מחסור גובר ברכיבים אלקטרוניים; חלק מזמני האספקה – יותר משנה

חברת STMicroelectronics דיווחה ללקוחותיה שהיא העלתה מחירים והחלה לנקוט במדיניות של אלוקציות, כלומר אספקה מוגבלת של מוצרים עם עדיפות ללקוחות המרכזיים שלה. מנהל תחום שיווק, מכירות ואסטרטגיה בחברה, מרקו קסיס, שלח לפני כשבועיים מכתב אל לקוחות החברה ובו הסביר שעקב מגיפת הקורונה, חלק מהספקים של החברה מתקשים לעמוד ביעדים שלהם, והתוצאה היא צמיחה בעלויות. קסיס: "לאור המצב, החל מה-1 בינואר אנחנו מעלים מחירים בכל קווי המוצר. אנחנו חווים דרישה גוברת לכל המוצרים שלנו, ולכן אנחנו מתחילים בהקצאת משאבי ייצור בהתאם להיקף ההזמנות של הלקוחות ולתחזיות דרישה".

מדובר בתופעה יוצאת דופן שבה השוק נמצא בצמיחה, בשעה ששרשרת האספקה נמצאת במצוקה שסיבותיה אינן קשורות לעלייה בדרישה. כך למשל, ברבעון האחרון של 2020 צמחו מכירות ST בכ-21.3% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכ-3.24 מיליארד דולר. למרות הקשיים, נשיא ומנכ"ל החברה, ז'אן-מרק שרי, העריך שהמכירות ב-2020 יסתכמו בכ-10.22 מיליארד דולר – צמיחה של 6.9% בהשוואה לשנת 2019.

הסמארטפונים מרוקנים את המלאי של יצרניות השבבים

אלא שהיצרנית האירופית אינה חברת השבבים היחידה המתמודדת עם קשיי אספקה ועם הצורך לנקוט באלוקציה (הקצאות). חברת המחקר IHS דיווחה לאחרונה על מחסור במיקרו-בקרים אשר מאט את יצור המכוניות בהודו ועל צמצום בייצור מכוניות בסין, לפחות ברבעון הראשון של 2021, עקב מחסור בשבבים. להערכתה, ברבעון האחרון של 2021 חלה התאוששות במכירות הסמארטפונים ויצאו מוצרים צרכניים חדשים, כמו למשל קונסולות משחקים של מיקרוסופט וסוני, אשר תפסו חלק ניכר מכושר הייצור של תעשיית השבבים ויצרו מחסור ברכיבים בשווקים נלווים, כמו למשל שוק הרכב.

להערכת אנליסט ראשי ב-IHS Markit, פיל אמסראד, המחסור יורגש לפחות לאורך כל המחצית הראשונה של 2021, מכיוון שזמני האספקה (lead times) כיום ארוכים מ-26 שבועות. "המצב הזה יימשך עד שהתעשייה תתחיל לרדת אל מתחת ל-26 שבועות ותתייצב מסביב לזמני האספקה הרגילים של 12-16 שבועות בתחום המיקרו-בקרים ורכיבי SoC. מדובר ברכיבים רגישים במיוחד להפרעות בשרשרת האספקה, מכיוון שיש להם ארכיטקטורה ייחודית של היצרן וקשה מאוד לעבור מספק אחד לספק אחר. כאשר מדובר ברכיבי זיכרון, מעגלים לוגיים סטנדרטיים ורכיבי הספק, המצב קל בהרבה מכיוון שיש להם מספר מקורות אלטרנטיביים".

הגל השני מכה בתעשייה

בשיחת הוועידה באמצע דצמבר 2020 הודה נשיא ומנכ"ל ברודקום (Broadcon), הוק טאן, שהחברה מתמודדת כבר שישה חודשים ברציפות עם קשיים בהשגת חומרי גלם דוגמת פרוסות סיליקון, חומרי ליבה עבור הייצור, וקיבולת לא מספקת של ספקי הרכבת מארזים ובדיקות סופיות. נשיא ומנכ"ל On Semiconductor, קית ריצ'רד, אמר בשיחת הוועידה שיש קשיים בשרשרת האספקה, במיוחד בתחום החומרים לייצור רכיבי תקשורת, אולם להערכתו המצב הכללי טוב מבחינת החברה.

בסוף 2020 סיפקה קבלנית הייצור הבריטית JJS Manufcturing דו"ח מצב ללקוחותיה, ובו המליצה להיערך לקשיי אספקה מרוב יצרני השבבים, עקב ירידה בהיקף הייצור עם התגברות הגל השני של מגיפת הקורונה, ירידה בהיקף התחבורה האווירית והתרוקנות מלאים בעולם עקב הדרישה החזקה מאוד של יצרני מערכות הדור החמישי. "חברת ST Microelectronics מתמודדת עם דרישה חזקה מאוד למיקרו-בקרים ST32. זמני האספקה לממסרים של TE Connectivity התארכו ל-52 שבועות, זמני האספקה של אלטרה מתארכים בהדרגה ויש דיווחים שלא אושרו שחלק מהקבלים של וישיי מגיעים לזמני אספקה של 70 שבועות".

הדו"ח של IMI הפיליפינית חושף את מימדי המשבר

קבלנית הייצור הפיליפינית IMI המליצה לפני כשבועיים ללקוחותיה להיערך מראש לקשיים באספקת רכיבים. מנהל הפעילות העסקית גלובלית,  מייק גרינלי, שלח מכתב ללקוחות ובו הזהיר שיש מחסור בשוק והחלה אלוקציה של רכיבים רבים. "התחלנו להרגיש במגמה הזאת ברבעון האחרון של 2020 ואנחנו לא מצפים שהמצב ישתפר בקרוב. אנחנו עובדים קרוב מאוד לספקים שלנו והם מדווחים על מלאי מצומצם והתארכות זמני אספקה. אנחנו מבקשים מכם להרחיב את תחזית ההזמנות שלכם לחלון של שישה חודשים כדי שנוכל להתמודד עם המצב ביחד".

החברה צרפה למכתב דו"ח עם זמני האספקה המעודכנים שהיא קיבלה מהספקים שלה. המספרים מלמדים על קושי אמיתי: חלק ממעבדי STM32 נמצאים באלוקציה ובזמן אספקה של 30 שבועות ומעלה, זמני האספקה של כל הבקרים של NXP הם 28 שבועות והם מתארכים. חברת On Semiconductor ביקשה מכל הלקוחות לבצע הזמנות לפחות 26 שבועות מראש. אפילו TSMC, קבלנית ייצור השבבים הגדולה בעולם, מדווחת על מצוקה שתימשך לפחות עד לרבעון השלישי של 2021. המצב קשה במיוחד בתחום רכיבי התקשורת האלחוטית דוגמת Wi-Fi, Bluetooth ו-LTE, כתוצאה מדרישה חזקה מאוד של רכיבים ביישומי IoT.

משרנים הם המוצר נדיר בעולם

התחזית של IMI: זמני האספקה של כל המיקרו-בקרים 32 סיביות בשוק צפויים להיות לפחות 30 שבועות. המגמה לא פוסחת על השוק האנלוגי: חברת אנלוג דיווייסז החלה באלוקציות של רכיבים אנלוגיים מהקצה הגבוה, זמני האספקה של רכיבי ניהול הספק למכוניות עלו ל-24 שבועות, וזמני האספקה של ממירי נתונים (ADC/DAC) עלו מ-18 ל-24 שבועות. היא ממליצה ללקוחות לבצע הזמנות לפחות 26 שבועות מראש ולספק תחזית רכישות של 52 שבועות (שנה מראש).

גם בתחום הרכיבים הפאסיביים המצב דומה: חברת Avnet Abacus, שהיא זרוע הרכיבים הפאסיביים של אבנט רכיבים, עידכנה את תחזיות האספקה בשוק, ומדווחת על התארכות זמני ההמתנה לרכיבים פאסיביים: זמן האספקה של ממסרים ליישומים כלליים מגיע עד 60 שבועות, זמן האספקה של ממסרים לתעשיות הרכב והתקשורת מגיע עד 40 שבועות, זמני האספקה של חלק מהקבלים הוא יותר מ-30 שבועות, כאשר חלק מקבלי הטנטלום להרכבות SMD כל כך נדירים, שצריך לבצע את ההזמנה יותר מ-52 שבועות מראש. השיא שייך למשרנים (Inductors) בהרכבות SMD: זמני האספקה של חלק מהם מגיע כיום לכ-80 שבועות!

קריאת עזרה נואשת לממשלת טאיוואן

המחסור המתגבר ברכיבים, שאפשר אולי לכנותו בשם "מכת COVID-19 השנייה", משבש את קווי הייצור בתחומים רבים. הבעיה קשה במיוחד עבור תעשיית הרכב אשר נמצאת בתהליך מעבר מהתבססות על מערכות מכניות לייצור מכוניות חשמליות ומכוניות חצי אוטונומיות ועתירות בתכולת סיליקון. בתחילת השבוע דיווחה סוכנות בלומברג שחברת ג'נרל מוטורוס והאיחוד האירופי פנו בבקשה אל ממשלת טאיוואן, כדי שזו תסייע להם להבטיח אספקת רכיבים לתעשיית הרכב.

מהדיווח עולה שלאור המצב שוקלות יצרניות הרכב הגדולות בעולם, דוגמת פיאט-קרייזלר, פולקסווגן וטויוטה, להאט את הייצור, מכיוון שהן לא משיגות רכיבים אלקטרוניים עבור המכוניות החדשות שהן תכננו להוציא לשוק.

השכר הממוצע בתעשיית האלקטרוניקה עלה ל-22,400 שקל

בשנת 2019 הסתכם השכר הממוצע בתעשיית ייצור המכשירים, הציוד האופטי והמכשור האלקטרוני ב-22,411 שקל בחודש. כך עולה מדו"ח הלשכה המרכזית לססטיסטיקה שפורסם אתמול. ראוי לסייג ולומר שהדו"ח מתייחס לשנת 2019 ולא כולל את השפעת משבר הקורונה על התעשייה. מדובר בעלייה של כ-25% בהשוואה לשנת 2015, שבה הסתכם השכר הממוצע ב-19,885 שקל.

באותה התקופה חל שינוי קטן מאוד במספר העובדים בתעשייה: בשנת 2015 היא כללה 68,200 עובדים שכירים, ובשנת 2019 הגיע מספרם לכ-69,800 עובדים שכירים. משמעות הנתון היא שהעלייה במשכורות מלמדת על מחסור בכוח אדם בתעשייה.

בתעשיית ההייטק כולה הסתכם השכר הממוצע בכ-23,545 שקל בחודש בשנת 2019 – יותר מפי שניים מהשכר הממוצע במשק – שהסתכם ב-10,783 שקלים בחודש. מדובר בתעשייה המספקת כמעט עשירית ממשרות השכיר במשק: 323.4 אלף משרות בהשוואה ל-3.74 מיליון משרות במשק כולו. המרכיב העיקרי של התעשייה הוא מתן שירותי תוכנה ותקשורת, אשר היה אחראי לכ-227,400 משרות שכיר בשנת 2019.

בפועל, מספר העובדים השכירים בתעשיית האלקטרוניקה גדול במעט מההערכה של הלמ"ס לאור העובדה בבנתונים הרשמיים מופיעים עובדי המחקר והפיתוח בתוך קטגוריית שירותי הייטק. בשנת 2019 העסיקה התעשייה הישראלית כ-49,900 עובדי מחקר ופיתוח, שהשכר הממוצע שלהם היה 28,000 שקל בחודש. ניתן להניח, שלפחות חלקם עובד בתעשיית האלקטרוניקה. לאור היחס בין התעשייה לבין מגזר ההייטק כולו, Techtime מעריך שהתעשייה מעסיקה עוד 10,800 עובדי מחקר ופיתוח מדעי.

הבעיה המרכזית היא שלאורך אותה תקופה לא חל גידול בתפוקה של התעשייה, והייצוא אפילו ירד במקצת. בשנת 2015 הסתכם הייצוא הישראלי של מחשבים ומכשור אלקטרוני ואופטי בכ-12.59 מיליארד דולר. זה היה השיא הישראלי של כל הזמנים. לאחר מכן החלה ירידה שהסתכמה בשפל של 10.5 מיליארד דולר (כמו בשנת 2009), ובשנתיים שלאחר מכן הייצוא התאושש במעט והגיע להיקף של כ-11.42 מיליארד דולר. המסקנה היא שתעשיית האלקטרוניקה הישראלית הגיעה אל שנת הקורונה כשהיא נמצאת במצב קשה, שבו היא מתמודדת עם ירידה בתפוקה ובמכירות – לצד עלייה מובהקת בהוצאות.