השקעה של 13.5 מ' ד' ב-D-ID, המונעת זיהוי-פנים אוטומטי

בתמונה למעלה: הדמיית ההבדל בין תמונה מוגנת בפני זיהוי פנים לבין תמונה מקורית

חברת D-ID מתל אביב השלימה גיוס הון בהיקף של 13.5 מיליון דולר בהובלת AXA Venture Partners. "גיוס בסדר-גודל כזה בתקופה של חוסר ודאות כלכלית משקף את הצורך בפתרונות שלנו", אמר מייסד משותף וסמנכ"ל התפעול, סלע בלונדהיים. "השימוש הגובר בטכנולוגיות זיהוי פנים לצד תקנות פרטיות מחמירות המחייבות הגנה על מידע, מחייבים חברות רבות להפוך את המידע המאוחסן אצלן לאנונימי, או להסתכן בקנסות כבדים".

החברה פיתחה טכנולוגיית תוכנה המאפשרת למנוע זיהוי פנים אוטומטי באמצעות תוכנות רובוטיות ובינה מלאכותית, מבלי לפגוע ביכולת הזיהוי האנושית של התמונה. הטכנולוגיה מבוססת על ביצוע שינויים זעירים הנעשים בקובץ התמונה, שאינם נראים לעין האנושית, אולם מונעים את האפשרות להפעיל אלגוריתם זיהוי תמונה על-גבי הקובץ. ראוי לציין שטכניקות למניעת זיהוי תמונה אוטומטית קיימות זמן רב, אולם הן מבוססות על הכנסת עיוותים בתוך התמונה, טשטוש פרטים והוצאת אלמנטים ממנה. התוצאה היא שהטכניקות הקיימות היום פוגעות באיכות התמונה ולעתים אפילו ביכולת לבצע זיהוי פנים אנושי. הטכנולוגיה של D-ID מנצלת חולשות באלגוריתמים לזיהוי תמונות ובמערכות בינה מלאכותית, כדי למנוע מהם לבצע את המלאכה.

השם D-ID, הוא קיצור של הביטוי de-identification המתייחס לכל האמצעים המקשים על ביצוע זיהוי תמונות אוטומטי. תוכנות זיהוי הפנים האוטומטיות הפכו לא רק לנפוצות מאוד, אלא גם לסיכון אישי גדול מאוד. הורדת תמונות מאתרי אינטרנט, רשתות חברתיות, ופריצות למאגרי נתונים של גופים כמו בנקים וסוכנויות ממשלתיות, הופכות את בעיית גניבת הזהות והשימוש לרעה על-ידי עבריינים או משטרים טוטליטריים לבעייה דחופה מאוד. באמצע 2018 האיחוד האירופי הכיר בבעיה, וקבע במסגרת תקנות ההגנה על פרטיות (GDPR) שצילומי פנים הם "מידע אישי רגיש".

מייסדי D-ID (מימין לשמאל): מנהל התפעול סלע בלונדהיים, המנכ"ל גיל פרי והטכנולוג הראשי אלירן קוטה
מייסדי D-ID (מימין לשמאל): מנהל התפעול סלע בלונדהיים, המנכ"ל גיל פרי והטכנולוג הראשי אלירן קוטה

חברת D-ID נוסדה בשנת 2017 על-ידי יוצאי יחידת 8200, גיל פרי, סלע בלונדהיים ואלירן קוטה. בתחילה היא פיתחה את הטכנולוגיה עבור מוצרים צרכניים, אולם מהר מאוד התברר לה שהשוק הגדול באמת הוא השוק הארגוני, שאליו היא מכוונת כיום את הטכנולוגיה באמצעות פתרון תוכנה הנמצא במחשבי הארגון, או כפתרון במתכונת של תוכנה כשירות (SaaS). במקביל לפיתוח אלגוריתם העלמת הפרמטרים, החברה מפעילה "צוות אדום" של מומחים, שתפקידו לתקוף את הטכנולוגיה ולנסות להתגבר עליה.

אלא שבעקבות משבר הקורונה והתפתחות טכנולוגיות חדשות כמו עיר חכמה ונהיגה אוטונומית, הבעיה נעשית רחבה בהרבה: מערכות לניטור נהגים (DMS) בתעשיית הרכב מתעדות את פני הנהגים ולעתים רבות שולחות את המידע לענן, מצלמות בערים מצלמות את כל העוברים והשבים, בעקבות מגיפת הקורונה מגבירות המדדינות את המעקב אחר בני-אדם, ואפילו רובוטים לניקוי רצפות במוסדות ציבוריים מצלמים את כל האנשים המצויים בסביבתם. כל אלה הופכים את טכנולוגיות זיהוי הפנים לאיום רחב היקף, הזקוק לטכנולוגיות התגוננות כמו אלה של החברה התל אביבית.

D-ID חתמה על שותפות מסחרית עם ענקית הדפוס היפנית טופאן

בתמונה למעלה: הדמיית ההבדל בין תמונה מוגנת בפני זיהוי פנים לבין תמונה מקורית

חברת D-ID מתל אביב, שפיתחה טכנולוגיה למניעת זיהוי פנים  על ידי מערכות בינה מלאכותית, חתמה על שותפות מסחרית עם ענקית ההדפסה טופאן (Toppan). במסגרת שיתוף הפעולה, טופאן תציע ללקוחותיה ביפן וברחבי אסיה מוצרים  משולבים בטכנולוגיית הגנת הפרטיות של D-ID. שתי החברות הציבו יעד מכירות של 9 מיליון דולר תוך שנתיים. שיווק המוצרים יתמקד בלקוחות מתחומי העיר החכמה, תיירות, בריאות, משאבי אנוש, פיננסים ועוד.

תוכנות זיהוי הפנים האוטומטיות הפכו לא רק לנפוצות מאוד, אלא גם לסיכון אישי גדול מאוד. הורדת תמונות מאתרי אינטרנט, רשתות חברתיות, ופריצות למאגרי נתונים של גופים כמו בנקים וסוכנויות ממשלתיות, הופכות את בעיית גניבת הזהות  השימוש לרעה לבעיה דחופה מאוד. D-ID פיתחה טכנולוגיית תוכנה חדשה המאפשרת למנוע זיהוי פנים אוטומטי באמצעות תוכנות רובוטיות ובינה מלאכותית, מבלי לפגוע ביכולת הזיהוי האנושית של התמונה. הטכנולוגיה מבוססת על ביצוע שינויים זעירים בקובץ התמונה, שאינם נראים לעין האנושית, אולם מונעים את האפשרות להפעיל אלגוריתם זיהוי תמונה על-גבי הקובץ. טכניקות למניעת זיהוי תמונה אוטומטית קיימות זמן רב, אולם הן מבוססות על הכנסת עיוותים בתוך התמונה, טשטוש פרטים והוצאת אלמנטים ממנה.

טופאן, המעסיקה כ-50 אלף עובדים, מייצרת מגוון רחב של מוצרי דפוס ואריזות. החברה מייצרת גם מוצרי דפוס רגישים כמו כרטיסי אשראי, תעודות זהות, שטרות כסף וגם שטרי מניות ואגרות חוב, וגם אמצעים למניעת זיוף כמו תווית NFC. הכנסותיה של החברה בשנה הפיסקאלית של 2019 הסתכמו ב-13.2 מיליארד דולר והיא נכללת במדד ניקיי 225 היפני.

בשיתוף הפעולה עם I-ID, טופאן מתכוונת להציע ללקוחותיה מוצרי דפוס חדשניים, שיתנו מענה לבעיית הפרטיות מבלי לפגום באיכות התמונה. מנהל תחום האבטחה הדיגיטלית בטופאן, מינורו סאייטי, אמר כי ההגנה על הפרטיות מהווה כיום אתגר משמעותי עבור עסקים, בעיקר לאור הרגולציות המחמירות בתחום באירופה וביפן. "שיתוף הפעולה עם D-ID יאפשר לחברות להגן על הפרטיות של המידע, העובדים והלקוחות שלהן."

בתחילה פיתחה D-ID את הטכנולוגיה שלה עבור מוצרים צרכניים, אולם מהר מאוד התברר לה שהשוק הגדול באמת הוא השוק הארגוני, שאליו היא מכוונת כיום את הטכנולוגיה באמצעות פתרון תוכנה הנמצא במחשבי הארגון או כפתרון של תוכנה כשירות (SaaS). החברה לא מדווחת על מרכיבי היסוד בטכנולוגיה שלה, אולם מוסרת שהיא פותחה באמצעות מומחים בתחום ראיית המכונה וטכנולוגיות בינה מלאכותיתי מסוג לימוד עומק (deep learning). במקביל לפיתוח אלגוריתם העלמת הפרמטרים שלה, החברה מפעילה "צוות אדום" של מומחי זיהוי פנים, אשר תפקידו לתקוף את הטכנולוגיה ולנסות להתגבר עליה.

D-ID פיתחה טכנולוגיה למניעת זיהוי פנים

בתמונה למעלה: הדמיית ההבדל בין תמונה מוגנת בפני זיהוי פנים לבין תמונה מקורית

חברת D-ID מתל אביב חשפה השבוע טכנולוגיית תוכנה חדשה המאפשרת למנוע זיהוי פנים אוטומטי באמצעות תוכנות רובוטיות ובינה מלאכותית, מבלי לפגוע ביכולת הזיהוי האנושית של התמונה. הטכנולוגיה מבוססת על ביצוע שינויים זעירים בקובץ התמונה, שאינם נראים לעין האנושית, אולם מונעים את האפשרות להפעיל אלגוריתם זיהוי תמונה על-גבי הקובץ. טכניקות למניעת זיהוי תמונה אוטומטית קיימות זמן רב, אולם הן מבוססות על הכנסת עיוותים בתוך התמונה, טשטוש פרטים והוצאת אלמנטים ממנה.

הטכניקות הקיימות היום פוגעות באיכות התמונה ולעתים אפילו ביכולת לבצע זיהוי פנים אנושי. הטכנולוגיה של D-ID מנצלת חולשות באלגוריתמים לזיהוי תמונות ובמערכות בינה מלאכותית, כדי למנוע מהם מבצע את המלאכה. בתצוגה של החברה שנערכה בכנס TechCrunch Disrupt San Francisco, הראה מייסד משותף והמנכ"ל גיל פרי, כיצד אלגוריתם זיהוי התמונה של מיקרוסופט מצליח לזהות אותו מתוך תמונת הפרופיל בפייסבוק. לאחר החלפת התמונה בתמונה מוגנת, האלגוריתם נכשל לחלוטין במשימה.

"פגיעה מהותית בזכויות האדם"

ביחד עם הצגת הטכנולוגיה, הכריזה D-ID על הלקוח הפומבי הראשון שלה, חברת Cloudinary הישראלית, אשר צמחה לענקית ענן בינלאומית המספקת פתרונות איחסון תמונות וסרטי וידאו לכ-350,000 חברות ומנהלת כ-22 מיליארד נכסי מדיה. החברה מסרה שיש לה הסכמים גם עם לקוחות גדולים בתחום הפיננסים ובתחום תעשיית הרכב, שזהותם נשמרת בסוד.

מייסד משותף ומנכ"ל D-ID גיל פרי
מייסד משותף ומנכ"ל D-ID גיל פרי

השם D-ID, הוא קיצור של הביטוי de-identification המתייחס לכל האמצעים המקשים על ביצוע זיהוי תמונות אוטומטי. תוכנות זיהוי הפנים האוטומטיות הפכו לא רק לנפוצות מאוד, אלא גם לסיכון אישי גדול מאוד. הורדת תמונות מאתרי אינטרנט, רשתות חברתיות, ופריצות למאגרי נתונים של גופים כמו בנקים וסוכנויות ממשלתיות, הופכות את בעיית גניבת הזהות והשימוש לרעה על-ידי משטרים טוטליטריים לבעייה דחופה מאוד. שכן בניגוד לססמאות, אי-אפשר להחליף פנים. "תחום זיהוי הפנים התפתח מהר מדי, וכעת אנחנו עומדים בפני סכנת פגיעה מהותית בזכויות האדם ובפרטיות", אמר פרי.

"הצוות האדום" תוקף את הטכנולוגיה

ההכרה בכך קיבלה תפנית חשובה מאוד בחודש מאי השנה, כאשר האיחוד האירופי אימץ את תקנות ההגנה על פרטיות החדשות במסגרת תקנות General Data Protection Regulation – GDPR, שבהן נקבע שצילומי פנים הם "מידע אישי רגיש", שחברות האוספות אותו חייבות להגן עליו כדי לעמוד בתקנות. החברה הוקמה בשנת 2017 על-ידי קבוצה של יוצאי 8200 הכוללת את המנכ"ל פרי, מנהל התפעול סלע בלונדהיים והמנהל הטכנולוגי אלירא קוטה. בחודש ינואר השנה היא גייסה 4 מיליון דולר מהקרנות פיטנגו, Foundation Capital, Fenox Venture Capital, Maverick ושני אנג'לים.

בתחילה פיתחה חברת D-ID את הטכנולוגיה שלה עבור מוצרים צרכניים, אולם מהר מאוד התברר לה שהשוק הגדול באמת הוא השוק הארגוני, שאליו היא מכוונת כיום את הטכנולוגיה באמצעות פתרון תוכנה הנמצא במחשבי הארגון או כפתרון של תוכנה כשירות (SaaS). החברה לא מדווחת על מרכיבי היסוד בטכנולוגיה שלה, אולם מוסרת שהיא פותחה באמצעות מומחים בתחום ראיית המכונה וטכנולוגיות בינה מלאכותיתי מסוג לימוד עומק (deep learning). במקביל לפיתוח אלגוריתם העלמת הפרמטרים שלה, החברה מפעילה "צוות אדום" של מומחי זיהוי פנים, אשר תפקידו לתקוף את הטכנולוגיה ולנסות להתגבר עליה.