אס.טי.ג'י אדוונסד זכתה בהזמנה צבאית בהיקף 18.1 מיליון דולר

בתמונה למעלה: מערכות RF מתוצרת אס.טי.ג'י אדוונסד

חברת אס.טי.ג'י (STG International) מגבעתיים קיבלה הזמנה בהיקף של 18.1 מיליון דולר מלקוח צבאי אשר הזמין ממנה מערכות צבאיות הפועלות בטווח תדרים רחב, כולל תדרי מיקרוגל. מדובר בלקוח שביצע הזמנה ראשונית בהיקף של מיליון דולר עבור מערכת שהוא מפתח ומייצר עבור לקוח שלו. בסוף השבוע נחתם הסכם הזמנה עבור המערכת, ובעקבותיו הוגדלה ההזמנה עבור תת-המערכות של STG ב-17.1 מיליון דולר נוספים.

מדובר במערכות RF שפותחו על-ידי חברה בת של אס.טי.ג'י, אשר יימסרו ללקוח במשך תקופה של כ-3 שנים, עד לסוף 2025. הן פועלות פועלת בטווח רחב של תדרים עד לתדר של 40GHz, ומבוססות על טכנולוגיית מודולים משולבים (Integrated Microwave Assemblies) בה מצויים מרכיבי המיקרוגל והמעגלים האלקטרוניים ביחד בתוך מכלול משותף. החברה אינה מספקת מידע על זהות החברה הבת שזכתה בהזמנה, אולם מהדו"ח השנתי שלה לשנת 2021, ניתן להבין שמדובר בחברת STG Advanced.

מענק רשות החדשנות

חברת אס.טי.ג'י נמצאת בשליטת שלמה בר (72%) ונסחרת בבורסה בתל אביב. בעקבות הדיווח זינקה מנייתה בבורסה בכ-10% וכעת היא נסחרת לפי לפי שווי שוק של כ-119.3 מיליון שקל. החברה עוסקת בעיקר בהפצת רכיבים אלקטרוניים וכן בפיתוח טכנולוגיות באמצעות החברות הבנות STG Advanced ו-Unisor Multisystems. בנוסף, היא מחזיקה בכ-25% ממניות קבלנית הייצור האלקטרוני הישראלית PM – Partner Manufacturing. בשנת 2021 הסתכמו מכירותיה בכ-98.5 מיליון שקל, מתוכם כ-85.8 מיליון שקל בתחום ההפצה וכ-12.7 מיליון שקל לכל הפעילויות בתחומי הפיתוח והייצור. מדובר אם כן בהזמנה הגדולה ביותר שהתקבלה בחברת אס.טי.ג'י אדוונסד.

חברת אס.טי.ג'י אדוונסד הוקמה בשנת 2017 ועוסקת בפיתוח מערכות, תת-מערכות ומודולים בתחום RF ומיקרוגל. בחודש דצמבר 2021 היא זכתה במענק של רשות החדשנות בהיקף של 649 אלף דולר לסיום הפיתוח ולייצור מגברי רדיו, ממירי תדר ומקלטים המיועדים לסייע לכוחות צבאיים בשדה הקרב. חברת יוניסור החלה בסוף 2019 בפיתוח וייצור מודולים דיגיטליים מוקשחים. הפתרונות של שתי החברות הבנות משולבים בתוך מערכות של הלקוחות אשר נמכרים על-ידם ללקוח הסופי.

או-מד תספק לברזיל מערכות RF לטיפול באין-אונות

חברת או-מד (Ohh-Med Medical) הפועלת מתוך הקמפוס של חברת מדימור בטבריה, חתמה הסכם הפצה ראשון מחוץ לגבולות ישראל. ההסכם נחתם עם חברת Levyreitor Medical Products מסאו פאולו, ברזיל, להפצת מערכת Vertica לטיפול בהפרעות אין אונות בקרב גברים. במסגרת ההסכם, Levyreitor התחייבה לנהל את תהליך הרגולציה בברזיל, שהחל לאחרונה וצפוי להימשך כ-18 חודשים. לדברי מייסד ומנכ"ל או-מד מדיקל, דניאל לישינסקי, שוק היעד הפוטנציאלי בברזיל נאמד ב-3-5 מיליון גברים. "אנו מעריכים שבשנתיים הראשונות יימכרו בברזיל כ-25,000 מערכות בהיקף של כ-16 מיליון דולר".

מערכת Vertica מובססת על תופעה מוכרת: חימום מקומי מבוקר באמצעות קרינת RF מעודד את ההיווצרות של סיבי קוגן חדשים. התופעה הזאת משמשת במערכות להעלמת קמטים בפנים הנמצאות בשוק. החברה האתימה את הרעיון לצורך חיזוק ושיקום רקמות הקולגן האחראיות למנגנון הפיזיולוגי של הזקפה. החברה ביצעה ניסוי קליני מוצלח במחלקת הנוירו-אורולוגיה במרכז הרפואי רמב"ם בהובלת פרופ' אילן גרינולד, שבעקבותיו המכשיר אושר לשימוש ושיווק בישראל, באמצעות אתר האינטרנט של החברה.

או-מד מדיקל נמצאת בתהליך מתקדם לקבלת אישור CE לשיווק המכשיר גם באירופה, אשר צפוי להתקבל ב-2022. בימים אלה החברה נערכת לניסוי קליני שני ורחב-היקף בפלורידה שבארצות הברית. להערכתה היא תקבל אישור FDA בארה"ב במהלך 2023. שוק היעד של החברה רחב מאוד: סקרים שבוצעו באנגליה ובצרפת מצאו כי 40%-30% מהגברים סובלים מהפרעות זקפה בדרגה בינונית עד מלאה, כאשר הסיכוי לכך שווה באחוזים לגיל הגבר (55% מהגברים בגיל 55, וכדומה).מדובר במכשיר לטיפול עצמי, לא פולשני, ללא תופעות לוואי ושאינו מצריך מרשם רופא או מעקב רפואי.

למידע נוסף: www.vertica-labs.com

אקסס של פריורטק מקימה מפעל בסין ברבע מיליארד דולר

חברת פריורטק עדכנה היום (ג') בדיווח לבורסה בתל-אביב כי יצרנית המצעים הסינית-ישראלית Access ZhuHai, שנמצאת בשליטת פריורטק (40%) מתכננת להקים מפעל ייצור נוסף, שלישי במספר, בסין, וזאת כדי לתת מענה לעלייה המשמעותית בביקושים שחווה היצרנית הסינית בשנה האחרונה, בייחוד לרכיבי RF עבור יישומי 4G, 5G ו-6G. הכנסותיה של אקסס ברבעון השני הסתכמו ב-54 מיליון דולר, צמיחה של 70% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2020.

המפעל החדש (Fab C) יוקם בקרבת המפעל הראשון בעיר זואהיי, כאשר להערכת החברה המפעל יחל לייצר רכיבים כבר בשנה הבאה. המפעל יגדיל את כושר ה ייצור השנתי של אקסס ה בכ-150 מיליון דולר. בהקמת המפעל יושקעו בשלב ראשון כ-240 מיליון דולר, סכום אשר ימומן בהון עצמי, הלוואות ומענקים. ההון העצמי שיידרש מבעלי המניות של אקסס, ובהם פריורטק שכאמור מחזיקה ב-40% מהמניות, יעמוד על כ-70 מיליון דולר בשנת 2021 וכ-62 מיליון דולר נוספים בשנת 2022.

אקסס עוסקת בפיתוח וייצור מצעים עבור שבבים (Semiconductors), על בסיס טכנולוגיית מצעים שפותחה בישראל על ידי חברת אמיטק שהוקמה בשנת 2000 על ידי פריורטק ונמצאת בבעלותה. בשנת 2008 הקימה פריורטק, באמצעות אמיטק ובשותפות קרנות השקעה מסין ומדרום קוריאה, את חברת אקסס בסין וזאת במטרה לספק ללקוחות בשוק הסיני את שירותי הייצור המבוססים על הטכנולוגיה של אמיטק.

כאמור, יצרנית המצעים מדווחת על גידול משמעותי בהזמנות, להערכתה נובע מהצמיחה הכלל-עולמית של תעשיית הסמיקונדקטור, ובפרט בסין, שמשקיעה משאבי עתק בביסוס תעשיית ייצור שבבים מקומית והלקוחות המקומיים מעדיפים לבצע רכש רכיבים מיצרנים מקומיים. בפריוטק הוסיפו כי לאור ההתעניינות הרבה מהמגזר הפרטי ובשל לוח הזמנים הצפוף, הוחלט להשהות בשלב זה את תהליך הנפקתה של אקסס בבורסה של סין, ולגייס את ההון הדרוש ממשקיעים פרטיים.

אלביט תייצר אנטנות באמצעות מדפסות תלת מימד

בתמונה למעלה: אנטנת תקשורת לוויינית אשר יוצרה בטכנולוגיית התלת-מימד של SWISSto12 השווייצרית

חברת אלביט מערכות (Elbit) נכנסת לתחום הייצור התוספי (Additive Manufacturing) של אנטנות למערכות בתדר גבוה. החברה דיווחה על הסכם לשיתוף פעולה לטווח ארוך עם חברת SWISSto12 השווייצרית, שבמסגרתו שתי החברות יפתחו וייצרו אנטנות RF ותת-מערכות בתדר גבוה עבור מערכות הלוחמה האלקטרונית הימיות של אלביט. האנטנות ייוצרו בטכנולוגיית הדפסת תלת-מימד של החברה השווייצרית, אשר פיתחה מדפסות 3D המייצרות אלמנטים אלחוטיים ממתכת.

חברת SWISSto12 יצאה בשנת 2011 מהמכון הטכנולוגי של לוזאן, שווייץ, עם טכנולוגיה לתכנון וייצור אנטנות לתדרי טרה-הרץ. בשנים האחרונות היא פיתחה טכנולוגיית ייצור תוספי של מבנים מתכתיים, לייצור אנטנות ואלמנטים בתדר גבוה כמו מוליכי גלים. להערכת החברה, טכנולוגיית הייצור שלה מאפשרת לייצר בקלות מבנים מאוד מורכבים, להוזיל ולהאיץ את הייצור ולהקטין את משקל האנטנות פי עשרה בהשוואה לטכניקות ייצור מתכת סטנדרטיות. בעקבות השלמת פיתוח הטכנולוגיה, היא החלה לאחרונה לספק אנטנות אלחוטיות ליישומי צבא ותעופה ועובדת עם קבלניות הביטחון הגדולות באירופה.

ישראל היא שוק יעד אסטרטגי

"זה כבוד גדול להיות שותפה אסטרטגית של אלביט בתחום אנטנות ה-RF", אמר מנכ"ל ומייסד SWISSto12, ד"ר אמיל דה רייק. "השותפות הזאת תאפשר לנו להגדיל את יכולות הייצור שלנו". בסוף 2019 החברה גייסה 19 מיליון דולר למימון כניסתה אל שוק הדפסות ה-3D של אנטנות, ובעקבות הגיוס היא הגדירה את ישראל כשוק יעד אסטרטגי לצד השוק האמריקאי. בחודש יוני 2021 היא ביצעה את הכניסה הראשונה שלה אל השוק הישראלי, כאשר חתמה על הסכם לשיתוף פעולה עם חברת SatixFy מרחובות, לפיתוח משותף של מערכות תקשורת חלליות המבוססות על האנטנות שהיא תייצר ועל שבבי הסיליקון של SatixFy.

שיתוף הפעולה יתמקד במטעד תקשורת המבוסס על טכנולוגיית דילוג-אלומה (Beam Hopping), שנועדה לשפר את קיבולת התעבורה של לווייני תקשורת ולהוריד את עלותם באמצעות אספקת רוחב פס לפי דרישה בתאי שטח קטנים מאוד. טכנולוגיית דילוג-אלומה מיועדת להתמודד בעיית העומס הגובר על לווייני תקשורת באמצעות חלוקת התדר על בסיס זמן. היא מאפשרת להעביר במהירות את רוחב הפס הנדרש מתא לתא, ועל-ידי כך להבטיח מענה מיידי לצרכים המשתנים של צרכני התקשורת.

אינטל נכנסת אל השוק האנלוגי עם ממירי ADC/DAC מסוג חדש

חברת אינטל (Intel) חשפה טכנולוגיית המרת אותות חדשה מאנלוג לדיגיטל (ADC) ומדיגיטל לאנלוג (DAC), שלהערכתה מפחיתה את הגודל והעלות של מערכות אנלוגיות-דיגיטליות דוגמת מערכות מכ"ם, מערכות אלקטרוניקה צבאית, צב"ד מהקצה הגבוה וציוד תקשורת 5G/6G. הטכנולוגיה החדשה מבוססת על שילוב של רכיב FPGA עם ממירי ADC/DAC מהירים. "באמצעות ההכרזה הזאת אינטל מרחיבה את מרחב הפעילות הטכנולוגי שלה משבבים דיגיטליים לתחום של יישומים אנלוגיים-דיגיטליים", מסרה.

הטכנולוגיה החדשה קיבלה את הכינוי Direct RF FPGA וצפויה לצאת לשוק במסגרת רכיב בשם Eagle Summit. היא פותחה בחלקה במסגרת תוכנית DARPA CHIPS של משרד הביטחון האמריקאי. "הטכנולוגיה הזו מהירה לפחות פי חמישה מכל טכנולוגיית המרה אחרת", אמר מנהל תחום תעופה וביטחון בחברת אינטל, פרנק פרנטא. "היא תאפשר לפתח מערכות מכ"ם מסוג חדש לגמרי". הפרוייקט התמקד בפיתוח מארז מרובה שבבים (Chiplet) המבוסס על טכנולוגיית המארזים Embedded Multi-Die Bridge – EMIB של אינטל ופרוטוקול התקשורת הישירה Advanced Interface Bus – AIB, המאפשרים לרכיבים שבתוך המארז להתקשר ישירות אחד עם השני במהירות של 1Tbps.

בשלב הראשון מכ"ם צבאי – אחריו יבוא שוק התקשורת

היישום המרכזי של הטכנולוגיה החדשה הוא בתחום המכ"ם, אשר מבוסס כיום על שידור וקליטת מידע באמצעות עיצוב אלומה (Beam Forming). כדי לעצב אלומה, כלומר למקד את השידור והקליטה ולקבוע את כיוונם, יש צורך במערך של אנטנות שהבדלי המופע (פאזה) ביניהם מייצרים קרן כיוונית בזכות תופעת ההתאבכות. כיום התעשייה נמצאת בשלב ביניים במעבר בין מערכות עיצוב אלומה אנלוגיות לבין מערכות עיצוב אלומה דיגיטליות מלאות. השלב הזה מאופיין בכך שבכל האנטנות קיים מעגל ייעודי להתמרת אותות ה-RF לאותות בתדר ביניים (IF), כאשר כל כמה עשרות אנטנות (ברוב המקרים 32), מחוברות אל ממיר משותף (ADC/DAC) שממנו מועבר האות לעיבוד בתוך מארג FPGA באמצעות פרוטוקול JESD204, שהוא בזבזני מאוד באנרגיה.

הטכנולוגיה החדשה מאפשרת לבצע את כל התהליך ברכיב אחד ובצורה דיגיטלית מלאה: השבב שנבנה מאפשר לחבר כל אנטנה ישירות אל השבב, כאשר כל אנטנה מקושרת אל ממיר ADC/DAC ייעודי משלה אשר דוגם את האותות בקצב של עד 64 מיליארד דגימות בשנייה (64GSPS). לאחר מכן האות עובר המרת תדר דיגיטלית בתוך השבב ונשלח ישירות אל מארג ה-FPGA. בכך הואץ תהליך העיבוד, בוטל הצורך במעגלים חיצוניים ובממשקי תקשורת מסורבלים והושג רוחב פס מיידי של 25GHz.

בתמונה למעלה: שרשרת עיצוב אלומה מהדור הנוכחי. למטה מימין: סכימת השבב החדש. למטה משמאל: סכימת הממיר הדיגיטלי בתוך השבב
למעלה: עיצוב אלומה מהדור הנוכחי. למטה מימין: סכימת השבב החדש. למטה משמאל: הממיר הדיגיטלי שבתוך השבב

הפיתוח בוצע בשיתוף עם חברת חברת לוקהיד מרטין אשר סייעה בהגדרת הדרישות. לוקהיד מרטין פיתחה מכ"ם מוטס חדש המבוסס על השבב, שלהערכתה הוא מספק ביצועים טובים יותר, בהספק ובממדים קטנים יותר מאשר מערכות מכ"ם אחרות שלה. גם חברת BAE Systems כבר הודיעה שהיא מפתחת מערכות אלקטרוניקה צבאיות חדשות המבוססות של שבבי Eagle Summit החדשים. אינטל מתנסה בטכנולוגיה הזאת זמן רב, ומשווקת את הרכיב Intel Max FPGA הכולל ממיר ADC מובנה.

אולם מקס הוא רכיב ברמת כניסה הכולל עד שני ממירי ADC ואינו מיועד לתדרי RF. תפקידו להגדיל את מכירות ה-FPGA של אינטל ולא להכניס אותה לשוק חדש. שבבי Eagle, לעומת זאת, יכולים להכיל מאות ממירים, לעבוד בתדרים גבוהים מאוד, לבצע פעולות חישוב מורכבות מאוד בזמן אמת – ולהכניס את אינטל לקטגוריית שוק חדשה, שהיא מכנה בשם "רכיבים אנלוגיים-דיגיטליים". לטכנולוגיה הזאת יש לה ביקוש גדול מאוד גם מחוץ לשוק בצבאי – במיוחד בתחום תשתיות התקשורת האלחוטית בדור החמישי ובדור השישי – אשר מבוססות כולן על טכנולוגיות עיצוב אלומה.

חיישן RF זעיר של לוקהיד מרטין המבוסס על רכיב Eagle Summit
חיישן RF זעיר של לוקהיד מרטין המבוסס על רכיב Eagle Summit

למידע נוסף: Intel Direct RF FPGA

 

טאואר הכריזה על פריצת דרך בתחום מתגי ה-RF

חברת טאואר סמיקונדקטור (Tower Semiconductor) ממגדל העמק הכריזה על טכנולוגיית מיתוג ייחודית שהיא פיתחה לייצור מתגי RF, שלהערכתה מספקת את רמת ביצועים המתקדמת בתחום התקשורת האלחוטית וטכנולוגיית 5G. טכנולוגיית המיתוג מיועדת לתכנן ולייצר דור חדש של מערכות מיתוג עבור תחנות בסיס, טלפונים ניידים, תחנות ממסר ורשתות תקשורת בגלים מילימטריים (mmWave). החברה מסרה שהיא נמצאת במגעים עם מספר לקוחות פוטנציאליים ושותפים עסקיים, אשר עשויים להשתמש בטכנולוגיית הייצור החדשה במערכות הדור הבא שלהם.

הטכנולוגיה החדשה משיגה מהירות מיתוג גבוהה במיוחד, המתבטאת בהשהייה של פחות מ-7 פמטו-שניות במעבר הרכיב ממצב הולכה למצב קטעון, ולהיפך (Ron Coff). להערכת החברה, הטכנולוגיות המתקדמות ביותר הקיימות היום בשוק משיגות זמני מיתוג של 70-100 פמטו-שניות. הרכיב פועל בטווח תדרים רחב מאוד, החל מתדרי MHz בודדים, וכלי בתדרים מילימטריים המשמשים במערכות הדור החמישי. טכנולוגיית המיתוג החדשה היא בלתי נדיפה. כלומר המתג אינו צורך אנרגיה כאשר הוא במצב הולכה או במצב קטעון. צריכת האנרגיה שלו מוגבלת לשלב המעבר מהולכה לקטעון ולהיפך. התוצאה: הוא חסכוני מאוד באנרגיה ומתאים ליישומים דלי-אנרגיה דוגמת מערכות IoT.

ייצור במתכונת שיתופית

חברת טאואר מסרה שהטכנולוגיה החדשה מוגנת בפטנט. היא הדגימה את רמת הגמישות שלה כאשר יישמה אותה בפלטפורמות ייצור נוספות שהיא מספקת, דוגמת SiGe BiCMOS ו-Power CMOS. החל משנת 2021 היא תאפשר לחברות להתנסות בטכנולוגיה החדשה באמצעות ייצור במתכונת שיתופית (Multi Project Wafer – MPW), שבמסגרתה משולבים תכנונים של גופים שונים בפרוסת סיליקון אחת, במטרה לחסוך בעלויות של סדרות ייצור קטנות.

הטכנולוגיה תוצג השבוע בכנס הבינלאומי IMS 2020 שיתקיים בלוס אנג'לס. בכנס היא תציג שתי גרסאות של המתג החדש אשר יוצרו בתהליך סיליקון סטנדרטי בפרוסות בקוטר של 200 מ"מ. בשני המקרים טאואר השיגה מדד Ron Coff של 6.3 פמטו-שניות ו-6.2 פמטו-שניות, שהן שווה ערך לעבודה בתדר של 25THz. הרכיבים הראו יציבות רבה מאוד בביצועים: בתכנון אחד בוצעו 10 מיליון פעולות מיתוג בלא שינוי בתכונות המתג, כאשר התכנון השני ביצע בהצלחה מיליארד פעולות מיתוג. בכך הוא הוכיח שניתן להשתמש בטכנולוגיה לתכנון סוג חדש של מתגי RF ליישומים תובעניים, הדורשים עמידות גבוהה מאוד.

אינטרליג'נט מביאה את סמינר ה-RF & Microwave Design לארץ

סמינר RF & Microwave Design של חברת אינטרליג'נט (Interlligent) יתקיים ביום ג', ה-31 במרץ 2020 במלון דייויד אינטרקונטיננטל בתל אביב. במסגרת הסמינר יוצגו הטכנולוגיות ונושאים העדכניים ביותר בתחומי ה-RF והמיקרוגל. בין המרצים בסמינר: הטכנולוג הראשי בתחום ה-Wi-Fi של וואווי ישראל (Huawei Tel Aviv Research Center) ד"ר דורון עזרי, מנכ"ל Quantum Machines ד"ר יונתן כהן, מנכ"ל Vayyar רביב מלמד, וחוקר תחום ה-THz דוד בן בסט.

דוברים נוספים: פרופ' יוסף פנחסי מהפקולטה להנדסה באוניברסיטת אריאל, סמנכ"ל טכנולוגיות הדור החמישי (5G) בחברת קואלקום ישראל אסף טובול, מנהל תחום מערכות המכ"ם בחברת טקסס אינסטרומנטס (TI) ד"ר בריאן גינזבורג, מנכ"ל ומייסד חברת LEVL Technologies ד"ר דניאל זהבי, ומייסד חברת  Adveos היוונית, ד"ר גרסימוס תיאודורטוס.

חברת אינטליגנט מספקת פתרונות השכרת צב"ד, קורסים מתקדמים ומהנדסים לתעשיית הRF והמיקרוגל. במסגרת הארוע היא גם תציין את יובל ה-20 שנה להיווסדה. מנכ"ל ומייסד החברה, אורן חגי, אמר שהסמינר השנתי של אינטרליג'נט בקיימבריג', בריטניה, הפך לאחד מהאירועים הבולטים בתעשיית ה-RF הבריטית.

חגי: "החלטנו לשכפל את ההצלחה ולייבא את הפורמט ארצה. הסמינר במרץ מהווה הזדמנות ייחודית עבור מהנדסים בתעשיית הRF  והמיקרוגלים להאזין להרצאות בנושאים טכניים המועברות על-ידי דמויות מובילות בתעשייה ועל-ידי מומחים בתחומי הRF והמיקרוגלים, תקשורת אלחוטית, מכ"מ, 5G וגלים מילימטריים".

במקביל לסמינר, תתקיים תערוכה מקצועית שבה ישתתפו חברות מרכזיות בתחום הRF והמיקרוגל. בערב הארוע תתקיים מסיבת קוקטייל חגיגית והופעה של שלישיית "מה קשור". ההשתתפות בסמינר היא ללא תשלום, אך נדרשת הרשמה.

למידע נוסף ורישום: Interlligent RF & Microwave Design Seminar

יצירת קשר: הילה רובין, מנהלת מרקום אינטרליג'נט: [email protected]

אנדימד דורשת מהמפיצה הסינית לעמוד בהתחייבויות כלפיה

חברת אנדימד (Endymed) מקיסריה, המייצרת מערכות לטיפולים אסתטיים המבוססות על קרינת RF, דורשת המהמפיצה הסינית של המוצרים הביתיים שלה, לעמוד בהסכמי ההפצה. אלא שהבעייה נעוצה בכך שהמפיצה נמצאת בבעלות חברה סינית המחזיקה בשליטת אנדימד ושהמנכ"ל של החברה הסינית, יואן ייבינג, מונה לפני כשלושה חודשים לתפקיד יו"ר אנדימד.

אנדימד נסחרת בבורסה בתל-אביב לפי שווי שוק של 30.6 מיליון שקל. היום (ב') היא דיווחה לבורסה ששלחה מכתב אזהרה לבעלת השליטה הסינית, OHMK Medical Technology, ובו דיווחה שכמפיץ הבלעדי של מוצריה הביתיים בסין ובהונג קונג, בעל השליטה בסין אינו עומד בהסכם ההפצה ולא רכש את הכמויות המינימליות שעליהן התחייב. בנוסף, החברה מסרה שעל-פי התחזית השנתית שהחברה קיבלה ממנו, "הוא לא יעמוד בכמויות הרכישה המינימליות המוסכמות עד לסוף 2019".

החברה הזהירה שלפני שתקבל החלטות בנוגע להסדרים ביניהן, היא מבקשת "את תגובתו המהירה של בעל השליטה". מדובר במקרה יוצא-דופן. חברת OHMK Medical Technology מהונג קונג, רכשה בשנת 2014 מניות של חברת אנדימד בהיקף של כ-8 מיליון דולר, ומחזיקה כיום ב-48.98% ממניות אנדימד. בעל העניין הגדול השני בחברה היא קרן מדיקה המחזיקה ב-16.14% מהמניות. הציבור מחזיק ב-25.92% מהמניות.

החברה מייצרת מערכות לטיפול ביתי ומערכות מקצועיות לטיפולים במרפאות. המערכות של החברה מבוססות על שימוש בטכנולוגיית 3DEEP שבה מספר מקורות קרינת RF ממוקדים לנקודה אחת ובאמצעות תופעת ההתאבכות מייצרים חימום של רקמת יעד תת-עורית לטמפרטורות של 52°C-54°C, בלא לחמם את פני העור. הדבר הזה מאפשר לטפל בקמטים ובפצעי אקנה בלא לגרום נזק לעור.

מכירות החברה נמצאות בעלייה בשנים האחרונות: בשנת 2018 הן הסתכמו בכ-18.6 מיליון דולר בהשוואה לכ-10.5 מיליון דולר בשנת 2014, שבה ביצעה OHMK את השקעתה. אולם דרום מזרח אסיה הוא השוק החשוב ביותר שלה ואחראי לכ-55% מהמכירות. ברבעון הראשון של 2019 המכירות ירדו בכ-3% והסתכמו ב-3.98 מיליון דולר בהשוואה לכ-4.56 מיליון דולר ברבעון המקביל 2018. החברה הסבירה את התוצאות בירידה במכירות של המוצרים הביתיים באסיה, אוקיאניה, ובצפון אמריקה. יחד עם זאת, ברבעון השני החברה התאוששה והמכירות צמחו ב-6% בהשוואה לרבעון המקביל, להיקף של כ-4.99 מיליון דולר.

גילת תספק מגברים לרשת התקשורת הטקטית של צבא ארה"ב

חברת Wavestream הנמצאת בבעלות גילת רשתות לוויין (Gilat) מפתח תקווה, קיבלה הזמנה בהיקף של 7 מיליון דולר לאספקת לאספקת מגברים עבור רשת התקשורת הטקטית של צבא ארצות הברית, WIN-T: Warfighter Information Network-Tactical. מדבר במגברי הספק מצב מוצק (SSPA) בהספק של 500Watts, אשר יותקנו באלפי מסופי תקשורת לוויינית ניידים של צבא ארצות הברית. רשת WIN-T נמצאת בהקמה מאז שנת 2004.

היא החלה כמערך תקשורת נייח המקשר בין בסיסים אמריקאים לבין המפקדות באמצעות תקשורת לוויינית, והתפתחה בהדרגה לרשת אשר מקשרת את כל המשאבים בשדה הקרב אל המפקדות הזירתיות. בשנת 2012 החלה בניית השלב השני של הרשת: התקנה של ציוד תקשורת נייד המותקן על-גבי כלי רכב (בתמונה למעלה) כדי לספק תקשורת ישירה ומאובטחת משדה הקרב עצמו. על-פי התוכנית, השלב השלישי העתידי אמור להתמקד ברמת התוכנה, כדי לספק ממשק המפשט את הפריסה של הרשת ואת השימוש על-ידי הכוחות בשטח.

על-פי הערכות שונות, עד היום הושקעו בבניית הרשת כ-6 מיליארד דולר. כיום הרשת עדיין נמצאת בשלבי הפיתוח ומסוף שנת 2018 זכתה חברת ג'נרל דיינמיקס בסדרת מכרזים בהיקף של כ-155 מיליון דולר להשבחת חלק ממערכות התקשורת ומסופי השדה המקושרים לרשת. ככל הנראה ההזמנה הגיעה מג'נרל דיינמיקס, אולם החברה לא דיווחה על זהות המזמין. ווייבסטרים מסרה שהמגברים שנבחרו עמידים בתנאי סביבה קשים מאוד, ומאפשרים למסופי לוויין ניידים לקיים תקשורת רציפה בכל סוגי המצבים ותנאי האקלים בעולם.

גילת רכשה את חברת ווייבסטרים מקליפורניה בשנת 2010 תמורת 130 מיליון דולר, במסגרת אסטרטגיית כניסה אל השוק הביטחוני האמריקאי. חברת גילת נסחרת בנסד"ק ובתל אביב לפי שווי שוק של כ-464 מיליון דולר.

ננו דיימנשן ו-Harris יבנו מגברי RF עבור תחנת החלל

חברת ננו דיימנשן (Nano Dimension) וחברת Harris Corporation יפתחו רכיבי RF אשר יוטסו אל תחנת החלל הבינלאומית (ISS). שתי החברות קיבלו אישור למענקים ממשלתיים עבור הפרוייקט: חברת ננו דיימנשן קיבל 1.5 מיליון שקל מרשות החדשנות (40% מעלות הפרוייקט) והשאר ימומן באמצעות מענק שקיבלה האריס מארגון החלל של פלורידה (Space Florida Foundation). הרכיבים שיפותחו באמצעות מדפסת התלת-מימד של ננו דיימנשן, יוטסו לתחנת החלל הבינלאומית ומשם ישמשו ליצירת קשר עם תחנת המעקב הקרקעית של האריס.

מטרת הפרוייקט היא לבחון את השימוש בחומרים שיוצרו באמצעות מדפסתו תלת מימד בתעשיית החלל, ובמיוחד הפרוייקט יספק אנליזה שיטתית של חומרים שהודפסו בתלת מימד עבור מערכות חלל, ובמיוחד עבור מערכות תקשורת בננו-לוויינים. במסגרת הפרוייקט, שתי החברות יבצעו אופטימיזציה לתהליך הדפסת התלת מימד של רכיבי RF ויבנו מערכת אשר תשוגר לתחנת החלל הבינלאומית וביצועיה ייבדקו לאורך שנה שלמה שבה היא תקיף את כדור הארץ במסלול הקפה נמוך.

תהליך ייצור אלטרנטיבי

הפרוייקט הוא תוצאה של פרוייקט הדגמה קודם שהושלם על-ידי שתי החברות בחודש נובמבר 2018. במסגרת הפרוייקט הן ייצרו אב-טיפוס של מגבר RF מתפקד בגודל של 101 מ"מ על 38 מ"מ ובעובי של 3 מ"מ (בתמונה למעלה), באמצעות מדפסת DragonFly 2020 של ננו-דיימנשן . תהליך הייצור נמשך 10 שעות בלבד, וכלל בנייה של המצע ושל המוליכים החשמליים באמצעות המדפסת. לאחר מכן נותר למפתחים לחבר ידנית את הרכיבים האלקטרוניים למעגל מודפס.

תהליך הפיתוח של מעגלי RF בשיטות ייצור קונבנציונליות הינו לרוב ארוך, מורכב ורב-שלבי. כדי להגיע לביצועים מיטביים של המעגל, יש צורך לתכנן את עיצוב המעגל, לייצר אב-טיפוס ולבדוק את ביצועיו, ולאחר מכן לשפר את התכנון האלקטרוני ולחזור על כל התהליך עד להשגת הביצועים האופטימליים. היכולת לייצר אב-טיפוס במעבדה (In-House) ללא צורך בקבלן חיצוני, מקצר ומוזיל משמעותית את תהליך הפיתוח.

בבדיקת הביצועים התברר שלא היו הבדלים בהפסדי הכניסה והיציאה בין טכנולוגיית התלת-מימד ובין שיטת הייצור הסטנדרטית. גם הבדלי ההגבר היו מזעריים: פחות מ-1dB בטווח התדרים עד 4.7GHz, ופחות מ-1.3dB בכל התדרים שעד 6GHz.

MACOM ו-ST מרחיבות את הייצור של GaN-on-Silicon

בתמונה למעלה: דגלאס קארלסון. "להשיג ביצועי GaN במחיר של CMOS". צילום: Techtime

חברת STMicroelectronics הרחיבה את קו הייצור של רכיבי GaN-on-Silicon של חברת MACOM, המיוצרים בפרוסות סיליקון בקוטר של 150 מ"מ. במקביל, היא התחייבה לייצר אותם גם בפרוסות סיליקון בקוטר של 200 מ"מ בהתאם לדרישה של מייקום. שתי החברות דיווחו אתמול שתהליך הרחבת כושר הייצור נועד להיערך לקראת תחילת הפריסה של תשתיות הדור החמישי. להערכת מייקום, מכיוון שמערכות הדור החמישי יתבססו על אנטנות MIMO, ייווצר בשוק צורך גדול מאוד ברכיבי RF Power בטכנולוגיית GaN-on-Silicon.

להערכתה, רשתות הדור החמישי יגדילו את הצריכה של הרכיבים פי 32 עד פי 64 במהלך חמש השנים הבאות, ולכן יש צורך להפחית את מחירי המגברים פי 10-20. מנכ"ל מייקום, ג'ון קרוטאו, אמר ששיתוף הפעולה עם ST בהכנת תשתיות הייצור, מיועד להביא את מייקום למצב שבו היא תספק מגברי הספק לכ-85% מרשתות הדור החמישי.

מייקום תתמקד בתקשורת, ו-ST ברכב ובתאורה

ההסכם בין שתי החברות מאפשר ל-ST להשתמש בטכנולוגיות GaN – Gallium Nitride של מייקום כדי לייצר רכיבים משלה, ולמכור אותם בשוקי RF שאינם בתחום הטלפונים הניידים, תחנות הבסיס האלחוטיות ותשתיות תקשורת הקשורות אליהם. נשיא קבוצת הרכיבים הדיסקרטיים והרכב ב-STMicroelectronics, מרקו מונטי, אמר שהחברה תמקד את מאמציה באספקת הרכיבים החדשים אל שוק הרכב ליישומים כמו הצתת פלסמה לשיפור הבעירה הפנימית במנועים, ובשוק יישומי RF בתחום התאורה.

אנליסט הסמיקונדקטורס בחברת Strategy Analytics, אריק הייאם, אמר שברגע שבו ייחצה הגבול של 4 סנט לוואט במחירים של שבבי RF, ייפתח שוק האנרגיה בפני הרכיבים האלה. "הפוטנציאל נאמד במאות מיליוני רכיבים אשר ישולבו ביישומים כמו מכשירי מיקרוגל לבישול, ומערכות תאורה והצתה של כלי-רכב, והמכירות יסתכמו במיליארדי דולרים".

במפגש עיתונאים עם ד"ר דגלאס קארלסון, מנהל קבוצת ה-RF והמיקרוגל במייקום, שבו השתתף Techtime ושהתקיים בשבוע שעבר במינכן, הסביר קארלסון חלק מהשיקולים שמאחורי שיתוף הפעולה עם ST. קארלסון: "אחת מהדאגות המרכזיות בעולם הדור החמישי שהיא שהמוצרים המילימטריים יקרים מאוד והלקוחות מודאגים מהשאלה כיצד הם יוכלו להשיג רכיבים במחיר סביר, עבור פריסת רשתות הדור החמישי שהם מתכננים.

מרקוס שייפר. "ישראל היא לקוח מרכזי שלנו באירופה"
מרקוס שייפר. "ישראל היא לקוח מרכזי שלנו באירופה"

"כיום אנחנו מנהלים פרוייקטי פיתוח שנועדו לספק ביצועים של גאליום ניטריד במחירים ובכמויות הייצור של רכיבי סיליקון. לכן אנחנו מפתחים טכנולוגיות כמו GaN-on-Silicon, טכנולוגיות AlGaAs ו-HMIC. שיתוף הפעולה עם ST איפשר לנו לפתח טכנולוגיית ייצור המונית של GaN-on-Silicon ולהעביר אותה מפאב של 6 אינטש לפאב של 200 מ"מ". קארלסון גילה שמפת הדרכים של החברה כוללת גם פיתוח טכנולוגיה המאפשרת לשלב מעגלי GaN ומעגלי CMOS בשבב יחיד. "זה יהיה כיוון מרכזי שייאפשר ייצור המוני של מוצרי 5G, ולהערכתי יהיה זמין בשוק בעוד כ-5 שנים".

ההסכם יעניין את השוק הישראלי

להתפתחות הזאת יכולה להיות השפעה גם על השוק הישראלי, הנחשב לאחד מהשווקים הגדולים ביותר של מייקום באירופה. מייקום מיוצגת בישראל על-ידי טלסיס ושירטק. לדברי מנהל מכירות EMEA בחברה, מרקוס שייפר, הנתונים שייצרו מערכות הדור החמישי יועברו אל מרכזי הנתונים שגם להם החברה מספקת רכיבים בעלי זמן תגובה מהיר ופתרונות אופטיים. "בכל התחומים האלה יש לנו לקוחות רבים בישראל, כמו קולור-צ'יפ, מלאנוקס, סרגון ואחרות. בנוסף, אנחנו עובדים מול תעשיית הביטחון הישראלית ומספקים מוצרים רבים לחברות כמו אלביט, אלתא ורפאל".

טאואר-ג'אז ורניקס מדרום קוריאה פיתחו מקמ"ש RF לתחום הרכב

[בתמונה: שבב ייעודי של רניקס לתקשורת V2X]

קבלנית הייצור טאואר-ג'אז (Tower-Jazz) ממגדל העמק הודיעה הבוקר על שיתוף פעולה בתחום הרכב עם חברת הסמיקונדוקטור Ranix מדרום קוריאה, המייצרת מערכות-על-שבב (SoC) לתחום הרכב וה-IoT. במסגרת שיתוף הפעולה, שתי החברות פיתחו מקמ"ש גלי רדיו (RF) למודמים בפתרונות V2X (Vehicle-to-Everything) ולמערכות גבייה אלקטרוניות בכבישי אגרה (ETCS).

רניקס היא החברה היחידה המספקת מודמים לתקשורת V2X ו- ETCSבדרום קוריאה, שהוא שוק הרכב השישי בגודלו בעולם וביתן של יצרניות מובילות כמו יונדאיי וקיה. בתחום מערכות הגבייה האלקטרוניות לכלי רכב, רניס חולשת על כ-90% מהשוק בדרום קוריאה: מודם ה-RF שלה, הפועל בפרוטוקול DSRC (תקשורת קצרת-טווח ייעודית), מותקן במערכות הגבייה האלקטרוניות ברכבי יונדאי, קיה, ג'נרל מוטורס, BMW, אאודי ופולקסוואגן בדרום קוריאה, וכעת בכוונת החברה להתרחב לשוק הרכב הסיני עם הפיתרון המשולב שפותח ביחד עם טאואר-ג'אז ומותאם לסטנדרטים ולרגולציות בסין.

טכנולוגיית V2V צוברת תאוצה גדולה בשנים האחרונות והופכת להיות מרכיב מרכזי במערכות בטיחות לנהג ובמערכות נהיגה אוטונומית. טכנולוגיית V2X מאפשרת להעביר בתקשורת אלחוטית, תוך כדי הנסיעה, נתונים בטיחותיים כגון מהירות, כיוון נסיעה ומיקום בין מכונית ובין מכוניות לאופנועים, הולכי רגל ותשתיות, ולספק מבעוד מועד התראה מפני התנגשות. יתרונה המשמעותי של הטכנולוגיה הוא בכך שהיא מאפשרת לספק למערכות הבטיחות ברכב מידע על מכוניות ומכשולים אחרים שאינם נמצאים "בקו הראייה" של הנהג או מערכות החישה של המכונית, למשל מכונית הנוסעת במהירות גבוהה מעבר לעיקול הכביש.

הפיתוח המשותף עם טאואר-ג'אז בתחום ה-V2X הינו חלק מהאסטרטגיה של רניקס להתרחב עם פיתרון ה-V2X שלה לשווקים נוספים בעולם מחוץ לדרום קוריאה. מנכ"ל רניקס סונג-ווק צ'וי הסביר כי הדרישות בשוק הרכב לתקשורת RF הופכות להיות מורכבות יותר ויותר. "בחרנו בפלטפורמת ה-RF של טאואר-ג'אז, המותאמת לדרישות האיכות בשוק הרכב, מאחר שהיא משלבת בין ביצועים גבוהים לדיוק מעולה.  בשל הביצועים והדיוק הגבוהים שלה."

על רקע ההתפתחות של תחום מערכות עזר בטיחותיות לנהג (ADAS) והפיתוח הטכנולוגי המואץ של  טכנולוגיות חישה לנהיגה אוטונומית, טאואר-ג'אז סימנה בשנתיים האחרונות את תחום הרכב החכם כאחד משווקי היעד האסטרטגיים של החברה, ופיתחה פלטפורמות ייצור ייעודיות לחיישנים ורכיבי תקשורת המותאמים לסטנדרטים של שוק הרכב. החברה כבר הודיעה על שיתופי פעולה עם יצרנית המערכות לרכב היפנית DENSO, יצרנית ה-LiDAR הקנדית LeddarTech ועוד.