Texas Instruments מרחיבה את פרוייקט "העתק וייצר"

פורסם בתאריך נובמבר 17, 2014נובמבר 17, 2014 ע"י Techtime

Texas Instruments הציגה גישה בשם TI Design, המרחיבה את המושג תכנוני ייחוס, לתכנונים שלמים ומוכנים לייצור מיידי של מערכות אנלוגיות

מנהל כל תחום האנלוג בחברת TI: "יוזמת TI Design הופכת עכשיו לפרוייקט כלל-ארגוני"

תכנוני ייחוס (Reference Designs) אינם תופעה חדשה בתעשיית האלקטרוניקה. רוב יצרניות השבבים מספקות תכנוני ייצור עקרוניים שנועדו לשכנע את יצרני ה-OEM להשתמש ברכיבים מתוצרתן, או להקל עליהם לרכוש רכיבים ולעבור לשלבי הייצור. אלא שבמהלך תערוכת electronica 2014 שנערכה בשבוע שעבר במינכן הציגה חברת Texas Instruments גישה בשם TI Design המרחיבה את המושג תכנוני ייחוס לרמה חדשה של פירוט וקלות ייצור.

מנהל הפעילות האנלוגית של Texas Instrument, סטיב אנדרסון, סיפר ל-Techtime שהרעיון התחיל להתגבש לפני כשנה במסגרת מאמצי החטיבה להרחיב את השימוש ברכיבים האנלוגיים של החברה. "הפעם מדובר בתכנונים מלאים, כולל אפילו המעגל המודפס, שהלקוחות יכולים להוריד בחינם מאתר האינטרנט שלנו ולהתחיל לייצר אותם. הם מקבלים את התכנון החשמלי, רשימת החומרים המלאה, קבצי CAD וקבצי Gerber של המוצרים. למעשה, כל מה שהם צריכים כדי לעבור לייצור מיידי".

"תכנון ייחוס" של ספק כוח 490V — תכנון לייצור של ספק כוח 490V

החטיבה האנלוגית כוללת את כל הפעילות האנלוגית של החברה, כולל עיסקי חברת נשיונל סמיקונדקטורס לשעבר, שנירכשה על-ידי TI בשנת 2011 תמורת 6.5 מיליארד דולר, וכעת נקראת קבוצת Silicon Valley Analog. בסך הכל, מכירות האנלוג של TI הסתכמו בשנת 2013 בכ-7 מיליארד דולר.

עד לאחרונה שימש אנדרסון כמנהל קבוצת High Performance Analog בתוך חטיבת האנלוג. לדבריו, הוא היה זה שבחר באילן חביב הישראלי לפני כחצי שנה, כמחליפו בניהול החטיבה. "חביב הוא בחור מבריק. הוא מבין טוב מאוד גם בטכנולוגיה וגם בעסקים, ואני בטוח שהוא יצליח בתפקיד".

מדוע יזמתם את פרוייקט TI Design?

אנדרסון: "כיום יש לנו יותר מ-45,000 מוצרים אנלוגיים שונים ויותר מ-100,000 לקוחות. הכמות הזו מעניקה הזדמנות המבוססת על שילוב של מוצרים רבים שלנו בתוך הפתרונות של הלקוחות. לכן כשהחלטנו לפני שנה להיכנס ליוזמה, בנינו קבוצות מומחים שונות, שכל אחת מתמחה בתחום שונה של יישומים בשוק התעשייתי. כולל מומחים שנישכרו רק לצורך הפרוייקט.

תכנון מוכן לייחוס של מטען אלחוטי לסמארטפונים לשימוש ברכב

"התפקיד שלהם היה לפתח פתרונות מלאים שהתעשייה זקוקה להם, המבוססים על הרכיבים שלנו. עד היום ביצענו כ-1,500 תכנונים שונים הממוקדים בשוקי היעד שהגדרנו: תעשייה, בקרת מנועים, אלקטרוניקה ממונעת, מערכות אוטומציה ועוד. במהלך העבודה אנחנו גם לומדים מה הן הבעיות האמיתיות של הלקוחות, ומזהים פערים בפורטפוליו שלנו. בנוסף, התחלנו לקבל משובים חיוביים מהלקוחות, המרגישים שאנחנו מבינים את השווקים שלהם. אם להיות כנה, לפני הפרוייקט לא תמיד הבנו עד כמה המשימות של הלקוחות שלנו מורכבות וקשות לביצוע".

מה השלב הבא?

"אנחנו כבר נמצאים בשלב הבא: החברה החליטה להרחיב את יוזמת TI Design והיא יוצאת כעת מרמה של יוזמה אנלוגית לרמה של יוזמה כלל-ארגונית של החברה. כיום בכל תחום בתעשייה יש מרכיב דיגיטלי. בכל מערכת בקרת מנועים, למשל, אתה מוצא היום מיקרו-בקר. לכן יוזמת TI Design מתרחבת כיום ויוצאת לדרך חדשה, שבה היא כוללת גם את המוצרים הדיגיטליים של החברה".

ומה לגבי טכנולוגיות אנלוגיות חדשות? אתם מתכננים הפתעות?

"אני לא רוצה להתייחס לכך באופן ספציפי, אבל יכול להגיד שמה שיפה בתחום האנלוגי, הוא שכשיש לך משהו שעובד היטב, הוא עובד היטב, ואנשים ממשיכים לרכוש אותו. יש הרבה מאוד רכיבים אנלוגיים שתוכננו לפני שנים רבות, ועדיין הם פופולריים מאוד בשוק".

כדי להגיע אל תכנוני הייחוס/ייצור החדשים, הקליקו: www.ti.com/tidesigns

OCSiAl הרוסית מתכננת הקמת מפעל בישראל ב-100 מ' ש'

פורסם בתאריך נובמבר 17, 2014נובמבר 17, 2014 ע"י Techtime

חברת OCSiAL מייצרת תוספים מבוססי ננו-צינוריות פחמן לחומרים תעשייתיים שונים. המטרה היא להקים בדרום הארץ מפעל בקיבולת ייצור של 50 טון בשנה

חברת אוקסיאל (OCSiAl) הרוסית, אשר פיתחה תהליך תעשייתי לייצור ננו צינוריות פחמן (Carbon Nanotubes) מעוניינת להקים בישראל מפעל ייצור בהשקעה של כ-30 מיליון דולר (100 מיליון שקל).

כך מסר סגן נשיא החברה, קונסטנטין נוטמן, במהלך כנס הננו-טכנולוגיה שנערך בשבוע שעבר באוניברסיטת בר-אילן. "המפעל שבכוונתנו להקים בדרום הארץ יהיה המפעל הגדול ביותר בעולם לייצור ננו-צינוריות פחמן בעלות שכבה אחת".

המפעל הגדול ביותר בעולם

אוקסיאל (http://ocsial.com/en) היא חברת ננו-טכנולוגיה בינלאומית עם שלוחות בארצות הברית, בריטניה, גרמניה, דרום קוריאה ורוסיה ומטה בלוקסמבורג. החברה מונה כ-160 עובדים, מתוכם 22 מדענים ו-17 מנהלים מנוסים. אוקסיאל המציאה ומפעילה תהליך ייצור המוני של ננו-צינוריות פחמן בעלות שכבה אחת, המוזיל את תהליך הייצור הקיים עד פי 100.

החברה דיווחה בכנס שהיא בוחנת הקמת מפעל בישראל אשר ייצר ננו-צינוריות פחמן בעלות שכבה אחת (SWCNT) בקיבולת של עד 50 טון בשנה, מה שעשוי להפוך אותו למפעל הגדול ביותר בעולם לייצור מוצר זה. בשלב הראשון הוא מתוכנן להעסיק כ-30 עובדים, בעיקר מהנדסי כימיה, מהנדסי תעשייה, מהנדסי תהליך ומפעילי מכונות אוטומטיות. אוקסיאל החלה לבחון אתרים אפשריים להקמת המפעל בדרום הארץ.

"ישראל היא אחד ממרכזי הידע והחדשנות המובילים בעולם בתחום הננו-טכנולוגיה", אמר קונסטנטין נוטמן. "בכוונתנו גם להרחיב את בסיס הלקוחות בארץ וביסוס קשרים עם מפיצים ישראלים ועד לשיתופי פעולה עם גופים אקדמיים".

המוצר המרכזי של אוקסיאל הוא חומר בשם TUBALL אשר 75% מנפחו בנוי מננו-צינוריות פחמן ומשמש כתוסף המשנה את התכונות של חומרים אחרים. אוקסיאל מייצרת קשת של תוספים תעשייתיים על בסיס TUBALL עבור מסכי מגע, פולימרים, מוצרי גומי, סוללות ליתיום, אלומיניום, בטון, צבעים ומוצרים נוספים.

Applied Materials: צמיחה של 14% בהזמנות

פורסם בתאריך נובמבר 17, 2014 ע"י Techtime

מתחילת השנה גייסה Appliied Materials כ-130 עובדים חדשים בישראל, וכעת היא נמצאת בתהליך גיוס של 50 עובדים נוספים

המכירות של חברת אפלייד מטיריאלס (Applied) ברבעון האחרון הסתכמו בכ- 2.26 מיליארד דולר, שהם ירידה של 9% מהרבעון הקודם וגידול של 8% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.

בשנת הכספים 2014 גדלו ההזמנות ב-14% להיקף של כ-9.65 מיליארד דולר, והמכירות צמחו ב-21% להיקף של כ-9.07 מיליארד דולר. ברבעון הראשון של שנת הכספים 2015 מצפה אפלייד להיקף מכירות נטו דומה עד גידול של 5% בהשוואה לרבעון הקודם.

"תוצאות הרבעון הרביעי שלנו חותמות שנה חזקה שבה הגדלנו את ההכנסות במגזר המוליכים למחצה ב-25% והגדלנו את הרווח התפעולי, אמר נשיא ומנכ"ל החברה, גארי דיקרסון. "אנו רושמים את ההישגים הגדולים ביותר במגזרי השוק הצומחים בקצב המהיר ביותר, לרבות etch and deposition ומתחילים את שנת 2015 בתנופה".

פעילות אפלייד מטיריאלס ישראל היא חלק מקבוצת מערכות הסיליקון וכוללת את מרכז המו"פ והייצור הגדול ביותר של החברה מחוץ לארה"ב, המתמקד בפיתוח ובייצור של המערכות המתקדמות ביותר בעולם לבקרת איכות לתהליכי ייצור של שבבים. בסה"כ מעסיקה החברה בישראל כ- 1,000 איש, כולל כ- 130 עובדים חדשים אשר גייסה החברה מתחילת השנה. בימים אלו נמצאת אפלייד מטיריאלס בתהליכי גיוס של כ-50 עובדים נוספים, בעיקר בתחומי ההנדסה והמדעים, החל מסטודנטים ובוגרים ועד מהנדסי תהליך ופיסיקאים מנוסים.

למידע נוסף: http://www.appliedmaterials.com/company/investor-relations

ARM מגדירה ארכיטקטורות עיבוד חדשות ל-IoT

פורסם בתאריך נובמבר 16, 2014נובמבר 19, 2014 ע"י Techtime

במהלך ביקורו בארץ של מנהל חטיבת ה-CPU ב-ARM, נואל הארלי, הוא חשף חלק מהתוכניות החדשות של החברה. בהן: תיאום עם ה-FDA, ארכיטקטורת IPA החדשה והגדרת טכניקות עיבוד ייעודיות לתחום הרכב

מאת: ערגה ליפשיץ

ARM HARLEY

השינויים המפליגים בשוק הטכנולוגיה והופעת שווקים חדשים כמו אבזרים ניידים, האינטרנט של הדברים, מיכשור רפואי מקושר וצמידים רפואיים, דורשים פיתוח טכנולוגיות עיבוד חדשות. בשבוע שעבר נפגש Techtime עם אחד מהאנשים הבכירים בעולם בתחום תשתיות העיבוד: נואל הארלי, מנהל חטיבת ה-CPU בחברת ARM, הנחשבת לספקית הגדולה בעולם של קניין רוחני למעבדים ומיקרו-בקרים.

המפגש נערך במהלך מפגש בין הארלי לבין לקוחות ישראלים של החברה. "יש לנו שני אתגרים מרכזיים בתחום האינטרנט של הדברים (IoT) ואבזרים לבישים", הסביר הארלי: "אבטחה ושמירה על הפרטיות. שאלת האבטחה פחות חמורה, מכיוון שיש לנו רמות אבטחה שונות, מהשבב ועד לענן כולו. השמירה על הפרטיות היא נושא קשה יותר".

בהקשר הזה הוא הגדיר ססמא חדשה: "להחזיר את הענן לצרכן". הארלי: "הצרכן צריך שליטה על המידע המגיע מהאבזרים שלו, הוא צריך יכולת להגן על המידע האישי ולשמור עליו גם כשהוא מחליף מכשירים וספקי תקשורת. בנוסף, הוא צריך יכולת מתן גישה מסווגת לענן הפרטי שלו. אם הצרכן מעניק לגורם שלישי גישה אל מידע מסויים בענן, הגורם השלישי יקבל גישה רק למידע שאליו קיבל אישור".

למי בעצם שייך המידע שלנו?

"מידע רפואי אישי המיוצר בצמיד הרפואי האישי, צריך להיות זמין רק לרופא, לא לחברת הביטוח. דוגמא נוספת: כאשר בית חולים פועל במתכונת ענן, חייבים למנוע אפשרות שבה כל המידע על כל החולים יהיה חשוף לכל מי שיש לו גישה לענן של בית החולים. יש גם מצבים הפוכים: אם המכונית אוספת מידע על הרגלי הנהיגה שלי, הייתי רוצה שחברת הביטוח תדע שאני נהג זהיר וזכאי לקבלת הנחה ברכישת פוליסת ביטוח".

ארכיטקטורת IPA החדשה של ARM. תתמודד עם אתגר ההספק

חברת ARM נמצאת במגעים עם ה-FDA בארצות הברית ועם ארגון CE, המספק אישורי שיווק למוצרים רפואיים באירופה, במטרה להגדיר דרכים לשמירת פרטיות המידע הרפואי. "התפתחות הטכנולוגיה גורמת לכך שעם כל טכנולוגיה חדשה השוק הרפואי נקלע לאחד משני מצבים: או שיש פרצות במנגנון האישור, או שיש עודף רגולציה משתק.

"הכוונה שלנו היא לנסח נהלים ושיטות הגנה מתוך הסתכלות של חמש שנים קדימה, כדי שתהיה התאמה בין הטכנולוגיה ובין הדרישות הרגולטוריות". לדבריו, המגעים נעשים ביחד עם עוד שתי חברות גלובליות בתחום המידע הרפואי".

120 מעבדים במכונית זה יותר מדי

בתוך כך, חשף נואל התפתחויות מעניינות בשני שווקים מרכזיים: "לאחרונה, חתמנו על הסכם שיתוף פעולה עם חברת BMW, שנועד להפחית את מספר המיקרו-מעבדים (MCU) המותקנים בכלי-הרכב המתקדמים של החברה. היעד הוא להפחית את מספר המעבדים במכונית 120 ל-70 מעבדים.

לדבריו, שוק האבזרים הניידים ממשיך להיות השוק המרכזי של החברה: כ-58% ממספר הרשיונות שהיא מוכרת בשנה הם רשיונות לאבזרים ניידים. נואל: "בשוק המובייל המגמה כיום היא לכיוון של 8 ליבות עיבוד בכל אבזר (סמארטפונים, טאבלטים וכדומה). טכנולוגיית big.LITTLE שלנו מאפשרת להפעיל מעבדי בעלי מספר ליבות שונות בגדלים שונים. השימוש בליבות מותאם לאפליקציה ומשתנה בהתאם לצורך, ועל ידי כך נוצר חיסכון משמעותי בצריכת ההספק של האבזר".

ההספק משנה את פני המחשוב

בתחום הזה גילה הארלי שהחברה מרחיבה את טכנולוגיית big.LITTLE ומפתחת את ארכיטקטורת IPA – Intelligent Power Allocation. היא מבוססת על הוספת מעבד גרפי (Mali) לצמד המעבדים ההטרוגניים שעליהם מבוססת ארכיטקטורת big.LITTLE. במסגרת זאת, הארכיטקטורה כוללת גם מעגל בקרה המנטר את צריכת ההספק וטמםרטורת העבודה של IPA, ומנתב את מטלות העיבוד בצורה שנועדה להפחית את צריכת ההספק הכוללת.

הרעיון מבוסס על תפיסה חדשה של החברה בדבר תפוצת תשתיות העיבוד במוצרים עתידיים. להערכת הארלי, הדרישות לא מוגדרות על-פי עוצמת המחשוב, אלא על-פי צריכת ההספק: חיישני IoT צרכיים לפעות בהספק של פחות מ-10uW וזקוקים לשבב בשטח קטן מ-2 ממ"ר.

אבזרים לבישים צריכים לעמוד ברישת הספק נמוכה מ-10mW (שטח שבב של 2-8 ממ"ר), ממירי כבלים יעבדו בהספק של כמה עשרות מילי-וואט, סמארטפונים וטאבלטים יעבדו בהספק של כמה מאות מילי-וואט, ואילו שרתים יושו לפעול בהפסקים של עד 10wW למעבד. כאן כבר מדובר של סיליקון בשטח של 80-100 ממ"ר.

שיתוף פעולה חדש עם חברת Cadence

חברת ARM וחברת Cadence המספקת פתרונות EDA הכריזו בתחילת החודש על הרחבת שיתוף הפעולה בתחום ההתקנים הלבישים וה-IoT לפלטפורמת הייצור החסכונית של TSMC. השותפות תספק תכנוני ייחוס (Reference designs) וידע על תכנון פיסי שיאפשרו לשלב את מעבדי ARM Cortex, את מערכת IP CoreLink, ואת ה-IP הפיסי Artisan ביחד עם מתודולוגיית התכנון המשולבת Virtuoso של חברת קיידנס.

שיתוף הפעולה מיועד לטכנולוגיות הייצור של TSMC בגיאומטריות 40nm ו-28nm. החברות מסרו שכיום הן מפתחות פתרון המבוסס על מעבדי Cortex-M במערכות על-גבי שבב (SoC) אותות מעורבים עבור טכנולוגיות TSMC 65/55nm וגיאומטריות גדולות יותר.

Keysight נכנסה לתחום מקורות ההספק הגדולים

פורסם בתאריך נובמבר 16, 2014נובמבר 17, 2014 ע"י Techtime

מנהלת חטיבת האנרגיה וההספק ב-Keysight, קארי פאובר, סיפרה ל-Techtime שהחברה גילתה הזדמנות עסקית. "ההספק הגבוה הוא התחום בעל קצב הצמיחה המהיר ביותר בשוק מקורות ההספק"

קארי פאובר. בדיקת מוצרים תעשייתיים דורשת מקורות הספק אמינים

חברת Keysight Technologies הכריזה על מסד ספקי כוח המגיע להספק כולל של 90kW. המסד החדש מיועד לשמש כמקור הספק עבור בדיקת מוצרים, ומיועד לחסוך מצוותי הפיתוח את הצורך לפתח מקורות הספק לצורך בדיקת מערכות או ניסויי הפעלתן בתנאי שדה.

הוא מאפשר לבדוק מערכות הזקוקות למתחים גבוהים של עד 1,500V ולזרמים של יותר מ-3,000A. המסד מבוסס על שימוש במודול ספק הכוח החדש N8900, המספק מתח ישר עד להספק של 15kW. ניתן להתקין במסד עד 6 מודולי N8900. כל אחד מהמודולים מספק מתח משתנה בטווח של 80V-1,500V, או זרמים בטווח של 60A-3,060A.

קושי המטריד את התעשייה

מערכת התקשורת הפנימית של המסד מאפשרת להתייחס אל כל המודולים המותקנים במסד כאל מקור אנרגיה יחיד. המהנדסים יכולים להתקשר אל המסד באמצעות USB ,LAN או ממשקי GPIB. מנהלת חטיבת האנרגיה והספק של חברת Keysight, קארי פאובר, סיפרה ל-Techtime במהלך ראיון בתערוכת electronica 2014 שנערכה בשבוע שעבר במינכן, כי מסד ההספק החדש מספק מענה לקושי המטריד תעשיות רבות.

פאובר: "כאשר יצרנית מטוסים צריכה לבדוק את מערכת גלגלי הנחיתה של מטוס חדש, היא זקוקה למקור הספק אמין אשר יכול להפעיל את מערכת הגלגלים, בלא צורך לפתח ולבנות אותה במיוחד עבור הבדיקה. כאשר יצרנית של מערכות אנרגיה סולאריות מפתחת אינוורטרים (הממירים את הזרם המופק מתא פוטו-וולטאי, למתח חילופין), היא צריכה מקור אנרגיה המספק לה זרמים נבחרים כדי לבדוק את פעולת הממירים".

הצגת המסד למודולי N8900 בשבוע שעבר במינכן

"למעשה, מקורות ההספק הם חלק בלתי ניפרד מעולם הבדיקות החשמליות". חטיבת האנרגיה וההספק של Keysight הינה חטיבה חדשה שהוקמה לפני כשנה בלבד, ומוכרת עדיין למעטים. לדברי קארי, שוק ההספק הוא מאוד מגוון ודורש הרבה מאוד פתרונות, החל מהספקים קטנים מאוד ועד להספקים גדולים מאוד. "זהו תחום בעל פוטנציאל התרחבות גדול מאוד. להערכתנו, מסדי ההספק הגבוה הם התחום בעל קצב הצמיחה הגדול ביותר בשוק מקורות ההספק, מכיוון שהם משרתים תעשיות רבות מאוד".

ניתוח שהחברה ביצעה מאפשר הצצה מעניינת לצרכים של ממסרים בהספק גדול, תעשיות שונות: תעשיית הרכב, כולל מכוניות חשמליות והיברידיות, ותעשיית האנרגיה האלטרנטיבית, זקוקות למקורות של 5kW-100kW. השוק הצבאי של מערכות מכ"ם ומערכות הכוללות מנועי DC דוגמת צריחי תותחים ומערכות אוויוניקה, זקוק למקורות של 5kW-30kW. השוק התעשייתי הוא המגוון ביותר וכולל מנועי DC גדולים, מערכות חיבור/ניתוק בהספק גבוה, מוליכי אנרגיה ועוד, זקוק לכל התחום של 5kW-90kW.

לדברי קארי החברה זיהתה הזדמנות עסקית. "עד היום נהגו היצרנים לפתח את מקורות ההספק לצורכי עצמם. אולם פיתוח מקורות הספק אינו מהווה משימה פשוטה ודורש ידע רב. מוצר תקני מהמדף מעניק להם יתרון אמינות, חיסכון וקיצור זמן היציאה לשוק".

Elbit משקיעה 2.5 מיליון שקל בחברת NewRocket

פורסם בתאריך נובמבר 16, 2014נובמבר 16, 2014 ע"י Techtime

חברת NewRocket מפתחת מנוע רקטי חדש, המבוסס על שימוש בג'ל במקום בדלק נוזלי או בדלק מוצק, כמקובל היום. ב-Elbit הגיעו למסקנה שהטכנולוגיה ישימה למוצרים שהיא מייצרת

החממה הטכנולוגית Incubit, הפועלת מבאר-שבע ונמצאת בבעלותה המלאה של חברת אלביט מערכות (Elbit), תשקיע 2.5 מיליון שקל בחברת הסטארט-אפ NewRocket, לצורך פיתוח מנוע רקטי המבוסס על דלק ג'ל. מיזם ההנעה הרקטית מבוסס על טכנולוגיה חדשנית שפותחה בטכניון בחיפה. מדובר בדלק המשלב את היתרונות של דלק מוצק ושל דלק נוזלי: הוא ניתן לאיחסון כמו דלק מוצק, אך מספק אנרגיה בעוצמה של דלק נוזלי בזמן פעולת המנוע.

בנוסף, מנועי ג'ל מאפשרים שימוש בדלקים פחות רעילים מדלקים רקטיים נוזליים, והם בעלי יכולת אנרגטית משופרת (יותר דחף ביחס למשקל). בשלב החממה תתמקד NewRocket בפיתוח מדגימים טכנולוגיים ובחינתם בניסויי ירי, ואיתור שוקי יעד למוצריה, בהם שילוב המנועים בכלי טיס ובמערכות חלל. הטכנולוגיה נבדקה על-ידי מהנדסי אלביט מערכות, והם הגיעו למסקנה שלטכנולוגיה יהיה שימוש בתחומי הפעילות של החברה.

חברת NewRocket הוקמה ממש בימים אלה על-ידי זוהר שלגמן ומוטי אלישיב, ומבוססת על טכנולוגיה שפותחה על-ידי פרופ' בני נתן מהפקולטה לאווירונאוטיקה בטכניון. מנכ"ל אינקוביט, רן בר-סלע, סיפר שהשקעת אלביט היא ההשקעה הראשונה בחברה. לדבריו, חברת NewRocket מייצגת את סוג הפרויקטים שהחממה מחפשת: "טכנולוגיה פורצת דרך, עם שוק אזרחי גדול מאוד וישימות טכנולוגית לאחד מקווי העסקים של אלביט מערכות".

הטוב שבכל העולמות

מנועים רקטיים המבוססים על דלק מוצק הם פשוטים יותר לאחסנה ולטיפול אך מוגבלים מאד ביכולת הבקרה על פעולת המנוע. לעומתם, מנועי דלק נוזלי מאפשרים בקרה טובה יותר על פעולת המנוע, אולם במחיר של סיבוך טכני בתיפעול ורעילות של החומרי הדלק. ההבדלים האלה משפיעים על היישומים שבהם משתמשים בכל אחד מסוגי המנועים. כך למשל, משגרים חלליים גדולים מבוססים על דלק נוזלי בזכות העוצמה, ויכולת הבקרה, ומכיוון שאין מגבלה מהותית על זמן ההכנה של המשגר לפעולה.

לעומתם, רקטות קרביות מבוססות על דלק מוצק, מכיוון שהן נדרשות להיכנס לפעולה מיידית כמעטל בלא התרעה והכנה מראש. במהלך מלחמת המפרץ בשנת 1991, למשל, הצליחו מטוסי חיל האוויר האמריקאי להשמיד טילי סקאד עירקיים רבים עוד לפני שיגורם לישראל, מכיוון שהם היו מונעים בדלק נוזלי שדרש פעולת הכנה ממשוכת לפני השיגור.

הגרמנים היו ראשונים

המחקר הראשוני על הנעה רקטית מבוססת ג'ל החל בשנת 2000 בגרמניה באמצעות קונסורציום של חברות. בשנת 2009 הקונסורציום הדגים יכולת שיגור מוצלחת של רקטות המבוססות על המנוע החדש.

אחד מהאתגרים הגדולים של מנועי ג'ל נעוץ בצורך לדחוף את הג'ל במהירות גבוהה מאוד אל תא הבעירה, כדי שיישרף במהירות וייצר כוח דחף גדול. המודל הגרמני מתבסס על שימוש במיכל שבתוכו מאוחסן גאז (הליום) בלחץ גבוה. עם הפעלת המנוע, נפתח שסתום החוצץ בין מיכל הגאז למיכל הג'יל, והגאז דוחף את החומר המאיץ בעוצמה גבוהה.

לקריאת סיכום המחקר הגרמני, הקליקו: Gelled Rocket Motor.

לדברי בר-סלע, בשלב הראשון החברה תתמודד עם אתגרים טכנולוגיים כמו חומרי דלק, מבנה תא הבעירה ומערכת הבקרה השולטת על המנוע. בשלב הבא היא תבנה מדגים טכנולוגי. חממת אינקוביט נמצאת בבעלותה המלאה של אלביט מערכות ושוכנת בפארק המדע שבבאר שבע. התוכנית העסקית של החממה כוללת השקעה בכ-20 חברות בעלות טכנולוגיות המתאימות לצרכי אלביט בשמונה השנים הבאות. תחומי העניין המרכזיים של החממה: תקשורת, אופטיקה, מערכות הדמייה וראייה, ננו טכנולוגיה, מכשור רפואי וסייבר.

electronica 2014: אירופה מטילה את יהבה על ה-IoT

פורסם בתאריך נובמבר 13, 2014נובמבר 17, 2014 ע"י Techtime

מנכ"ל פריסקייל, גרג לואה, בדיון המנכ"לים של תערוכת electronica: "היום הכלב שלי מקושר לאינטרנט. אני בטוח שאף אחד לא חשב על האינטרנט של הכלבים"

ELECTRONICA CEO ROUNDTABLE

תעשיית השבבים האירופית מקווה לחזור למעמד של תעשייה מובילה, ומטילה את יהבה על מהפיכת האינטרנט של הדברים (IoT). כך התברר השבוע במהלך פורום המנכ"לים המסורתי
שפתח את תערוכת electronica 2014 המתקיימת השבוע במינכן.

בדיון השתתפו נשיא ומנכ"ל STMicroelectronics קרלו בוזוטי, נשיא ומנכ"ל NXP Semiconductors ריק קלמר, נשיא ומנכ"ל Freescale גרג לואה ומנכ"ל חברת Infineon Technologies ד"ר ריינהארד פלוס.

על-פי התוכנית, מנהלי חברות השבבים היו אמורים לדבר על אתגרי הבטיחות של האינטרנט של הדברים, אולם בפועל התברר שהמנכ"לים רואים בתופעה הזו הזדמנות להשיג מטרות נוספות. בשלב הראשון, הם הודו שהם לא יודעים לאן השוק הולך. מנכ"ל פריסקייל הסביר שלאף אחד אין מושג מה יהיו היישומים המובילים את התחום. "מבחינת יצרני השבבים ברור שמדובר בעולם הדורש בטיחות גבוהה והספק נמוך".

מה זה IOD?

הוא נתן דוגמא מאלפת: "היום הכלב שלי מקושר לאינטרנט. אני בטוח שלפני חמש שנים אף אחד לא חשב על האינטרנט של הכלבים (IoD). המסקנה היא שאנחנו לא צריכים להגדיר מהו IoT, אלא לייצר שבבים שבאמצעותם הלקוחות שלנו יעשו דברים שאנחנו לא יכולים לדמיין".

מנכ"ל אינפיניאון טען שכאשר מדברים על האינטרנט של הדברים, "חושבים יותר מדי על האיטרנט. אנחנו לא צריכים לחשוב על האבזרים, אלא על הדרך שבה הם מתחברים. למשל, כשמדברים על מכונית מקושרת לא צריך להתמקד ברשת אלא ביעד של השגת מכונית בטוחה. מכונית שלעולם לא תיקלע לתאונות. הגדרה כזו ממחישה מדוע ה-IoT צריך להתבסס על תשתית אמינה מאוד, יעילה מאוד ובטוחה".

מנכ"ל חברת ST, העניק לדיון צביון שונה: אנחנו הולכים לקראת עולם שיהיו בו 8 מיליארד בני-אדם, אשר 60% מהם יתגוררו בערים גדולות מאוד. כדי שניתן יהיה להתמודד עם המציאות הזו, הערים חייבות להיות חכמות".

געגועים ל-GSM

לדבריו, בעבר הובילה אירופה את מהפיכת התקשורת הניידת בזכות תקן GSM שהיא פיתחה, אבל איבדה את ההובלה. "האינטרנט של הדברים דורש יכולת אבטחה. תשתיות תקשורת, תשתיות ענן ןיידע תעשייתי. יש לנו את כל זה ולכן זאת כעת הזדמנות לחברות סטארט-אפ אירופיות להוביל את התחום בעולם".

מנכ"ל אינפיניאון הדגיש את היתרון האבטחתי: "אירופה חזקה מאוד התחום האבטחה והשמירה על הפרטיות. באמריקה רק עכשיו מתחילים לגלות את הנושאים האלה. רמת האבטחה בארצות הברית כהיא כמו של מדינת עולם שלישי".

מנכ"ל פריסקייל, גרג לואה, החזיר את הדיון לשאלת הפיתרון המערכתי: "בתוך עשר שנים נמכור מכוניות שלא יהיו מעורבות בתאונות. אם הנהג יסבול מהתקף לב תוך כדי נסיעה, המוניטור האישי שלו יתקשר עם המכונית, שתשתלט על הנסיעה ותוביל את הנהג לחדר המיון".

אולם למרות כל היתרונות הללו, ולמרות הקירבה של יצרני השבבים האירופים לתעשיית הרכב האירופית, הם מתמודדים עם מציאות כלכלית מוכרת מאוד לתעשיינים ישראלים. קרלו בוזוטי: "המכירות שלנו הן בדולרים אבל ההוצאות שלנו הן באירו. שער המטבע של האירו מול הדולר נותן יתרון מהותי למתחרים האמריקאים.

"שער הדולר מול האירו יהיה הגורם העיקרי שיקבע האם הייצור יישאר באירופה או ייצא ממנה. חברת ST מחוייבת לייצר באירופה, אבל שער המטבע מקשה עלינו לעשות זאת".

Power Integrations חשפה טכנולוגיית ספקים חדשה בתערוכת electronica 2014

פורסם בתאריך נובמבר 11, 2014נובמבר 17, 2014 ע"י Techtime

Power Integrations האמריקאית הציגה טכנולוגיה חדשה לתכנון ממירי DC/DC המבוססת על שטף מגנטי ומקטינה את מספר החלקים בספק כוח ממותג

MIKE MATTHEWS PI — מייק מתיוס, סגן נשיא לפיתוח בחברת Power Integrations

חברת Power Integrations מסן-חוזה, ארה"ב, הכריזה בתערוכת electronic שניפתחה היום במינכן על סוג חדש של רכיבים עבור ממירי DC/DC, בשם InnoSwitch. הרכיבים החדשים משנים לחלוטין את האון שבו מתכננים ממירי מתח, מכיוון שהם מאפשרים מיתוג ישיר הכולל את סליל המעגל הראשוני (Primary), סליל המעגל השניוני (Secondary) ומעגל משוב בין השניים – בתוך רכיב IC יחיד. הרכיב מאפשר לייצר ממירי מתח בעלי מתח קבוע או זרם קבוע עד להספק של25W המכסה את דרישות ההספק של רוב האבזרים הצרכניים.

הרעיון התיאורטי אינו חדש, בעבר כבר נעשה שימוש טכניקות השראה כדי לספק משוב מהמעגל השניוני למעגל הראשוני של ספק הכוח הממותג. אולם הדבר התבצע בעיקר במערכות תקשורת מהקצה הגבוה שבהן נעשה שימוש בשנאי אותות פרץ (Pulse Transformer).

החידוש של PI היא היכולת לשלב את הרעיון ברכיב יחיד. טכנולוגיית FluxLink היא הטכנולוגיה היחידה כיום העומדת בדרישות בידוד של 6kV המשתמשת רק ברכיב IC כדי לספק את ערוץ התקשורת החוזר.

בתוך הרכיב החדש נוצר ערוץ תקשורת מבודד בין המעגל הראשוני למעל השניוני שבו מתבצעת מדידת מתח וזרם, באמצעות טכנולוגיית FluxLink שפותחה בחברה. טכנולוגיית המשוב החדשה מספקת קישוריות משוב בלא צורך להשתמש בפתרונות ביניים, במו למשל צמד אופטי (Optocoupler).

הרכיב מאפשר לתכנן ממירים בעלי מספר רכיבים קטן מהרגיל. כך למשל, ניתן לממש מטען לאבזרים ניידים המספק עד 5A, בכמות הרכיבים המשמים היום בספק Primary Side Regulator. עם צריכת הספק נמוכה מ-10mW ללא עומס (No Load).

סגן נשיא לפיתוח בחברת PI, מייק מתיוס, אמר שרכיבי InnoSwitch מצליחים לשלב את הפשטות של ספקים המיוצבים בסליל הראשוני עם הביצועים של ספקים המיוצבים בסליל השניוני. "שניים מהיצרנים המובילים בעולם של אבזרים ניידים שילובו את הטכנולוגיה החדשה במטענים החדשים שלהם".

לאחרונה נפגש Techtime עם מתיוס בעמק הסיליקון במסגרת סיור של Globalpress, וקיבל הצצה אל הטכנולוגיה החדשה. לדבריו, היא מבוססת על הטמעת שני מעגלי מתכת בתוך המארז, המתפקדים למעשה כשנאי פולסים. המעגלים האלה משמשים כערוץ תקשורת מגנטי בין המעגל הראשוני והשניוני של הספק.

במקביל, החברה פיתחה פיתרון חישה שהיא שומרת בסוד, המאפשר לה לחוש את הזרם במעגל השניוני. מדובר במgגל משולב המייצר אות צר מאוד המשודר באופן מכנטי למעגל הקראשוני. ומכוון את רמת הייצוב שלו. לדברי מתיוס, מאמץ מיוחד הושקע בתכנון האות הצר: "הצלחנו לייצר אותו מיוחד שאין לו הרמוניות ולכן הוא לא מייצר הפרעות אלקטרו-מגנטיות".

Elbit חושפת מכ"ם חודר-סבך ללא חלקים נעים

פורסם בתאריך נובמבר 10, 2014נובמבר 13, 2014 ע"י Techtime

המכ"ם חודר-הסבך החדש של Elbit ניתן לתפעול באמצעות מחשב אישי נייד או נייח

חברת אלביט מערכות (Elbit) חושפת בכנס הבינלאומי לביטחון המולדת (2014 Israel HLS) המתקיים בימים אלו בתל אביב פתרון מהפכני המיועד לאתר בעזרת מכ"מ מיוחד גורמים עוינים המסתתרים בשטח סבוך. מערכת המכ"ם, FPR-10, פותחה על ידי אלביט מערכות ל"א וסיגינט – אלישרא.

היכולת לאתר תנועת גורמים חשודים בתוך סבך ולהתריע עליהן בזמן אמת הינה קריטית. המערכת מבוססת על טכנולוגיית Ground Surveillance Radar, מסוגלת לאתר תנועה חשודה של רכבים ובני אדם ולזהות מספר מטרות נעות בו זמנית.

המערכת עמידה בתנאים סביבתיים קשים. בניגוד למערכות מהדור הקודם היא אינה מכילה חלקים נעים מה שתורם לחסינות המערכת בפני תקלות. בנוסף, היא ניתנת לתפעול בעזרת מחשב נייד או נייח.

במקביל, החברה מציגה לראשונה מערכת שליטה ובקרה (שו"ב) חדשה, המנהלת את כל תהליך הטיפול באירועים, החל מקבלת האירוע במוקד דרך שיגור הכוחות ועד לניהול האירוע. המערכת מסוגלת להתחבר לממשקים ולמערכות קיימות רבות (בהן מערכות עירוניות ותשתיות לאומיות) וכן לגורמי הצלה כגון כיבוי אש, מד"א, שירותים עירוניים וגופים נוספים.

היא שולטת על כל אירוע מחמ"ל ייעודי קבוע או נייד, החל מרגע קבלת הדיווח לרשויות על אירוע ועד לסגירתו. המערכת משלבת מערכת תקשורת ייחודית המאפשרת תקשורת דיבור ונתונים בין כל אמצעי התקשורת הפועלים בשטח האירוע, גם במצבים בהם מערכות התקשורת הציבוריות קורסות.

אלביט מסרה שהמערכת יודעת לנהל בו זמנית מספר רב של אירועים, בכל היקף, ועושה שימוש במגוון רחב של סנסורים העומדים לרשות רשויות האכיפה, בהם מערכת לזיהוי לוחיות רישוי LPR, מצלמות רחוב ותנועה, מצלמות מוטסות וקרקעיות, מצלמות של ניידות המשטרה ועוד.

המערכת מספקת יכולת מתקדמת של video analytics אשר מסייעת בהתראות על אירועים חריגים כגון התקהלות, התנהלות חשודה של גורם מסוים, פעילות חריגה במרחבים אסטרטגים וכדומה.

מדובר במוצר שפיתוחו מבוסס על הניסיון המבצעי שנצבר מהשימוש במערכת צבא יבשה דיגיטלי (צי"ד) שחברת אלביט סיפקה לצה"ל. התשתית הטכנולוגית של צי"ד עברה התאמות לשוק האזרחי ומכאן הייחודיות של המערכת: חיבור ושילוב של ריבוי סנסורים לפתרון מאוחד.

EZchip השלימה את רכישת Tilera האמריקאית

פורסם בתאריך נובמבר 6, 2014נובמבר 10, 2014 ע"י Techtime

EZchip שילמה 50 מיליון ד' במזומן וצפויה לשלם עוד 80 מיליון ד' בהתאם לעמידה באבני דרך. אלי פרוכטר: "נספק מעבדים מרובי ליבות מהחזקים ביותר בתעשייה"

כרטיס תקשורת של Tilera המכיל מעבד בעל 72 ליבות

חברת EZchip Semiconductor מיקנעם דיווחה היום על השלמת עיסקת רכישת Tilera האמריקאית. בסיום העיסקה, שילמה איזיצ'יפ 50 מיליון דולר במזומן, וצפויה לשלם עוד 80 מיליון דולר בהתאם לעמידה באבני דרך.

"האינדיקציות הראשונות שאנחנו מקבלים מהלקוחות של איזיצ'יפ ושל טילרה היא שמוצרי שתי החברות משלימות אחד את השני", אמר מנכ"ל איזיצ'יפ, אלי פרוכטר. "המטרה שלנו היא למזג את הידע של שתי החברות ולפתח מעבדים רבי עוצמה וזולים עבור שווקים צומחים כמו מרכזי הנתונים ותשתיות הענן".

פרוכטר הסביר שהטכנולוגיה של טילרה מאפשרת לחברה לייצר מעבדים בעלי כמות ליבות גדולה מאוד בצריכת הספק נמוכה. "אנחנו מאמינים שנייצר את המעבדים בעלי כושר התפוקה הגדול ביותר בשוק".

העיסקה תמתג את EZchip כחברה בעלת טכנולוגיה של מעבדים מרובי-ליבות המוגנת באמצעות כ-100 פטנטים. מדובר במעבדי CPU בעלי 9, 16, 36, ו-72 ליבות. בטווח המיידי, היא נהנית מ-100 לקוחות חדשים, שהם הלקוחות הנוכחיים של Tilera.

להערכת החברה, שוק היעד שלה יוכפל לכ-2 מיליארד דולר בשנה, ויכלול מעבדי תקשורת שהם השוק הקיים שלה, מעבדים מרובי-ליבות, ואבזרי רשת חכמים למרכזי נתונים ותשתיות טלקום. למעשה, העיסקה מכניסה את יצרנית מעבדי התקשורת הישראלית אל שוק הענן הצומח במהירות, ואולי גם אל תחרות מול חברות מסוג חדש.

ראוי לציין שהעיסקה לא משפיעה על המנייה של EZchip בבורסה. מייד לאחר ההודעה ירדה המנייה חדות אולם התאוששה, עד לנפילנ האחרונה לפני כחודש, בעקבות הערכות של אנליסטים כי המכירות ברבעון השלישי לא יעמדו בתחזיות. מניית החברה בנסד"ק צנחה מכמעט 25 דולר לכ-21 דולר. כיום ניסחרת EZchip בבורסה לפי שווי שוק של כ-642 מיליון דולר.

אילן חביב מונה למנהל האנלוג ב-Texas Instruments

פורסם בתאריך נובמבר 6, 2014נובמבר 6, 2014 ע"י Techtime

אילן חביב היה מנהל מרכז הפיתוח של Texas Instruments ברעננה, וממעצבי אסטרטגיית ה-Combo של החברה, שבמסגרתה פותחו משפחות שבבי הקישוריות WiLink ו-BlueLink

חברת Texas Instruments מינתה לאחרונה את אילן חביב לסגן נשיא ולמנהל חטיבת המוצרים האנלוגיים של החברה (High Performance Analog). בתפקידו החדש הוא אחראי על כל האסטרטגיה האנלוגית של החברה בתחום הפיתוח של מגברים, ממירי נתונים (ADC/DAC), מוצרים רפואיים ומוצרים בעלי אמינות גבוהה.

אומנם מדובר במינוי שנעשה לפני כשישה חודשים, אולם הוא עדיין מעניין מאוד. מנהל תחום האנלוג ב-TI, סטיב אנדרסון, אמר שבמהלך התקופה שבה הוביל אילן את תחום הקישוריות האלחוטית, הוא הוכיח את יכולתו "לשנות לחלוטין תחום עיסקי-טכנולוגי ולהביא אותו לשווקים חדשים לגמרי".

אילן חבבי הצטרף לחברת טקסס אינסטרומנטס בשנת 1999 ושימש שנים רבות כמנהל מרכז הפיתוח של TI ברעננה. במסגרת זאת הוא הוביל את הצוותים בפיתוח מוצרים כמו שבב התקשורת WiLink 8.0, שבו השיגו המהנדסים הישראלים רמת שילוביות יוצאת דופן.

הרכיב מסוג WiLink 8, למשל, הוא יחיד הכולל יכולת תקשורת בתקני Wireless LAN, Bluetooth, תיוג וקריאת NFC החיוניים ליישומי "פוסטר חכם" וארנק אלקטרוני, מעגלי תקשורת לרשתות הניווט הלווייניות GPS ו-GLONASS ואפילו משדר ומקלט FM.

אילן חביב היה ממעצבי מדינות ה-Combo בחברת טקסס אינסטרומנטס, שבמסגרתה היה אחראי על פיתוח שבב ה-Bluetooth המשולב ממשפחת BlueLink. בעקבות הצלחת צוותי הפיתוח בישראל, הוא מונה בהמשך לתפקיד מנהל תחום הפתרונות האלחוטיים (wireless connectivity solutions) בחברה. הוא בוגר לימודי תואר ראשון ושני בהנדסת חשמל מטעם אוניברסיטת תל-אביב.

Stratasys תדפיס תבניות הזרקה לייצור מוצרים רפואיים

פורסם בתאריך נובמבר 6, 2014נובמבר 6, 2014 ע"י Techtime

הרעיון מקל על קבלת אישורים מה-FDA. מנהל תחום כלי הייצור בחברת Stratasys, נדב סלע: התעשייה הרפואית לא מנצלת מספיק את היכולות של מדפסות תלת-מימדיות

תבנית ההזרקה הפלסטית יוצרה באמצעות מדפסת תלת-מימדית, ולא באמצעות עיבוד שבבי

חברת Stratasys הישראלית-אמריקאית חתמה על הסכם לשיתוף פעולה עם חברת Worrell מארצות הברית, כדי לקדם את השימוש במדפסות תלת-מימדיות בתחום המכשור הרפואי. מטרת שתי החברות היא לפתח יכולת יצירת תבניות באמצעות מדפסת תלת-מימדית, אשר משמשות כתבניות לייצור חלקי פלסטיק בהזרקה.

חברת Worrell כבר הצליחה הדגים את יתרונות השיטה. לדבריה, ייצור תבניות הזרקה באמצעות מדפסת תלת-מימדית מקצר את זמני ההכנה ל-5% ומחירו מסתכם ב-30% בלבד מהמחיר של השימוש בתבניות אלומיניום, כפי שמקובל כיום בתעשיית הפלסטיקה.

מנהל תחום כלי הייצור בחברת סטרטאסיס, נדב סלע, אמר שתעשיית המכשור הרפואית לא מנצלת מספיק את היכולות של מדפסות תלת-מימדיות. "בתעשייה העוסקת בהצלת חיים, אנחנו רוצים להמחיש ביחד כיצד המדפסות התלת מימדיות מאיצות את זמני היציאה לשוק של מוצרים חדשים ומוזילות אותם בצורה משמעותית".

אימת ה-FDA

שיתוף הפעולה מיועד להתמודד עם שתי בעיות מרכזיות המטרידות את תעשיית המכשור הרפואי: עלות הכנת כלי-הייצור, ותהליך קבלת אישורי שיווק מה-FDA. התהליך המסורית של הכנת תבניות ייצור מאלומיניום הוא יקר מאוד ואורך זמן רב, מכיוון שיש צורך לייצר תבניות מדוייקות עבור כל אבטיפוס או לאחר כל שינוי מזערי במוצר.

כדי להתמודד עם הבעיה הזו, החלה חברת Worrell להשתמש במדפסות PolyJet של סטרטאסיס, כדי לייצר תבניות שבתוכן מיוצר האבטיפוס מהחומרים הסופיים. התהליך מאפשר לחברה לייצר אבזרים רפואיים אשר יוגשו ל-FDA לקבלת אישורים, ורק לאחר קבלת האישורים להכין את תבנית ההזרקה הסופית מאלומיניום לצורך הייצור ההמוני.

בחודשים האחרונים ביצעה סטרטאסיס מספר הכרזות של מוצרים חדשים. אחת מההכרזות המעניינות האחרונות היא של גרסאות חדשות למדפסות Objet500 ו-Objet260. המדפסות האלו יכולת להדפיס מוצר בשלושה חומרי בסיס שונים בריצה אחת. פירוש הדבר, שהמשתמש יכול לייצר מהם מאות חומרים שונים בעלי דרגות קושי, חיספוס וגמישות שונים.

הדבר מתבצע באמצעות טכנולוגיית Digital Materials של סטרטאסיס. הרעיון הוא שהחומר הסופי מיוצר בתוך המדפסת התלת-מימדית עצמה תוך כדי תהליך ההדפסה: המשתמש יכול לשלוט על היחסים שבין הכמויות של חומרי בסיס, כאשר כל יחס שונה בין חומרי הבסיס, מביא להדפסת חומר סופי בעל תכונות מטלורגיות שונות. התוצאה: הדפסת מוצר המורכב מחומרים שונים לחלוטין זה מזה – בהרצה אחת.

חלק מכני שלם שהודפס באמצעות Digital Material

אינטל קפיטל משקיעה ב-Stratoscale ו-Screenovate

פורסם בתאריך נובמבר 5, 2014נובמבר 5, 2014 ע"י Techtime

Intel Capital ביצעה בעבר אקזיט מוצלח עם היזמים של Stratoscale ו-Screenovate Technologies

קרן אינטל קפיטל, שהיא זרוע ההשקעות הגלובלית של חברת אינטל, הודיעה היום בכינוס הפסגה שלה על השקעות המסתכמות ב-62 מיליון דולר ב-16 חברות טכנולוגיה, ביניהן שתיים מישראל: Stratoscale ו-Screenovate Technologies. חברת Screenovate Technologies מציעה פתרונות ניידים בתחומי הבידור, התפוקה והחינוך. הטכנולוגיה שפיתחה מאפשרת למשתמשי סמארטפונים וטאבלטים להקרין סרטים, משחקים, מצגות ותכנים אחרים באופן אלחוטי היישר מההתקן הנייד לטלוויזיה או לצגים גדולים אחרים.

חברת Stratoscale מפתחת טכנולוגיה חדשה עבור מרכזי נתונים של הדור הבא. החברה בונה תשתית תוכנת runtime למחשוב סקלבילי על מנת לסייע ללקוחות להשתמש בכל משאבי המחשוב ולאחד את המחשוב והאיחסון מכל חלקי מרכז הנתונים. שנת 2014 הייתה שנת שיא בהשקעות של אינטל קפיטל בישראל. במהלכה היא ביצעה 5 השקעות חדשות: Stratoscale, Gigya, Screenovate ,Fortscale, Intigua.

ישראל היא המדינה השלישית מבחינת מספר ההשקעות אחרי ארה"ב וסין בכל העולם. שתיים מההשקעות החדשות הן ביזמים חוזרים שהגיעו לאקזיטים מוצלחים מאוד עם אינטל קפיטל בעבר (Stratoscale ו-Screenovate). העניין בהשקעות בישראל ממשיך להיות ממוקד בטכנולוגיה, לדוגמה: מרכזי נתונים, אחסון, אבטחה, זיכרון, תוכנה, מחשוב תפיסתי, מדיה, התקנים לבישים וניידות. עד היום השקיעה אינטל קפיטל בישראל יותר מרבע מיליארד דולר בכמה עשרות חברות מקומיות.

בכינוס השנתי שלה הודיעה זרוע ההשקעות של חברת אינטל על השקעות ב-16 חברות חדשות בהיקף כולל של כ- 62 מיליון דולר. בסה"כ צפויה הקרן להשקיע השנה בחברות סטארטאפ כ-355 מיליון דולר. "אינטל קפיטל משקיעה ברצף הטכנולוגי המשתרע מהתקנים לבישים והאינטרנט של הדברים עד לאנליטיקה של ביג דאטה וכל מה שביניהם, לרבות שבבי הסיליקון, התקנים חכמים, מחשוב אישי, ענן ומרכזי נתונים", אמר ארבינד סודהאני, נשיא אינטל קפיטל וסגן נשיא בכיר באינטל העולמית.

חברת Keysight החלה להיסחר בבורסה בניו-יורק

פורסם בתאריך נובמבר 5, 2014נובמבר 5, 2014 ע"י Techtime

בשלב זה נאמד השווי של Keysight בבורסה בניו-יורק בכ-5.03 מיליארד דולר

מנכ"ל Keysight, רון נרססיאן, פותח את המסחר בבורסה בניו-יורק

חברת Keysight Technologies הכריזה על השלמת הליך ההפרדה שלה מחברת Agilent Technologies. החברה העצמאית החלה להיסחר ב-3 בנובמבר בבורסה לניירות ערך של ניו יורק תחת הסמל KEYS.

בעקבות הליך ההפרדה, בעלי המניות של Agilent קיבלו מנייה אחת של Keysight על כל שתי מניות של Agilent שבהן החזיקו. ב-1 בנובמבר, 2014, הופצו כ-167.5 מיליון מניות של Keysight לבעלי המניות של Agilent. בשלב זה נאמדת הערכת השווי שלה בבורסה בהיקף של 5.03 מיליארד דולר.

נשיא ומנכ"ל Keysight, רון נרססיאן, אמר שהמהלך מהווה נקודת ציון משמעותית בדרכה של Keysight. "אנחנו מתחילים את המסע שלנו כחברה עצמאית. ההזדמנויות המובילות שקיימות בשוק מוצרי המדידה האלקטרוניים הן כעת ההזדמנויות החשובות מבחינתה של Keysight. כמי שמאחוריהם מורשת בת 75 שנים של הובלה בשוק ובתחום הטכנולוגי, ולאור המודל העסקי המבוסס שלנו, אנו מצפים לספק ערך מיטבי ללקוחותינו ולבעלי המניות שלנו".

חברת Keysight מספקת טכנולוגיות ופתרונות בתחום המדידה למהנדסים, מדענים, יצרנים, עסקים, חוקרים ומשרדי ממשלה, ביותר מ-100 מדינות. משרדיה הראשיים ממוקמים בסנטה רוזה, קליפורניה. בשנת הכספים 2013 הסתכמו מכירותיה בהיקף של כ-2.9 מיליארד דולר. החברה נחשבת לבעלת מעמד מוביל במגזרי התקשורת, התעופה והביטחון, יישומים תעשייתיים, מחשבים ומוליכים-למחצה. כיום היא מעסיקה כ-9,700 עובדים ומתפעלת 12 מרכזי מחקר ופיתוח ברחבי העולם.

כל ההנהלה הבכירה של Keysight הגיעה לבורסה בניו-יורק

מנכ"ל Calypto: "צריך להשתחרר מהתלות ב-RTL"

פורסם בתאריך נובמבר 5, 2014נובמבר 6, 2014 ע"י Techtime

מנכ"ל Calypto, סנג'יב קאול: "שפת RTL הפכה פופולרית מאוד בשוק כאשר מספר השערים בשבב עלה מעבר ל-50 אלף. כעת מספר השערים ברכיב SoC מתחיל להתקרב לכ-1.5 מיליארד שערים, וזו כבר כמות שקשה לטפל בה באמצעות RTL"

CALYPTO CEO

הקושי הגובר להתמודד עם תכנון שבבי SoC גדולים הוא נושא שחוזר ועולה בשנתיים האחרונות כמעט בכל מפגש של אנשי תעשיית הסמיקונדקטורס. הסיבוך הרב, השימוש בעשרות ומאות מקורות IP נפרדים, והזמן הארוך שנמשך תהליך האימות מעוררים מחדש שאלות בדבר הדרך הנכונה כיום לתכנן שבבים.

כמעט ניתן לומר שהתעשייה נמצאת במשבר מתודולגי בתחום התכנון. האם קיים פתרון קסם לבעיה? לא בטוח. אבל יש חברות, כמו למשל Calypto מסן חוזה, קליפורניה, אשר דוחפות מוצרים שנועדו לרענן את תפישת התכנון. במקרה שלה, היא מציעה למתכננים לקפוץ בדרגה אחת למעלה, אל מעבר לשפת RTL המסורתית (Register Transfer Level).

הספין של מנטור גרפיקס

לאחרונה נפגש Techtime עם נשיא ומנכ"ל החברה, סנג'יב קאול במהלך סיור בעמק הסיליקון של GlobalPress. קאול הוא מוותיקי תעשיית ה-EDA בעולם. הוא מילא תפקידי ניהול בחברת Cadence והיה אחראי על תחום ה-RTL בחברת Synopsys. לדבריו, חברת Calypto הוקמה בשנת 2002 על-ידי קבוצת מהנדסים מחברת Mentor Graphics שהתחילו לבדוק כיצד ניתן לסייע למתכננים לבחור במיקרו-ארכיטקטורה המתאימה ביותר לצורכיהם.

חברת מנטור גרפיקס עזרה להם לבצע ספין אוף ועד היום היא המשקיע הגדול ביותר ב-Calypto, אשר מאז הרעיון הראשוני שהביא להקמתה פיתחה תפישה רחבה יותר. מנטור גם סיפקה לה את טכנולוגיית Deep Sequential Analysis, המספקת כניסה לתוך התכנון ברמת ה-RTL כדי לבצע בו תיקונים.

למעשה, קליפטו טוענת שהמוצרים שלה מסייעים לשנות את אופן התכנון של רכיבים חדשים. לדברי קאול, המשבר בתעשיית תכנון השבבים קשור לכמה תהליכים שהתחוללו בו-זמנית.

קאול: "עד לאחרונה, המהנדסים ידעו שבכל מספר שנים מתפתחת תהליך ייצור חדש, אשר מעניק להם ביצועים טובים יותר וטרנזיסטורים רבים יותר, בלא עליית מחירים. המגמה הזו נעצרה לאחר שהתעשייה החלה לייצר שבבים בגיאומטריה של 28 ננומטר. בתהליך הבא, של 20 ננומטר, המחיר של שער לוגי היה יקר יותר מאשר ב-28 ננומטר". למעשה, בכך הסתיים שהתהליך שהגדיר גורדון מור לפני 40 שנה ואשר קרוי "חוק מור".

"לכן הרבה מאוד צוותים החליטו להישאר בגיאומטריה של 22 ו-28 ננומטר. אבל כאן הם מתמודדים עם בעיה חדשה: הרכיבים החדשים הם עתירי אלגוריתמיקה והביצועים צריכים להמשיך ולהשתפר. פירוש הדבר שהם צריכים לשפר את התיכנון הפנימי, ולבחון מיקרו-ארכיטקטורות חדשות. יש צורך כלכלי בתכנון מחדש של בלוקים שלמים".

בעיית מאקרו במיקרו-ארכיטקטורה

"התכנון של שבב חדש כל-כך מורכב, שכיום קשה מאוד לבצע שינויים במיקרו-ארכיטקטורה אפילו כאשר מתברר שהיא גורמת לעלייה בצריכת ההספק או לירידה בביצועים. במקרים רבים המהנדסים נצמדים לפתרון אחד, מבלי להיות מודעים לכך שיש אפשרויות אחרות לממש את התכנון". בנוסף, קיימת דילמת ה-RTL: שפת תכנון החומרה הוותיקה מתקרבת לסוף דרכה.

"שפת RTL הפכה פופולרית מאוד בשוק כאשר מספר השערים בשבב עלה מעבר ל-50 אלף, והמהנדסים התקשו להתמודד עם התכנונים ברמת השער. לדעתנו כעת מתחולל תהליך דומה. מספר השערים ברכיב SoC מתחיל להתקרב לכ-1.5 מיליארד שערים, וזו כבר כמות שקשה לטפל בה באמצעות RTL. צריך לעבור לשפה עלית גבוהה יותר (High Level Synthesis)".

כיצד אתם עונים לצרכים הללו?

קאול: "כיום אנחנו מספקים לתעשייה את את תוכנת הפיתוח Catapult HLS. היא מסוגלת לקבל תכנונים שנכתבו בשפות כמו ANSI C/C++ או SystemC ולתרגם אותן לקוד RTL. היא גם מאפשרת לבצע את הסימולציה בשפה עלית, שבה היא מהירה פי כמה אלפים מסימולציה בשפת RTL. תהליך האימות הוא יקר וארוך מאוד. רק בחברת אינטל יש כיום 120 אלף שרתים העוסקים אך ורק בסימולציה של תכנוני שבבים".

בנוסף, היא מאפשרת למהנדסים לקבל המלצות על מיקרו-ארכיטקטורות אלטרנטיביות בכל שלב בתכנון, כדי להגיע לרמת יעילות מירבית. היום צריך לייעל את התהליך מכיוון שהקטנת גודל הצומת בשלב הייצור כבר אינה מהווה תרומה כלכלית. לדבריו, עד היום בוצעו כ-1,000 טייפאאוט באמצעות התוכנה. בין הלקוחות שרכשו אותה: גוגל, קואלקום, AMD, טושיבה ואפילו חברת CEVA הישראלית.

זה לא קשה לספק תמיכה גם ב-C וגם ב-SystemC?

"כאשר בדקנו את השוק התברר לנו שברמת השפות העיליות, יש מהנדסים המעדיפים C++ ויש מהנדסים המעדיפים SystemC. התברר שאנחנו חייבים לספק את שתי האופציות".

מהי המגמה הבולטת של השנים הבאות?

"הרבה מאוד מההתקדמות בתעשייה השבבים הושג בזכות השימוש החוזר ב-IP שפותח ב-RTL. אבל אנחנו רואים שיש עכשיו צורך כלכלי לתכנן מחדש חלק גדול מהבלוקים. הלקוחות שלנו מחפשים דרכים חדשות לשנות את שיטות התכנון המסורתיות שלהם".

בין מלאנוקס לאנאפורנה: לקחים מכנס CDNLive 2014

פורסם בתאריך נובמבר 4, 2014נובמבר 6, 2014 ע"י Techtime

מנכ"ל אנאפורנה הסודית: "אנחנו בונים חברה גדולה. העזרה של Cadence היתה חשובה". ארז צור פתח את כנס CDNlive: "אנחנו נמצאים בחזית השינויים בתעשייה"

ומייסד ומנכ"ל Annapurna בילי הרבוג'ה (מימין) מנהל התפעול של Mellanox שי כהן

הכנס הטכנולוגי השנתי CDNLive של חברת Cadence, שהתקיים אתמול בתל-אביב, מספק הזדמנות מצויינת לחוש את המגמות בתעשיית השבבים העולמית. השנה הגיעו לארוע כ-850 מקצועני סמיקונדקטור ישראלים ונציגים של יותר מ-160 חברות. מנכ"ל קיידנס ישראל, ארז צור, אמר שהחברה נמצאת כיום בחזית השינויים בתעשיית השבבים, המשפיעים גם על חברות הסטארט-אפ וגם על החברות הגדולות.

אחד מהדיונים המרתקים של המליאה היה רב-שיח בהנחיית ארז צור ובהשתתפות מנהל התפעול הראשי (COO) של Mellanox שי כהן, ומייסד ומנכ"ל חברת Annapurna Labs בילי הרבוג'ה. האחרונה עוסקת בפיתוח שבבים להעברת נתונים מהירה במרכזי נתונים, כאשר יו"ר החברה והמשקיע הגדול ביותר בה הוא אכיגדור וילנץ, מייסד גלילאו (שנימכרה למארוול ב-2.7 מיליארד דולר). מכיוון שהיא פועלת עדיין תחת מעטה של סודיות (Stealth Mode) היא לא חושפת את מהות הטכנולוגיה והפתרון שהיא מפתחת.

כל שבב עולה 40-60 מיליון דולר

למרות זאת יש דמיון בין השתיים: מדובר בשתי חברות שבבים ישראליות שלקחו על עצמן את המשימה להקים תעשייה גדולה ולא לחפש אקזיט מהיר. שתיהן נמצאות בשלבים שונים במחזור החיים שלהן: אנאפורנה היא חברת סטארט-אפ שהוקמה לפני שלוש שנים, ומלאנוקס היא מובילה עולמית מבוססת הקיימת כבר 15 שנים.

שי כהן ממלאנוקס הסביר שעלות פיתוח שבב חדש מסתכמת היום בכ-40-60 מיליון דולר, "כך שהלחץ על הביצוע הופך למהותי. בהסתכלות קדימה, 15 השנים הבאות יהיו לא פחות מאתגרות מ-15 השנים הראשונות. ברגע שאתה לוקח נתח גדול מהשוק, יש לך תחרות מהאריות ואתה חייב כל הזמן לשאוף להתקדם ולהיות מוביל טכנולוגי".

יותר מ-850 מקצועני שבבים הגיעו לכנס שנערך אתמול בתל-אביב

כהן רמז על מדיניות הרכישות של החברה: "ככל שאתה גדל, אתה צריך להסתכל החוצה, לעולם. למשל, בנושאים של מומחיות בנושאים ספציפיים. לכן, קנינו חברות בארה"ב ובדנמרק, העוסקות ומומחיות בתחום האופטיקה שלא קיימת בארץ (Silicon Photonics).

"תשתית רחבה של IP היא קריטית. הפילוסופיה שלנו היא לעשות את כל מה שחשוב בתוך החברה". לדבריו, הרצון של מלאנוקס לשלוט בגורלה הוביל אותה לעסוק בפיתוח כל מרכיבי המערכת, מרמת התוכנה ועד רמת השבב. " לכן לאסטרטגיה של קיידנס, שמסתכלת על הפתרון ולא רק על השבב, יש השפעה מעשית על העסקים שלנו".

כיצד לדבר עם המשקיעים

בילי הרבוג'ה סיפר שחברת אנאפורנה הוקמה בשנת 2011 מתוך מטרה לבנות חברת שבבים גדולה בראייה ארוכת טווח. "עלות פיתוח השבב הראשון שלנו הייתה כ-20 מיליון דולר, אבל אנאפורנה גייסה בשלב הראשון רק 21 מיליון דולר. כך שנאלצנו להצליח כבר בסבב הראשון ולהביא הכנסות שיחזירו את ההשקעה.

"כיום המשקיעים לא מתלהבים להשקיע בחברות שבבים. לכן אם אתה רוצה לבנות חברה רצינית אתה צריך ללכת לשוק גדול ולשכנע את המשקיעים שיש בו הרבה סיכויים. כיום יש באנאפורנה 87 עובדים ואנחנו מקפידים על הפרדה בין המו"פ לבין המכירות, מכיוון שכל המו"פ שלנו נמצא בארץ אולם העסקים הם גלובליים, ואנחנו צריכים להיות קרובים ללקוחות".

"פיתוח חומרה ותוכנה במקביל – הכרח"

במהלך הכנס נפגש Techtime עם צ'ארלי הואנג, סגן נשיא בכיר בקבוצת הווריפיקציה ומכירת מערכות בקיידנס. לדבריו, לשלב האימות (Verification) בתכנון השבב יש את ההשפעה הגדולה ביותר על זמן היציאה לשוק. "לכן ביצענו השקעות גדולות מאוד בשנתיים האחרונות, כולל רכישת החברות Jasper (עם מרכז פיתוח בישראל), חברת Forte ופיתוח פנימי.

"אחת מהדרכים היעילות לקצר את זמן היציאה לשוק הוא לאפשר פיתוח תוכנה במקביל לפיתוח השבב, מכיוון שזמן פיתוח התוכנה יכול לעכב את יציאת השבב בכ-6 חודשים בממוצע. פיתוח תוכנה במקביל לפיתוח השבב הפך להכרח".

כיצד אתם מתמודדים עם הבעייה הזו?

הואנג: " השקענו מאמץ גדול מאוד במערכת Palladium. זו מערכת ותיקה מאוד שהתמודדה עם רוב האתגרים בתעשייה ואנחנו מעניקים לה בהדרגה יכולות להעברה בטוחה של תכנוני שבבים. חברות רבות מבצעות אימות של השבב באמצעות פיצול התכנון לאב טיפוס מרכיבי FPGA, אולם לא תמיד השיטה יעילה, מכיוון שגם ההעברה ל-FPGA דורשת התאמות מיוחדות בשלב האמולציה שדורשות שינוי של התכנון המקורי.

"ברבעון הקודם הכרזנו על מערכת ה-Prototyping החדשה Protium שמתמודדת בדיוק עם האתגר הזה. היא מאפשרת המרה ישירה של התכנון המקורי ללא שינויים, ללא בעיות timing ועם bring-up מהיר. היא מאפשרת להריץ את התכנון של שבבים גדולים המכילים עד 100 מיליון שערים על-גבי רכיבי FPGA מסוג Xilinx Virtex-7 2000T".

צ'ארלי הואנג בראיון ל-Techtime. שבבים גדולים נכשלו בגלל האינטקונקט

"כמו-כן פיתחנו גישה היברידית, המאפשרת לנו להשתמש במקרים מסויימים בקוד SystemC במקום בקוד RTL. למשל, אנחנו מחליפים את קוד ה-RTL של מעבדי ARM בקוד בשפת SystemC ועל-ידי כך מאיצים את מהירות הבדיקה פי 50. יכולות אלה יכולות ולהאיץ את מהירות האימות פי ארבעה בהשוואה לדור הקודם".

עדיין אין לכם IP הקשור לקישוריות בתוך ה-SoC. מה המצב היום בתעשייה?

"כיום אסטרטגיית ה-IP שלנו ממוקדת בנושאים כמו גישה לזיכרונות, PCIe, USB, MIPI וכדומה. אולם להערכתי עדיין לא בודקים מספיק את נושא הקישוריות בתוך השבב (Interconnect). ראינו שבבים גדולים מאוד שפותחו בזהירות אבל כשלו בגלל בעיות בתחום הקישוריות. כרגע אנחנו עובדים בצורה הדוקה מאוד עם יצרניות קישוריות כדי לבצע בדיקות יעילות של כל מרכיבי השבב".

מהו המצב בישראל מבחינתך?

"המהנדסים הישראלים מאוד יצירתיים ונמצאים בשורה אחת עם מרכזי התכנון המובילים בעולם. בדיוק מחר אני אבקר בצוות הפיתוח הישראלי של חברת Jasper לשעבר. מדובר ב-25 עובדים היושבים בחיפה. בסך הכל צוות המחקר והפיתוח שלנו בישראל כולל כיום כ-165 עובדים, כולל עובדי וריסיטי לשעבר ועובדי חברת טראנסוויץ', העוסקת בפיתוח IP".

לאן הולכת תעשיית השבבים?

מנהל הטכנולוגיות הראשי בקבוצת ה-IP של קיידנס, כריס רואן, הציג את חמשת התחזיות המרכזיות בתחום תכנון השבבים:

המושג "אינטרנט של הדברים" (IoT), יוחלף בביטויים ממוקדים יותר, כמו מחשוב לביש, בית-חכם, הרכב, השוק הרפואי ועוד.

תכנון ה-SoC יסתעף ל-IP מובחן, כלי תכנון וצמתי סיליקון, הן עבור מכשירים "רגילים" והן עבור מכשירים מרובי נתונים בהספק אולטרה-נמוך.

המחשוב הקוגניטיבי יניע את החלוקה לתת מערכות "מופעלות-לרוב" או "מופעלות-חלקית" כדי לספק את האשליה של "מופעל תמיד".

צפוי המשך הגידול במעבדים משובצים ו וגידול מואץ במעבדי dataplane ממוקדי-יישום.

ולבסוף, התעשייה תשתחרר סוף סוף מאימת "חוק מור'": היצירתיות בתחום היישומים תחליף את הספירה המסורתית של מספר הטרנזיסטורים בשבב.

הזוכה בתחרות האבזרים של Intel: צמיד ההופך לרחפן

פורסם בתאריך נובמבר 4, 2014נובמבר 6, 2014 ע"י Techtime

בלחיצת אצבע, הצמיד שזכה בתחרות Intel ניפרס ונעשה מל"ט המרחף באוויר, מתכוונן אל המשתמש ומצלם אותו. הצוות הזוכה קיבל חצי מיליון ד' להשלמת הפיתוח

אבטיפוס של הצמיד-מל"ט כרוך על פרק כף היד

חברת אינטל (Intel) הכריזה על המוצר הזוכה בתחרות Make It Wearable שהיא יזמה, לפיתוח יישום מעשי חדשני של טכנולוגיה לבישה. הפרויקט שקיבל את המקום הראשון הוא Nixie – צמיד שהופך לרחפן המסוגל לצלם תמונות על-פי דרישה. חברי הצוות האמריקאים זכו בפרס בשווי 500 אלף דולר, בו ישתמשו כדי להשלים את נפיתוח ולהוציא אותו אל השוק.

בשלב זה הצמיד נמצא עדיין בשלבי פיתוח. הוא מבוסס על הקונספט של מל"ט זעיר בעל ארבעה מנועים קטנים המורכבים על שני צירים גמישים שניתנים לקיפול ולהתלבש על פרק כף היד. בשורש הצירים מצוייה מצלמת וידאו קטנה. כאשר המשתמש משחרר את הצמיד, הצירים הגמישים נפרשים והמנועים מתחילים לעבוד. המל"ט הזעיר ממריא ומתחיל לצלם את המשתמש. למעשה, הוא פוטר את המשתמשים מהצורך לשאת מצלמת GoPro הפופלרית. מכיוון שהמוצר עדיין מצוי בשלבי פיתוח, הצוות לא מסר מידע טכני התשתית המיחשובית ועל ממשק הניהול של Pixie.

"עתיד המחשוב הלביש הוא חסר גבולות וההזדמנויות לחשוב באופן יצירתי העניקו לנו את ההשראה לייצור את Nixie, אמר מוביל הקבוצה, כריסטוף קוסטל. המוצר המפתיע מבוסס על שבב Intel Edison. התחרות יצאה לדרך בתחילת השנה במהלך תערוכת CES 2014 ולגמר עלו 10 פרויקטים שנבדקו מבחינת היצירתיות והמקוריות של רעיונות הפותרים בעיות אמיתיות ויומיומיות והמשיכה שתהיה להם לשימוש המוני.

התותבת החכמה Open Bionics. זכתה במקום השני

בפרס השני בתחרות זכה פרויקט Open Bionics שקיבל פרס בשווי 200 אלף דולר. הצוות של Open Bionics פיתח כף-יד תותבת ממוחשבת המודפסת במדפסת תלת מימדית לצורך הפחתת עלויות ייצור. מטרת הפרוייקט היא לספק כף יד תותבת בעלת פונקציונליות גבוהה מאוד, ובמחיר זול מאוד. התכנון התבסס על מעבד אדיסון של אינטל, אשר מבצע את כל חישובי הכיפוף והעוצמה של המיפרקים כדי לספק רמת תיפקוד גבוהה למשתמשים.

נוגעת ללב במיוחד היתה תגובה של סטודנטית מסוריה, אשר לצד הסרטון של הפרוייקט ביוטיוב, ביקשה סיוע בהרכבת התותבת החכמה. היא סיפרה שהורידה את רשימת החומרים של המוצר מאתר האינטרנט של צוות הפיתוח, כדי לבנות אותה עבור חברה קרובה שנפצעה במלחמת האזרחים, אולם לא הצליחה להפעיל אותה, ומבקשת סיוע מהמפתחים. חלק מהמגיבים לסירטון ביוטיוב טען שלדעתו זה המוצר שהיה צריך לקבל את הפרס הראשון.

מציאות רבודה בכף היד. כפפת העבודה החכמה ProGlove

במקום השלישי בתחרות זכה פרויקט ProGlove הגרמני שקיבל פרס בשווי 100 אלף דולר. הפעם מדובר בכפפה המאפשרת למשתמש לעבוד מהר יותר, לקבל חיווי ישיר על סכנות במקום העבודה ומידע נגיש על רכיבים ותפקוד. למעשה מדובר בכפפה המשמשת עובדים בקווי ייצור, אשר כוללת מעבד אדיסון ומערך של חיישנים.

היא מסוגלת לקרוא סימוני ברקוד ולהציג מידע לעובד, לקבל מידע על סביבת העבודה, כמו טמפרטורת החץ, עוביו ולייבא מידע כמו שרטוטים טכניים והוראות הרכבה. למעשה, מדובר במעין גירסא ידנית של רעיון המציאות הרבודה, הפעם באמצעות כפפת עבודה ולא באמצעות משקפיים חכמים, דוגמת Google Glass.

לצפייה בשאר הפרוייקטים שהגיעו לגמר, הקליקו: https://makeit.intel.com/finalists

הרווח הנקי של DSPG צמח ב-94%

פורסם בתאריך נובמבר 3, 2014 ע"י Techtime

מנכ"ל DSPG, עופר אליקים: "אנחנו חוזרים למסלול של צמיחה בהכנסות. ההשקעה במוצרים החדשים הוכיחה את עצמה"

ההכנסות של חברת DSPG מהרצליה צמחו ברבעון השלישי ב-4% והסתכמו בכ-36.7 מיליון דולר. הרווח הגולמי ברבעון השלישי הגיע ל-40% מהמחזור, לעומת 39% ברבעון המקביל. הרווח הנקי על בסיס GAAP גדל ב-94% לעומת הרבעון המקביל והסתכם ב-0.8 מיליון דולר.

מנכ"ל DSPG, עופר אליקים אמר שהחברה חזרה למסלול של צמיחה בהכנסות. "ההשקעה במוצרים החדשים הוכיחה את עצמה ותורמת משמעותית לתוצאות הכספיות. ההכנסות בשוק הטלפוניה המשרדית ובתחום נתבי התקשורת הביתיים הגיעו לשיא. בהתבסס על ההזדמנויות בשווקים החדשים ועל התפנית העסקית שביצענו, אנחנו צופים צמיחה ברבעון הרביעי ובשנת 2015 כולה".

שלושת תחומי התקשורת הביתית

שוק התקשורת הביתית בו פועלת DSPG כולל שלושה תחומים: שבבים לטלפונים אלחוטיים המתאפיין ברווחיות גבוהה אך סובל מדעיכה בשנים האחרונות, ושני תחומים צומחים חדשים יחסית: שבבי DECT לנתבי תקשורת חכמים ושבבים בטכנולוגיית ULE המאפשרים יישומי אינטרנט-של-הדברים (IoT).

במהלך הרבעון השלישי החליטו כמה ספקיות תקשורת מובילות בארה"ב ואירופה לשלב את שבבי DSPG בנתבי התקשורת שלהן. החברה לא מסרה בשלב זה את היקף הכנסותיה בתחום חדש זה, אך ציינה כי ברבעון השלישי נרשמו הכנסות שיא ממכירות שבבים עבור נתבי תקשורת ביתיים. DSPG מעריכה שהביקוש לשבביה בתחום צפוי לגדול משמעותית ברבעונים הבאים.

בתחום ה-IoT, החברה פיתחה שבב אשר שולב בנתב תקשורת מבוסס קואלקום, ומאפשר יישומי אוטומציה ביתיים ושליטה מרחוק על מוצרים בבית, לצד טלפוניה באיכות HD. במקביל, שולב שבב של DSPG בנתב תקשורת מבוסס אינטל, המאפשר יישומי IoT בתדר הטלפוניה האלחוטית.

לצד שוק התקשורת הביתית, פועלת DSPG גם בשוק הטלפוניה המשרדית באמצעות שבבי VoIP שפיתחה. מכירות ה-VoIP הגיעו ברבעון השלישי לשיא של 4.4 מיליון דולר: גידול של 130% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.

Orbotech תחצה את מחסום החצי מיליארד דולר

פורסם בתאריך נובמבר 3, 2014נובמבר 4, 2014 ע"י Techtime

עיסקת SPTS תרמה לאורבוטק כ-53 מיליון דולר מכירות ברבעון. על-פי התחזית לרבעון האחרון, מכירות Orbotech ב-2014 צפויות להסתכם בכ-577 מיליון דולר

מערכת CVD של SPTS לפרוסות סיליקון של 75-300 מ"מ

היקף המכירות של חברת אורבוטק הסתכמו בכ-167.3 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2014. לראשונה כוללות המכירות גם את התוצאות העיסקיות של חברת SPTS, שאותה רכשה אורבוטק בחודש אוגוסט השנה תמורת 371 מיליון דולר. החברה דיווחה על רווח נקי של 22.6 מייליון דולר ברבעון, בהשוואה לכ-13.6 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

עיסקת SPTS הכניסה את אורבוטק לתחום המתפתח של מארזים מתקדמים עבור שבבים גדולים. מבחינה טכנולוגית, מדובר במערכות המסוגלות לייצר מוליכים ברוחב של 5-10 מיקרון, בהשוואה לרוחב מינימלי של 40 מיקרון המקובל בתעשיית המעגלים המודפסים. המכירות המיוחסות ל-SPTS, משתייכות באורבוטק לחטיבת המארזים המתקדמים, הנקראת באורבוטק בשם Semi IC and Systems.

ברבעון האחרון הסתכמו המכירות של חטיבת Semi IC and Systems ב-53.3 מיליון דולר. פירוש הדבר שמכירות אורסוטק בתחומים האחרים כמעט ולא השתנו: 114 מיליון דולר ברבעון הנוכחי לעומת 113.4 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

המיקום הטכנולוגי של אורבוטק (ו-SPTS) במעגל האלקטרוני

בסך הכל, בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכמו מכירות אורבוטק ב-385.3 מיליון דולר, בהשוואה ל-318.8 מיליון אשתקד. החברה צופה שמכירותיה ברבעון האחרון יהיו כ-190 מיליון דולר. כלומר היא תגיע למכירות שנתיות של כ-577 מיליון דולר.

מנכ"ל החברה, אשר לוי, אמר שמחינת החברה הרבעון האחרון היה מאופיין בחידושים טכנולוגיים רבים. "הכרזנו על מערכת הדמאה ישירה (Direct Imaging) מדגם Nuvogo לייצור מסיכות PCB, רשמנו הכנסות ראשונות ממערכת התיקון של צגים שטוחים Prism, ובחודש אוקטובר התחלנו את האספקות הראשונות של מערכות הבדיקה האופטית האוטומטית של צגים שטוחים ממשפחת Quantum".

מגזרי השוק המרכזיים היו: שוק המעגלים המודפסים (41.4 מיליון דולר), שוק הצגים השטוחים (26.7 מיליון), שוק המארזים המתקדמים (45.6 מיליון דולר), מתן שירותים (47.8 מיליון) ומכירות אחרות (ככל הנראה הפתרונות הסולאריים) בהיקף של 5.8 מיליון דולר. קופת המזומנים שבידי החברה מסתכמת בסוף הרבעון בכ-148.4 מיליון דולר. לחברה חובות בהיקף של כ-303 מיליון דולר, שנוצרו בעקבות ההלוואה שהיא לקחה כדי לממן את עיסקת SPTS.

מקאפי: "ארגונים רבים מעדיפים ביצועים על-פני אבטחה"

פורסם בתאריך נובמבר 3, 2014נובמבר 3, 2014 ע"י Techtime

אבטחה הפכה לסוגייה קריטית, אבל כ-33% ממנהלי מערכות המידע הודו שהם משביתים פונקציות של ה-Firewall כדי לא להאט את הביצועים של אפליקציות ארגוניות

חברת האבטחה מקאפי שהיא חלק מאינטל סקיוריטי, פרסמה תוצאות מחקר בנושא ביצועי הרשת ואבטחה וגילתה תוצאות מפתיעות, ובמקרים רבים מדאיגות: ארגונים רבים בוחרים שלא להפעיל פונקציות ויכולות מתקדמות במנגנון האבטחה Firewall על-מנת לא לפגוע בביצועי הרשת. במסגרת המחקר רואיינו 504 מנהלי מערכות מידע (IT) שכ-60% הצהיר כי תכנון הרשת הארגונית התבסס על שיקולי אבטחה.

יחד עם זאת, יותר מ-33% מהנשאלים הודו כי הם משביתים פונקציות של הפיירוול או מונעים הפעלה של פונקציות מסוימות, במאמץ להאיץ את ביצועי הרשת. משה אסרף, מנהל העסקים של מקאפי בישראל, אמר שהשבתת תכונות מרכזיות של פיירוול משיקולי ביצועים הפכה לנוהג נפוץ. "אנחנו סבורים שזו גישה מוטעית", אמר.

"בשנת 2014 חלה עלייה של 200% במספר הפריצות בהשוואה לשנה שעברה ועל כן כיום אימוץ פיירוול מדור חדש הוא קריטי עבור ארגונים". מהמחקר עולה שהפונקציות המושבתות ביותר הן לפי הסדר: DPI, אנטי-ספאם, אנטי וירוס וגישה ל-VPN. פונקציית ה-DPI מזהה פעילות זדונית בתעבורת הרשת ובולמת חדירות באמצעות חסימה אוטומטית של התעבורה לפני שנגרם נזק כלשהו.

מדובר ביכולת חיונית ורבת עוצמה להגנה בפני איומים ומרכיב מרכזי בדור החדש של מוצרי פיירוול, המהווה כיום כ-70% מהרכישות בתחום זה. ארגונים רבים משביתים את ה-DPI בגלל העומס שהוא יוצר על משאבי הרשת, וגורם לירידה של כ-40% בביצועי תעבורת הרשת. החברה מסרה ש-Next Generation Firewall שלה עם יכולת DPI מופעלת, הציג את אחת מרמות הביצועים הגבוהות בתעבורת הרשת במבחני Miercom.

מקאפי היא עתה חלק מאינטל סקיוריטי: www.intelsecurity.com

מוטורולה ממשיכה להתפצל: לנובו קיבלה את מוביליטי

פורסם בתאריך נובמבר 3, 2014נובמבר 4, 2014 ע"י Techtime

לנובו רכשה מגוגל את חטיבת מוטורולה מוביליטי, וזברה האמריקאית רכשה את החטיבה הארגונית של מוטורולה סולושנס, הגדולה ממנה פי שניים וחצי

מימין לשמאל: ריק אוסטרלו ממוטורולה מוביליטי, יו"ר לנובו יאנג יואנגינג ו ליו ג'ון נשיא חטיבת המובייל של לנובו

חברת מוטורולה הולכת ונעלמת בהדרגה. שלשום הודיעו לנובו וגוגל על השלמת העיסקה שבה נמכרה Motorola Mobility ליצרנית המחשבים הסינית. החברה תמשיך לפעול כחברה בת בבעלות לנובו עם הנהלה בשיקאגו, ארה"ב. כל 3,500 העובדים בעולם יצטרפו לחברת לנובו, מתוכם הגרעין המרכזי של 2,800 עובדים בארה"ב, העוסקים בפיתוח, שיווק ותמיכה במוצרים.

לנובו תשלם 2.91 מיליארד דולר, מתוכם 660 מיליון דולר במזומן, ובמניות של לנובו בשווי של כ-750 מיליון דולר. בעקבות העיסקה תחזיק גוגל ב-4.7% ממניות לנובו. שאר ה-1.5 מיליארד דולר ישלמו בשלושה תשלומים שנתיים. "היום השלמנו מהלך היסטורי", אמר יו"ר ומנכ"ל לנובו, יאנג יאנגינג, "ואנחנו מוכרנים להתחיל ולהתחרות בשוק הסמארטפונים. מוטורולה מעניקה לנו נוכחות חזקה בארה"ב ובמשווקים בוגרים אחרים, טכנולוגיה מצויינת וקשרים הדוקים עם ספקיות שירותי התקשורת".

מתוך אלפי הפטנטים של מוטורולה, במתכונת החדשה החברה תחזיק רק ב-2,000 פטנטים, כאשר רוב הפטנטים של מוטורולה יישארו בידי גוגל והיא תעניק למוטורולה רישיון שימוש בהם. מנהל קבוצת המובייל של לנובו, ליו ג'ון, יהיה יו"ר חברת מוטורולה, אשר תנוהלת על-ידי ריק אוסטרלו, אחד מהבכירים לשעבר של החברה. לדברי ליו, בזכות היכולות החדשות, הוא צופה שמוטרולה-לנובו תמכור בשנה הקרובה כ-100 מיליון אבזרים ניידים.

העיסקה האחרונה מסיימת את המהלך הנועז והשנוי במחלוקת שאותו ביצעה גוגל בשנת 2012, כאשר רכשה את מוטורולה מוביליטי תמורת סכום עתק של כ-12.5 מיליארד דולר. בדצמבר אותה שנה היא מכרה את חטיבת הממירים של מוטורולה מוביליטי, Motorola Home, לחברת ציוד הטלקום אריס גרופ (Arris) תמורת קצת יותר מ-2 מיליארד דולר.

מוטורולה סולושנס: המתחרה הקטן קונה את המתחרה הגדול

אולם תהליך ההתפרקות לא פוסח גם על חברת מוטורולה סולושנס, שהיתה החטיבה השנייה במה שהיה בעבר חברת מוטורולה הגדולה. לפני כשבועיים נחתם הסכם למכירת חטיבת העסקים הארגוניים של מוטורולה סולושנס לחברת Zebra Technologies מאילינוי תמורת 3.45 מיליארד דולר במזומן. העיסקה צפויה להסתיים בסוף השנה.

מכירות החטיבה הארגונית של מוטורולה סולושנס הסתכמו בכ-2.5 מיליארד דולר בשנת 2013, והיא נחשבה לאחת מהמתחרות הקשות של זברה, שמכירותיה הסתכמו בכ-1 מיליארד דולר. לאחר העיסקה, מדובר בגוף חדש המעסיק כ-4,500 עובדים (שממנו 3,500 הם עובדי מוטורולה) ובעל מכירות המשותפות הנאמדות בכ-3.5 מיליארד דולר. בעקבות העיסקה, הופכת מוטורולה סולושנס לחברה הממוקדת בפתרונות תקשורת ומידע בשוק ביטחון הציבור והשוק הממשלתי.

חילופי תפקידים בהנהלת Robogroup

פורסם בתאריך נובמבר 2, 2014נובמבר 2, 2014 ע"י Techtime

מאז כניסת המנכ"ל החדש לתפקיד בתחילת השנה, בוצעו מספר חילופי תפקידים בהנהלת Robogroup

ROBOGROUP HQ

חברת Robogroup מפארק אפק שבראש העין דיווחה היום על הפסקת עבודתו של משה יצחק בן פורת בתפקיד סמנכ"ל הפיתוח העיסקי והעברתו לתפקיד אחר בחברה. השינוי התבצע יום לאחר שגדעון אוגניוש נימוי הפסיק למלא את תפקיד סמנכ"ל המכירות הבינלאומיות ומונה לתפקיד של מנהל מכירות. עדיין לא נמסר מי יחליף אותם.

חברת Robogroup מתמחה באספקת תוכניות הכשרה חינוכית בתחומי הטכנולוגיה והרובוטיקה. במחצית הראשונה של 2014 הסתכמו מכירותיה בכ-5.8 מיליון דולר בהשוואה לכ-7 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. ההפסד לפני מסים הסתכם ב-1.5 מיליון דולר, בהשוואה ל-0.1 מיליון דולר אשתקד.

בחודשים האחרונים החברה חווה שינויים פרסונליים רבים בהנהלתה. בחודש ינואר התמנה עידו ירושלמי למנכ"ל החברה במקומו של ד"ר שחר פרנק, שהתפטר לאחר כשנה ורבע בתפקיד. ירושלמי הגיע מחברת תה"ל (תכנון המים לישראל) שבה שימש כסמנכ"ל מכירות ופיתוח עסקי במשך 8 שנים.

בתחילת מאי מונתה יעל אמיתי לתפקיד סמנכ"לית מחקר ופיתוח בחברה, במקומו של אלון כדורי. אמיתי הגיעה מתפקיד של מנהלת פרוייקטים בכירה בחברת התוכנה מלמ שכר.

למרות התוצאות המאכזבות של תחילת 2014, החברה נמצאת מול אחד מהפרוייקטים הגדולים ביותר שלה. בימים אלה היא מנהלת משא ומתן עם מדינה באפריקה לפרוייקט בינוי ושיפוץ והקמת מעבדות לימוד במדינה באפריקה בהיקף של כ-105 מיליון דולר. קבלת הפרוייקט עדיין אינה ודאית, שכן יש צורך בקבלת אישור הפקרלמנט של המדינה והשגת מימון ארוך טווח מבנק מסחרי וביטוח סיכוני סחר חוץ.

עלייה של 26% במכירות Digi-Key באירופה

פורסם בתאריך נובמבר 2, 2014נובמבר 2, 2014 ע"י Techtime

Digi-Key הכריזה על כניסה לאירופה בעקבות הצלחת הניסוי שהיא ביצעה בישראל

ביתן Digi-Key בתערוכת electronica 2012, שבמהלכה הכריזה על הכניסה לאירופה

חברת הפצת הרכיבים האלקטרוניים, Digi-Key Corporation, דיווחה בשבוע שעבר שמכירותיה באירופה צמחו בשנה האחרונה בשיעור עצום של 26%. החברה מייחסת את הצמיחה למינוי נציגים מקומיים הפועלים מול הלקוחות לצד התשתית הגלובלית המקוונת.

מנהל תחום התמיכה בלקוחות, כריס ביסון, אמר שהלקוחות באירופה מחפשים דרכים חדשות לקצר את זמני הייצור. "אנחנו מספקים להם גם מבחר גדול של רכיבים וגם שירות מותאם אישית, ומגדילים בהתמדה את מספר הלקוחות ביבשת".

למעשה, מדובר בפירות הראשונים של מהלך שאותו החברה החלה לבצע לפני כשנתיים. בשנת 2012 היא הכריזה על הרחבת מערך התמיכה והמכירות שלה לאירופה, בעקבות הצלחת הניסוי שאותו היא ביצעה שנה קודם בישראל. במסגרת זאת הורחבו צוותי התמיכה המקומיים והוקם משרד מרכזי במינכן.

ממינכן ועד ראש העין

כיום החטיבה האירופית של Digi-Key מעסיקה יותר מ-80 עובדים, וכוללת חמישה מנהלי איזורים: הרמן רייטר המנהל את טריטוריית מרכז ומזרח אירופה, איאן וואלאס אחראי על אירלנד ובריטניה, סטיפן ווילגארד מטפל במדינות צפון אירופה, וינסנצ'ו פורגטוריו מנהל את אזור דרום אירופה וצפון אפריקה ודוד מהל מנהל את אזור ישראל ורוסיה ממשרדים בראש העין.

"לאחר שהצבנו את רגלנו באירופה, אנחנו יכולים להמחיש אישית למהנדסים וללקוחות את היתרונות שלנו", אמר סגן נשיא לאזור EMEA בחברה, כריס האגסטרום. במסגרת המהלך, החברה התאימה את אתר האינטרנט שלה ל-81 שפות שונות, בהן 10 שפות אירופיות ו-16 סוגי מטבע שונים. בסך הכל, החברה דיווחה לאחרונה שכיום מגיעות מכירותיה מחוץ לארה"ב להיקף של כ-42% מכלל מכירותיה השנתיות.

כריס ביסום (מימין) וכריס האגסטרום בביקור בישראל

בהודעה מיוחדת שהחברה פירסמה בשבוע שעבר, היא מסבירה את צמיחתה בין השאר בכך שהשוק האירופי (כולל ישראל) מגלה סימני צמיחה בתחום הרכישות העיסקיות המקוונות. להערכת חברת Forrester Research, שוק ה-B2B באירופה צומח בקצב של 11% בשנה. בשנת 2014 הסתכם היקפו בכ-110 מיליארד אירו, ועד לשנת 2017 הוא יגיע להיקף של כ-170 מיליארד אירו. שתי המדינות החשובות ביותר בתחום הזה הן גרמניה ובריטניה, התוספות ביחד כמעט שני-שלישים מהשוק האירופי כולו.

גל ה-B2B באירופה

חברת Digi-Key מותאמת למגמות אלה מכיוון שהפעילות שלה נעשית בעיקר באמצעות האינטרנט. נתוני האינטרנט של החברה כוללים 6.2 מיליון כניסות בחודש (לכל האתרים ביחד) מ-4.5 מיליון מבקרים שונים הצופים בכ-70 מיליון עמודים בחודש. לאחרונה החברה החלה להיכנס לתחום המובייל, באמצעות התאמת האתרים לפטלפורמות ניידות לצורך ביצוע חיפוש וקנייה ניידים. מדובר בתחום צומח, שלהערכתה יצמח מאוד בשנים הקרובות. בבריטניה לבדה, לשם המחשה, החברה צופה צמיחה שנתית של 22% בהיקף עסקי ה-B2B הניידים.

מנהל השיווק של החברה העולמית, טוני האריס, אמר שהחברה בוחנת כבר מספר שנים את השוק הנייד. לצד האפליקציות הניידות שפיתחנו, התחלנו לבדוק את התחום של אפליקציות מוכוונות לקוח (supplier-specific mobile applications), כמו האליקציה שפיתחנו עבור Freescale וניתנת להורדה בחנות iTune. "אנחנו מתכננים להמשיך לחקור את התחום הזה, כדי לתמוך במגוון רחב של טאבלטים, סמארטפונים ואבזרים אחרים".

חברת Digi-Key ממינסוטה, ארה"ב היא ספקית כלל-עולמית של רכיבים אלקטרוניים בכמויות שונות, מרמת האב-טיפוס ועד לייצור בכמויות גדולות. החברה מציעה יותר מ-3 מיליון מוצרים של יותר מ-650 יצרנים. למידע נוסף: www.digikey.co.il.

Click here to access the Digi-Key's mobile applications designed for iPhone, iPod Touch and/or Android users.

To download the free Digi-Key and Freescale ON-THE-GO mobile application, click here.

מפגש המנכ"לים של electronica 2014 יתמקד ב-IoT

פורסם בתאריך נובמבר 2, 2014נובמבר 4, 2014 ע"י Techtime

השאלה המרכזית בפאנל שיפתח את תערוכת electronica 2014 החודש: האם תעשיית השבבים מסוגלת לספק פתרונות IoT בטוחים?

ELECTRONICA 2012 CEO ROUNDTABLE

האינטרנט של הדברים (IoT) הוא כיום הנושא המדובר ביותר בתעשיית האלקטרוניקה. במסגרת תערוכת electronica 2014 שתתקיים בחודש נובמבר במינכן, ייערך דיון מיוחד של מנהלי יצרניות שבבים גדולות בסוגיית ה-IoT והשפעתו על התעשייה.

מגמת האינטרנט של הדברים מעוררת ציפיות רבות בתעשיית האלקטרוניקה. חברת סיסקו העריכה לאחרונה שעד לשנת 2020 יקושרו 50 מיליארד אבזרים בעולם (לצד יותר מ-3 מיליארד טאבלטים וסמארטפונים). הדבר יביא לצמיחה חזויה של כ-90% בהיקף השימוש בחיישנים חכמים, וצמיחה דומה ביישומי קישוריות פנימית בתוך כלי-רכב.

להערכת חברת המחקר Machina Research, בסוף שנת 2022 יהיו בשוק יותר מ-14 מיליארד אבזרים המשתייכים לקטגוריה המתגבשת הזו. המגמה הזו עשויה להשפיע עמוקות על אופן התיפקוד והמודלים העיסקיים של תחומים רבים, דוגמת תעשיית הרכב, שירותי הבריאות ועוד. אלא שסערת הקישוריות העומדת בפתח מעוררת חרדה עמוקה מפני חדירה לפרטיות וחשיפת סודות ונתונים ארגוניים ואישיים.

גודל הסיכון, כגודל הסיכוי

להערכת מארגני תערוכת electronica 2014, הדרך היחידה למצות את הפוטנציאל הטמון באינטרנט של הדברים היא לטפל בשאלת הבטיחות ברמת החומרה וברמת התוכנה. לכן נבחרה שאלת הבטיחות בתחום ה-IoT כנושא מרכזי בתערוכה, וכנושא שבו יתמקד הדיון במיפגש המנכ"לים המסורתי. הארוע פתוח בפני כל המבקרים בתערוכה, ויתקיים ביום ג', 11.11.2014 באולם A3 בשעה 11:00.

בדיון ישתתפו נשיא ומנכ"ל STMicroelectronics קרלו בוזוטי, נשיא ומנכ"ל NXP Semiconductors ריק קלמר, נשיא ומנכ"ל Freescale גרג לואה ומנכ"ל Infineon Technologies ד"ר ריינהארד פלוס.

התערוכה התעשייתית החשובה ביותר

תערוכת electronica המתקיימת מדי שנתיים במינכן ונחשבת לתערוכה הגדולה והחשובה בעולם בתחום הרכיבים, המערכות והיישומים לענף האלקטרוניקה, תציין את יובל ה-50 לפעילותה. השנה ישתתפו בתערוכה כ-2,700 חברות בינלאומיות והמארגנים צופים לכ-80,000 מבקרים.

לדברי אריק צור, מנכ"ל חברת יוני הפקות המייצגת את ירידי מינכן בישראל, לתערוכה מגיעים בדרך-כלל 1,000-1,500 מבקרים מישראל – מספר עצום ביחס לגודל האוכלוסייה. "המארגנים למדו לאהוב את הקהל הישראלי. הם באים במספרים גדולים, פעילים מאוד, שוהים בתערוכה שעות רבות ומשתתפים ערים בדיונים. הם מעניקים הרבה אנרגיה לארוע".

התערוכה תיערך במרכז הירידים במינכן, גרמניה, בתאריכים 11-14 בנובמבר 2014.

למידע נוסף: electronica 2014

ליצירת קשר עם נציגות התערוכה בישראל: אריק צור/דניאלה גרינפלד

03-6492050, [email protected]

אוקסיאל תציג בישראל תהליך ייצור חדש של Nanotubes

פורסם בתאריך אוקטובר 31, 2014נובמבר 4, 2014 ע"י Techtime

הקימה בסיביר מפעל המייצר Carbon Nanotubes בעלות נמוכה פי 100 מהמקובל

חברת אוקסיאל (OCSiAl) הרוסית תציג לראשונה בישראל שיטה חדשה לשליטה בתכונות של חומרים באמצעות הוספה של ננו-צינוריות פחמן (Carbon Nanotubes) בעלות שכבה אחת. ההכרזה תתקיים במסגרת כנס SWCNT שייערך במכון לננו-טכנולוגיה ולחומרים מתקדמים באוניברסיטת בר אילן ב-13 בנובמבר.

חברת אוקסיאל פיתחה תהליך ייצור המוני של ננו-צינוריות פחמן בעלות שכבה אחת (SWCNT), שהוא זול עד פי 100 מהתהליכים הקיימים בשוק. הנושא מעורר עניין רב בתעשייה בישראל, ולכנס נרשמו חברות כמו אינטל, HP, וולטה-וולקן, התעשייה האווירית, רפאל, אלביט, 3M, קודאק ועוד.

המוצר המרכזי של אוקסיאל הוא TUBALL: חומר ייחודי הכולל 75% ננו-צינוריות פחמן בעלות שכבה אחת, אשר יכול לשמש כתוסף אוניברסלי לקשת רחבה של חומרים ומוליכים. החברה החלה לספק תוספים תעשייתיים על בסיס TUBALL לצגי מגע, פולימרים, מוצרי גומי וסוללות ליתיום. כעת היא מפתחת תוספים עבור אלומיניום, בטון, צבעים ומוצרים נוספים.

ישראל היא יעד אסטרטגי

על-פי התחזית של אוקסיאל, הביקוש לננו-צינוריות פחמן בעלות שכבה אחת מצד התעשיות השונות צפוי להגיע בשנת 2018 לכמות של 1,500 טון לשנה. סגן נשיא אוקסיאל, קונסטנטין נוטמן, אמר שישראל היא אחד ממרכזי הידע והחדשנות המובילים בעולם בתחום הננו-טכנולוגיה. "כבר היום אנחנו פועלים מול מספר חברות תעשייתיות ישראליות ומעוניינים להרחיב את בסיס הלקוחות ולהעמיק את שיתוף הפעולה האקדמיה בישראל".

חברת אוקסיאל מפעילה מתקן ייצור ומרכז פיתוח בנובוסיבירק, רוסיה. מטה החברה פועל מלוקסמבורג ויש לה שלוחות בארה"ב, בריטניה, גרמניה ודרום קוריאה. החברה מונה כ-160 עובדים, מתוכם 22 מדענים. בנובמבר 2013 היא חנכה את מפעל הייצור התעשייתי הגדול בעולם לננו-צינוריות פחמן, עם קיבולת של עד 10 טון לשנה.

להרשמה לכנס, הקלק כאן

Camtek מתחילה למכור את מדפסת ה-PCB החדשה

פורסם בתאריך אוקטובר 30, 2014נובמבר 3, 2014 ע"י Techtime

מערכת Gryphone לייצור מסיכות הלחמה באמצעות טכנולוגיות 3D Printing, נמצאת כיום בשני קווי ייצור. Camtek צופה הזמנות מסחריות ראשונות ברבעון הרביעי

מערכת Gryphone של קמטק לייצור מסיכות הלחמה

ברבעון השלישי של 2014 הסתכמו המכירות של חברת קמטק (Camtek) ב-22.4 מיליון דולר, בהשוואה ל-21.7 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. החברה צופה שמכירותיה ברבעון האחרון יסתכמו בכ-20.5-22.5 מיליון דולר. פירוש הדבר שמכירותיה בכל 2014 צפויות להסתכם בכ-89 מיליון דולר

מארז מתקדם מהסוג אליו מיועדת מערכת המטרולוגיה Eagle — מארז מתקדם מהסוג אליו מיועדת מערכת Eagle

יו"ר ומנכ"ל החברה, רפי עמית, מסר שבמהלך הרבעון החברה פתחה מרכז הדגמה ליד לוס-אנג'לס עבור מערכת Gryphone, שהיא מכונת הדפסת מסיכות ההלחמה החדשה שלה למעגלים מודפסים. מרכז ההדגמה מלמד שהחברה מכוונת ככל הנראה בעיקר לשוק האמריקאי, ופחות לשוק באסיה.

פתרונות חדשים למארזים חדשים

בתחילת הרבעון חשפה קמטק את מערכת Eagle, המיועדת לבצע בדיקות של מארזים מתקדמים ורכיבים בעלי תכונות תרמיות מיוחדות. היא מיועדת להתמודד עם החלפת השימוש המסורתי בחוטי זהב לקישור השבב אל המארז, בכדורי הלחמה זעירים המאפשרים חיבוריות ישירה ברמת הסיליקון (Wafer Bumping).

טכנולוגיה זו מאפשרת להקטין מאוד את מארזי השבבים ולייצר מערכים הכוללים מספר פיסות סיליקון בתוך מארז יחיד. טכניקה שקיבלה את הכינוי 2.5D. בשיחת הנוועידה שלאחר פרסום התוצאות, אמר מנהל הכספים של החברה, משה איזנברג, שמערכת Eagle כבר הותקנה במספר קווי ייצור.

החברה מצפה להזמנות נוספות במהלך הרבעון השני ומעבר לייצור המוני ב-2015. "אנחנו מאמינים ששוק המארזים המתקדמים, אשר צפוי לצמוח בשיעור של 20% בשנה, זקוק למערכות מטרולוגיה כדי להשיג ביצועים מסחריים".

לדבריו, גם מכונת Gryphone כבר נמצאת בניסויים בשני אתרי ייצור בעולם. "באתר אחד המכונה עובדת בקו הייצור ובאתר השני היא מבצעת עבודות ברמת קבלת הסמכה מהלקוח הסופי. אנחנו צופים שהאספקה המסחרית הראשונה של המכונה תהיה ברבעון האחרון של 2014, וההשפעה על מכירות תורגש כבר ב-2015".

עופר שגב ייכנס לתפקיד מנהל הכספים של AudioCodes

פורסם בתאריך אוקטובר 30, 2014 ע"י Techtime

ברבעון השלישי של 2014 צמחו מכירות AudioCodes ב-11.2%

ברבעון השלישי של שנת 2014 הסתכמו המכירות של חברת AudioCodes בכ-38.9 מיליון דולר, בהשוואה לכ-37.6 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. החברה דיווחה על הפסד נקי של 708 אלף דולר, בהשוואה להפסד של 935 אלף דולר ברבעון המקביל אשתקד.

נשיא ומנכ"ל אודיוקודס, שבתאי אדלרסברג, אמר שמדובר ברבעון התשיעי ברציפות של צמיחה בהכנסות. "המשכנו להרחיב את עסקי Microsoft Lync, אשר צמחו ביותר מ-10% לעומת הרבעון השני וביותר מ-40% לעומת הרבעון המקביל ב-2013. אנחנו צופים שהמוצרים המיועדים לשוק Microsoft Lync יתקרבו ל-20% מסך המכירות עד סוף שנת 2014.

"הרבעון השלישי הוא החזק ביותר שלנו בתחום בקרי הגבול לשיחות (Session Border Controllers), אשר מכירותיהם הוכפלו בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. לאחרונה קבעה חברת המחקר Infonetics שאודיוקודס היא יצרנית מערכות ה-SBC שהציגה את הצמיחה הגדולה ביותר ברבעון השני של 2014, עם נתח שוק של 12.2%".

בתוך כך הודיעה החברה על מינויו של עופר שגב כסגן נשיא לכספים ו-CFO במקומו של גיא אבידן. המינוי ייכנס לתוקף ב-1 בנובמבר 2014. שגב היה שותף בפירמת ראיית החשבון ארנסט אנד יאנג והקים בה את מחלקת ההייטק בישראל. הוא כיהן כ-CFO של חברות דוגמת נס טכנולוגיות, שבה שימש גם כמנכ"ל. גיא אבידן יעזוב את אודיוקודס בסוף החודש, לאחר יותר מארבע שנים בחברה, במטרה למצוא אתגרים חדשים.

אלקטל לוסנט מצטרפת אל מירוץ ה-G.Fast

פורסם בתאריך אוקטובר 29, 2014 ע"י Techtime

מעבדות Bell של אלקטל לוסנט הדגימו בניסויי מעבדה מהירויות סימטריות של 1Gbps על פני 70 מטרים של כבלי נחושת

חברת אלקטל לוסנט (Alcatel Lucent) הודיעה היום על השקת פתרון חדש לתקן תקשורת הפס הרחב החדש G.fast, מדגם 7368 G.fast Optical Network Terminal – ONT, שיהיה זמין כבר ברבעון הראשון של 2015. הפתרון החדש יאפשר למפעילי תקשורת לפרוס תשתית סיבים אופטיים קרוב יותר לבתי המשתמשים, שכן טכנולוגיית G.Fast מאפשרת להביא תקשורת רחבת פס לבית לקוח באמצעות כבלי נחושת, בלא צורך להתבסס על סיבים אופטיים.

לאחרונה הדגימו מעבדות בל של אלקטל לוסנט את היכולות האמיתיות בפועל של טכנולוגית XG-FAST, שמרחיבות את האפשרויות הטמונות בכבלי הנחושת אף מעבר לכך. ניסויי מעבדה הראו מהירויות סימטריות של 1Gbps על פני 70 מטרים של כבלי נחושת.

ההשקה המסחרית מגיעה לאחר 12 ניסויים עם מפעילי תקשורת, בהם חברת A1 הנמצאת בבעלות טלקום אוסטריה. הניסוי בוצע כשנה לאחר שבניסויי המעבדה של המערכת הושגה מהירות של 1.1Gbps. במקביל, עד סוף השנה יבוצעו 8 ניסויים נוספים עם מפעילי תקשורת, בהם בריטיש טלקום ואורנג'. החברה הודיעה שגם ישראל נבחרה לאתר שבו יתבצע ניסוי. מנכ"ל אלקטל-לוסנט ישראל, אריק טל, אמר שהחברה נערכת על-מנת לאפשר את השקת ה-G.fast בישראל בהקדם האפשרי.

נשיא תחום הרשתות הנייחות באלקטל לוסנט, פדריקו ג'וליאן, אמר שטכנולוגיית G.fast מספקת רוחב פס דומה לזה של סיבים אופטיים.

Synopsys הכריזה על ליבת העיבוד החדשה ARC HS38

פורסם בתאריך אוקטובר 29, 2014אוקטובר 30, 2014 ע"י Techtime

בחודש הקרוב תוציא Synopsys את כרטיס הפיתוח עבורה. מייק תומפסון: "אנחנו יותר חסכוניים בהספק ממעבדי ARM"

SYNOPSYS THOMPSON

חברת Synopsys מסאניוויל, קליפורניה, הכריזה לפני שבועיים על ליבת העיבוד החדשה ARC HS38 עבור יישומים משובצים עתירי עוצמת עיבוד. המעבדים החדשים פועלים בתדר עבודה של 2.2Ghz ומגיעים לעוצמת עיבוד של יותר מ-4,200MIPS בסולם Dhrystone.

פלטפורמת העיבוד החדשה מספקת נתיב הרחבה של מעבדי ARC770 הוותיקים ומופיעה בגרסאות של שתי ליבות ושל ארבע ליבות. במהלך ביקור של Techtime בהנהלת סינופסיס בארה"ב, סיפר מנהל שיווק קבוצת מעבדי ARC, מייק תומפסון, שהמעבד החדש מיועד להריץ בעיקר מערכות הפועלות על-גבי מערכת ההפעלה לינוקס במספר מעבדים בו-זמנית.

מי רוצה מילה באורך 49 סיביות

תומפסון: "המעבד מאפשר עבודה ב-32 סיביות, ב-64 סיביות, ואפילו באורך מילה יוצא דופן של 49 סיביות, שיש לקוחות המבקשים אותה. זו אחת מהתכונות המיוחדות של עולם המערכות המשובצות. מבחינתנו פיתוח קניין רוחני של מעבד הוא מהלך טבעי, מכיוון שאנחנו מספקים בלוקים של קניין רוחני (IP) לתעשיית השבבים, וכיום המעבדים הם חלק בלתי נפרד מהתעשיה. למעשה בכל SoC יש כיום מעבדים".

כלומר אתם מתחרים ב-ARM. מה היתרון שלכם?

"המעבדים צורכים הספק נמוך מ-90mW (כאשר הם ממומשים בגיאומטריה של 28 ננומטר), ולדעתי אנחנו יותר חסכוניים בהספק מחברת ARM, מכיוון שכל מעבדי ARC מבוססים על הרעיון של חסכון באנרגיה. למעשה אנחנו מתחרים בחברות כמו ARM ו-MIPS, ומייעדים את המעבד החדש לשימוש במרכזי נתונים, מעבדי תקשורת, יישומי עיבוד מקבילי, מיחשוב לביש ויישומים משובצים אחרים".

"לכן גם שילבנו בהם יכולות של DSP. התחום היחיד שבו אנחנו לא מתחרים ב-ARM הוא בשוק מעבדי היישומים (Application Processors) בסמארטפונים". לדבריו, החברה מספקת את המעבדים ללקוחות גם בקובץ RTL המאפשר להם לשבץ אותם בכל תהליך ייצור שבבים. היא גם פיתחה אותם באופן שיהיה קל להטמיע אותם בתוך רכיבי FPGA. בחודש הבא (נובמבר) צפויה לצאת ערכת הפיתוח עבור המעבדים החדשים.

פקודות פרטיות של הלקוח

תכונות ייחודיות נוספות של מעבדי ARC HS38 כוללות יכולת איחסון של פקודות ונתונים בנפח של עד 16MB בזיכרון קרוב למעבד (Close Coupled Memory) עבור יישומי זמן-אמת, וכמובן התכונה המאפיינת את כל מעבדי המשפחה: ARC Processor EXtension.

מדובר ביכולת מובנית של המעבדים (בכינוי APEX) המעניקה למשתמשים אפשרות להגדיר פקודות ייחודיות משלהם בתוך סט הפקודות של המעבד. "יכולת APEX נונתנת ללקוחות אפשרות לקשר ישירות למעבד בלוקים משלהם, באמצעות שימוש ב-Verilog או RTL, בלא צורך להשתמש בערוצי קישוריות פנים-שבביים כמו AMBA למשל. להערכתי, כ-60% מהלקוחות שלנו עושים את זה ויכולים להוסיף עד 100 פקודות שונות למעבד".

טדי קרטנשטיין הצטרף להנהלת קבוצת Elma

פורסם בתאריך אוקטובר 29, 2014אוקטובר 29, 2014 ע"י Techtime

קרטנשטיין יהיה נשיא אזור EMEA, האחראי לכ-40% מהמכירות של Elma בעולם

חברת Elma Group הודיעה על מינויו של טדי קרטנשטיין לחבר בהנהלת החברה העולמית, ונשיא חטיבת Elma Europe.

בתפקידו החדש יהיה קרטנשטיין אחראי על כל החברות הבנות של Elma באירופה, במזרח התיכון ובאפריקה (אזור EMEA). איזור זה אחראי לכ-40% מכל המכירות של הקבוצה.

החל מראשון לנובמבר תורכב הנהלת Elma משלושה חברים: המנכ"ל פרד ראג, מנהל הכספים אדווין וויילד וכן טדי קרטנשטיין.

קרטנשטיין מגיע ל-Elma לאחר 10 שנים בחברת Kontron הגרמנית, שבה שימש בתחילה כמנכ"ל קונטרון ישראל ולאחר מכן כסגן נשיא ואחראי על המכירות לכל תחום EMEA, אשר תפסו כמחצית מהכנסות קונטרון בעולם.

קבוצת Elma פועלת משווייץ ומתמקדת בפיתוח וייצור כרטיסים ופתרונות לשוק המערכות המשובצות. בשנת 2013 הסתכמו מכירותיה בעולם בכ-120 מיליון דולר.