מעבד AI בגודל של פרוסת סיליקון

חברת Cerebras Systems מסן פרנסיסקו הכריזה על השבב הגדול ביותר בעולם – מעבד הבינה המלאכותית (AI) מדגם CS-3, אשר מיוצר בתהליך 5 ננומטר של TSMC ומיוצר על-גבי פרוסת סיליקון שלמה (Wafer). הרכיב הבלתי-שגרתי הזה מיועד לאימון בינה מלאכותית גדולים מאוד. שטח הסיליקון שלו הוא 46,225 ממ"ר (פי 57 ממעבד H100 של אנבידיהׂ). הוא כולל 4 טריליון טרנזיסטורים, 900,000 ליבות עיבוד, זיכרון על השבב בנפח 44 ג'יגה-בייט וגישה לזיכרון בקצב של 21 פטה-בייט לשנייה.

המגה-שבב מיועד להתמודד לאמן רשתות נוירוניות גדולות, הכוללות עד 4 טריליון פרמטרים. הארכיטקטורה של המערכת מאפשרת לקשר מספר רב של רכבים ליצירת מחשב גדול יותר. כך למשל, שימוש במארג התקשורת SwarmX interconnect, לקשר עד2048 רכיבי CS-3 כדי לייצר מחשב-על בעוצמת עיבוד של רבע zettaflops (כלומר, 10 בחזקת 21). כל רכיב יכול להתחבר אל זכרון חיצוני בנפח של 1,200 טרה-בייט המאפשרים למערכת יחידה לאמן מודלים הכוללים 24 טריליון פרמטרים – יכולת המאפשרת לבנות מודלי עיבוד שפה (LLM) גדולים פי 10 ממודל GPT-4 הנוכחי.

החברה מסרה שכיום היא בונה מחשב על מבוסס CS-3 בשיתוף עם חברת G42 מאבו-דאבי, אשר יתחיל לפעול ברבעון השני 2024. המחשב החדש, Condor Galaxy 3, יתבסס על 64 מערכות (או שבבים – קשה להחליט איך לקרוא להם) מסוג CS-3 וגיע לעוצמת עיבוד של 8exaFLOPs. עד היום בנתה G42 שני מחשבי על המבוססים על הדורות הקודמים של Cerebras, שכל אחד מהם הוא בעוצמת עיבוד של 4exaFLOPs. המחשב החדש יקושר למחשבים הקודמים ויכפיל את עוצמת האימון שלו, ל-16exaFLOPs. חברת G42 היא אחת מהמשקיעות ובעלת מניות ב-Cerebras.

בחודש שעבר הכריזה החברה על שיתוף פעולה עם חברת קואלקום, בבניית מחשב בניה מלאכותית לאימון רשתות נוירונמיות אשר יופעל באמצעות Qualcomm Cloud AI 100. הוא יתבסס על מערכת הדור השני, Cerebras CS-2 וישמש לעיבוד מודלי שפה גם בפורמט Mx החדש, אשר פותח בשנת 2023 באמצעות פרוייקט משותף של אינטל, AMD, קואלקום, אנבידיה, Arm ו-Meta. חברת Cerebras הוקמה בשנת 2015 על-ידי חמישה מייסדים אשר מכרו ל-AMD יצרנית שרתים תמורת כ-334 מיליון דולר. החברה לקחה על עצמה את המשימה לייצר שבבי ענק עבור תשתיות ענן ובינה מלאכותית. מאז הקמתה היא גייבה כ-720 מיליון דולר, כאשר בגיוס הון האחרון, בנובמבר 2021, היא גייסה 250 מיליון דולר לפי שווי חברה של כ-4 מיליארד דולר.

Polyn ואיפיניאון פיתחו חיישן AI לגלגלי הרכב

חברת Polyn Technology מקיסריה ויצרנית השבבים האירופית אינפיניאון (Infineon), הכריזו על השלמת פרוייקט הפיתוח של חיישן חדש המנטר את מצב גלגלי הרכב. החיישן מבוסס על שילוב של חיישן לחץ האוויר של אינפיניאון, TPMS SP49 (בתמונה למעלה משמאל), ביחד עם שבב הרשת הנוירונית VibroSense של חברת פולין. חברת אינפיניאון מסרה שהפתרון המשולב של שתי החברות מתאים במיוחד לשוק ציי הרכב ולמכוניות אוטונומיות, בזכות יכולתו לספק תובנות נוספות מעבר ללחץ האוויר בגלגלים, דוגמת מצב הכביש ותנאי הדרך ורמת הבלאי של צמיגים.

חברת פולין היא חברת פאבלס שפיתחה מעגל לעיבוד רשתות נוירוניות המבוסס על טכנולוגיית Neuromorphic Analog Signal Processing – NASP של החברה, שבה כ-90% מהרשת הנוירונית ממומשים באמצעות באמצעות אבני בניין קלאסיות כמו מגברי-שרת (OpAmp) ונגדים, ורק כ-10% מבוססים על מעגל דיגיטלי המקבל עידכונים שונים במהלך פעולתו. להערכת החברה, שבב NASP המכיל 50 אלף נוירונים אנלוגיים חסכוני בהספק פי 100 ומהיר פי 1,000 בהשוואה לרשת דיגיטלית מקבילה.

דיאגרמת המלבנים של SP40 TPMS לפני האינטגרציה עם טכנולוגיית NASP של פולין
דיאגרמת המלבנים של SP40 TPMS לפני האינטגרציה עם טכנולוגיית NASP של פולין

בחודש מרץ מרץ 2023 החברה חשפה חיישן זעזועים ליישומי תחזוקה מונעת, VibroSense, המבוסס גם הוא על טכנולוגיית NASP וכולל יכולת שידור מידע של תוצרי ההסקה. כעת מתברר שחברת פולין התקבלה למאיץ שיתוף הפעולה עם חברות סטארט-אפ של חברת אינפיניאון, אשר במסגרתו נכנסו שתי החברות לפרוייקט המשותף. הרעיון היה לשלב את הטכנולוגיה של פולין עם החיישן של אינפיניאון ועל-ידי כך לספק לו יכולות חדשות. בתחום מדידת לחץ האוויר בגלגלים קיימות כיום שתי גישות מרכזיות: מדידה עקיפה באמצעות תוכנה, ומדידה ישירה באמצעות חיישן הנמצא בכל גלגל. יישום התוכנה מאפשר להשוות בין מהירות הגלגלים לתגובת הרכב אל הבלמים, ולהסיק האם יש יתר-לחץ או חוסר-לחץ באחד מהגלגלים.

אומנם הדבר חוסך התקנת חומרה, אולם יש צורך בהתאמת התוכנה לכל רכב, ולשינויים במצב הרכב. בנוסף, המערכת סובלת מאמינות נמוכה ומהתרעות שווא רבות. בטכנולוגיית מדידה ישירה, מותקן החייישן בתוך הגלגל, מודד את הלחץ ומשדר את המידע אל מחשב הרכב. הפתרון של אטינפיאון כולל שבב הכולל מיקרו-בקר, ממיר ADC, משדר, זיכרון FLASH וזכרון ROM, וקישוריות לחיישני לחץ, תאוצה וטמפרטורה המצויים ברכיב. שתי החברות לא מסרו כיצד בוצעה אינטגרציה בין שתי המערכות, אולם העריכו שהשימוש במעגל NASP ממצצם פי 4,000 את כמות המידע שיש לחלץ מהחיידשן כדי לקבל הערכה של מצב הגלגל ותנאי הדרך – בצריכת הספק הנמדדת במספר מיקרו-ואט (microwatts) בלבד.