קרטנשטיין יהיה נשיא אזור EMEA, האחראי לכ-40% מהמכירות של Elma בעולם
חברת Elma Group הודיעה על מינויו של טדי קרטנשטיין לחבר בהנהלת החברה העולמית, ונשיא חטיבת Elma Europe.
בתפקידו החדש יהיה קרטנשטיין אחראי על כל החברות הבנות של Elma באירופה, במזרח התיכון ובאפריקה (אזור EMEA). איזור זה אחראי לכ-40% מכל המכירות של הקבוצה.
החל מראשון לנובמבר תורכב הנהלת Elma משלושה חברים: המנכ"ל פרד ראג, מנהל הכספים אדווין וויילד וכן טדי קרטנשטיין.
קרטנשטיין מגיע ל-Elma לאחר 10 שנים בחברת Kontron הגרמנית, שבה שימש בתחילה כמנכ"ל קונטרון ישראל ולאחר מכן כסגן נשיא ואחראי על המכירות לכל תחום EMEA, אשר תפסו כמחצית מהכנסות קונטרון בעולם.
קבוצת Elma פועלת משווייץ ומתמקדת בפיתוח וייצור כרטיסים ופתרונות לשוק המערכות המשובצות. בשנת 2013 הסתכמו מכירותיה בעולם בכ-120 מיליון דולר.
חברת המחקר IHS סבורה שלוש עיסקאות המיזוג חדשות בתעשיית השבבים, בהיקף כולל של 6 מיליארד דולר, ממוקדות בשוק הצומח של רכיבים לתעשיית הרכב
עוצמת השינויים בשוק השבבים לתעשיית הרכב יכולה להסביר כמה עיסקאות מיזוג גדולות שהחלו להתגלגל בשבועות האחרונים. כך מעריכה חברת המחקר IHS.
בחודש אפריל רכשה On Semiconductor את חטיבת החיישנים לשעבר של קודאק תמורת 92 מיליון דולר, וביוני היא חתמה על הסכם לרכישת Aptina Imaging תמורת 400 מיליון דולר. באוגוסט הודיעה חברת Infineon הגרמנית על הסכם לרכישת חברת International Rectifier האמריקאית תמורת 3 מיליארד דולר ולפני כשבועיים דיווחה Qualcomm על הסכם לרכישת CSR הבריטית (שקנתה בעבר את צורן הישראלית) תמורת 2.5 מיליארד דולר.
מה מסתתתר מאחורי כל העיסקאות האלה? להערכת IHS, זו התחרות בשוק השבבים לתעשיית הרכב. "עיסקת IR תחזק את מעמדה של אינפיניאון במקום השני בשוק ותצמצם את הפער בינה לבין Renesas היפנית מ-500 מיליון דולר, לכ-288 מיליון דולר. עיסקת אפטינה תגדיל את עסקי הרכב של On Semi ביותר מ-183 מיליון דולר בשנה".
שבב R-Car של רנסאס לניהול לוח המחוונים במכונית
גם לעיסקת קואלקום CSR יש משמעות ממונעת: חברת המחקר IHS, דירגה את קואלקום בשנת 2013 במקום ה-43 בשוק הרכב, ואת CSR הבריטית במקום ה-23. המכירות המשותפות שלהן בשוק הרכב היו עשויות לדרג אותן במקום ה-19 בשנת 2013.
שוק של 26 מיליארד דולר
אנליסט בכיר לתחום הרכב ב-HIS, אהד בוקש, הסביר שמדובר בשלוש עיסקאות שונות מאוד אחת מהשנייה, אבל בכולן ניתן למצוא אסטרטגיה משותפת: הגדלת משקלן של הרוכשות בשוק הסמיקונדקטורס לתעשיית הרכב. "בשנת 2013 צמח שוק השבבים הממונעים ב-5% והסתכם בכ-26 מיליארד דולר. הספקים קונים את המתחרים כדי להשיג לקוחות, להשלים יכולות חשובות ולחזק את הקשרים עם יצרניות הרכב".
עשרת החברות המופיעות בראש רשימת ספקיות השבבים לתעשיית הרכב הן חברות שזיהו את התחום לפני זמן רב כתחום צמיחה אסטרטגי ומשקיעות בו בעקביות. מעניין לציין שמדובר בחברות שרובן גם יוצא מתחומים אחרים, כמו תקשורת אלחוטית וציוד צריכה.
להערכת חברת המחקר, יהיה קשה מאוד להתחרות בעשרת החברות המובילות, מכיוון שהכניסה לתחום הרכב דרשה השקעות גדולות מאוד בבניית מנגנוני בקרת איכות העומדים בדרישות תעשיית הרכב ובבניית שירותי תמיכה ייעודיים לחברות הרכב. בנוסף, תעשיית הרכב ידועה כתעשייה בעלת העדפה לקשרים ארוכי טווח בשרשרת האספקה.
שם המשחק: קניית לקוחות
מהבחינה הזו, עיסקת אינפיניאון-IR, היא בעלת משמעות מיוחדת: בשנת 2013 צמחו עסקי הרכב של שתי החברות בשיעור גבוה יותר מאשר הממוצע התעשייתי: עיסקי הרכב של אינפיניאון צמחו ב-11.7% ועיסקי הרכב של IR צמחו ב-15.6%. מנגד, Renesas היפנית סבלה קשות ממצב שער הדולר מול הין היפני, ומכירותיה ירדו ב-14.2%. התוצאה היא שהפער של 1.2 מיליארד דולר בין שתי המובילות בטבלה התכווץ ביותר מ-60%.
לחברת IR מעמד חזק במספר תחומי מפתח לתעשיית הרכב, כמו טרנזיסטורי הספק מסוג IGBT ו-MOSFET. יכולות אלה מעניקות לאינפיניאון גישה טובה יותר אל השוק הצומח של מכוניות חשמליות ומכוניות היברידיות. במקביל, המוצרים של IR מתחום מתגי ההספק, ממירי DC/DC ורכיבי ASIC, משלימים את הקטגוריות המקבילות של אינפיניאון.
גם השיקולים בעיסקת On Semi-אפטינה הם דומים: העיסקה ממצבת את On Semi כיצרנית המובילה של חיישני תמונה מבוססי CMOS לתעשיית הרכב, הנחשבים למרכיב מפתח במערכות העזר המתקדמות לנהג (ADAS). מדובר בתחום חדש ומבטיח מאוד. להערכת IHS, האימוץ המהיר של מערכות ADAS יביא בשנים 2014-2020 לגידול שנתי של 10% בשוק מצלמות ה-CMOS בכלי-רכב.
חברת המחקר נותנת גם הסבר מפתיע לעיסקת קואלקום-CSR: למרות שבפירסומים הרשמיים מוסברת העיסקה באסטרטגיית ה-Wi-Fi והבית החכם של קואלקום, מסתבר שיש לה משמעות מיוחדת גם בשוק הרכב. "העיסקה יותר חשובה בהשגת נתח שוק של קואלקום בשוק הרכב מאשר כדי להשלים את פורטפוליו המוצרים של קואלקום. עם השלמת העיסקה, תהיה קואלקום הספקית הרביעית בגודלה של רכיבי ASIC לשוק הרכב ותחזיק בכ-10% מהשוק". לשם השוואה: בשנת 2012 היא דורגה במקום ה-11 עם נתח של 2.7% בלבד מהשוק.
בכנס תכנון השבבים הגדול, CDNLive 2014 שיתקיים ב-3 בנובמבר בתל אביב, ישתתפו מנהלים בכירים של חברת קיידנס העולמית. מנכ"ל Cadence ישראל, ארז צור: "נציג בכנס פתרונות חדשים ופורצי-דרך עבור תעשיית תכנון השבבים"
ארז צור, מנכ"ל קיידנס ישראל. 2014 הייתה שנה של רכישת טכנולוגיות חדשות
כנס תכנון השבבים הגדול, CDNLive 2014, יתקיים ביום שני, 3 בנובמבר, במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב. זהו הכנס ה-31 של חברת קיידנס ישראל, ונחשב לכנס המקצועי הגדול ביותר בישראל למשתמשים ולמפתחים בתעשיית השבבים והאלקטרוניקה בארץ.
מסלולי התוכן של הכנס, בהנחייתם של מומחים ואנשי מקצוע מקיידנס ומתעשיית השבבים המקומית והעולמית, יתחלקו למספר תחומים טכניים: וריפיקציה, פיתוח מערכות, תכנון דיגיטלי/אנלוגי ותכנון IP. הכנס, כמדי שנה, מספק פלטפורמה להצגת טכנולוגיות מתקדמות של קיידנס ושל שותפיה בתעשייה ובמה למשתמשים, למפתחים ולמומחי תעשייה לקיים מפגשי נטוורקינג בנושאי תכנון אלקטרוני, פיתוח ויזמות טכנולוגית.
בין החברות שישתתפו בכנס בהצגת סיפורי לקוח והרצאות טכניות: יבמ, מלאנוקס, אלטייר, קואלקום, DSPG, טאואר-ג'אז, אנאפורנה, גלובל פאונדריז, טקסס אינסטרומנטס ועוד. לצד ההרצאות תתקיים תערוכה מקצועית בהשתתפות עשרות חברות מתחום השבבים. בסיום הכנס, יתקיים מופע סטנד-אפ של אדיר מילר.
הבכירים של קיידנס העולמית באים לישראל
בארוע השנה ישתתפו בכירים מחברת Cadence העולמית. מליאת הכנס תיפתח בהרצאה של צ'ארלי הואנג, סגן נשיא בכיר בקבוצת מכירות מערכות ו-וריפיקציה של קיידנס. מנהל הטכנולוגיות הראשי בקבוצת ה-IP של קיידנס, כריס בראון, יציג את הטכנולוגיות החדשות ביותר של החברה בתחום ה-IP. המליאה תיחתם בדיון בהנחייתו של ארז צור, מנכ"ל קיידנס ישראל, אשר יתמקד בתחרותיות בשוק השבבים הישראלי. בדיון ישתתפו גם שי כהן, מנהל התפעול הראשי (COO) של מלאנוקס ובילי הרבוג'ה, מייסד ומנכ"ל חברת אנאפורנה לאבס.
תיאור סכימטי של SoC מודרני. קיידנס מספקת IP לכל הבלוקים
לדברי ארז צור, "בשנה החולפת קיידנס רכשה חברות מובילות וחיזקה באופן משמעותי את תחום מימוש ה-IP. "בישראל, רכשה קיידנס את חברת ג'אספר, ספקית פתרונות אנליזה פורמלית, אשר מרכז הפיתוח שלה בחיפה הצטרף למרכז המו"פ של קיידנס בישראל. בנוסף, רכשנו את Forte Design Systems, שהיא ספקית של IP אריתמטי ו-HLS (סינתזה ברמה גבוהה) מבוססי SystemC ואת עסקי ה-IP של חברת TranSwitch".
סדרה של חשיפות טכנולוגיות
צור אמר שבכנס יוצגו פתרונות טכנולוגיים חדשים ופורצי דרך, אשר יסייעו בדחיפת החדשנות בתחום השבבים. "בין הפתרונות החדשים ביותר ניתן לציין את פתרון Incisive vManager לאימות תכנון וניהול, המתאפשר על-ידי טכנולוגיית שרת/לקוח.
"נציג את מערכת Cadence Quantus QRC Extraction, המהווה את הדור הבא של כלים המיועדים לשליפת (חילוץ) RC וכן את פלטפורמת Cadence Protium לבנייה מהירה של אבות טיפוס. כנס CDNLive 2014 יציג את המגמות החדשות, הטכנולוגיות המתקדמות ושיתופי הפעולה המקדמים את התעשייה העולמית והמקומית".
מנכ"ל TowerJazz, ראסל אלוונגר, רמז שאחד מהגורמים שהביאו להסכמת הבנקים לספק את הלוואה הגישור היה עיסקת טאואר-פנאסוניק, שבמסגרתה הוקמה חברת TPSC
חברת TowerJazz דיווחה היום על קבלת הלוואת גישור המאפשרת לה להקטין את היקף התשלומים החודשיים עבור כספים שהיא חייבת לבנקים. החברה לא מסרה מי נתן לה את ההלוואה אולם דיווחה שההלוואה החדשה, בהיקף של 111 מיליון דולר לפירעון עד שנת 2018, תאפשר לה לדחות את החזרת ההלאות שתוכננו לשנתיים הבאות.
על-פי ההתחיבות המקורית, היא היתה צריכה להחזיר 1010 מיליון דולר בשנים 2015 ו-2016. בעקבות קבלת הלוואת הגישור יצומצם ההחזר השנתי לכ-24 מיליון דולר בממוצע: 10 מיליון דלר בשנים 2014 ו-2015, 14 מיליון דולר בשנת 2016, 56 מיליון דולר ב-2017 ו-21 מיליון דלר ב-2018.
מנכ"ל טאואר-ג'אז, ראסל אלוונגר, רמז שאחד מהגורמים שהביאו להסכמת הבנקים לספק את הלוואה הגישור היה עיסקת טאואר-פנאסוניק, שבמסגרתה הוקמה חברה משותפת (TowerJazz Panasonic Semiconductor) המפעילה שלושה מפעלי ייצור ביפן ונמצאת בשליטת טאואר הישראלית (51%).
בשוק ההון אהבו את עיסקת המימון החדשה, ובעקבותיה זינקה מניית טאואר בנסד"ק בקרוב לשני אחוזים, אשר העניקה לחברה שווי שוק של כ-458 מיליון דולר. ברבעון השני של 2014 הסתכמו מכירות חברת טאואר בכ-234 מיליון דולר, עלייה של 87% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. רוב העלייה במכירות נעוצה בכך שלראשונה שילה טאואר במאזן שלה גם את המכירות של חברת TPSC, המשותפת לה ולפנאסוניק.
תקן G.fast החדש מאפשר לספק לבתי הלקוחות קצב תקשורת של יותר מ-1Gbps ונועד לבטל את הצורך לפרוס סיבים אופטיים עד בית הלקוח. המעבד של CEVA אחראי על פעילות החישוב המסובכת הנמצאת בליבת התקן
תכנון הדגמה של סקיפיו לתקן G.Fast
חברת CEVA מהרצליה הודיעה היום כי תספק את מעבד האותות הדיגיטלי CEVA-XC עבור שבבי התקשורת החדשים של חברת Sckipio הישראלית. סקיפיו מרמת-גן נחשבת לחברה הראשונה בעולם אשר הצליחה לייצר שבבים בתקן G.fast החדש, המאפשר להביא תקשורת קווית אל בית הלקוח בקצב של 1Gbps על-גבי קווי הנחושת הקיימים. מדובר בתקן מהפכני, אשר עשוי לחסל את השוק החדש של הבאת סיבים אופטיים עד לבית הלקוח.
מעבד CEVA-XC הוא מעבד DSP שתוכנן עבור יישומי תקשורת מורכבים. החברה מסרה שהמעבד מאפשר לסקיפיו לבצע את פעולת ה-Vectoring הייחודית, הנמצאת בליבת תקן G.fast. מנכ"ל סקיפיו, דוד באום, אמר שהמעבד של סיוה מספק איזון אופטימלי בין אפשרויות תיכנות לבין עוצמת עיבוד. "שיתוף הפעולה הקרוב עם הצוות ההנדסי של סיוה והתמיכה היוצאת מהכלל שלה אפשרו לנו להשיג את ביצועי המהירות החיוניים להצלחת השבב שלנו".
האם קווי הנחושת יעקפו את הסיבים האופטיים?
תקן G.fast מצליח להתגבר על בעיה שנתפשה עד לאחרונה כבלתי אפשרית לפתרון: העברת תקשורת במהירויות גבוהות באמצעות קווי נחושת. הקושי נעוץ בעובדה שקווי הנחושת מייצרים שדות אלקטרו-מגנטיים כאשר עובר בהם מידע בקצב גבוה, והדבר גורם להפרעות הדדיות (Cross Talk) קשות לפיתרון. למעשה, בתעשייה האמינו שהקצב המהיר ביותר שניתן לקבל בצמד קווי נחושת הוא 100Mbps בלבד.
טכנולוגיית Vectoring הממומשת באמצעת המעבד של CEVA מאפשרת להתגבר על הבעיה. בטכנולוגיה הזו מתחבר בניין המגורים אל מתג G.fast המצוי במרחק של עד 250 מטר מהבית. מעבד רב-עוצמה במתג מחשב את ההפרעות ההדדיות המיוצרות בקווי התקשורת המגיעים אלה הלקוח, ושולח הוראות למודם המצוי בבית הלקוח כיצד לנטרל את ההפרעות.
כרטיס פיתוח של CEVA ליישומים מבוססי XC
ראוי לציין שלמרות שעדיין לא קיים שוק ממשי של מערכות G.fast (התקן יפורסם רשמית רק בסוף השנה), לשילוב הקניין הרוחני של CEVA יכול להיות פוטנציאל מעניין מאוד. מכיוון שהתקן הוגדר על-ידי ה-ITU ביוזמת ספקיות התקשורת הגדולות בעולם שחיפשו אלטרנטיבה זולה לפריסת סיבים אופטיים יקרים, קיימת בתעשייה הערכה שהן יזדרזו לאמץ אותו.
בשלב הזה החלו מספר חברות בפיתוח וייצור מתגים ומודמים עבור תקן G.fast, וכולם מבוססים על תכנון הייחוס של סקיפיו. פירוש הדבר, שבתוך שנתיים יכולות שתי הישראליות להגיע לשוק בעל נפח ייצור המוני גדול מאוד.
אחד מהשבבים התובעניים ביותר בתעשייה
מעניין לציין שהדרישות מערכת שבבי G.Fast הן כל-כך תובעניות, והחישוביות של טכנולוגיית ה-Vectoring היא כל-עך עדינה, שהחברה נאלצה להשתמש במערכת קישוריות פנימית יוצאת דופן כדי שניתן יהיה לממש את התקן. חברת סקיפיו בנתה את מארג התקשורת הפנימי של השבבים באמצעות טכנולוגיית FlexNoC של חברת Arteris מסן-חוזה, קליפורניה.
חברת Arteris חיפשה פתרון לפיתוח תקשורת פנימית אמיטנה לשבבים גדולים המכילים מאות בלוקים. הטכנולוגיה שלה הובאה מתחום רשתות תקשורת נתונים. החברה ניפתה את טכנולוגיות הרשת הנפוצות, והרכיבה מהן שיטה לייצור רשת תקשורת פנימית בתוך השבב (Network on Chip). המוצר המרכזי של החברה הוא תוכנת FlexNoC המאפשרת לתכנן באופן אופטימלי את ערוץ התקשורת הפנימי בתוך השבב.
אחת מהלקוחות המפורסמות ביותר המשתמשות במוצר זה היא חברת MobilEye הישראלית, אשר מתכננת באמצעותה את שבב העיבוד המאסיבי שלה, לעיבוד תמונה וליצירת התרעות בטיחות לנהג. מובילאיי הישראלית הייתה גם מהלקוחות אשר דחפו את Arteris לפתח טכנולוגיית אבטחת אותות בתוך השבב. היא משתמשת בטכניקות שונות, כולל מעין גירסת סיליקון של Firewall, כדי להבטיח שלא חלים שיבושים במידע כשהוא דוהר במהירות בין הבלוקים הפנימיים שבתוך השבב.
התוכנה מקושרת ישירות אל מאגר של יותר מ-4 מיליון רכיבים במלאי של Digi-Key
חברת הפצת הרכיבים Digi-Key השיקה ביחד עם חברת Aspen Labs שירות חינמי לתכנון מעגלים מודפסים הכולל קישוריות לקבצים של יותר מ-300 אלף רכיבים. השירות החדש בשם PCBWeb Designer ניתן לגישה באמצעות האינטרנט באתר www.pcbweb.com.
השימוש בתוכנת התכנון הוא חופשי וללא תשלום. היא מקושרת ישירות אל מאגר של יותר מ-4 מיליון רכיבים המצויים במלאי של חברת Digi-Key. חברת Aspen Labs נמצאת בבעלות משותפת של Digi-Key ושל Hearst Electronics Group. מנהל הפיתוח העיסקי של אספן, רוברט לינד, הסביר שהחיבור הישיר אל מחסני המלאי של Digi-Key מאפשר להאיץ את הליך התכנון וההעברה לייצור. "המהנדסים יכולים למקם פריט במעגל, לתכנן את החיווט ולבצע הזמנה מיידית של כל החומרים (Bill of Materials).
סרטון וידאו המציג את תוכנת PCBWeb:
תוכנת PCBWeb Designer היא מוצר ה-EDA השלישי שפותח בשיתוף פעולה בין חברת Digi-Key לבין חברת Aspen Labs. כלי-הפיתוח האחרים כוללים את תוכנת Scheme-it, המאפשרת לפתח במהירות דיאגרמת מלבנים לבדיקת קונספט. התוכנה ניתנת לשימוש באמצעות האתר של Digi-Key ועד היום בוצעו בה יותר מ-36,000 תכנונים.
כלי הפיתוח השלישי הוא תוכנת PartSim, הניתנת לשימוש באמצעות האתר www.partsim.com. התוכנה מבצעת סימולציה של האותות החשמליים במעגל המתוכנן. גם בשני המוצרים האחרונים השימוש בכלי-התכנון מתבצע בחינם ובאמצעות דפדפן האינטרנט.
מנהל תחום ההנדסה בחברת Digi-Key, ראנדל רסל, אמר שהאסטרטגיה של החברה היא לספק מגוון גדול של כלי תכנון ברמות שונות של תכנון. החברה דיווחה שבחודש הבא היא מתכננת להכריז על כלי-פיתוח חדשים נוספים, ברמות שונות של יכולת המותאמות לסוג המנוי: מרמת חינם ועד רמת מנוי.
להרצאות וידאו על השימוש בתוכנת התכנון החדשה הקליקו: PCBWeb Designer
חברות כמו ARM, AMD ו-IDT עושות לאחרונה מאמצים לייבא את תקן הקישוריות הוותיק RapidIO אל תוך תשתיות הענן, בטענה שהוא יעיל יותר מתקן PCIe של אינטל
תעשיית הטכנולוגיה מתנהגת לעתים כמו עדר, ובמקרים מסויימים הדבר מביא לתוצאות מפתיעות. כאשר פלח שוק מסויים מתחיל לצמוח ולהסתמן כמנוע צמיחה, מתחילות חברות חדשות וטכנולוגיות ישנות להתגודד מסביבו מתוך תקווה להצטרף אל הקטר החדש של המכירות. לעתים, התוצאה היא שטכנולוגיות שנראו ישנות משהו, בשלות מדי ושייכות לעידן אחר, מצטרפות אל השוק ומקבלות חיים חדשים ובלתי צפויים.
היוזמה המפתיעה של ARM ו-AMD
כך ככל הנראה מתרחש ממש עכשיו בתחום הקישוריות בתוך מרכזי הנתונים, כאשר המצטרף החדש הוא תקן הקישוריות RapidIO שהגיע לשיאו בתחנות הבסיס של הרשתות הסלולריות מהדור השני והשלישי (2G/3G). בשבוע שעבר הודיעו החברות AMD ו-ARM על החלטתן להצטרף לקהילת החברות השותפות בקבוצת RapidIO.org, כדי לפתח ביחד איתן תקן פתוח לקישוריות בין מודולי עיבוד עבור מעבדי ARM בעלי 64 סיביות.
שתי החברות הסבירו את המהלך בכך שמרכזי הנתונים משנים את אופיים. החברות המעילות את מרכזי הענן מחפשות פתרונות שבהן המחשוב והתקשורת מתמזגים למערכת אחת, וזה הדבר הדוחף רעיונות חדשים כמו וירטואליזציה של פונקציות תקשורת (NFV) ורשתות מוגדרות תוכנה (SDN). המטרה היא להגיע לגמישות מקסימלית המאפשרת להקצות משאבים בהתאם לצורך בכל נקודת זמן.
לצורך פיתוח התקן הוקמה קבוצה חדשה הכוללת את ARM, AMD, Cavium, UDT, TI, פריסקייל ו-Xilinx. "אנחנו נפתח מיפרט המאפשר לבנות אשכולות של מעבדי ARM במארג תקשורת מבוסס RapidIO", אמר הארכיטקט הראשי של AMD, גרג שיפן.
מקומו של RapidIO במרכזי הנתונים, על-פי התפישה של IDT
פרוטוקול RapidIO תוכנן כפרוטוקול חבילות (Packets) צנום ומהיר המקשר בין מעבדים לרכיבים היקפיים, מעבדי תקשורת מעבדי DSP ברמת שבבב לשבב וכרטיס לכרטיס. קבוצת העבודה החדשה תתמודד עם סוגיות כמו תיאום בין RapidIO לבין טכנולוגיית הקישוריות הפנים-שבבית AMBA של ARM, מתן תמיכהל מערכות מגוונות הכוללות מעבדי CPU ומעבדי DSP, בניית תמיכה בניהול זיכרון מרחוק (RDMA), יישומי SDN ועוד.
בפוסט שהעלה לאחרונה לבלוג של חברת AMD, כתב שיפן שהמטרה היא להרחיב את הפרוטוקול למערכות ברמה גבוהה יותר. "אנחנו לא מחפשים תחליף לפרוטוקולים מבוססים במרכזי הנתונים, כמו Ethernet או Infiniband, אלא לספק פתרון משלים המאפשר לספק קישוריות למערכות הכוללות כמה מאות אבזרים".
IDT: מתחנות בסיס סלולריות למרכזי הענן
נשיא ומנכ"ל IDT, גרגורי ווטרס
נשיא ומנכ"ל חברת IDT מסן-חוזה, קליפורניה, גרגורי ווטרס, לא מהסס לדבר על התחרות שתיווצר בתוך מרכזי הנתונים: "כיום מתגי ה-RapidIO שלנו נמצאים כמעט בכל תחנת בסיס סלולרית בעולם, אבל אנחנו חושבים שניתן להתקין אותם בהצלחה גם במרכזי הנתונים".
במיפגש עם עיתונאים החודש במסגרת סיור של GlobalPress, הוא טען שברמת הכרטיס התקן הזה יותר יעיל מתקנים ותיקים כמו איתרנט ו-PCIe. "האיתרנט יותר טוב מ-RapidIO רק ברמת המסד". בשקף שהוא הראה מתואר הפרוטוקול כעמוד התווך המנהל את כרטיס השרתים במרכז הנתונים.
כיום האסטרטגיה של החברה היא לקדם את הפרוטוקול בתחום הקישוריות בין מעבדים בתוך מרכז הנתונים. חברת IDT טוענת שזמן ההשהייה במתג RapidIO שלה הוא 100ns בלבד, ולכן הוא מספק יכולת תעבורת נתונים של 20Gbps.
לפני כחודש היא דיווחה על הצלחת הרעיון, לאחר השלמת ניסוי שבוצע על-ידי חברת Orange Silicon Valley, שהיא חברה בת של חברת התקשורת Orange. החברה בנתה אשכול של שרתי x86 המקושרים ביניהם באמצעות מתגי RapidIO בקצב של 20Gbps לקישור, כדי לבדוק יכולת אנליטיקס של מדיות חברתיות במהלך משחקי הגביע העולמי.
הצלחת הניסוי מלמדת שטכנולוגיה חדשה מנסה להיכנס אל השוק הצומח של מרכזי הנתונים. השאלה היא האם היא תצליח לדחוק את תקן PCIe שפותח בשנת 2007 על-ידי חברת אינטל, ולכבוש לעצמה נדל"ן יקר על כרטיסי המחשב בשוק החשוב ביותר כיום בתעשיית הטכנולוגיה.
חברת N-Trig נמצאת במהלכה של תפנית במודל העיסקי ובטכנולוגיה
מנכ"ל N-Trig, דן ענבר
חברת N-Trig מכפר סבא פירסמה היום תשקיף לקראת הנפקה ציבורית בבורסה בתל-אביב. החברה טרם פרסמה את היקף הגיוס הצפוי והשווי לפיו יבוצע, אך על פי הערכות בשוק ההון היא עשויה לגייס כ-20 מיליון דולר. שווי החברה לפיו בוצע הגיוס האחרון בחברה, בפברואר 2014, היה 75 מיליון דולר אחרי הכסף. את ההנפקה מובילים לידר חיתום. מאז הקמת החברה ב-1999, היא ביצעה 8 סבבי גיוס הון בהיקף כולל של כ-130.1 מיליון דולר. לזכותה ייאמר שעד היום הסתכמו מכירותיה בכ-270 מיליון דולר.
מדובר באחת מחברות הפאבלס (Fabless) המעניינות בישראל, אשר נמצאת במהלכה של תפנית עיסקית. חברת N-Trig הוקמה בכפר-סבא בשנת 1999, ופיתחה טכנולוגיה המאפשרת שימוש באמצעות עט אלקטרוני על-גבי צגים של אבזרים ניידים. היא פיתחה את טכנולוגיית DuoSense המבוססת על הוספת שכבה קיבולית שטוחה על-גבי הצג, אשר מאפשרת להשתמש בו כצג מגע מרובה נקודות וכן להשתמש בעט דיגיטלי בעל דרגת רגישות גבוהה להזנת נתונים מהירה ואינטואיטיבית.
מדובר בממשק דו-שימושי הפועל באמצעות מערכת זיהוי (Digitizer) אחת, הכוללת חיישן המותקן על הצג, לוח בקרה, ערכת שבבים ועטים דיגיטליים. החברה החלה לצאת למכירות בשנת 2004 והפתרון שלה נכנס למערכות של יצרנים גדולים דוגמת סוני, Dell, פוג'יטסו, לנובו, אייסר, HP ועוד. בשנת 2011 היא הגיעה לשיא המכירות שלה, בהיקף של כ-71.6 מיליון דולר. בחודש אוגוסט 2013 מונה דן ענבר, לשעבר מנכ"ל סנדיסק ישראל, כמנכ"ל החדש של החברה, במקומו של עמיחי בן-דוד שניהל אותה במשך 7 שנים.
מערכת DuoSense של נ-טריג
ענבר מנהל מאז כניסתו שינוי אסטרטגי במודל העיסקי של החברה: הפסקת המכירה של דיגיטייזרים והתמקדות במכירת ערכות השבבים והעטים. בראיון לדמרקר הוא הסביר שהערכה המלאה, כולל החיישן הקיבולי, היא יקרה מדי. אולם ייתכן ויש מאחורי המהלך סיבה נוספת: צגי המגע השתלטו על שוק המחשבים והאבזרים הניידים, עד כדי-כך שאפילו מחשבי PC נמכרים היום עם צג מגע. פירוש הדבר שיש להם יכולת חישה מובנית, והתחרות מתמקדת כעת בעטים בעלי תכונות ייחודיות ולא במערך החישה הכולל.
הפספוס של מיקרוסופט פגע ב-N-Trig
מכירות החברה בשנת 2013 הסתכמו ב-36.7 מיליון דולר, בהשוואה לכ-26.6 מיליון דולר ב-2012. במחצית הראשונה של 2014 הסתכמו המכירות בכ-20.6 מיליון דולר, בהשוואה לכ-17.2 מליון דולר במחצית הראשונה של 2013. למרות הצמיחה היפה, ראוי לזכור שבשנת 2011 הסתכמו המכירות בכ-71.6 מיליון דולר. מדוע המכירות התמוטטו? החברה מספקת בתשקיף שני הסברים מעניינים: ביולי עיכבה מיקרוסופט את השקת מערכת ההפעלה חלונות 8 למשך ארבעה חודשים, וכל המוצרים החדשים של 2012 פיספסו את עונת הקניות המרכזית, בחגים של נובמבר-דצמבר 2012. ההסבר השני נעוץ בתפנית האסטרטגית של החברה, הגורם שמחיר המוצר הסופי שלה נמוך יותר מבעבר.
כיום האסטרטגיה של נ-טריג היא להיות חברת העטים הדיגיטליים המובילה בעולם. לשם כך עליה להבטיח שיש לה את הפיתרון הטוב ביותר בשוק, הכולל שני מרכיבים: עט דיגיטלי עם שבב המתממשק למסכי המגע, ושבב נוסף המותקן במכשירים הניידים. כדי לממש את האסטרטגיה, החברה משקיעה כיום במספר תחומים חדשים: תוכנת Soft Touch המאפשרת להריץ את האלגוריתם של החברה על-גבי המעבד המרכזי (CPU), ובכך לשפר ביצועים ולחסוך בעלויות הסיליקון, פיתוח עטים חדשים בגדלים שונים ובעלי תכונות חדשות.
כיום החברה מעסיקה 168 עובדים, מתוכם 28 בטאיוואן והשאר בישראל. רוב העובדים (85), מועסקים במחקר ופיתוח. בסך הכל, היא מתכננת להשקיע השנה כ-20 מיליון דולר במחקר ופיתוח, וסכום דומה או גדול מזה יושקע בשנת 2015. במקביל, היא נמצאת במשא ומתן עם יצרניות ציוד למכירת זכויות השימוש בטכנולוגיית הצגים שלה כדי שז תוטמע במכשירים שלהם, ובבניית שיתופי פעולה עם יצרניות של אפליקציות כדי שיתמכו בעטים של החברה.
גירסת Wintel הישראלית
אומנם מדובר בדרך חדשה, אולם החברה נכנסת אליה עם שני נכסים אסטרטגיים: שיתופי פעולה עם אינטל ועם מיקרוסופט (שבעבר כינו אותן "ברית Wintel"). בחודש יוני 2013 נחתם הסכם לפיתוח ושיווק משותף עם חברת אינטל העולמית. על-פי ההסכם, שתי החברות יפתחו ביחד פיתרון טכנולוגי לעטים ולצגי מגע, אשר צפוי לצאת לשוק ככל הנראה במחצית הראשונה של 2015. ההסכם מעניק לאינטל אפשרות רכישה ושימוש במוצרים. בין השאר, עם הצלחת הפיתוח היא תמליץ ללקוחות ODM ו-OEM שלה לשלב את הטכנולוגיה במוצרים שלהם המבוססים על הארכיטקטורה של אינטל. בשלב הזה תוקף ההסכם הוא עד סוף 2017, עם אפשרות הארכה אוטומטית של שנה עד לקבלת הודעת סיום של אחד מהצדדים.
תחזית שוק העטים הדיגיטליים של DisplaySearch
ההסכם המרכזי של השני שלה הוא עם חברת מיקרוסופט, אשר החל מאוגוסט 2013 מסדיר מכירת עטים ושבבים של נ-טריג לחברת מיקרוסופט וליצרני OEM מטעמה. ההסכם הזה הוא לשנתיים (כולל 2015) וגם בו יש מנגנון חידוש אוטומטי. מיקרוסוםט היא לקוח חשוב: היא מחזיקה בכ-6% ממניות החברה, ובמחצית 2014 הסתכמו המכירות למיקרוסופט בכ-16.2 מיליון דולר, שהם כ-79% מהמכירות.
כעת הכדור יעבור למשקיעים בישראל: החברה מאמינה בשוק שלה, ופירסמה היום מצגת למשקיעים הכוללת תוצאות מחקר שלפיו השוק מצוי בפיתחו של עידן צמיחה בשימוש בעטים דיגיטליים. לפי המחקר של חברת DisplaySearch, השוק שהסתכם בכ-56 מיליון יחידות בלבד בשנת 2013, צפוי לצמוח להיקף של כ-534 מיליון יחידות בשנת 2020.
ממירי DC/DC הם רכיבי דרגת מבוא קריטיים ביותר במוצרי צבאיים, תעשייתיים, בתחום תהחבורה והאנרגיה. ניהול דיגיטלי של הממיר מייעל את הפעלתו, משפר את אמינות המערכת ומקצר את זמן היציאה לשוק
מאת: A. Russel , Calex USA תרגום: יובל אידלסון, בורן טכנולוגיות
לניהול ההספק הדיגיטלי חשיבות גדולה ביישומי Point of Load – POL. בשנים האחרונות הוטמעה הטכנולוגיה במערכות High End כמו שרתים ומחשבי רשת. היא מבטיחה עמידה בדירשות כניסה דינמית, כיוון מתח מוצא, אופטימיזציה וניטור פרמטרי ההספק המשפרים את אמינות ויעילות המערכות. במאמר נציג את יתרונות ניהול ההספק הדיגיטלי וכיצד ניתן לשפר ולייעל את הפיתוח של יישומים הכוללים ממירי DC/DC בדרגת המבוא.
ממירי DC/DC בהשוואה ל-POL
ממירי POL רבים הועברו מתיפקוד כמודולי הספק בדרגת המבוא אל מעגלי מטרה פנימיים, כמו למשל ישירות על-גבי לוח האם במוצר הסופי. המעבר הזה התאפשר בזכות פישוט דרגת המרת ההספק, הכוללת בדרךכלל Buck Converter הצורך ביישום פאזה אחת שני מתגים, מסנן L-C פשוט, ורכיב משולב הכולל דרייבר ובקר.
לעומתם, קשה יותר להעביר ממירי DC/DC "כלפי מטה", אל צרכני המטרה, בגלל מורכבות המרת ההספק. ממירי DC/DC מודרניים וצפופים דורשים רכיב מגנטי פלנרי, מעגל מודפס (PCB) מורכב (עד 20 שכבות) הכולל שנאי בידוד, ניהול תרמי ומפזר חום. בנוסף, הוא כולל דרגות יישור סינכרניות ומורכבות ויכולת עבודה במגוון מתחי כניסה.
שיקולי אמינות
גורמי האמינות הראשוניים בממירי DC/DC הם מתח הכניסה (Vi), זרם המוצא (Io), טמפרטורת העבודה (T) ומספר הרכיבים. חשוב גם לדעת מה היו התנאים לפני הופעת תקלה בממיר, כדי למנוע הופעתה בעתיד.
מתח הכניסה (Vi)
לניהול דיגיטלי של מתח הכניסה יש מספר יתרונות. לדוגמא, ממיר DC/DC ליישומים הדורשים אמינות גבוהה מקבל לעתים ארבעה טווחי מתח כניסה. הדבר מאפשר שימוש באותו ממיר למספר מתחים, כמו מסוללות של 12V, 24V ו-48V.
ממשק התוכנה של CALEX לניהול ממירי DC/DC
ניתן לשפר את אמינות המערכת באמצעות הגדרות סף דינמיות שהחריגה מהן מייצרת התראת תקלה. ניהול דיגיטלי מאפשר דיוק גבוה יותר בהגבלת מתחומי מתח הכניסה להבדיל מהגבלה אנלוגית שהיא פחות מדויקת.
זרם המוצא (Oi)
ממירי DC/DC מספקים מגוון של הספקים על-פי צורכי השוק, אולם לרוב היישום לא מקבל את ההספק שהוא באמת צורך אלא משהו "קרוב". הטמעת ניהול הספק דיגיטלי במערכת מבטיחה הגבלת ההספק המגיע למעגל הספציפי והתאמתו להספק המדויק הנידרש. שליטה וניטור זרם המוצא מגדיל את זמני העבודה ואורך חיי המוצר.
טמפרטורת עבודה (T)
רוב ממירי ה-DC/DC כוללים מנגנון כיבוי המאלץ כיבוי הממיר בעת עליית הטמפרטורה. הכיבוי העצמי שמשמש להגנה על הממיר בלבד ומתפקד בלא התחשבות בצורכי המערכת. הנחת העבודה בתעשייה היא שאמינות הממיר יורדת למחצית עם כל עלייה של 10°C. באמצעות השליטה הדיגיטלית (הכוללת המרת הטמפרטורה לאות דיגיטלי) ניתן להגדיר מצבי ביניים המאפשרים כיבוי הדרגתי של הממיר תוך התחשבות בעבודת המערכת ובצרכיה.
תיעוד "קופסה שחורה"
אחד מהיתרונות המשמעותיים של שליטה דיגיטלית בממיר DC/DC הוא ביכולת לאגור מידע על התנהגות המערכת והתנאים שגרמו לאירוע לנפילתה. תהליך ה-RMA להגדת תנאי הנפילה של ממיר DC/DC אנלוגי מבוססים על ניחוש. אולם באמצעות "קופסא שחורה" דיגיטלית ניתן להגדיר בדיוק רב מה הם התנאים שעלולים לגרום לנפילת המערכת.
יכולת ניהול
רמת הניהול של השליטה הדיגיטלית קשורה ליכולת לעקוב אחר הפרמטרים הקריטיים (Vi, Io, T, Vo) ולהגיב בצורה הנכונה. פעולות ניהול מתאימות כוללת:
⦁ תקלות תקשורת – התראות עבור המפעיל.
⦁ התראת רמות תקלה: Over Current ,Over Temp,Input Over Voltage.
⦁ התאמת מתח הכניסה באופן אוטומטי בהתאם לדרישות המתכנן.
⦁ כיוון מתח הכניסה (יכול לשפר את ביצועי המערכת).
⦁ איפשור מצב טמפרטורת עבודה גבוהה למצבים ייחודיים.
⦁ הגברת מהירות המאוורר/קירור במצבי צריכת-יתר זמנית.
⦁ הגדרת חיווי או דגל (Flag) המבשרים על הצורך במתן שירות למערכת.
למימוש יכולות הניהול' יש להקדיש חומרה או זמן עיבוד של המיקרו-פרוססור.
גמישות וזמן הגעה לשוק
ממיר DC/DC מנוהל דיגיטלית מעניק למתכנן המערכת גמישות רבה יתר ומקצר את זמן היציאה לשוק. הגדרות של מתח הכניסה, מתח המוצא, הגבלת זרם המוצא, הגנה והתראה מפני טמפרטורות גבוהות ועוד, ניתנים לביצוע בקליק אחד על העכבר. השליטה הדיגיטלית גם מאיצה את זמני האימות וניפוי השגיאות בתכנון.
סיכום
ממירי DC/DC הם רכיבי דרגת מבוא קריטיים ביותר למגוון שווקים כגון תעשייתי, צבאי, תחבורה, תקשורת סולרית ויישומי תקשורת קווית. כאשר הם בעלי יכולת ניהול דיגיטלית, הם מאפשרים תפעול יעיל ואגירת מידע חשוב כמו מצב סוללות, עומס המערכת, צריכת ההספק והיסטוריית תקלות. יכולות המעקב ושינוי האיפיון יכול מתכנן המערכת להביא לסיום פיתוח מוצר סופי והגעה לשוק בטווחי זמנים קצרים ביחד עם שמירה על רמת אמינות גבוהה.
חברת DSPG פיתחה נתב תקשורת אלחוטי ביתית ביחד חברת עם Qualcomm, המשתלב באסטרטגיית Smart Gateway של ענקית הסלולר האמריקאית
חברת DSPG מהרצליה דיווחה על שיתוף פעולה עם Qualcomm בתחום האינטרנט של הדברים (IoT). החברה הציגה השבוע נתב תקשורת המבוסס על שבב IPQ806 של קואלקום שבו שולב שבב DCX81 של DSPG, המאפשר לספק יישומי IoT על-גבי תדר של מכשירי טלפון אלחוטיים בטכנולוגיית ULE.
מדובר בטכנולוגיה ותיקה מאוד שעל-בסיסיה צמחה חברת DSPG. היא מאפשרת תקשורת אלחוטית בין אפרכסת אלחוטית של הטלפון הביתי, לבין תחנת הבסיס שלו המתחברת לקו הטלפון הנייח המגיע מספק התקשורת. למרות ש-DSPG נחשבת לספקית שבב התקשורת המובילה בעולם בתחום זה, מדובר בשוק הנמצא בירידה מתמתדת, עקב ירידה במכירות טלפונים ביתיים אלחוטיים.
בשנים האחרונות גיבשה החברה אסטרטגיה שנועדה להפוך את תקשורת ה-ULE לרשת ביתית אלחוטית המנהלת את כל יישומי הבית החכם: תאורה, מיזוג אוויר, מכשירים ביתים, שערים אוטומטיים, מצלמות אבטחה ועוד. אולם השוק לא קנה את הרעיון.
מפגש בין שתי אסטרטגיות שונות
שיתוף הפעולה עם קואלקום (למעשה עם חטיבת Atheros האחראית על תחום ה-Wi-Fi בחברה) מעורר שאלות מעניינות. חברת קואלקום היא המובילה העולמית באספקת שבבי תקשורת סלולרית. אולם לאחרונה החברה הגיעה למסקנה שהצמיחה בתחום הסלולרית היא מוגבלת, ותחום הצמיחה הגדול הבא הוא תחום האינטרנט של הדברים.
במסגרת זאת היא ביצעה מספר מהלכים אסטרטגיים: בשנת 2012 היא רכשה את חברת Atheros Communications תמורת 3.1 מיליארד דולר, ובשבוע שעבר הגישה בקשה לרכוש את CSR הבריטית תמורת 2.5 מיליארד דולר. כיום היא מקדמת אסטרטגיית IoT מלאה הממוקדת בבית החכם, בשם Qualcomm Smart Gateway. להערכת קואלקום, בכל בית אמריקאי יש כיום 7 אבזרים מקושרים, ועד לשנת 2020 יגיע מספרם לכ-22 אבזרים מקושרים.
האסטרטגיה החדשה כוללת אספקת תוכנות, יישומים במתכונת של אפליקציות ניידות ותשתית תקשורת בתקן IEEE 802.11ac, שהוא תקן ה-Wi-Fi המהיר ביותר כיום (1-2Gbps) ומאפשר לטפל בריבוי משתמשים. ליבת הפתרון הוא "מעבד אינטרנט" מדגם IPQ אשר מנהל את התקשורת בכל הרשת הביתית ומאפשר הקצאה חכמה של משאבים לכל המשתמשים.
האם קואלקום תדחף את DSPG לתחום חדש?
שיתוף הפעולה עם קואלקום מלמד ש-DSPG הגיעה למסקנה שאין ביכולתה לחנך את השוק ולהוביל אותו אל טכנולוגיית ULE כליבת הבית החכם. היא החליטה להצטרף אל חברה שעוצמתה השיווקית והטכנולוגית מאפשרת לה לא רק לחנך את השוק – אלא ממש להוביל אותו. מהבחינה הזו ייתכן שהיא מצאה את השותף האידיאלי. הכנסת שבב לתוך מערכת או תכנון ייחוס של קואלקום, מבטיח הזמנות בהיקף המוני.
להערכת Techtime עדיין קיימים סימני שאלה סביב שיתוף הפעולה הזה. האינטרס של קואלקום הוא למזג בין פלטפורמת ה-IoT שלה לבין השוק הסלולרי, ולקדם את תחום ה-Wi-Fi. שיתוף הפעולה עם DSPG נראה כניסיון לתפוש שוק שעדיין יש לו משקל גדול, אבל עתידו ככל הנראה נמצא כבר מאחוריו.
השאלה הגדולה היא האם DSPG תוכל למנף את שיתוף הפעולה הזה, ולהציע לקואלקום משהו חדש וייחודי שיוכל להיות חלק אינטגרלי גם בעתיד בתוך פלטפורמת Smart Gateway. ככל הנראה גם שוק ההון מתלבט בשאלה הזו: לאחר ההודעה אתמול הפסידה מניית DSPG בנסד"ק 15 סנטים ממחירה וכיום החברה נסחרת לפי שווי שוק של 256 מיליון דולר.
ברבעון השלישי של 2014 צמחו מכירות Mellanox ב-16% ל-120.7 מיליון דולר. המנכ"ל איל וולדמן: "מחזור ההצטיידות במעבדים חדשים יימשך 4-6 רבעונים"
המכירות של חברת Mellanox צמחו ברבעון השלישי של 2014 ב-16% והסתכמו בכ-120.7 מיליון דולר. נשיא ומנכ"ל מלאנוקס, איל וולדמן אמר שכעת מתחולל בתעשייה מעבר משימוש במערכות קישוריות מסוג 10 Gigabit Ethernet למערכות המהירות יותר מסוג 40 Gigabit Ethernet. "השינוי נובע מהגידול בהיקף ייצור המידע ובהיקף צריכת המידע על-ידי אפליקציות שונות. אנחנו מצפים לספק מאות אלפי מתאמי 40GbE ברבעון האחרון של השנה".
כתוצאה מכך החברה צופה שמכירותיה ברבעון הקרוב יצמחו להיקף של 133-137 מיליון דולר. מניית מלאנוקס נמצאת בתהליך של התאוששות יציבה בחודשים האחרונים, וכעת היא ניסחרת בנסד"ק במחיר של כ-46 דולר המעניק לה שווי שוק של יותר מ-2 מיליארד דולר.
מחשבים מדור חדש
בשיחת הוועידה התברר שהשוק הוותיק ביותר של מלאנוקס שהיה בקיפאון בתקופה האחרונה, שוק המחשבים עתירי-עיבוד (HPC), חוזר להתאושש. וולדמן סיפר שברבעון השלישי השוק הזה נכנס לתהליך ריענון וכניסה לדור חדש של מעבדים מרכזיים. מדובר בתהליך חשוב מבחינת החברה, שכן שוק ה-HPC תופס כ-50% ממכירותיה ברבעון.
וולדמן: "אנחנו מאמינים שמחזור ההצטיידות הזה יימשך 4-6 רבעונים והוא מעניק לנו הזדמנויות צמיחה בשוק ה-HPC. אנחנו מוכנים למגמה החדשה עם תוכנות ופתרונות קישוריות בקצבים של 40Gbps, 56Gbps ו-100Gbps". להערכתו, פתרונות קישוריות בקצב של 100Gbps יתחילו להיכנס למרכזי הנתונים במהלך 2015.
במהלך הרבעון התרחבו העסקים עם שלושה לקוחות מרכזיים: חברת HP (15% מהמכירות) והחברות IBM ו-Dell שהיו אחראיות כל אחת ל-11% מהמכירות. כלומר, שלושה לקוחות מרכזיים היו אחראים ל-37% מהמכירות.
וולדמן העריך ש-2015 תהיה שנת צמיחה גם בשוק האיתרנט וגם בשוק האינפיניבנד, בזכות כניסת מעבדים חדשים כמו מעבדי Grantley של אינטל הכוללים עד 18 ליבות ומיועדים להרצת שרתים חזקים ומרכזי HPC, מעבדים חדשים של יבמ ומעבדים חדשים של חברת ARM.
ציפייה לטכנולוגיה אופטית
במהלך שיחת הוועידה גילה וולדמן שבסוף השנה או בתחילת 2015 תכריז מלאנוקס על הפיתרון הכולל הראשון שלה המבוסס על טכנולוגיית סיליקון פוטוניקס שאליה היא נכנסה: ביוני 2013 היא רכשה את חברת IPtronics מדנמרק תמורת 47.5 מיליון דולר. החברה מפתחת רכיבי קישוריות אופטית והרכישה נועדה להעניק למלאנוקס מרכז פיתוח וקניין רוחני בתחום הקישוריות האופטית במהירויות 100Gbps ומעלה.
חודש לפני-כן היא רכשה את Kotura האמריקאית תמורת 82 מיליון דולר. החברה פיתחה טכנולוגיות קישוריות המבוססות על שילוב תקשורת אופטית בתוך מוליכים למחצה. למעשה, היא נחשבת לאחת מהחלוצות בתחום הצומח של Silicon Photonics.
המערכת של Orbotech מיועדת לטפל במעגלים מודפסים גמישים וגמישים קשיחים, במעגלים בעלי צפיפות מוליכים גבוהה מאוד (HDI) ובמעגלים מרובי-שכבות (MLB)
קו הייצור של אורבוטק ביבנה
חברת Orbotech משיקה השבוע בתערוכת TPCA בטאיוואן את הדור החדש של מכונות הדמאה ישירה (Direct Imaging) מדגם Nuvogo 800. המכונה מיועדת לטפל במעגלים מודפסים גמישים וגמישים קשיחים, במעגלים בעלי צפיפות מוליכים גבוהה מאוד (High Density Interconnect) ובמעגלים מודפסים מרובי-שכבות (Multilayer PCB).
טכנולוגיית הדמאה ישירה באמצעות לייזר מבוססת על הקרנת תבנית המעגל המודפס ישירות אל לוח המצופה בחומר בעל תגובה לאור, ועל ידי כך לחסוך את תהליך הייצור הצילומי הכרוך בבניית המסיכות לשכבות השונות במעגל המודפס. בנוסף למהירות המושגת בטכניקה הזו, היא נחשבת לאמינה יותר ובשורה התחתונה גם זולה יותר.
אחד מהיתרונות המיוחדים של טכניקה זו, שחשיבותו עולה בשנים האחרונות, נעוץ ביכולתה לסייע ביצירה של מעגלים מודפסים עדינים וקטנים מאוד (HDI). כיום מעגלים אלה נעשים חשובים לתעשייה עקב שינויים בבשוק מארזי השבבים. הרבה מאוד חברות מספקות רכיבים המבוססים על מספר שבבים בתוך מארז יחיד, כאשר השבבים עצמם (פיסות הסליקון) מוצמדים ללוח מודפס זעיר בתוך המארז.
מערכת Nuvogo 800 של אורבוטק עושה שימוש בטכנולוגיית לייזר מסוג MultiWave Laser Technology, המאפשרת להקרין את הלוח במספר רב של תדרי לייזר, על-מנת לקבל תוצאות טובוות בעבודה מול ציפויים מסוגים שונים. הדבר מאפשר ליצרן ה-PCB להתאים את סוג הציפוי למוצר הספציפי, על-מנת להפחית את עלויות הייצור. להערכת החברה, המערכת משיגה תפוקה של 7,000 לוחות מוקרנים ביום.
לאחר לימוד מעמיק סוגיית המכונית החשמלית, שכלל ייצור 600 דגמי ניסיון ונסיעות מבחן בעולם לאורך 38 מיליון קילומטרים, הכריזה ב.מ.וו על הדגם העירוני i-3, וקפצה מיידית למקום השני בתעשיית הרכב החשמלי בעולם
מאת: נוח כהן, כתב Techtime במינכן
סיפרו על מנכ"ל חברת פולקסווגן, מרטין וינטרקורן, שכאשר הוציאה חברת טסלה האמריקאית את דגם S היוקרתי שלה, הוא קנה מכספו שלוש מכוניות, פירק אותן לגורמים ובדק אותן ביסודיות. לאחר נסיעת המבחן בדגם S, הוא זימן אליו את מהנדסי פולקסווגן וגער בהם: "זה מה שהייתי מצפה מכם".
המציאות, כמובן, שונה מאגדות אורבניות: תעשיית הרכב הגרמנית לא ממהרת להיכנס להרפתקאות טכנולוגיות, וכבר שילמה על כך את המחיר. היפנים למשל, התעקשו להתמודד עם הקשיים הטכנולוגיים בפיתוח מכוניות היברידיות. הם היו הראשונים שהוציאו אותן לשוק, ועד היום מובילים בפלח השוק הזה.
מכונית הניסוי של ב.מ.וו: מיני קופר חשמלית
ההססנות הזאת באה לידי ביטוי גם בתחום הרכב החשמלי. אומנם פולקסווגן פיתחה מכונית גולף חשמלית, אולם מדובר בגולף רגילה עם מנוע חשמלי במקום מנוע הדלק הסטנדרטי. גם מרצדס ביצעה תרגיל דומה, כאשר הציגה את דגם B הכבד והמגושם. כאשר נכנסים למנוע החיפוש Google ומחפשים את השילוב מרצדס ו-Electric Vehicle, מקבלים בעיקר הפניות לצעצועי ילדים חשמליים במחיר של עד 250 אירו.
מכונית עבור "האדם האורבני"
חברת מרצדס מתקשה לקבל החלטות ועדיין מתלבטת האם להמר על רכב היברידי, על רכב חשמלי מונע סוללה או על רכב חשמלי המונע באמצעות תאי-דלק.
יכול להיות שיצרנית הרכב המעניינת ביותר בהקשר הזה היא ב.מ.וו הבווארית. לקוח היעד המרכזי שלה הוא תושב עיר אשר משתמש ברכב בעיקר לסידורים וקניות. בשנת 2007 היא החלה לחקור את הנושא: תחילה הרכיבה מנוע חשמלי במכונית Mini Cooper, זרקה את המושבים האחוריים והתקינה במקומם סוללת ענק.
החברה ייצרה 600 מכוניות ניסוי כדי לבצע נסיעות מבחן בערים גדולות בעולם, מבומביי ועד ניו-יורק. במקביל למהנדסים, כל המשתתפים בניסוי נבדקו על-ידי סוציולוגים שחקרו את הייצור הנקרא "אדם אורבני". לאחר כמה שנות מחקר ו-38 מיליון קילומטרים, היא גילתה את מה שכולם ידעו: שהנהג העירוני נוסע בממוצע 35-40 ק"מ ביום.
המהפיכה היתה במקום אחר: ב.מ.וו ניגשה אל האתגר מחדש, ופיתחה את המכונית החשמלית BMW i3 מהמסד ועד הטפחות. השילדה עשויה מאלומיניום קל, עליה מורכב תא נוסעים עשוי מסיבי פחמן קלים ופנים הרכב בנוי מחלקי פלסטית מתמחזרים. המכונית מצויידת בסוללה קלת משקל יחסית ומספקת טווח נסיעה של 150-180 ק"מ. המחיר לא זול: כ-35,000 אירו.
בניגוד לעבר, ה-i3 תוכננה מחדש מהמסד ועד הטפחות
ניתן להגדיל את הטווח בעוד 150 ק"מ, באמצעות רכישת גנרטור המופעל באמצעות מנוע דלק עם מיכל של 9 ליטר. לנסיעות סופשבוע או חופשות רחוקות, היא גיבשה חבילת שיווק עם חברות השכרת רכב, המעניקות מכונית מונעת בדלק לבעלי ה-i-3.
מדובר למעשה במוצר הראשון של פרוייקט בשם Mega City. דובר הפרוייקט הסביר ל-Techtime את המובן מאליו: "המכונית תוכננה לשימוש עירוני או כרכב שני במשפחה". למרות זאת הביצועים מרהיבים: 170 כוחות סוס והאצה מ-0 ל-100 קמ"ש בתוך 4 שניות בלבד.
כמו בכל המכוניות היום, היא עתירה בטכנולוגיות חדשות, מנורות LED רבות עוצמה, לוח בקרה המספק מידע בזמן-אמת היכן תחנות הטעינה הקרובות והאם הן פנויות ועוד. השיווק מתמקד בידידותיות לסביבה. ב.מ.וו מתגאה בכך שמדובר במכונית ירוקה ומציגה בפרסומיה עלי זית, פסולת פחם ופלסטיק – שמהם היא מיוצרת (כביכול).
נראה שהפרוייקט זוכה להצלחה מסחרית: בחודש אוגוסט 2014 מכרה ב.מ.וו 1,025 מכוניות i3 ונכנסה למקום השני בשוק אחרי ניסן, שמכרה 3,000 מכוניות מונעות-סוללה מדגם Nisan Leaf. מתחרות כמו פיאט, הונדה ומרצדס נשארו הרחק מאחור. "בסך הכל השקענו בפרוייקט כ-3 מיליארד אירו", אמר ל-Techtime מנהל פרוייקט i, אנדריאס פייסט. "כל תפישת העולם שלנו שלנו אודות רכב ותחבורה השתנתה מהיסוד בעקבות הלקח של דגם i3".
BMW i3. מיהו "האדם האורבני"?
פרדיננד פורשה הקדים את BMW ב-112 שנה…
הגרמנים אוהבים מאוד את הרעיון הירוק, ולכן הייתה התרגשות גדולה מאוד השנה כאשר באסם ליד וינה התגלתה מכונית חשמלית מדגם P1 של פרדיננד פורשה, כאשר הוא עבד כמהנדס צעיר (23) אצל יצרנית הכרכרות Lohner.
המכונית ניבנתה בשנת 1902 ויוצרו ממנה רק ארבעה דגמים (שאר השלוש נעלמו). היא היתה סופר-עתידנית: היא שקלה 500 ק"ג בלבד וצויידה במנוע חשמלי Oktagon בעל 5 כוחות סוס. סוללה בסיסית בעוצמה של 120 אמפר/שעה סיפקה לה טווח נסיעה פנומנלי של 80 קילומטרים. טוב, הערים לפני 100 שנה היו קטנות יותר.
מערכות FDR 56Gb/s של Mellanox יהיו אחראיות על הרצת יישומים קריטיים במרכז הלאומי לחישובי-על של שוודיה, ובמחשב -העל של המכון המטאורולוגי הצרפתי
מחשב-העל השוודי Triolith
חברת Mellanox קיבלה הזמנות לאספקת מערכות קישוריות עבור שדרת מחשבי-העל של שוודיה ושל צרפת. היום החברה הודיעה על שמערכות הקישוריות מתוצרתה, FDR 56Gb/s InfiniBand, ניבחרו להרצת יישומים קריטיים במרכז הלאומי של שוודיה לחישוביות-על (NSC Sweden), ובמרכז המטאורולוגי של צרפת, Meteo France.
ה-NSC מספק תשתיות עתירות מיחשוב למחקרים בתחומי האקדמיה והתעשייה הצבאית. המחשב החזק ביותר שאותו הוא מפעיל כיום הוא Triolith, הכולל 1,600 שרתי HP בעלי 25,600 ליבות וקישוריות InfiniBand של מלאנוקס. בסך הכל, המרכז אחראי ל-7 מחשבים גדולים הכוללים ביחד יותר מ-40,000 ליבות עיבוד.
מכון Meteo France מספק תחזיות מטאורולוגיות לכל יבשת אירופה. מנהל המחשב של המכון, אלן בורוד, הסביר שלרשות המכון עומדות 30 דקות בלבד מרגע קבלת הנתונים הגולמיים ועד לרגע אספקת התחזיות המעובדות לחזאים. התשתית של מלאנוקס נועדה לאפשר למכון לבצע מספר רב של סימולציות בו-זמנית, על-מנת לקצר את זמני קבלת המידע. כיום המכון מפעיל שני מחשבי-על, שאחד מהם מיועד למחקר והשני לחיזוי מזג אוויר.
הצמד של HP: מלאנוקס + ARM
במקביל, חברת HP בחרה להתקין את משפחת מתאמי האיתרנט ConnectX-3 Pro 10Gb/s של מלאנוקס בתוך מסד השרתים הדינמי Moonshot, המאפשר התקנה והסרה "חמים" של שרתי ProLiant m400 החדשים של HP. מדובר במסד שרתים (Server Cartridge) שתוכנן עבור מרכזי נתונים מהדור החדש.
מסד השרתים Moonshot של חברת HP
מסד Moonshot מבוסס על מעבדי 64 סיביות של חברת ARM ועל שבבי ConnectX של מלאנוקס, אשר מאפשרים לאזן את עומס העיבוד על השרתים ולהקצות משאבי קלט.פלט בסביבה צפופה. הוא נועד לספק יכולת התרחבות בלא שינויי קונפיגורציה, מהירות עבודה גבוהה ויכולת גישה ישירה מרחוק אל הזיכרון (Remote Direct Memory Access), אשר מפחיתה את מספר המטלות המבוצעות על-ידי המעבד המרכזי (CPU).
חברת אפלייד מטיריאלס (Applied Materials) ישראל, הודיעה היום (ג') על שני מינויים בכירים בחברה: אלון שלף מונה לתפקיד סמנכ"ל הכספים ודורון בן-סריה מונה לתפקיד סמנכ"ל פיתוח וניהול עיסקי.
אלון שלף
אלון שלף (47) מונה לתפקיד סמנכ"ל הכספים במקומה של אורית טסלר לוי, אשר מונתה לתפקיד סמנכ"לית הכספים של קבוצת הסיליקון באפלייד העולמית, ועברה למטה החברה בארה"ב.
בארבע השנים האחרונות שימש שלף כסמנכ"ל וחבר הנהלה בחברת Micron ישראל. לפני-כן הוא שימש כסמנכ"ל כספים בחברת נומוניקס (Numonyx) ישראל ולפני-כן שימש כמנהל הכספים של מפעלי Intel בירושלים ובקרית-גת. הוא בעל תואר ראשון (BA) בכלכלה ותואר שני במנהל עסקים (MBA), מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
דורון בן-סירה
דורון בן-סירה (55) מונה לתפקיד סמנכ"ל פיתוח וניהול עסקי באפלייד ישראל וידווח ישירות למנכ"ל החברה, איתי רוזנפלד.
דורון הוא ניסיון רב בתפקידי הובלת מכירות ופיתוח עסקי בחברות טכנולוגיה. בשלוש השנים האחרונות הוא שימש כמנכ"ל חברת Sky Vision המספקת פתרונות טלקום במדינות מתפתחות.
בעבר שימש בן-סירה כנשיא Nice Systems בדרום-מזרח אסיה וכסמנכ"ל Orbotech שם. הוא העל תואר ראשון (BA) בניהול וכלכלה וכן תואר שני במנהל עסקים (MBA) מאוניברסיטת תל אביב.
יותר מ-1,000 עובדים בישראל
חברת אפלייד מטיריאלס ישראל מפתחת ומייצרת ציוד לבקרת תהליך הייצור של שבבים (Metrology). המרכז בארץ פועל מפארק המדע ברחובות, ונחשב למרכז המו"פ והייצור הגדול ביותר של החברה מחוץ לארה"ב. בשנה האחרונה גייסה החברה כ-140 עובדים חדשים וכיום היא מעסיקה יותר מ-1,000 עובדים בישראל, רובם בתחומי הפיתוח והייצור
IBM תשלם 1.5 מיליארד דולר תמורת העברת הבעלות על שני מפעלי ייצור שבבים
חברת IBM מוכרת את עסקי המיקרואלקטרוניקה שלה ליצרנית השבבים Globalfoundries. העיסקה כוללת העברת הקניין הרוחני, טכנולוגיות מוליכים למחצה וטכנולוגיות נוספות של יבמ הקשורות לרכיבי מיקרואלקטרוניקה. העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, וצפויה להיסגר במהלך 2015.
עם השלמתה, תהפוך Globalfoundries לספק הבלעדי של מעבדים לשרתים של יבמ למשך 10 שנים, והיא תייצר אותם בגיאומטריות של 22 ננומטר, 14 ננומטר ו-10 ננומטר. במסגרת העיסקה תשלם יבמ 1.5 מיליארד דולר לגלובלפאונדריז במשך שלוש שנים. במסגרת העיסקה, תקבל גלובלפאונדריז את מפעלי הייצור של יבמ בניו-יורק ובוורמונט, כל כל העובדים.
העיסקה האחרונה היא המשכו של תהליך שבו חברת יבמ יוצאת מתחומים בלתי ריווחיים, כדי להתמקד במחקר בסיסי בתחום המוליכים למחצה, ובפיתוח מערכות עתידיות בסביבת ענן, כלי מובייל, ניתוח אנליטי של Big Data, ומערכות תנועות מאובטחות. בדו"ח הרבעון השלישי של השנה שפירסמה יבמ היום, היא מוסרת שהפעילות שנמסרה לגלובלפאונריז גרמה לה הפסדים של 100 מיליון דולר ברבעון. החברה מעריכה שמהסכום שתשלם לגלובלפאונדריז היא תנכה כ-200 מיליון דולר תמורת שירותי ייצור שהיא תקבל ממנה.
דמדומי חוק מור
למעשה, ניתן להתייחס אל העיסקה כאל יציאה מטכנולוגיות ישנות וכניסה לטכנולוגיות חדשות: יבמ הודיעה שהיא תשקיע 3 מיליארד דולר ב-5 השנים הבאות בפיתוח טכנולוגיות מוליכים למחצה עבור הדור הבא של מערכות מחשוב. בין השאר, יבמ מתכננת לפתח טכנולוגיית ייצור סיליקון בגיאומטריה של 7 ננומטר, ולאחריה להיכנס לחומרים חדשים כמו שימוש בצינוריות פחמן (Carbon Nanotubes), מערכות ניורוניות המחקות תבניות ביולוגיות (Neuromorphic Computing) ואפילו מיחשוב קוואנטי.
במקביל, חברת Globalfoundries תיהנה מזכות ראשונים בגישה לתוצאות המחקר הזה, המתבצע בשיתוף פעולה שלה עם המכון לננוטכנולוגיה במכון הפוליטכני SUNY בניו-יורק.
במסגרת ההסכם, תקבל Globalfoundries חבילה של אלפי פטנטים, שיהפכו אותה למחזיקת אחד מתיקי הפטנטים הגדולים ביותר בעולם המוליכים למחצה, טכנולוגיות ייצור רכיבי RF ויכולות תכנון וייצור שבבי ASIC. בעקבות העיסקה הפרישה יבמ 4.7 מיליארד דולר בתוצאות הדו"ח השלישי שלה.
חברת Globalfoundries החלה לפעול ב- 2009, ונחשבת היום לקבלנית ייצור השבבים השנייה בגודלה בעולם, אחרי TSMC. החברה נמצאת בבעלות Mubadala Development Company, שהיא חברת ההשקעות של איחוד האמירויות.
לאחרונה הקימה Keysight מיקרו-אתר ייעודי הכולל ספרייה של הרצאות מקוונות
חברת Keysight (לשעבר חטיבת המדידות האלקטרוניות של Agilent) החלה לספק הרצאות מקוונות בחינם הממוקדות בבעיות מרכזיות בתחום התכנון האלקטרוני. כל הרצאה נמשכת בממוצע כשעה אחת וכוללת תיאור האתגר הטכנולוגי וכיצד להתמודד איתו. להלן מספר דוגמאות להרצאות נבחרות:
תכנון מגברי הספק (Power Amplifiers) המבוססים על טרנזיסטורי GaN בתדרי X-Band ובהספק של עד 100W. ההרצאה מיועדת למתכננים של מערכות הספק מבוססות מוליכיפ למחצה וניתנת על-ידי מנכ"ל חברת Plextek RFI הבריטית, ליאם דבלין.
תכנון מעגלי RF באמצעות תוכנת ADS 2014: ההרצאה ניתנת על-ידי מנהל המוצר בחטיבת EEsof EDA וכוללת הסברים כיצד לבצע סימולציה אוטומטית של EM, תכנון בדיקות אוטומטיות עבור LTE, LTE-A ו-802.11ac, תכנון ועריכת Layout משופר ועוד. ההרצאה מיועדת למהנדסים המתכננים מערכות RF תעשייתיות ליישומים מסחריים וצבאיים תעופתיים.
שיפור הביצועים והאמינות של מגברי הספק (PA) באמצעות ניתוח אלקטרו-תרמי: ההרצאה ניתנת על-ידי מתכנן RF בכיר בחברת Keysight, מתיו אוזאלאס. היא מתארת מתודולוגיה של תכנון מגברי הספק מטרנזיסטורי GaN, GaAs, SiGe ואחרים, תוך שימוש בסימולציה של תופעות אלקטרו-תרמיות. הבסיס לטכניקה מבוסס על הבנת ההשפעות השליליות של תופעות תרמיות על ביצועי המגברים.
מהנדסים ומתכננים המחפשים הרצאות בנושאים נוספים, המותאמות יותר לצורכיהם, יכולים להיכנס למיקרו-אתר ייעודי שחברת Keysight הקימה לאחרונה, הכולל ספרייה של הרצאות עבור מתכנני מערכות אלקטרוניות. ראוי לציין שרוב ההרצאות כוללות גם חומר טכני נילווה בקובץ PDF הניתן להורדה.
חברת Sckipio הוקמה על-ידי יוצאי חברת CopperGate, והכריזה על ערכת שבבים המאפשרת להביא לבית הלקוח קצב תעבורת נתונים מסחרר של 1Gbps
מודם ה-G.Fast של חברת Lantiq הגרמנית. מבוסס על שבבי Sckipio
חברת הסטארט-אפ הישראלית Sckipio Technologies פותחת את השוק החדשני של תקשורת היפר-מהירה על-גבי צמד חוטי נחושת. החברה הכריזה על ערכת השבבים הראשונה בעולם המסוגלת לממש את התקן החדשני G.fast G.9700/G.9701 של ארגון התקשורת העולמי (ITU), המיועד לספק לצרכנים הביתיים מהירות גישה של 1Gbps על-גבי כבלי הנחושת הקיימים.
דוד באום: "המחיר של סיבים אופטיים גבוה מדי"
חברת סקיפיו הוקמה בתחילת 2012 על-ידי קבוצה של מהנדסים שעבדו בעבר באורכית ולאחר מכן ייסדו את חברת CopperGate, שנמכרה ל-Sigma Designs. כיום היא פועלת מרמת-גן ומעסיקה כ-35 עובדים. בחברה השקיעו קרנות ההון סיכון ג'נסיס, ג'מיני, אביב ואמיתי האמריקאית שהזרימו לה הון של 10 מיליון דולר בסוף 2012.
פריצת-דרך טכנולוגית
מדובר באחד מהתקנים המפתיעים והמהירים שנוסחו בתעשיית התקשורת, מכיוון שעד לאחרונה האמינו רוב אנשי המקצוע שאי-אפשר להשיג קצבים כאלה בקווי נחושת, עקב תופעת ההפרעות ההדדיות (Cross Talk).
מייסד משותף ומנכ"ל סקיפיו, דוד באום, סיפר ל-Techtime שהתקן כל-כך חדש, שפירסומו מתוכנן להיעשות רק בסוף השנה.
כיצד ניתן להשיג קצב תעבורה כל-כך מהיר?
באום: "התקן מבוסס על טכנולוגיית Vectoring, המאפשרת לחשב את ההפרעות ההדדיות שקווי התקשורת מייצרים בסביבתם הקרובה. מכיוון שכל האותות לקבוצת צרכנים יוצאים מאותה קופסת תקשורת, הטכנולוגיה הזו מאפשרת לכל נקודת תקשורת סמוך לבניין המגורים לחשב את אופי ההפרעות ולהורות למודם אצל הצרכן כיצד לבטל את ההפרעות ולקבל אות נקי". ללא ביטול הרעשים אי-אפשר להעביר נתונים בקצב של יותר מ-100Mbps.
התקן החדש נוסח בעקבות פנייה של קבוצת ספקיות תקשורת גדולות אל ארגון התקשורת העולמי. במהלך 2011 התברר להן שמה שנראה כפתרון האולטימטיבי לבעיית רוחב הפס בבית הלקוח, כלומר סיבים אופטיים, הוא פתרון טכנולוגי שאינו יכול להתממש מבחינה עסקית".
הסיבים האופטיים יקרים מדי
לדבריו, התברר לספקיות התקשורת שהבעיה העיקרית נעוצה ב-200 המטר האחרונים. "כדי להביא את הסיבים לבית הלקוח יש צורך לבצע עבודות חפירה, התקנה ובניית תשתיות במחיר של יותר מ-1,500 דולר ללקוח. חברת Verizon השקיעה כ-45 מיליארד דולר בהכנת תשתיות לכ-18 מיליון לקוחות פוטנציאליים, ורק 6 מיליון לקוחות התחברו בפועל. כלומר היא השקיעה יותר מ-7,500 דולר ללקוח משלם.
"ממשלת אוסטליה יזמה תוכנית שנועדה לספק שירותי סיב עד הבית (Fiber to Home) לכל התושבים. התברר שהעלות שלה היא יותר מ-65 מיליארד דולר, והממשלה נאלצה לבטל את התוכנית. לכן ספקיות התקשורת ביקשו שיגובש תקן לתקשורת מהירה עבור 250 המטרים האחרונים לפני בית הלקוח".
חברת סקיפיו זיהתה את התהליך כבר בשלביו הראשונים, והצטרפה אל הקבוצה המגדירה את התקן. להערכת דוד באום, החברה תרמה כרבע מההגדרות שלו. התקן מתאר התקנת יחידת הפצה מקומית (Distribution Point Unit) במרחק של 250 מטר מבניין המגורים, אשר מסוגלת לספק שירות תקשורת מהיר ל-16 דירות. יחידות אלה מחוברות מצד אחד אל הרשת של חברת הטלקום באמצעות סיב אופטי, ומהצד השני אל בתי הצרכנים באמצעות כבל נחושת המפעיל את פרוטוקול G.Fast.
מודם בדירה ויחידת הפצה לבניין
במקביל, בבתי הלקוחות מותקנים מודמי G.Fast המשתמשים בקווי הנחושת הקיימים, ולכן אינם דורשים פעולות קידוח, התקנה ומתיחת כבלים. הם נמצאים בקשר רציף עם יחידת ה-DPU, מספקים לה משוב על איכות האות ומקבלים ממנה הוראות כיצד לבטל את הרעשים המגיעים מהקווים האחרים בבניין.
ההכרזה של סקיפיו כוללת ערכת שבבי DP3000 המנהלת את כל התעבורה (אנלוגית ודיגיטלית) של נקודת התהחברות לרשת (DPU), וערכת שבבי CP1000 המנהלת את המודם הביתי הפועל בתקן G.Fast. במקביל, היא פירסמה תכנון ייחוס של יחידת ההפצה המקומית (DPU) מדגם DP3016-EVM, ותכנון ייחוס של המודם הביתי CP1000-EVM.
תכנון הדגמה של סקיפיו לתקן G.Fast
במקביל להכרזה על ערכת הרכיבים שלה, הודיעה חברת Lantiq מנירנברג, גרמניה, על זמינות התכנון של יחידת התקשורת הביתית המבוססת על שבבי Sckipio. תכנון הייחוס של Lantiq כולל לצד שבבי Sckipio את מעבד הקישוריות שלה, Sckipio. הוא כולל תקשורת Wi-Fi מהירה, ממשק Ethernet ויכולת VoIP מובנית.
בימים אלה נמצאים בשלבי פיתוח והכנה לשוק אבזרי תקשורת G.Fast מבוססי סקיפיו מתוצרת החברות Suttle, XAVi ו-Zinwell.
מדובר בתצורה חדשה הכוללת סמארטפון ועמדת עגינה עם צג של טאבלט. המודם של המכשיר מבוסס על מעבד אותות של חברת CEVA הישראלית
ה-PadFone של Asus: תצורה חדשה של סמארטפון/טאבלט
חברת Asus תציג בסוף החודש סמארטפון LTE חדש בשם PadFone X, המבוסס על ערכת שבבי LTE של חברת Intel. המכשיר יופץ עבור רשת התקשורת של AT&T ויימכר תמורת 200 דולר בלבד. ההכרזה מבטאת את הכניסה המהותית הראשונה של חברת Intel אל שוק ה-LTE האמריקאי.
מדובר בבשורה טובה לחברת CEVA הישראלית, אשר מעבד האותות שלה מריץ את מודם ה-LTE של הסמארטפון החדש, המבוסס על ערכת השבבים XMM 7160 של אינטל. ערכה זו פותחה בחטיבת התקשורת שאינטל רכשה מ-Infineon, אשר היתה לקוחה ותיקה של CEVA.
גם מבחינת הצרכנים מדובר במוצר מעניין: מכשיר ה-PadFone X הוא סמארטפון בעל צג של 4.5 אינטש אשר מופעל באמצעות מעבד Atom של אינטל. אחת מהתכונות הייחודיות שלו נעוצה בעמדת העגינה: היא כוללת סוללה גדולה יותר וצג בגודל של 7 אינטש. כאשר הטלפון מחובר אליה – הוא יכול להשתמש במערכת כטאבלט בקנה מידה מלא. בשורה מעניינת נוספת נעוצה באורך החיים של הסוללה: במתכונת סמארטפון המכשיר פועל 15.8 שעות בהטענה אחת. במתכונת של טאבלט הוא פועל במשך 28.3 שעות בהטענה יחידה.
MediaTek חושפת SoC חדש הכולל את CEVA
בתוך כך, בקרוב ייצאו לשוק טלפונים חדשים נוספים עבור רשתות LTE המבוססות על מעבדי CEVA. בשבוע שעבר הכריזה חברת MediaTek על שבב טלפון מלא (SoC) מדגם MT6735 הכולל גם מודם וגם מעגלי RF בשבב יחיד. השבב כולל מעבדי ARM חדשים מדגם Cortex-A53, מעבד גרפי של ARM מסוג Mali-T720 ומודם CDMA2000 המתאים לכל תקני ה-LTE הנהוגים בעולם. המודם מבוסס טכנולוגיה של חברת VIA הטאיוואנית, שפותחה בשיתוף פעולה עם חברת CEVA.
ההתפתחות המהירה של שוק האבזרים הלבישים מייצרת הזדמנויות חדשות ליצרני חיישנים. להערכת חברת IHS Technology, יגיע היקף השק העולמי לכ-466 מיליון יחידות בשנת 2019, בהשוואה לכ-67 מיליון יחידות ב-2013.
מעניין לציין ששוק החיישנים לאבזרים לבישים יצמח מהר יותר משוק האבזרים הלבישים עצמו, אשר צפוי להגיע להיקף של כ-135 יחידות בשנת 2019, בהשוואה לכ-50 מיליון יחידות ב-2013. הסיבה העיקרית לכך נעוצה בעובדה שהמנוע העיקרי הדוחף את האבזרים הלבישים הוא מסר החיישנים ויכולת הפקת מידע מורכב מהם.
"השוק משתנה, ובמקום מוצרים פשוטים כמו מד-צעדים, הוא מתפתח למוצרים רב-משימתיים מתוחכמים כמו משקפיים חכמים ושעונים חכמים", אמר מנהל תחום החיישנים וה-MEMS ב-IHS, ג'רמי בושאד. "במקום שימוש בחיישן יחיד, האבזרים החדשים כוללים מגוון חיישנים המספקים מידע מגוון על הבריאות והפעילות הגופנית".
Sensor Hubs: שוק חדש יש מאין
ריבוי החיישנים המשולבים באבזרים הניידים החדשים הביא להופעתה של קטגוריית רכיבים חדשה בשם רכזות חיישנים (Sensor Hubs). מדובר ברכיבים מיתכנתים אשר מטפלים ישירות בחיישנים, ומסיטים עומס (Offload) מהמעבד המרכזי של האבזר (או הטלפון הנייד), אשר צריך להיות יעיל וחסכוני מאוד באנרגיה.
מדובר בשוק חדש מאוד ובעל צמיחה מהירה: בשנת 2014 הוא יסתכם בכ-658 מיליון יחידות, בהשוואה לכ-260 מיליון יחידות ב-2013. זהו תחום חדש לחלוטים שהגיע להיקף מסחרי רק ב-2011 ומציג שיעורי צמיחה מסחררים: להערכת חברת IHS, עד לשנת 2017 הוא יצמח ב-1,300% ויגיע להיקף של יותר מ-1.3 מיליארד יחידות.
אסטרטגיית ה-Hubs של QuickLogic
אחת מהחברות שהצליחה להתברג אליו כבר בשלבים המוקדמים היא חברת QuickLogic מסאניוויל, קליפורניה. מדובר ביצרנית רכיבים מיתכנתים קטנה, אשר לפני כשנתיים הגדירה מחדש את טכנולוגיית ה-PLD שלה, ופיתחה רכיבים מיתכנתים המיועדים לקשר בין החיישנים בסמארטפון לבין מעבד היישומים (Application Processor).
בחודש שעבר היא הכריזה על הדור השני של המוצר שלה, פלטפורמת ArcticLink 3 S2, אשר מיועדת לסמארטפונים ואבזרים לבישים, וצורכת הספק זעום של 150µW בלבד כאשר היא מופעלת בסוללה של 1.2V. הרכיב מיוצר על-ידי חברת TSMC בגיאומטריה של 64 ננומטר ומיועד לפעול במכשירים המבוססים על מערכות ההפעלה אנדרואיד ו-RTOS.
דיאגרמת מלבנים פונקציונלית של ArcticLink 3 S2
נשיא ומנכ"ל החברה, אנדרו פיז, הסביר ל-Techtime במהלך סיור בעמק הסיליקון בארגון GlobalPress, שסמארטפונים מודרניים כמו Samsung Note-3 כוללים 18 חיישנים שונים. "אולם אנחנו ממקדים מאמץ מיוחד בשוק האבזרים הלבישים, מכיוון שלדעתנו הוא יהיה נקודת הכניסה האמיתית של תחום האינטרנט של הדברים (IoT)".
מה מיוחד בפלטפורמה החדשה?
פיז: "בעיית הקשר בין האבזרים החכמים לבין החיישנים איננה רק סוגייה של הספק חשמלי. הלקוחות מצפים מהאבזרים שלהם לספק להם מידע יעיל ותלוי הקשר (Context), בסביבה המאפשרת פיתוח מהיר ונוח של מוצרים ייחודיים לכל יצרן. לכן ההכרזה החדשה כוללת אסטרטגיית תוכנה מלאה.
"הקמנו חטיבת פיתוח תוכנה המפתחת אלגוריתמים חכמים, מכיוון שהלקוחות זקוקים לאלגוריתמים, לא רק לסנסורים. התחלנו לבנות ספריית אלגוריתמים הכוללת יכולת זיהוי הקשר וזיהוי מחוות. כך למשל, המגנטומטר יכול לקבוע לא רק אם אתה יושב במכונית, אלא היכן: במושב הנהג או במושב נוסע, ולהגדיר בהתאם את מאפייני הפעילות של הסמארטפון".
כרטיס פיתוח של QuickLogic עבור ניהול 10 חיישנים שונים
לדבריו, החברה פיתחה ממשק משתמש משלה אשר מותאם לצרכים של מהנדסי תוכנה ומאפשר להם לכתוב אלגוריתמים בשפת C ולהטמיע אותם ישירות בתוך השבב המיתכנת. "קהילת המתכנתים היא בעלת חשיבות קריטית, אולם היא לא מכירה שפות חומרה כמו Verilog, המשמות לתכנות רכיבים מיתכנתים (PLD/FPGA).
"בחודש הבא (נובמבר) גם נכריז על שיתוף פעולה עם חברת Nordic Bluetooth הכולל גם יכולת התחברות ל-Bluetooth, מכיוון שרוב השעונים החכמים היום כוללים Bluetooth. במקביל, הגדרנו כמה אלגוריתמים בסיסיים ושילבנו אותם בחומרה בתוך רכיבי S2 החדשים, ועל-ידי כך פינינו תאים לוגיים מיתכנתים לאלגוריתמים נוספים של הלקוחות עצמם. בסך הכל, הגענו למצב שהרכיב מאפשר לאחסן 6,000 פקודות שונות לניהול החיישנים".
סופרמרקט של חיישנים
חברת IHS מסבירה בסקירה שלה שהחיישנים העיקריים באבזרים לבישים כוללים חיישני תנועה, חיישני MEMS, חיישנים לממשק המשתמש, חיישני בריאות וחיישנים סביבתיים. חיישני התנועה כוללים: חיישני תאוצה, ג'ירוסקופ, מגנטומטרים, חיישני לחץ וחיישנים משולבים.
חיישני MEMS משמשים לניהול ממשק המשתמש וכוללים מיקרופון, חיישני קירבה, ותצוגות MEMS. חיישני הבריאות כוללים חחישני דופק, רמת החמצן בדם, רמת הנוזלים בגוף ומד טמפרטורת העור. חיישני הסביבה כוללים טמפרטורה, לחות וקרינה אולטרא-סגולה. להערכת Techtime, חברת HIS שכחה לכלול בסקירה גם חיישנים של רמת זיהום האוויר.
עיסקת CSR תואמת לאסטרטגיה של קואלקום המכוונת לחיפוש מנועי צמיחה חדשים בתחומים צומחים כמו מיחשוב לביש, אינטרנט של הדברים (IoT) והמכונית המקושרת
שעון ההדגמה שקואלקום סיפקה לאחרונה למפתחים בעמק הסיליקון. צילום: Techtime
חברת Qualcoom סגרה את העיסקה ש-Microchip לא הצליחה לבצע לפני כחודשיים: שלשום היא הודיעה על חתימת עיסקה לרכישת חברת CSR הבריטית תמורת 2.5 מיליארד דולר במזומן. העיסקה תושלם במהלך 2015 לאחר קבלת אישור בית המשפט הבריטי ואסיפת רוב בעלי המניות של CSR.
חברת CSR הינה יצרנית שבבים בריטית אשר המוצר המרכזי שלה הוא תקשורת Bluetooth. בנוסף, החברה מייצרת פתקונות לשוקי הרכב, המוצרים הצרכניים ועיבוד קול ומוסיקה. חברת CSR הוקמה בקיימבריג' בשנת 1999 ומעסיקה כיום כ-2,130 עובדים. בשנת 2013 הסתכמו מכירותיה בכ-961 מיליון דולר.
האם המנוע הסלולרי מתקרר?
העיסקה מבטאת את כוונתה של קואלקום לגוון את תחומי הפעילות שלה. כיום עיקר ההכנסות שלה (כ-90%) מגיעות מתחום התקשורת הסלולרית. אולם מגמות חדשות כמו האינטרנט של הדברים (IoT), מיחשוב לביש ומכוניות מקושרות, מלמדים כי מנועי הצמיחה של התעשייה עומדים להשתנות, ותחום הקישוריות הלא-סלולרית יתפוס מקום מרכזי.
בשטח כבר רואים את השינוי: לפני כשבועיים ביקר Techtime בעמק הסיליקון, ושם הוא ראה שעון לביש חכם מתוצרת קואלקום שאינו מיועד למכירה, אלא נמסר כמערכת הדגמה בלבד לקבוצה מצומצמת של מפתחים בעמק.
ראוי לציין שקואלקום אינה מסתירה את כוונותיה: בביקור בישראל בשנה שעברה, אמר יו"ר ומנכ"ל קואלקום, פול ג'ייקובס, שהחברה החליטה להרחיב את פעילותה במספר תחומים מתפתחים, בהם: קישוריות מכונה למכונה (M2M), שוק הרכב ושוק האוטומציה הביתי. "אנחנו צריכים להתמודד עם השוק ברמת הקישוריות הסלולרית וברמת הקישוריות הקווית".
מרכז הפיתוח של CSR בפארק ההייטק מת"ם בחיפה
קואלקום כבר ביצעה מספר מהלכים משמעותיים בתחום הזה, שחלקם קשור הדוקות לישראל. בשנת 2012 היא רכשה את חברת Atheros Communications תמורת 3.1 מיליארד דולר. החברה פיתחה שבבי Wi-Fi מהירים והפעילה מרכז פיתוח גדול בישראל, שהפך לחלק מחטיבת הקישוריות של קואלקום.
עיסקת Wilocity
בחודש יולי השנה היא רכשה את חברת Wilocity מקיסריה, ככל הנראה תמורת כ-300 מיליון דולר. חברת Wilocity עסקה בפיתוח שבבים המממשים את פרוטוקול ה-Wi-Fi החדשני 802.11ad, המקודם על-ידי קבוצת העניין התעשייתית WiGig. מהלך תערוכת CES 2013 ווילוסיטי ואתרוס על ערכת שבבי Tri-band שפיתחו במשותף.
מדובר בפיתרון המשלב את תקני התקשורת האלחוטית המקומית 802.11ac ו-802.11ad, במודול יחיד, המאפשר קישוריות Wi-Fi בשלושה תדרים שונים: 2.4GHz, 5GHz ו-60GHz. במקביל, הכריזה קואלקום על תכנון ייחוס חדש המבוסס על מעבד Snapdragon 810, התומך ב-Tri-band.
מודול ה-Wi-Fi שפותח על-ידי אתרוס ו-Wilociy עבור קואלקום
מכאן שלעיסקה תהיה השפעה ניכרת גם על תעשיית השבבים הישראלית. שכן גם ל-CSR נוכחות מרכזית בישראל: בשנת 2011 היא רכשה את חברת צורן הישראלית תמורת כ-480 מיליון דולר ומאז היא מפעילה מרכז פיתוח גדול בחיפה. בתחילת השנה הפסיקה CSR את פעילות פיתוח המצלמות הדיגיטליות שהיא קיבלה מצורן, והקימה מרכז חדשנות לבחינת תחומי פעילות אסטרטגיים חדשים.
מנכ"ל חברת CSR ישראל, זאב ריץ', סיפר לאחרונה ל-Techtime שבשנה האחרונה נכנס מרכז הפיתוח הישראלי לתחומיפ עילות חדשים: "התחלנו להשקיע בתחום המידע והבידור לשוק הרכב (Infotainment). הכוונה לאחד את המומחיות של CSR בתחום הקישוריות עם המומחיות של צורן בתחום האינטגרציה. כעת אנחנו מפתחים שבב יחיד המשלב אבעה שבבים שונים: GPS, Bluetooth, מעבד מרכזי ופתרון אודיו. אנחנו גם מפתחים שבבי קישוריות מסוג Bluetooth ו-Wi-Fi עבור שוק הרכב והאבזרים הבייתיים, ונכנסנו לפיתוח שבב Bluetooth LE (תקן בלוטות' חסכוני בהספק) לשוק המיחשוב הלביש".
חברת Arteris הגדירה מחדש את ערוץ התקשורת בשבב, באמצעות אימוץ רעיונות מתחום רשתות התקשורת. כעת היא מוסיפה רמת אבטחה פנימית לצורכי תעשיית הרכב
סגן נשיא לשיווק, קורט שולר. "MobilEye היתה מקור השראה חשוב בשבילנו"
הצמיחה בהיקף התוכן הסיליקוני של כלי-הרכב, והופעת יישומים חדשים כמו תקשורת בין מכוניות (V2V) או מערכות עזר ביטחותיות לנהג, כמו מערכות ADAS, משנים את האופן שבו החברות מתכננות שבבים חדשים.
על הרקע הזה צמחה חברת Arteris מסן חוזה, קליפורניה, אשר פיתחה טכנולוגיה חדשה לגמרי לניהול התקשורת בתוך השבב. ראוי לציין שחלפו הימים בהם צוות פיתוח עבד על תכנון שבב מלא. כיום רוב השבבים המתוכננים בתעשייה נחשבים למערכת על-גבי שבב (SoC), ופירוש הדבר שהם מכילים בדרך-כלל בין 100 ל-200 בלוקים שונים, אשר תוכננו על-ידי צוותים שונים, או נרכשו מספקים חיצוניים במתכונת של קניין רוחני (IP).
צוואר הבקבוק נמצא בתוך השבב
במצב כזה, התקשורת בתוך השבב הפכה למרכיב קריטי המשפיע על ביצועיו. ריבוי הצמתים שבהם מועבר מידע בין הבלוקים השונים, הצורך בביצוע פעולת תקשורת בין בלוקים שונים בו-זמנית, הופך חלק מערוצי התקשורת הפנימיים המקובלים בתעשייה לבלתי יעילים, איטיים, ולצוואר בקבוק המעיק על ביצועי המערכת.
ערוץ התקשורת הפנימי מנוהל באמצעות NoC socket protocol המתזמן בין המודולים ומקצר את זמני ההשהייה
חברת Arteris ניגשה אל הבעיה מכיוון הפוך: היא הוקמה על-ידי קבוצה של מהנדסים שהתמחו ברשתות תקשורת נתונים. הצוות ניפה את טכנולוגיות הרשת הנפוצות, והרכיב מהן שיטה לייצור רשת תקשורת פנימית בתוך השבב (Network on Chip).
המוצר המרכזי של החברה הוא תוכנת FlexNoC המאפשרת לתכנן באופן אופטימלי את ערוץ התקשורת הפנימי בתוך השבב. אחת מהלקוחות המפורסמות ביותר המשתמשות במוצר זה היא חברת MobilEye הישראלית, אשר מתכננת באמצעותה את שבב העיבוד המאסיבי שלה, לעיבוד תמונה וליצירת התרעות בטיחות לנהג.
בחודש שעבר הכריזה החברה על שלב חדש בפיתוח המוצר, המיועד להתאימו לדרישטת הבטיחות המחמירות של תעשיית הרכב. המוצר החדש, בשם FlexNoC Resilience Package מוסיף לרשת התקשורת הפנימית תכונה נוספת שהיתה חסרה בה עד היום: כלי אבטחה למניעת שגיאות בשידור וקליטת מידע בין המודולים השונים.
המחשת פעולת פרוטוקול התקשורת המאובטח FlexNoC Resilience Package
סגן נשיא לשיווק בחברה, קורט שולר, סיפר ל-Techtime שהמוצר נועד להתמודד עם בעיה מוגדרת: "תקן ISO 26262 למערכות אלקטרוניקה ממונעות מגדיר רמות בטיחות מסוג Automotive Safety Integrity Level – ASIL. בין השאר נדרשות מערכות הבטיחות להבטיח זמני השהייה נשלטים ולבצע בקרת איכות של המידע.
כלומר, האם המידע המגיע מהחיישנים הוא תקין, האם הוא לא שובש עקב תקלה במערכת. הבעיה נעוצה בכך שרוב המעבדים המוטמעים ברכיבי SoC כוללים אמצעי אבטחה לאימות המידע, אולם מודולים רבים כמו מצלמות למשל, כלא כוללים מודולים אלה. בנוסף, ייתכן שהמידע השתבש תוך כדי התנועה בתוך השבב, מכיוון שהגישה לזיכרונות, לתקשורת ולשאר הבלוקים בשבב איננה מוגנת".
Firewall בתוך השבב
שולר: "הפרוטוקול החדש מטמיע בתוך ערוץ התקשורת הפנימי אמצעים שונים להבטחת תקינות המידע. החל מבדיקות זוגיות (Parity Check), הכפלת התכנים, השוואת פקטים ועוד. בנוסף, אנחנו מטמיעים בתוך התקשורת מעין פיירוול (Firewall) ייעודי לכל מודול. הוא מאפשר למתכננים להחליט איזו רמת בדיקה לבצע מול כל מודול בשבב, ואפילו לכבות את אבטחה בחלקים מהשבב שבהם היא לא נחוצה".
בכך ניתן להתאים את פעולת ה-SoC לשוק היעד המוגדר, ולרמת ה-ASIL שבמסגרתה הוא צריך לפעול. מעניין לציין שחלק גדול מהרעיונות שהובילו לפיתוח המוצר נבעו במסגרת העבודה המשותפת של Arteris עם חברת MobilEye. "חברת MobilEye היתה מקור השראה חשוב מאוד עבורנו, שהוביל להכרזה האחרונה".
המיפגש עם Arteris נערך במסגרת סיור עיתונאים של GlobalPress
הציוד שגרמניה החליטה לשלוח לכורדים בצפון עיראק לא הגיע ליעדו. מדוע? מכיוון שמטוס אחד קורקע בבולגריה עקב תקלות טכניות, והשני אפילו לא הצליח להמריא…
מאת: נוח כהן, כתב Techtime במינכן
מטוס התובלה A400M. הצבא עדיין ממתין לו
בקריקטורת סוף השבוע של עיתון הגרמני הפופולרי זודויטשה צייטונג נראית שרת ביטחון הגרמנית, אורסולה פון דר ליין, יושבת בצילום פורטריט מכובד, כשמאחוריה ערימה גדולה של גרוטאות טנקים, מטוסים ומסוקים של הצבא הגרמני. השרה נחשבת למומחית בהתנהלות התקשורתית שלה, אולם המומחיות הזו הייתה בעוכריה. לאחרונה החליטה גרמניה לשלוח רכבת אווירית של מטוסי תובלה מסוג C-160 כדי לצייד את הכורדים בצפון עיראק בנהשק קל, תחמושת ומטולי רימונים.
השרה המתוקשרת הצטרפה למטוס הראשון (עם חבורה של עיתונאים) כדי להפוך את הארוע למסיבת עיתונאים מעופפת. אלא שהתוכנית עלתה בתוהו, מכיוון שהמטוסים לא הגיעו ליעד: מטוס אחד הגיע רק עד בולגריה ונתקע למשך שבוע בגלל תקלות טכניות, והמטוס השני בכלל לא הצליח להמריא…
האו"ם ויתר של שירותי חה"א הגרמני
לא כולם הופתעו. בעבר האו"ם ביקש סיוע בהושטת עזרה לאזורים מוכי אסון באפריקה, גרמניה הזדרזה להציע את מטוסי המטען של חיל האוויר הגרמני. אלא שהם סבלו מכל-כך הרבה תקלות טכניות, שהאו"ם ויתר של השירות ושכר מטוסי מטען רוסיים.
ראוי לציין שמדובר במטוסים שנכנסו לשירות בחיל האוויר הגרמני בשנת 1967, ועד היום ביצעו יותר ממיליון שעות טיסה. לא מפתיע שהם סובלים ממחלות זקנה חמורות. לפני עשר שנים הזמינה גרמניה מחברת איירבאס מטוסי מטען חדשים מדגם A-400M, המיועדים להמריא ולנחות על מסלולים קצרים ולשאת מטען של 37 טונות.
המסוק הרב-משימתי NH-90. מתוך 33 מסוקים שנישלחו לאפגניסטן, רק חמישה הם מבצעיים
אלא שלמרות שהם מבוססים על טכנולוגיות שפותחו עבור מטוס הנוסעים המסחרי A-380, הגרסה הצבאית שלהם לא מצליחה להתרומם. האם זה מקרה יחיד או תופעה מערכתית? דו"ח שנמסר לאחורנה לשרת הביטחון מצביע על הכיוון השני.
הדו"ח מציין שמתוך 109 מטוסי קרב מסוג יורופייטר (Euro Fighter) המשרתים בחיל האוויר הגרמני, רק 8 מטוסים הם שמישים. הצבא הגרמני מצליח להפעיל רק 7 מסוקים מתוך צי של 67 מסוקי CH53. המצב חמור ביותר באפגניסטן: מתוך 33 מסוקי NH-90 רב-משימתיים המשרתים באפגניסטן, רק חמישה הם מבצעיים. היתר מקורקעים עקב תקלות טכניות.
להזכיר, מדובר במדינה שהיא יצואנית עולמית של מכוניות ומכונות תעשייתיות, המדורגת כיצואנית הביטחונית הרביעית בגודלה בעולם. השערוריה עצומה, וגם הבושה. אולם כיצד הגיע הצבא הגרמני למצב מעורר חמלה שכזה?
מטוס היורו-פייטר. מתוך צי של 109 מטוסים, רק שמונה הם מבצעיים
גרמניה חוזרת לשדה הקרב
ראוי לזכור שלא תמיד היתה רמת המוכנות הטכנולוגית של הצבא הגרמני נושא המעורר עניין. מאז תום מלחמת העולם השנייה נקטה ממשלת גרמניה עמדה חד-משמעית: היא לא מעורבת בפעילות מלחמתית. כאשר צבאה נדרש לבצע פעולות מעבר לגבול, הוא התמקד במבצעים הומניטריים: הושטת סיוע רפואי, חפירת בורות ניקוז וכדומה.
אלא שהמציאות משתנה במהירות. צבא גרמניה נישלח לאפגניסטן כדי להושיט סיוע לאזרחים. אולם התנגדות הטליבן אילצה אותו להילחם ממש, והוא איבד עשרות חיילים בלחימה מול הטליבן. שר הביטחון הקודם החליט לצייד את הכוחות באפגניסטן במיטב הציוד ואמצעי הלחימה. מכיוון שתקציב הביטחון לא עודכן, ההצטיידות נעשתה באמצעות פירוק חלקים מציוד שהיה בגרמניה כדי להשמיש כלים באזורי הקרבות.
כך קרה שכאשר שלחה גרמניה 3 סוללות של טילי פטריוט כדי לסייע לטורקיה לאחר שהסורים הפילו מטוס פנטום טורקי בשנת 2012, נתקעו הצוותים בטורקיה מבלי יכולת להחליף אותם. מדוע? מכיוון שרוב סוללות טילי הפטריוט שנשארו בבית אינן שמישות ולא ניתן היה לאמן צוותים מחליפים.
סיור חמוש של צבא גרמניה באפגניסטן
ארגון מחדש של הצבא
שרת הביטחון הנוכחית החליטה להוביל מהלך להקמת צבא סדיר מחודש, קטן ומקצועי. צבא שיוכל לסייע לנאט"ו לבצע משימות קרביות ממשיות, כפי שמסתמנת כיום המציאות הפוליטית בעולם. היא מינתה ועדת ייעוץ מקצועית הכוללת מהנדסים, משפטנים ומומחים ארגוניים מחברות הייעוץ KPMG, P3 ו-Taylor Wessing. בדו"ח שנמסר לשרה נבחנו ביסודיות 9 פרוייקטים גדולים של צבא גרמניה בהיקף של 50 מיליארד אירו, שחלקם החל לפני כמה עשרות שנים ועדיין לא הסתיים.
מסקנות הוועדה הוגשו לשרת הביטחון לפני מספר ימים ועוררו תדהמה: היא הצביעה על פיגורים באספקת מערכות קריטיות שנימשכו בין שנתיים ל-10 שנים. באף מקרה הספקים מהתעשייה לא שילמו את מחיר המחדלים, מכיוון שהמשא ומתן נערך בין קציני קבע חסרי ניסיון לבין עורכי דין ממולחים של התעשייה הביטחונית הגרמנית.
צבא גרמניה הזמין למשל את מסוק התובלה NH-90. המסוק נמסר באיחור של 10 שנים, אולם אז התברר שמשטח ההעמסה של חיילים וציוד אינו עומד בעומס. הצבא שילם במלואו את מחיר התיקון, והתעשייה עשתה הון ממכירת המסוק בשוק העולמי. גם הצבא עשה טעויות. בשנת 2002 הוא הזמין את טנק הפומה החדש והכתיב לוח זמנים לא סביר. התוצאה: התקבל טנק עם תקלות מהותיות במערכת זיהוי עמית/טורף וללא אינטגרציה עם מערכת הטילים. תיקון התקלות הגדיל את תקציב הפיתוח ב-50%.
ISIS – הסיפור שאינו נגמר
השערוריה הגדולה ביותר קשורה למל"ט הגרמני Euro Hawk, שנועד לשייט בגובה של 20 ק"מ. לאחר שהושקעו בפיתוחו כחצי מיליארד אירו, התברר שהוא מסכן את התחבורה האווירית ואין לו סיכוי לקבל אישורי טיסה. משרד הביטחון ביטל את הפרוייקט בבושת פנים, אולם הפרשה לא הסתיימה. מתברר שצבא גרמניה הזמין מערכת לקליטה, פיענוח ושיבוש אותות אלקטרוניים בשם ISIS.
אולם המערכת תוכננה כך שרק היורו הוק יכול לשאת אותה. כעת משרד הביטחון מנסה להשיג אישורי טיסה מיוחדים למל"ט הבזבזני, כדי שניתן יהיה לבדוק את מערכת ISIS (ראוי לציין שנערכו נסיונות להעלות אותה על המל"ט הישראלי הרון, אולם הם נכשלו).
המחדלים הללו מעוררים כעס גדול מאוד בציבור הגרמני, אולם חשיפתם היא תוצאה של מהלך אסטרטגי ארוך טווח ובעל משמעות כלכלית ופוליטית: גרמניה חוששת שאם לא תתמודד עם משברים עולמיים כמו דעאש או האבולה מחוץ לגבולות גרמניה – היא תיאלץ להיאבק בהם בתוך גבולות גרמניה (טרור ופליטים).
המשמעות היא ברורה: הגדלת תקציב הביטחון והחזרת הצבא לכושר קרבי מלא. בין השאר מדובר כיום גם על מהפיכת רכש: ביטול הבלעדיות של התעשייה המקומית ורכש מערכות מספקים זרים. קנצלית גרמניה, אנגלה מרקל, סיכמה את הדילמה במשפט קצר: "אנחנו לא יכולים לבקש מהעולם להשעות את המשברים הבינלאומיים עד שיהיה לנו תקציב בשביל להתמודד איתם".
המערכת החדשה מתאימה לשימוש בקסדות של טייסי F-15 ו-F-16. אתמול דיווחה Elbit על הסכם לאספקת קסדות למסוקי אפצ'י של צבא ארה"ב ב-12.7 מיליון דולר
מסוק אפצ'י של צבא ארה"ב
חברת אלביט (Elbit) הכריזה על פיתוח מערכת ראייה חדשה עבור קסדות טיס חכמות, שאותן היא מספקת לחילות אוויר בעולם יותר מ-15 שנה. המערכת החדשה קיבלה את הכינוי Digital Eye Piece (DEP), והיא מותאמת לשימוש בכל הקסדות החכמות (JHMCS) הקיימות מתוצרת החברה.
המערכת החדשה מספקת לטייסי יכולת פעולה מלאה בלילה, כפי שבמצעות קסדות JHMCS ביום. נשיא ומנכ"ל אלביט ארצות הברית, רענן הורביץ, אמר שעד היום הותקנו מערכות תצוגה עלית מבוססת קסדות של אלביט ביותר מ-5,000 כלי-טיס בעלי כנף קבועה (הכוונה למטוסים שאינם מסוקים).
מדובר בערכת ראייה הניתנת להמדה לקסדה ולספק לטייסים כלים לניהול המידע וכיוון הנשק גם בתנאי לילה. החברה מסר שהטכנולוגיה החדשה תשולב בקסדות הטיס מסוג JHMCS II הנמצאות כעת בתהליך ייצור. בשלב הראשון שוק היעד הראשוני של מערכת הראייה החדשה הוא קסדות טיס של טייסי המטוסים F-15 ו-F-16.
אתמול דיווחה אלביט כי החברה הבת שלה בארצות הברית זכתה בחוזה בהיקף של כ-12.7 מיליון דולר לאספקת מערכות קסדה משולבות לטייס, עבור מסוק האפצ'י של צבא ארה"ב. העבודה תתבצע במהלך שנתיים באתר החברה בפורט וורת' טקסס. "ההתאמות בקסדות תוכננו במיוחד לצורך הגברת הבטיחות והנוחות של טייסי צבא ארה"ב", אמר רענן הורוביץ, נשיא ומנכ"ל אלביט מערכות ארה"ב.
"הקסדה המשולבת היא מרכיב מרכזי של מערכת הקסדה IHADSS-21 למסוק ה- AH-64E, ומעניקה יכולות יוצאות דופן של התמצאות סביבתית וזיהוי מטרות". קסדת AAIH תוצג בביתן אלביט בתערוכה השנתית של צבא ארה"ב (AUSA) שתתקיים באוקטובר בוושינגטון.
חברת RSL מפתחת מערכות דיאגנוסטיקה למנועים תעופתיים ומערכות מכ"ם למדידת מהירות הלוע של פגזי ארטילריה. במחצית הראשונה של 2014 הסתכמו מכירותיה בכ-10.7 מיליון שקל
חברת RSL Electronics ממגדל העמק קיבלה הזמנה מלקוח במדינה זרה לאספקת חלקי חילוף למערכת מוטסת בהיקף של כ-4.3 מיליון דולר. ההזמנה צפויה להימסר ברבעון השני והשלישי של שנת 2015. לפני כחודש דיווחה החברה על הזמנה לאספקת חלקי חילוף למערכת מוטסת בהיקף של כ-1.2 מיליון דולר. החברה מפתחת ומשווקת מערכות אלקטרוניקה עבור יישומים צבאיים ואזרחיים.
מדובר בשתי עיסקאות מהותיות ביותר לחברה שמכירותיה במחצית הראשונה של 2014 הסתכמו בכ-10.7 מיליון שקל, המשקפות ירידה של כ-30% בהשוואה לשנת 2013. חברת RSL מספקת מדי מהירות לוע לצבא ארה"ב מזה כ-15 שנה. החברה נמצאת בשליטת זאב דגני ומאשה דגני, המחזיקים ב-50.29% ממניותיה.
לחברה שלושה קווי מוצרים שונים: מערכות דיאגנוסטיקה ופרוגנוסטיקה (HUMS) לאבחון תקלות ולחיזוי עתידי של תקלות מכניות במנועי כלי-טיס ומסוקים, במערכות כטב"ם (כלי טיס ללא טייס) ובטורבינות רוח והידרואלקטריות. המערכות עבור המסוקים והכטב"מים נמכרות בישראל וברוסיה, מערכות הדיאגנוסטיקה עבור טורבינות הרוח נמכרות בסין.
קו מוצרים נוסף הינו מדי מהירות לוע (מדמ"ל) המודדים את מהירות פגז ארטילריה באמצעות מכ"מ ומעבירים את הנתונים למערכת עיבוד אותות המזינה את נתוני המהירות אל מחשבי-ירי, על-מנת לשפר את דיוק הירי. מערכות המדמ"ל נמכרו עד כה בעיקר בארצות הברית וישראל.
קו מוצרים נוסף הינו מערכות בקרה ממוחשבות, בזמן אמת (בזמן הטיסה) למנועי סילון ומערכות בקרת מכלולים דינמיים בכלי טיס לצורך שידרוג מערכות ישנות בכלי טיס צבאיים לצרכי בטיחות ואמינות של המערכות. המערכות נמכרו עד כה בישראל, ארה"ב, במערב אירופה ומזרח אסיה.
מועדון הכדורגל הגרמני הופנהיים בונה תחנת כוח בהספק של 1MW מול איצטדיון הכדורגל שלו, ומצטייד במערכות בקרה והמרת אנרגיה של SolarEdge מהוד השרון
חברת SolarEdge Technologies מהוד השרון זכתה בפרוייקט התקנת מערכות אופטימיזציה למערך התאים הסולאריים באיצטדיון הענק של קבוצת הכדורגל הופנהיים, שהיא אחת מהקבוצות המובילות בליגת הכדורגל הגרמנית, בונדסליגה. קבוצת הכדורגל החליטה להקים במגרש החנייה תחנת כוח לייצור חשמל מהשמש בהספק כולל של כ- 1MW.
ההיקף הכספי של הפרוייקט לא נמסר, אולם הוא כולל התקנה של 47 ממירים, המאפשרים המרת הזרם הישר (DC) המיוצר על-ידי התאים הסולאריים, לזרם חילופין (AC) שניתן להזרים לרשת החשמל (Grid).
בנוסף, המערכת כוללת 2,013 מערכות אופטימיזציה מסוג SolarEdge Power Optimizer. הספק המוצא של פנלים סולאריים תלוי בגורמים משתנים רבים, דוגמת מזג האוויר, זווית התקנה, תקלות, לכלוך ועוד. כדי לקבל הספק מכסימלי מהפנלים, יש צורך לבצע מעקב הדוק אחר זרם המוצא, ולהתאים אליו עומס אידיאלי. בדרך-כלל, רוב החברות מספקות מעגל אופטימיזציה למערכים גדולים של פנלים.
חברת SolarEdge פיתחה בקר אופטמיזיציה המותקן על כל פנל בנפרד ומוודא שהוא ייצר הספק מוצא מכסימלי. התוצאה היא קבלת יותר אנרגיה מתשתית נתונה של פנלים, מכיוון ששיטת הבקרה המסורתית לא מתחשבת בעובדה שאין זהות מלאה בין כל הפנלים בגריד. הבקרים של החברה מקושרים אל תחנת בקרה מרכזית, ומאפשרים לנטל מרחוק את מצב חוות האנרגיה, ולזהות תקלות שהתפתחו בפנלים בודדים. בין השאר, הם מסוגלים להעריך שפנל מסויים מייצר פחות חשמל מכיוון שהוא לא נקי, ולשלוח אליו את הטכנאי.
מנכ"ל חברת Wircom הגרמנית אשר בונה את המערך הסולארי, ד"ר פיטר וסט, אמר שהמודולים של SolarEdge מפחיתים את הוצאות התחזוקה ומגדילים את ההספק החשמלי שניתן להפיק מהפנלים. בתוך כך נמסר שהמודולים הישראלים יותקנו בשני פרוייקטים נוספים של קבוצת הכדורגל: שאחד מהם יכולל חווה סולארת שטח של 2,500 רגל מרובע במתקן האימונים של הקבוצה. בכל הפרוייקטים הללו תותקן מערכת SafeDC, המבצעת ניתוק אוטומטי של פנלים והפחתת ייצור האנרגיה במקרה של שריפה.
רכיבי FPGA מיתכנתים מצליחים לספק מענה מפתיע לבעיית העומס על השרתים במרכזי נתונים, ומגלים שוק המוני חדש
חלפו הימים שבהם שימשו רכיבי FPGA מיתכנתים ככלי לפיתוח אבות טיפוס או לייצור מהיר של מספר קטן של מערכות אלקטרוניות. ניסוי מפתיע שביצעה לאחרונה חברת מיקרוסופט ממחיש את הכיוון החדש: כניסת ה-FPGA לליבת מערכות מיחשוב מרכזיות.
בשבוע שעבר נפגש Techtime עם פרופ' דרק צ'יו מאוניברסיטת אוסטין, טקסס, המשמש גם כארכיטקט מיחשוב בחברת מיקרוסופט. צ'יו מנהל פרוייקט יוצא דופן: פיתוח כרטיסי מיחשוב הטרוגניים הכוללים מעבדים סטנדרטיים של אינטל ביחד עם רכיבי FPGA גדולים, על-מנת לפתח פתרון המאיץ את הפעולה של מרכזי נתונים.
השרתים לא עומדים בקצב
הוא סיפר שבתחילת השנה הסתיים ניסוי רחב היקף: המהנדסים בחברת מיקרוסופט פיתחו כרטיס הכולל שני מעבדי Xion של אינטל, רכיב FPGA ממשפחת Stratix של חברת Altera ובקר תקשורת עבור PCI Express.
הסיבה לניסוי היא בעיה שהתעוררה בשנים האחרונות המעיקה על מרכזי הנתונים בעולם ועל כל ספקי תשתיות הענן. השיפור בקצב העבודה של השרתים מפגר אחר הצמיחה בהיקף המטלות ועומס העיבוד המוטל על מרכזי הנתונים.
כדי להתמודד עם הבעיה, חיפשו המהנדסים במיקרוסופט פתרון באמצעות הפחתת העומס (Off Load) על השרתים, והעברת חלק ממשימות העיבוד לפלטפורמה אלטרנטיבית, ייעודית וזריזה. הפרוייקט קיבל את הכינוי Catapult, ויצא לדרך.
כרטיס המיחשוב ההטרוגני Catapult של מיקרוסופט
במסגרת הפרוייקט בנו מהנדסי מיקרוסופט כרטיס-אם הכולל רכיב FPGA חזק, זיכרון DRAM בנפח של 8GB וממשק PCI Express המקשר ישירות את רכיב ה-FPGA אל מעבדי ה-CPU בשרת. בסך הכל ניבנה מסד הכולל 1,632 שרתים, אשר הותקן במרכז הנתונים של מנוע החיפוש Bing של מיקרוסופט.
עם התחלת הניסוי, התברר שהתוצאות עלו על הציפיות: המערך החדש שיפר ב-95% את הספק הדירוג (Ranking) של האתרים שנבדקו על-ידי בינג. כאשר המערכת אולצה לעבוד בהספק זהה להספק השרתים הסטנדרטיים במרכז הנתונים של בינג, היא עשתה זאת ב-71% מהזמן שנידרש להם. למעשה, הניסוי נחשב להצלחה כל-כך גדולה, שמיקרוסופט הודיעה על פריסה רחבת היקף של כרטיסים מבוססי FPGA במרזי הנתונים שלה, שתתחיל בשנת 2015.
אינטל נכנסת לתמונה
ראוי לציין שמיקרוסופט איננה החברה הראשונה שגילתה את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיית הרכיבים המיתכנתים. במסגרת כנס המפתחים של חברת אינטל שנערך בחודש אוגוסט בסן-פרנסיסקו, אירחה מנהלת קבוצת מרכזי הנתונים באינטל, דאיין בריאנט, את הטכנולוגי הראשי של חברת F5 Networks, קארל טריבס.
הוא סיפר על פרוייקט חדש במרכז הנתונים של החברה: שילוב רכיבי FPGA בהיקף גדול לצד המעבדים של אינטל. גם במקרה הזה תפקידם להסיט עומס ממעבדי השרתים, בעיקר כדי להריץ אלגוריתמים אשר פועלים מהר יותר באמצעות חומרה מאשר באמצעות תוכנה, דוגמת הצפנה ופיענוח. מדובר בפרוייקט משותף של F5 וחברת אינטל, שבמהלכו ניבנו כרטיסי שרת הכוללים מעבד Xion של אינטל המקושר ישירות אל רכיב FPGA (לא נמסרו פרטים על יצרן ה-FPGA). הרעיון כולו קיבל את הכינוי "תשתית חומרה מוגדרת תוכנה", שכן חברת F5 משתמשת במערכת כדי לתכנת בכל פעם מחדש את רכיבי ה-FPGA, בהתאם ליישום שהיא מריצה.
במסגרת ההרצאה שלה, הסבירה בריאנט שעל-פי תפישתה של אינטל, מרכז הנתונים העתידי יהיה בנוי ממערכות המספקות גמישות בהתמודדות עם עומסים שונים כאשר תשתית החומרה היא מוגדרת תוכנה. במלים אחרות, אינטל רואה את ה-FPGA כחלק בלתי נפרד ממרכזי הנתונים.
ג'ף ווטרס. "מרכזי הנתונים הם התחום הצומח ביותר של Altera"
אלטרה גילתה שוק חדש
התפיסה הזו מאירה באור חדש את הסכם שיתוף הפעולה בין חברת אינטל לבין חברת Altera, שהיא אחת משתי החברות הגדולות בעולם לאספקת רכיבי FPGA (השנייה היא Xilinx). חברת אינטל מספקת לאלטרה שירותי ייצור של רכיב ה-FPGA החזק ביותר שלה: Stratix 10. הוא מיוצר בתהליך של 14 ננומטר וכולל את טכנולוגיית טרנזיסטורי Tri-Gate, שהיא הגירסא של אינטל ל-FinFET. בימים האחרונים העבירה אלטרה את תוכנת הפיתוח למספר לקוחות ביטא, כאשר דוגמאות הסיליקון הראשונות ייצאו ממפעלי אינטל בשנת 2015. מדובר במוצר הראשון של אלטרה המיוצר על-ידי אינטל.
Techtime שאל את מנהל קבוצת מרכזי הנתונים באלטרה, ג'ף רוג'רס, האם אינטל ואלטרה מפתחות במשותף פלטפורמת מיחשוב הטרוגנית הכוללת CPU ו-FPGA, אולם הוא סירב להכחיש או לאשר את האפשרות הזו. הוא הסכים לומר ששוק מרכזי הנתונים הוא כיום השוק בעל הצמיחה המהירה ביותר של חברת אלטרה.
"הוכח שהשילוב של רכיבי FPGA לצד ה-CPU משפר את פעילות השרתים במרכזי הנתונים, מכיוון שהם נותנים מענה לכמה מצווארי הבקבוק המכבידים היום על מרכזי הנתונים. בהם: צריכת אנרגיה מוגזמת בביצוע פעולות עיבוד מקבילי הדרושות למנועי חיפוש וליישומי ביג דטה, גישה איטית לזיכרון ומהירות עיבוד נמוכה מאוד יחסית".
השוק ממתין לפריצת מחסום התוכנה
למרות זאת, הוא עדיין רואה מספר קשיים שיש להתגבר עליהם כדי להאיץ את השילוב של רכיבי FPGA כחלק בלתי נפרד מפלטפורמות המיחשוב במרכזי הנתונים. רוג'רס: "הבעיה המרכזית כיום נעוצה בתוכנה. תכנות רכיבי FPGA דורש שימוש בשפת RTL, המוכרת למהנדסי חומרה אבל לא למתכתנים.
"על כל מתכנת RTL קיימים בשוק 1,000 מתכנתי שפת C. לכן אנחנו פעילים מאוד בשפת OpenCL ומעריכים שכמחצית מהלקוחות שלנו בתחום מרכזי הנתונים ישתמשו ב-OpenCL עד לשנת 2016. אנחנו זקוקים לתוכנה עלית טובה יותר (High Level Language). זהו המפתח. עם הגיבוש של תוכנה עלית חדשה, הביצועים של ה-FPGA יהיהו טובים יותר צאלה של מעבדי GPU המשמים כיום כפתרון ביניים במרכזי נתונים רבים".
חברת TowerJazz הייתה היחידה שהסכימה להגמיש את קו הייצור שלה. טכנולוגיית ה-MEMS המפתיעה של Cavendish Kinetics משפרת את ביצועי האנטנות בכ-100%
חברת TowerJazz החלה בייצור סדרתי של אחד מרכיבי ה-MEMS המעניינים ביותר בתעשייה. מדובר ברכיבים שפותחו על-ידי חברת Cavendish Kinetics מסן-חוזה, אשר כוללים כמה מאות קבלים זעירים בתוך קפסולות זעירות, אשר מיועדים לשפר את איכות הקליטה של סמארטפונים העובדים בתדרי LTE.
כך נודע ל-Techtime במהלך מיפגש עם מנהלי Cavendish בסן-חוזה, קליפורניה. מנהל השיווק של החברה, לארי מורל, סיפר שהבחירה בחברת טאואר לא היתה קשה: "חברת טאואר היא חברה מאוד גמישה ומתמחה ביישום תהליכים מיוחדים. היא הייתה ספקית שירותי הייצור היחידה שהסכימה לקחת את תהליך הייצור שפיתחנו ולהטמיע אותו בקו הייצור שלה, תוך שימוש במכונות ובחומרים שלה".
לדבריו, עבודת הפיתוח של תהליך הייצור נמשכה כמעט שנה שלמה. ביצענו מספר שלבים של התאמה, ייצור ומבדקים, ובתחילת 2014 הגענו לשלב שבו יכולנו לספק הסמכה מלאה לתהליך הייצור אצל טאואר".
בעקבות השלמת תהליך הייצור, החלה קוונדיש בשיווק המוצר, והחודש היא זכתה בחוזה הראשון: חברת Nubia הסינית, שהיא המותג של ZTE לסמארטפונים מהקצה הגבוה ביותר, החליטה לשלב את הרכיבים בקו המוצרים Z7 החדש שלה.
מדובר בטלפונים המציבים אתגר קשה בפני מהנדסי אלחוט (RF). הם פועלים בכל התדרים אלחוטיים בתקני 2G, 3G ו-LTE המכסים טווח תדרים רחב מאוד החל מ-850MHz ועד 2.7GHz. כל זאת במארז מתכתי דקיק המשאיר מעט מאוד מקום לאנטנה יעילה.
השיטה של קוונדיש נקראת SmarTune ומצליחה להתמודד עם אחת מהבעיות הקשות ביותר והסמויות ביותר של תעשיית האבזרים הניידים. כדי לקבל את איכות הקליטה הטובה ביותר, גודל האנטנה צריך להיות מותאם לאורך הגל של התדר הנושא. בעבר, התעשייה התמודדה עם הבעיה באמצעות שימוש באנטנות גדולות או אנטנות מתכווננות. כאשר הקליטה היתה חלשה, המשתמשים היו פותחים את האנטנה של הטלפון כדי לקבל קליטה משופרת.
אלא שבעידן הסמארטפונים הפתרון הזה בלתי אפשרי: המכשירים נעשים קטנים ודקים יותר, הם עשירים בפונקציות אשר גוזלות את כל הנפח שהוקדש בעבר לאנטנה. התוצאה היא ירידה עקבית באיכות הקליטה. להערכת חברת קוונדיש, הסמארטפונים המודרניים מאבדים 60% מעוצמת האות האלחוטי בגלל אנטנות לקויות.
לתופעה הזו השלכות רבות: ירידת איכות האות גורמת להפחתת מהירות העברת הנתונים ולפגיעה בהפעלת אפליקציות בסיסיות. בנוסף, היא מאלצת את המכשיר לבצע הגברת אותות מיותרת ובכך לזרז את התרוקנות הסוללה.
בעידן ה-LTE הבעיה הפכה מקשה לחמורה: טווח התדרים שהמכשירים צריכים להתמודד איתו כולל 41 רצועות תדר שונות (800MHz-2700MHz) – ולא קיימת אפילו אפשרות תיאורטית לייצר אנטנה בגודל ובצורה שתפעל אופטימלית בכל התדרים האלו.
בעבר נעשו ניסיונות להתמודד עם התופעה באמצעות חיבור מתג עם קבל עומס לאנטנה. הקבל מזריק אנרגיה לאנטנה ומשנה את מאפייני הקליטה שלה, ובכך יכול לשנות את תדר הקליטה המושלם. אלא שכדי להפעיל את הקבל יש צורך בטרנזיסטור הספק המחסל את סוללת המכשיר במהירות. הרעיון ניזנח וכמעט נישכח.
טכנולוגיית SmarTune חוזרת אל הרעיון, אולם מכיוון שונה. החברה פיתחה שיטה לייצור רכיבי MEMS הכוללים תאים זעירים ואוטמים לחלוטין, ללא מגע עם האטמוספירה. בתוכם יש פיסת חומר מוליכה דקיקה שבאמצעות מטען אלקטרוסטטי יכולה להיצמד לתקרת התא או לתחתיתו, ובכך לספק קבל זעיר בעל קיבוליות משנה.
הרכיב עצמו מכיל כמה מאות מיקרו-קבלים מהסוג הזה. הם מסודרים בקבוצות המאפשרת לקבל כמה עשרות ערכי קיבול נפרדים. רכיב ה-MEMS עצמו מחובר באופן קבוע לאנטנה ולכן אין צורך למתג אותו. הוא מתפקד כקבל משתנה חסכוני מאוד באנרגיה, מכיוון שהשינוי בקיבוליות נעשה באמצעות מטענים חשמליים אלקטרו-סטטיים, ולכן צריכת הזרם היא מזערית.
להערכת החברה, טכנולוגיית SmarTune משפרת ביותר מ-100% את ביצועי האנטנה, והדבר מביא להחפתה של כ-40% בהספק הדרוש להפעלת המודם, הכפלת קצב העברת הנתונים ושיפור של 25% בפריסת תשתית התקשורת הסלולרית.
למעשה, בחברה בודקים היום לעומק את התכנון של הטלפונים הניידים, מתוך כוונה להחדיר את הטכנולוגיה עמוק יותר אל תוך המכשיר, ולהשתלב גם במעגלי ה-RF הפנימיים.
המיפגש עם חברת Cavendish Kinstics נערך במסגרת סיור עיתונאים של GlobalPress
חברת Synapse היא אחת מלשכות התכנון הגדולות והניסתרות של עמק הסיליקון
יו"ר ומנכ"ל החברה, סאטיש בגלקוטקר. 33 תכנוני SoC ב-12 חודשים
חברת Synapse מסן-חוזה, קליפורניה, פיתחה שרת ייעודי המיועד להתקנה במרכזי נתונים, אשר מבוסס על מעבד התקשורת של חברת Freescale מדגם QorIQ T4240. מדובר במהלך יוצא דופן עבור חברה המוכרת בשוק כלשכת תכנון שבבים הנמצאת מאחורי הקלעים, ומסייעת לחברות שבבים מוכרות לייצר רכיבי SoC גדולים עם הקניין הרוחני שלהן.
יו"ר ומנכ"ל החברה, סאטיש בגלקוטקר, סיפר במיפגש עם עיתונאים שנערך השבוע בסן-חוזה, שמדובר במהלך נסיוני של החברה לבדיקת אופציות עיסקיות חדשות.
"אנחנו לשכת תכנון המעסיקה כ-700 עובדים ומבצעת תכנונים עבור חברות ענק בשוק השבבים. ב-12 החודשים האחרונים לבדם, השלמנו תכנון של 33 רכיבי SoC מורכבים, בהם מעבדים גרפיים, שבבי אודיו, בקרי איתרנט ומעבדי תקשורת. אנחנו היחידים המבצעים תכנוני FDSOI עבור STM". אחד מהנושאים בהם החברה גאה היא שעד היום היא השלימה 14 תכנוני שבבים המיוצרים כיום בטכנולוגיית FinFET.
בשיחה עם Techtime ביקש סאטיש להימנע מהביטוי "שרת" בהקשר למוצר החדש של החברה. "אנחנו מתייחסים אליו כאל אבזר זיכרון ניתן להתאמה עבור תשתיות ענן".
אבזר הענן החדש. האם מעבד של פריסקייל יכול להחליף מעבד של אינטל?
מדובר במחשב במארז U4 הכולל 24 נימות עיבוד (Threads), ארבעה ערוצי תקשורת 10GbE ועוד שמונה ערוצי תקשורת 1GbE, אשר מעניקים תמיכה לזיכרון מבוסס SSD אשר תומך בשמירת מידע בנפח של עד96TB. להערכת סיינאפס, האבזר החדש צורך רק 50% מהאנרגיה שצורכים שרתי ענן מבוססי אינטל.
מדוע החלטתם לייצר שרת איחסון למרכזי נתונים?
סאטיש: "לפי ההערכות שלנו, יש לפתירון מהסוג הזה פוטנציאל שוק של כ-9 מיליארד דולר. זהו תחום שצברנו בו ניסיון רב, מאחר שמשנת 2004 אנחנו מייצרים שבבים עבור מערכות האיחסון של היטאצ'י, וצברנו ניסיון גם בתחום התקשורת במהלך פרוייקטים שביצענו עבור ג'וניפר וסיסקו".
הכוונה של החברה היא למכור את תוכנית הייחוס ליצרניות ציוד קטנות, אשר ישתמשו בה כדי לייצר שרתים זולים המותאמים לצורכי הלקוחות. מדובר בעיקר בלקוחות קטנים, ולא חברות כמו ספקיות הענן הגדולות (גוגל, אמזון, מיקרוסופט), אשר מייצרות שרתים ייעודיים לצורכי הענן שלהן עצמן.
המיפגש עם חברת Synapse נערך במסגרת סיור עיתונאים של GlobalPress
המערכת של JFROG מספקת לחברות מסחריות יכולות הפצת תוכנה מהענן, ברמה של עד מספר עידכונים ביום
חברת JFrog הישראלית השיקה את תוכנת Bintray Preimium, שהיא גרסה מסחרית של פלטפורמת הפצת התוכנה של החברה. עד כה המוצר היה זמין רק לתוכניתני קוד פתוח. פלטפורמת Bintary היא פלטפורמת ענן שתוכננה ונבנתה עבור מפתחים לאחסון, הפצה, הורדה, קידום ושיתוף קוד.
הפלטפורמה נבחנה במשך יותר משנה שבמהלכה סיפקה החברה את השירות לקהילת הקוד הפתוח בעולם. "עם למעלה מ-150 מיליון הורדות בחודש, ופרויקטי ענק כמו Google Android , Spring , Groovy , Scala , Vagrant ועוד, אין לנו ספק שיש צורך לשפר את הדרך בה תוכנות מופצות", אמר הטכנולוג הראשי של חברת Artifactory, יואב לנדמן.
הגרסה המסחרית מספקת למפתחים בחברות מסחריות לקבל שטח אחסון והורדות ללא הגבלה, סטטיסטיקות, ניהול הרשאות והתאמה שיווקית של הפלטפורמה כמרכז הורדות תוכנה ארגוני (White label).
מנכ"ל JFrog, שלומי בן חיים, אמר שדור מפתחי הענן אינו מסתפק יותר בשחרור גרסא אחת לשנה. "אנחנו חיים בעולם של צרכני תוכנה הדורשים עדכונים מספר פעמים ביום ומחוברים למרכזי הפצה בענן. כל לקוחותינו מעוניינים לשחרר גרסאות מהר ככל האפשר, אך אף אחד מהם אינו מעוניין לפתח ולתחזק פלטפורמה שתאפשר אוטומציה מלאה משלב הפיתוח ועד להפצה".
חברת JFrog גייסה לאחרונה 7 מיליון דולר בגיוס שני שהובל על-ידי חברת VMware העולמית וכלל את קרן ג'ימיני הישראלית . החברה נוסדה בשנת 2008 על ידי שלומי בן חיים, יואב לנדמן ופרדריק סימון ופועלת מקליפורניה ונתניה (פולג). מוצרי החברה נמצאים בשימוש על ידי מיליוני משתמשים בעולם ומשרתים כ-700 חברות ענק בהן:Twitter , Netflix, CA, Apple, LinkedIn, Oracle, EMC, Amazon ועוד.
אנו עושים שימוש בקבצי עוגיות לצרכים שיווקיים ושיפור חוויית השימוש באתר. איסוף המידע באתר נעשה באופן אנונימי, למעט בטפסי יצירת קשר והרשמה לניוזלטר בהם אתם מתבקשים למלא פרטים אישיים. אנו עושים שימוש במגוון תוכנות לאיסוף וניתוח אנליטי של הנתונים באופן אנונימי לרבות: גוגל אנליטיקס, פייסבוק פיקסל ועוד.
What personal data we collect and why we collect it
We collect anonymous data on visitors in this website for business purposes such as enhancing user experience, digital marketing and search engine optimization.
We collect personal data such as email address and names on various forms – all forms present in this website include consent checkboxes and clear reason for collecting the data: general inquiries on our products, newsletter subscription, professional inquiries job applications. All forms are designed in accordance with GDPR requirements.
Comments
When visitors leave comments on the site we collect the data shown in the comments form, and also the visitor’s IP address and browser user agent string to help spam detection.
An anonymized string created from your email address (also called a hash) may be provided to the Gravatar service to see if you are using it. The Gravatar service privacy policy is available here: https://automattic.com/privacy/. After approval of your comment, your profile picture is visible to the public in the context of your comment.
Media
If you upload images to the website, you should avoid uploading images with embedded location data (EXIF GPS) included. Visitors to the website can download and extract any location data from images on the website.
Contact forms and newsletter
We use Gravity Forms as our platform of choice for all forms present in this website. Forms present in this website have been modified to fit GDPR requirements.
Unless specifically specified and approved by visitor, we do not use the collected data for marketing purposes.
We use Mailchimp to collect email addresses and send periodical marketing materials to our customers.
Handling and management of all email addresses and mailing operations is conducted under GDPR terms and guidelines provided by Mailchimp.
All subscribers are able to change their subscriptions preferences or unsubscribe at any given time.
Techtime has accepted the Data Processing Addendum agreement provided by Mailchimp for all its Mailchimp accounts.
All our lead collection forms have been altered in accordance with GDPR requirements and now include unchecked checkboxes in order to accept the explicit consent of the user prior to form submission.
Cookies
If you leave a comment on our site you may opt-in to saving your name, email address and website in cookies. These are for your convenience so that you do not have to fill in your details again when you leave another comment. These cookies will last for one year.
If you have an account and you log in to this site, we will set a temporary cookie to determine if your browser accepts cookies. This cookie contains no personal data and is discarded when you close your browser.
When you log in, we will also set up several cookies to save your login information and your screen display choices. Login cookies last for two days, and screen options cookies last for a year. If you select “Remember Me”, your login will persist for two weeks. If you log out of your account, the login cookies will be removed.
If you edit or publish an article, an additional cookie will be saved in your browser. This cookie includes no personal data and simply indicates the post ID of the article you just edited. It expires after 1 day.
Embedded content from other websites
Articles on this site may include embedded content (e.g. videos, images, articles, etc.). Embedded content from other websites behaves in the exact same way as if the visitor has visited the other website.
These websites may collect data about you, use cookies, embed additional third-party tracking, and monitor your interaction with that embedded content, including tracing your interaction with the embedded content if you have an account and are logged in to that website.
Analytics
We use Google Analytics regularly for monitoring user behavior and traffic sources and utilize the gathered information for enhancing user experience and for business purposes.
The use of Google Analytics in done according to GDPR terms and guidelines provided by Google.
Legal Entity: Techtime.
Primary Contact (a.k.a. “Notification Email Address”): [email protected] – this email is designated for receiving notices under the Google Ads Data Processing Terms.
Who we share your data with
We use various cloud platforms and third party providers for the purpose of operating this website.
We do not share or sell your data for any commercial purpose other than specified above.
We use the following processors for the operating this website and executing related digital marketing campaigns:
WP Engine – Hosting Provider
Cloudflare – Cloud based security and web performance processor.
Google Cloud Platform – data centers provider for WP Engine
Sucuri – Website security provider
Mailchimp – Newsletter service provider
Google Analytics, Adwords, Webmasters
Facebook – We use Facebook for advertising and place tracking code on our website for enhancing digital marketing campaigns (i.e – Facebook Pixel).
Planwize Ltd – Digital Marketing Agency.
How long we retain your data
If you leave a comment, the comment and its metadata are retained indefinitely. This is so we can recognize and approve any follow-up comments automatically instead of holding them in a moderation queue.
For users that register on our website (if any), we also store the personal information they provide in their user profile. All users can see, edit, or delete their personal information at any time (except they cannot change their username). Website administrators can also see and edit that information.
What rights you have over your data
If you have an account on this site, or have left comments, you can request to receive an exported file of the personal data we hold about you, including any data you have provided to us. You can also request that we anonymize or erase any personal data we hold about you. This does not include any data we are obliged to keep for administrative, legal, or security purposes.
Request for Receiving Data Associated with One’s Email Address
Users may request to receive access to all related information submitted to this website for their review.
In accordance with GDPR compliance, user may further request the anonymization of such data.
In order to request access for all data associated with a given email address, users may submit the request here. Users then receive an email with a link to a page with all related information.
The link is valid for 24 hours. Users may submit additional request for the same email address once in every 24 hours.
A request for anonymization should be sent separately: User may select the data he or she wishes the site owner to anonymize so it cannot be linked to his or her email address any longer. An email confirmation will be sent once linked data has been successfully anonymized.
Where we send your data
Visitor comments may be checked through an automated spam detection service. All our processors and third party providers comply with GDPR requirements and apply privacy by design and necessary measure to ensure that personal data is being processed and handled in accordance with requirements. The list of our third party service providers and processors is listed above.
Contact information
For all privacy-specific concerns inquiries, you may contact us at [email protected]
How we protect your data
We use rigorous practices in order to protect our website and data collected, as well as world class cloud and hosting providers.
Communication between visitor and the server is encrypted using SSL.
The site is protected with web application firewall and is undergoing daily security scans, regular software updates by a dedicated team in order to minimize the risk of data breach.
What data breach procedures we have in place
Once a data breach is detected, our providers execute a dedicated standard operational procedure in order to assess the scope and potential damage, provide immediate remedy, patch any potential security holes and notify users who may be affected by the breach.
We may contact affected users with one or more form of communication within 72 hours and provide the needed information as to the scope of the data breach and actions taken.
What third parties we receive data from
We do not receive data from third parties for our marketing campaigns.
What automated decision making and/or profiling we do with user data
We may apply remarketing/retargeting methods while conducting online advertising using Google Facebook and the likes.
The above is conducted by applying various tracking codes into our website in order to track and retarget users based on
By visiting and using this website you are hereby provide your consent for the use of the above means and methods.
קרטנשטיין יהיה נשיא אזור EMEA, האחראי לכ-40% מהמכירות של Elma בעולם
להערכת חברת המחקר, יהיה קשה מאוד להתחרות בעשרת החברות המובילות, מכיוון שהכניסה לתחום הרכב דרשה השקעות גדולות מאוד בבניית מנגנוני בקרת איכות העומדים בדרישות תעשיית הרכב ובבניית שירותי תמיכה ייעודיים לחברות הרכב. בנוסף, תעשיית הרכב ידועה כתעשייה בעלת העדפה לקשרים ארוכי טווח בשרשרת האספקה.
