שת"פ עם לוקהיד מרטין מכניס את XTEND לליבת השו"ב של ארה"ב

מאת: יוחאי שויגר

יצרנית הנשק האמריקאית לוקהיד מרטין (Lockheed Martin) הודיעה כי חטיבת הפיתוח המתקדם שלה, Skunk Works, משתפת פעולה עם יצרנית הרחפנים הישראלית XTEND לשילוב מערכת ההפעלה XOS של XTEND בתוך פלטפורמת השליטה והבקרה (שו"ב) MDCX שהיא מפתחת. שני החברות כבר ביצעו פיילוט מבצעי שבו רחפן גדול נשא רחפן קטן אל אזור הפעולה ושחרר אותו כדי לבצע משימה טקטית. השליטה בשני הכלים התבצעה ברצף דרך מערכת אחת ועל-ידי מפעיל יחיד. המהלך ממחיש שינוי עמוק באופן שבו צבאות מתכננים ומפעילים מערכים לא מאוישים בשדה הקרב המודרני.

כדי להבין את משמעות המהלך צריך למקם אותו בהקשר הרחב יותר של תפיסת הפיקוד והשליטה של הפנטגון. בשנים האחרונות מקדם משרד ההגנה האמריקאי את תפיסת JADC2, קיצור של Joint All-Domain Command and Control, שמטרתה לחבר את כל זרועות הצבא לרשת פיקוד אחת רציפה. הרעיון הוא שכל חיישן יוכל להזין תמונת מצב משותפת באופן שיאפשק לקבל החלטות במהירות במהירות גם בסביבה רוויית איומים, שיבושים ולחימה אלקטרונית.

חטיבת Skunk Works בלוקהיד מרטין היא חטיבת החדשנות והפיתוח המתקדם של החברה, שפועלת כיחידה חצי־עצמאית ואחראית לאורך עשרות שנים לפיתוח מערכות פורצות דרך. בשנים האחרונות היא מרחיבה את המיקוד שלה משדות התעופה והפלטפורמות האוויריות גם לשכבות התוכנה, הבינה המלאכותית והפיקוד והשליטה אשר מחברות בין מערכות שונות לפעולה אחת מתואמת.

XTEND כשכבת שליטה טקטית: החיבור בין רחפן גדול לרחפן קטן

פלטפורמת MDCX של Skunk Works תשמש שכבת פיקוד ושליטה רב־זירתית המאפשרת לחבר חיישנים, פלטפורמות מאוישות ולא מאוישות ומקורות מידע שונים לממשק אחד. הגרסה שבה שולבה מערכת ההפעלה של אקסטנד, MC-MDCX, מיועדת לנהל פלטפורמות ממספר מחלקות שונות, למשל רחפן גדול ורחפן קטן, בתוך רצף משימה אחד וללא צורך בהעברת שליטה בין מפעילים. כאן נכנסת לתמונה XTEND: אף שהחברה מוכרת בעיקר כיצרנית רחפנים טקטיים, ליבת הטכנולוגיה שלה אינה הכלי האווירי עצמו אלא מערכת ההפעלה שפיתחה עבורו.

מערכת XOS של XTEND נועדה לאפשר שליטה אינטואיטיבית ומדויקת ברחפנים טקטיים בסביבות מבצעיות מורכבות, תוך הפחתת העומס הקוגניטיבי על המפעיל וקיצור עקומת ההכשרה. בהתאם לכך, שיתוף הפעולה עם Lockheed Martin עוסק בראש ובראשונה בצד התוכנה, ולא בהכרח ברחפן כזה או אחר, ובאופן שבו שכבת שליטה טקטית זו משתלבת בתוך מערכות פיקוד ושליטה רחבות יותר.

למעשה, מערכת XOS של XTEND משולבת בתוך פלטפורמת הפיקוד והשליטה MDCX של Skunk Works, המשמשת כשכבת השליטה העליונה בניסויי הפיקוד והשליטה הרב־זירתיים של לוקהיד מרטין. XOS פועלת כשכבת ההפעלה של הרחפן הטקטי הקטן בתוך המסגרת הזו, ויוצרת ממשק רציף בין הפעלת הפלטפורמה האווירית הגדולה לבין הפעלת הרחפן הקטן. החיבור מאפשר למפעיל אחד לנהל את המעבר בין הכלים בתוך אותה מסגרת משימתית, ללא צורך בהעברת שליטה בין מערכות נפרדות וללא אובדן ההקשר המבצעי, ובכך מצמצם עומס קוגניטיבי ונקודות כשל בזמן אמת.

הצורך המבצעי בשילוב בין רחפנים גדולים לקטנים הולך ומתחדד בשנים האחרונות. רחפנים קטנים הם זולים, מדוייקים וקשים לגילוי, אך מוגבלים בטווח ובזמן שהייה. רחפנים גדולים יכולים להגיע רחוק, לשהות זמן רב ולשמש כפלטפורמות נשיאה, אך הם יקרים ובולטים יותר. שילוב בין השניים מאפשר חדירה עמוקה והפעלת אפקטורים זולים ומדויקים בנקודה ובזמן הנכונים, בתנאי שמערכת השליטה תומכת בכך.

נדבך נוסף בשיתוף הפעולה המתהדק עם צבא ארה"ב

במידה והקונספט יבשיל ויאומץ בהמשך, תיכנס מערכת השליטה של XTEND ללב מערכות הפיקוד והשליטה של הצבא האמריקאי. כלומר, שיתוף הפעולה עם Lockheed Martin מהווה נדבך נוסף בהידוק הקשר של XTEND עם צבא ארצות הברית, שכבר כיום עושה שימוש נרחב בפתרונות החברה. XTEND מוכרת לצבא האמריקאי אלפי רחפנים. היא הקימה מפעל ייצור בארצות הברית, ומפתחת יכולות מתקדמות לשליטה סימולטנית במספר רחפנים, בהתאם למעבר של הצבא למערכים אוטונומיים ורב־כליים.

העובדה שלוקהיד מרטין שהיא אחת הספקיות הביטחוניות המרכזיות של הפנטגון, משלבת את שכבת התוכנה של XTEND בתוך פלטפורמת פיקוד מתקדמת, מלמדת על אינטגרציה עמוקה בין הטכנולוגיה של החברה לבין האקוסיסטם המבצעי האמריקאי, והתאמתה לאסטרטגיית הרחפנים המתהווה של צבא ארצות הברית.

צבא ארה"ב מרחיב את השימוש בכוונת החכמה של סמארט-שוטר

[בתמונה למעלה: הגרסה של כוונת Smash לאחר שהותאמה לדרישות הצבא האמריקאי]

חברת סמארטשוטר (Smart Shooter) מדווחת על עסקה נוספת עם צבא ארצות הברית, לאספקת מערכות בקרת אש מדגם Smash מתוצרתה, בהיקף כספי של כ-13 מיליון דולר. הזמנה משמעותית זו מצטרפת להזמנות קודמות שהגיעו מכל זרועות הביטחון האחרות בארצות הברית, דבר המלמד על אימוץ גובר של המערכות הללו כחלק מהמערך הלוחם של הצבא האמריקאי. בחודש פברואר דיווחה החברה על חוזה לאספקת מאות מערכות לצבא גרמניה, במקביל לחוזים שיש לה עם צבאות נוספים בנאט"ו, כמו גם עם צה"ל.

סמארט-שוטר פיתחה גרסה ייעודית, בשיתוף משרד ההגנה האמריקאי (DoD), עבור הדרישות של צבא ארצות הברית. פרויקט הפיתוח החל עוד ב-2020, והתבצע במסגרת התוכנית של משרד ההגנה לפיתוח יכולת אופטית שוברת שוויון לנשק אישי (Individual Weapon Overmatch Optic – IWOO). התוכנית מובלת על-ידי מחלקת IWTSD (Irregular Warfare Technical Support Directorate – לשעבר CTTSO) של משרד ההגנה, והיא ממוקדת בעיקר במתן מענה לאיום הרחפנים.

ב-2023 סיימה סמארט-שוטר את התהליך לאחר שעמדה בהצלחה ב"מבחן המוכנות הטכנולוגית" שערכה מחלקת IWTSD. במסגרת התהליך, נערכו סדרה של מבדקים וניסויי שדה בחימוש חי, לרבות בשעות הלילה. במסגרת הפיתוח מול משרד ההגנה, סמארט-שוטר הוסיפה למערכת מסך גם תצוגה ויכולות הגדלת התמונה (זום), במטרה להגביר את המודעות המצבית של החייל.

מיכל מור, מנכ"לית חברת סמארטשוטר, אמרה: "החוזה הנוכחי מהווה צעד משמעותי לקראת פריסה נרחבת של מערכות פגיון בקרב הצבא האמריקאי, ואנו גאים בכך שלקוחות אשר משתמשים במערכות שלנו בוחרים להרחיב את ההצטיידות בהן". אבי שוהם, סמנכ"ל שיווק ופיתוח עסקי בחברה, הוסיף: " הבאנו את הטכנולוגיה המתקדמת ביותר לידיים של הלוחם בשטח, מתוך הבנה שגם כעת, בשנת 2025, את המלחמות מנצחים דרך הרגליים". 

סמרט-שוטר הוקמה על ידי שני יוצאי חטיבת הטילים של רפאל, המנכ"לית מיכל מור והטכנולוג הראשי אבשלום ארליך. החברה פיתחה מערכת בקרת-אש בשם SMASH, הניתנת להתקנה באמצעות מסילה על-גבי כל רובה סער. החייל מפעיל מערכת המתבייתת על המטרה באמצעות חיישנים אלקטרו-אופטיים ועוקבת אחריה באמצעות עיבוד תמונה מבוסס בינה-מלאכותית.

ההתבייתות האוטומטית על המטרה מאפשרת לחייל לכוון הנשק ללא מאמץ, וכאשר הקנה בזווית הנכונה להבטחת פגיעה, ניתן לשחרר את ההדק. החברה מתהדרת בסלוגן "פגיעה מהירייה הראשונה" (One Shot – One Hit), כאשר להערכתה המערכת משפרת באופן דרמטי את שיעור הפגיעה, אפילו של חיילי חי"ר פחות מיומנים, גם בתנאי ראות ירודים ותחת לחץ ועייפות, ומאפשרת להימנע מפגיעה בחפים מפשע. משפחת המוצרים כוללת מערכות המותקנות על הרובה האישי, מערכות הנשלטות מרחוק ומערכות הנישאות על-ידי כלי רכב, רובוטים ואף רחפנים.

 

צבא ארה"ב חשף את הבראדלי החדש, עם Iron Fist של אלביט

בתמונה למעלה: נגמ"ש בראדלי דגם M2A4E1. מקור: מנהלת השבחת מערכות נשק (PEO) של צבא ארה"ב

צבא ארצות הברית חשף לפני מספר ימים את הדור החדש של נגמ"שי Bradley, מדגם M2A4E1, הכולל לראשונה את מערכת ההגנה האקטיבית (APS) "חץ דורבן" (Iron Fist) מתוצרת חברת אלביט. מערכת הגנה אקטיבית מספקת הגנה לכלי-רכב משוריינים מפני טילי נ"ט, RPG ומטעני נפץ באמצעות ניטרול האיום לפני שהוא פוגע בכלי. במקביל, דיווחה היום (א') אלביט כי זכתה בחוזה הצטיידות ראשוני בהיקף של 37 מיליון דולר, לאספקת מערכות "אגרוף ברזל" עבור הנגמ"שים החדשים. האינטגרציה בפועל של המערכות תתבצע על-ידי הקבלנית הבטחונית ג'נרל דיינמיקס, על פני תקופה של 24 חודשים.

עוד הודיע צבא ארצות הברית, כי נגמ"שי הלחימה M2A4E1 יסופקו גם לאוקראינה במסגרת הסיוע הצבאי שמספק הממשל האמריקאי למדינה. הצבא מגדיר את M2A4E1 כגרסה "המודרנית והעמידה ביותר" של נגמ"שי הבראדלי. לצד התוספת של "אגרוף ברזל", הנגמ"ש החדש כולל גם כוונת ירי אינפרא-אדום HD ומערכת בקרה סביבתית שנועדה לווסת את הטמפרטורה בתוך הנגמ"ש ולשפר את התנאים הסביבתיים שבהם נמצאים החיילים בתוך הכלי.

"ערפל קרב" תקציבי

למרות שצבא ארה"ב לפני זמן רב החליט להצטייד במערכות הגנה אקטיבית, ההטמעה בפועל התעכבה מספר שנים בגלל שיקולי תקציב. גם בנוגע לדגם החדש, M2A4E1 קיים עדיין "ערפל קרב" תקציבי. אומנם הכלי הותאם למערכות "אגרוף ברזל", אך עדיין לא ברור מה יהיה מספר הנגמ"שים שייצוידו בפועל במערכת. נראה שמטעמי תקציב, שעה צבא ארה"ב מתכוון לצייד שבשלב הראשון רק כמה עשרות נגמ"שים במערכות "אגרוף ברזל".

מנהל תהליכי הרכש של צבא היבשה בארה"ב, מייג'ור בג'נרל גלן דין, אמר בראיון לאתר Breaking Defense בסוף חודש מרץ: "התחלנו בייצור של מספר מצומצם של מערכות הגנה אקטיביות עבור נגמ"שי בראדלי, לאחר שהצלחנו למצוא תקציב שיאפשר לנו לרכוש כמויות קטנות של 'אגרוף ברזל'". נראה כי המאמצים של צבא ארה"ב לצייד את הנגמ"שים במערכות הגנה נובעים בין היתר מלקחי המלחמות באוקראינה ובעזה, שבהן מומחשת החשיבות של הגנת רק"ם בפני איומי נ"ט ו-RPG.

נגמ"ש לחימה בראדלי משופר. "הגרסה המודרנית והעמידה ביותר". מקור: אלבט

גילת תספק מגברים לרשת התקשורת הטקטית של צבא ארה"ב

חברת Wavestream הנמצאת בבעלות גילת רשתות לוויין (Gilat) מפתח תקווה, קיבלה הזמנה בהיקף של 7 מיליון דולר לאספקת לאספקת מגברים עבור רשת התקשורת הטקטית של צבא ארצות הברית, WIN-T: Warfighter Information Network-Tactical. מדבר במגברי הספק מצב מוצק (SSPA) בהספק של 500Watts, אשר יותקנו באלפי מסופי תקשורת לוויינית ניידים של צבא ארצות הברית. רשת WIN-T נמצאת בהקמה מאז שנת 2004.

היא החלה כמערך תקשורת נייח המקשר בין בסיסים אמריקאים לבין המפקדות באמצעות תקשורת לוויינית, והתפתחה בהדרגה לרשת אשר מקשרת את כל המשאבים בשדה הקרב אל המפקדות הזירתיות. בשנת 2012 החלה בניית השלב השני של הרשת: התקנה של ציוד תקשורת נייד המותקן על-גבי כלי רכב (בתמונה למעלה) כדי לספק תקשורת ישירה ומאובטחת משדה הקרב עצמו. על-פי התוכנית, השלב השלישי העתידי אמור להתמקד ברמת התוכנה, כדי לספק ממשק המפשט את הפריסה של הרשת ואת השימוש על-ידי הכוחות בשטח.

על-פי הערכות שונות, עד היום הושקעו בבניית הרשת כ-6 מיליארד דולר. כיום הרשת עדיין נמצאת בשלבי הפיתוח ומסוף שנת 2018 זכתה חברת ג'נרל דיינמיקס בסדרת מכרזים בהיקף של כ-155 מיליון דולר להשבחת חלק ממערכות התקשורת ומסופי השדה המקושרים לרשת. ככל הנראה ההזמנה הגיעה מג'נרל דיינמיקס, אולם החברה לא דיווחה על זהות המזמין. ווייבסטרים מסרה שהמגברים שנבחרו עמידים בתנאי סביבה קשים מאוד, ומאפשרים למסופי לוויין ניידים לקיים תקשורת רציפה בכל סוגי המצבים ותנאי האקלים בעולם.

גילת רכשה את חברת ווייבסטרים מקליפורניה בשנת 2010 תמורת 130 מיליון דולר, במסגרת אסטרטגיית כניסה אל השוק הביטחוני האמריקאי. חברת גילת נסחרת בנסד"ק ובתל אביב לפי שווי שוק של כ-464 מיליון דולר.