעה MTI בשנה האחרונה. בחודש אפריל 2015 היא היא רכשה את חברת Mottech Water Solutions תמורת 4.8 מיליון דולר. מוטק מספקת פתרונות בתחום מערכות אוטומטיות להשקיה וניהול משאבי מים לחקלאות ולרשויות מוניציפליות. למעשה, היא למעשה המפיצה העולמית של מערכת ההשקייה המתקדמת IRRInet שפותחה במוטורולה ישראל.
שוק חדש ומפתיע
מערכת IRRnet מספקת רשת השקייה אוטומטית ומנוהלת מרחוק חסכונית במים ובחשמל, ומותאמת גם לתנאי שטח קשים. לחברה יש משרדים בארצות הברית, אוסטרליה ודרום אפריקה, ונציגויות בצרפת, איטליה, מקסיקו, פרו ועוד. המטה הראשי של Mottech יושב בישראל בקיבוץ יקום.
עיסקת Mottech פתחה בפני MTI תחום חדש שבו לא עסקה עד כה. מהדו"ח השנתי של MTI עולה כי 44% מהיקף ההכנסות ב-2015 נבע מתחום חדש זה של רשתות השקייה. במהלך שבעה חודשים בלבד (מאז העיסקה) הסתכמו המכירות בכ-6.2 מיליון דולר.
יו"ר MTI, צבי בורוביץ', הדגיש את חשיבות המהלך במכתב שפרסם למשקיעים, ובו כתב: "הרכישה של Water Solutions העלתה אותנו מעלה בשרשרת המזון, וכעת אנו מציעים פתרון מלא עם שולי רווח גבוהים יותר ומודל עסקי של רווחים חוזרים ממתן שירות ותחזוקה. אנחנו ממשיכים לפתח את תחום מערכות ההשקייה האלחוטיות על בסיס פתרונות התוכנה שלנו ומוצרי IRRiNet, ושואפים להרחיב את התחום לאור הצורך הגובר בניהול משאבי מים".
בקר IRRInet של Mottech Water Management
בתחום הליבה של החברה – פיתוח, ייצור ושיווק אנטנות לשימושים אזרחיים וצבאיים – דווקא נרשמה ירידה במכירות ב-2015. תחום האנטנות תפס כ-56% מכלל ההכנסות של החברה והסתכם ב-13.3 מיליון דולר – ירידה של 7% בהשוואה למכירות בשנת 2014.
החברה הסבירה את הירידה בצמצום חד של כ-50% במכירות של אנטנות אזרחיות בתדר 80GHz. בתחום האנטנות הצבאיות ובתחום האנטנות האזרחיות לרשתות רחבות-פס נשמרה יציבות במכירות, ואילו בתחום ה-RFID נרשמה ב-2015 עלייה של 7%. בסך הכל, כ-77% ממכירות האנטנות היו בתחום האזרחי, וכ-23% היו בתחום הצבאי.
בורוביץ' העריך שהחברה תמשיך לצמוח ב-2016. "הגורמים הראשיים המניעים את צמיחה העסק שלנו, כגון שימוש במידע ועלייה במספר המנויים, אמורים להמשיך ולהתפתח בעתיד הנראה לעין. אם נוסיף לכך את הצורך בניהול יעיל של משאבי מים ואת צבר ההזמנות שלנו בהיקף של 6.7 מיליון דולר, אנחנו מאמינים בעתיד הצמיחה של החברה בטווח הקרוב והארוך".
חברת MTI Wireless Edge פועלת מפארק אפק בראש העין ומעסיקה כ-170 עובדים. החברה נסחרת בבורסה של תל-אביב לפי שווי שוק של כ-41 מיליון שקל.
אנו עושים שימוש בקבצי עוגיות לצרכים שיווקיים ושיפור חוויית השימוש באתר. איסוף המידע באתר נעשה באופן אנונימי, למעט בטפסי יצירת קשר והרשמה לניוזלטר בהם אתם מתבקשים למלא פרטים אישיים. אנו עושים שימוש במגוון תוכנות לאיסוף וניתוח אנליטי של הנתונים באופן אנונימי לרבות: גוגל אנליטיקס, פייסבוק פיקסל ועוד.
What personal data we collect and why we collect it
We collect anonymous data on visitors in this website for business purposes such as enhancing user experience, digital marketing and search engine optimization.
We collect personal data such as email address and names on various forms – all forms present in this website include consent checkboxes and clear reason for collecting the data: general inquiries on our products, newsletter subscription, professional inquiries job applications. All forms are designed in accordance with GDPR requirements.
Comments
When visitors leave comments on the site we collect the data shown in the comments form, and also the visitor’s IP address and browser user agent string to help spam detection.
An anonymized string created from your email address (also called a hash) may be provided to the Gravatar service to see if you are using it. The Gravatar service privacy policy is available here: https://automattic.com/privacy/. After approval of your comment, your profile picture is visible to the public in the context of your comment.
Media
If you upload images to the website, you should avoid uploading images with embedded location data (EXIF GPS) included. Visitors to the website can download and extract any location data from images on the website.
Contact forms and newsletter
We use Gravity Forms as our platform of choice for all forms present in this website. Forms present in this website have been modified to fit GDPR requirements.
Unless specifically specified and approved by visitor, we do not use the collected data for marketing purposes.
We use Mailchimp to collect email addresses and send periodical marketing materials to our customers.
Handling and management of all email addresses and mailing operations is conducted under GDPR terms and guidelines provided by Mailchimp.
All subscribers are able to change their subscriptions preferences or unsubscribe at any given time.
Techtime has accepted the Data Processing Addendum agreement provided by Mailchimp for all its Mailchimp accounts.
All our lead collection forms have been altered in accordance with GDPR requirements and now include unchecked checkboxes in order to accept the explicit consent of the user prior to form submission.
Cookies
If you leave a comment on our site you may opt-in to saving your name, email address and website in cookies. These are for your convenience so that you do not have to fill in your details again when you leave another comment. These cookies will last for one year.
If you have an account and you log in to this site, we will set a temporary cookie to determine if your browser accepts cookies. This cookie contains no personal data and is discarded when you close your browser.
When you log in, we will also set up several cookies to save your login information and your screen display choices. Login cookies last for two days, and screen options cookies last for a year. If you select “Remember Me”, your login will persist for two weeks. If you log out of your account, the login cookies will be removed.
If you edit or publish an article, an additional cookie will be saved in your browser. This cookie includes no personal data and simply indicates the post ID of the article you just edited. It expires after 1 day.
Embedded content from other websites
Articles on this site may include embedded content (e.g. videos, images, articles, etc.). Embedded content from other websites behaves in the exact same way as if the visitor has visited the other website.
These websites may collect data about you, use cookies, embed additional third-party tracking, and monitor your interaction with that embedded content, including tracing your interaction with the embedded content if you have an account and are logged in to that website.
Analytics
We use Google Analytics regularly for monitoring user behavior and traffic sources and utilize the gathered information for enhancing user experience and for business purposes.
The use of Google Analytics in done according to GDPR terms and guidelines provided by Google.
Legal Entity: Techtime.
Primary Contact (a.k.a. “Notification Email Address”): [email protected] – this email is designated for receiving notices under the Google Ads Data Processing Terms.
Who we share your data with
We use various cloud platforms and third party providers for the purpose of operating this website.
We do not share or sell your data for any commercial purpose other than specified above.
We use the following processors for the operating this website and executing related digital marketing campaigns:
WP Engine – Hosting Provider
Cloudflare – Cloud based security and web performance processor.
Google Cloud Platform – data centers provider for WP Engine
Sucuri – Website security provider
Mailchimp – Newsletter service provider
Google Analytics, Adwords, Webmasters
Facebook – We use Facebook for advertising and place tracking code on our website for enhancing digital marketing campaigns (i.e – Facebook Pixel).
Planwize Ltd – Digital Marketing Agency.
How long we retain your data
If you leave a comment, the comment and its metadata are retained indefinitely. This is so we can recognize and approve any follow-up comments automatically instead of holding them in a moderation queue.
For users that register on our website (if any), we also store the personal information they provide in their user profile. All users can see, edit, or delete their personal information at any time (except they cannot change their username). Website administrators can also see and edit that information.
What rights you have over your data
If you have an account on this site, or have left comments, you can request to receive an exported file of the personal data we hold about you, including any data you have provided to us. You can also request that we anonymize or erase any personal data we hold about you. This does not include any data we are obliged to keep for administrative, legal, or security purposes.
Request for Receiving Data Associated with One’s Email Address
Users may request to receive access to all related information submitted to this website for their review.
In accordance with GDPR compliance, user may further request the anonymization of such data.
In order to request access for all data associated with a given email address, users may submit the request here. Users then receive an email with a link to a page with all related information.
The link is valid for 24 hours. Users may submit additional request for the same email address once in every 24 hours.
A request for anonymization should be sent separately: User may select the data he or she wishes the site owner to anonymize so it cannot be linked to his or her email address any longer. An email confirmation will be sent once linked data has been successfully anonymized.
Where we send your data
Visitor comments may be checked through an automated spam detection service. All our processors and third party providers comply with GDPR requirements and apply privacy by design and necessary measure to ensure that personal data is being processed and handled in accordance with requirements. The list of our third party service providers and processors is listed above.
Contact information
For all privacy-specific concerns inquiries, you may contact us at [email protected]
How we protect your data
We use rigorous practices in order to protect our website and data collected, as well as world class cloud and hosting providers.
Communication between visitor and the server is encrypted using SSL.
The site is protected with web application firewall and is undergoing daily security scans, regular software updates by a dedicated team in order to minimize the risk of data breach.
What data breach procedures we have in place
Once a data breach is detected, our providers execute a dedicated standard operational procedure in order to assess the scope and potential damage, provide immediate remedy, patch any potential security holes and notify users who may be affected by the breach.
We may contact affected users with one or more form of communication within 72 hours and provide the needed information as to the scope of the data breach and actions taken.
What third parties we receive data from
We do not receive data from third parties for our marketing campaigns.
What automated decision making and/or profiling we do with user data
We may apply remarketing/retargeting methods while conducting online advertising using Google Facebook and the likes.
The above is conducted by applying various tracking codes into our website in order to track and retarget users based on
By visiting and using this website you are hereby provide your consent for the use of the above means and methods.
גילוי נאות:
מאת: רוני פאר, מנהל טכני של קו מוצרי MathWorks, סיסטמטיקס
המיזוג אמור לצאת לפועל ברבעון השני של 2016. העסקה כבר קיבלה אישור רגולטורי בארצות הברית, ביפן ומהאיחוד האירופי. עם זאת, בסין טרם אישרה הרגולציה את העסקה, וישנן הערכות כי הדבר עשוי להיתקל בקשיים.
מייסד, יו"ר ומנכ"ל יוניטרוניקס, חיים שני, אמר ששיתוף הפעולה בין פימי לבין החברה, "יעניק לנו את המומנטום הנדרש להמשיך ולפתח את מנועי הצמיחה בתחום פתרונות החניה האוטומטיים ובתחום הבקרים המתוכנתים ולבסס את מעמדה של יוניטרוניקס כמובילה עולמית בתחומה".
העיסקה נעשתה במסגרת תוכנית החומש האסטרטגית שקנון הגדירה בתחילת 2016, אשר מיועדת להגדיל את הצמיחה שלה בחמש השנים הבאות באמצעות רכישות. יו"ר, נשיא ומנכ"ל קנון, פוג'יו מיטארה, הסביר בהודעה לעיתונות בסוף השבוע שאחד מעמודי התווך באסטרטגיית הצמיחה של קנון יהיה בניית יכולות בתחומי הבריאות, הבטיחות והאבטחה. חברת TMSC נחשבת לאחת מהחברות הגדולות בעולם בתחום המיכשור הרפואי, במיוחד בתחום מערכות הדמאת X-ray וטומוגרפיה ממוחשבת (CT). היא שולטת בשוק היפני ונמצאת בצמיחה בשוק העולמי.
הם העלו את הרעיון שניטור הקרינה המוחזרת מבלוטות זיעה, יאפשר למדוד מרחוק שינויים פיזיולוגיים המתבטאים במערכת ההזעה, כגון לחץ דם וקצב פעימות הלב. המנכ"ל יצחק ליטמן אמר שגיוס ההון ישמש להמשך פיתוח הטכנולוגיה לכדי מוצר מסחרי. "חישה של הקרינה האלקטרומגנטית שפולטות תעלות הזיעה יאפשר לבצע באופן בטוח, בלתי פולשני ובלתי מורגש איתור מרחוק של שורה של מאפיינים ביולוגיים של האדם. המטרה שלנו היא להשיק את המוצר הראשון לזיהוי ביומטרי כבר במחצית הראשונה של 2017".
משיחות של מנהלים ישראלים שאירחו אותו, הם התרשמו שהתוכנית שלו היא להגדיל את ההשקעות בחברת KLA Tencor, כולל בפעילות הישראלית שלה.
הרווח הנקי עלה ב-50% והסתכם בכ-7.7 מיליון דולר. הרווח התפעולי, שהסתכם ב-2014 ב-340 אלף דולר בלבד, הוכפל פי חמישה ב-2015 לכ-1.76 מיליון דולר. בדיקת התפלגות ההכנסות מגלה שהתורמת העיקרית לזינוק במכירות היא הרכישה האסטרטגית של חברת בקרי ההשקייה Mottech.