ליפ בו-טאן

הממשל הוא בעל המניות הגדול באינטל; טראמפ הוא "הבוס" החדש

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מאת: יוחאי שויגר

לאחר ימים של משא ומתן הודיעה אינטל אמש (ו׳) כי הממשל האמריקאי ירכוש 9.9% ממניותיה בהיקף של 8.9 מיליארד דולר. למרות שהחברה מציגה זאת כהשקעה חדשה מצד המדינה, בפועל אין כאן כסף נוסף: המהלך הוא הסבה של מענקים שכבר הובטחו לה בתקופת ממשל ביידן – 5.7 מיליארד דולר מחוק ה-CHIPS ו-3.2 מיליארד דולר מתוכנית Secure Enclave – לאחזקה ישירה במניות.

למעשה, טראמפ שינה כאן את כללי המשחק בדיעבד: במקום מענקים במזומן כפי שנקבע במקור, אינטל נאלצה להמיר אותם בהחזקת מניות. מדובר בהסכם חסר תקדים, משום שבראשית הדרך לא נדרשה בעלות ממשלתית בתמורה למענקים. המניות נמכרות במחיר של 20.47 דולר למניה, מתחת למחיר השוק [24.8 דולר], ובכך הופכת ממשלת ארה"ב לבעלת המניות הגדולה ביותר באינטל. שני בעלי המניות המשמעותיים הנוספים הם קרנות ההשקעות Vanguard ו-BlackRock.

בהסכם נקבע כי הממשל יחזיק במניות ללא זכויות ניהול ישירות, אך יתחייב להצביע עם המלצות הדירקטוריון – למעט חריגים מסוימים. המשמעות היא שבעל המניות הגדול ביותר אמנם מוגדר "פסיבי", אך בפועל יש לו פתח להשפעה עתידית על קבלת החלטות.

הניצחון של טראמפ

העסקה מצטיירת כניצחון אישי עבור הנשיא דונלד טראמפ, ודוגמה נוספת ליכולותיו במשא ומתן. רק בשבוע שעבר דרש טראמפ מהמנכ"ל ליפ-בו טאן, שנכנס רק לפני מספר חודשים לתפקידו, להתפטר, בטענה לקשרים הדוקים מדי עם גורמים בסין, דבר שלדבריו יצר ניגוד אינטרסים. הדרישה פגעה במעמדו של טאן והציבה אותו בעמדת מיקוח חלשה מאוד מול הממשל. במפגש בין השניים הושגה פשרה: טאן נשאר בתפקידו, אך בתמורה הממשל הפך לבעל המניות הגדול ביותר.

טראמפ מיהר לנכס לעצמו את ההישג התקשורתי והציג את טאן כמי שנכנע ללחץ: ״הוא נכנס לפגישה רק כדי לשמור על העבודה שלו, ובסוף נתן לנו 10 מיליארד דולר עבור ארצות הברית. כך הרווחנו 10 מיליארד דולר", אמר טראמפ ביום שישי, לפי ציטוט ברויטרס. הטון הציני והעוקצני הפך את העסקה לא רק לאירוע כלכלי אלא גם להצהרה פוליטית, שמציבה את טראמפ כמנצח הגדול. מבין השורות, אולי גם ניתן ללמוד מי הוא מעתה "הבוס" החדש של אינטל. 

ההפסד של טאן

עבור טאן מדובר במכה קשה. הוא מנסה להוביל רה־ארגון מקיף באינטל ולשקם את פעילות ה-Foundry, אך הדרישה הפומבית להתפטר ערערה את מעמדו הפנימי והציבורי. רק לאחרונה, עם פרסום דו״ח הרבעון השני, הציג טאן תוכנית התייעלות רחבת היקף והדגיש כי בכוונתו לנקוט זהירות בהרחבת קיבולת הייצור כדי לא להכביד על מצבה הפיננסי של החברה.

לצד ביטול פרויקטים באירופה, הוא אף הודיע כי אינטל תשהה את המשך הרחבת מפעלי הייצור באוהיו. החלטה זו ניצבת כעת בסתירה למדיניות הממשל, המבקש להגדיל את הייצור על אדמת ארצות הברית. השאלה היא האם כעת, כשהממשל מחזיק במעמד של בעל מניות ראשי ובוחן מקרוב את צעדיה של אינטל, תיאלץ החברה לחדש את ההשקעה באוהיו כדי לרצות אותו. מהיום ואילך, כל דו״ח רבעוני וכל החלטה אסטרטגית יעמדו למבחן לא רק בעיני המשקיעים והדירקטוריון, אלא גם בפני הממשל, שהפך לשותף דה-פקטו.

האם זה טוב לאינטל?

הגב הממשלתי מעניק לאינטל יתרונות ברורים: סיכוי גבוה יותר לזכות בחוזים ממשלתיים וביטחוניים, העדפה רגולטורית ותמיכה פוליטית, משיכת חברות אמריקאיות גדולות שירצו להתקשר עמה גם משיקולים פוליטיים, ואיתות לשוק ההון שלפיו החברה נהנית מרשת ביטחון ממשלתית שמצמצמת את תפיסת הסיכון. מצד שני, עצם המעורבות הממשלתית יוצרת חששות בקרב שוק ההון: האם הממשלה תשמור על אופי "פסיבי" באמת, או שמדובר רק בתחנה ראשונה בדרך להשפעה ממשית על מהלכי החברה?

מותו של חוק השבבים

העסקה באינטל עשויה להפוך לתקדים משמעותי. אם ממשלת ארצות הברית יכולה להפוך לבעלת מניות מרכזית בחברה שקיבלה מענקי CHIPS, זה עשוי לעורר מהלכים דומים גם בחברות אחרות – מ-Micron ועד GlobalFoundries. המהלך הזה משנה מהותית את האופי של חוק ה-CHIPS: מלהיות תוכנית תמיכה ממשלתית שנועדה לתמרץ השקעות בתעשייה, הוא הופך לכלי לחץ שבאמצעותו השלטון כופה על החברות ויתור על חלק מהבעלות. במקום מענקים ללא הגבלות, החברות נדרשות למסור מניות ולהפוך, הלכה למעשה, לשותפות של המדינה.

כדאי לזכור כי ממשל טראמפ עצמו הביע בעבר התנגדות לחוק ואף הצהיר כי בכוונתו לבטלו, מתוך טענה שמדובר בבזבוז כספי ציבור. כעת, במקום לבטל את החוק, טראמפ משנה את תצורתו – והופך אותו ממנגנון מענקים למנוף של בעלות והשפעה ישירה על החברות. הנהנות המרכזיות מהחוק עד כה הן ענקיות השבבים Intel, TSMC, Samsung ו-Micron, שזכו למענקים ותמריצים להקמת מפעלים ופעילות בארצות הברית. אלא שכעת התמונה משתנה: התמיכה אינה עוד כספים "חופשיים", אלא עסקה שמעניקה לממשל דריסת רגל פוטנציאלית בבעלות התאגידים.

לגרסה של הכתבה באנגלית>>>

טראמפ דורש: מנכ"ל אינטל חייב להתפטר בשל קשריו עם סין

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה למעלה: ליפ-בו טאן]

נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, תקף את מנכ"ל אינטל, ליפ־בו טאן, בדרישה פומבית להתפטרותו לאלתר, בטענה כי הוא נמצא בניגוד עניינים חמור בשל קשרים כלכליים והשקעות משמעותיות בחברות טכנולוגיה סיניות – חלקן מזוהות עם הצבא הסיני. בפוסט שפרסם טראמפ ברשת החברתית שלו, Truth Social, כתב כי מדובר באדם "מאוד בעייתי" שמעמיד את ביטחון המדינה בסיכון, וקבע כי אין פתרון אחר מלבד עזיבתו. נכון לעכשיו אינטל לא הגיבה רשמית לדרישתו של טראמפ.

הדברים מגיעים ברקע לדיווחים עיתונאיים לפיהם טאן, המכהן כמנכ"ל אינטל מאז 2021, השקיע באופן אישי ובעקיפין מאות מיליוני דולרים בעשרות חברות טכנולוגיה סיניות, רבות מהן עוסקות בפיתוח שבבים, תקשורת, מערכות חישה ובינה מלאכותית. חלק מהחברות הללו מקושרות לאקדמיות צבאיות או נתמכות על ידי הממשלה בבייג'ינג. ההשקעות בוצעו בין היתר באמצעות קרנות הון-סיכון כמו Walden International, שטאן עמד בראשה בעבר.

לדרישתו של טראמפ הצטרפו גם פוליטיקאים רפובליקנים נוספים. הסנאטור טום קוטון שלח מכתב רשמי לדירקטוריון אינטל, שבו הביע דאגה מהשלכות הביטחוניות של מעורבותו העסקית של טאן בשוק הסיני. הוא דרש הבהרות לגבי המידע שברשות הדירקטוריון בנוגע להשקעות אלו, והאם ננקטו צעדים מתאימים למניעת חשיפה מסוכנת של טכנולוגיה אמריקנית.

טאן עצמו, יליד סינגפור ובעל קריירה עשירה בעולם הטכנולוגיה, כיהן לפני כן כמנכ"ל קיידנס (Cadence). בתקופת כהונתו, נרשמה פרשה שבמסגרתה החברה נדרשה לשלם קנס של יותר מ־140 מיליון דולר בגין מכירת תוכנות רגישות לגורמים המקושרים לאוניברסיטה צבאית בסין – מקרה שהועלה כעת מחדש בהקשר של דרישת ההתפטרות.

האירוע מציב את אינטל בעין הסערה בזירה הפוליטית, דווקא בתקופה שבה היא מקבלת תמיכה ממשלתית של מיליארדי דולרים כחלק ממאמץ פדרלי להחזיר את ייצור השבבים לארצות הברית. טאן מונה לשמש כמנכ"ל אינטל בחודש אפריל, במקומו של המנכ"ל הקודם פט גלסינגר. טאן הובא על תקן "מושיע", מנהל ותיק ומנוסה בתעשיית השבבים שיידע לחלץ את אינטל מבעיותיה המבניות ולהוביל את החברה חזרה אל קדמת שוק השבבים. רק בחודש שעבר, עם פרסום הדו"ח הרבעוני, טאן הכריז על שורה של רפורמות ארגוניות נרחבות, שכללו פיטורים נרחבים של כ-15%, ביטול פרויקטים ושינויים במיקוד העסקי. הדרישה של טראמפ מוסיפה טלטלה נוספת לספינה שמנסה להתייצב.

טלטלה נוספת במערך הייצור: שלושה מבכירי אינטל פורשים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה (מימין לשמאל): קאייזאד מיסטרי, גארי פאטון וראיין ראסל. מקור: לינקדאין

שלושה מבכירי קבוצת הפיתוח הטכנולוגי של אינטל – קאייזאד מיסטרי, ראיין ראסל וגארי פאטון – צפויים לפרוש מתפקידם, על רקע הרה-ארגון המקיף שמוביל המנכ"ל החדש של החברה, ליפ־בו טאן. לפי דיווח בלעדי של רויטרס, אינטל הודיעה לעובדים כי השלושה יעזבו את תפקידם כבר בשבועות הקרובים, במסגרת מה שמסתמן כצעדים ניהוליים דרמטיים שנועדו לייעל את פעילות הייצור של אינטל, לאחר שנים של תקלות, עיכובים ואובדן יתרון טכנולוגי.

המהלך מתיישב עם ביקורת חריפה שהשמיע טאן כלפי ההנהלה הקודמת של אינטל. בשיחה עם משקיעים לפני כעשרה ימים טען כי "התנהלות החברה בתחום הייצור לא הייתה נבונה", והבהיר כי בכוונתו "לתקן טעויות" ולבצע מהפכה במבנה ובתרבות של קבוצת הפיתוח הטכנולוגי (TD) – הליבה ההנדסית של אינטל, האחראית על פיתוח תהליכי ייצור שבבים.

שלושה עמודי תווך של קבוצת הפיתוח הטכנולוגי

קאייזאד מיסטרי, מהנדס ותיק באינטל, שימש מאז 2017 כסגן נשיא בכיר וראש תחום פיתוח תהליכי ייצור. מיסטרי היה בין הדמויות המרכזיות מאחורי תכנון המעבר לדורות ייצור חדשים, ובמהלך כהונתו ניהל צוותים רחבים שפיתחו את טכנולוגיות 7 ננומטר ו-5 ננומטר של אינטל. ראיין ראסל, ששימש אף הוא כסגן נשיא בכיר ושותף לניהול תחום ה-Logic Technology Development, היה ממונה על פיתוח הליבה הטכנולוגית שמאפשרת ייצור טרנזיסטורים זעירים ויעילים – רכיב מפתח בשבבים מתקדמים. שמו נקשר למספר פרויקטים ארוכי־טווח שנועדו להדביק את הפער מול TSMC וסמסונג.

גארי פאטון, שהצטרף לאינטל ב-2019 לאחר כהונה כ-CTO ב-GlobalFoundries, הוביל את פלטפורמת פיתוח העיצוב של אינטל. תפקידו היה קריטי בגישור בין עולמות עיצוב השבב לבין היתכנות ייצורית – תחום שבו נרשמו בעבר פערים קריטיים שתרמו לעיכובים בפיתוחים של אינטל. שלושתם נחשבים לדמויות מפתח במערך ההנדסה והטכנולוגיה של אינטל בעשור האחרון, ובפרט בתקופה שבה החברה ניסתה להחזיר לעצמה את ההובלה התעשייתית שאיבדה לטובת המתחרות מהמזרח.

הביקורת החריפה של טאן

העובדה שכל שלושת הבכירים עוזבים כמעט במקביל, על רקע מהלך רה-ארגון, מעידה על שינוי עומק שמוביל טאן. לדברי מקורות בחברה, מדובר בהחלטה הדדית, לאחר שהתגבשה תחושת אי-שביעות רצון מצד ההנהלה החדשה בנוגע לאופן שבו נוהל תחום הפיתוח בעשור האחרון. המהלך מלווה גם בקיצוצים נוספים וצמצום דרמטי במצבת כוח האדם של קבוצת TD, שעשוי להגיע עד 30% עד סוף השנה.

העזיבה של שלושת המנהלים מצביעה על מעבר מניהול מדורג וזהיר לאסטרטגיה חדה וממוקדת יותר, המתנה כל השקעה חדשה ביכולת להביא לקוחות חיצוניים או יתרון תחרותי ברור. פרישת הדמויות הללו עשויה להתפרש כניתוק מסוים מהמומנטום והידע ההיסטורי של קבוצת TD, אך בחברה מדגישים כי המטרה היא דווקא ריענון המודל – צמצום שכבות ניהול, הגדרת אחריות חדה יותר, ויישום תרבות של עמידה ביעדים. בשלב זה לא פורסם מי יחליף את השלושה.

המהלך משתלב עם שורת צעדים נוספים שמוביל טאן, כולל ביטול הקמה של מפעלים חדשים באירופה, החזרת מהנדסים לעבודה פיזית במשרדים, ושינויי סדר עדיפויות בתחום ה-AI. לטענתו, השינויים הללו חיוניים להחזרת אמון המשקיעים ולשיקום מעמד החברה כחלוצה טכנולוגית.

בקרוב צפויה טלטלה גם בחטיבת המוצר

כאמור, בשיחת הוועידה עם משקיעים לאחר פרסום הדו"ח הרבעוני, טאן לא חסך ביקורת מהתנהלות חטיבת הייצור, שהתבטאה בליקויים בתהליך הפיתוח של תהליך הייצור 18A, שהיה אמור להשיב את אינטל לעמדת הובלה בתעשיית הפאונדרי. טאן: "יש לנו הרבה מה לתקן כדי לקדם את החברה. למדנו הרבה מהטעות שעשינו עם תהליך 18A, ועכשיו אנחנו מיישמים את הלקחים בתהליך הבא, 14A". לדבריו, ההשקעות בתהליך 14A יצדיקו את עצמן רק אם יהיה לתהליך הייצור ביקוש ממשי מצד חברות חיצוניות, והוסיף אזהרה: "אשקיע רק כשאהיה משוכנע שהתשואות הללו קיימות".

שלושת הבכירים שצפויים לעזוב אחראים באינטל על פיתוח תהליכי הייצור, ולא על פיתוח המוצרים של חטיבות המעבדים. עם זאת, טאן הפנה ביקורת נוקבת גם על חטיבת המוצר ורמז כי גם בה צפויים בקרוב שינויים ניהוליים. בפרט, ציין כי יכריז ברבעון הקרוב על מינויים חדשים להובלת חטיבת השרתים, שלטענתו תוכננו באופן מסורבל ויקר, וכן הכריז כי מעתה כל תכנון שבב יאושר על ידו באופן אישי.

 

טאן מבצע פניית פרסה; תוקף את ההנהלה הקודמת של אינטל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: ליפ-בו טאן. מוביל תוכנית הבראה רחבת-היקף

מנכ"ל חברת אינטל, ליפ-בו טאן, הציג אמש (ה') את משנתו הניהולית ואת מפת הדרכים לשנים הקרובות שהוא גיבש עבור החברה – והן שונות באופן חד מהאופן שבו היא נוהלה בשנים האחרונות. טאן מוביל בימים אלה ארגון מחדש דרמטי במערך התפעולי של אינטל ובתרבות הארגונית שלה. המהלך כולל גל פיטורים נרחב, ביטול פרוייקטי ענק באירופה וצמצום תקציבי הפיתוח. דיווחים ראשונים על תוכנית ההתייעלות התפרסמו מיד לאחר כניסתו של טאן לתפקיד המנכל בחודש אפריל 2025. אולם השבוע, עם פרסום הדו"ח הרבעוני של החברה, התבררו מימדי המהלך: לראשונה אינטל הודיעה רשמית שהיא מבצעת בימים אלה את גל הפיטורים הגדול ביותר בתולדות החברה שיביא להפחתה של כ-15% בכוח האדם של החברה.

תוכנית ההתייעלות כוללת פיטורי כ-24 אלף עובדים. עד סוף השנה יישארו באינטל כ-75 אלף עובדים. התוכנית צפויה להפחית את ההוצאות התפעוליות לכ-17 מיליארד דולר ב-2025 ולכ-16 מיליארד דולר ב-2026. למעשה, גל הפיטורים נמצא כבר בעיצומו ובשבועות האחרונים התפרסמו דיווחים רבים על סגירת חטיבות ועזיבת עובדים. ברבעון השני 2025 הסתכמו מכירות אינטל בכ-12.9 מיליארד דולר. החברה דיווחה על הפסד נקי עצום של 2.9 מיליארד דולר (לפי GAAP). בנוסף, היא סיפקה תחזית מאכזבת לרבעון השלישי: הכנסות של 12.6-13.6 מיליארד דולר, עם אפס סנט רווח מתואם למניה.

תהליך 18A נכשל, השרתים יקרים ומסובכים ללא צורך

בשיחה עם משקיעים ואנליסטים שהתפתחה לאחר הצגת הנתונים הפיננסיים, הוא מתח ביקורת נוקבת על ההנהלה הקודמת של החברה. טאן: "יש לנו הרבה מה לתקן כדי לקדם את החברה". הוא דיבר על הכישלון בפיתוח טכנולוגיית הייצור המתקדמת 18A, שנחשבה לדגל ההנדסי של אינטל. "למדנו הרבה מהטעות שעשינו עם תהליך 18A, ועכשיו אנחנו מיישמים את הלקחים בתהליך הבא, 14A". לדבריו, ההשקעות בתהליך 14A יצדיקו את עצמן רק אם יהיה לתהליך הייצור ביקוש ממשי מצד חברות חיצוניות, והוסיף אזהרה: "אשקיע רק כשאהיה משוכנע שהתשואות הללו קיימות".

הוא מתח ביקורת קשה על אסטרטגיית מעבדי השרתים, שהתבססה על ייצור שבבים מרובי ליבות ומרובי נימות (threads), שלעיתים כללו עשרות ליבות ומאות נימות, גם כשלא היה להם ביקוש ממשי בשוק. לדבריו, הגישה הזו גרמה לחברה להשיק מעבדים מסובכים לייצור ויקרים, שרמת הביצועים שלהם לא הצדיקה את המאמץ. הוא מסר שאינטל נוטשת כעת את המודל הזה לטובת קו מוצרים מצומצם, יעיל וממוקד בדרישות האמיתיות של לקוחות. הוא תתחייב "לא לפתח שבבים רק כי אפשר, אלא רק כשהשוק מצדיק זאת. אני מתקן את הטעויות שנעשו בשנים האחרונות".

המנכ"ל יבדוק אישית את תכנוני הסיליקון

טאן אמר שאינטל עדיין שומרת על מעמדה בשוק השרתים המסורתי. "אנחנו רואים דרישה טובה למוצרים שלנו, אבל אנחנו צריכים לשפר את הביצועים של המעבדים שלנו המיועדים להריץ את השרתים הגדולים (הייפר סקייל), שבהם רמת הביצועים לכל ואט בודד הוא מדד מרכזי. נקטתי בצעדים שנועדו לתקן טעויות מהעבר בתחום של מעבדים מרובי-נימות, ואני נמצא כעת בתהליך של הבאת הנהגה חדשה לחטיבת מרכזי הנתונים. אני מצפה להכריז בחודשים הקרובים על המינויים החדשים.

"בטווח הארוך יותר, ההנחייה שלי לתכנוני סיליקון היא שאנחנו צריכים להגדיר מוצרים עם ארכיטקטורה פשוטה ונקייה ומבנה עלויות טוב יותר. הגדרתי מדיניות חדשה שלפיה כל תכנון של שבב מרכזי, צריך לעבור בדיקה ואישור אישיים שלי לפני שהוא עובר לייצור ראשוני (טייפאאוט). התהליך הזה ישפר את מהירות הביצוע שלנו, ימקד את החברה ויחסוך בעלויות פיתוח".

מאמץ מוגבר בתחום התוכנה

אחד מהשינויים החשובים ביותר עליהם הכריז, היה שאינטל משנה לחלוטין את הגישה שלה ביחס לתוכנה, בעיקר בתחום הבינה המלאכותית: "בעבר פעלנו בתחום הבינה המלאכותית מתוך גישה ממוקדת סיליקון ואימון, בלא לבנות מערך כולל ומשולב של חומרה ותוכנה. אנחנו צריכים למקד את האסטרטגיה שלנו סביב ארכיטקטורת x86 בתחום מעבדי ה-CPU וארכיטקטורת xe בתחום מעבדי ה-GPU, אבל לעלות ברמת ההפשטה. כלומר לספק מוצרים הכוללים גם חומרה וגם תוכנה. זהו תחום שבו אינטל היתה חלשה או שנעדרה ממנו לגמרי. בהנהגתי נצמיח את התחום הזה.

"כדי להיות פלטפורמת המחשוב המועדפת, אנחנו צריכים להבין את המגמות החשובות ביותר עבורנו בתחום המחשוב, ולהגיב אליהן באמצעות גישה מערכתית כוללת שיש בה גם פיתוח תוכנה וגם פיתוח סיליקון. בחודשים הקרובים נספק יותר מידע על המהלך שאנחנו מבצעים בפיתוח יכולות AI מאוחדות הכוללות חומרה ותוכנה. המהלך הזה אומנם דורש זמן, אולם הוא חיוני כדי שאינטל תהיה רלוונטית גם בגל המחשוב הבא".

"חזון הנדסי ללא עמוד שדרה מסחרי"

במרכז הביקורת שלו עומדת אסטרטגיית תשתיות הייצור של המנכ"ל הקודם, שהתמקד בבניית מפעלי ענק עבור חטיבת שירותי הייצור (Foundry) באוהיו, בגרמניה, בפולין ובקוסטה ריקה – עוד לפני שהיה ברור אם יש לה לקוחות. "אנחנו צריכים לבנות את קיבולת הייצור בחוכמה ובזהירות, בהתאם ללוחות זמנים התואמים לביקוש של הלקוחות ולצרכים העסקיים של החברה. ההשקעה בשנים האחרונות בבניית קיבולת הייצור חרגה הרבה מעבר לביקוש, ונעשתה באופן לא נבון ומופרז. מערך הייצור הפך מבוזר מדי. מעתה נגדיל את הקיבולת בהתבסס על התחייבויות ללרכישת נפח ייצור, ונקצה משאבים באופן הדרגתי ובהתאם לאבני דרך".

טאן חזר על העקרון הזה לאורך כל השיחה: "אני לא מאמין בגישה של 'אם נבנה, הם יבואו'. תחת הנהגתי נבנה את מה שהלקוחות צריכים, בזמן שהם צריכים את זה, ונזכה מחדש באמונם. גם בפרוייקטי Foundry וגם בדורות הבאים של תהליכי ייצור. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לבנות חזון הנדסי שאין לו עמוד שדרה מסחרי ברור". 

בוטלו פרוייקטי ענק, המהנדסים חוזרים למשרדים

הגישה הזו תורגמה מיידית למעשים: אינטל ביטלה את פרוייקט הקמת מפעל ייצור בגרמניה בהשקעה של כ־10 מיליארד אירו ואת הקמת מפעל ההרכבות בפולין. מפעל הייצור בקוסטה ריקה יתעסק רק בפעילות פיתוח, כאשר פעילויות ההרכבה שלו יעברו לווייטנאם ולמלזיה שבהן עלויות התפעול נמוכות משמעותית. אינטל תבצע קיצוץ נרחב בהשקעות בציוד ייצור (CapEx), ותצמצם דרמטית את קצב ההתרחבות הגיאוגרפית.

"הביצועים התפעוליים שלנו כבר מראים את השפעת המהלכים שהתחלנו לבצע". לדבריו, אינטל תמקד את משאביה בשלושה צירים בלבד: שירותי ייצור כשירות (Foundry), שבבים ל-AI, והאצת היכולות של מוצרים קיימים. שכבות הניהול יוקטנו בכ־50%, ועובדי ההנדסה יחזרו לעבוד במשרדים לפחות ארבעה ימים בשבוע. "עלינו להפוך לחברה מהירה, מדויקת ורזה – כמו המתחרות שלנו באסיה". הוא הבהיר שמדובר במהלך אסטרטגי: "אנחנו לא מודדים את עצמנו לפי שורת הרווח הקרובה, אלא לפי היכולת שלנו להיות רלוונטיים בשנתיים הבאות. המעבר לבינה מלאכותית ולשירותי ייצור הוא לא מותרות – אלא הכרח".

האזינו לשיחת הוועידה עם המשקיעים:

מבוכה לאינטל: למנכ"ל החדש קשרים ענפים עם חברות סיניות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה למעלה: ליפ-בו טאן בארוע Intel Vision 2025. צילום: אינטל]

ליפ-בו טאן, שמונה בחודש שעבר לתפקיד מנכ"ל חברת אינטל (Intel), מושקע במאות חברות טכנולוגיה סיניות, בהן לפחות שמונה חברות בעלות זיקה לצבא סין – כך עולה מבדיקה שערכה סוכנות הידיעות רויטרס במסמכי תאגיד בארצות הברית ובסין. החשיפה הזו נפיצה במיוחד על רקע המתיחות הגיאו-פוליטית הנוכחית בין ארצות הברית לסין והמאמץ של הממשל האמריקאי להצר את התקדמותה הטכנולוגית של סין, בעיקר בתחום השבבים, ומנגד לסייע לאינטל לשוב למעמדה כיצרנית שבבים מובילה.

לכאורה, החשיפה הזו אינה צריכה להוות הפתעה מוחלטת, מאחר שטאן הוא משקיע סדרתי ידוע ודמות בולטת בעולם ההון-סיכון. פעילות ההשקעות שלו נסובה סביב קרן ההשקעות Walden International, שטאן ייסד עוד בשנות השמונים וממשיך לשמש כיושב הראש שלה גם כיום. הקרן מנהלת השקעות בהיקף מוערך של 5 מיליארד דולר, וביצעה גם לא מעט השקעות בהייטק הישראלי. טאן גם מחזיק בבעלות של שתי חברות אחזקות הרשומות בהונג קונג, Sakariya Limited ו-Seine Limited, כך לפי הדיווח.

לפי הבדיקה של רויטרס, טאן הוא בעל שליטה בכ-40 חברות וקרנות סיניות, לכל הפחות, והוא מחזיק במניות מיעוט בכ-600 חברות נוספות, דרך קרנות וחברות השקעה שהוא מנהל או מחזיק בבעלות. בחלק מהמקרים, כך לפי הדיווח, בו-טאן מחזיק במניות מיעוט ביחד עם גופים בבעלות ממשלתית של המשטר בסין.

לפי הדיווח ברויטרס, מארג הקשרים העסקיים של טאן עם חברות סיניות כה רבות מעורר שאלות בקרב משקיעים באשר למידת התאמתו לעמוד בראש אינטל. "העובדה הפשוטה היא שטאן אינו כשיר לעמוד בראש חברה המתחרה בסין, בטח ובטח חברה בעלת חשיבות לאומית כמו אינטל, שיש לה קשרים עם גופי המודיעין והצבא של ארצות הברית," אמר אנדרו קינג, מנהל-שותף בקרן Bastille Venture.

ברויטרס הדגישו כי טאן אינו מושקע בחברה סינית שנמצאת ברשימה של חברות שהחוק בארצות הברית אוסר על השקעה בהן. מאינטל נמסר כי טאן עבר את כל הליכי התשאול והבדיקה הראויים בקבלתו לתפקיד, לרבות גילוי של ניגודי עניינים.

 

ליפ בו-טאן מונה למנכ"ל אינטל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אינטל (Intel) מינתה את ליפ–בו טאן למנכ"ל החברה החדש אשר יחליף את המנכ"לים המשותפים הזמניים דיוויד זינסנר ומישל (MJ) ג'ונסטון הולטהאוס. טאן יצטרף לדירקטוריון החברה, שממנו פרש באוגוסט 2024. הוא ייכנס לתפקיד כמעט מיידית, החל מה-18 במרץ 2025. זינסנר ימשיך בתפקידו כסגן נשיא בכיר ומנהל הכספים הראשי, וג'ונסטון הולטהאוס תישאר מנכ"לית מוצרי אינטל. פרנק ד. יירי, ששימש כיו"ר זמני של מועצת המנהלים במהלך החיפוש אחר מנכ"ל חדש, ישוב לתפקידו כיו"ר עצמאי של המועצה עם כניסתו של טאן לתפקיד המנכ"ל. 

ההודעה הזניקה את מניית אינטל בנסד"ק ביותר מ-15%, למחיר של יותר מ-22.8 דולרים, המעניק לאינטל שווי שוק של כ-89.5 מיליארד דולר. "ליפ–בו הוא מנהיג יוצא דופן. מומחיותו בתעשיית הטכנולוגיה, קשריו העמוקים והרקורד המוכח שלו ביצירת ערך לבעלי המניות הם בדיוק מה שאינטל צריכה", אמר יירי. "אנו שמחים שיש לנו את ליפ–בו כמנכ"ל כשאנו פועלים להאיץ את השינוי בחברה". עם מינויו, אמר טאן: "אני נרגש להצטרף לאינטל כמנכ"ל. יש לי כבוד והערכה עצומים לחברה האייקונית הזו. לאינטל יש פלטפורמת מחשוב חזקה וייחודית, בסיס לקוחות רחב ומתקני ייצור חזקים".

מניית אינטל אתמול בנסד"ק. המשקיעים הגיבו בהתלהבות להודעת המינוי. מקור: yahoo finance
מניית אינטל אתמול בנסד"ק. המשקיעים הגיבו בהתלהבות להודעת המינוי. מקור: yahoo finance

טאן הוא משקיע טכנולוגי ותיק ומנהל מוערך עם יותר מ-20 שנות ניסיון בתעשייה. בין השאר, היה חבר בדירקטוריון אינטל בשנים 2022-2024. הוא שימש כמנכ"ל חברת Cadence בשנים 2009-2021, שבמהלכן הוביל שינוי מחדש של ספקית תוכנות התכנון האלקטרוני והאימות, ודחף טרנספורמציה תרבותית שהתמקדה בחדשנות ממוקדת לקוח. במהלך כהונתו כמנכ"ל, חברת Cadence הכפילה את הכנסותיה, הרחיבה את שולי הרווח התפעולי והשיגה עליית מחיר מניה של יותר מ-3,200%.

דמות מוכרת בתעשיית ההייטק הישראלית

טאן גם כיהן כחבר במועצת המנהלים של Cadence במשך 19 שנים, וגם שימש כיו"ר בפועל בשנים 2021-2023. בנוסף, גם שותף מנהל מייסד של קרן Walden Catalyst Ventures ויו"ר Walden International. כיום הוא מכהן במועצות המנהלים של Credo Technology Group ו-Schneider Electric. טאן מכיר היטב את ישראל ואת תעשיית ההייטק הישראלית. במסגרת עבודתו בקיידנס הוא ביקר פעמים רבות בישראל ונפגש בארץ עם לקוחות ושותפים.

הוא היה בין המשקיעים הראשונים בחברת Habana Labs הישראלית שנירכשה על-ידי אינטל תמורת כ-2 מיליארד דולר, והשקיע בחברות ישראליות כמו Classiq (מחשוב קוונטי) ו-ProteanTecs מחיפה. במהלך כהונתו בקיידנס הרחיב את פעילות החברה בישראל, הגדיל מרכזי המו"פ בארץ, המעסיקים היום כמה מאות עובדים ומהווים מוקד פיתוח אסטרטגי של החברה.

הוא בעל תואר ראשון בפיזיקה מאוניברסיטת נניאנג בסינגפור, תואר שני בהנדסה גרעינית מ-MIT ותואר MBA מאוניברסיטת סן פרנסיסקו. ב-2022 הוא קיבל את פרס רוברט נ. נויס, הנחשב לכבוד הגבוה ביותר של איגוד תעשיית המוליכים למחצה.