proteanTecs השיקה פתרון המצמצם את צריכת ההספק של מעבדים

חברת proteanTecs מחיפה הכריזה על פתרון שנועד לאפשר למתכנני שבבים לבצע אופטימיזציה של צריכת ההספק. הפתרון מיועד בעיקר ליישומי שבבים בעולמות הרכב, שרתי נתונים ותקשורת, שבהם צריכת ההספק היא מרכיב קריטי בתפקוד השבב ובעלותו השוטפת. להערכת החברה, לקוחות שעשו שימוש בפתרון שלה רשמו חיסכון של 8%-14% ויותר בצריכת ההספק.

proteanTecs פיתחה טכנולוגיה המאפשרת לאסוף מתוך השבב נתוני טלמטריה שוטפים, כגון טמפרטורה, זמני השהייה, זרמים וכדומה. הדבר מתאפשר באמצעות שילוב של מעגלים זעירים (UCT Agents), המשולבים בתוך השבב בשלב התכנון.

הפתרון החדש, AVS Pro, מתבסס על הנתונים הללו כדי לאפשר אופטימיזציה של צריכת ההספק של השבב, וזאת באמצעות שימוש בלמידת-מכונה ומודלים חיזויים. לדברי proteanTecs, הפתרון מבצע איפיון של פרופיל ההספק של השבב על בסיס תזמונים של ביצוע משימות פונקציונאליות ומספק חיזויים לגבי ההספק הנדרש לכל פעולה (VODmin), הן בשלב הבדיקה והן כשהשבב פועל בשטח. למעשה, הדאטה שמספק הפתרון מאפשר למתכנני שבבים לצמצם את "שולי הביטחון" של הקצאת ההספק למשימות השונות, וכך לצמצם את צריכת ההספק הכוללת של השבב.

אוולין לנדמן, מייסדת-שותפה וה-CTO של החברה, אמרה כי יעילותו של הפתרון בחיסכון בצריכת הספק הוכחה מול מספר לקוחות. "המטרה שלנו היא לסייע לעוד לקוחות לצמצם את שולי הביטחון בצורה בטוחה ולאזן בצורה אופטימלית בין ביצועים לצריכת הספק מבלי להסתכן בכשל של המערכת".

חיסכון של מיליוני דולרים בחשבון החשמל של חוות שרתים

כדי להמחיש את החיסכון הכספי הפוטנציאלי של הפתרון, proteanTecs מביאה מספר סימולציות של יעילות הפתרון בעולם חוות השרתים. כך למשל, בחוות שרתים הכוללת חצי מיליון מעבדים מרכזיים (CPU), עלות צריכת החשמל השנתית, לפי תעריף של 10 סנט לקילו-וואט שעה, עומדת על 51.2 מיליון דולר. לדברי proteanTecs, השימוש ב-AVS Pro מוביל לחיסכון של 11% בצריכת ההספק של כל  מעבד – והדבר מיתרגם לחיסכון שנתי של 5.2 מיליון דולר בחשבון החשמל. יתרה מכך, האופטימיזציה בצריכת ההספק מאפשרת לנתב את החיסכון לצורך הגדלת מספר הפעולות לשנייה (TPS) ב-1.8 מיליארד פעולות.

בחוות שרתים הכוללת חצי מיליון מעבדים גרפיים (GPU), שעלות החשמל השנתית שלה נאמדת ב-119.5 מיליון דולר, הפתרון הוביל לחיסכון של 10% בצריכת ההספק של כל מעבד – דבר המיתרגם לחיסכון שנתי של 11.9 מיליון דולר בחשבון החשמל השנתי. החיסכון באנרגיה יכול להוביל להגדלת הפריימים לשנייה (FPS) ב-4 מיליון. בחוות שרתים של חצי מיליון מעבדי AI, שעלות החשמל השנתית שלה נאמדת ב-68.9 מיליון דולר, הפתרון הוביל לחיסכון של 12% בצריכת ההספק של כל מעבד – דבר המיתרגם לחיסכון שנתי של 8.1 מיליון דולר, או שיפור של 12.8 מיליארד הסקות (inference) לשנייה.

טקטוניק תקים ב-2024 דטה סנטר ממוגן טילים

בתמונה למעלה: אבי דדון (צילום: דוברות משרד הביטחון) על רקע הדמיית חוות השרתים של טקטוניק (קרדיט: אסף פרץ)

חברת חברת טקטוניק (Techtonic) נערכת לתחילת פרוייקט ההקמה של חוות השרתים (data center) התת-קרקעית הממוגנת באזור התעשייה ברוש בבית שמש בהשקעה של כ-140 מיליון דולר. ראש מנהלת ההקמה של חוות השרתים, אבי דדון, סיפר ל-Techtime שהחברה נמצא בשלביח משוא ומתן מתקדמים מאוד עם לקוחות עוגן, ועם החתימה על ההסכמים היא מתכננת לעבור לשלב עבודות הבינוי בתחילת 2024. החווה צפויה להיות מהמוגנות בישראל, ולהתפרס על שטח של 15,000 מ"ר.

המתקן מיועד לקבל הסמכה לתקן טיר-4 (Tier IV) כפי שהוגדר על ידי Uptime Institute. התקן הזה נחשב לתקן המחמיר ביותר לחוות שרתים, בהיבטים של אל-כשל, זמינות התשתית ויתירות (redundancy). בין השאר הוא מבטיח שהמרכז ממוגן ברמה המאפשרת לו להיות עמיד בפני פגיעה ישירה של טילים ורקטות, לספק הגנה בפני שיבושים ותקיפות של מתקני התשתית והתקשורת (SCADA) – ובמידה והלקוח יבקש – גם להיות חסין בפני פגיעת פולס אלקטרומגנטי רב-עוצמה (EMP).

המלחמות בישראל ובאוקראינה משנות את התעשייה

דדון מגיע עם נסיון רב בתחום הגנת תשתיות. הוא שרת בצה"ל במשך כ-30 שנה ובתפקידו האחרון שימש כקצין לוגיסטיקה של פיקוד המרכז. לאחר-מכן הצטרף למשרד הביטחון ושימש כראש מינהל הרכש (מנה"ר). הוא הוביל הגדלה משמעותית של רכש תוצרת מקומית והעדפת אזורי עדיפות לאומיתבתקופת הקורונה הוביל את הצטיידות המדינה בציוד שנדרש להתמודדות עם המגיפה, ואת ההקמה של מעבדות הקורונה, הסבת בתי מלון לקליטת חולי קורונה, חיסון עובדי המדינה בחו"ל ועוד.

לדבריו, המלחמה משנה את התפישה של הלקוחות ביחס לחוות שרתים ממוגנות. דדון: "אנחנו נכנסים למצב של עודף ביקושים ומחסור במרכזי נתונים מוגנים המאפשרים רציפות עסקית. עד היום הלקוחות הגיעו לדטה סנטר מהצד הכלכלי – כדי להוריד עלויות. אולם עכשיו הם מתחילים לחפש פתרונות המספקים גם הגנה בפני איומים בלתי צפויים. כך למשל, תחילה המלחמה באוקראינה וכעת גם המלחמה בישראל, חידדו את ההבנה שאי-אפשר לסמוך על עותק מוגן במדינה אחרת. לכן אנחנו נספק גמישות מקסימלית, כולל עבודה מול עותקים השמורים אצל המתחרים שלנו".

מה הם לקחי המלחמה בתחום חוות השרתים?

"ההמלצה ברורה: הגנות פיסיות על מערכות ותהליכים אינן מותרות – אלא הכרח. זה לא לוקסוס להחזיק טיר-4 מכיוון שהמדינה והכלכלה לא יכולות לתפקד בלי יכולת עיבוד ואיחסון. לא מתקבל על הדעת שתהיה נפילה של המערכות בגלל פגיעה פיסית או קיברנטית. זהו חלק מהחוסן לאומי שלנו. במלחמה הזאת פינינו שני חבלי ארץ, שזה דבר שלא קרה מעולם, והתפישה של רציפות עסקית קיבלה תפנית. כל גוף עסקי חפץ חיים צריך להגן על עצמו ברמה גבוהה יותר מאשר דרישות המינימום הרגולטוריות. לכן אנחנו צופים שאחרי המלחמה יהיה גל משמעותי של ביקושים לדטה סנטרים ממוגנים. אנחנו נכנסים למצב של מחסור במרכזי נתונים מוגנים המבטיחים רציפות עסקית".

Techtonic תקים בבית שמש חוות שרתים בהשקעה של מאות מיליוני שקלים

[בתמונה: הדמיה של חוות השרתים של טקטוניק בבית שמש. קרדיט: אסף פרץ]

חברת טקטוניק (Techtonic) הודיעה כי תקים חוות שרתים (data center) חדשה שתיבנה באזור התעשייה ברוש בבית שמש בהשקעה של מאות מיליוני שקלים. טקטוניק נמצאת בשלבים סטטוטוריים מתקדמים לקבלת היתרים ועל פי ההערכות הבנייה תסתיים ברבעון השני של שנת 2025.

חוות השרתים החדשה, שתכלול שני קווי חשמל (קו ראשי וקו גיבוי) בהספק גבוה ביותר של 16 מגה וואט, תהיה חווה תת-קרקעית הצפויה להתפרס על פני שטח של 15,000 מ"ר, מה שיהפוך אותה לאחת מחוות השרתים הגדולות בישראל. עם סיום הקמתו, יקבל המתקן החדש הסמכה לתקן בניה Tier IV כפי שהוגדר על ידי Uptime Institute, המספק הסמכות לבנייה ותפעול של חוות שרתים ברחבי העולם.

תצורת המערכות במתקן כפולה, ומבטיחה יכולת אחזקה ותפעול רציפה גם לאחר אירוע הנובע מתקלה או אירוע מלחמתי. בו בזמן, חוות השרתים תהווה אתר מוגן כנגד איומים מלחמתיים דוגמת פגיעה ישירה של טילים, כולל טילים ארוכי טווח – אירוע שגם אם יתרחש, לא יוכל להשבית את המתקן. ייחודיות המתקן נובעת מהשילוב בין מדרג מאושר של Tier IV לבין המיגון הפיזי – שילוב שאינו קיים באף מתקן פרטי בישראל.

טקטוניק נוסדה על ידי גד בנט, מהנדס תוכנה ויזם היי-טק בעל עבר עשיר כמנהל טכנולוגי ועסקי שעבד במשך כ-15 שנה בשורה של חברות היי-טק בארה"ב ובאירופה. בשנים האחרונות, מוביל גד בנט את משרד פאולינה בן-עמי – אחד המשרדים המוערכים בישראל לעריכת פטנטים בתחום הטכנולוגיה. שותפים אתו להקמת החברה דן שליידר, בעל ניסיון של 25 שנים בניהול ופיקוח פרויקטי נדל"ן, אדם בנט, האחראי על השיווק, ואליאל שליידר, האחראי על רכש ורישוי.

גד בנט, מייסד ומנכ"ל טקטוניק: "המעבר המואץ לענן יצר ביקוש אדיר לחוות שרתים. עם זאת, לארגונים רבים יש עדיין היסוסים בכל הנוגע לבטיחות, במיוחד בכל הנוגע לחוות שרתים קרקעיות החשופות לכל. כדי לתת לכך מענה, חוות השרתים של טקטוניק תהיה אתר אירוח תת-קרקעי מוגן ומהמתקדמים במדינת ישראל".

בנט הוסיף: "ריכזנו תחת קורת גג אחת את מיטב הגופים כדי לבצע קפיצת מדרגה בחוות השרתים בישראל לתקן העולמי המחמיר ביותר – Tier IV ולמיגון מתקדם, שיתאים לגופים הדורשים מאפיינים אלו ולצרכיהן של חברות גדולות".

אליאל שליידר, האחראי על רכש ורישוי בטקטוניק, מסר: "למרות התחרות הקשה על הקצאת החשמל, מצבנו התכנוני המתקדם אפשר לנו לקבל אישור לחיבור חשמל של שני קווים בהספק של 16 מגה וואט, שסולל את הדרך להתקדמות זריזה להקמת חוות השרתים. זוהי גאווה גדולה למלא תפקיד מפתח בהקמת חוות השרתים הפרטית הממוגנת והבטוחה ביותר בישראל, ולהציב סטנדרט חדש של ביטחון ואיכות".

ריט 1 ו-ס.ע.ן זהב השיקו חוות שרתים ברעננה

בימים אלה הולך ונבנה מתחם 'אינפיניטי פארק' רעננה, פארק התעסוקה באזור השרון המשלב חוות שרתים כחלק בלתי נפרד מהפרויקט ואשר בנייתו הושלמה בימים אלה. חוות השרתים מציעה שירותי אירוח (colocation) הן לחברות מתוך הפארק והן לחברות מחוצה לו, בנוסף לשירותי שמירה ואבטחת מידע ברמת הגיבוי והשרידות גבוהות. ס.ע.ן זהב וריט 1 המקימות את הפרויקט, ישקיעו 110 מיליון שקלים במספר שלבים להקמה של אותה חוות שרתים. המתקן יכיל בשלב הראשון כ-300 ארונות IT, קרי שרתים, עם פוטנציאל הרחבה על פי הביקוש גם לכ-600 שרתים ויותר.

חוות השרתים משתרעת על פני שטח של כ-1,000 מ"ר ברוטו ומכילה מקום אחסון רב ברמת יתירות של מעל Tier3 . לדברי המקימות, האתר הינו בעל יכולת שרידות פיזית גבוהה במיוחד ובנוי כמעין "בונקר" מתחת לפני הקרקע, עם מעטפת בטון מזוין ודלתות פלדה המבטיח הגנה מפני מתקפות ואיומים חיצוניים.  

עוד הוסיפו החברות, כי דגש מיוחד ניתן לנושא איכות המערך החשמלי והמכני אשר תוכנן ונבנה ביתירות מלאה בגיבוי כפול (2n) הן במערכות האלקטרומכניות והן בקווי ההולכה, כלומר החל ממערך המתח הגבוה וכלה בשקעי ה-PDU שמשרתים את הארונות עצמן. אינפיניטי פארק יכלול 150,000 מ"ר בשלושה מבנים, ביניהם המגדל הגבוה ביותר באזור השרון אשר לגביו נחתמו חוזים עם מספר חברות טכנולוגיה מובילות בעולם, ולצידו קמפוס אמדוקס לשעבר שעתיד לעבור שיפוץ מסיבי.

GTR מקימה חוות שרתים תת-קרקעית בפ"ת

בתמונה למעלה: הדמית הכניסה אל חוות השרתים בפתח תקווה

חברת Global Technical Realty – GTR הבריטית נכנסת לפעילות בישראל באמצעות הקמת חוות שרתים תת-קרקעית בפתח תקווה בשטח של כ-4,800 מ"ר אשר צפויה להתחיל לפעול במחצית השנייה של שנת 2023. חברת GTR אחראית על המימון ועל התכנון, כאשר הפרוייקט עצמו יתבצע על-ידי חברת הקבלנות האירופית Mercury Engineering.

חוות השרתים בפתח תקווה תפעל בהספק כולל של 10.5MW. היא תהיה בנויה משתי קומות, כאשר אחת מהן מחזיקה שרתי בהספק של 2.5MW ושנייה מחזיקה שרתים בהספק של 8MW. החברה מסרה שיש לחווה יכולת התרחבות עד להספק של 21MW. החווה החדשה תהיה ברמת אמינות של Tier III, כלומר היא תספק זמינות מובטחת של 99.982% מהזמן ותפעל ברמת יעילות אנרגטית (PUE) של פחות מ-1.17 (ככל שהמדד מתקרב ל-1, היעילות האנרגטית מתקרבת ל-100%.

חברת GTR הוקמה במאי 2020 על-ידי המנכ"ל פרנק סודזאויזני ועל-ידי חברת ההשקעות הגלובלית KKR, אשר סיפקה לה מימון בהיקף של 1 מיליארד דולר והתחייבות לספק עוד 1.5 מיליארד דולר, להקמת חוות שרתים באזור EMEA. מיד לאחר הקמתה היא בחרה במרקורי כקבלן ביצוע, ובחודש יוני 2021 הכריזה על הפרוייקט הראשון שלה: הקמת חוות שרתים בפרברי לונדון בהספק כולל של 40.5MW, אשר צפויה להתחיל לפעול ברבעון האחרון של 2021.

חוות השרתים בפתח תקווה היא למעשה הפרוייקט השני של החברה מאז הקמתה. "חוות השרתים השנייה שלנו תפעל באחד ממרכזי החדשנות הטכנולוגית הצומחים ביותר בעולם", אמר סודזאויזני על החווה בפתח תקווה. מנהל תחום התשתיות ב-KKR, אנדרו פיץ', "ישראל היא מרכז יזמות טכנולוגית ושוק חשוב עבור אסטרטגיית חוות השרתים שלנו ב-EMEA. הפרויקט יסייע בהאצת הטרנספורמציה הדיגיטלית של האזור כולו". חברת KKR פועלת מניו יורק ומנהלת נכסים בשווי של כ-429 מיליארד דולר. היא נסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי של 38 מיליארד דולר ופעילה ב-21 ערים בארבע יבשות שונות.