AI

סינופסיס מתכננת להעביר ל-AI משימות תכנון שבבים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל סינופסיס, סאסין גאזי, בכנס SNUG

במהלך כנס המשתמשים SNUG, שהתקיים לפני כשבוע וחצי בעמק הסיליקון, חשפה חברת סינופסיס (Synopsys) את תוכנית AgentEngineer, אשר מיועדת לפתח סדרה של פתרונות תכנון שבבין מבוססי בינה מלאכותית אשר יוכלו לבצע מטלות תכנון ואימות שבבים שיוטלו עליה על-ידי המהנדסים, כולל תכנון כמעט אוטונומי של ערכות שבבים שלמות. מנכ"ל סינופסיס, סאסין גאזי: "הגענו לשלב שבו אנחנו חייבים לאמץ תהליכי עבודה חדשים לתכנון שבבים, שבהם יש לבינה המלאכותית תפקיד מרכזי.

"התעשייה מתמודדת עם לוחות זמנים קצרים מאוד ונדרשת לפתח פתרונות המבוססים על טכנולוגיות מורכבות ומערכות גדולות מאוד, שניתן להתמודד איתן רק באמצעות גישה כוללת מרמת המערכת השלמה ועד המודול הבודד". לדבריו, מוצר הבינה המלאכותית המשמעותי הראשון של החברה, Synopsys.ai Copilot, נמצא בשימוש הלקוחות הגדולים של סינופסיס, ומאיץ את תהליך הפיתוח שלהם בכ-35%-40%.

הוא החל כעוזר המסייע למתכננים להשתמש במערכות ה-EDA של סינופסיס. כעת, גאזי גילה, החברה מתחילה לספק עוזרים נוספים (generative AI copilots) המבצעים מטלות תכנון מעמיקות יותר, דוגמת תכנון ברמת ה-RTL, תכנון בדיקות ועוד. "אנחנו רואים עתיד שבו סוכני הבינה המלאכותית (agentic AI) יבצעו את המטלות בצורה אוטומטית, כאשר המהנדסים יתמקדו בארכיטקטורה הכוללת ובקבלת החלטות תכנון מרכזיות".

הוא הדגיש את שיתוף פעולה עם אנבידיה ועם מיקרוסופט בתהליך הפיתוח של הדור החדש של תוכנות EDA. במהלך כנס GTC של אנבידיה שהתקיים באמצע מרץ, סיפר גאזי שסינופסיס החליטה להתבסס על חומרת אנבידיה, תשתיות הבינה המלאכותית של אנבידיה ועל תוכנות של אנבידיה לצורך פיתוח סוכני הבינה המלאכותית שלה. בין השאר היא תאמץ את פלטפורמת המיקרו שירותים NVIDIA NIM כדי להכפיל את ביצועי Synopsys.ai Copilot. לדבריו, מדובר במהלך בלתי נמנע, הדומה באופיו למעבר שיצרניות הרכב מבצעות ממערכות ADAS בטיחותיות למערכות נהיגה אוטונומית מלאה.

כנס IMVC 2025‎‏ יתקיים ב-1 באפריל ‏‏2025 באקספו תל אביב‏

פורסם בתאריך ע"י Techtime

כנס ‏Israel Machine Vision Conference (IMVC) 2025‎‏ יתקיים השנה בתאריך ה-1 באפריל, ‏‏2025 בביתן 10 באקספו תל אביב. כנס IMVC‏ החל לפני 14 שנים ומתקיים אחת לשנה. זהו כנס חלוצי בתחום הבינה המלאכותית וראיית המכונה, שהוקם בשנת 2009 על-ידי ד"ר חן ‏שגיב וד"ר יעקב כהן. הכנס הפך במהרה למפגש שנתי חשוב בחזית התעשייה, ומארח מדי שנה כ-1,500 אנשי מקצוע מתחומים שונים, כולל מפתחים, יזמים, מהנדסים, משקיעים ועוד.‏

כנס IMVC צבר מוניטין כארוע המרכזי של קהילת הראייה הממוחשבת בישראל. לצד מושבים מקצועיים מקבילים שיעסקו בנושאים עכשוויים, בהם בינה מלאכותית גנרטיבית, הדמאה רפואית, ראייה ממוחשבת לרובוטיקה ומערכות אוטונומיות ועוד, הכנס מפגיש בין מובילים בתעשייה, חוקרים ואנשי מפתח מהחברות החדשניות ביותר. הוא מעניק הזדמנות מצוינת לנטוורקינג, חילופי ידע וחשיפה לטכנולוגיות חדשות. המשתתפים כוללים נציגים מחברות סטארטאפ, תאגידים בינלאומיים, מכוני מחקר ומוסדות אקדמיים.

בין החוקרים והבכירים מחברות מובילות שישתתפו השנה בכנס: פרופ' יונינה אלדר (מכון ויצמן), נדב כהן (אוניברסיטת תל אביב),  איילת טל (הטכניון),  דפנה לייפנפלד (NeuroKaire), איה סופר (IBM) ועוד. את הכנס ינעל דין לייטרסדורף מחברת Decart המסקרנת. לאורך היום יתקיימו מושבים מקבילים שיתמקדו בתחומי בינה גנרטיבית, הדמאה רפואית, AI ברובוטיקה ובמערכות אוטונומיות, יישומי AI בתעשייה ועוד.

למידע נוסף ורישום:

Israel Machine Vision Conference (IMVC) 2025

קואלקום רוכשת את Edge Impulse מקליפורניה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת קואלקום הכריזה על חתימת הסכם לרכישת חברת Edge Impulse מקליפורניה, אשר מעניק לה כניסה אל תחום הבינה המלאכותית במערכות IoT. לא נמסרו פרטים פיננסיים על העיסקה, אולם במהלך גיוס ההון של החברה בשנת 2021, נמסר שהגיוס בוצע לפי שווי חברה של 234 מיליון דולר. חברת Edge Impulse מספקת תוכנות וכלי פיתוח ליישומי TinyML במתכונת מיוחדת: היא ניתנת למפתחים בחינם, כאשר המודל העסקי מבוסס על מתן שירותים לארגונים במתכונת של SaaS: הפלטפורמה, הקומפיילר והאופטימיזציה נעשים בענן של החברה, כאשר התשלום הוא עבור זמני העיבוד והתמיכה הטכנית בלקוח.

החברה הוקמה בשנת 2019 על-ידי יוצאי Arm, אשר שמו לב לתופעה מעניינת: המעבדים המשמשים במיקרו-בקרים חזקים בסדרי-גודל מיישומים המעשיים שבהם הם משמשים. כך למשל, ניתן למצוא מעבד בעל יכולת עיבוד של מיליוני פקודות בשנייה, המפעיל מיקרו-בקר כדי לשלוח אותות טמפרטורה פעם בשעה. התוצאה: הם הקימו את החברה כדי לפתח יישומי לימוד מכונה מסוג TinyML שניתן להריץ על-גבי מיקרו-בקרים באבזרי קצה ו-IoT. למעשה, היא היתה מחלוצות תחום ה-TinyML, שהוא יישום אלגוריתמי בינה מלאכותית במעבדים קטנים וחסכוניים מאוד בהספק.

אסטרטגיית ה-IoT של קואלקום

כיום היא נחשבת לאחת מהחברות המובילות בתחום ומספקת פלטפורמות פיתוח מרכזיות לאימון ויישום מודלי לימוד מכונה במכשירי קצה. בין לקוחותיה: Lexmark, HP ויותר מ-100,000 מפתחי יישומי AI. היא עובדת בשיתוף פעולה עם ענקיות טכנולוגיות כמו Lexmark, HP, אנבידיה, ARM, אדוונטק, AWS, מיקרוצ'יפ, טקסס אינסטרומנטס, רנסאס ועוד. מאז הקמתה גייסה החברה 54 מיליון דולר ממשקיעים ובנתה קהילה של 170,000 מפתחים העובדים עם הפתרונות שלה. החברה פעילה גם בישראל, ומנהל הפיתוח העיסקי של Edge Impulse בישראל, הוא אמיר שרמן.

השלמת העיסקה תלויה בקבלת אישורים רגולטוריים. היא מהווה מרכיב באסטרטגיית IoT ו-Edge AI שקואלקום הגדירה בשנה האחרונה, אשר כוללת אספקת מגוון מעבדים ורכיבי קשורת התפורים לצרכים הספציפים של מגזרי תעשייה המשתמשים ב-IoT, ארכיטקטורת תוכנה אחידה, חבילה של שירותים כולל SaaS, בניית קהילת שותפים ומשתמשים ופיתוח פתרונות ייעודיים בשיתוף עם ארגונים ותעשיות במטרה להתמודד עם צרכים מיוחדים. היא מסרה שחברת Edge Impulse תמשיך לפעול כגוף עצמאי עם ההנהלה וצוות העובדים הקיים, ותמשיך לספק תמיכהל פלטפורמות שאינן של קואלקום.

למידע נוסף: מנהל פיתוח עיסקי של Edge Impulse בישראל, אמיר שרמן. [email protected]

 

דאסו סיסטמס משלבת AI בפלטפורמת 3DEXPERIENCE

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת דאסו סיסטמס (Dassault Systèmes) החלה בפרוייקט רוחבי להוספת יכולות בינה מלאכותית את מוצרי הליבה שלה נמצאת בתהליך שדרוג פלטפורמת 3DEXPERIENCE, המאפשרת לעצב רעיונות ולפתח את המוצרים ואת תהליכי הייצור באופן וירטואלי ובאמצעות הענן של דאסו. במסגרת הפרוייקט הזה, שקיבל את השם Generative Economy, היא הכריזה החודש על מערך 3D UNIV+RSES, אשר מספק טכנולוגיות בינה מלאכותית שנועדו לשפר את חוויית המשתמש במערכות החברה לניהול חיי הקניין הרוחני (IPLM), ובתהליכי פיתוח המתבצעים על-גבי פלטפורמת 3DEXPERIENCE.

אחת ממטרות המערך היא לאפשר למשתמשים לנצל את בסיס הידע והנתונים הקיים שלהם, כמו תכנונים וירטואליים, ניהול שרשרת אספקה ותאומים דיגיטליים של המוצרים, כדי להפיק מהם יותר תובנות שניתן לקבל באמצעות הפעלת כלי בינה מלאכותית על בסיס הנתונים הקיים. ראוי לציין שההכרזה של דאסו סיסטמס כוללת מעט מאוד מידע קונקרטי על המערכת. יחד עם זאת, החברה מסרה ש"ארכיטקטורת 3DUNIV+RSES מציעה דור חדש של ייצוג העולם: שילוב של מידול, סימולציה, מידע מהעולם האמיתי ותכנים שנוצרו על-ידי בינה מלאכותית. המכלול הוא סביבה המאפשרת לשלב סימולציות של תאומים דיגיטליים ולאמן מנועי בינה מלאכותית מרובים, תוך שמירה על הקניין הרוחני של הלקוחות.

יו"ר דאסו סיסטמס, ברנרד שארלז, הסביר: "הלקוחות שלנו מצפים מאיתנו להגן על 'מכרה הזהב' שלהם – קרי הנכסים הווירטואליים – ולסייע להם לחשוף את מה שנסתר מן העין. כדי להגן על הקניין הרוחני החשוב ביותר, יש חשיבות קריטית ליצירת חוויות תאום וירטואלי של כל דבר". מנכ"ל דאסו סיסטמס, פסקל דאלוז, גילה שחבילת הפתרונות החדשה יוצאת לשוק לאחר שלוש וחצי שנות מחקר ופיתוח ומבוססת על אימוץ נרחב של בינה מלאכותית יוצרת (Generative AI). "פתרונות 3D UNIV+RSES מאפשרים ללקוחות ליצור תאום וירטואלי עבור כל דבר וכל אחד, כולל וירטואליזציה מלאה של כל המערכת האקולוגית שלהם".

הלסינג מקימה תשתית רחפני לחימה מבוססי AI

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: רחפני לחימה ביציאה מקו הייצור, בדרך לאוקראינה. חברת התוכנה הפכה ליצרנית כטב"מים

חברת הלסינג (Helsing) הגרמנית וחברת מיסטרל (Mistral AI) הצרפתית הכריזו על שיתוף פעולה אסטרטגי בפיתוח הדור הבא של מערכות צבאיות מבוססות בינה מלאכותית (AI). שיתוף הפעולה יתבסס על הטכנולוגיות הצבאיות של הלסינג, בהן אלפי כטב"מים קרביים שהיא מייצרת ומספקת לאוקראינה ומערכות לוחמה אלקטרונית של מטוס הקרב האירופי, Eurofighter. הפיתוח המשותף יתמקד במודלי Vision-Language-Action, המאפשרים לפלטפורמות צבאיות להבין את הסביבה, לתקשר בשפה טבעית עם המפעילים, ומסייעים בקבלת החלטות מהירה בתרחישים מורכבים.

ענני מלחמה בשמי אירופה

חברת הלסינג הוקמה ב-2021, וגייסה עד היום כ-484 מיליון דולר. מנכ"ל ומייסד משותף של החברה, תורסטן ריל, סיפר שהיא הוקמה בעקבות ההכרה שפלישה רוסית לאוקראינה ופלישה סינית לטאיוואן הן בלתי נמנעות, ולכן אירופה צריכה להתכונן למלחמה. לדבריו, החברה החלה את דרכה כחברת תוכנה, וזו עדיין הפעילות המרכזית שלה. "נכנסנו לתחום הייצור של הרחפנים מכיוון שאין היום חברה המסוגלת לייצר רחפנים מדוייקים בכמויות הדרושות. התברר לנו שתהליך המתחיל בתוכנה, בהדמייה ובניסויים וירטואליים, מאפשר לייצר חומרה בצורה מהירה ויעילה יותר מאשר בשיטות הייצור הקיימות היום בתעשיית התעופה".

מייסד משותף של החברה, גונדברט שרף: "אירופה צריכה לממש את כוחה כשחקנית גיאופוליטית, והובלה בתחום ה-AI היא גורם מרכזי בשמירה על הביטחון של אירופה. אנחנו נפתח את הדור הבא של מערכות הגנה וביטחון". מערכת כזו כבר נמצאת בפיתוח: ביוני 2024 הכריזו הלסינג ואיירבאס על פיתוח משותף של הכטב"ם Wingman. מדובר בכלי טיס לא מאוייש בסדר גודל של מטוס קרב, אשר ילווה את מטוסי הקרב ויסייע להם לבצע את המשימה הקרבית.

חברת הלסינג דיווחה בשבוע שעבר שהיא החלה לייצר 6,000 כטב"מי-תקיפה מדגם HX-2 עבור צבא אוקראינה. ההזמנה הזו הגיעה לאחר שהיא סיפקה לצבא אוקראינה 4,000 כטב"מי HX-1 הנמצאים כעת בשירות מבצעי בחזית. ההזמנה החדשה הופכת את מיסטרל לאחת מיצרניות כטב"מי התקיפה הגדולות בעולם.

פלטפורמת HX-2 מונעת באמצעות מנוע חשמלי וכוללת ארבעה מדחפים וכנפי X. הרחפנים מגיעים למהירות של 220 קמ"ש ולטווח של עד 100 ק"מ, ויכולים לשאת חימוש במשקל של עד 5 ק"ג. הכלים מצויידים במערכת בינה מלאכותית המאפשרת להם להתגבר על על מערכות שיבוש אלקטרוני ולפעול באופן עצמאי. גם כאשר אובד הקשר עם המפעיל, המערכת יכולה לקבל החלטות באופן עצמוני. היא מאפשרת למפעיל בודד לשלוט בכלי יחיד בנחיל של כטב"מים המבצעים משימה מתואמת.

רשת "מפעלים עמידים" בכל רחבי אירופה

בתוך קו הייצור של רחפני HX-2, הבנוי במתכונת של "מפעל עמיד"
בתוך קו הייצור של רחפני HX-2, הבנוי במתכונת של "מפעל עמיד"

הפיתוח של HX-2 כולל גם תפישה חדשה של תהליך הייצור, המותאם למצב לחימה. ביחד עם פיתוח הכטב"ם, הלסינג פיתחה גם קו ייצור ייעודי שניתן לשכפל אותו בקלות ולאפשר לכל מדינה באירופה להשיג עצמאות מלאה בייצור ואספקת הכלים לכוחות הלוחמים. הקונספט החדש קיבל את הכינוי "מפעלים עמידים" (Resilience Factory). המתקן הראשון שלו (RF-1), ניפתח באתר בדרום גרמניה והחל בייצור סדרתי של כטב"מים בהספק של יותר מ-1,000 יחידות HX-2 בחודש. כיום החברה מעסיקה כ-350 עובדים, ובכוונתה להקים אתרי ייצור זהים נוספים, בעלי כושר ייצור של כ-10,000 רחפני תקיפה בחודש, כל אחד.

לדברי שרף, נשק מדוייק מפצה מדי יום על הנחיתות המספרית של צבא אוקראינה. "זהו לקח חשוב שנאט"ו צריכה ללמוד, ומהר. תפישת המפעלים העמידים מבוססת על גישה מבוזרת של ייצור המערכות האלה בכל יבשת אירופה. המפעלים המקומיים יעניקו לכל מדינה את היכולת לייצר בעצמה את כלי הנשק החדשים ולהבטיח עצמאות של הייצור ושרשרת האספקה".

חברת Mistral הצרפתית הוקמה בשנת 2023 על-ידי יוצאי Google DeepMind ו-Meta, ומפתחת סדרה של כלים ומודלים מוכווני מטרה, דוגמת מערכת ייצירת תוכן לקמפיינים שיווקיים, פיתוח כלים לזיהוי תקיפות מקוונות, עמידה בתנאים רגולטוריים ופיתוח תוכנה בסיוע AI. מודל Codestral לפיתוח תוכנה הושק בתחילת ינואר 2025 ומספק תמיכה ב-80 שפות תכנות שונות. החברה מסרה שהוא יעיל יותר מ-DeepSeek Chat API הסינית ומ-OpenAI האמריקאית.

"תעשיית הסייבר הישראלית הדביקה את הפיגור בתחום ה-AI"

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מאמר אורח מאת: אריק קול, דירקטור בכיר וראש תוכנית NVIDIA Inception בישראל

ישראל מוכרת כמעצמת חדשנות גם כשמדובר בתעשיית ה-AI: יש בה את המספר הגבוה ביותר של סטארט–אפים בתחום הבינה המלאכותית לנפש, ומדורגת במקום השלישי בעולם בחברות מובילות בתחום ה-Generative AI (על-פי רשות החדשנות). האקוסיסטם המקומי מתחיל באקדמיה הישראלית החזקה, שהייתה מהראשונות לחקור את יכולות הבינה המלאכותית. בנינו כאן מומחיות בתחומים כמו ראייה ממוחשבת, ניתוח וידאו ועיבוד תמונה, וכמובן עיבוד שפה טבעית (NLP), שהוא הבסיס שעליו פותחו בהמשך מודלי השפה הגדולים (LLMs).

היסודות החזקים במחקר בינה מלאכותית ביחד עם תרבות סטארט–אפ, הפכו את ישראל לתחרותית מאוד בהשוואה לאזורים אחרים, למרות היותה מדינה קטנה. ישראל מתמקדת בפתרונות בינה מלאכותית יישומיים בתחומים כמו סייבר, רפואה ואגריטק, הממצבים אותה כמובילה גם בהטמעת יישומי AI. התעשיות הראשונות שאימצו את הטכנולוגיות החדשות היו מערכות בריאות, ערים חכמות, רובוטיקה ופיננסים. כיום, יותר מ-2,000 סטארט–אפים ישראליים מפתחים יישומי בינה מלאכותית. הסייבר הוא מקרה בוחן מעניין: אקוסיסטם הסייבר הישראלי היה איטי יותר באימוץ בינה מלאכותית בהשוואה לחלק מהמתחרים הבינלאומיים, אולם בשנתיים האחרונות חל שינוי דרסטי וכיום גם חברות צעירות וגם חברות סייבר מבוססות משלבות טכנולוגיות בינה מלאכותית במוצריהן. לתעשיית הסייבר המשודרגת יש כיום את הפוטנציאל להמשיך ולהוביל את אקוסיסטם הטכנולוגיה הישראלי.

אנחנו רואים מספר הולך וגדל של סטארט–אפים הפועלים בתחומי הבריאות, מדיה ובידור, רובוטיקה, תעשיית הרכב, ביולוגיה, קמעונאות, אקלים, תעשייה 4.0, לוגיסטיקה, חקלאות, ועוד העובדים על פיתוח יישומי בינה מלאכותית. בנוסף, קרוב ל-400 חברות רב–לאומיות מפעילות בישראל מרכזי מחקר ופיתוח משמעותיים, תוך עבודה צמודה עם האקדמיה הישראלית. הן מפעילות תוכניות סטארט–אפים וקבוצות מחקר, מייצרות פעילות עסקית ושיתופי פעולה רחבים בתעשייה. המעורבות שלהן מאיצה משמעותית את העברת הידע ועוזרת לסטארט–אפים ישראליים לצמוח. סטארט-אפים ישראלים רבים צמחו ישירות מהאקדמיה, דוגמת AI21 Labs, Deci, Mentee Robotics ו-Lightricks.

חברות הסטארט–אפ צריכות ליזום שיתופי פעולה עם החברות הרב לאומיות ולחתור על מנת לקבל את תמיכתן, שלרוב מוצעת ללא כל עלות. חברת NVIDIA עצמה מעסיקה מעל 4,000 עובדים בישראל, בעשרות קבוצות מוצר, הנדסה ומחקר, כולל צוות מחקר בינה מלאכותית משמעותי העובד בצמוד לאוניברסיטאות בארץ. מסגרת התמיכה באקוסיסטם המקומי, הקימה NVIDIA בישראל את Israel-1, שהוא מחשב–העל החזק ביותר במדינה, ובין החזקים בתחומם בעולם.

כנס NVIDIA GTC 2025 ייפתח ב-17 במרץ 2025

יותר מאלף סטארט–אפים ישראלים משתתפים באופן פעיל בתוכנית הסטארט–אפים NVIDIA Inception. ישראל היא המדינה החמישית בגודלה בתוכנית העולמית. המשתתפים בתוכנית נהנים מתמיכה טכנולוגית ועסקית. השנה האחרונה הייתה אחת השנים המאתגרות ביותר עבור כולנו, ולמרות זאת הסטארטאפים הישראליים הפגינו ביצועים ומחויבות מרשימים. אנחנו מצויים בעיצומה של מהפיכת בינה מלאכותית. העולם עובר ממחשוב כללי למחשוב מואץ ובינה מלאכותית. השינוי עתיד להשפיע על תעשיות בהיקף של 100 טריליון דולר. עבור ישראל, זהו הרגע לבסס את מעמדה כמובילה עולמית בתחום הבינה המלאכותית.

הנציגים של כל אותן תעשיות ייפגשו בכנס NVIDIA GTC 2025 שייפתח ב-17 במרץ 2025 ויתקיים בפורמט היברידי: גם וירטואלי וגם מפגש פיסי בסן–חוזה, קליפורניה. הכנס צפוי להפגיש עשרות אלפי חוקרים, מפתחים, יזמים, מנהלים, שותפים, משקיעים ומומחים, שיגיע למאות הרצאות, דיונים, סדנאות, קורסים והדגמות של הטמעת AI בעולם המודרני ובאופן בו בינה מלאכותית תוכל לסייע לאנושות במגוון תחומים. ההרשמה ל-NVIDIA GTC 2025 בפורמט הוירטואלי פתוחה כעת ללא עלות ותאפשר גישה למאות הרצאות בלייב או On-Demand.

אודות תוכנית Inception:

תוכנית הסטארט-אפים העולמית NVIDIA Inception מקדמת שיתופי פעולה עם האקו-סיסטם המקומי. בתוכנית משתתפות יותר מ-1,000 חברות סטארט-אפ ישראליות המפתחות טכנולוגיות בינה מלאכותית בתחומים שונים. התוכנית מציעה לחברות תמיכה, מומחיות וגישה לפלטפורמות הטכנולוגיות החדשניות ביותר של החברה, לצד תמיכה שיווקית וחיבור לקרנות הון-סיכון. בין החברות הישראליות בתוכנית: Theator, Lightricks, BRIA, Run:AI,  ועוד. כמו-כן, בתוכנית המפתחים של אנבידיה (NVIDIA Developer Program), חברים עשרות אלפי ישראלים וישראליות, העושים שימוש בטכנולוגיות התוכנה והחומרה של החברה, בהם מאות ערכות פיתוח (SDKs) המונגשות לתעשייה, בחלקן, ללא עלות.

דיפסיק הסינית הפילה את מניות השבבים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מניות השבבים צוללות היום (ב') היום במסחר בנסד"ק, לאחר שחברה סינית עלומה בשם DeepSeek AI השיקה מודל AI מהדור החדש ("מודל חשיבה"), אשר לטענתה מגיע לביצועים השקולים לביצועי המודלים הגדולים של חברות כמו OpenAI, אך בשבריר מעוצמת העיבוד הנדרשת להרצתם. אם היא אומנם הצליחה לפתח מודל כה עוצמתי באמצעות משאבי הון, עיבוד ודטה כה דלים – ותחת הסנקציות האמריקאיות – הדבר מעמיד בסימן שאלה את עתיד השקעות העתק שביצעו ענקיות ה-AI האמריקאיות.

מניות החומרה רשמו את הירידות החדות ביותר, ובראשן אנבידיה שירדה ב-13%, כאשר ASML ירדה ביותר מ-7%. מניות הענן כמו מיקרוסופט ומטא מציגות ירידות שערים מתונות. ההסבר לפער הזה נעוץ בכך שאם הצהרות דיפסיק על יעילות המודל הן נכונות, ניתן להריץ מודלים גדולים ויעילים באמצעות תשתיות מחשוב צנועות מהצפוי, ומהפיכת ה-AI תזדקק לפחות שבבים. מנגד, חברות הענן שייאמצו טכנולוגיה דומה, יוכלו להוזיל משמעותית את העלויות שלהן באספקת שירותים מבוססי בינה מלאכותית.

מהפיכת "מודלי החשיבה"

דיפסיק היא חברת סטארט-אפ סינית שמאחוריה עומדת קרן הון-סיכון High-Flyer המתמחה בתחום המסחר האלגוריתמי בשוק המניות. הקרן הוקמה על ידי שלושה מהנדסים סינים, שלפני כשנתיים, לאחר ביצועים ירודים במסחר, החליטו להקדיש את משאבי העיבוד לפיתוח מודלי AI. למעשה, כבר בדצמבר 2024 השיקה החברה מודל שפה גדול בשם v3, במתכונת של ChatGPT, ובשבוע שעבר, ממש ביום השבעתו של הנשיא טראמפ, היא השיקה את מודל r1, שהוא מודל חשיבה (reasoning) ופועל בדומה למודלים o1 ו-o3 שהשיקה OpenAI לאחרונה.

דיפסיק דיווחה שהמודל שלה כולל 671 מיליארד פרמטרים. הוא מתבסס על מודל ה-LLM שהשיקה החברה לפני כחודש, v3, שעבר אדפטציה למודל חשיבה. מודלי חשיבה מקדישים זמן בשלב ההסקה (inference) ויוצרים "שרשרת מחשבות" כדי לבחון את המשימה מכל מיני היבטים, ורק לאחר סיום התהליך הם מתחילים בבניית התשובה, כדי לספק תשובה יסודית ומעמיקה יותר. זהו ענף חדש ומבטיח בתחום ה-AI, אשר פותח בעיקר כדי לספק פתרון לבעיות מורכבות בתחומים כמו תכנות, מתמטיקה ומדע.

המחיר זול מאוד – אבל המפלגה שולטת באלגוריתם

בינתיים דיפסיק מציעה את המודל במתכונת של קוד-פתוח. היא גם שחררה ב-GitHub משפחה של מודלים "רזים" בגדלים שונים, בין 1.5 מיליארד פרמטרים ל-70 מיליארד פרמטרים, וניתנים להרצה על מכונות מקומיות. המודל הקטן ביותר יכול לרוץ אפילו על מחשב נייד. עלות השימוש במודל היא על 55 סנט לקלט של מיליון אסימונים (tokens). לשם השוואה, קלט של מיליון אסימונים ב-o1 של OpenAI עולה 15 דולר.

ובשונה מ-o1 של OpenAI, המודל של דיפסיק מציג בפני המשתמש בפירוט רב את "שרשרת המחשבות" שיצר המודל, וזאת כדי שהמשתמש יוכל להתחקות אחר האופן שבו הושגה התשובה וכך גם יוכל לטייבה. לטענת דיפסיק, r1 עולה על o1 במספר מדדים מקובלים בתעשיית ה-AI, כדוגמת AME, שהוא מבחן העושה שימוש במודלים אחרים כדי לבחון את ביצועיו של מודל, MATH-500, שהוא קובץ של בעיות במתמטיקה, ו-SWE, הבוחן יכולות תכנות.

עם זאת בהיותו מודל סיני, הוא כפוף לחוקי הצנזורה של המפלגה הקומוניסטית. כך למשל, המודל יתחמק מלענות על שאלות בנושאים רגישים למשטר כמו האירועים בכיכר טיין-אן-מן או בסוגיית עצמאותה של טאיוואן. כמו כן, ייתכן כי הזיקה האפשרית של המודל למשטר הסיני תגביר את החשש בקרב ארגונים ומשתמשים לעשות בו שימוש, חרף העלות הנמוכה, וזאת מטעמי פרטיות ובטיחות. כמו כן, אף שמרבית התגובות בתעשייה מביעות התפעלות ישנם גם כאלה הטוענים כי ייתכן כי מדובר בסוג של תרמית ושלא ייתכן שדיפסיק פיתחה בסודיות מודל כה עוצמתי אשר זקוק למשאבים כל-כך דלים.

התעשייה תוקפת את הגבלות הייצוא החדשות של ביידן

פורסם בתאריך ע"י Techtime

הממשל של הנשיא היוצא ביידן גיבש מסגרת חדשה של הגבלות על הייצוא הטכנולוגי, אשר מעוררות תהיות והתנגדויות רבות בתעשייה. לפי הרעיון שגובש במשרד המסחר האמריקאי, רק 18 מדינות בעולם המוגדרות כבעלות ברית של ארה"ב יוכלו לקנות ללא הגבלה שבבים המשמשים לבניית מרכזי נתונים גדולים ומערכות בינה מלאכותית. מדובר במדינות אירופה, קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד, יפן, דרום קוריאה וטאיוואן.

כל שאר מדינות העולם ׁ(כולל ישראל) יוכלו לרכוש רק כמויות מוגבלות של רכיבים. ההצעה מגבילה אותן לרכישת עד 50,000 מעבדים גרפיים מתקדמים בלבד. ניתן יהיה להגדיל את הכמות הזו ל-100,000 מעבדים, אם ייחתם הסכם בין הממשלות ובתנאי שהמדינה הרוכשת היא בעלת מדיניות אנרגיה אלטרנטיבית התואמת ליעדי הממשל האמריקאי בתחום האנרגיה.

מהפרטים הכלליים הראשוניים שפורסמו באתר הבית הלבן, מתברר שיש גם הגבלות על השימוש: גופים שיוגדרו כאמינים וממוגנים היטב, יקבלו מהממשל אישור מסוג Universal Verified End User, שיאפשר להם להפעיל במדינות שמחוץ לארה"ב עד 7% מקיבולת עיבוד ה-AI הכוללת שלהם. גופים לא אמריקאים שיוגדרו כגופים אמינים ובתנאי שאינם נמצאים במדינות המדאיגות את ארה"ב, יוכלו לרכוש עד 320,000 מעבדי GPU מתקדמים בשנתיים הבאות. כמו-כן, ניתן יהיה לרכוש עד 1,700 מעבדים גרפיים מתקדמים ללא קבלת רשיון ייצוא, וזה כדי לאפשר למוסדות אקדמיים ורפואיים להשתמש בהם.

הפקרת השוק לידי המתחרים

מדובר בתוכנית עיצומים אגרסיבית מאוד, שאם תתקבל עשויה לפגוע בחברות האמריקאיות עצמן לא פחות – ואולי אף יותר – מאשר בגופים הזרים שייאלצו לרכוש את הטכנולוגיות ממקורות אחרים. כצפוי, אחת מהמתנגדות הבולטות היא חברת אנבידיה, אשר מובילה את שוק הרכיבים ליישומי בינה מלאכותית. סגן נשיא לקשרי ממשל בחברת אנבידיה, גד פינקל, פירסם פוסט בבלוג של החברה, ובו הזהיר ש"הקידמה העולמית נמצאת בסכנה. ממשל ביידן מבקש להגביל את הגישה ליישומי מחשוב סטנדרטיים, באמצעות חוק ה-AI Diffusion חסר התקדים והמוטעה, אשר מאיים לפגוע בחדשנות ובצמיחה הכלכלית ברחבי העולם".

התוכנית נכנסת כעת לתקופת המתנה של 120 יום לצורך קבלת תגובות והערות מהציבור. רק לאחר התהליך הזה ניתן יהיה לקבע אותה בחוק. כלומר, ההחלטה הסופית תהיה של הנשיא טראמפ, אשר יוכל לצמצם אותה, לשנות אותה או אפילו לבטל אותה. הדבר הזה מסביר מדוע ההתנגדות של אנבידיה לתוכנית, כוללת שבחים רבים לנשיא טראמפ: "ממשל טראמפ הראשון הניח את היסודות לחוזקה וההצלחה הנוכחיים של אמריקה בתחום ה-AI", או בסוף הפוסט: "כפי שהדגים ממשל טראמפ הראשון, אמריקה מנצחת בעזרת חדשנות, תחרות, ועל-ידי שיתוף הטכנולוגיות שלנו עם העולם".

גם איגוד יצרני השבבים (SIA), שהוא אחד מהגופים המשפיעים בתעשייה, ביקר את התוכנית בסגנון יוצא-דופן בחריפותו: "אנחנו מאוכזבים עמוקות מכך שתפנית כל-כך משמעותית במדיניות יוצאת לדרך ימים ספורים לפני כניסת הנשיא החדש לתפקיד, ובלא לקבל את חוות הדעת של התעשייה. החוק עשוי לגרום נזקים עצומים לכלכלת ארה"ב ולכושר התחרות של תעשיית השבבים. הוא יביא לוויתור על שווקים אסטרטגיים ומסירתם לידי המתחרים שלנו. הסיכונים גבוהים והזמן דוחק. אנחנו מוכנים לעבוד עם הממשל כדי להגדיר נתיב שגם יגן על הביטחון הלאומי, וגם ישמר את כושר התחרות של התעשייה האמריקאית".

מנכ"ל גוגל: "רבע מהקוד החדש שלנו נכתב על-ידי AI"

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל גוגל סונדאר פיצ'אי. מקור: גוגל

במהלך שיחת הוועידה עם המשקיעים שהתקיימה אמש (ג') לאחר פרסום הדו"ח הרבעוני, חשף מנכ"ל גוגל (Google), סונדאר פיצ'אי, את ההשפעה העצומה של בינה מלאכותית יוצרת (GenAI) על תהליכי הפיתוח הפנימיים של החברה. לדברי פיצ'אי, יותר מרבע מהקוד החדש שמפותח בימים אלה בגוגל, נכתב בשלב הראשון על-ידי מערכת בינה מלאכותית, ולאחר מכן הוא עובר בדיקה ואימות על-ידי מתכנתים אנושיים. "אנחנו משתמשים ב-AI ברמה הפנימית כדי לשפר תהליכי כתיבת קוד – והדבר מוביל לשיפור בתפוקה וביעילות. זה עוזר למהנדסים שלנו לעשות יותר ולנוע מהר יותר", הוא גילה בשיחת הוועידה.

גוגל מפתחת את משפחת מודלי השפה הגדולים Gemini, המתחרה ב-GPT של חברת OpenAI וב-Lamma של מטא. גוגל השיקה את Gemini בדצמבר 2023, ומאז היא מבססת על המודל שורה של כלים ופתרונות למשתמשים וארגונים, ובכלל זה צ'אט-בוט המתחרה ב-ChatGPT. מעניין לציין כי המנכ"ל פיצ'אי לא ציין במפורש כי הקוד שנכתב בחברה באופן אוטומטי נכתב על-ידי Gemini. לא ברור האם השימוש המסיבי הזה ב-AI, שסביר להניח שרק יילך ויגדל, יוביל לצמצום כלשהו בכוח העבודה הטכנולוגי של החברה. עם זאת, סיפר שהחברה מבצעת שורה של שינויים פנים-ארגוניים שנועדו להאיץ תהליכי פיתוח, ובעיקר כדי להאיץ פיתוח, אימון, בדיקה ופריסה של מודולי AI. "השינויים הארגוניים יסייעו לנו לפעול במהירות ובגמישות".

לדברי פיצ'אי, כשני מיליארד משתמשים עושים שימוש ב-Gemini מדי חודש, והמודל יגיע בסופו של דבר גם גם למתכנתים ב-Github Copilot. "לפי כל פרמטר – נפח אסימונים, קריאות API, שימוש בקרב צרכנים, אימוץ בקרב עסקים – Gemini מצוי בצמיחה דרמטית". הכנסותיה של גוגל ברבעון השלישי של 2024 צמחו ב-15% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכ-88.3 מיליארד דולר. ההכנסות מפלטפורמת הענן (GCP) צמחו ב-35%, להיקף של כ-11.4 מיליארד דולר – הודות לאימוץ הגובר של יכולות AI ו-GenAI באמצעות הענן.

שווי שוק של 2.2 טריליון דולר

זה היה הדו"ח הרבעוני הראשון מאז מונתה הישראלית ענת אשכנזי לתפקיד סמנכ"לית הכספים (CFO) של גוגל. אשכנזי, בת 51, מונתה לתפקיד סמנכ"לית הכספים של גוגל בסוף חודש יולי. לפני הצטרפותה לגוגל שימשה כסמנכ"לית הכספים של ענקית התרופות איליי לילי (Eli Lilly), הנסחרת בשווי של 850 מיליארד דולר. בעברה עבדה גם בבנק הפועלים והשלימה תואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב.

כמקובל בשיחות ועידה לאחר פרסום רו"ח רבעוני, נשאה אשכנזי דברים בפני המשקיעים וסקרה את הביצועים הכספיים של החברה. "הרבעון השלישי היה חזק מאוד, עם מומנטום חזק בכל הפעילות העסקית. אנחנו מרוצים מההתקדמות במאמצינו לארגן מחדש את מבנה ההוצאות שלנו, דבר שהשתקף בריווחיות תפעולית גבוהה יותר ברבעון האחרון". מניית החברה הגיבה בחיוב לדו"ח ועולה כעת במסחר בנסד"ק ביותר מ-5%, ומעניקה לחברה שווי שוק של כ-2.21 טריליון דולר.

מעבדי ה-AI של סיוה תומכים בכלי הפיתוח של Edge Impulse

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת סיוה (Ceva) מהרצליה, וחברת Edge Impulse
מסן חוזה, קליפורניה, הכריזו על שיתוף פעולה שבמסגרתו יתמכו מעבדי הבינה המלאכותית (NPU) של סיוה, NeuPro-Nano, בחבילת כלי הפיתוח של Edge Impulse ליישומיי בינה מלאכותית באבזרי קצה (Edge AI). חברת Edge Impulse הוקמה בשנת 2019 והיתה מחלוצות תחום ה-TinyML, שהוא יישום אלגוריתמים של בינה מלאכותית במעבדים קטנים וחסכוניים מאוד בהספק.

כיום היא נחשבת לאחת מהחברות המובילות בתחום ומספקת פלטפורמות פיתוח מרכזיות לאימון ויישום מודלי לימוד מכונה במכשירי קצה. בין לקוחותיה: Lexmark, HP ויותר מ-100,000 מפתחי יישומי AI. היא עובדת בשיתוף פעולה עם ענקיות טכנולוגיות כמו AWS, אנבידיה, ARM, אדוונטק, מיקרוצ'יפ טקסס אינסטרומנטס, רנסאס ועוד. 

סיוה היא ספקית קניין רוחני (IP) מגוון עבור יצרניות שבבים. בחודש יוני 2024 היא דיווחה על היא הרחבת משפחת מעבדיה ה-AI והכריזה על מעבדי NeuPro-Nano, הכוללים שתי תצורות NPU שונות לייעול העיבוד של יישומי TinyML. שיתוף הפעולה שהוכרז כעת יאפשר ללקוחות סיוה שבחרו במעבד NeuPro-Nano, להרצת היישומים ומדידת ביצועים באמצעות בלי הפיתוח של Edge Impulse, עוד לפני שהם מיישמים את ה-IP במוצר פיזי, כלומר לפני שלב החומרה.

חברת סיוה נסחרת בנסד"ק לפי שווי חברה של כ-568 מיליון דולר. ברבעון השני של 2024 צמחו מכירותיה בכ-24% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכ-28.4 מיליון דולר. מעבדי ה–AI של סיוה מיועדים לשימוש באבזרי קצה חסכוניים באנרגיה, דוגמת מכשירי שמיעה, מכשירים לבישים, אודיו ביתי, יישומי בית חכם, תעשייה חכמה, ועוד. הם גם מאפשרים שילוב מודלי בינה מלאכותית במודולי הקישוריות של סיוה ובמיקרו–בקרים.

הקשר בין שתי החברות נוצר על-ידי מנהל הפיתוח העיסקי של Edge Impulse בישראל, אמיר שרמן.

למידע נוסף: [email protected]

סייבורד גייסה 8.7 מיליון דולר למערכת בדיקת רכיבים בקווי הייצור

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: המנכ"ל אושרי כהן לצד תמונות רכיבים פגומים שאותרו במערכת בקרת הייצור של סייבורד

חברת סייבורד מתל אביב (Cybord) השלימה גיוס הון סבב A בהיקף של כ-8.7 מיליון דולר. החברה פיתחה טכנולוגיה המשולבת בתוך קו הרכבות ה-SMT, אשר מאפשרת לזהות רכיבים מזוייפים או בעייתיים שהצליחו להסתנן אל קו הייצור, ולמנוע את הרכבתם על הכרטיס. הגיוס הובל על-ידי Capri Ventures, ובהשתתפות Ocean Azul Partners והמשקיעים הקיימים בחברה, IL Ventures ו-NextLeap.

חברת סייבורד הוקמה בשנת 2018 על-ידי הטכנולוג הראשי ד”ר אייל וייס, על-בסיס רעיון חדשני לאיתור רכיבים פגומים או רכיבים מזוייפים  בקו הייצור עצמו, באמצעות ניצול מערכות ה-Dump הקיימות במילא במכונות ההשמה (Pick and Place) התעשייתיות. המערכות האלה כוללות מצלמות בקרה הבודקות כל רכיב לפני השמתו על המעגל, כדי לוודא שהוא מונח בכיוון ובזווית הנכונים. במקרים מסויימים הן מפעילות את נוהל Dump: השלכת הרכיב הצידה או עוצירת קו הייצור.

התוכנה של סייבורד מתחברת אל מכונת ההשמה, שולפת ממנה את התמונות, ובודקת אותן באמצעות אלגוריתם בינה מלאכותית ובסיס נתונים עצום שהחברה צברה לאורך השנים. מנכ"ל סייבורד, אושרי כהן, סיפר ל-Techtime שמאז הקמתה אספה החברה מידע על 5 מיליארד רכיבים אלקטרוניים. "אנחנו נותנים כיסוי של 100% מהרכיבים בתעשייה ויודעים לומר על כל רכיב האם פגום, תקין, מקורי או מזוייף, ולספק יכולת עקיבות (Traceability) מלאה של הכרטיס. גם כאשר מגיע רכיב חדש שאנחנו לא מכירים, המערכת לומדת אותו ובתוך מספר ימים מייצרת מודל מלא שלו".

יותר מ-60 קווי ייצור המוני

לחברה שיתוף פעולה עמוק עם יצרנית מכונות ההשמה סימנס. פתרון הבדיקה שלה מותקן ביותר מ-60 קווי ייצור המוני בעולם ובודק מיליוני רכיבים אלקטרוניים מדי יום. הוא נמצא בקווי ייצור של חברת פלקס, ובקווים של לקוחות יוקרתיים כמו אנבידיה, סיסקו ואינטל. גיוס הסיד של החברה בוצע במרץ 2022, שבמהלכו היא גייסה כ-4 מיליון דולר. כיום החברה מעסיקה כ-25 עובדים. בעקבות דרישת המשקיעים בסבב הגיוס האחרון היא השלימה בחודש מאי 2024 תהליך של "היפוך שרוול", ונרשמה כחברה אמריקאית שבסיסה בדלאוור המפעילה מרכז פיתוח בישראל. פירוש הדבר שההון שהיא מקבלת מגיע לבנקים בארה"ב. לארץ יגיעו רק משכורות העובדים והוצאות כלליות של המשרד. במקרה של אקזיט, המסים יגיעו לאוצר האמריקאי.

מהי מטרת הגיוס הנוכחי?

אושרי כהן: "ההון החדש מיועד לבנות תשתית שיווק ומכירות. יש לנו מוצר עובד וקיים המותקן בקווים מאוד אינטנסיביים. מדובר בתעשייה מאוד שמרנית שלא אוהבת לבצע שינויים,אם אין בהם צורך ברור מאוד". הוא אינו חושש מנסיון של יצרניות מכונות השמה להתקין תוכנה מתחרה במערכות הייצור שלהן: "אנחנו לא מתחרים ביצרני המכונות, אנחנו השותפים שלהם. גם אם הם יפתחו אלגוריתם שהוא יעיל כמו שלנו, העוצמה של המערכת טמונה בבסיס הנתונים המקיף שניצבר מאז הקמת החברה. אנחנו מקדימים ב-5 שנים כל מי שינסה לעשות את זה".

כנס ה-AI של סיסטמטיקס יתקיים ב-24 לספטמבר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

כנס הבינה המלאכותית המרכזי של חברת סיסטמטיקס לשנת 2024, Reshape R&D Workflows with AI, יתקיים ב-24 לספטמבר 2024 במלון דניאל בהרצליה, בשעות 08:30-16:00. הכנס יתמקד בתהליכי פיתוח הכוללים שימוש ב-MATLAB בשילוב עם יכולות AI כדי לייעל את תהליכי הפיתוח ולפשט את התכנון של מערכות הנדסיות, קבלת מידול מערכות ברמת דיוק גבוהה וביצוע אופטימיזציה של ביצועי המערכת המתוכננת.

הכנס יוקדש כולו ל-MATLAB ו-AI, ויציג את היכולות החדשות של התוכנה בעולמות ה-GenAI, שילוב LLMs בסביבת MATLAB, סביבות הנדסיות בענן המבוססות עליה ועוד. בכנס יתקיימו גם שתי סדנאות Hands on מעשיות שבהן המשתתפים ילמדו כיצד לבנות מערכת מבוססת AI, משלב הרעיון ועד הטמעתה במוצר הסופי (חומרתי או ענני), יקבלו דגשים לעבודה נכונה בסביבת פיתוח של מערכת AI, ויכירו את שיקולי השימוש באלגוריתם חכם כחלק ממערכת גדולה יותר.

הסדנה הראשונה תעסוק בתיוג אותות ובניית מודלים מתאימים. הסדנה השנייה תעסוק במימוש מודלים מסוג GAN וחידושים ב-Deployment והטמעה חכמה של מודלים על החומרה. מעבר לתכנון המערכות ההנדסיות, המשתתפים יעודכנו ביכולות חדשות, כמו פיתוח Generative AI וכיצד ניתן לשלב מודלי שפה כמו ChatGPT בסביבת MATLAB. כאשר נפתח אלגוריתמים של AI לרוב נבצע זאת על ה-Cloud, לכן נציג את היכולות החדשות גם בתחום זה, בדגש על סביבות הנדסיות מבוססות  MATLAB.

האירוע מיועד למפתחים המעוניינים ליצור מערכות מבוססות AI ורוצים לראות כיצד MATLAB יכול לשפר להם את תהליך הפיתוח. הוא גם מתאים למשתמשי MATLAB ללא רקע ב-AI המעוניינים לשלב יכולות AI בפיתוח, משתמשי MATLAB בעלי רקע בסיסי ב-AI הרוצים להעמיק את הידע, ולבעלי רקע חזק ב-AI העובדים עם MATLAB ורוצים להכיר כלים חדשים של התוכנה בעולמות ה-AI. ההשתתפות היא ללא עלות ובהרשמה מראש.

למידע נוסף ורישום: Reshape R&D Workflows with AI

ייצא לאור: מגזין בינלאומי על תעשיית ה-AI הישראלית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: שער גיליון Isra-Tech מחודש יולי 2024, שהוקדש לתעשיית הסמיקונדקטור הישראלית

החלה הפקת גיליון אוקטובר של המגזין Isra-Tech. הפעם הגיליון יתמקד בתחום הבינה המלאכותית בישראל, כולל רשתות עומק נוירוניות (Deep Learning) וטכנולוגיות לימוד מכונה (Machine learning). המגזין יופץ בעולם על-ידי שגרירויות ישראל והנספחים המסחריים של ישראל ב-108 מדינות בעולם, במטרה היא להביא אותו לידיהם של כל הגופים העושים עסקים עם ההייטק הישראלי. מפיקי המגזין גם יעלו אותו לרשת באתר הפתוח Isra-Tech.net.

גיליון Isra-Tech AI יסקור את תוכנית ה-AI הלאומית, יכלול ראיון מובילים בתחום ה-AI, בישראל, כתבה על השתלבות חברות ה-AI הישראליות ביפן, כתבה על פעילות מכון הייצוא בתחום הזה, ועוד. במקביל, יכיל המגזין תוכן שיווקי ומודעות של חברות ישראליות המעוניינות לחשוף את פעילותן ופתרונותיהן בפני קהל היעד של המגזין, המורכב מאנשי עסקים, מנכ"לים, יו"רים, בעלי חברות, בכירים ומנהלי פיתוח בתאגידים וחברות עסקיות, וגורמי הממשל הרלוונטיים בשוקי היעד.

מגזין Isra-Tech מופק על-ידי חברת פפריקה הפקות (Paprika) בסיוע מכון היצוא, משרד החוץ, מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה וארגון לשכות המסחר הדו–לאומיות. המגזין מופץ לעולם באמצעות 108 השגרירויות של ישראל, הנספחים המסחריים, 48 לשכות המסחר הדו-לאומיות, מכון היצוא וארגונים נוספים. קהל היעד כולל אנשי עסקים, מנכ"לים, יו"רים, נשיאים ובעלי חברות, בכירים ומנהלי פיתוח בתאגידים וחברות עסקיות בשוקי היעד, וגורמי הממשל הרלוונטיים. אתר www.isra-Tech.net כולל את כל הגילונות הנושאיים של המגזין, מסווגים לפי טכנולוגיה ומדינות יעד.

למידע נוסף ויצירת קשר:

אתר הבית של מגזיני ישרא-טק: www.isra-tech.net

אתר חברת ההפקה פפריקה: www.paprikap.com

ענבל פלג: 052-3232130, [email protected]

כדי להיות תחרותיים, חייבים AI גם בתעשייה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: אלי בויקיס. צילום: טניה זליחונוק

מאת: אלי בויקיס, מנהל פעילות דאסו סיסטמס בישראל

הבינה המלאכותית (AI) אינה מושג חדש בתעשייה. היא מתנסה בה בצורות שונות כבר יותר מעשור, אבל רק לאחרונה אנחנו רואים מחוייבות עמוקה וגוברת לטכנולוגיה הזו, ואת השפעותיה המשמעותיות הראשונות. הפורום הכלכלי העולמי מעריך שיותר מ-50% מהיצרנים בעולם ייאמצו טכנולוגיות בינה מלאכותית עד שנת 2025, בזכות יכולתן לשפר יעילות, איכות וגמישות בייצור התעשייתי. ברמת פיתוח המוצר, התעשייה כבר למדה להשתמש בטכניקות למידת מכונה ובינה מלאכותית יוצרת. למשל, שחרור ממשימות החוזרות על עצמן, אשר מאפשר למהנדסים להתמקד בהיבטים יצירתיים וחדשניים במוצר. ברמת הייצור, כבר היום הבינה המלאכותית מגדירה מחדש תהליכי תפעול וניהול בריצפת הייצור, ומאפשרת להשיג יעדי יעילות ואיכות של המוצר הסופי.

טרנספורמציה של התהליכים התעשייתיים

הבינה המלאכותית נמצאת היום בכל התהליכים התעשייתיים, משלב התכנון ועד שלב הייצור, כולל שרשרת האספקה, כאשר תעשיית הרכב נחשבת לאחד המגזרים המובילים בתחום: חברת רנו, למשל, הטמיעה מערכות בינה מלאכותית לניטור תהליכי הייצור שלה והתאמת אסטרטגיות אספקה, שסייעו לה להפחית עלויות ולשפר את החוסן של שרשרת האספקה שלה. בתחום הזה, ה-AI מאפשר שימוש חוזר והעברת תכנונים ותהליכים ממוצרים קיימים למוצרים חדשים. השימוש החוזר בידע מאפשר להאיץ את הפיתוח של מוצרים חדשים, להפחית עלויות ולשפר את האיכות. בזכות היכולת לחזות כ-90% מהטעויות הפוטנציאליות, הבינה המלאכותית חוללה מהפיכה גם בתחום ניהול מחזור חיי המוצר.

בשילוב עם טכנולוגיות כמו האינטרנט של הדברים (IoT), חיישנים ובקרים לוגיים מתכנתים (PLC), ניתן לשפר את הדיוק של תחזוקה חזויה, וכתוצאה מכך לייעל את התפעול ולהפחית את זמני ההשבתה. בתעשייה מעריכים שהאוטומציה הגוברת תשפר את התפוקה הכוללת ב-0.8%-1.4% בשנה, בעוד שתחזוקה חזויה מבוססת בינה מלאכותית יכולה להפחית את עלויות התחזוקה ב-40%-10% ואת זמני ההשבתה ב-50%-20%.

הזדמנויות בשפע… וגם אתגרים

היתרונות העצומים של בינה מלאכותית ברורים, אך ההטמעה המעשית בתעשיה כרוכה במספר אתגרים שיש לתת עליהם את הדעת. למשל, זמינות של כמויות גדולות של נתונים באיכות גבוהה שעליהם מאמנים את אלגוריתם  בבינה המלאכותית. לא לכל חברה יש מספיק נתונים, ויש חברות, שיתקשו בשילוב נתונים ממקורות שונים. איכות הנתונים ושלמותם הם קריטיים, מכיוון שנתונםי לא אכותיים עלולים להוביל לקבלת החלטות גרועות. אתגר נוסף טמון במורכבות מודלי הבינה המלאכותית.

טכנולוגיות AI מתפתחות במהירות, אבל הן גם קשות יותר להבנה ולניהול. כדי לאמת ולתקף את התוצאות של מודלי בינה מלאכותית, יש צורך במתודולוגיות חדשות, בהבנה עמוקה של אלגוריתמים ושל נתונים ובזמינות של תשתית מתאימה. אתגר נוסף הוא השילוב של בינה מלאכותית בתהליכים קיימים: הדבר דורש שינוי יסודי של מערכות קיימות, ובמקרים רבים גם השקעה משמעותית בתשתית חומרה, תוכנה והדרכת עובדים לעבודה יעילה עם AI.

מנוף לצמיחה

חברות תעשייתיות שיצליחו לשלב את ה-AI בפעילותן השוטפת, יזכו ליתרון תחרותי בשוק שנעשה מדי יום יותר דיגיטלי ודינמי. בשוק  מעריכים שהמכירות של מערכות בינה מלאכותית ביישומים תעשייתיים צפויות להגיע להיקף של כ-168 מיליארד אירו עד שנת 2027. הדבר מלמד שמהפיכת ה-AI בתעשייה נמצאת עדיין רק בשלביה הראשוניים, והיתרונות שהיא יכולה להעניק למי שמוכן להשתלב בה – הם עצומים.

צבר ההזמנות של רייזור לאבס הוכפל פי 11

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: סמנכ"ל הטכנולוגיות של רייזור לאבס, מיכאל זולוטוב

חברת רייזור לאבס (Razor Labs) התל אביבית דיווחה על שיפור משמעותי בביצועיה הכספיים במחצית הראשונה של 2024: הכנסות של 5 מיליון שקל, בהשוואה -2 מיליון שקל בתקופה המקבילה 2023. הרווח הגולמי עלה מ-186 אלף שקל ל-1.68 מיליון שקל – וההפסד הנקי הצטמצם מ-9.2 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2023 להפסד של 7.4 מיליון שקל במחצית 2024. צבר ההזמנות הוכפל ביותר מפי 11 בהשוואה לתקופה המקביה אשתקד, ומסתכם בכ-75.9 מיליון שקל.

מייד לאחר פרסום הדו"ח זינקה מניית החברה בבורסת תל אביב בכ-15.6% והעניקה לחברה שווי שוק של כ-163 מיליון שקל. בכך היא השלימה עלייה של 150% מתחילת השנה – אם כי עדיין מדובר בשווי שוק הנמוך בכ-75% משווייה בעת הנפקתה ב-2021. התוצאות הכספיות קשורות כנראה לשינוי עסקי וטכנולוגי שהחברה ביצעה. מחברת פרוייקטים בתחום הבינה המלאכותית המפתחת פתרונות AI מותאמים לצרכים הספציפיים של כל לקוח, היא הפכה בשנתיים האחרונות לחברת מוצר בעלת שני מוצרים עיקריים: פלטפורמת Datamine AI המספקת תובנות תחזוקה חזויה (predictive maintnance) לזיהוי מקדים של תקלות במכונות תעשייתיות גדולות, ומערכת Inspection AI לזיהוי תחמושת פגומה בפסי הייצור.

חלקו הארי של צבר ההזמנות מיוחס לחוזה גדול שנחתם בנובמבר 2023, עם אחת מחברות הכרייה הגדולות בעולם, המפעילה יותר מ-80 אתרי כריייה. ערכו הכולל של ההסכם נאמד ב-31.2 מיליון דולר. במסגרתו רייזור אמורה להתקין את פלטפורמת התחזוקה החזויה שלה בכ-14 אתרי כרייה. עד כה הטמיעה רייזור את המערכת בשני אתרי כרייה וצפויה להשלים הטמעה בעוד שני אתרים עד סוף השנה. ברייזור מדווחים כי החברה מצויה במגעים עם חברת הכרייה להרחבת ההטמעה לעוד 9 אתרים.

במאי 2024 התקבלה הזמנה מאותו לקוח בהיקף של 7.4 מיליון דולר, להתאמת פלטפורמת ה-AI של החברה והתובנות שהיא מפיקה, לצורך ניהול צי של 25 משאיות כבדות שמפעילה חברת הכרייה באתריה. ענף המכרות הוא שוק היעד העיקרי של רייזור, ועבורו היא פיתחה את פלטפורמת DataMind AI. זו פלטפורמת בינה מלאכותית מבוססת-ענן המיועדת לשיפור תהליכי ייצור בתעשיית כריית המחצבים. המערכת מתממשקת עם נתוני מערכות הייצור ומסייעת לאתר תקלות ובעיות תחזוקה ולהפחית את זמן השבתת התפעול (downtime). החברה השיקה את המוצר ב-2021. במקביל, היא מתאימהאת המערכת לשווקים נוספים, כמו תשתיות, מים, נפט וגז.

AMD רוכשת את ZT בכ-4.9 מיליארד דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: קו הרכבת שרתים בחברת ZT Systems. צילום: ZT

חברת AMD מבצעת עסקת ענק אשר תשפיע עמוקות על המודל העסקי שלה ומביאה אותה לתחרות כמעט ישירה מול חברת אנבידיה. החברה הודיעה שהיא חתמה על עסקה לרכישת חברת ZT Systems מניו ג'רזי, ארה"ב תמורת כ-4.9 מיליארד דולר במזומן ובמניות. חברת ZT מייצרת שרתים עתירי עיבוד ומאיצים עבור תשתיות ענן ומרכזי נתונים גדולים מאוד. יו"ר ומנכ"לית AMD, ד"ר ליזה סו, אמר שהעיסקה היא "צעד גדול מאוד שנעשה במסגרת אסטרטגיית הבינה המלאכותית (AI) של AMD".

"חברת ZT מספקת לנו יכולות תכנון, ייצור ואספקת שרתים ברמה הגבוהה ביותר. השילוב של מאיצי Instinct AI, מעבדי EPYC ופתרונות הנטוורקינג שלנו ביחד עם מערכות ZT למרכזי נתונים, יעניק ל-AMD את היכולת לספק תשתיות מלאות מקצה לקצה של מרכזי נתונים ו-AI". העיסקה אושרה על-ידי הדירקטוריונים של שתי החברות, וצפוייה להסתיים במחצית הראשונה של 2025. עם השלמת העיסקה, תמוזג ZT Systems בחטיבת פתרונות מרכזי הנתונים של AMD.

במקביל, AMD תחפש קונה למפעל הייצור של ZT. ההודעה על העיסקה מגיע שבוע אחד בלבד לאחר ש-AMD הכריזה על רכישת מעבדת ה-AI הגדולה ביותר באירופה, Silo AI, תמורת 665 מיליון דולר במזומן כדי "לאפשר לחברה לספק פתרונות AI מלאים מקצה לקצה". חברת סילו מספקת פלטפורמות ומודלי AI מתקדמים לחברות אנק דוגמת אליאנץ, פיליפס, רולס רויס ויוניליבר.

לשתי החברות יש היכרות עמוקה, בעקבות הטמעת מודלי השפה הגדולים (Large Language Models) של סילו, Poro ו-Viking, על פלטפורמות של AMD. לאחר העיסקה, ישולב הצוות של סילו בתוך קבוצת ה-AI של חברת AMD. בעקבות שתי העסקאות האחרונות עלתה מניית AMD בנסד"ק בכ-15%, והיא נסחרת כעת לפי שווי שוק של כ-245 מיליארד דולר.

Xtend גייסה 40 מיליון דולר עבור מערכת הפעלה לרחפנים ולרובוטים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אקסטנד (Xtend) גייסה 40 מיליון דולר בסבב B אשר הובל על-ידי Chartered Group ובהשתתפות המשקיעים הקיימים, בהם כלל-טק. המימון ישמש להמשך פיתוח מערכת ההפעלה לרחפנים של החברה, Xtend Operating System – XOS, פיתוח יישומים עבור מערכת ההפעלה וההשקיה בהרחבת תשתית השיווק והמכירות של רחפנים ורובוטים מתוצרת החברה.

חברת אקסטנד מספקת קו של רחפנים מתוצרתה ליישומים מבצעיים מיוחדים: רחפני Xtender מיועדים לבצע חדירה לתוך מבנים ולספק מידע לכוחות הלוחמים, רחפני Wolverine הם רחפנים טקטיים רב-משימתיים הכוללים זרוע רובוטית ומאפשרים ביצוע משימות מדויקות כמו הבאת ואיסוף ציוד וטיפול במטעני נפץ (IED), ורחפני Griffon מיועדים ליירט רחפנים עויינים מהירים, הם מגיעים למהירות טיסה של כ-130 קמ"ש ופועלים במרחק של עד 5 ק"מ מהמפעיל.

אולם, Xtend היא בעיקרה חברת תוכנה, שרחפניה מנוהלים באמצעות מערכת XOS, הכוללת טכנולוגיות AR/VR ובינה מלאכותית, אשר מאפשרות גם למשתמשים בלתי מנוסים להפעיל את המערכות בצורה קלה ואינטואיטיבית. מייסד משותף ומנכ"ל החברה, אביב שפירא, אמר שמערכת ההפעלה של החברה משתמשת בבינה מלאכותית כדי לאפשר לרובוטים ללמוד תוך כדי עבודה, "ולאמן אותם לזהות אובייקטים, לנווט בסביבה מורכבת ולפעול בצורה בטוחה בצוותא עם בני-אדם".

מדובר במערכת פתוחה המסוגלת להפעיל יישומי צד שלישי. היא מבוססת על תפישה של "אוטונומיה מפוקחת" (Practical Human Supervised Autonomy), שלפיה הרחפן או הרובוט יבצעו פעולות מסויימות בצורה אוטונומית, כמו למשל כניסה למבנים, סריקת המרחב או אפילו מרדף אחר חשוב – אולם משאירה בידי המפעיל יכולת לקבל החלטות מיידיות כמו הערכת הסיטואציה ותגובה למצבים בלתי צפויים. "לכן אנחנו מאמינים ש-XOS תהיה מערכת הפעלה מועדפת בידי כל מי שרוצה למקסם את היכולות של המערכת הרובוטית שלו, ולצמצם את הסיכונים של המפעיל".

החברה דיווחה שכיום מופעלים כמה מאות רחפנים וכלים רובוטיים באמצעות מערכת ההפעלה שלה, בעיקר על ידי צה"ל ועל-ידי הכוחות המיוחדים של צבא רצות הברית.

רד האט: "הקוד הפתוח ישנה את תעשיית ה-AI"

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: שון פז, מנהל צוות הארכיטקטים של החברה בישראל. צילום: יח"ץ

חברת רד האט (Red Hat) חנכה את משרדיה החדשים בפארק אינפיניטי שברעננה, אשר תוכננו באופן שיסייע לקידום חדשנות ושיתוף פעולה. חלל המשרדים כולל עמדות עבודה פתוחות לצד מגוון חללי עבודה משלימים דוגמת חדרי טלפון, אזורים שקטים, חללים פתוחים לעבודה שיתופית, קירות קהילתיים ועוד. הם אפילו כוללים חדר הנקה, חדרי משחקים ומקלחות לשימוש העובדים. לפני תחילת העבודה, נאספו הערות מהעובדים אשר שימשו לצורך פיתוח מרחב העבודה.

אחד מהנושאים החשובים שהוצגו על-ידי העובדים היה אקוסטיקה, שקיבל מענה באמצעות התקנת פאנלים אקוסטיים בחדרי הישיבות ובחללים הפתוחים. ביחד עם העובדים הוגדרו גם כללים ונורמות התנהגות במשרד. חברת רד האט הנמצאת בבעלו יבמ נחשבת לספקית הגדולה בעולם של פתרונות קוד פתוח ארגוניים. החברה מעסיקה יותר מ-20 אלף עובדים בעולם, כאשר מרכז הפיתוח הישראלי מעורב בכל הפרוטייקטים המרכזיים של החברה.

מנהל צוות הארכיטקטים של החברה בישראל, שון פז, אמר במהלך מפגש עיתונאים עם השקת המשרדים, שגישת הקוד הפתוח תשנה להערכתו את תעשיית הבינה המלאכותית, "כפי שהיא שינתה את תעשיית התוכנה. הקוד הפתוח שינה את העולם: הוא יצר מוצרים יעילים, מאובטחים וטובים יותר. קשה לכנות את מה שקורה היום בתחום ה-AI כ'קוד פתוח', מכיוון שמשמעות המושג היא שקיפות מלאה, שיתוף של קוד המקור בקהילה ואף הרשאה לשנות אותו במידת הצורך. בתחום ה-AI אכן מתקיים שיתוף וגישה חינמית למודלים מאומנים, אך אין קהילה סביבם ומערך הנתונים אינו חשוף".

עובדי רד האט בטקס השקת המשרדים ברעננה. צילום: שי שבירו

לדבריו, חברת רד האט מאמינה שגם בתחום ה-AI ניתן לשתף פעולה וליצור קהילות ייעודיות, "כמו בכל פרויקט תוכנה מבוסס קוד פתוח". הוא סיפר שבמהלך הכנס השנתי Red Hat Summit, החברה הכריזה על פתרונות חדשים להקלת הפיתוח, התפעול והפריסה של מודלי AI. בהם: תוסף RHEL AI למערכת ההפעלה Red Hat Enterprise Linux, המעניק לכל משתמש דרך פשוטה ואוטומטית לטיוב של מודלי AI. התוסף הוא חלק מפרויקט הקוד הפתוח InstructLab המתבצע בשיתוף יבמ.

נחשפו פלטפורמת Podman AI Lab המאפשרת פיתוח יישומים העובדים לצד מודלי AI, פלטפורמת Red Hat OpenShift AI לניהול מחזור החיים של יישום מבוסס AI, מערכת GenAI For Migration Toolkit להגירת תוכנות מבוססת AI ועוד. "ההכרזות ב–Red Hat Summit הן מרכיב בהעמקת שיתופי הפעולה עם האסטרטגיים עם חברות מובילות בתחום ה-AI משכבת החומרה ועד שכבת התוכנה, דוגמת NVIDIA, Intel, AMD ו–Elasticsearch. המטרה היא לספק ללקוחות חופש בחירה של הטכנולוגיות, הכלים והיכולות שבהם הם משתמשים, ללא כל תלות בתשתית התומכת".

אוניברסיטת בן גוריון הקימה מרכז לקידום AI בתעשייה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: פרופ' דניאל חיימוביץ. צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

אוניברסיטת בן גוריון בבאר-שבע השיקה את מרכז הקידום הטכנולוגי, The Institute, אשר מיועד לסייע ביצירת מובילות של התעשייה הישראלית בתחום הבינה המלאכותית. המרכז הוקם בהשתתפות יו"ר ומייסד קרן ההון-סיכון Group 11 דובי פרנסס, ומייסד ומנכ"ל חברת הסטארט-אפ Drea, שלו חוליו.

המיזם נועד לקדם הטמעה של יכולות בינה מלאכותית בארבע תעשיות עיקריות: סייבר, בריאות ורפואה, פיננסים, וחינוך. בשלב הראשון המרכז יספק תוכניות הכשרה למנהלי חברות מובילות במשק הישראלי, שיסייעו להם להבין את השפעות מהפיכת הבינה המלאכותית, היכולות הטכנולוגיות והרגולציה המתפתחת בתחום הזה בעולם.

במהלך השנה הקרובה צפוי The Institute להקים מעבדות מחקר בינה מלאכותית באוניברסיטת בן-גוריון, שבהן יותקנו תשתיות מחשוב על שיאפשרו לקיים שיתופי פעולה עם גופים בתעשיה, יזמים וחברות סטארט-אפ. בשלב הבא צפוי The Institute להעביר תוכניות לימודיות ייחודיות לבינה מלאכותית מטעם אוניברסיטת בן-גוריון, בהן ישתלבו סטודנטים מצטיינים ממקצועות STEM. המשתתפים בתכנית יקבלו כלים וידע ממרצים מובילים בתחומי הבינה המלאכותית. 

תמיכה ממנטורים בכירים

תוכניות ההכשרה בבינה מלאכותית יובלו על-ידי נבחרת מנטורים המורכבת מבכירי התעשייה והאקדמיה, בהם: פרופ' תמיר חזן, ראש המעבדה ללמידת מכונה בטכניון; ד"ר תומר סימון, המדען הראשי במרכז הפיתוח של מיקרוסופט בישראל; אופיר זמיר, דירקטור בכיר וראש קבוצת AI Solution Architecture באנבידיה ישראל; טל פיאלקוב, סגן-נשיא ל-Cyber AI ב-Dream.

מנכ״לית מיזם The Institute, סיון כהן סבן, אמרה: ״אנו משוכנעים שהחיבור בין התעשייה, לאקדמיה וגופי הבטחון יבנה תשתית איתנה שתתמודד בצורה מיטבית עם האתגרים וההזדמנויות שמביאה מהפיכת הבינה המלאכותית״. נשיא אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פרופ' דניאל חיימוביץ, אמר שמהפיכת ה-AI משנה את העולם ומשפיעה על כל מרכיב בחיינו. "ביחד נוכל להביא שינוי אמיתי ולייצר נכס אסטרטגי שיתרום לכלכלה, לביטחון ולחברה בישראל".

קיידנס ואנבידיה מרחיבות השת"פ בתחום הבינה המלאכותית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: תכנון מרכז נתונים באמצעות מערכת התאומים הדיגיטליים של אנבידיה וקיידנס

חברת קיידנס הכריזה על הרחבת שיתוף הפעולה ארוך הטווח שלה עם NVIDIA, וחשפה שני פתרונות שפותחו ביחד: מערכת תאומים דיגיטליים (Digital Twin) לפיתוח מרכזי נתונים, ופלטפורמת בינה יוצרת (Generative AI) לפיתוח תרופות. החברה מסרה שבמסגרת שיתוף הפעולה בין שתי החברות, שולבה פלטפורמת Cadence Reality Digital Twin בפלטפורמת NVIDIA Omniverse, כדי לאפשר תכנון וירטואלי מלא של מרכזי נתונים, כולל הדמיות פיסיקליות של צריכת ופיזור האנרגיה במרכז.

שתי החברות פיתחו תאימות בין קבצי Universal Scene Description – OpenUSD לתכנון וסימולציה תלת מימדית, לבין שפות ההדמייה הפיסיקלית של נוזלים וגזים. הדבר מאפשר לייצר סימולציה של ביצועי מערכות קירור אויר ונוזלים משולבות, ליצור ויזואליזציה של ביצועי מרכז הנתונים ולתכנן תרחישים אפשריים שונים. להערכת החברה, המערכת מאפשרת להקטין את צריכת האנרגיה של מרכזי הנתונים בעד 30% ולקצר את זמני התכנון והסימולציה עד פי 30.

שיתוף הפעולה הטכנולוגי בין שתי החברות החל לפני כ-20 שנה והתמקד עד היום בנושאים כמו תכנון שבבים, אופטימיזציה ואימות של התכנון ופיתוח מעבדי ה-GPU של אנבידיה באמצעות כלי התכנון של קיידנס. החידוש בהכרזה הנוכחית הוא בהרחבת שיתוף הפעולה אל פתרונות שלמים המבוססים על שימוש בבינה מלאכותית. נשיא ומנכ"ל קיידנס, ד"ר אנירוד דווגן, אמר שלשיתוף הפעולה בין שתי החברות תהיה השפעה נרחבת על התעשייה. "ביחד אנחנו מובילים את מהפיכת הבינה המלאכותית".

במסגרת חקר התרופות, שתי החברות הודיעו על שילוב של מערכת NVIDIA BioNeMo לגילוי תרופות באמצעות בינה מלאכותית, עם פלטפורמת Orion של קיידנס, אשר מבצעת סימולציה ביולוגית של התנהגות התרופות (Biosimulation) במטרה להעריך את השפעתן על הגוף. שילוב שני הכלים מאפשר לחוקרים לייצר מולקולות חדשות באמצעות BioNeMo, ולהעריך את השפעתן באמצעות הכלים של Orion.

מעבד AI בגודל של פרוסת סיליקון

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת Cerebras Systems מסן פרנסיסקו הכריזה על השבב הגדול ביותר בעולם – מעבד הבינה המלאכותית (AI) מדגם CS-3, אשר מיוצר בתהליך 5 ננומטר של TSMC ומיוצר על-גבי פרוסת סיליקון שלמה (Wafer). הרכיב הבלתי-שגרתי הזה מיועד לאימון בינה מלאכותית גדולים מאוד. שטח הסיליקון שלו הוא 46,225 ממ"ר (פי 57 ממעבד H100 של אנבידיהׂ). הוא כולל 4 טריליון טרנזיסטורים, 900,000 ליבות עיבוד, זיכרון על השבב בנפח 44 ג'יגה-בייט וגישה לזיכרון בקצב של 21 פטה-בייט לשנייה.

המגה-שבב מיועד להתמודד לאמן רשתות נוירוניות גדולות, הכוללות עד 4 טריליון פרמטרים. הארכיטקטורה של המערכת מאפשרת לקשר מספר רב של רכבים ליצירת מחשב גדול יותר. כך למשל, שימוש במארג התקשורת SwarmX interconnect, לקשר עד2048 רכיבי CS-3 כדי לייצר מחשב-על בעוצמת עיבוד של רבע zettaflops (כלומר, 10 בחזקת 21). כל רכיב יכול להתחבר אל זכרון חיצוני בנפח של 1,200 טרה-בייט המאפשרים למערכת יחידה לאמן מודלים הכוללים 24 טריליון פרמטרים – יכולת המאפשרת לבנות מודלי עיבוד שפה (LLM) גדולים פי 10 ממודל GPT-4 הנוכחי.

החברה מסרה שכיום היא בונה מחשב על מבוסס CS-3 בשיתוף עם חברת G42 מאבו-דאבי, אשר יתחיל לפעול ברבעון השני 2024. המחשב החדש, Condor Galaxy 3, יתבסס על 64 מערכות (או שבבים – קשה להחליט איך לקרוא להם) מסוג CS-3 וגיע לעוצמת עיבוד של 8exaFLOPs. עד היום בנתה G42 שני מחשבי על המבוססים על הדורות הקודמים של Cerebras, שכל אחד מהם הוא בעוצמת עיבוד של 4exaFLOPs. המחשב החדש יקושר למחשבים הקודמים ויכפיל את עוצמת האימון שלו, ל-16exaFLOPs. חברת G42 היא אחת מהמשקיעות ובעלת מניות ב-Cerebras.

בחודש שעבר הכריזה החברה על שיתוף פעולה עם חברת קואלקום, בבניית מחשב בניה מלאכותית לאימון רשתות נוירונמיות אשר יופעל באמצעות Qualcomm Cloud AI 100. הוא יתבסס על מערכת הדור השני, Cerebras CS-2 וישמש לעיבוד מודלי שפה גם בפורמט Mx החדש, אשר פותח בשנת 2023 באמצעות פרוייקט משותף של אינטל, AMD, קואלקום, אנבידיה, Arm ו-Meta. חברת Cerebras הוקמה בשנת 2015 על-ידי חמישה מייסדים אשר מכרו ל-AMD יצרנית שרתים תמורת כ-334 מיליון דולר. החברה לקחה על עצמה את המשימה לייצר שבבי ענק עבור תשתיות ענן ובינה מלאכותית. מאז הקמתה היא גייבה כ-720 מיליון דולר, כאשר בגיוס הון האחרון, בנובמבר 2021, היא גייסה 250 מיליון דולר לפי שווי חברה של כ-4 מיליארד דולר.

הפרלמנט האירופי אישר את חוק הבינה המלאכותית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

ביום רביעי השבוע אישר הפרלמנט האירופי את הצעת חוק הבינה המלאכותית (Artificial Intelligence Act) ברוב מוחץ של 523 תומכים, 46 מתנגדים ו-49 נמנעים. זהו החוק הראשון בעולם המנסה להסדיר את השימוש באלוגריתמי בינה מלאכותית ולהגן על הציבור מפני שימוש רשלני או שימוש לרעה בתוכנות בינה מלאכותית.

הכללים החדשים שאירופה מאמצת אוסרים על השימוש ביישומי AI המאיימים על זכויות האזרח, דוגמת שימוש במערכות ביומטריות לסיווג בני אדם, איסוף תוכן ממצלמות CCTV ציבוריות לצורך בניית בסיסי נתונים של זיהוי פנים, איסור על שימוש בתוכנות לזיהוי רגשות במקומות ציבוריים כמו בתי ספר ומקומות עבודה, איסור על שימוש בבינה מלאכותית לחיזוי פשעים בהתבסס על סיווג והערכת תכונות אישיות, וכדומה.

הגנה על הדמוקטיה בפני תקיפות AI

החוק גם מטיל הגבלות על השימוש של מערכות בינה מלאכותית על-ידי מנגנוני אכיפת החוק. כך למשל, זיהוי ביומטרי (קטגוריה הכוללת זיהוי פנים) אסור לשימוש מלבד במקרים מיוחדים ומוגדרים. כאשר יש צורך לבצע פעולות מיוחדות בזמן אמת, הן צריכות להיות מוגבלות בזמן או במקום, או לקבל אישור מיוחד מבית המשפט (בדומה לחוק האזנות הסתר כיום).

מלבד היותו מהלך שידחוף מדינות אחרות לחוקק חוקים דומים, אחת מהתרומות החשובות של החוק לעתיד טכנולוגיות הבינה המלאכותית (AI) היא בהגדרת קטגוריית יישומים בשם High-risk Systems. ההשתייכות לקטגוריה מבוססת על הפוטנציאל של המערכות לפגוע בבריאות, בביטחון האישי, בזכויות אדם בסיסיות, בסביבה, בדמוקרטיה ובשמירת החוק.

דוגמאות לתחומי סיכון גבוה: מתקני תשתית, בנקאות, חינוך, תעסוקה, שירותים ציבוריים וכדומה. מערכות High-risk דורשות הפעלת מערך של אמצעים להערכת הסיכונים והפחתתם, הן צריכות להיות שקופות ואמינות ובנויות באופן המאפשר לבני אדם לבחון אותן. במקביל, לאזרחים יש זכות להטיל ספק במערכות אלה, להתנגד לתוצריהן ולדרוש הסברים על אופן פעילותן.

החוק ייכנס לתוקף בהדרגה

עו"ד ליאור אתגר
עו"ד ליאור אתגר

ראש תחום הגנת הפרטיות והמידע במשרד עורכי הדין EBN (ארדינסט בן נתן טולדנו), ליאור אתגר, אמר שההישג של אירופה מרשים מאוד, מכיוון שהם הצליחו בזמן קצר יחסית להגיב להתפתחות טכנולוגית מרכזית. "זהו חוק מקיף ומשמעותי ראשון המתייחס ל-AI. החוק מחלק את העולם לפי סיכונים ומטיל דרישות משמעותיות על ספקים של כלי בינה מלאכותית". לדבריו, כניסת החוק לתוקף תהיה הדרגתית ותימשך לפחות תשעה חודשים, שכן בחלק ממרכיביו יש צורך בתקנות של המדינות ובהיערכות של מנגנוני הפיקוח. יחד עם זאת, כבר עכשיו ברור שיש בו חידושים ודרישות שישפיעו על התנהלות חברות הטכנולוגיה.

אתגר: "אם אתה בקטגוריית המערכות המסוכנות, יש בחוק דרישות מאוד מחמירות: כיצד לנהל את תהליך הפיתוח, כיצד לוודא את אמינות הנתונים ובטיחות המערכות, כיצד לבצע בקרת איכות וכדומה. הם גם דורשים בדיקות במעגל השני – אם אתה משתמש במודל בינה מלאכותית מסויים – אתה צריך להוכיח מהי רמת האמינות שלו ומהן הבדיקות שיש לבצע כדי להוכיח שאין בו טעויות ותקלות. החקיקה דורשת תיעוד מלא של תהליך הפיתוח ותיעוד מלא של רמת העמידה בדרישות החקיקה".

החלטות ה-AI יתקבלו תחת פיקוח אנושי

"מעניין מאוד לציין שהחוק דורש ביקורת ופיקוח אנושי על יישום הבינה המלאכותית. למעשה, החלטות המערכת הן תקפות רק לאחר שבן אנוש בדק ואישר אותן. הם הגדירו רשימה של יישומים אסורים, דוגמת מניפולציה ורמאות. מניפולציה קוגניבית הפוגעת ביכולת לקבל החלטות, סיווג בני אדם לפי אמונות, מגזדר וגזע, ואיסור על ביצוע Social Scoring כמו שנעשה כיום בסין. החקיקה כוללת מרכיבים רבים שנועדו למנוע ממערכות AI לתפקד ברמה של 'קופסא שחורה', באמצעות תיעוד טכני מדוייק של אופן שילוב הנתונים למודל, סוגי בסיסי הנתונים, התהליכים שבאמצעותם שומרים על רמת הדיוק והאמינות של המידע, ועוד.

"לדעתי זהו חוק מצויין. הפרט זקוק להגנת המחוקק, ואני סבור שכבר בשנה הקרובה נתחיל לראות את החברות הישראליות מאמצות את החוק. כעת הרגולטור האירופי עומד בפני אתגר גדול: כיצד ליישם את החוק, כיצד להיות שומר הסף של הציבור, וכיצד להבין את המידע המתקבל מהספקים כדי לבצע בקרה יעילה. יכול להיות שהחקיקה הזאת תייצר תעשיית תיווך של חברות שיידעו לספק שירותי בדיקה והסמכה, גם ללקוחות וגם לרגולטור עצמו".

לוטם פיתחה יכולות AI חדשות תוך כדי הלחימה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: תא"ל יעל גרוסמן מציגה שכבה אחת מתוך המפה המבצעית המתעדכנת

חטיבת לוטם באגף התקשוב של צה"ל פיתחה כלי בינה מלאכותית חדשים תוך כדי לחימה והרחיבה את תשתית הענן הפרטי של צה"ל, כך גילתה היום מפקדת היחידה, תא"ל יעל גרוסמן במהלך כנס הבינה המלאכותית, AI Day שהתקיים היום (ב') באוניברסיטת תל אביב. הכנס אורגן על-ידי המרכז למחקר סייבר בינתחומי ע"ש בלווטניק והמרכז לבינה מלאכותית ומדעי הנתונים באוניברסיטה. לדבריה, "ה-AI משנה את האופן שבו הצבא נלחם היום". היא אמרה שמאז שהחלה הלחימה, היחידה אוספת את כל הנתונים המצטברים ברשתות המבצעיות, כולל שיחות ועידה, צילומים, סרטוני וידאו ועוד. "זהו מפעל לייצור מידע מבצעי".

גרוסמן סיפרה שהלחימה כיום מתנהלת על-גבי התשתית הדיגיטלית של היחידה, כולל רשת סיבים אופטיים פרטית, רשת מובייל פרטית, ויישומים מבצעיים כמו שיחות ועידה מוצפנות וערוץ יוטיוב פרטי של הצבא. "פיתחנו מיקבץ של יישומים שונים לשימוש מבצעי, כמו יכולות שיחת ועידה, ערוץ Z-Tube הפרטי שהוא אחד מהכלים שנעשה בהם שימוש רב במלחמה, מפות מבצעיות בעלות שכבות מידע רבות המתעדכנות באופן שוטף ומספקות מיפוי בזמן אמת של שדה הקרב. זוהי לוחמה דיגיטלית".

הפופולריות הגוברת של תוכנות בינה מלאכותית היא תופעה שאי אפשר להתווכח עליה, למרות שכפי שאומר פרופ' מאיר פדר מאונ' תל אביב, "אנחנו עדיין לא מבינים מדוע זה עובד". לדבריו, "יש לנו אלגוריתמים המבוססים על ניסוי ותעייה, אבל לא הסבר מלא לאופן הפעולה שלהם. מהבחינה הזאת אנחנו נמצאים במצב שבו היה חקר החשמל לפני שג'יימס קלארק מקסוול ניסח את משוואות השדה". לדברי ראש תחום אסטרטגיית סייבר במינהלת הסייבר הלאומית (INCD), יוסי אבירם, תקיפות הסייבר נגד מטרות ישראליות הוכפלו פי חמישה מאז פרוץ המלחמה. "ברור לנו שהמלחמה הבאה תכיל מרכיבי AI רבים בשני הצדדים".

בטווח הקצר ה-AI עוזר לתוקפים, בטווח הארוך למתגוננים

לדבריו, השפעת ה-AI  לטווח קצר תהיה שונה מהשפעות לטווח הארוך. "בשלב הראשון, תוכנות בינה מלאכותית מעצימות את התקיפות, מסייעות לגלות חולשות אבטחה, לבצע גניבת זהויות מורכבת וליזום במהירות מבצעי השפעה רחבי היקף. בתחילה הן יעניקו יתרון לעבריינים. אולם הטווח הארוך, יכולות ה-AI יאפשרו לזהות חולשות במערכות ההגנה, לאתר וקטורי תקיפה שאפילו התוקפים עדיין לא איתרו ולזהות את ערוצי המימון של העבריינים וגופי התקיפה והטרור. הגדרנו מפת דרכים להטמעת AI לצורך הגנת ישראל בפני תקיפות. הבינה המלאכותית תעניק למדינות כלים חזקים לצורך מאבק בעבריינים".

מינהלת הסייבר החלה לפעול בכיוון הזה: שיפור התגוננות מבוססת AI, ושיפור ההגנה על תוכנות הכוללות מרכיבי AI. אורן בוטשמיץ מהמינהלת, גילה שהיא מקימה כעת מרכז בדיקות בשם מעבדאטה אשר כולל כלים ייעודיים מבוססי בינה מלאכותית (AutoDefenceML), אשר בתוך כחודשיים-שלושה יועמדו לרשות התעשייה והמדינה. בוטשמיץ: "כדי להבטיח פתרונות AI חסינים ובטוחים, יש צורך במקום בטוח שבו ניתן לבדוק את מערכות ה-AI.

"אנחנו בונים כעת מערכת במתכונת של קוד פתוח אשר תבדוק את מערכות ה-AI, תבצע מבחנים שונים לתוכנה ולבסיסי הנתונים ותספק המלצות למפתחים. הרעיון הוא לבצע סדרות של מבחנים: המערכת נכנסת לבדיקה, מקבלת המלצות ונבחנת שוב: בדיקות, תיקונים, בדיקות. הפלטפורמה כוללת תוספים שונים (Plug in), באופן שבו כל משתמש יוכל לבחור את התוספים הרלוונטיים עבורו, או לפתח בעצמו תוספי בדיקה ייעודיים".

סנסיבו חיברה את המזגן ל-ChatGPT

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת סנסיבו (Sensibo) מרמת גן, אשר מפתחת בקרי IoT חכמים למערכות מיזוג אוויר סטנדרטיות, קישרה את אפליקציית השליטה שלה אל תוכנת הבינה המלאכותית ChatGPT. סנסיבו מפתחת ומספקת אבזרים מקושרים ביתיים אשר מחליפים את השלט המקורי במזגנים. האבזרים מתחברים אל מערכות מיזוג האוויר הקיימות ואל אפליקציה בסמארטפון שבאמצעותה ניתן לבצע פעולות שליטה מורכבות במערכת המיזוג הביתית, כולל תכנון פעולות מראש, הגדרת תגובת המזגן לשינויים במזג האוויר, זהוי מיקום המאפשר למערכות המיזוג הביתיות להיכנס לפעולה כאשר המשתמש מתקרב לביתו, ועוד.

החברה שהוקמה בשנת 2013 על-ידי מנהל התפעול עומר ענבר והמנכ"ל רן רות, נכנסה כבר בשנת 2016 נכנסה לעולם השליטה הקולית, וחיברה את המערכת שלה אל פלטפורמות קוליות כמו Alexa של אמזון, Google Assistant ו-Siri של אפל. השבוע היא דיווחה על שלב חדש ברמת השליטה הקולית במערכות: השקת התוסף AI Assistant המשולבת בפלטפורמה שלה, אשר מבוססת על שימוש בתשתית ChatGPT של חברת OpenAI ותוכנת מידול שפה (Large Language Model – LLM).

באמצעות שימוש בתוסף כבר אין צורך להכיר את הפקודות המדוייקות: המערכת מבינה בקשות מורכבות מאוד של המשתמש ומגיבה אל כוונותיו, גם אם הן לא הוגדרו באופן מפורש. כך למשל, אם המשתמש אומר "קר לי", המערכת מבינה שהיא צריכה להגביר את החימום בבית. ניתן לבקש מהמערכת להגיב אל תנאי האקלים המשתנים, ולהשתמש ביכולות של ChatGPT לאסוף ולנתח נתוני מזג אוויר כדי לבצע שליטה דינמית במערכת.

לדברי רן ענבר, "השלטים החכמים הופכים באמצעות AI Assistant לחכמים הרבה יותר, וכל 250,000 משתמשי Sensibo בעולם יכולים להשתמש ביכולות האלה". לדבריו, מערכות מיזוג אוויר אחראיות לכ-25% מתצרוכת האנרגיה העולמית, ולכן לטכנולוגיות ייעול השימוש בהן תהיה השפעה משמעותית על פליטת גזי חממה. "מערכת AI Assistant יכולה להביא לחיסכון של עד 40% בצריכת האנרגיה של מזגנים".

תע"א הכניסה את SatGuard לקו ייצור לוויינים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: ננו לוויין בגודל 3U מתוצרת התעשייה האווירית

התעשייה האווירית (IAI) גילתה לאחרונה שהיא פיתחה תוכנת ניטור ומעקב אחר בריאות מערכות הלוויין בשם SatGuard. המערכת מבוססת על בינה מלאכותית ואוספת מידע על הלוויין המגיע מהרבה מאוד מקורות לאורך כל אורך חייו. היא מנתחת את המידע ומחפשת תופעות בלתי שגרתיות ולא צפויות. המידע הזה משמש לצורך ניטור לוויינים חדשים הנכנסים לשימוש, באופן המאפשר לחזות מראש התפתחות תקלות בלוויין, לעתים לפני התרחשותן.

מערכות ניטור וחיזוי (Health and Usage Monitoring – HUMS ) מוכרות שנים רבות. הן מבוססות על כמויות קטנות יחסית של נתונים הנאספים מהחיישני המערכות המכניות. אולם החברה החליטה לשנות גישה ובשנת 2019 כאשר הקימה צוות של מומחי בינה מלאכותית בתוך חטיבת טילים וחלל של החברה, במטרה לפתח כלי המבוסס על ניתוח כל המידע לסוגיו המגיע מהלוויין. הבדיקות הראשונות של המערכת בוצעו במסגרת הפיתוח של מכלולים בודדים על-גבי כמויות קטנות יחסית של נתונים.

שני צוותים התחרו, מי ניצח?

במהלך מבחני ההיתכנות הראשונים האלה, המערכת אספה מידע מכלי פיתוח, מכשירי הייצור, מעבדות הבדיקה ומניסויי התפעול של המערכות שנבדקו. לאחר השלב הזה הוחלט להפעיל את המערכת על-גבי לוויין. שלם. צוות הפיתוח התבקש לסייע למערך בקרת הלוויינים של התעשייה האווירית להעריך את ביצועיו של לוויין שהתגלו תופעות בלתי צפויות במסלול ההקפה שלו.

הבדיקה בוצעה באמצעות שני חוותים במקביל: צוות ראשון ניתח את הנתונים בצורה המקובלת בתחום ניתוח ובקרת המערכות. הצוות השני השתשמ בתוכנת הבינה המלאכותית והתייחס אל המידע כולו כאל "קופסא שחורה", והוסיף אליו נתונים שלא נחשבו קשורים למערכת, כמו למשל התפרצויות שמש, קרינה, מסלולי כוכבים ועוד. שני הצוותים גילו את שורש הבעיה, אולם צוות הבינה המלאכותית סיפק גם המלצות כיצד למנוע תופעה דומה בעתיד.

מקור הכנסות חדש

בעקבות הארוע הזה הוחלט לשלב את המערכת בקווי ייצור הלוויינים, כדי לאסוף כל פיסת מידע אפשרית. כיום אוספת מערכת SatGuard מקווי הייצור של תת המערכות ומקו האינטגרציה של התעשייה האווירית ואוספת את כל המידע המצטבר בבדיקות השונות, כולל בדיקות תא הוואקום (vacuum chamber). המידע הזה ישמש את המערכת לעקוב אחר פעילות הלוויין בחלל. החברה מסרה שבשלב הנוכחי הצוות מפתח את הכלי עבור שימושה הבלעדי של החברה, "אולם הכוונה היא להציע את היכולות האלה במתכונת של שירות ללקוחות החברה".

AMD רכשה חברת AI המתמחה ב-FPGA

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנהל AMD AI Group, ויקטור פנג

חברת AMD רכשה את חברת התוכנה הצרפתית Mipsology ומצרפת את כל עובדיה אל חטיבת AMD AI Group. החברה לא דיווחה על העיסקה או על היקפה. המידע התפרסם בפוסט של סגן נשיא בכיר בקבוצת ה-AI, ואסני בופאמה, באתר של AMD. החברה הוקמה בשנת 2015 במטרה לפתח מאיצי בינה מלאכותית עבור יישום ברכיבי FPGA של חברת Xilinx. היא פיתחה את פלטפורמת Zebra להרצת הסקות באמצעות ממשקים אשר מסתירים את תשתית חומרת ה-FPGA, שאיננה מוכרת לרוב אנשי התוכנה. המערכת גם מאפשרת לייבא אל ה-FPGA מודלי בינה מלאכותית שנכתבו במקור עבור מעבדי CPU/GPU.

בחודש פברואר 2022 רכשה AMD את חברת Xilinx, ומאז עובדת Mipsology בשיתוף פעולה השוק עם AMD והרחיבה את המערכת לעבודה גם עם מעבדי CPU. התוכנה עובדת עם מערכות ה-AI המובילות בשוק, דוגמת PyTorch, TensorFlow ו-ONNX Runtime. בופאמה מסר שכל אנשי החברה יצטרפו לקבוצת הבינה המלאכותית, ויעסקו בפיתוח מאיצי AI, במסגרת פרוייקט-על מרכזי של החברה: פיתוח מערכת כוללת בשם AMD Unified AI – UAI, אשר מיועדת לספק ממשק אחיד ומלא לכל יישומי אימון והסקה של רשתות נוירוניות, מרמת מערכות הקצה, מחשבי המשתמשים ועד לרמת הענן.

חטיבת AMD AI Group הוקמה בחודש מאי 2023 במטרה לרכז את כל פעילות הבינה המלאכותית של החברה תחת ניהול של מנכ"ל Xilinx לשעבר, ויקטור פנג. לאחר ההכרזה על הקמת הקבוצה אמרה מנכ"לית AMD, ד"ר ליסה סו: "זהו רגע מרגש. בינה מלאכותית נמצאת בעדיפות הראשונה של אסטרטגיית החברה". בחודש אוקטובר 2022 הכריזה יצרנית המערכות האלקטרוניות היפנית OKI Electric Industry על השלמת פרוייקט שילוב Zebra במערכות העיבוד שהיא מפתחת עבור שרתי וידאו, ועל כוונתה להתקין אותה במוצרים העתידיים שלה.

AMD מזנבת באינטל ובאנבידיה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת AMD מצטרפת אל המירוץ בתחום המחשוב המתנהל בין אינטל (Intel) ובין חברת אנבידיה (Envidia), ומכריזה על מוצרים אשר מתחרים בהן בתחומי צמיחה אסטרטגיים: רכיבי FPGA ובינה מלאכותית. בסוף השבוע הכריזה AMD על רכיב ה-FPGA הגדול ביותר בעולם (להערכתה) מדגם AMD Versal Premium VP1902. מדובר בשבב המשתייך למשפחת המעבדים המסתגלים (Adaptive SoC), אשר כולל רכיב מיתכנת בגודל של 18.5 מיליון תאים לוגיים – פי שניים מאשר הרכיב המתחרה של זיילינקס (שאותה היא רכשה בשנת 2022 תמורת כ-50 מיליארד דולר) מדגם Virtex UltraScale+ VU19P.

הרכיבים האלה נועדו להתחרות בפתרון של חברת אינטל, שנכנסה לתחום בעקבות רכישת חברת אלטרה בשנת 2015 תמורת 16.7 מיליארד דולר במזומן. החברה מייעדת את הרכיב בעיקר ליישמי תכנון שבבים וליישום עומסי בינה מלאכותית גדולים מאוד. "הרכיב החדש יכול לחקות את התיפקוד של מוצרי הדור הבא בתחומי התכנון האקטרוני, בינה מלאכותית, רכב אוטונומי, תעשייה חכמה ועוד", אמר מנהל קבוצת המחשוב המסתגל ב-AMD, קירק סאבאן. החברה מסרה שפיתוח הרכיב נעשה בשיתוף פעולה הדוק עם שלושת יצרניות תוכנות התכנון האלקטרוני המובילות: קיידנס, סינופסיס וסימנס.

השקעה אסטרטגית בפיתוח FPGAs חדשים

המוצר החדש כולל רשת תקשורת מהירה בשבב, ולהערכת החברה הוא משפר פי 8 את מהירות האימות של שבבי ASIC נמצאים בפיתוח. דוגמאות ראשונות של הרכיב יסופקו ללקוחות בברבעון השלישי 2023, כאשר הייצור ההמוני צפוי להתחיל במחצית הראשונה של 2024. במקביל, היא חשפה תוכנית השקעה בהיקף של 135 מיליון דולר בהגדלת מרכז הפיתוח בתחום המיחשוב המסתגל באירלנד, אשר הוקם במקור על-ידי זיילינקס בשנת 1994. ההשקעה תייצר תעסוקה ל-290 מפתחים חדשים ותשמש לפיתוח טכנולוגיות Adaptive SoC עבור יישומי קישוריות והדור השישי (G6), מרכזי נתונים ובינה מלאכותית.

התחום השני הוא חזית המאבק הלוהטת ביותר בתעשייה: בינה מלאכותית. כאן המתחרה המרכזית היא חברת אנבידיה, אשר הצליחה למנף את מומחיותה בתחום המעבדים הגרפיים כדי להיות החברה המובילה בתחום החומרה וכלי הפיתוח ליישומי בינה מלאכותית. מהלך שהביא אותה לשווי שוק של יותר מטריליון דולר. מול הדומיננטיות של אנבידיה, מציבה AMD את משפחת מאיצי הבינה המלאכותית MI250 אשר עד לאחרונה נחשבו כנחותים בהשוואה למאיצי Nvidia A100. אלא שלפני שבוע התפרס דו"ח של חברת הסטארט-אפ MosaicML, שהדגים שהתחרות בתחום הזה רחוקה מהכרעה.

הדו"ח המפתיע של הסטארט-אפ המבטיח

מדובר בחברה המפתחת אלגוריתמי בינה מלאכותית ומנוהלת על-ידי נאווין ראו, לשעבר ארכיטקט ה-AI הראשי של אינטל. היא נחשבת לאחת מהחברות החדשניות בתחום הבינה המלאכותית במערכות עתירות עיבוד, ולאחרונה היא חתמה על הסכם למכירתה לחברת שירותי הענן DataBricks תמורת כ-1.3 מיליארד דולר. ב-26 ביוני היא פירסמה דו"ח ניסויים המשווה בין ביצועי מאיצי ה-GPU של AMD ואנבידיה. במסקנתו הסופית, הדו"ח קובע שמאיץ MI250 של AMD השיג כ-80% מהביצועים של מאיץ A100 של אנבידיה, אולם מדובר בהפרש זמני: "אנחנו צופים שהפער ייסגר בעקבות שיפורים בקוד של AMD. התוצאות מלמדות ש-AMD בנתה מערכת יעילה וקלה לשימוש, אשר מתחרה ראש בראש מול המערכת של אנבידיה".

 

Deepchecks הכריזה על פתרון לבדיקת ואימות AI

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מייסדי Deepchecks פיליפ טנור (מימין) ושיר חורב

חברת Deepchecks התל אביבית הכריזה על מערכת לבדיקת הביצועים והתיפקוד של מערכות בינה מלאכותית (AI), והודיעה שהיא מוציאה את המערכת לשימוש חופשי במתכונת של קוד פתוח. ההכרזה נעשתה עם השלמת גיוס הון בהיקף של 14 מיליון דולר, אשר הובל על-ידי קרן Alpha Wave Ventures ובהשתתפות Hetz Ventures ו-Grove Ventures. החברה הוקמה בסוף 2019 על-ידי המנכ"ל פיליפ טנור, והטכנולוגית הראשית שיר חורב, אשר הכירו אחד את השני בתוכנית תלפיות של צה"ל ועבדו ביחד בפיתוח אלגוריתמים ביחידה 8200. בין השאר היא השתתפה בתוכנית ההאצה של אינטל, Intel Ignite.

הטכנולוגיה של Deepchecks מיועדת להתמודד עם אחד האתגרים הקשים של שימוש במערכות בינה מלאכותית, החל מאלגוריתמים לעיבוד תמונה, תוכנות אנליטיקס עבור תחזוקה מונעת, ניתוח מידע מחיישנים וכלה במערכות גדולות כמו ChatGPT: כיצד ניתן לבדוק ולאמת אותם, כדי למנוע קבלת תוצרים. האתגר כל-כך קשה מכיוון שהיעילות של תוכנות בינה מלאכותית תלויה בבסיס הנתונים שעליו היא התאמנה ובמודל היישום שהוא מרכיב תוכנה שקשה מאוד לעקוב אחר הפעילות הפנימית בתוכו. למעשה, רוב מערכות הבינה המלאכותית הן "קופסה שחורה" עבור המפתחים והמשתמשים.

מדובר בצורך דחוף, תחום הבינה המלאכותית צומח בשיעוק חסר-תקדים: על-פי ההערכות שונות הוא יסתכם בשנת 2023 בכ-26 מיליארד דולר – אבל צפוי להגיע להיקף של 226 מיליארד דולר כבר בשנת 2030. קיימות מספר דרכים לבדוק ולאמת מערכת בינה מלאכותית. אחד מהמלכים הראשונים הוא בדיקת בסיסי בסיס הנתונים שעליו היא אומנה, דוגמת תמונות, מודלי הערכת סיכון להלוואות, הערכת השווי העסקי של לקוח וכדומה, כדי לוודא שהן לא מייצר הטיות (Bias) סמויות. בנוסף, יש צורך לבדוק את מודל הבינה המלאכותית או הרשת הנוירונית עצמה והתאמן למשימה, ולבצע הדמייה של פעילות המערכת ושל התוצרים מול בסיסי נתונים שהם שונים מבסיסי נתונים שעליהם המערכת אומנה.

חברת Deepchecks פיתחה מודולי בדיקה וניטור של מערכות בינה מלאכותית המאפשרים לבדוק אותן, לאמת את תקפותן וגם לבצע הדמייה מהירה של פעילותן. החברה פועלת במתכונת כפולה: מתן הכלים הבסיסייים חינם באמצעות אתר GitHub, כדי לבנות קהילת קוד פתוח ולהרגיל את השוק לפתרון, ומתן פתרון ייעודי ברמת אינטגרציה גבוהה ללקוחות בתשלום. בבלוג שפירסם באתר החברה, סיפר המנכ"ל רוט שהחברה שיחררה לשוק כלי לבדיקת מושדלי לימוד מכונה בינואר 2022, ועד היום הורידו אותה יותר מ-650,000 משתמשים. רוט: "ההצלחה הזאת הפכה את testing ML לחלק בלתי נפרד מסביבת ה-AI. כעת אנחנו עובדים לשלב הבא ומכריזים על הזמינות להורדה של מערכת הניטור שלנו למודלי לימוד מכונה".

Polyn הכריזה על חיישן זעזועים מבוסס רשת נוירונים אנלוגית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת Polyn Technology מקיסריה הכריזה על חיישן זעזועים ליישומי תחזוקה מונעת, שהוא חסכוני באנרגיה עד פי 1,000 בהשוואה לחיישני הזעזועים הקיימים היום בשוק. להערכת החברה, שידור המידע מהחיישן לענן אחראי כיום לכ-85%-99% מצריכת ההספק של החיישנים. כדי לספק מידע יעיל על כשלים מכניים, החיישנים משדרים מידע ברוחב פס של עד 20KHz, אשר מעובד בענן. החברה מציעה חיישן המעבד את המידע, ושולח לענן רק את התבנית המפוענחת בנפח של אלפית מהמידע שכיום נישלח לענן.

החיישן החדש,  VibroSense, מבוסס על שבב של החברה אשר מיוצר בטכנולוגיית Neuromorphic Analog Signal Processing – NASP של החברה, אשר מבוססת על פיתוח מתימטי של המדען הראשי אלכסנד גודובסקי. הוא פיתח משוואה המאפשרת לייצג באופן אנלוגי את הפעילות של רשתות נוירוניות בשלב ההסקה (רשתות מאומנות). הפיתוח איפשר לחברה לייצר מעגל המממש רשת המקבילה לאלפי נוירונים דיגיטליים – באמצעות אבני בניין קלאסיות כמו מגברי-שרת (OpAmp) ונגדים.

למעשה, הרשת הנוירונית של החברה היא מעורבת (היברידית). מכיוון שלהערכתה פחות מ-10% מכל רשת נוירונית דיגיטלית משתנה בזמן עקב קבלת עידכונים, ושאר ה-90% נשארים קבועים ולא משתנים, הפתרון שלה מבוסס על תמהיל של שתי הטכנולוגיות: עיקר הרשת מבוסס על הנוירונים האנלוגיים ורק חלק קטן ממנה הוא דיגיטלי ומאפשר קבלת עידכונים. בין השאר, היא מאפשרת ללקוחות לבחור את התמהיל דיגיטל-אנלוג שאותו הם מעדיפים.

זהו השבב השלישי של החברה, בשנת 2022 היא כריזה על השבב NeuroVoice לעיבוד אותות שמע במכשירי שמיעה, ועל השבב NeuroSense לעיבוד מידע הנקלט על-ידי אבזרי ניטור אישי לבישים. מאז הקמתה ב-2019 החברה גייסה כ-4.5 מיליון דולר. כיום היא רשומה בבריטניה ויש לה משרדים בלונדון, אבל משרדיה הראשיים מצויים בישראל והיא נמצאת בתהליכי רישום של 21 פטנטים. השבבים מיוצרים על-ידי גלובלפאונדריז בטכנולוגיית CMOS ברוחב צומת של 55 ננומטר.

סרגון פיתחה תוכנת AI לניהול רשתות תמסורת

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת סרגון (Ceragon) מראש העין הכריזה על תוכנת Ceragon Insight לתכנון, ניהול והקמת רשתות תמסורת עבור תשתיות הדור החמישי (5G).  התוכנה החדשה מבוססת על ליבת בינה מלאכותית (AI) אשר עוקבת אחר כל המרכיבים של רשת תמסורת פתוחה, דוגמת Open RAN. מנכ"ל סרגון, דורון ארזי (בתמונה למעלה), אמר שהמערכת מעניקה למפעילים נקודה אחת שממנה ניתן לנהל את כל הרשת, גם כאשר היא בנויה מציוד של חברות שונות. "התוכנה מסוגלת לאתר חריגות וחזדות תקלות עודל פני שהן מתרחשות. תחזוקה מונעת מבוססת חיזוי מצמצת את זמני הנפילה של הרשת ומסוגלת למנוע האטה בקצב העברת התקשורת".

סרגון מספקת פלטפורמות תקשורת אלחוטית עבור מרכיב התמסורת (Backhaul) ברשתות סלולריות, המקשרות בין אתרים מרוחקים ובין תאים סלולריים וליבת הרשת. ההתמקדות המרכזית של החברה היא ברשתות מוגדרות תוכנה (SDR) המאפיינות את תשתיות הדור החמישי (5G). החברה הודיעה שהיא תציג את התוכנה במהלך תערוכת MWC 2023 שתיפתח בשבוע הבא בברצלונה. יכול להיות שבתערוכה היא תציג חידוש גדול יותר: פלטפורמת תקשורת חדשה בשם OPEN transport, עבור קישוריות ארוכת טווח בין רשתות שונות הפועלות בארכיטקטורת רשת פתוחה.

מדוע תעשיית התקשורת נרתעת מבינה מלאכותית?

ראוי לציין שתעשיית התקשורת נחשבת לשמרנית מאוד בכל הקשור לבינה מלאכותית, ונרתעת מאימוץ רחב-היקף של פתרונות AI. לאחרונה התפרסם סקר שוק של חברת אנבידיה שנערך בקרב 400 ספקיות שירותי תקשורת ברחבי העולם. הסקר מגלה כי למרות ש-93% מהחברות מאמינות שבינה מלאכותית תגדיל את הרווחיות, מחציתן השקיעו בפרוייקטי AI פחות ממליון דולר במהלך השנה האחרונה, ורק 3% השקיעו יותר מ-50 מיליון דולר במהלך 2022. מדוע ההשקעה כל כך נמוכה? 44% הסבירו זאת בחוסר יכולת לתמחר את יתרונות הבינה המלאכותית, ו-33% אמרו שהם מתקשים להשיג מומחים בתחום הבינה המלאכותית.

מעניין לציין שרוב החברות מאמינות שהתרומה המרכזית של הבינה המלאכותית תורגש בעיקר מאחורי הקלעים. רק 35% מהנישאלים סבורים שהיא תגדיל את המעורבות של הלקוחות ביישומי רשת שונים. כ-44% מהנשאלים העריכו שהבינה המלאכותית תסייע בהפחתת עלויות, והרוב המוחלט – 60% – מאמינים שהתרומה המרכזית של הבינה המלאכותית תתבטא באוטומציה של תחזוקת הרשת, אשר תביא לשיפור בביצועים ולהפחתה בתקלות. זהו התחום שבו מתמקדת גם תוכנת Insight של סרגון.

חברת סרגון נסחרת בבורסת נסד"ק לפי שווי שוק של כ-160 מיליון דולר. בשנת 2022 הסתכמו מכירותיה בכ-295 מיליון דולר, צמיחה של 1.5% בלבד בהשוואה לשנת 2021. שוקי היעד המרכזיים שלה הם הודו (27% מהמכירות), צפון אמריקה (23%) ואמריקה הלטינית (18%). החברה שהצליחה להימלט ב-2022 מנסיון השתלטות עויינת של חברת אוויאט האמריקאית, פירסמה תחזית מכירות של 325-345 מיליון דולר בשנת 2023.