בתמונה למעלה: מערכת כיפת ברזל בפעולה. צילום: משרד הביטחון

משרד הביטחון וחברת רפאל חתמו על עסקת ענק להרחבת הייצור הסדרתי של מיירטי כיפת ברזל. המערכת מפותחת בישראל ומיוצרת בשיתוף עם הממשל האמריקני. היא נועדה להגן מפני איומים של רקטות וטילים לטווח קצר ובינוני, וכן מפני איומי כטב״מים. רפאל היא הקבלן הראשי של מערכת כפית ברזל, אשר פותחה בשיתוף עם אלתא, התעשייה האווירית וחברת mPrest. למערכת הזו תפקיד מרכזי במערכת ההגנה הרב-שלבית של מדינת ישראל, הכוללת גם את מערכת קלע דוד ואת מערכת הלייזר מגן אור שפותחו ברפאל או בהשתתפות רפאל. סוכנות ההגנה בפני טילים האמריקאית (MDA), שותפה בפיתוח וייצור מערכות החץ, כיפת ברזל וקלע דוד.

העיסקה ממומנת בכספי הסיוע הביטחוני של ארה"ב עבור מלחמת חרבות ברזל, שאושר על-ידי הקונגרס באוקטובר 2024. מדובר בחבילה בהיקף כולל של כ-8.7 מיליארד דולר. מתוכם הוקצו כ-3.5 מיליארד דולר למשלחת הרכש של משרד הביטחון בארה"ב למימון רכש מתוצרת ארה"ב החיוני לצה"ל. השאר, כ-5.2 מיליארד דולר מיועדים לחיזוק ההגנה האווירית של ישראל באמצעות תגבור ורכש מערכות כיפת ברזל, קלע דוד ומערכת הלייזר מגן אור הנמצאת עדיין בשלבי פיתוח. במקביל, החל משרד הביטחון ביישום תוכנית עצמאות הייצור 'כחול לבן', שנועדה להבטיח ייצור מקומי אשר יצמצם את התלות של צה"ל בייבוא אמל"ח מחו"ל. במסגרת זו נחתמו בסוף שבוע שעבר שתי עסקאות עם אלביט מערכות, בהיקף כולל של כמיליארד שקל.  

במסגרת העיסקה הראשונה תספק אלביט אלפי פצצות אוויר כבדות. במסגרת העסקה השנייה, יוקם מפעל לאומי לחומרי גלם שונים, שעד למלחמה נרכשו ברובם בחו"ל. המפעל יכלול קווי ייצור של חומרים אנרגטיים המשמשים את התעשיות הביטחוניות בישראל. הוא מיועדלצמצם את התלות בייבוא חומרי גלם. מנכ״ל משרד הביטחון, אלוף במיל' אייל זמיר, אמר שהעסקאות יעניקו לישראל יכולת ראשונית כבר בטווח הקרוב, "שתלך ותגדל עד שנגיע לעצמאות בשני התחומים. זהו לקח מרכזי מהמלחמה, שיצמצם את התלות בגורמים חיצוניים ויאפשר לצה"ל לפעול בעוצמה בכל הזירות".

חיל הים, מנהלת 'חומה' במפא"ת (המנהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית) של משרד הביטחון, ביחד עם חברת רפאל והתעשייה האווירית, השלימו בהצלחה סדרת ניסויי יירוט של מערכת "כיפת מגן" בתצורה ימית מספינת מגן, סער 6. המערכת בניסוי הופעלה על-ידי שייטת הסטי"לים (ספינות הטילים), לקראת הכרזתה כמערכת מבצעית. בניסוי נבחנו מספר תרחישים שעימם עשויה המערכת להתמודד, בהם: רקטות, טילי שיוט וכטב"מים.

"כיפת מגן" המותקנת בספינות סער 6 היא מערכת חדשה המבוססת על מערכת "כיפת ברזל" אשר משולבת במערך הארצי להגנה אווירית, לצד מערכות "חץ" ו"שרביט קסמים". חברת רפאל הינה המפתחת של כיפת ברזל. התעשייה האווירית, באמצעות חטיבת אלתא, פיתחה את המכ"ם הימי "אדיר" שהותקן בכיפת מגן, וחברת mPrest פיתחה את מערכת השליטה והבקרה של מערכת "כיפת מגן". ראש מנהלת-ים ברפאל, רן תבור, אמר שסדרת הניסויים שנערכו מהווה את השלב האחרון בתהליך פיתוח והתאמת מערכת כיפת-ברזל לים. שר הביטחון, בני גנץ, אמר שהמערכת, "מאפשרת לנו חופש פעולה חיוני מול שלוחי איראן באזור".

 

חברת רייתאון (Raytheon Missiles & Defense) וחברת רפאל (RAFAEL) הקימו חברה בת משותפת בשם Raytheon RAFAEL Area Protection Systems, אשר תייצר את מערכות כיפת ברזל (Iron Dome) בארצות הברית. שתי החברות מעריכות שעד סוף 2020 הן ישלימו את בחירת אתר הייצור. זה יהיה מתקן הייצור היחיד מחוץ לישראל אשר מסוגל לייצר מערכות שלמות.

מנהל חטיבת מערכות ההגנה בפני טילים של רייתאון, סאם דנק, אמר שהמתקן יאפשר הצטיידות של צבא ארצות הברית ואספקת המערכות לבנות הברית של ארצות הברית. באתר החדש ייוצרו גם טילי היירוט מסוג תמיר (Tamir) שבהם משתמשת ישראל, וגם טילי היירוט מסוג SkyHunter, שהם הגרסה האמריקאית של תמיר. שניהם מיועדים ליירט טילי שיוט, מערכות אוויריות בלתי מאויישות, רקטות, פגזי מרגמה, פגזי ארטילריה ואיומים אוויריים קצרי טווח אחרים.

יותר מ-2,500 יירוטים מבצעיים

מערכת כיפת ברזל נחשבת למערכת ההגנה בפני טילים הנפוצה ביותר בעולם. מאז תחילת הפעלתה בשנת 2011 היא הצליחה להגיע לשיעור הצלחה של 90% ולבצע יותר מ-2,500 יירוטים מבצעיים. חברת רייתאון דיווחה שלהערכתה מוגנת ישראל כיום באמצעות 10 סוללות כיפת ברזל, הכוללות מערכת מכ"ם בשדה, מספר עמדות שיגור וכמה עשרות טילי תמיר בכל אחת מהן.

טילי תמיר מסוגלים לפגוע באיום מתקרב ממרחק של 4-70 ק"מ. אלה טילים בעלי ראש ביות אלקטרו-אופטי וסנפירי ניווט אשר מתמרנים את דרכם אל המטרה ומפוצצים מטען הרס באמצעות פקודה ממרעום קירבה. בעקבות העניין של הצבא האמריקאי ושל צבאות אחרים, פיתחו רייתאון ורפאל את הטיל המיירט SkyHunter, כדי להגדיל את קיבולת הייצור ואספקה של טילים.

שיתוף הפעולה בין רפאל ורייתאון בתחום ההגנה בפני טילים החל לפני עשר שנים. הקשרים התהדקו בשנה שעברה, כאשר הצבא האמריקאי הצהיר שהוא מעוניין לרכוש שתי סוללות כיפת ברזל כדי לסגור זמנית פער בהגנה. באוגוסט 2019 הזמינה ארצות הברית מרפאל שתי מערכות כיפת ברזל עבור צבא היבשה הפרוסים במקומות שונים בעולם.

בדיוק היום (ג') הגיעות לישראל בטיסה שתי משאיות האושקוש אשר ישמשו עבור המערכות של הצבא האמריקאי. במודל ההגנה הרב-שכבתי מפני טילים בליסטיים, מערכת כיפת ברזל מספקת את מעטפת ההגנה הנמוכה ביותר. רייתאון מסרה שהיא משתפת פעולה עם רפאל גם בתחום מערכות קלע דוד (David’s Sling System) המיועדות לספק הגנה בפני איומים גבוהים יותר.

אסטרטגיית הייצור בחו"ל

חברת רפאל נמצאת בבעלות המדינה, והעבירה לה בתחילת השנה דיבידנד של חצי מיליארד שקל. בשנת 2019 הסתכמו מכירותיה בכ-2.7 מיליארד דולר וצבר ההזמנות הסתכם בכ-7.2 מיליארד דולר. הייצור בחו"ל הוא חלק מאסטרטגיה רחבה של רפאל שנועדה לייצר מערכות במדינות היעד, וגם תוצר של דרישה המגיעה ממדינות שונות המתנות הסכמי רכש בטחוני במרכיב של ייצור מקומי.

כך למשל, בנובמבר 2019 קיבלה רפאל הזמנה מצבא גרמניה לאספקת כמה אלפי טילי ספייק וכמה מאות משגרים עבור הטילים. ההזמנה מבוצעת באמצעות חברת Eurospike, שהיא חברה אירופית הנמצאת בבעלות משותפת של רפאל, Rheinmetall Electronics ו-Diehl Defence, ועוסקת גם בייצור הטילים בגרמניה.