חובב אלקטרוניקה ספרדי ממחיש את מהפיכת ה-DIY. הוא בנה משחק Air Hockey Robot באמצעות שימוש בחלקים שלקח ממדפסת תלת-מימדית, כרטיס Adruino, מצלמה שפורקה מקונסולת PlayStation ומאווררים ישנים של מחשבי PC.
חוזה חוליו מספרד הוא אחד מחובבי האלקטרוניקה היודעים כיצד להפיק הנאה עצומה מהיכולות החדשות של מהפיכת ה-Do It Yourself המציפה את השוק. כאשר הוא הרכיב מדפסת תלת מימדית שהוא רכש, הוא שם לב שהרבה מאוד מהחלקים וטכניקות העבודה שבתוך המדפסת מזכירות את מדפסות המעגלים המודפסים (PCB Plotter) המוכרים.
מכאן עלה רעיון חדש: בתו הקטנה אוהבת מאוד את משחק הוקי אוויר, הדומה לטניס שולחן אולם עם דיסקיות הגולשות על-פני שולחן חלק. חוליו יצא לעבודה. תחילה הוא בנה שולחן אוויר המבוסס על שולחן פשוט עם הרבה מאוד חורים שדרכם זורם אוויר לפני השטח באמצעות שני מאווררים ישנים של מחשבי PC.
מערכת השליטה על הרובוט נבנתה מחלקים של מדפסת RepRap תלת-מימדית, מערכת זיהוי התמונה המאפשרת לרובוט לזהות את מיקום הדיסקית ולקבל החלטות נבנתה מ-PlayStation Eye – מערכת הצילום והעקיבה של קונסולת המשחקים PlayStation וקוד תוכנה עבור המצלמה שחוליו כתב בעצמו. המחשב המרכזי מבוסס על כרטיס Arduino.
את התוצאה אפשר לראות בסרטון הבא:
הסרטון הזה עלה לרשת היוטיוב בתחילת החודש, ובתוך פחות משבוע הוא צבר יותר ממיליון צפיות. הקסם המיוחד הטמון בו, נעוץ בכך שהוא מגלה פעם נוספת כיצד קהילת הקוד הפתוח, ומערכות חומרה פתוחות, יכולים לשנות את פני תעשיית האלקטרוניקה. ממש כפי שהן שינו את תעשיית התוכנה העולמית.
לאחר שתסיים את השילוב של רכיבי זיכרון במעבדים החזקים שלה, אינטל מתכננת לפתח דור חדש של מעבדים הכוללים קישוריות InfiniBand
שוק הקישוריות בין מעבדים במערכי הענק של מחשבי-על (HPC) הוא אחד ממקורות ההכנסה המרכזיים של חברת מלאנוקס (Mellanox). בשנת 2012 תפסו מכירות מתגי ה-InfiniBand המהירים שלה יותר משליש מהמכירות, חלקם הגדול עבור שוק מחשבי-העל העולמי.
עקרונות המעבר של אינטל לשבבי הדור הבא
אלא שייתכן שבקרוב היא תצטרך להתמודד עם איום חסר תקדים בהיקפו מצד אינטל: יצרנית המעבדים הגדולה ביותר בעולם החליטה לפתח מעבד מדור חדש עבור משבי-על, אשר כולל בתוכו את מערך התקשורת InfiniBand. אם השבב החדש של אינטל יעמוד בציפיות וייהפך לתקן דה-פקטו של מרכזי המיחשוב הגדולים, הוא עשוי לנגוס משמעותית במעמדה של מלאנוקס בשוק אשר בנה אותה.
פרטים על התוכניות של אינטל נחשפו במהלך היום הראשון לכינוס השנתי של מחב"א (מרכז החישובים הבינאוניברסיטאיים) ואירגון PRACE האירופי באוניברסיטת תל-אביב. מחב"א הצטרפה לפני כשנה לאירגון PRACE האירופי, המעניק לחוקרים ישראלים נגישות ל-6 מחשבי-על המצויים באירופה.
הפרטים על התוכניות של אינטל נמסרו במהלך הרצאתו של עופרי ווכטר מקבוצת המיחשוב הוויזואלי והמקבילי באינטל ישראל. ווכטר ניהל במשך שלוש שנים את פרוייקט פיתוח מעבדי Xeon Phi של אינטל. מדובר במעבדים המבוססים על ארכיטקטורת Xeon שפותחה בישראל ונמצאת כיום בשימוש נרחב במרכזי מיחשוב-על.
אפשרויות לחיבור הזיכרון למעבד, הנבדקות היום על-ידי אינטל,
המעבדים בארכיטקטורת Xeon Phi כוללים עד 61 ליבות כל אחד ומיוצרים בתהליך של 22 נומטר. המעבד הראשון בארכיטקטורה זו היה Xeon Knights אשר התחבר אל המעבדים האחרים במערך באמצעות ערוץ PCI Express.
מעבד הדור הבא קיבל באינטל את שם הקוד Knights Landing. הייחוד שלו יהיה שאינטל מתכננת לשלב את הזיכרון בתוך השבב, ככל הנראה במתכונת של 2.5D, כלומר שהזיכרון יהיה בפיסת סיליקון נדפרדת אשר תתחבר אל המעבדים באמצעות מערך חיבוריות זעיר (Interconnects). "המטרה שלו להיות המעבד אשר מריץ את הקלאסטרים הגדולים ביותר בעולם", הסביר עופרי ל-Techtime.
מדובר בזיכרון מטמון אימתני בנפח של עד 16GB המתחבר אל המעבד באמצעות 16 ערוצי GDDR5 פועלים במהירות של 5.5 ג'יגה-טרנספרס לשנייה (GT/s). הדבר אומנם יאיץ את מהירות המעבדים, אבל לא ייתן פתרון מלא לצוואר הבקבוק האמיתי: התקשורת בתוך הקלאסטר. הבדיקות של חברת אינטל מראות שרק 45% מההספק של המעבדים מוקדש באמת לביצוע פעולות עיבוד. השאר מוקדש למשימות אחרות, כאשר הקישוריות אל מעבדים אחרים ואלה הזיכרון תופסת עוד 40% מתצרוכת ההספק שלהם.
הדרך היחידה להתמודד עם הבעיה היא באמצעות יצירת פיתרון קישוריות חדש. הפיתרון הזה צפוי להופיע במעבד חדש לגמרי, שעדיין לא קיבל כינוי. ווכטר: "מפת הדרכים של הדור הבא כוללת שילוב של תקשורת אינפיניבנד בתוך השבב, כאן כבר מלאנוקס צריכה להיות מודאגת".
קרלו קנציאני: "התברר לנו שמנגנון הקופסא השחורה חשוב מאוד ללקוחות מתחומי החלל והתעופה"
חברת Agilent Technologies, שקיבלה לאחרונה הכרה כיצרנית ציוד הבדיקה האלקטרוני המובילה בעולם (Frost & Sullivan), הגדירה את תחום ספקי הכוח כתחום פעילות חדש עבורה. בעקבות ההגדרה, הוקמה בחודש מאי 2013 חטיבת Power and Energy Division הממוקדת בשוק פתרונות הספק ואנרגיה מרמת האבזר הנייד הבודד ועד לרמת ממירי האנרגיה במערכות סולאריות.
הקמת החטיבה לוותה בהשקת המוצרים הגדולה ביותר של החברה: כמעט 300 מוצרים חדשים שנועדו להכניס רמה חדשה של תיחכום בשוק שנחשב לרדום יחסית עד היום. לדברי מנהל הפיתוח העיסקי באירופה של החטיבה, קרלו קנציאני, שהגיע בשבוע שעבר לישראל כדי להציג את המוצרים החדשים בפני התעשייה המקומית, סוגיית ניהול, מדידת ובקרת ההספק מהווה כיום את אחת מסוגיות הליבה בתעשיית האלקטרוניקה העולמית.
החברה מתמודדת עם האתגר באמצעות שתי משפחות מוצרים: ספקי כוח להספק נמוך מסדרה N8900, וספקי כוח להספק גבוה מסדרת Advanced Power Systems. ייחודה של סדרת APS היא בארכיטקטורת VerasaPower העומדת מאחוריה. ארכיטקטורה זו משלבת בין פונקציות אספקת כוח לבין פונקציות מדידת ההספק, כדי לספק מכשיר שהוא גם ספק כוח וגם מכשיר למדידת צריכת הספק.
דיאגרמת המלבנים של ארכיטקטורת VersaPower
היא מבוססת על דיאגרמת מלבנים אוניברסלית שלמה המיושמת בכל אחד ממוצרי המשפחה. דיאגרמה זו כוללת ערוץ הספק מרכזי בעל מתח DC של 48V. הארכיטקטורה מזהה אוטומטית את מתח ותדר אספקת הרשת, ומייצרת את מתח הייחוס המרכזי הקבוע של המערכת. הספק זה מוזן את ממיר DC-DC המייצר את המתחים והזרמים הדרושים לניסוי או למערכת הניבדקת, ואלה מועברים אל המכשיר הניבדק (DUT) באמצעות גשר טרנזיסטורי ET המאפשר גם לשאוב אליו עודפי אנרגיה מה-DUT, למשל אנרגיה הטמונה בקבלים.
במקביל לאספקת הכוח, ארכיטקטורת APS מספקת מדידה מדוייקת של צריכת ההספק בסיוע ממיר ADC בעל 18 סיביות. מערכת Digital personality module מאפשרת להתנות תנאים ולשלוט דיגיטלית בפרמטרים של הספק, ומערכת Black Box Recorder מספקת פונקצייה המקבליה לקופסא שחורה במטוסים. היא מקליטה את כל הפרמטרים של עבודת הספק במשק 24 שעות או במשך 10 ימים (בהתאם לצורך) כדי שניתן יהיה לנתח את התנהגות המערכת לאחור במקרה של תקלה ולזהות את גורמי השורש להופעתה.
קנציאני: "התברר לנו שמנגנון הקופסא השחורה חשוב מאוד ללקוחות מתחומי החלל והתעופה, בין השאר מפני שהיא מתאימה לשלבי הבדיקה הנעשים לפני השיגור של טיל או לוויין".
"מערכות APS מיועדות להתמודד עם דרישות חדשות, כמו ניהול אבזרים מבוססי סוללה, כלי-רכב חשמליים והיברידיים, אנרגיה אלטרנטיבית ואפילו מטענים אלחוטיים. טכנולוגיית הטעינה האלחוטית אינה חדשה ומוכרת כבר הרבה מאוד שנים. הבעיה המרכזית בתחום היא תקינה, ארכיטקטורת APS, למשל, מאפשרת לנו לספק פתרון לא המודד את כל מעגל האנרגיה – המשודרת והניקלטת".
גדי זינגר: "השילוב החזק ביותר הוא כאשר החומרה והתוכנה מותאמות אחת לשנייה"
כיום כבר לא ניתן להתייחס אל מרכז הפיתוח של חברת אינטל (Intel) בישראל כאל מרכז פיתוח חומרה בלבד. מתוך 5,400 עובדי מערך הפיתוח של אינטל בישראל, יותר כ-1,500 עובדים הם מהנדסי תוכנה. "כאשר אנחנו בודקים אפשרויות עתידיות, אנחנו מטשטשים את האבחנה בין חומרה לתוכנה", אמר ל-Techtime סגן נשיא אינטל ומנהל מרכזי הפיתוח בישראל, גדי זינגר. "אינטל היא כיום חברת מיחשוב ולא רק חברת חומרה".
אחת מהפעילויות המעניינות ביותר בתחום זה נעשית בתחום הדטה אנליטיקס. מדובר בתוכנות המנתחות תהליכים וקבצי מידע גדולים במתכונת Big Data, על-מנת לספק תובנות סמויות מן העין. "הקמנו בישראל מרכז פעילות משמעותי מאוד בתחום הביג דטה אנליטיקס. המטרה שלנו היא לייצר חומרה המבינה את דרישות התוכנה, משום שהשילוב החזק ביותר הוא כאשר החומרה והתוכנה מותאמות אחת לשנייה. הכוונה היא שהמעבדים שנייצר יתנו את הפתרונות הטובים ביותר לביג דטה אנליטיקס".
סיליקון תחת עדשת האנליטיקס
זינגר לא מסר פרטים נוספים, אולם אינטל חשפה כבר בשנת 2012 את מפת הדרכים שלה בתחום האנליטיקס. למעשה, היא פועלת במספר דרכים מקבילות. אחת מהן היא פיתוח יכולות המשפרות את תהליך אימות התכנון של שבבים באמצעות תוכנות אנליטיקס.
מעבדים חדשים מפותחים כיום באמצעות תוכנות המתארות ברמות הפשטה שונות את פעילות השבב ורצף האירועים המתחוללים בו. ככל שהמעבדים נעשים גדולים ומסובכים יותר, יש צורך לנתח כמויות גדולות של שורות קוד ומידע על-מנת לוודא שהתכנון נכון, לפני הייצור היקר של דוגמאות סיליקון.
במקביל, ביג דטה אנליטיקס מיועד לסייע לאינטל להחליט באיזה שלה המעבד הגיע לרמת בשלות וניתן להוציאו לשוק. מדובר בבעייה של מציאת נקודת הפשרה. אין מעבד מושלם ללא תקלות. הניסיום לייצר מעבד כזה דורש ביצוע שפע של בדיקות, עיכוב זמני היציאה לשוק והאמרה בעלות הייצור. מנגד, יותר מדי פגמים יפגעו בתיפקודו והשוק ידחה אותו.
אינטל מקווה למצוא את נקודת המעבר האופטימלית באמצעות מערכות ניתוח גדולות. מערכות שבמקביל לניתוח ואימות התכנון, יסייעו לאתר את הגורמים להופעתן של תקלות שונות בייצור.
יעד אחר של התוכנות הוא לצורכי-פנים. ניתוח כל הפעולות של אינטל, הקשרים העיסקיים שלה, המוצרים שלה ותגובת הלקוחות, על-מנת להפיק תובנות עיסקיות וטכנולוגיות בפיתוח דורות חדשים. יעדים נוספים שאינטל הכריזה עליהם בתחום הדטה אנליטיקס הם שיפור אבטחה (Malware Detection) ומערכת המלצות באינטרנט.
במקביל היא עוסקת בחקר מערכות ביג דטה על-מנת לפתח תוכנות אנליטיקס הפועלות טוב יותר על מעבדיה, כלומר מעניקות יתרון תחרותי בשוק למרכזי נתונים מבוססי אינטל.
האם ניתן לבדוק פרוסות סיליקון בקוטר של 450 מ"מ עם טרנזיסטורים בגודל של 7/10 ננומטר? המוחות הישראלים במאגד Metro450 מתמודדים כיום עם האתגר הקשה ביותר בתעשיית השבבים העולמית
תעשיית הסמיקונדקטורס העולמית נמצאת בעיצומו של מהלך רחב היקף שנועד לעמוד בשתי משימות בו-זמנית: גם להעביר את ייצור השבבים מפורות סיליקון בקוטר של 300 מ"מ ל-400 מ"מ, ובמקביל להמשיך בתנופת המיזעור ולעבור ממטרנזיסטורים שרוחב השער שלהם הוא 14/22 ננומטר, לרוחב שער של 7/10 ננומטר.
הסיבה ברורה: על-פי ההערכות, המעבר הצפוי יפחית את עלות הייצור של כל רכיב סיליקון בכ-25%-30% בהשוואה לייצור ב-300 מ"מ. אלא שכדי לעמוד במשימה, לא מספיק לפתח תהליכי ייצור – יש צורך לבדוק את קו הייצור. המשימה הזו מוטלת על כתפיהם של מהנדסים וחוקרים ישראלים, המשתפים פעולה במסגרת מאגד Metro450 שהוקם על-ידי המדען הראשי במשרד התמ"ת, התמ"ת, האקדמיה והתעשייה בישראל.
ישראל מחזיקה בשליש משוק המטרולוגיה העולמי
בכנס השנתי של המאגד, שנערך לפני כשבוע בטכניון, הסביר יו"ר המאגד, מנחם שובל, מדוע האתגר עומד לפיתחה של ישראל: "ישראל היא מרכז מטרולוגיה חשוב. פועלות כאן חברות כמו אפלייד מטיריאלס, אינטל, KLA, צייס וחברות מקומיות כמו נובה, קמטק, אורבוטק, ג'ורדן ואלי ואחרות. ישראל מספקת לתעשייה העולמית שליש ממוצרי המטרולוגיה שהיא צורכת". מדובר בהרבה מאוד כסף, שוק המטרולוגיה העולמי נאמד בכ-4.5 מיליארד דולר בשנה.
מערכות השינוע החדשות צריכות להגיע לדיוק של 10 ננומטרץ צילום: אפלייד מטיריאלס
מנהל ארגון ENIAC באיחוד האירופי, ד"ר אנדריאס ווילד, סיפר שהמשקל של חברות ישראליות בפרוייקטים של האיחוד בתחום המטרולוגיה הוא בלתי פרופורציונלי: "מתוך תקציב של 450 מיליון אירו, קיבלו החברות מישראל קרוב ל-150 מיליון אירו".
נשיא אפלייד מטיריאלס ישראל (Applied Materials) שהעניקה את החסות לארוע, איתי רוזנפלד, הסביר שהפעם מדובר בקפיצת דרך טכנולוגית יוצאת דופן: עד עכשיו הליתוגרפיה היא זו שדחפה את תהליך מיזעור השבבים, אולם כעת הגענו למצב שבו השימוש באורך גל קצר יותר כבר אינו מספיק.
"המטרולוגיה צריכה להתמודד עם אגרים כמו מדידת מבנים תלתמימדיים מורכבים כמו טרנזיסטורי FinFET, 3D/VNAND ושימוש ב-Nano-wires. הפגמים נעשים קטנים יותר וקשה יותר להפריד בין פגמים בייצור לבין וריאציות בייצור שאינן פגמים. המערכות צריכות לספק יכולת לקלוט ולעבד מידע בהיקף של 50GB תוך 4 שניות. וכל זה במחיר שהתעשייה יכולה לעמוד בו.
"ההשקעות הדרושות כדי לבנות פאב המייצר פרוסות סיליקון של 200 מ"מ היו 1 מיליארד דולר למתקן. ב-300 מ"מ המחיר עלה ל-5 מיליארד דולר, והעלות הצפויה של פאב 450 מ"מ נאמדת בכ-10 מיליארד דולר. המטרה שלנו היא לספק כלי בדיקה ל-450 מ"מ מבלי להעלות משמעותית את מחיר המערכות".
טכנולוגיות בלתי-צפויות
אחת מהבעיות הגדולות הכרוכות במעבר לפרוסות הסיליקון הגדולות היא שהמעבר ייעשה בו-זמנית עם מעבר לייצור בתהליכים של 7-10 ננומטר. להערכת ד"ר ראנד קוטל מקונסורציום G450C האירופי, עדיין לא ברור כיצד ייראו שבבי ה-7 ננומטר.
מערכות המטרולוגיה צריכות להתמודד עם השינויים באופי הטרנזיסטור
"לפי חלק מההערכות, הטרנזיסטורים הבודדים ייראו כמעין צילינדרים אופקיים שידרשו ממערכות המטרולוגיה יכולת לאסוף מידע של אלמנטים מוסתרים. עדיין גם לא ברור באיזה חומרים ישתמשו, ויש לזה השלכות על המטרולוגיה מכיוון של כל חומר יש תכונות אופטיות שונות. ומעל לכל ניצבת השאלה הגדולה: האם המטרולוגיה האופטית יכולה להתמודד עם המימד החדש?"
ההצעה של מנכ"ל חברת ג'ורדן ואלי, איזאק מזור, היא להשתמש בקרני X. "המעבר מסיליקון (Si) לגרמניום (Ge) ייצור הרבה מאוד פגמים. רכיבי הזיכרונות ייכנסו ראשונים לייצור ב-450 מ"מ ולכן צריך יכולת בדיקה של המבנים התלת-מימדיים בתחום הזיכרון. קרני X יכולים להתמודד עם המבנים התלת-מימדיים האלה, ואפילו לגלות תקלות החודרות לתוך הווייפר".
מה הן גבולות המכניקה?
הבעיות הכרוכות בפיתוח המערכות החדשות נוגעות כמעט לכל אספקט של המערכת. אפילו המערכת המכנית מגיעה לקצה היכולת: בהשוואה ל-300 מ"מ, שטח הפרוסה החדש גדול פי 2.25 ומרחק התנועה גדול פי 1.5. גם הטיול בפרוסה תובעני יותר: המסה ומהירות השינוע שלו גדולות פי 2.5, אבל דיוק המיקום שלה גדול פי 100. ד"ר ניר קרקסיקוב, מנכ"ל חברת Nanomotion המפתחת פתרונות תנועה המבוססים על מנועים פיאזו-אלקטריים, סיפר שהחברה מפתחת פתרון תנועה עבור הקונסורציום המאפשר לספק תנועה יציבה, ברמת דיוק ננומטרית – ובמהירות של 900 מ"מ לשניה.
מערכת הבדיקה Applied SEMVision G6 שפותחה באפלייד מטיריאלס ישראל
מנהל הפיתוח בחברת אפלייד מטיריאלס ישראל, אורי צרפתי, הסביר שמערכת השינוע הפנימית, אשא מטפלת בפרוסת הסיליקון ובראשי הבדיקה צריכה לנוע במהירות של כ-1 מטרים לשנייה ברמת דיוק של כ-10 ננומטר כדי להשיג דיוק מדידה של 1 ננומטר. "מדובר במערכת השוקלת לעתים מאות קילוגרמים. צריך גם לזכור שבמימדים כאלה, כל אלקטרון שאנחנו שולחים לווייפר מטעין אותו במטען חשמלי – ופוגע במדידה שלנו עצמנו".
ראש המרכז להנדסת מחשבים בטכניון, פרופ' אסף שוסטר, עומד בראש הקבוצה אשר מפתחת את הפיתרון המיחשובי של המערכות העתידיות. גם כאן המשימה נראית דמיונית בהיקפה: "המערכת צריכה לאסוף בזמן-אמת מידע בקצב של 10 גיגה-פיקסל בשנייה". או כמו שאורי צרפתי מגדיר זאת: "המחשב במערכת צריך לבצע 10 בחזקת 15 פעולות עיבוד בשנייה. במונחי חומרה, כדי לעבד את המידע הזה יש צורך באלפי מעבדי DSP".
המפליא ביותר באתגר הפיתוח של מערכות המטרולוגיה החדשות, הוא שכל המשתתפים בארוע לא חשבו שמדובר במשימה בלתי-אפשרית. "לכן אמרתי שמדובר באתגרים, ולא במשימה שלא ניתן לבצע", אמר רוזנפלד ל-Techtime.
בוקסה: מי בכלל צריך מטרולוגיה?
חתרן טכנולוגי. פרופ' פיזנר
גישה חתרנית ליעדי הפעילות של המאגד הוצגה על-ידי פרופ' לוטר פיזנר ממכון פרנהאופר בגרמניה. לדבריו, העיסוק הנימרץ במטרולוגיה הוא מיותר, או לפחות יהיה מיותר בתוך זמן קצר. "אנחנו מתקרבים לעידן שבו לא ניתן יהיה להפריד בין מערכות מכניות לבין מערכות אלקטרוניות. הרבה חלקים מכניים עוברים תהליכי מיזעור ומתקרבים לרכיבים האלקטרוניים (הכוונה לרכיבי MEMS) ולכן צריך לבדוק אותם ביחד. אנחנו קרובים למצב שבו לא נוכל לבצע בדיקות, אבל נוכל לגלות פגמים בייצור".
פרופ' פיזנר מאמין שהעתיד טמון במושג החדש "מטרולוגיה וירטואלית" (Virtual Metrology). פיזנר: "המטרולוגיה היא שלב לא פרודוקטיבי בתהליך הייצור. לכן עלינו להפסיק לאסוף נתונים פיסיקליים באמצעות ציוד אופטי ולבצע מדידות עקיפות באמצעות מדידות חשמליות: בדיקת פונקציונליות של המוצר הסופי והפעלת תוכנות אנליטיקס. רק כך נוכל לנתח את תהליך הייצור כדי להגיע לתפוקה אופטימלית".
לפני כשנתיים קיבלה TowerJazz גישה אל טכנולוגיות החיישנים הצבאיות של ארה"ב
פרוסת סיליקון עם ממשקי ROIC המתחברים ללוח החישה האופטי
חברת TowerJazz מרחיבה את שיתוף הפעולה שלה עם משרד הביטחון האמריקאי. השבוע יצאה לדרך תוכנית פיתוח נוספת למשך חמש שנים, במהלכה ישקיע משרד ההגנה האמריקאי כמה מיליוני דולרים במפעל הייצור של ToerJazz בניופורט ביץ', קליפורניה, ארה"ב.
בתמורה, חברת TowerJazz תספק למשרד הביטחון האמריקאי יכולת ייצור של רכיבי Read Out IC עבור חיישנים אופטיים לאור יום ועבור חיישני אינפרא אדום. רכיבי ROIC הינם מרכיב מרכזי בכל החיישנים האופטיים, האזרחיים והצבאיים. מדובר במטריצה של מתגים המוצמדת אל גב החיישן. המטריצה הזו משמשת למיתוג והגברת האות החשמלי המגיע מכל חיישן, כדי שנתן יהיה להעבירו אל המעבדים הדיגיטליים לצורך ביצוע עיבוד תמונה.
ההסכם נחתם במסגרת תוכנית הבטחת התשתיות הטכנולוגיות הצבאיות של משרד ההגנה האמריקאי (Defense Production Act Title III). במסגרת תוכנית זאת מספקת ממשלת ארצות הברית תקציבים לחברות מסחריות בארה"ב, על-מנת לפתח ולשמר כושר ייצור של טכנולוגיות ליבה חיוניות למערכת הביטחון האמריקאית.
ממשלת ארה"ב משקיעה בשימור יכולת
החברה לא מסרה מהו היקף התקציב של הזכייה, אולם בדרך-כלל מדובר בתקציבים גדולים מאוד. עבור התוכנית לייצור רכיבי MMIC הקציב משרד ההגנה כמעט 40 מיליון דולר לשתי חברות שונות. חברת ג'נרל דיינמיקס קיבלה 5 מיליון דולר לשימור הייצור של מקמ"שים לווייניים, ואילו התוכנית הקודמת של ייצור רכיבי ROIC, שבה זכתה יצרנית השבבים On Semiconductor בשנת 2005, קיבלה תקציב של 43.6 מיליון דולר.
ההסכם הנוכחי מתווסף אל מספר הסכמים קודמים בין חברת TowerJazz לבין מערכת הביטחון האמריקאית. בחודש אוגוסט 2013 היא קיבלה הסמכת "ספק נאמן" מסוג Category 1A Trusted Supplier בתחום ייצור השבבים. ההסמכה ניתנה למפעל ייצור השבבים של החברה בניופורט ביץ'.
הסכם חשוב יותר נחתם בתחילת שנת 2011: פיתוח טכנולוגי משותף עם המחלקה לראיית לילה של הצבא האמריקאי (Night Vision Electronics and Sensors Directorate), לפיתוח וייצור חיישני CMOS עבור ציוד ראיית לילה עתידי של הצבא. היעד המרכזי של התוכנית הוא לפתח חיישני CMOS בעלי רעש נמוך ורגישות גבוהה בטווח ספקטרלי רחב.
במסגרת ההסכם, טאואר קיבלה נגישות אל טכנולוגיות של הצבא האמריקאי שפותחו במעבדת NVESD. במקביל, היא אמורה לספק טכנולוגיית חישה עבור כל התוכניות של משרד ההגנה האמריקאי. מדובר היה בקו ייצור חדש עבור חיישני CMOS בתהליך של 180 ננומטר המיועדים להשתלב בכל פרוייקטי הפיתוח של משרד ההגנה האמריקאי.
תוכנית החומש החדשה תתמקד בייצור רכיבי ROIC בטכנולוגיית CMOS ובתהליך של 0.18 מיקרון עבור חיישנים בעלי שטח גדול.
חברת Effective Space Solutions הישראלית מגבשת תפישה חסרת תקדים בתעשיית הלוויינים העולמית: החברה פיתחה רעיון המאפשר להשתמש במיקרו-לוויינים כדי לגשת אל לווייני תקשורת ותיקים ולבצע בהם פעולות להארכת זמן החיים שלהם.
המייסד והמנכ"ל אריה הלזבנד
לאחרונה היא קיבלה השקעת Seed מקרן ג'נסיס אנג'לס (Genesis Angles). היקף ההשקעה מאפשר להתחיל בתיכון המוקדם והוכחת ההיתכנות הטכנולוגית.
החברה הוקמה לאחרונה על-ידי אריה הלזבנד, לאחר שפרש מהתעשייה האווירית שבה שימש במשך 5 שנים כמנהל מפעל מבת חלל. מאז שהצטרף לתוכנית החלל של התע"א בשנת 1986, הוא השתתף והוביל תוכניות פיתוח וייצור לווייני "אופק", "עמוס" "טכסאר", ו"ארוס".
חיסכון של עשרות מיליוני דולרים
אריה הלזבנד סיפר ל-Techtime שחברת Effective Space Solutions מתכננת לפתח מיקרו-לוויין במשקל של כ-180 ק"ג אשר יספק שירותי הארכת חיים ללווייני תקשורת, המצויים במסלול גיאו-סינכרוני בגובה של 36,000 ק"מ. אורך החיים של לווייני תקשורת מוגבל על-ידי כמות הדלק המצוי במיכליהם.
הלוויין החדשני של החברה מיועד לגשת אל לווייני תקשורת בשלהי תקופת החיים שלהם, ולבצע פעילות שתאריך את חייהם. מפעילות הלוויינים יחסכו על-פי ההערכות עשרות מיליוני דולרים כתוצאה מפעילות החברה.
על-פי התוכנית העיסקית של החברה, היא תבצע את חקר היתכנות ותיכון מוקדם במשך כשנה, ולאחר מכן תיכנס לשלב פיתוח בקנה מידה מלא של הלוויין הראשון. כעת החברה מגייסת עובדים מצטיינים בתחומי הנדסת מערכת חלל, הנדסת מבנה ומנגנוני חלל, ומהנדסי משימה. מהנדס המערכת הראשי הוא מידד פריינטא, לשעבר מהנדס מערכת ראשי של לווייני עמוס בתעשייה האווירית.
מדידת רוחב הפס של פרוב (Probe) היא משימה מייגעת הדורשת בדרך-כלל שימוש בנתח רשת וקטורי (VNA) יקר. להלן שיטה חלופית, קלה יחסית וזולה מאוד
אוסילוסקופ זמן-אמת מדגם Infiniium 9000 מתוצרת Agilent
מאת: Jae-yong Chang, Agilent Technologies
רוחב הפס של מכשירי אוסילוסקופ או פרובים הוא טווח התדרים הנמדד על-ידי המכשיר. ההגדרה המדוייקת היא: רוחב הפס הוא התדר שבו אות סינוסאידלי מוחלש ל-70.7% מהאמפליטודה המקורית שלו (נקודה הנקראת בשם נקודת -3dB).
היצרניות מתכננות את תגובת הסקופ/פרוב כך שתהיה שטוחה ככל האפשר לאורך כל טווח התדרים שלו. מנגד, הלקוחות מסתמכים על רוחב הפס המוצהר, אבל תוהים האם הם באמת מקבלים את הביצועים המובטחים. המאמר מתאר, שלב אחר שלב, כיצד הלקוחות יכולים למדוד ולדעת מה הם ביצועיו האמיתיים של הפרוב שו הם משתמשים.
גרף הדוגמא מתאר תגובת תדר גאוסית אופיינית של אוסילוסקום
לרוב, מדובר במשימה מייגעת למדי: מדידת רוחב הפס של הפרוב נעשית בדרך-כלל באמצעות Vector Network Analyzer (נתח רשת וקטורי) יקר וקשה ללימוד. מכיוון שפרובים פסיביים טיפוסיים הם בעלי עכבה גבוה (עד 1Mohm של אוסילוסקופ), קשה ליישם את שיטת s21 המסורתית, משום שהיא מבוססת מערכת של 50ohm.
ניתן גם להשתמש במקור גל סינוס, מפצל, מד מתח ולסרוק ישירות את התגובה. צריך לעשות זאת באמצעות ממשק מרוחק כמו GPIB LAN או USB, אולם הביצוע הידני מייגע מאוד ודורש מאמץ רב בכל פעם שרוצים להעריך תגובה לתדר.
שיטה אלטרנטיבית למדידת רוחב הפס של פרוב
דרך קלה יותר למדידת רוחב פס של פרוב, במיוחד בפרובים בעלי רוחב פס נמוך (פחות מ-1GHz בפרוב פסיבי), היא גישת תחום הזמן, השימושית רק באוסילוסקופ עם מקור אות מדרגה מובנה, פונקציית דיפרנציאל (נגזרת) ו-FFT. כדי להשתמש בשיטה זו האוסילוסקופ צריך לתמוך בפונקציה של פלט פונקציה אחר. אם הדבר לא אפשרי, אחת החלופות היא למשוך את נתוני צורת הגל של תחום הזמן מהאוסילוסקופ, לייבא אותם לכלי ניתוח במחשב דוגמת Matlab), וליישם פונקציות מתמטיות על נתוני המדרגה.
כאשר תיישמו פונקציית מדרגה במערכת, מתקבלת תגובת המדרגה. אם לאחר מכן תיישמו את הדירפנציאל (או הנגזרת) על תגובת מדרגה זו, תקבלו את תגובת האימפולס. לאחר מכן השתמשו ב-FFT של תגובת האימפולס כדי להשיג את תגובת התדר של המערכת.
אוסילוסקופ זמן-אמת מדגם Infiniium של חברת Agilent הוא כלי מצוין לבדיקה מהירה של רוחב הפס. להלן נתאר את הליך הבדיקה שלב אחר שלב. בדוגמה זו השתמשנו בפרוב פסיבי 500MHz מדגם N2873A ובאוסילוסקופ Infiniium ברוחב פס של 4GHz מדגם DSO9404A.
שלב א': השתמש באביזר אימות ביצועים (PV) כגון E2655C של Agilent עם כבל BNC 50ohm לחיבור פלט ה-Aux של האוסילוסקופ לקלט של האוסילוסקופ. לאוסילוסקופ Infiniium יש יציאת Aux בעלת מהירות קצה גבוהה (~340 פיקו-שנייה, 10-90% בסדרת Infiniium 9000) לכיול הפרוב. חשוב מאוד לציין שזמן העלייה של מקור האות צריך להיות מהיר יותר מזמן העלייה של הפרוב, ותגובת התדר של המקור צריכה להיות שטוחה במידה סבירה בתדר.
פרוב עם מקור אות בעל התנגדות של 25ohm עם אביזר אימות ביצועים (PV) מדגם E2655C של Agilent
שלב ב':חבר את הפרוב לאביזר PV כדי למדוד קצה אחד של המקור. השתמש בהארקת פרוב קצרה ככל האפשר כדי להפחית את טעינת הפרוב המשויכת לחיבורי הארקה. CH1 (צהוב) = מקור (פלט Aux) כפי שנטען על ידי הפרוב. CH2 (ירוק) = הפלט הנמדד של הפרוב.
הגישוש אחר הקצה המהיר
שלב ג': מקם את הקצוות העולים (Rising Edge) של CH2 (המחובר לפרוב). השתמש בקליטה ממוצעת או ברזולוציה גבוהה (12 ביטים) כדי להפחית את הרעש המתווסף לגל.
שלב ד': השתמש בפונקצייה המתימטית המובנית של האוסילוסקופ כדי לגזור את תגובת המדרגה. כעת תקבל את תגובת האימפולס של CH2 שאליו הפרוב מחובר. הקצה את פלט הנגזרת של תגובת המדרגה ל-F1 של האוסילוסקופ.
שימוש בפונקציה המתימטית המובנית של האוסילוסקופ לגזירת תגובת המדרגה
שלב ה': החל פונקציית Magnitude FFT המובנית על תגובת האימפולס (F1) של אות המדרגה הנמדד. שנה את קנה המידה של FFT ל-100MHz/div (תדר המרכז ב-500MHz עם מירווח תדר של 1GHz במסך) ו-3dB/div באופן אנכי.
החלת פונקציית FFT Magnitude המובנית על תגובת האימפולס
שלב ו':כעת יש לך שרטוט של רוחב פס. מאחר וקנה המידה האנכי של שרטוט ה-FFT מוגדר ל-3dB/div, וקנה מידה אופקי שמוגדר ל-100MHz/div. תוכל לראות שלפרוב יש רוחב סרט של ~530MHz כשתבחר את הנקודה שמתחת ל-3dB.
כעת יש לך שרטוט של רוחב הפס של הפרוב
ראוי לזכור שקיימת מכשלה אחת בתהליך המתואר: הדרך שבה אנו גוזרים באוסילוסקופים מסוימים היא באמצעות בחירת המדרון עם ההתאמה הטובה ביותר בין שלוש נקודות סמוכות, והקצאת מדרון זה לנקודת האמצע. פעולה זו יכולה לשבש את מדידת רוחב הפס אם אין מספיק צפיפות של הדגימה בקצה (edge), כך שעליך לנסות צפיפויות דגימה שונות ולוודא שהן לא משפיעות על רוחב הפס.
סיכום
בזכות היכולות המתימטיות המובנות באוסילוסקופים דיגיטליים מודרניים ניתן לקבל את תגובת התדר או מאפייני רוחב הפס של פרוב, על-סמך תגובת המדרגה הנמדדת של אות מדרגה מהיר. בין שיטות הבדיקה השונות, גישת מישור הזמן היא הקלה ביותר לביצוע מבלי שיהיה צורך בהסתמכות על מכשירי בדיקה יקרים.
האם מישהו היה מוכן לשלם עד היום כל-כך הרבה כסף תמורת גלאי-עשן? זה מה שמתרחש כאשר מייבאים את הקסם של אפל אל מוצרים אפרוריים…
השבוע ביצעה חברת גוגל (Google) עיסקה עוצרת נשימה כאשר רכשה את חברת Nest Labs תמורת 3.2 מיליארד דולר במזומן. מדובר בחברה העוסקת בתחום כל-כך אפרורי, שאפילו גוגל מגדירה אותה כחברה "שלקחה על עצמה את המשימה להמציא מחדש תחום בלתי-אהוב אך חשוב, כמו תרמוסטטים ביתייים וגלאי-עשן"".
טוני פאדל
מבט אחד בתרמוסטט של החברה מגלה שהיא אכן המציאה משהו מחדש: מדובר במכשיר מעוצב בסגנון המזכיר את אפל. ומספק חוויית משתמש חדשה לכל העיסוק בהפעלת והשבתת מזגנים, תנורים, דודי-מים ועוד. מדובר בכמשיר נעים לשימוש, צבעוני, אשר לומד במשך מספר ימים את הרגלי הדיירים ומתחיל לבקר את הבית באופן עצמאי, כאשר הוא מדווח להם על המתרחש בבית באמצעות הסמארטפון ומאפשר להם לכוון את אמצעי החימום מרחוק.
המוחות המבריקים של אפל
התרמוסטט יכול לפעול בשילוב עם גלאי העשן, שגם הוא מחובר לאינטרנט. שני המכשירים מדווחים בקול אנושי ובאמצעות הסמארטפון על היווצרות תנאים מסוכנים (עשן, אשר, אוויר מורעל וכדומה), היכן המקומות המסוכנים ואפילו להמליץ על נתיב מילוט.
מאט רוג'רס
השאלה הגדולה היא מה חברה כמו גוגל מרוויחה מהעיסקה היקרה הזו. תשובה אפשרית אחת עולה מבדיקת זהות מייסדי ומנהלי החברה: חברת Nest Labs הוקמה בשנת 2011 על-ידי טוני פאדל ומאט רוג'רס. פאדל (ממוצא לבנוני) עמד בראש פרוייקט תכנון וייצור ה-iPod האגדי של חברת אפל (Apple) – המכשיר ששינה את מערכת היחסים בין עולם הבידור ועולם המיחשוב, ובישר את מהפיכת ה-iPhone וה-iPad של אפל. רוג'רס היה מנהל פרוייקט פיתוח התוכנה של ה-iPod, משלב הקונספט ועד לשלב הייצור.
מדובר בשניים מהאנשים המוכשרים ביותר בתעשייה בתחום הגדרת הקונספט, הפיתוח, הייצור ובניית כל שרשרת האספקה עבור מוצרי חומרה צרכניים. לאחר הניסיון הראשון של גוגל בתחום זה – רכישת חברת מוטורולה מוביליטי ביותר מ-12 מיליארד דולר שעדיין לא הוכיח את עצמו – נראה שהיא ממשכה לחפש את יצרני החומרה הטובים ביותר בשוק.
גוגל גילתה נדל"ן בתוך הבית
תשובה אפשרית אחרת קשורה אל התחום הרחב של האינטרנט של הדברים (תקשורת מכונה למכונה), או במונחים מצומצמים יותר, הבית החכם. ניתן להתייחס אל העיסקה כאל רכישת נדל"ן טכנולוגי בתוך הבית, שנועד להיות מקפצה אל מערך מלא של שירותי הבית החכם.
שכן מרגע שגוגל מכניסה רגל אל הבית החכם, באמצעות שני אבזרי בטיחות פופולריים, היא יכולה להפוך אותם לקרש קפיצה אל כל שאר שירותי הבית החכם. מכיוון ששני המכשירים של Nest Labs מקושרים אל הרשת הפנימית בבית באמצעות Wi-Fi ואל העולם החיצון באמצעות התשתית הסלולרית והאינטרנט, ניתן להוסיף לפלטפורמה זו גם מצלמות אבטחה, מערכות השקייה, בקרת שערים וחלונות, שירותי חירום ועוד שפע מוצרים ושירותים מקוונים.
רמז לפוטנציאל הטמון באסטרטגיה הזו ניתן ללמוד מתמחיר המוצרים של Nest Labs. היא מוכרת את התרמוסטט תמורת 250 דולר ואת גלאי העשן תמורת 130 דולר. האם מישהו היה מוכן לשלם עד היום כל-כך הרבה כסף תמורת גלאי-עשן? זה מה שמתרחש כאשר מייבאים את הקסם של אפל אל מוצרים אפרוריים…
הכנס הטכנולוגי השנתי של יצרנית הרכיבים המיתכנתים הגלובלית, Xilinx, יתקיים בחודש הבא, ביום ג' ה-25 בפברואר באולמי אבניו בקרית שדה התעופה.
משה גבריאלוב
הכנס מאורגן על-ידי חברת Xilinx ישראל בניהול גדעון קדם, ועל-ידי חברת AVNET Israel שהיא המפיצה הבלעדית של מוצרי החברה בארץ. הכנס יתקיים בהשתתפותו של נשיא ומנכ"ל חברת Xilinx העולמית, משה גבריאלוב.
הוא ייערך תחת הססמא All Programmable Summit 2014. במסגרתו ייחשפו מוצרים חדשים ויינתנו סמינרים מקצועיים על החידושים בתחום הרכיבים המיתכנתים (FPGA), פתרונות SoC מיתכנתים וכלי פיתוח לייצור תלת-מימדי (3D-IC) בתהליכי 28 ננומטר ו-20 ננומטר.
מתחת למכסה המנוע של UltraScale
אחד משיאי הארוע צפוי להיות הדיון בארכיטקטורת UltraScale של Xilinx, המיוצרת בתהליך של 20 ננומטר. ארכיטקטורה זו מתמודדת ישירות עם צוואר הבקבוק המרכזי של ביצועי שבבים מתקדמים: החיבורים הפנימיים (Interconnect) בתוך השבב.
היא מיישמת טכניקות ASIC מתקדמות, על-מנת לשפר מן היסוד פרמטרים בסיסיים שעל בסיסם בנוי השבב, כמו התקשורת, השעון, הנתיבים הקריטיים והחיבורים הפנימיים. המטרה היא לספק לרכיבים המיתכנתים יכולת התמודדות עם זרמי נתונים מסיביים, מנות נתונים גדולות המגיעות ל-DSP ויכולת הרחבה עתידית למערכות עתירות מיחשוב המטפלות במידע בנפח של גיגה-ביטים ונזקקות לעוצמות מיחשוב של גיגה-פלופים.
מדובר בפלטפורמה המורכבת ביותר של החברה עד היום, המופיעה במתכונת של SoC שלם ולא כרכיב מיתכנת בלבד. רכיבי UltraScale מיוצר מטרנזיסטורים אנכיים מסוגFinFET , כוללים שימוש בטכנולוגיית 3D-IC ומשמשים ככלי אסטרטגי להעברת משפחות הרכיבים המיתכתנים Kintex ו-Virtex מעולם ה-FPGA לעולם המערכות על-גבי שבב (SoC).
במסגרת הכנס ייערך גם דיון מיוחד בסביבת הפיתוח Vivado Design Suite, המשמשת ככלי פיתוח מרכזי לתכנון מערכות מורכבות ברמת ה-SoC ולהטמעת קניין רוחני (IP) בתוך הרכיבים של החברה.
קבוצת מפנה העוסקת בפרוייקטים ובייצוג חברות ביטחוניות בעולם, הגישה הצעת השתלטות על חברת SDS והחברה האם שלה, סטאר נייט טכנולוגיות.
כוונת לילה מתוצרת SDS
ההצעה הוגשה לבעלי מחזיקי אגרות החוב של החברה באמצעות הנאמן של האגרות, לאחר שנכשל המשא ומתן עם מנהלי החברה.
מדובר בניסיון ליצור לחץ על החברה מצד בעלי אגרות החוב, אשר קיים חשש שהחברה לא תצליח לשלם להם את התשלומים. הקבוצה פנתה לבעלי אגרות החוב במכתב וביקשה מהם "להעלות את ההצעה בפני כלל הגורמים הרלוונטיים בחברת SDS ובסטאר נייט".
מערכת הדמאה תרמית של SDS
על-פי ההצעה של קבוצת מפנה, ימונה מפרק לחברת סטאר נייט והיא תרכוש ממנו את השליטה ב-SDS כשהיא נקייה משיעבודים ועיקולים. בשלב הראשון היא תרכוש מסטאר 90% ממניותיה ב-SDS. נ.ב. סטאר נייט מחזיקה כיום ב-83.5% ממניות SDS.
השקעה של 12.5 מיליון שקל
תמורת המניות האלו, היא תשלם לאחר מכן היא תשלם סכום כולל של כ-6.5 מיליון שקל. סכום זה כולל תשלום של 5.5 מיליון שקל לחברת סטאר נייט, ועוד 1 מיליון שקל לרכישת שאר המניות של SDS. התשלומים יבוצעו במספר פעימות עד לחודש יוני 2016.
במקביל, כוללת ההצעה פתרון לבעלי מחזיקי אגרות החוב של SDS. על-פי ההצעה, היתרה הבלתי מסולקת לבעלי אגרות החוב תומר לסדרת אג"ח חדשה, שאותה תפרע קבוצת מפנה בחמישה תשלומים שנתיים, שיסתיימו בדצמבר 2019.
במקביל הקבוצה הודיעה שהיא תעמיד לחברת SDS ולחברות הבנות שלה קו אשראי בהיקף של עד 6 מיליון שקל. ההצעה למחזיקי אגרות החוב הוגשה לחברת הרמטיק נאמנות, המשמשת כנאמן לאגרות החוב (סדרה ג') של SDS וסטאר נייט. היא הוגשה על-ידי משרד עורכי הדין AYR – עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ' ושות'. קבוצת מפנה נמצאת בבעלות משה דניאל, שבעבר שימש בצה"ל כמפקד היחידה המטכ"לית לביקורת פנימית ובקרת תהליכים.
הצלחה טכנולוגית – כישלון עיסקי
חברת SDS פועלת במתכונת של קבוצת חברות המפתחות מוצרים ביטחוניים ותעופתיים בתחומי האלקטרו-אופטיקה והאלקטרוניקה. בין המוצרים שהחברה מספקת: כוונות יום ולילה לכלי-נשק קלים, כוונות תרמיות, אמצעי תצפית לראיית לילה, השבחת מערכות אוויוניקה ועוד.
מצלמת EyeBall המפכנית. הפעילות נמכרה כדי לממן את החובות
בחודשים האחרונים החברה נקלעה לקשיים עקב התעכבות של הזמנות גדולות מצבא הודו. בחודש דצמבר 2013 היא התעכבה בתשלומי השכר של חלק גדול מעובדי החברות הבנות. בנוסף עוכבו משכורות להנהלה הבכירה ולדירקטורים והבנקים לא כיבדו חלק מההמחאות שלה.
מכירת טכנולוגיות למימון החובות
החברה פועלת בעיקר בשוק ההודי, ובשנת 2012 הסתכמו מכירותיה למשרד ביטחון ההודי בכ-111 מיליון שקל, שהיו כ-61% ממכירותיה באותה שנה. עיקר הייצור האופטי מבוצע במפעל בקצרין, כאשר הניהול והפיתוח נעשים מקרית אריה בפתח-תקווה. החברה מעסיקה כ-250 עובדים. נשיא החברה עד לשבוע שעבר היה גיורא איילנד. המנכ"ל הוא בעל השליטה, מוטי סלומון.
בשנה עברה היא ביצעה מספר מהלכים שנועדו לשפר את תזרים המזומנים שלה: בחודש אפריל 2013 היא מכרה את החברות הבנות ODF-אופטרוניקס ואוקיאנה תמורת 5.05 מיליון דולר במזומן, כדי לממן את התשלום למחזיקי אגרות החוב של החברה. אוקיאנה (Ociana) מפתחת ומייצרת מערכות ניווט, סונאר ותקשורת לצוללנים קרביים.
אופטרוניקס מפתחת ומייצרת פתרונות לראייה היקפית (360°) עבור כלי-רכב משוריינים וכלי-רכב קלים. אחד מהמוצרים האקזוטיים ביותר שלה הוא כדור התצפית EyeBall: ניתן להשליך אותו לאזור מטרה (חדר), והוא משדר בחזרה תמונות וידאו של האתר.
שלשום בלילה חשפה חברת Agilent Technologies את השם שאותו תקבל קבוצת הצב"ד האלקטרוני (Electronic Measurements Group) שתתפצל ממנה לקראת סוף 2014. השם שניבחר הוא Keysight Technologies.
הזהות החדשה של קבוצת המדידות האלקטרוניות
הנשיא והמנכ"ל המיועד של החברה החדשה, רון נרססיאן, הסביר שמשמעות השם Keysight היא היכולת לראות דברים שאחרים אינם רואים. "השם גם מבטא מורשת חדשנות של 75 שנים שהחלה בחברת היולט פקארד (ממנה התפצלה אג'ילנט)".
בחודש ספטמבר 2013 הודיעה חברת Agilent Technologies על החלטתה להתפצל לשתי חברות נפרדות הנסחרות בבורסת ניו-יורק: חברת ציוד בדיקה לתחום מדעי החיים והדיאגנוסטיקה הרפואית והכימיה (LDA), וחברה לציוד בדיקה אלקטרוני (EM). הפיצול יתבצע באמצעות חלוקת מניות שתי החברות החדשות לבעלי המניות הקיימים.
מתרגלים אל השם החדש במשרדי אג'ילנט ישראל בקרית-אריה, פ"ת
חברת Agilent Technologies עצמה הוקמה בשנת 1999 בעקבות פיצול חטיבת ציוד הבדיקה מתוך חברת HP והנפקת החטיבה בבורסה. במתכונתה הנוכחית נחשבת Agilent ליצרנית הצב"ד הגדולה בעולם. היא מעסיקה 20,500 עובדים ומכירותיה בשנת 2012 הסתכמו בכ-6.9 מיליארד דולר. לאחר הפיצול, שיתבצע במחצית השניה של 2014, יישאר השם Agilent עם הפעילות בתחום ציוד הבדיקה למדעי החיים, דיאגנוסטיקה רפואית, ציוד בדיקה לשוק הכימיה ולשוק המכשור הרפואי.
מכירות של 2.9 מיליארד דולר בשנה
חברת הצב"ד האלקטרוני החדשה תיקרא כאמור Keysight Technologies והיא תנוהל מסנטה-רוזה, קליפורניה. היא פעילה בתחומי התקשורת, התעופה והביטחון, הציוד התעשייתי, מחשבים וסמיקונדקטורס. קווי המוצר העיקריים שלה הם: אוסילוסקופים, נתחי רשת, נתחי אותות ומקורות אות, רב-מודדים וכן תוכנות צב"ד ושירותים. להערכת החברה היא תציג בשנים הקרובות שיעור צמיחה שנתי של 3%-4%. מדובר בחברה המעסיקה כ-9,500 עובדים אשר מכירותיה בשנת 2013 מסתכמות בכ-2.9 מיליארד דולר.
לדברי מנכ"ל Agilent ישראל, איציק סיטון, הפיצול לא ישפיע מהותית על פעילות החברה בישראל. "הפעילות העיקרית שלנו בארץ היא בתחום המדידות האלקטרוניות ולכן נהיה חלק מחברת Keysight. כל החוזים וההסכמים שלנו נשארים ללא שינוי מכיוון שמספר הח.פ (חברה פרטית) המקורי שלנו נשאר ללא שינוי".
מהו סדר היום הצפוי של חברת Keysight Technologies?
סיטון: "בשנים האחרונות החברה השקיעה יותר מ-3.5 מיליארד דולר ברכש חברות וטכנולוגיות בתחום מדעי החיים והכימיה. הפיצול לשתי חברות נפרדות מפנה הרבה מאוד הון להשקעה במחקר ופיתוח בתחום המדידות האלקטרוניות, במטרה להמשיך ולהוביל את השוק. היום אחנו מובילים בתחומים כמו תעופה וביטחון, תקשורת ונתונים ובתחום הסמיקונדקטורס. אולם יש תחומים נוספים שאותם אנחנו רוצים להוביל, כמו תחום המיכשור הרפואי למשל.
"בשנים הקרובות Keysight צפויה להשקיע הרבה מאוד כסף בתחומי התוכנה והשירותים. המטרה היא להגיע למצב שבמקום למכור ללקוחות מוצר נפרד, נמכור להם פתרונות שלמים".
ההרצאה של מנכ"ל Intel שימשה כיריית הפתיחה לתחרות מיחשוב לביש הנושאת פרסים בשווי של 1.3 מיליון דולר. מתי נדע מה קורה בתחום הסלולר?
בראז'ניץ חושף את פלטפורמת Edison היום לפנות בוקר בתערוכת CES 2014
המשימה המרכזית של מנכ"ל אינטל (Intel) בריאן קראז'ניץ בהרצאת הפתיחה לתערוכת CES-2014 (לפנות בוקר לפי שעון ישראל) היתה להוכיח שיצרנית השבבים הגדולה בעולם אינה קופאת על שמריה והיא מכינה שפע של פתרונות לעולם המיחשוב החדש.
הוא עמד במשימה בהצלחה מרשימה, והציג חברה המפתחת תפישות חדשות של פלטפורמות מיחשוב המשלבות מעבדים, תקשורת וגורם תצורה (Form Fator) זעיר. מסיבה זו ההרצאה החלה בהתמקדות בתחום המיחשוב הלביש – זהו התחום המאתגר ביותר והיצירתי ביותר לכל הסוגיות של שילוב מעבדים ותקשורת בדרכים חדשות ונוחות לשימוש.
הפתעת הערב: Edison
במסגרת הזאת הוא הציג מספר יישומים חדשים, דוגמת אוזניות חכמות המשמשות כצומת חיישנים האוספים מידע על הפעילות של אצנים ומשדרים אותו לסמארטפון. מוצר דומה בסדרה הוא Smart Headset המאפשר תקשורת קולית ישירה עם הסמארטפון או הטאבלט, ולאחריהם בגירסה של אינטל למטען אלחוטי, הנראה כמו קערה המנוחת בסלון ואליה משליכים את כל האבזרים האישיים, והם נטענים אוטומטית בהתאם למאפייניהם השונים.
הכרזה מהותית יותר היתה ההצגה של מחשב Edison. מדובר בפלטפורמת מיחשוב מלאה בכרטיס SD. מדובר למעשה בכרטיס פיתוח הכולל מיקרו-בקר ומעבד Quark של אינטל בעל 2 ליבות הפועל במהירות של 400MHz (מיוצר מטרנזיסטורי Tri-Gate בתהליך של 22 ננומטר). הוא תומך בפונקציות בסיסיות של לינוקס, כולל מספר ממשקי תקשורת זיכרונות NAND flash ו-LPDDR2, והחשוב מכל: משדרי ומקלטי Wi-Fi ו-Bluetooth LE.
פלטפורמת אדיסון נועדה לספק תשתית מיחשובית לגל חדש של אבזרים ניידים
המטרה היא לספק פלטפורמה שלמה לכל יישומי אינטרנט של הדברים ומיחשוב לביש. במהלך ההרצאה הראה בראז'ניץ צעצוע זעיר המוצמד לתינוק שבתוכו מוטמע אדיסון, המתקשר עם כוס משקה שבתוכה מוטמע אדיסון, ומאפשרת להורים לקבל מידע בחדר הסמוך על מצב התינוק.
הבחירה של אינטל במיחשוב לביש וזמין ולכל יישום שהמנכ"ל הכריז על תחרות יוצאת דופן: פיתוח האבזר הלביש החדשני ביותר. אינטל תעניק פרסים בהיקף של 1.3 מיליון דולר – כאשר הזוכה במקום הראשון יקבל חצי מיליון דולר.
Windows ו-Android בפלטפורמה אחת
בחלקה השני תקף בראז'ניץ את שוק המחשבים הניידים והטאבלטים. הוא הודיע שבמהלך השנה תוציא אינטל לשוק פלטפורמת מיחשוב המאפשר מעבר של מחשבים ממערכת ההפעלה Windows למערכת ההפעלה אנדרואיד בלחיצת כפתור. מדובר במעין החצנה של עיקרון הווירטואליזציה המאפשר להפעיל מספר מערכות הפעלה שונות על פלטפורמה אחת, ונמצא בשימוש נרחב במרכזי נתונים.
העברת הווירטואליזציה לשליטת המשתמש באבזרים אישיים באה במקביל להרחבת השימוש בפלטפורמות דואליות – מערכות שהן גם טאבלט וגם PC. הדבר נועד להקל על השימוש בטאבלטים במקומות העבודה, שכן מערכת הפעלה אחת יכולה לשמש לצורכי עבודה במשרד – והשנייה לצורכי בידור בבית.
ומה קורה בחזית הסלולרית?
אלא שכמו הפיל שלא מדברים עליו למרות שהוא נמצא בחדר, קראז'ניץ לא התייחס במילה אחת אל נושא התקשורת הסלולרית. בשנת 2011 רכשה אינטל את חטיבת התקשורת האלחוטית של Infineon תמורת כ-1.4 מיליארד דולר. אחד מהמוצרים החשובים שלה היה מודם לרשתות סלולריות.
בשוק קיימת ציפייה רבה להכרזה על שבב תקשורת סלולרי של אינטל. לאחרונה ציטט האתר Seeking Alpha את דדי פרלמוטר מאינטל שאמר שבמהלך 2014 תציג אינטל שבב משולב הכולל תקשורת LTE ומעבד יישומים ברכיב יחיד. הכרזה כזו יכולה ליצור רעידת אדמה בשוק התקשורת הסלולרי ולהציג אתגר בפני Qualcomm, הנחשבת בינתיים לשליטה הבלתי מעורערת של אבזרי ה-LTE. לא קשה לנחש שרבים מהמאזינים של קראז'ניץ ביקשו לשמוע מה האסטרטגיה שלו בתחום – אולם נראה שהם ייאלצו להמתין להזדמנות אחרת.
ד"ר שטאהל, Synopsys: "ברגע שהשבב החדש יוצא לשוק, הוא זקוק לפיתרון תוכנה מלא, אמין ובדוק לחלוטין. בלעדיה הוא חסר-ערך"
ד"ר יוהנס שטאהל
המורכבות הגדולה בתכנון שבב מודרני הופכת על פניה את תהליכי התכנון המוכרים כבר עשרות שנים בתעשייה.
הצורך לפתח תוכנות רחבות היקף בעלות מיליוני שורות קוד עבור רכיבים הכוללים מיליארדי טרנזיסטורים, כפי שמאופיינים רוב רכיבי המערכת על-גבי שבב (SoC), לא מאפשר ליצרניות השבבים ולמפתחי היישומים להמתין לשבב הפיסי הממשי כדי להתחיל בפיתוח התוכנה.
תוכנה לפני חומרה
כיום התהליך צריך להיות הפוך. המתכנתים צריכים לעבוד על התוכנה זמן רב לפני שהרכיב הממשי זמין עבורם.
לפי ד"ר יוהנס שטאהל, מנהל תחום שיווק המוצרים בחטיבת ה- Virtual Prototyping של חברת סינופסיס (Synopsys), מדובר בחודשים רבים. שטאהל: "המתכנתים צריכים להתחיל לעבוד על השבב לפחות 9-12 חודשים לפני שפיסת הסיליקון הראשונה יוצאת מקו הייצור, כדי לעמוד בדרישות המחמירות של זמן היציאה לשוק.
"ברגע שהשבב החדש יוצא לשוק, הוא זקוק לפיתרון תוכנה מלא, אמין ובדוק לחלוטין. בלעדיה הוא חסר-ערך". לעתים יש אפילו צורך בזמן רב יותר: "כאשר חברת Altera התחילה לפתח את רכיב ה-FPGA המיתכנת בעל שתי ליבות ARM, היא סיפקה ללקוחות מודל וירטואלי של הרכיב, שעליו הם יכלו להתחיל בפיתוח תוכנה. הלקוחות קיבלו את המודל בערך 12 חודשים לפני שתכנון הסיליקון נישלח למפעל הייצור".
הקואליציה של Virtualizer ו-SystemC
ד"ר שטאהל אחראי על כל התחום של כלי פיתוח תוכנה, תכנון ארכיטקטורה ופיתוח אלגוריתמים בחברת סינופסיס. לדבריו, השינוי הזה בתהליך הפיתוח של רכיבים דחף את החברה לפתח את הכלי Virtualizer ולהוציא אותו לשוק בשנת 2011. כלי הפיתוח Virtualizer מיועד למפתחי שבבים וללקוחות של שבבים חדשים. הוא מאפשר להם לייצר מודל של התנהגות השבב והמודולים הפנימיים בתוכו, המבוסס של שפת המידול SystemC שפותחה על-ידי סינופסיס והשותפות שלה עוד בשנות ה-90.
הממשק של Virtualizer לפיתוח תוכנה על-גבי מודל ממוחשב של השבב
ערכת הכלים של Virtualizer מאפשרת לייצר מודל בסיסי של הבלוקים בתוך השבב ולתאר את קשרי הגומלין ביניהם באופן המעניק ייצוג של ה-SoC השלם. עבור הלקוחות המעוניינים להשתמש בשבב, זהו כלי חשוב מאין כמותו: הוא מאפשר להם לבצע בדיקות של התוכנות שיופעלו בתוך השבב ולתכנן אסטרטגיות אימות ובדיקה – עוד לפני שקיבלו את הרכיב עצמו.
מה הם החידושים האחרונים בתחום חבילת Virtualizer?
שטאהל: "אנחנו ממשיכים להרחיב את התמיכה במהנדסי התוכנה ולספק אפשרויות נוספות למפתחי מודלים וירטואליים. למשל, לאחרונה שילבנו את הקישוריות ההדדית בינה לבין מערכת הקוד הפתוח Eclipse Debugger. זו תכונה חשובה מאוד למהנדסי התוכנה, מכיוון שהם מכירים היטב ומורגלים לעבוד בסביבת Eclipse".
כיצד Virtualizer ממוקם בין ארכיטקטורות העיבוד השונות בתוך רכיבי ה-SoC?
"ברור שהמפתחים בשווקים אנכיים שונים זקוקים לתכונות ספציפיות שונות מהמערכת. לכן ייצרנו מודלים שונים (Transaction Level Models) עבור הפלטפורמות השונות, כמו ARM, Freescale, Renesas ו-Infineon. המפתחים יכולים למצוא את מאגר המודלים המוכנים לשימוש בפורטל TLM Central שהקמנו (www.tlmcentral.com) ביחד עם Design & Reuse. האתר מספק את מודל ה-IP של ליבות המעבדים ואת הפלטפורמות הווירטואליות הדרושות לייצר במהירות מודלים וירטואליים של ה-SoCs".
מה אתה יכול לספר על השוק הישראלי שלכם?
"בישראל אנחנו עובדים בעיקר מול מרכזי הפיתוח של החברות הרב-לאומיות, אבל יש לנו גם לקוחות בקרב החברות המקומיות הקטנות יותר. לאחרונה, למשל, הכרזנו על ההצלחה של פרוייקט משותף ביחד עם חברת CEVA מהרצליה. פיתחנו יישום אופטימלי של מעבד DSP ליישומי תקשורת אלחוטית, כמו תחנות בסיס ואבזרי הקצה שבידי המשתמש.
"הפרוייקט נעשה באמצעות ערכת האופטימיזציה עבור מעבדים, Synopsys DesignWare HPC Design Kit. המטרה היתה לבצע אופטימיזיצה טובה יותר של ליבות CEVA-XC DSP. התוצאה היתה שיפור של 8% בביצועים, חיסכון של 10% בהספק והתאמה מושלמת לעבודה בתדר של 1.3GHz בתהליך 28 ננומטר".
ענקית EDA
חברת סינופסיס היא מהחברות המובילות בתחום ה-EDA וה-IP לשוק השבבים העולמי. ברבעון האחרון של 2013 הסתכמו מכירותיה ב-504.9 מיליון דולר, בהשוואה ל-454.2 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. היקף המכירות בשנת 2013 צמח ב-11.7% ל-1.962 מיליון דולר. כיום החברה מעסיקה כ-8,500 עובדים וניסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-8.5 מיליארד דולר.
שוק חיישני הסיליקון בתוך המנוע והרכב יגיע להיקף של 1.3 מיליארד דולר ב-2017
השוק העולמי של חיישני סיליקון המשולבים במערכות ההנעה המכניות בכלי-רכב ממשיך לצמוח וצפוי להגיע להיקף של יותר ממילארד דולר בשנת 2013. כך מעריכה חברת המחקר IHS iSuppli. להערכת החברה, השוק יצמח בשנים הקרובות בשיעור של 5%-7% בשנה להיקף של כ-1.3 מיליארד דולר ב-2017.
להערכת ד"ר ריצ'רד דיקסון, האנליסט הראשי לתחום MEMS ו-Sensors בחברת IHS, מאחורי המגמה ניצבת רגולציה מחמירה בארצות הברית, יפן ואירופה בתחום הפחתת צריכת הדלק של מכוניות והקטנת זיהום האוויר שהן מייצרות.
מעניין לציין שכעת הרגולטורים מתמקדים דווקא במנועי דיזל. אומנם הם חסכוניים יותר באנרגיה ופחות מזהמים ממנועי בנזין, אולם הם פולטים גאזים רעילים במיוחד הדורשים טיפול וניטור. הפחתת הזיהום נעשית באמצעים כמו התקנת מסננים באגזוזים, החזרת חלק מגזי הפליטה לאגזוזים, פירוק גזים רעילים באמצעות מערכות קטליטיות ועוד. "כל השיטות הללו דורשות חיישנים לבדיקת יעילות המערכות והבקרה עליהן".
אמצעים נוספים הנכנסים כעת לפסי הייצור אצל רוב היצרנים כוללים למשל מערכות הדממת מנוע (Stop-start), המדמימות את המנוע לרגעים מעטים, כמו למשל בעת המתנה ברמזור. המערכות האלה נעזרות בשילוב של חיישנים העוקבים אחר תנועת הגלגלים לוודא שהרכב עומד, חיישנים הבודקים את מצב המצמד והבלמים וחיישנים הבודקים את מצב הפעולה של תיבת ההילוכים.
במקביל מופעל גם חיישן זרם הבודק האם יש בסוללה מספיק אנרגיה להפעלה מחודשת של המנוע. להערכת החברה, מערכות Stop-start נמצאות בשלב החדירה לשוק הרכב, ועד לשנת 2017 הן יותקנו בכ-30% מכל המכוניות.
מערכות נוספות הנכנסות כעת לקווי הייצור כוללות מסננים להסרת חלקיקים מהבנזין, המשמשים לניקוי הדלק במנועי הזרקת דלק, בדומה למנועי דיזל. הן יידרשו בתקן Euro 6 ופעולתן מסתמכת על המידע המגיע חיישני לחץ מסיליקון.
חיישני סיליקון נוספים הנדרשים כדי לייעל את המנועים כוללים חיישני לחץ בתוך הצילנדרים לוויסות תנאי הבעירה. להערכת IHS בעתיד יותקן חיישן כזה בכל צילינדר במנועי דיזל (דיימלק ופולקסווגן כבר התחילו לשלב אותם בתכנוני הדגמים העתידיים).
המכוניות החדשות יצויידו בחיישני לחץ שמן לניטור דליפות בנערכות הממסר, חיישנים לבדיקת שיעור התנדפות הדלק מהצנרת ומהמיכלים וכמובן חיישני לחץ עבור הממירים הקטליטיים האקטיביים, המזרימים אמוניה לתוך האגזוז.
מבחינת תעשיית האלקטרוניקה מדובר בהיבט נוסף: מאחורי כל חיישן נוסף הנכנס למערכת המכנית בכלי-הרכב, מצוי מיקרו-בקר העוקב אחריו, רשת תקשורת המקשרת בין כל החיישנים ומחשב מרכזי המעבד את המידע ומנהל את כל המכונית. כאן כבר מדובר בשוק גדול בהרבה.
חברת סופרקום (SuperCom) מהרצליה השלימה את עיסקת הרכישה של חטיבת ה-SmartID שאותה היא רכשה מחברת OTI תמורת 22.5 מיליון דולר.
החטיבה מספקת פתרונות מערכות לניהול תעודות זהות ודרכונים ברמה הלאומית. היא נחשבת לאחת מ-50 חברות ה-ePassport המובילות בעולם. המערכות שלה מאפשרות לנהל תוכניות זיהוי לאומיות, כמו רישום אוכלוסין, רישום והפקת תעודות זיהוי, רשיונות נהיגה, דרכונים אלקטרוניים ופתרונות ביומטריים עבור גופי בקרת גבולות. בשנת 2012 הסתכמו מכירות החטיבה בכ-20 מיליון דולר.
בעקבות העיסקה מכפילה סופרקום את גודלה ותעסיק כ-100 עובדים. חברת סופרקום מספקת פתרונות ייצור וניהול תעודות זיהוי אלקטרוניות וניטור אלחוטי של משאבים. עיסקת המיזוג מתבצעת במספר פעימות: בשלב הראשון SuperCom שילמה 10 מיליון דולר במזומן, כאשר היתר יתבצע בהתאם לעמידה באבני דרך. מעניין לציין שחברת OTI נכנסה לתחום לפני כ-6 שנים בעקבות רכישת החטיבה מחברת סופרקום עצמה. כלומר, החטיבה חוזרת הביתה.
המטרה: מכירות של 500 מיליון דולר
מנכ"ל סופרקום, אריה טרבלסי, אמר שהחברה השקיעה זמן רב ומאמצים גדולים להבטיח שהשילוב של החטיבה בחברה יהיה חלק לגמרי. "החל מהיום אנחנו רצים ביחד במלוא הקיטור". בנתוני שנת 2012, המכירות המשותפות של סופרקום ושל חטיבת ה- SmartID מסתכמות ב-26.2 מיליון דולר. החברה פירסמה היום הודעה מיוחדת בעקבות השלמת העיסקה, שלפה היא מערכיה שלחברה המאוחדת יש כיום 50 פרוייקטים בצנרת בשלבים שונים, ב-25 מדינות. "הם מייצגים פוטנציאל הכנסות של 500 מיליון דולר בתוך חמש שנים.
"העיסקה מחזקת את בסיס הלקוחות שלנו, מרחיבה את היכולות שלנו בתחום תעודות הזיהוי האלקטרוניות ומוציאה מהשוק מתחרה קשוח. היא מהווה קפיצת דרך משמעותית בתוכנית האסטרטגית שלנו להיות ספק פיתרונות מוביל בשוק תעודות הזיהוי האלקטרוניות בעולם".
התמקדות במדינות המתפתחות
התוכנית האסטרטגית של החברה מבוססת על ההתפתחות בשוק התעודות האלקטרוניות החכמות. היקפו כיום נאמד בכ-14 מיליארד דולר, שממנו תופסות המדינות המתפתחות כ-2 מיליארד דולר. לשתי החברות הישראליות יתרון מובהק בשוק של המדינות המתפתחות, וההערכה שהחברה יכולה להגיע למכירות של חצי מיליארד דולר מבוססת על המכרזים שבהן היא מתחרה כעת.
לדבריו, השוק העולמי בתחום ה-e-ID צומח בקצב של 70% בשנה. "השילוב של SuperCom ו-SmartID ממצב אותנו כשחקנים מובילים בפרוייקטים ממשלתיים ובפרוייקטים לאומיים". ככל הנראה תחזיות אלה עמדו גם בפני המשקיעים בנסד"ק: לפני יומיים השלימה החברה הנפקת מניות בנסד"ק במחיר היעד של קבעה, 4 דולר למנייה, בהיקף של 13.8 מיליון דולר.
חברת Sigma Waves מקיסריה הנמצאת בבעלות אריה וצביה טרבלסי, רכשה לפני כשנתיים את חברת Vuance ושינתה את שמה לפני שנה ל-SuperCom. בעקבות השלמת העיסקה והשלמת ההנפקה, זינקה מניית החברה בנסד"ק בכ-15% וכעת היא ניסחרת לפי שווי חברה של כ-36.5 מיליון דולר. מדובר בנתון חסר, לאור העובדה שהוא לא כולל 13 מיליון מניות חדשות בהיקף כולל של כ-55 מיליון דולר.
חברת TowerJazz חתמה עם הסכם להקמת חברה משותפת לייצור שבבים (JV) ביחד עם חברת Panasonic Corporation מאוסקה, יפן. חברת TowerJazz תחזיק ב-51% ממניות החברה המשותפת. העיסקה צפויה להסתיים עד אפריל 2014.
העיסקה מבטאת חיזוק למעמדה של TowerJazz בתחום הצילום ומערכות האודיו-וידאו, ויציאתה של פנאסוניק מהתחום, לאור החלטתה להתמקד בתחום הרכיבים לתעשיית הרכב.
במסגרת ההסכם, חברת פנאסוניק תעביר לידי השותפות שלושה מפעלי ייצור שבבים מאזור הוקוריקו (Hokuriku) ביפן, המייצרים שבבים על-גבי פרוסות סיליקון של 8 אינטש ו-12 אינטש, בתהליכים של 45 ננומטר ו-65 ננומטר. קיבולת הייצור של המפעלים מסתכמת בכ-800,000 פרוסות סיליקון בשנה. חברת TowerJazz, מצידה, תיתן לפנאסוניק מניות שלה בשווי של 8 מיליון דולר בכמות סופית שתיקבע במרץ 2014, בהתאם למחיר המניה בבורסה.
ביום הקמת החברה, המאזן שלה יכלול את שלושת המפעלים ביפן ואת הציוד המצוי בהם, וכן סכום של כ-40 מיליון דולר שחברת פנאסוניק התחייבה להשקיע בחברה המשותפת.
עדיין לא ברור גורלו של מפעל טאואר-ג'אז בנישיוואקי
חברת פנאסוניק התחייבה לבצע הזמנות ייצור מהשותפות לפחות במשך חמש שנים. להערכת חברת TowerJazz, העיסקה מגדילה את היקף המכירות שלה בכ-400 דולר לשנה, ותביא אותה להיקף מכירות של כ-900 מיליון דולר החל מהרבעון השני 2014.
מבט אל תוך החיישן: צילום רנטגן של ייצור בטכנולוגיית FSI של חברת פנאסוניק
ההסכם יעניק לרשות TowerJazz מפעל שבבים בטכנולוגיית CMOS אנלוגית המייצר בפרוסות סיליקון של 300 מ"מ. העיסקה החדשה מעמידה סימני שאלה בנוגע לעתיד מפעל הייצור הקיים של TowerJazz בעיר נישיווואקי ביפן. החברה הודיעה שהעיסקה תדרוש אירגון מחדש של פעילותה ביפן, וייתכן שהיא תמזג את הפעילות בנישיוואקי עם המפעלים של השותפות החדשה.
החברה החדשה קיבלה את הכינוי JV, שהוא קיצור של Joint Venture. היא תמשיך לייצר את השבבים של פנאסוניק, ותחפש שווקים חדשים דרך הלקוחות הקיימים של TowerJazz. מנכ"ל TowerJazz, ראסל אלוונגר, אמר שהעיסקה משלבת בין שתי חברות מובילות בתחום השבבים האנלוגיים ליצירת חברה בעלת יכולת ייצור אנלוגית שאין כיום לאף מתחרה בשוק.
טכנולוגיות חיישנים חדשות
העיסקה מוסיפה ל- TowerJazz כמה יכולת טכנולוגיות החסרות לה כיום. בהן טכנולוגיית ייצור חיישני הצילום (CMOS Image Sensor) של פנאסוניק דוגמת היכולת לייצר חיישנים בעלי "זרם חשיכה" נמוך (Low Dark Current CIS).
מדובר בפרמטר חשוב: ככל שהחיישנים נעשים צפופים יותר ומספר הפיקסלים ליחידת שטח גדל, מתרבות ההפרעות ההדדיות בין הפיקסלים הפוגעות באיכות התמונה. אחת מהדרכים להתמודד עם הבעיה היא באמצעות יצירת חיישנים בלעי זרם חשיכה נמוך, כלומר שרק מעט מאוד אנרגיה חשמלית עוברת בין הפיקסלים כאשר אף פוטון לא פגוע בחיישן.
טכנולוגיה ייחודית נוספת של פנאסוניק בתחום החיישנים היא High Definition FSI. בדרך כללי חיישן מורכב ממספר שכבות. בשיטת הייצור המסורתית, האור פוגע בעדשה זעירה וממנה עובר אל הגלאי האופטי (Photo Detector). אלא שככל שהפיקסלים נעשים קטנים יותר, האור הפוגע בעדשה של גלאי אחד זולג אל הגלאים הסמוכים ופוגע באיכות התמונה. טכנולוגיית FSI מאפשרת לשלוט בנתיב תנועת האור בחיישן ולוודא שהאור בגלאי לא יגיע לגלאים שכנים.
טכנולוגיות אנלוגיות חדשות
טכנולוגיה חשובה נוספת מבחינת TowerJazz היא יכולת ייצור של רכיבי הספק בטכנולוגיית סיליקון על מבודד (Silicon On Insulator). מדובר ברכיבים הפועלים במתחים גבוהים ובהספקים גבוהים, ומהווים מרכיב חיוני בממשק של כל מכשיר אלקטרוני אל העולם החיצוני.
שיטת הייצור מבוססת על שימוש היברידי במספר סוגים של חצאי-מוליכים בתוך רכיב יחיד. גם ל-TowerJazz וגם לפנאסוניק יש טכנולוגיית SOI המשלבת בין טרנזיסטורים בי-פולריים וטרנזיסטורי CMOS ו-DMOS. אולם הטכנולוגיה של פנאסוניק מגיעה למתחים גבוהים יותר, ומאפשרת ל-TowerJazz להציע רכיבי הספק אנלוגים במתחים גבוהים של 80V ו-190V.
רכיבים אלה מתאימים לשימוש כדרייברים לצגים, ולמערכות מיכשור רפואי וציוד תעשייתי שעד היום לא היו זמינים לחברת TowerJazz. בין השאר, היא מאפשרת לחברה לספק יכולת ייצור מתוגברות לשוק האותות מעורבים – רכיבים הכוללים עיבוד דיגיטלי ואנלוגי של אותות.
חברת Avago מזנקת באמצעות LSI אל שוק האיחסון ומרכזי הנתונים
מאז עיסקת טקסס אינסטרומנטס ונשונל סמיקונדקטורס בשנת 2011, לא היה כזה מיזוג בתעשיית השבבים: היום הודיעה חברת Avago Technologies על רכישת כל המניות של מסן-חוזה,קליפורניה, תמורת 6.6 מיליארד דולר במזומן. העיסקה תיצור ענקית שבבים בעלת היקף מכירות של כ-5 מיליארד דולר בשנה.
העיסקה אושרה על-ידי מועצות המנהלים של שתי החברות, וזקוקה לאישורים רגולטוריים ולאישור בעלי המניות של LSI. היא תמומן ממספר מקורות: מיליארד דולר ישולמו מהקופה של חברת אוואגו. במקביל, היא תקבל הלוואה של 4.6 מיליארד דולר מקבוצה של בנקים ותקבל השקעה של מיליארד דולר מקרן ההשקעות Silver Lake Partners במתכונת של הלוואה המירה למניות למשך 7 שנים.
מהפך עיסקי וטכנולוגי
מבחינת אוואגו, מדובר בתפנית עסקית וטכנולוגית מסחררת. החברה האמריקאית-סינגפורית מעסיקה כ-3,600 עובדים והתמקדה עד היום בפתרונות חיבוריות מבוססי שבבים בין מערכות אלקטרוניות. מדובר במוצרים כמו מקמ"שים המקשרים כבלים אופטיים, מקמ"שים לרשתות איתרנט, מודולים לתקשורת אופטית, פתרונות תצוגה מבוססי LED, וכן טרנזיסטורים, מתגים ושבבים אנלוגיים.
חברת LSI המעסיקה כ-5,000 עובדים בעולם, ממוקדת הרבה יותר: רוב המוצרים שלה מיועדים לשימוש במרכזי נתונים ומערכות איחסון. המוצרים שלה כוללים בעיקר כרטיסי בקרה למערכות אחסון, כרטיסי תקשורת בתוך מערכי איחסון, בקרים למערכות איחסון מבוססות Flash, רכיבים לשימוש בכונני דיסקים (HDD), מעבדי תקשורת למוצרים ניידים, כרטיסי האצה לתקשורת פנימית בתוך מרכזי הנתונים וכדומה.
"העיסקה תמקם את אוואגו בחברה מובילה בשוק האיחסון האירגוני", אמר נשיא ומנכ"ל אוואגו, הוק טאן. "אנחנו צופים שהמיזוג של LSI בתוך אוואגו ישפר את הריוויות של LSI, ויביא ערך נוסף לבעלי המניות".
ככל הנראה המיזוג יהיה כרוך במיזוג ומחלקות ופיטורים של עובדים, מכיוון שאוואגו העריכה שהוא יקטין את הוצאותיה בכ-200 מיליון דולר בשנה כבר בשנת 2015. בעקבות ההודעה זינקה מניית אוואגו בנסד"ק בכ-9% למחיר של כ-49.7 דולר, המעניק לחברה שווי שוק של 12.3 מיליארד דולר. בשנת הכספים 2013 (שהסתיימה בנובמבר) הסתכמו מכירותיה ב-2.52 מיליארד דולר. הרווח הנקי הסתכם ב-731 מיליון דולר.
מניית LSI בנסד"ק זינקה עם פתיחת המסחר בכ-39% למחיר של כ-11 דולר, המעניק לחברה שווי שוק של 5.98 מיליארד דולר. ברבעון השלישי של 2013 הסתכמו מכירותיה ב-606 מיליון דולר, בהשוואה ל-624 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
חברת ARM הבריטית, המספקת פתרונות IP ותכנוני מעבדים לתעשיית האלקטרוניקה, רכשה את חברת Geomericsמקיימברידג', בריטניה, אשר פיתחה את תוכנת ניהול התאורה הגלובלית Enlighten עבור משחקי מחשב.
"תאורה גלובלית" היא מונח המתאר אפקטים מתקדמים של תאורה פוטו-ריאליסטית בגרפיקה תלת-מימדית. יישומי גרפיקה טיפוסיים מוגבלים כיום לאפקטים פשוטים וישירים של תאורה. עם התאורה הגלובלית ניתן להשיג אפקטים כמו השתקפויות מורכבות, השתברויות אור, צללים ואפקטים מתקדמים נוספים המקרבים את איכות הגרפיקה לחווייה דמויית מציאות. החברה נחשבת לבעלת מעמד מיוחד בתחום הפיתוח של משחקי מחשב, וטכנולוגיית Enlighten משולבת בכמה מהמשחקים הפופולריים ביותר בשוק, דוגמת Battlefield 3&4, Need for Speed Rivals, Eve Online וגם -Medal of Honor: Warfighter.
סגן נשיא בכיר וראש חטיבת עיבוד מדיה ב-ARM, פיט האטון, אמר שהטכנולוגיות של Geomerics כבר מחוללות מהפיכה בחווית משחקי הקונסולה. "הן עתידות להאיץ במהירות את המעבר לגרפיקה פוטו-ריאליסטית גם בתחום האבזרים הניידים. השילוב בין תיק המוצרים של Geomerics ויכולות הגרפיקה של ARM ועוצמת השיווק שלה, יובילו לשינוי ניכר בחוויית המשתמשים בהתקני בידור ובאבזרים ניידים".
העברת האתגר הגרפי אל תוך המעבד
החברות לא מסרו מידע נוסף על ההיקף הפיננסי של העיסקה, ולא על התוכניות שלהן לעתיד, אולם מדובר בשתי חברות המכירות היטב אחת את השנייה ומשתפות פעולה בפיתוח כבר זמן מה. ניתן להבין את האסטרטגיה העומדת מאחורי העיסקה, מתוך הרצאה משותפת שנתן הטכנולוג הראשי של החברה, סאם מרטין, ביחד עם שלושה מומחי גרפיקה ממוחשבת מחברת ARM במהלך תערוכת SIGGRAPH2013 האחרונה שנערכה בחודש יולי באנהיים, קליפורניה.
נושא ההרצאה היה "האתגרים של גרפיקה באיכות גבוהה באבזרים ניידים". הטיעון המרכזי היה שיצירת גרפיקה איכותית באבזרים ממוחשבים מכל סוג, דורשת רוחב פב גדול מאוד בין המעבד לזיכרון. לקונסולות משחקים קיים הרוחב הפס הדרוש מכיוון שמדובר במכשירים בעלי גודל פיזי גדול אשר יכולים לפזר את החום הנוצר בערוץ התקשורת המהיר. באבזרים ניידים לא קיימת האפשרות הזו, מכיוון שהם קטנים והצרכנים רוצים שהם יישארו קטנים. המסקנה המרכזית בהרצאה היא שיש לוותר על העברת נתונים מאסיבית בין המעבד לזיכרון, ולבצע את כל פעולות העיבוד של אפקטי התאורה ישירות במעבד עצמו ובזמן אמת.
כלומר, העברת המוקד אל מעבדים גרפיים דוגמת Mali של חברת ARM, במקום יישום באמצעות תוכנה הדורשת העברת קבצים רבים הלוך ושוב. אסטרטגיה זו מחזקת את מעמדה של חברת ARM כספקית מעבדים לאבזרים ניידים ומעניקה לה יכולת לספק בעתיד מעבדים בעלי חוויית משתמש המוכרת כיום רק במשחקי מחשב המבוססים על קונסולות ועל מחשבים עתירי עוצמת עיבוד.
חברת Sckipio פועלת מתל-אביב ומעסיקה כיום כ-25 עובדים
חברת הסמיקונקטורס התל-אביבית Sckipio, אשר הוקמה בשנת 2012, גייסה 10 מיליון דולר מקרנות ההון סיכון ג'מיני, ג'נסיס, אמיתי קפיטל ואביב ונצ'רס. הגיוס נועד לסייע לחברה לפתח שבבים עבור המודמים הסופר-מהירים לפי התקן G.fast החדש, אשר מיועדים לספק קישוריות לבית הלקוח בקצב של 1Gbps.
מדובר בתקן שארגון התקשורת הבינלאומי (ITU) אמור להכריז עליו בקרוב. החברה היתה משתתפת פעילה בהגדרת התקן, ולפי הערכתה היא תרמה עד היום כ-20% מהמפרטים המשמשים להגדרתו. התקן מיועד לספק את רוחב הפס של 1Gbps לקווי הטלפון הקיימים, עד למרחק של 250 מטר מארון התקשורת. להערכת מנכ"ל ומייסד משותף של החברה, דויד באום, כבר בשנת 2014 צפויים להופיע בשוק הפתרונות הראשונים התואמים לתקן G.fast.
מומחים בתקינה
חברת Sckipio פועלת מתל-אביב ומעסיקה כיום כ-25 עובדים. למייסדיה ולמנהליה ניסיון רב בתעשיית שבבי התקשורת. דוד באום היה ממייסדי חברת CopperGate שנימכרה לחברת Sigma Designs. מנהל התיפעול אורן מנסור שימש כמנהל בכיר ב-CopperGate ולפני-כן כמנהל פיתוח עיסקי במוטורולה.
הטכנולוגי הראשי של החברה, רמי ורבין, מילא תפקידי מפתח בוועדות התקינה של ITU, ANSI ו-IEEE שהגדירו תקנים כמו xDSL, רשתות ביתיות, Ethernet over Coax ועוד. סגן נשיא למחקר ופיתוח, רון שטרנסון, ניהל צוות של 50 מהנדסים במסגרת CopperGate ולפני-כן שימש כמנהל צוותי פיתוח בחברות Breezecom (אלווריון) וקומברס.
השבבים שהחברה מפתחת מבוססים על תקן ITU G.fast G.9700. מטרת התקן היא לאפשר לחברות הטלקום להרחיב במהירות את התשתיות שלהן בעשירית מהעלות היום, באמצעות קיצור האורך של תשתית הסיבים האופטיים.
בטכנולוגות הקיימות היום החברות צריכות למשוך את הסיב האופטי כמעט עד לבית הלקוח. בתקן G.fast החדש, מספיק להגיע עם הסיב האופטי עד לארון התקשורת ברחוב או בשכונה, ולקבל את המהירות הגבוהה באמצעות כבלי נחושת סטנדרטיים המגיעים לבית הלקוח.
היום בבוקר נחשפה התעלומה מאחורי החברה הזרה אשר מתכננת לרכוש את חברת גיוון אימג'ינג (Given Imaging): חברת Covidien האירית הודיעה על הסכם לרכישת החברה תמורת 860 מיליון דולר במזומן.
חברת קובידיאן היא מענקיות המכשור הרפואי ומעסיקה כ-38,000 עובדים. ברבעון השלישי של 2013 הסתכמו מכירותיה ב-2.56 מיליארד דולר, והיא נסחרת בבורסת ניו-יורק לפי שווי שוק של כ-31 מיליארד דולר. "רכישת גיוון מגדילה משמעותית את נוכחתוה של קובידיאן בשוק הבדיקות הגסטרואנטרולוגיות שהיקפו מסתכם בכ-3 מיליארד דולר", הסביר נשיא החברה, בריאן הנסון.
גלולת הדור החדש, PillCam COLON ששיווקה מתחיל השנה ביפן
נשיא גיוון אימג'ינג, חומי שמיר, אמר שחברת גיוון אימג'ינג יצרה מהפיכה עולמית בתחום הבדיקות של דרכי העיכול עם חשיפת גלולת המצלמה PillCam לפני 12 שנים. "לאחר בדיקת אופציות אסטרטגיות שונות, הגענו למסקנה שזו העיסקה הטובה ביותר לחברה, לבעלי המניות ולעובדים".
העיסקה כפופה לאישור בעלי המניות ולקבלת אישורים רגולטוריים. היא צפויה להסתיים עד סוף מרץ 2014. חברת קובידיאן מעריכה שרכישת גיוון אימג'ינג תגדיל את מכירותיה בתחום המכשור הרפואי בכ-40-50 מיליון דולר ברבעון. לא נמסר מה הן התוכניות ביחס לכ-800 עובדי גיוון אימג'ינג.
השקעות של 1.5 מיליארד דולר בישראל
מדובר בעיסקת הרכישה השלישית של קובידיאן בישראל: בחודש אפריל 2012 רכשה קובידיאן את חברת המכשור הרפואי אורידיון (Oridion) תמורת 346 מיליון דולר במזומן. חברת אורידיון פיתחה את טכנולוגיית Microstream, המאפשרת למדוד באופן נוח ויעיל את רמות הפחמן דו-חמצני (CO2) בנשימת החולה.
בחודש מאי 2012 היא השלימה את רכישת חברת superDimension מהרצליה תמורת 300 מיליון דולר. החברה פיתחה טכנולוגיית ניווט פנים גופית אלקטרומגנטית, המשמשת לבדיקת הריאות ודרכי הנשימה. ביחד עם עיסקת גיוון אימג'ינג, מסתכמות העיסקאות של קובידיאן בישראל בכ-1.5 מיליארד דולר.
דירקטוריון גיוון אמג'ינג התנגד בתחילת השנה למכירתה
מאחורי העיסקה ניצבים המאמצים של בעלי השליטה בתאגיד אי.די.בי פיתוח להשיג מזומנים במסגרת מאבקי השליטה בתאגיד. אי-אפשר לחשוב על סיבה אחרת, לאור מצבה המשופר של גיוון אימג'ינג. ברבעון השלישי של 2013 הסתכמו מכירותי ב-50 מיליון דולר, עלייה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי עלה ב-4% לכ-8.2 מיליון דולר. בתשעת החודשים הראשונים של 2013 הסתכמו המכירות בכ-140 מיליון דולר בהשוואה לכ-131 אשתקד. יותר מזה: חברות הביטוח ביפן החליטו לממן את הבדיקות בגלולת המצלמה של גיוון אימג'ינג, מהלך שיפתח בפניה שוק גדול וחדש בשנת 2014.
ראוי לציין שהניסיונות של אי.די. בי. למכור אותה החלו כבר לפני יותר משנה. באוקטובר 2012 החברה הודיעה על משא ומתן למכירתה ובשוק נפוצו שמועות שמדובר בחברת פוג'י המעוניינת לקנות אותה ב-750 מיליון דולר. אולם העיסקה לא יצאה אל הפועל, ודירקטוריון החברה הקים צוות לחיפוש קונה אחר.
בינואר השנה (2013) החליט הדירקטוריון להפסיק את פעולת הצוות, לאחר שהגיע למסקנה הפוכה: החברה הודיעה שצוות החיפוש המיוחד החליט להפסיק את הבדיקה מכיוון שהגיע למסקנה כי הדרך הטובה ביותר היא להישאר חברה עצמאית במתכונתה הנוכחית, ולאתר הזדמנויות רכישה – במקום הזדמנויות מכירה. הבעלים שקיוו לממש נכסים הגיבו מיידית: בעלת המניות המרכזית בגיוון אימג'ינג, דסק"ש (46% ישירות ובאמצעות אלרון ו-RDC), הודיעה באותו יום שהיא מתחילה בחיפוש אחר קונה למניות שלה בחברה.
חברת RiT טכנולוגיות מקרית עתידים מכרה בסוף השבוע 3 מיליון מניות לציבור במחיר של 2 דולרים למניה. כך החברה דיווחה בסוף השבוע.
מניית RiT בנסד"ק בשבועות האחרונים
מדובר בגיוס הון מהציבור בהיקף כולל של 6 מיליון דולר (בלי לחשב את עמלות הגיוס). בעקבות הגיוס עלתה מניית החברה ב-9.6% והעניקה לחברה שווי של 16.7 מיליון דולר בנסד"ק. מכיוון שעד היום נמצאו רוב מניות החברה (יותר מ-80%) בידי המשקיע הרוסי סרגיי אניסימוב, הבעלים של חברת Stins Coman, פירוש הדבר שהוא דולל בכשליש מאחזקותיו.
מדוע המנייה בכל זאת בשפל?
למרות העלייה במחיר המנייה, ריט עדיין מפגרת אחרי השווי שהיה לה רק לאחרונה. בעקבות הגיוס האחרון עלתה מניית החברה ממחיר של כ-1.5 דולר למחיר של כ-1.7 דולר. אולם לפני שבועיים היא ניסחרה במחיר של 2.6 דולר ולפני כחצי שנה היא ניסחרה במחיר של 4 דולר למניה. אחת מהשאלות שהחברה צריכה לספק עבורן תשובה, היא מדוע צנחה מניית החברה לכמעט מחצית ממחירה שבוע לפני ההנפקה הציבורית.
התעלומה גוברת לאור העובדה שהצניחה במניות החברה החלה שבוע אחד בלבד לאחר פירסום התוצאות הרבעוניות, שדווקא הראו שיפור ברוב הפרמטרים. המכירות צמחו ב-54.1% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד והסתכמו בכ-3.3 מיליון דולר. ההפסדים ברבעון צומצמו ל-1.8 מיליון דולר בהשוואה לכ-2.8 מיליון דולר אשתקד.
בסך הכל, בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכמו הכנסות החברה בכ-8.2 מיליון דולר (צמיחה של 29.3% בהשוואה ל-2012). ההפסד הסתכם בכ-6.3 מיליון דולר, בהשוואה להפסד של 8.1 מיליון דולר אשתקד. ייתכן שהתנהגות המניה קשורה לרמת ההפסד הגבוהה, שכן במצב הנוכחי הגיוס האחרון מכסה את הפסדי החברה לעוד שלושה רבעונים בלבד.
ראוי לציין שבשנים האחרונות הגדיל אניסימוב את אחזקותיו בחברה באמצעות הלוואות המומרות למניות. בתשעת החודשים הראשונים של השנה קיבלה החברה מימון בהיקף של כ-8.5 מיליון דולר מחברת Stins Coman תמורת מניות. מדובר במניות שלמעשה דוללו במהלך הגיוס האחרון.
טכנולוגיית Beamcaster החדשה
בסוף חודש אפריל השנה חשפה החברה את טכנולוגיית Beamcaster החדשה, המאפשרת להחליף כבלי תקשורת ברשתות תקשורת מקומיות בתקשורת אופטית אלחוטית מהירה. הטכנולוגיה נחשפה לראשונה על-ידי Techtime עוד בשלבי הפיתוח הסודיים.
מערכת Beamcaster עוקפת את בעיית התקנת ושידרוג תשתיות כבלי התקשורת בחללים גדולים, ומאפשרת העברת נתונים במהירות גבוהה במיוחד באמצעות קישור אופטי דו-כיווני. שכן המוצר החדש מייצר תקשורת אופטית מבוססת לייזר בקו ישיר בין תחנת בסיס מקומית המותקנת על תקרת המבנה, לבין תחנת קליטה של המשתמש (המקבילה לשקע תקשורת בקיר). החברה עדיין לא דיווחה על רמת ההתקבלות בשוק של הטכנולוגיה החדשה.
מנכ"ל XtremIO, אהוד רוקח: "החלטנו לתכנן מערכת זיכרון חדשה לגמרי מהיסוד"
אהוד רוקח במעבדת הבדיקות של החברה. מאחוריו מסדים של זיכרונות פלאש
יצרנית פתרון האיחסון הגלובלית, EMC, החלה לאחרונה בשיווק עולמי של מערך זיכרון חדשני אשר פותח על-ידי חטיבת XtremIO הישראלית. מדובר בזיכרון מסוג חדש לחלוטין עבור תשתיות אירגוניות, בסיס נתונים וענן, המבוסס כולו רק על רכיבי זיכרון מסוג Flash. הטכנולוגיה החדשה מאפשרת לייעל פי 6 את אבטחת הנתונים, להכפיל פי ארבעה את מהירות התגובה של מערכי נתונים מסוג RAID, לצמצם משמעותית את נפח המידע שיש לשמור ולהרחיב את גודל הזיכרון כמעט ללא הגבלה.
מערך הזיכרון מבוסס מיחידת בסיס בשם X-Brick הכוללת מערך דיסקים מבוססי Flash בנפח כולל של 10 טרה-בייט (10TB). בשנה הבאה החברה תכריז על יחידת בסיס מורחבת בנפח של 250 טרה-בייט. כל יחידת בסיס מנוהלת על-ידי מחשב פנימי מבוסס אינטל. ניתן לחבר עד 128 יחידות בסיס זו לזו כדי לייצר מחסן נתונים גדול מאוד. בתצורת מערך כזה, כל מחשבי הבקרה מקושרים אחד לשני באמצעות תשתית תקשורת Infiniband מתוצרת חברת מלאנוקס, ומנהלים את מערך הנתונים כאילו הוא משמש יחידת זיכרון מאוחדת.
200 עובדים בגליל ים
מאחורי ההכרזה נמצאת טכנולוגיה ייחודית שפותחה בשנים האחרונות בחברת הסטארט-אפ הישראלית ExtermIO אשר הוקמה בשנת 2009 ונירכשה על-ידי EMC בשנת 2012. מדובר בעיסקת אקזיט מוצלחת במיוחד: החברה גייסה כ-20 מיליון דולר ממשקיעים, ועל פי פרסומים שונים, נמכרה ל-EMC תמורת כ-430 מיליון דולר. מאז רכישתה היא המשיכה בפיתוח הטכנולוגיה ומספר עובדיה צמח מ-40 עובדים לכ-200 כיום, ש-150 מהם מועסקים במבנה החברה בקיבוץ גליל ים בהרצליה.
גם כיום שומרת EMC על הזהות הייחודית של החברה: היא פועלת במתכונת של יחידה עיסקית עצמאית ושם המוצר שלה כמעט זהה לשמה של חברת הסטארט-אפ. בסיור של Techtime במעבדות החברה, הסביר המנכ"ל אהוד רוקח מהו הסוד שמאחורי הטכנולוגיה המהפכנית של XtremIO. לדבריו, החברה החליטה להתמודד עם צוואר הבקבוק המרכזי המעיק בשנים האחרונות של שוק איחסון הנתונים: "מערכות איחסון עובדות תמיד מול מחשבים, אולם בעוד שמהירויות המחשבים צמחו בכמה סדרי-גודל, מהירות הפעולה של דסקים קשיחים השתפרה בפחות מסדר גודל יחיד. הדבר יצר רעב עצום לשינוי בתעשייה.
יחידת הבסיס X-Brick
"הפתרון הזמין ביותר הוא שימוש ברכיבי זיכרון סמיקונדקטור מסוג Flash, הנמצאים היום במכשירים צרכניים כמו סמארטפונים וטאבלטים. בתעשייה כבר החלו להתמודד עם הצורך הזה, כאשר הגישה המרכזית היתה החלפת דיסקים קשיחים (המבוססים על דיסקית מגנטית מסתובבת ומחט קריאה) בדיסקים המכילים שבבי פלאש".
סוד ההצלחה: להתחיל מהיסודות
"כשהקמנו את חברת ExterIO החלטנו לתכנן מערכת זיכרון חדשה מהמסד, הבנויה מראש מתוך ידיעה שהיא תתבסס על רכיבי פלאש". הנחת המוצא הזו התבררה כנקודת זינוק לפיתוח סדרה של טכנולוגיות חדשות המייעלות את בסיס הנתונים. בתחילה נדמה היה שהן מתמודדות עם המאפיינים המיוחדים של רכיבי פלאש, אולם היום כבר ברור שמדובר בתפיסה חדשה של ניהול הזיכרון במרכזי נתונים.
כך למשל, אחד מהחסרונות הבולטים של רכיבי פלאש בהשוואה לדיסקים קשיחים הוא שברכיבים קיימת הגבלה של מספר הכתיבות לכל תא זיכרון, שבעוד שהדיסקים הקשיחים יכולים לכתוב (תיאורטית) אינסוף פעמים. כדי להקטין את מספר הכתיבות, החברה פיתחה סדרה של פתרונות.
פתרון XDP, למשל (XtremIO Data Protection), מבוססת על שיטה חדשה להגנה על הנתונים מתקלות (SSD failure). מדובר באלגוריתם חדש אשר התקורה שלו נמוכה משמעותית מאלגוריתמי התיקון הנפוצים בתעשייה. להערכת EMC, הוא מאפשר להגיע למיצוי כמעט מלא של הזיכרון, בהשוואה לפתרונות האחרים שבהם ביצועי הזיכרון מתחילים לרדת משמעותית כאשר המידע תופס 60%-80% מנפח הזיכרון.
מנגד, החברה החליטה למצות את היתרון הטמון בפרידה מהמבנה המכני של הדיסק הקשיח, וזה יכולת מובנית לטפל בבעיית כפילות המידע בזיכרון. רוקח: "היתרון של דיסק קשיח מבוסס על סיבוב מהיר של הדיסקית המגנטית, לכן הוא מבצע במהירות פעולות הקשורות בכתיבה ובקריאה סדרתית של המדע. כאשר צריך להקפיץ את מחט הקריאה ממקום למקום, מתחילות להתעורר בעיות. דיסק קשיח יכול לבצע עד 200 פעולות I/O, סעוד שכונן פלאש מבצע 100,000 פעולות בשניה".
הפלאש פתח אפשרויות חדשות למניעת כפילויות בזיכרון
היכולת לעבור במהירות מאתר לאתר בכל מרחב הזיכרון מאפשרת להתמודד בעיית כפילויות המידע בזיכרון. מדובר בבעיה מהותית בתחום ניהול המידע. בסיסי הנתונים בעולם כוללים שיעור עצום של כפילויות. במרכז הנתונים הארגוני קיימים עותקים זהים של מערכות הפעלה ויישומים בהתאם למספר המשתמשים, בעולם השרתים הווירטואליים, כל פתיחה של שרת חדש כרוכה בהעתקת קבצים גדולים מאוד וזהים. למעשה, הכפלתם. גם תכנים רבים, כמו למשל מסמכים, מועתקים בארגונים בהרבה מאוד עותקים.
"הפיתרון שלנו לבעיית ה-De-duplication מבוסס על מחשב המהווה חלק אינטגרלי מיחידת הזיכרון הבסיסית. המחשב עוקב אחר תהליך כתיבת המידע לזיכרון ובודק בזמן אמת האם המידע הזה כבר קיים בזיכרון. במידה וכן, הוא מסמן את המקום שבו קיים המידע, בלא צורך לשמור אותו פעם נוספת בזיכרון".
השימוש במחשב לא יוצר תקורה גדולה מדי על המערכת?
"המחשב מוסיף תקורה, אולם היא נמוכה יותר מהכפילות בזיכרון. כיום יש למחשבים כוח חישוב עצום, והוא מאפשר לנו להקטין את נפח הזיכרון הנידרש בכמה סדרי גודל. בתערוכת VM World האחרונה הקימה חברת VMWare אתר הדגמה והתנסות שהתבסס על חצי מסד 19", אשר כלל את הזיכרון שלנו. בשנה שעברה הם השתמשו בדיסקים קשיחים ונאלצו להביא לתערוכה 14 ארונות 19" בגובה של 2 מטר כל אחד – שנתנו עשירית מהביצועים".
אחרי ההסבר הזה אפשר להבין מדוע סגנית נשיא ו-CTO של ארגון המכירות ב-EMC העולמית, פטרישיה פלוריסי, אמרה החודש שטכנולוגיית XtreamIO, "מהווה בסיס לתשתיות המידע מהדור החדש". גם חברת IDC מסכימה שמדובר בתחום צומח: להערכתה הוא יגיע להיקף מכירות של 1.2 מיליארד דולר כבר בשנת 2015.
היו"ר היוצא של Eltek, ארז מלצר: "אני בטוח שיצחק ניסן יוביל את החברה לצמיחה"
ביומיים האחרונים הורגשה תנועה יוצאת דופן במניה של חברת Eltek מפתח-תקווה. התנועה החלה שלשום כאשר היקף המסחר במנייה גדל פי 15 בהשוואה לחודשיים האחרונים והמחיר עלה מכ-1.5 לכ-1.7 דולר למנייה. אתמול המגמה התחזקה בפתאומיות: מניית אלטק זינקה עם תחילת המסחר מכ-1.7 דולר לכמעט 2.7 דולר למנייה. בהמשך היום התמתנו הירידות, ובסוף יום המסחר היא התייצבה על מחיר של 2.13 דולר, המייצגים עלייה כוללת של כ-70%.
היום האחר הצהריים (ה') עם תחילת המסחר בנסד"ק ביצעה מניית החברה זינוק נוסף, למחיר של כ-3.7 דולר.
היום התבררה הסיבה: חברת אלטק דיווחה על תוצאותיה לרבעון השלישי של 2013 ומהן עולה שמדובר ברבעון הטוב ביותר של החברה מזה מספר שנים. הכנסותיה הסתכמו ב-12.8 מיליון דולר, בהשוואה להכנסות של 10.8 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2012. החברה דיווחה על רווח נקי של 585 אלף דולר, בהשוואה ל-135 אלף דולר ברבעון המקביל.
מניית אלטק בנסד"ק ביומיים האחרונים
בסך הכל, בתשעת החודשים הראשונים של 2013 הסתכמו המכירות ב-37.6 מיליון דולר, בהשוואה ל-34.3 מיליון דולר אשתקד. הרווח הנקי הסתכם ב-1.1 מיליון דולר (בהשוואה ל-1 מיליון דולר אשתקד).
היו"ר היוצא של אלטק, ארז מלצר (אשר ממשיך לכהן כדירקטור בחברה) אמר שהוא שמח לסיים את תקופת כהונתו כיו"ר עם רבעון כה ריווחי והכנסות שיא. "אני בטוח שהיו"ר הנכנס, יצחק ניסן, יוביל את החברה במסלול של צמיחה וריווחיות ויחזק את החברה כמובילה בתחום ייצור המעגלים המודפסים".
נשיא ומנכ"ל אלטק, אריה רייכרט, אמר שזהו הרבעון ה-11 ברציפות שבו החברה מדווחת על ריווחיות. "ההשקעה של ניסטק בחברה מעניקה תוקף נוסף להיותנו חברה מובילה בשוק המעגלים המודפסים גמישים-קשיחים, ותומכת בתוכניות הצמיחה שלנו לטווח הארוך".
בתחילת חודש נובמבר השנה הושלמה עיסקת ההשתלטות של קבוצת ניסטק על חברת אלטק. במסגרתה השקיעה ניסטק 2.3 מיליון דולר ברכישת מניות בעל השליטה יוסי מימן, וברכישה ישירה של מניות אלטק בהשקעה של 4.3 מיליון דולר. בסיום העסקה היא מחזיקה ב-50.5% ממניות החברה, ובעל השליטה בניסטק, יצחק ניסן, נכנס לתפקיד יו"ר אלטק.
התעלומה סביב המניה של חברת קמטק (Camtek) ממשיכה לעורר עניין, במיוחד לאחר שאתמול היא זינקה בנסד"ק ביותר מ-72% והגיעה למחיר של יותר מ-4.5 דולר. שווי השוק של החברה יותר מהוכפל בימים האחרונים והגיע לכ-137 מיליון דולר.
שלשום פירסמה חברת פריורטק, בעלת השליטה בקמטק, הודעה מיוחדת לפי בקשת רשות ניירת הערך, שלפיה לא ידוע לה על עיסקה מאחורי הקלעים בעניין קמטק. יכול להיות שמאחורי הזינוק במחיר המניה עומדת הכרזה קרובה של החברה, על השקת מערכת חדשה לייצור מעגלים מודפסים.
עדיין אין על כך הודעה רשמית של החברה, אולם במהלך שיחת הוועידה לפני שבועיים, גילה מנכ"ל החברה, רועי פורת, שהיא מתכננת להכריז על מדפסת תלת-מימדית ראשונה מסוגה בעולם, המסוגלת להדפיס מעגלים אלקטרוניים מודפסים (PCB). מדובר בחידוש מרענן אשר יכול להיחשב למהפכני בתעשייה השמרנית מאוד של ייצור מעגלים מודפסים.
מדפסת ההלחמות GreenJet של קמטק
לדבריו, "אנחנו מצויים במרחק שבועות בלבד ממתן כלי חדש בידי הלקוחות שתהיה לו השפעה גדולה מאוד על המכירות שלנו. עלינו לזכור שלמרות שטכנולוגיית ההדפסה התלת-מימדית קיימת בשוק, אולם תחום שלנו הדבר מעולם לא נעשה. ככל הידוע לי, אנחנו הראשונים שנציג מדפסת תלת-מימדית לתחום המעגלים המודפסים".
מדובר במדפסת שנועדה להדפיס מסיכות הלחמה על-גבי המעגלים, אשר מאפשרות לבצע הלחמות מדוייקות רק בנקודות שבהן המסיכה "פותחת חלונות". להערכת פורת, הטכנולוגיה החדשה מגדלה את שוק היעד של החברה בכ-600-700 מיליון דולר. ""אנחנו מצפים לראות צמיחה ארוכת טווח בעקבות השקת המוצר החדש".
מניית קמטק בימים האחרונים. האם המשקיעים ממתינים למדפסת התלת-מימדית?
ככל הנראה מדובר במוצר הקשור למערכת הצביעה GreenJet שפותחה בחברה במהלך שנת 2011. מדובר במדפסת הזרקת דיו המשלבת יכולות של מערכת בדיקה ויזואלית אוטומטית (AOI). היא מיועדת לצבוע את המעגלים המודפסים בצבע ירוק, המאפשר לבצע הלחמות רק בנקודות שנקבעו מראש (נקודות שלא נצבעו בצבע הירוק). במקומות שבהן מצופה המעגל בצבע ירוק, הצבע דוחה את משחת ההלחמה.
במקורה, הטכנולוגיה פותחה בחברת Printar מרחובות, אשר נירכשה על-ידי קמטק בשנת 2009 תמורת 2.5 מיליון דולר. אחרי העיסקה המשיכה קמטק את תהליך הפיתוח. מכל מקום, עדיין לא ברור האם ההכרזה הצפויה היא של מערכת GreenJet או של מערכת אחרת המבוססת על הטכנולוגיה שלה.
עבור המשקיעים, זו כנראה סוגיה שולית. מתמונת המצב במניית קמטק, נראה שהם מביעים אמון מוחלט במדפסת התלת-מימדית.
לאחר תקופה ארוכה של שמועות והכחשות, אישרה חברת אפל שהיא רוכשת את חברת PrimeSense הישראלית, הנחשבת לחלוצת טכנולוגיות זיהוי המחוות התלת-מימדיות, תמורת כ-350 מיליון דולר.
ינון ברכה (מימין) ואביעד מייזלס
גם האישור נעשה בסגנון מיוחד במינו: אפל לא פירסמה הודעה רשמית ולא דיווחה על העיסקה לבורסה. במקום זאת העניקה דוברת החברה אישור בעל-פה למספר כלי תקשורת מובילים, דוגמת וול-סטריט ג'רנל, פורבס, פייננשל טיימס ו-CNET. לאישור הטלפוני צורף טקסט קבוע וכמעט חסר משמעות: "מדי פעם אפל רוכשת חברות טכנולוגיה קטנות, ואנחנו לא דנים בתוכניותינו לגביהן".
חברת PrimeSense מרמת החייל פיתחה טכנולוגיית חישה תלת מימדית המשמשת לזיהוי מחוות. הטכנולוגיה מבוססת על שידור קרינה אינפרא אדומה אל הסביבה הקרובה וקליטתה באמצעות חיישן CMOS . ההקרנה מבוססת על פטנט של החברה בשם Light Coding. המידע המקודד מועבר אל מעבד SoC ייעודי של החברה, שבו מופעלים אלגוריתמים המנתחים את האותות החוזרים ומחלצים מהם מידע תלת-מימדי כדי להפעיל מכשירים באמצעות מחוות.
מיקרוסופט פתחה את השער
החברה הוקמה על-ידי הנשיא אביעד מייזלס ומנוהלת על-ידי ינון ברכה. היא הגדירה לעצמה יעד שאפתני: "היעד שלנו הוא לספק את המוח המרגיש (Sensing Brain) לכל המכונות הזקוקות לחישה: החל מטלפונים ניידים, רובוטים וכלה במכוניות", אמר מייזלס בראיון ב-2010.
ההצלחה הגדולה ביותר של החברה היתה החלטתה של חברת מיקרוסופט לשלב את הטכנולוגיה שלה בקונסולת המשחקים Kinect. בעקבות מיקרוסופט אימצו חברות נוספות את הטכנולוגיה. יצרנית המחשבים ASUS הוציאה את ערכת החישה Xtion לשימושים ביתיים, הכוללת רשת אלחוטית וחיישן התנועה של פריימסנס, וחברת iRobot שילבה את החיישן של פריימסנס ברובוט הרפואי AVA המותקן במספר מרפאות ובתי חולים.
שבב זיהוי המחוות של PrimeSense לאבזרים ניידים
אולם שיתוף הפעולה עם מיקרוסופט הסתיים בעקבות רכישת חברת Canesta מסאניווויל, קליפורניה. מיקרוסופט רכשה ממנה את הטכנולוגיה של ממשק משתמש טבעי (Natural User Interfaces), המבוסס על פיענוח המחוות התלת-מימדיות של המשתמש. בכך הסתיים הרומן של PrimeSense עם מיקרוסופט.
מה הן התוכניות של אפל?
בשוק יש הערכות שונות לגבי כוונותיה של אפל בנוגע לרכישת PrimeSense. חלק מההערכות מתמקדות במכשיר Apple TV ולפיהן אפל מתכננת לספק לה יכולת זיהוי מחוות. הערכות אחרות מתקדות בפלטפורמות הניידות של אפל, ומתבססות על העובדה שבתחילת 2013 חשפה PrimeSense את ערכת השבבים PS1080, המאפשרת ליישם את הטכנולוגיה באבזרים ניידים.
להערכת Techtime, שתי ההערכות נכונות ושגויות בו-זמנית. חברת אפל היא חברה בעלת גישה אסטרטגית ושואפת למזג את כל המוצרים שלה במסגרת של פלטפורמות מאוחדות. כך, למשל, כאשר רשמה בתחילת ספטמבר פטנט לטעינה אלחוטית של מכשירים אלקטרוניים, היא הגדירה אותו אופן כולל התואם לכל המוצרים שלה. ככל הנראה, אפל מתכננת להוסיף יכולת זיהוי מחוות תלת-מימדית לכל מוצריה, והדבר יבוא לידי ביטוי גם באבזרים הניידים, גם במכשיר הטלוויזיה, גם במחשבים השולחניים וגם במערכות ההפעלה שלה.
עדיין לא ברור כיצד יתבצע המיזוג, אולם במונחי אקזיט מדובר בעיסקה לא רעה: עד היום גייסה החברה כ-84 מיליון דולר מהקרנות סילבר לייק (שזו היתה השקעתה הראשונה בישראל), ג'נסיס, ג'מיני וקיינן פרטנרס. החברה מעסיקה 150 עובדים. הגיוס האחרון שלה בשנת 2011 נעשה לפי שווי חברה של יותר מ-200 מיליון דולר.
מנכ"ל CSR ישראל (לשעבר צורן), ד"ר יצחק שנברג, פורש מהתפקיד לאחר כ-20 שנים בחברת צורן ושנתיים נוספות כמנכ"ל CSR ישראל וסגן נשיא בכיר ב-CSR העולמית.
זאב ריץ'
במקומו ימונה זאב ריץ' (43) לתפקיד מנכ"ל CSR ישראל. החילופים ייעשו ב-1 לינואר 2014. ריץ' הצטרף לצורן לפני כארבע שנים כדי להוביל את פעילות ההנדסה של קבוצת Home Entertainment. בעקבות מכירת צורן ל-CSR בשנת 2011 תמורת 484 מיליון דולר, הוא מונה להוביל את ארגון ההנדסה של פעילות ה-System on Chip. לפני מספר חודשים הוא קיבל אחריות כוללת על פעילות ה-Architecture & Digital Design של החברה הגלובלית.
לפני שהצטרף לצורן, שימש ריץ' בתפקדי הנדסה וניהול במשך 12 שנים בחברת מארוול (Marvell). הוא בוגר תואר ראשון בהנדסת חשמל מאוניברסיטת ת"א.
ד"ר יצחק שנברג
לדבריו, CSR ישראל קיבלה לאחרונה הסמכה כמרכז הפיתוח הראשי של CSR העולמית לתחום הדיגיטל. "אחד היעדים החשובים שלנו הוא לחבר את האתר בישראל ל-CSR הגלובלית, לפתוח אופקים לתחומים חדשים ולשתף את העובדים שלנו בישראל בפעילויות וטכנולוגיות חדשות הקיימות ב-CSR העולמית".
חברת CSRהבריטית היא ענקית תכנון שבבים המעסיקה כ-2,100 עובדים בעולם ונסחרת בבורסה של לונדון לפי שווי של כ-1.3 מיליארד דולר. לאחר רכישת צורן היא הגדילה את מכירותיה מכ-845 מיליון דולר ב-2011, ליותר ממיליארד דולר ב-2012. כיום מעסיק מרכז הפיתוח הישראלי במת"ם בחיפה כ-300 עובדים.
אסטרטגיית הווידאו החדשה
בביקור של Techtime בחברה לפני כחצי שנה, התברר שמרכז הפיתוח הישראלי של חברת CSR עומד בראשה של אסטרטגיה חדשה של החברה לכיבוש שוק הווידאו בעולם, המבוססת על משפחת מעבדי Camera On A Chip מתוצרתה. היעד הוא להיות המותג המוביל בתחום הרכיבים למצלמות וידאו ומצלמות וידאו IP.
אסטרטגיית הווידאו מבוססת על מעבדי COACH שפותחו בחברת צורן. בימים אלה נמצא בייצור המוני המעבד COACH 14 כאשר שני הדורות הבאים, COACH 15 ו-COACH 16 נמצאים כעת בשלב התכנון. זה האחרון מיועד להיות מוצר הדגל של החברה: הוא תומך במצלמות סטילס באיכות גבוהה (DSLR ו-DSC), וידאו באיכות Full-HD ובכל התקנים המקובלים כמו mp4, AVCHD, iFrame ועוד.
המאמץ של אינטל לדחוף את תעשיית ייצור השבבים לעבור מייצור שבבים על-גבי פרוסות סיליקון בקוטר של 300 מ"מ לפרוסות גדולות יותר בקוטר של 450 מ"מ דוחף את יצרניות ציוד הבדיקה ובקרת התהליך (מטרולוגיה) לקצה גבולות יכולת החדשנות.
שבב הסיליקון שעליו יוצרו מעבדי סנדי ברידג' של אינטל
כך למשל, במהלך המושב על רובוטיקה בתעשיית השבבים שנערך היום במסגרת הכנס הישראלי הרביעי לרובוטיקה (ICR 2013) במלון דן פנורמה בתל-אביב, התברר שמאחורי הקלעים מתנהלים מגעים בין שלוש יצרניות ציוד המטרולוגיה הפועלות בישראל – אפלייד מטיריאלס, נובה ו-KLA ישראל – שנועדו לבצע החלפה של ידע טכנולוגי בתחום התהליך הרובוטי האחראי להבאת פרוסות הסיליקון אל מתקן הבדיקה והחזרתו אל קו הייצור.
הבעייה אינה פשוטה. מכונת הבדיקה צריכה לקבל את פרוסת הסיליקון מקו הייצור, לבצע בדיקה מהירה מבלי לגרום לה נזקים או ללכלך אותה, ולהחזיר אותה במהירות אל הקו בלא להאט את תהליך הייצור.
כאשר מדובר בפרוסות סילקון גדולות כמו פרוסות 450 מ"מ, הבעיה נעשית קשה. להערכת יורם עוזיאל, דירקטור לטכנולוגיות חדשות בחברת אפלייד מטיריאלס, התהליך דורש רובוטיקה מדוייקת מאוד ומגע מינימלי עם פרוסת הסיליקון. "במקומות שבהם הרובוט נוגע בסיליקון, נוצרות נקודות לכלוך אשר יכולות לייצר בעיות אמינות שלבי הייצור הבאים של הרכיב".
רובוטיקה ישראלית
"המערכת צריכה להיות יציבה מאוד. כיום ההערכה היא שנצטרך לספק יציבות ברמה של 1 ננומטר למשך 30 שניות. הדבר הזה קשה מאוד מכיוון שכאשר מניעים מערכת מכנית השוקלת 100 ק"ג היא מזעזעת את כל מכונת הבדיקה". לדבריו, לחוסר היציבות יש השלכות נוספות: היא פוגעת באיכות התמונה הנמדדת. "ניתן אומנם להמתין עד שהמערכת תתייצב, אולם הדבר מאריך את משך הבדיקה".
חלק מאתגרי הרובוטיקה בציוד בדיקת שבבים. מתוך המצגת של יורם עוזיאל
נשיא חברת KLA ישראל, עמי אפלבאום, גילה שמרכז הפיתוח של החברה בישראל פיתח פיתרון חדש המחליף את הרובוטים המורכבים והאיטיים המצויים היום בשימוש במערכות הבדיקה בתעשייה. "החלטנו להתמקד בפיתרון המסורתי המתייחס אל תהליך הגשת הפרוסות כאל תהליך המתבצע בשולחן XY, ופיתחנו רובוטיקה מהירה אשר מאפשרת להחליף את הפרוסות בתוך 2 שניות בלבד. כאשר אנחנו משתמשים בה עבור פרוסות סיליקון של 300 מ"מ, אנחנו מגיעים לקצב של יותר מ-300 פרוסות בשעה".
נובה מוותרת מראש
מנהל פיתוח החומרה של חברת נובה (Nova), אילן פסטרנק, הודה שהחברה לא עוסקת בפיתוח המודול הרובוטי של מכונות הבדיקה שלה, אלא מתמקדת בתהליך הבדיקה עצמו. את הרובוטים היא רוכשת מספקיות מתמחות. "המסה של פרוסות 450 מ"מ (כ-340 גרם) גדולה פי 2.5 מהמסה של פרוסות 300 מ"מ וצריך להניע אותן במהירות של 700 מטר לשנייה. אנחנו מחפשים כעת פתרונות הנעה ואחיזה ללא מגע בפרוסות הסיליקון, ופנינו גם ל-KLA לברר אפשרות להשתמש ברובוט שלהם".
בשיחה שהתפתחה בסיום המושב, התברר שמתקיימים גם דיונים דומים גם בין אפלייד מטיריאלס לבין KLA על שימוש ברובוט של KLA, אולם הם צריכים להיסגר בדרגי הנהלה בכירים מאוד בשתי החברות.
ישראל מחזיקה בשליש מהשוק העולמי
המצב אינו מפתיע, שכן מדובר בחברות שהן גם מתחרות אחת עם השניה וגם רגילות לשתף פעולה אחת עם השנייה. חלק גדול משיתוף הפעולה נעשה באמצעות מאגדים של המדען הראשי במשרד התמ"ת, דוגמת מאגד IMG-4. להערכת עוזיאל, תעשיית המטרולוגיה הישראלית מחזיקה בכ-30% מהשוק העולמי, עם מכירות של יותר מ-1.5 מיליארד דולר בשנה.
אתגר ה-450 מ"מ מעיק על כל תעשיית המטרולוגיה, שכן הוא דורש להתמודד עם בעיות חדשות בתנאים קשים יותר מבעבר. כך למשל, בתעשייה מעריכים שרוב השבבים אשר ייוצרו בפרוסות הגדולות יהיו בגיאומטריה של 10 ננומטר. שכן מטרת המעבר היא להוזיל את עלות הייצור של הרכיב הבודד, ומספר השבבים הגדול יותר המיוצר על-גבי בכל פרוסה גדולה מקטין את עלות הייצור של כל רכיב בודד. לכן חברת אינטל דורשת שתוספת עלות הייצור לא תעלה על 30% בהשוואה לעלות הנוכחית.
מבחינת חברות הבדיקה, הדבר יוצר שפע של קשיים: הן צריכות לבצע הרבה יותר בדיקות בכל מחזור, ופירוש הדבר שהן מתחילות להתמודד עם בעייה של עוצמת מיחשוב זמינה. הפרוסות הגדולות הן אלסטיות והדבר מקשה של הרכשת תמונה ברורה ומדוייקת. לשם המחשה, פרוסת 450 מ"מ עשויה לשקוע למרחק של 0.3 מ"מ רק בגלל משקלה העצמי. וכמובן, הן גם צריכות לפתח טכנולוגיות בדיקה אמינות לתהליכים קטנים מ-10 ננומטר.
מנכ"ל Ceragon עירא פלטי: "השינוי במבנה החברה יחזיר אותנו לריווחיות"
עירא פלטי
בעקבות סיום פרוייקט הפיתוח של ארכיטקטורת IP-20 החדשה, החליטה חברת סרגון (Ceragon) לצמצם את תשתית המחקר והפיתוח שלה בעולם.
במסגרת זאת נודע שהחברה תפטר 200 עובדים בעולם, מהם כ-60 עובדים בישראל.
מדובר בגל הפיטורים הגדול השני בחברה. בתחילת שנת 2011 היא פיטרה כ-200 עובדים בעקבות רכישת חברת Nera הנורווגית. גם אז רוב העובדים שפוטרו לא היו מישראל, וגם אז הם נעשו במסגרת תהליך של איחוד מחלקות (עקב מיזוג החברות).
חיסכון של 25 מיליון דולר
בתחילת השבוע דיווחה החברה על תוצאותיה הכספיות: המכירות ברבעון השלישי של 2013 הסתכמו בכ-92 מיליון דולר, ירידה של 21% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. החברה הפסידה ברבעון 2.2 מיליון דולר. תחזית המכירות של החברה לרבעון האחרון של שנת 2013 היא של 85-95 מיליון דולר.
הקיצוצים נועדו להפחית את הוצאות החברה ב-15% ויביאו לחיסכון שנתי של 25 מיליון דולר. כיום מעסיקה החברה כ-1,200 עובדים, מתוכם קצת יותר מ-300 עובדים בישראל.
בנוסף לפיטורי עובדים, כולל הארגון מחדש איחוד של צוותי מחקר ופיתוח, איחוד צוותי פיתוח עם צוותי הנדסה ואיחוד משרדי מכירות בכמה אתרים בעולם. פעילויות מרכז המחקר והפיתוח ומחלקת התמיכה הפועלות מברגן, נורווגיה, יועברו לתל-אביב ולרומניה. לא יתבצעו שנויים בתחום המכירות והתמיכה בשוק הביטחוני הפועלות מנורווגיה.
הארגון מחדש כולל גם העברת פעילויות תמיכה בלקוחות בחלק ממדינות אירופה, אפריקה ואמריקה הלטינית למרכז תמיכה הפועל בסלובקיה. החברה גם תצמצם את מספר העובדים במחלקות תומכות, דוגמת משאבי אנוש, תשתיות IT וכספים. בסך-הכל, סרגון מעריכה את עלות הארגון מחדש והפיצויים לעובדים בכ-18-21 מיליון דולר. התהליך מתחיל ברבעון הזה וצפוי להסתיים במחצית הראשונה של 2014.
סרגון מהמרת על פלטפורמת IP-20
הארגון מחדש יוצא לפועל עם סיום הפיתוח של פלטפורמת IP-20 החדשה, ותחילת השיווק שלה. הפלטפורמה החדשה פותחה לאורך כשלוש שנים ומבוססת של שני חידושים מרכזיים של החברה: הטמעת מעבד תקשורת רב-עוצמה (שמאפייניו נשמרים בסוד) המשולב בתוך כל מוצרי המשפחה, ופיתוח מערכת הפעלה עצמית של סרגון, בשם CeraOS. ייחודה הגדול: היא מאפשרת לנהל באמצעות תוכנה את תשתית תימסורת המיקרוגל של חברות התקשורת.
משפחת המוצרים החדשה של סרגון
סגן נשיא לאסטרטגיה בחברה, רן אביטל, הסביר ל-Techtime שמערכת ההפעלה מאפשרת ליישם תכונות חדשות לחלוטין שלא היו בשימוש עד היום בתשתיות המיקרוגל. "קיימים הרבה מאוד צרכים שאי-אפשר היה להתמודד איתם בלי יכולת תיכנות של הרשת (Software Defined Network). מזג אוויר סוער או גשמים, למשל, פוגעים באיכות השידור, וכדי לשמור עליו צריך להוריד את רמת המודולציה ורוחב הפס. ברשתות קבועות קשה היה לבצע זאת, אולם יכולות SDN החדשות מאפשרות לבצע את הפעולה בצורה פשוטה ממרכז הרשת, ולהפנות את עודף הקיבולת ליעדים אחרים".
נשיא ומנכ"ל החברה, עירא פלטי, הסביר בשיחת הוועידה לאחר פירסום התוצאות, שהארגון מחדש מתאפשר בעקבות סיום פרוייקט הפיתוח. "השינוי במבנה החברה יחזיר אותנו לריווחיות ויתמוך בצמיחה של 25% במכירות". להערכתו, השוק ייאמץ את הפלטפורמה החדשה בהדרגה, וכבר ברבעון האחרון של 2014 יהיו כ-50% מההזמנות עבור פלטפורמת IP-20.
בוב דובקין: "האנלוג תמיד היה 15% מהשוק, ותמיד יש מחסור במהנדסי אנלוג"
דובקין מתפעל מהקסם האנלוגי על רקע הסכימה של LT3081
אחת מהתופעות המעניינות בעידן הדיגיטלי היא שככל שמתרבה מספר המוצרים שעוברים מפעולה במתכונת אנלוגית למתכונת דיגיטלית, גדל שוק הרכיבים האנלוגיים. למעשה, הצורך כל-כך חזק, שקיים היום בשוק מחסור במהנדסים המתמחים באלקטרוניקה אנלוגית.
במהלך ביקור של Techtime בהנהלת חברת Linear Technology בסן חוזה, קליפורניה, אמר אחד ממייסדי החברה ומי שנחשב לגורו בתחום האלקטרוניקה האנלוגית, בוב דובקין, שהוא לא מבין מדוע יותר מהנדסים המחפשים עבודה לא פונים לתחום האנלוגי. "השוק האנלוגי תמיד היה 15% משוק האלקטרוניקה, אבל חברות אנלוג לא מקבלות 15% ממהנדסי האלקטרוניקה. לכן תמיד יש מחסור בתעשייה במהנדסי אנלוג".
מעגלים זו אמנות
דובקין היה הממציא של מייצב המתח המבוסס על מקור זרם, LT3081, הנמצא עד היום בשוק. הוא הציג את מגבר השרת הראשון בתעשייה, LT1001, אשר הומצא בחברת Linear לפני 30 שנה ועד היום נימכר בכמויות גדולות מאוד על-ידי החברה. "אם תסתכלו על התכנון שלו, תוכלו לזהות מגע של גאונות. היופי שלו בולט מכל כיוון. מהנדס אנלוג טוב הוא קודם-כל אמן. הרבה מאוד מהמהנדסים הטובים ביותר הם טכנאים שהפכו למתכננים". למעשה, הוא דיבר על אהבה. "רוב מהנדסי האנלוג שאני מכיר שיחקו בילדותם במעגלים החשמליים".
גבולות המיזעור של מעגלים אנלוגיים
במהלך הפגישה, הוא סיפק כמה אבחנות מעניינות על התפתחות תעשיית האלקטרוניקה האנלוגית: "רוב הייצור שלנו נעשה בתהליך של 1.5 מיקרון, משום שמתחת לזה רוב המוצרים האנלוגיים לא מחזירים את ההשקעה. צריך לזכור שכאשר עובדים במתחים של 5-15 וולט, אין טעם להקטין את המעגלים כי לא מרוויחים מזה דבר".
מנקודת המבט הייחודית שלו, גם ההתפתחות של רכיבים מעורבים (אנלוגיים ודיגיטליים) מקבלת אור מיוחד: בשנות ה-80 הופיעו הטרנזיסטורים הראשונים מסוג CMOS. מכיוון שקשה יותר לייצר מעגלים דיגיטליים המבוססים על טכנולוגיות בי-פולאריות, נוצר צורך לייצר מעגלים אנלוגיים המבוססים על CMOS בתוך השבבים הדיגיטליים".
רשת Mesh מדלגת
במהלך הביקור חשפה החברה כמה התפתחויות טכנולוגיות מעניינות, בהן הרחבת פעילותה בתחום רשתות החיישנים האלחוטיות, והכריזה לאחרונה על רכיב קצירת אנרגיה המאפשר להפעיל רשתות בעלות מאות ואלפי חיישנים ללא שימוש במקורות מתח חיצוניים.
החברה נכנסה לתחום בשנת 2011 בעקבות רכישת חברת Dust Networks תמורת 24.5 מיליון דולר. הרשתות החדשות יכגולות לפעול גם ללר קציר אנרגיה, כאשר הסוללה המוצמדת לכל נקודת קצה מאפשרת פעולה לאורך חמש שנים ברציפות.
הדגמה של נקודת קצה ברשת Mesh הקוצרת אנרגיה מזעזועים ורעידות
רוס יו, מנהל השיווק של חטיבת Dust, סיפר שהשבבים מיועדים לאפשר בניית רשתות דלות תחזוקה ואמינות מאוד. הרשתות האלחוטיות בנויות מנקודות תקשורת (Nodes) המקושרות אל מנהל רשת מקומי אשר יכול לטפל בכ-100 נקודות קצה. ניתן לקשר שבבי ניהול אחד אל השני, ולהקים במהירות רשתות המונות אלפני נקודות קצה.
כאשר הרשת משתמשת בבקר ההספק לקליטת אנרגיה קצורה, אורך החיים שלה הוא כמעט אינסופי. יו: "המשדרים משדרים את האותות בתדר נמוך מאוד כדי לחסוך באנרגיה. כאשר קיימות הפרעות תקשורת, הם מדלגים בתדר ומשדרים את המידע לצומת אחרת ברשת, ומבטיחים העברת תקשורת תקינה".
רשתות אלה החלו להיכנס לשימוש בתחומים מגוונים: בקרת מצב בלמים ברכבות, בקרת הטמפרטורה בנקודות שונות בחדרי שרתים, ניטור מצבם של מתקני תשתית באזורים מרוחקים וקשים לגישה ועוד. לאחרונה החברה הכריזה על שבב התקשורת LTC3330 ועל שבב קצירת האנרגיה LTC5800 המאפשרים לפרוס במהירות רשתות תקשורת אלחוטיות הפועלות במתכונת של Smart Mesh.
מבט חדש על גשר הדיודות הישן
מנהלת קבוצת האותות המעורבים, אליסון סטיר, הציגה חידוש עקרוני בתחום הקלאסי ביותר של האלקטרוניקה האנלוגית: גשר דיודות אידיאלי שלא מתבזבז עליו הספק. בדרך-כלל מיישרים זרם חילופין באמצעות גשר הכולל ארבע דיודות. כתוצאה מכך בכל מחזור מתבזבז הספק על 2 דיודות (1.4 וולט).
אליסון סטיר מדגימה גשר דיודות עם אפס הפסדי הספק
ביישומים רגישים להספק, כמו למשל במערכות אספקת כוח באמצעות קווי איתרנט (PoE), נעשה שימוש בשני גשרי דיודות (גשר אחד מיעד לקו גיבוי). הגשר החדש שחברת Linear המציאה, מבוסס על ארבעה טרנזיסטורי FET ועל הבקר החדש LT4321, אשר מנהל את תהליך היישור ומצליח לאפס כמעט לחלוטין את ההפסדים בשלב יישור המתח.
כיצד לאלף סוללה סוררת
מנהל קו מוצרי הספק, טוני ארמסטרונג, הציג פיתרון חדש לבעיה אנלוגית ישנה: כיצד להתמודד עם הצורך לטעון מערך סוללות (Battery Stack). מדובר בבעיה הזוכה לתשומת לב מעטה. סוללות רבות באבזרים ניידים (ובמערכות גדולות דוגמת כלי-רכב חשמליים) מורכבות למעשה ממערך של 2, 4, או יותר סוללות.
שינויים זעירים בייצור גורמים להפסדים גדולים בהספק
הבעיה היא שעם הזמן, חלים שינויים בזמני הטעינה והפריקה של כל אחת מהסוללות, כאשר חלק מהן מתחילות להתפרק ולהיטען מהר יותר משאר הסוללות. כתוצאה מכך מתקצר אורך חיי מערך הסוללות: כאשר אחת מהסוללות מסיימת את תהליך הפריקה, כל המערך מפסיק לספק אנרגיה למכשיר, גם כשנותרה אנרגיה אגורה בסוללות האחרות.
"גזילת" אנרגיה
התהליך חוזר על עצמו גם בכיוון ההפוך: כאשר סוללה הניטענת במהירות מגיעה לשיא הטעינה, כל המערך מפסיק את הטעינה, למרות ששאר הסוללות במערך לא ניטענו במלואן. כדי להתמודד עם הבעיה הזו הציגה חברת Linear שני רכיבים חדשים, LTC3300 ו-LT8584 המבצעים איזון (Active Balancing) בין הסוללות במערך.
טוני ארמסטרונג: "הרכיבים מקבלים אינדיקציות מרכיב ניטור של Linear העוקב אחר הטעינה של תאי הסוללות, ומאזנים את הטעינה. כלומר, נוטלים אנרגיה מהתאים החזקים ומזריקים אותה לתאים החלשים. התוצאה היא קבלת יותר הספק וזמני עבודה ארוכים יותר של הסוללות".
אודות Linear
חברת Linear היא אחת מענקיות השבבים האנלוגיים. החברה הוקמה בשנת 1981 על-ידי קבוצה של מהנדסים שפרשו מחברת נשיונל סמיקונדקטורס. עד היום היא פיתחה כ-7,500 רכיבים אנלוגיים שונים. מכירותיה בשנה האחרונה הסתכמו בכ-1.3 מיליארד דולר. החברה מעסיקה כ-4,300 עובדים וניסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של 9.6 מיליארד דולר. בישראל היא מיוצגת על-ידי חברת אבנט.
הביקור בהנהלת linear Technology נעשה במסגרת פרוייקטEuroPRESS.
אנו עושים שימוש בקבצי עוגיות לצרכים שיווקיים ושיפור חוויית השימוש באתר. איסוף המידע באתר נעשה באופן אנונימי, למעט בטפסי יצירת קשר והרשמה לניוזלטר בהם אתם מתבקשים למלא פרטים אישיים. אנו עושים שימוש במגוון תוכנות לאיסוף וניתוח אנליטי של הנתונים באופן אנונימי לרבות: גוגל אנליטיקס, פייסבוק פיקסל ועוד.
What personal data we collect and why we collect it
We collect anonymous data on visitors in this website for business purposes such as enhancing user experience, digital marketing and search engine optimization.
We collect personal data such as email address and names on various forms – all forms present in this website include consent checkboxes and clear reason for collecting the data: general inquiries on our products, newsletter subscription, professional inquiries job applications. All forms are designed in accordance with GDPR requirements.
Comments
When visitors leave comments on the site we collect the data shown in the comments form, and also the visitor’s IP address and browser user agent string to help spam detection.
An anonymized string created from your email address (also called a hash) may be provided to the Gravatar service to see if you are using it. The Gravatar service privacy policy is available here: https://automattic.com/privacy/. After approval of your comment, your profile picture is visible to the public in the context of your comment.
Media
If you upload images to the website, you should avoid uploading images with embedded location data (EXIF GPS) included. Visitors to the website can download and extract any location data from images on the website.
Contact forms and newsletter
We use Gravity Forms as our platform of choice for all forms present in this website. Forms present in this website have been modified to fit GDPR requirements.
Unless specifically specified and approved by visitor, we do not use the collected data for marketing purposes.
We use Mailchimp to collect email addresses and send periodical marketing materials to our customers.
Handling and management of all email addresses and mailing operations is conducted under GDPR terms and guidelines provided by Mailchimp.
All subscribers are able to change their subscriptions preferences or unsubscribe at any given time.
Techtime has accepted the Data Processing Addendum agreement provided by Mailchimp for all its Mailchimp accounts.
All our lead collection forms have been altered in accordance with GDPR requirements and now include unchecked checkboxes in order to accept the explicit consent of the user prior to form submission.
Cookies
If you leave a comment on our site you may opt-in to saving your name, email address and website in cookies. These are for your convenience so that you do not have to fill in your details again when you leave another comment. These cookies will last for one year.
If you have an account and you log in to this site, we will set a temporary cookie to determine if your browser accepts cookies. This cookie contains no personal data and is discarded when you close your browser.
When you log in, we will also set up several cookies to save your login information and your screen display choices. Login cookies last for two days, and screen options cookies last for a year. If you select “Remember Me”, your login will persist for two weeks. If you log out of your account, the login cookies will be removed.
If you edit or publish an article, an additional cookie will be saved in your browser. This cookie includes no personal data and simply indicates the post ID of the article you just edited. It expires after 1 day.
Embedded content from other websites
Articles on this site may include embedded content (e.g. videos, images, articles, etc.). Embedded content from other websites behaves in the exact same way as if the visitor has visited the other website.
These websites may collect data about you, use cookies, embed additional third-party tracking, and monitor your interaction with that embedded content, including tracing your interaction with the embedded content if you have an account and are logged in to that website.
Analytics
We use Google Analytics regularly for monitoring user behavior and traffic sources and utilize the gathered information for enhancing user experience and for business purposes.
The use of Google Analytics in done according to GDPR terms and guidelines provided by Google.
Legal Entity: Techtime.
Primary Contact (a.k.a. “Notification Email Address”): [email protected] – this email is designated for receiving notices under the Google Ads Data Processing Terms.
Who we share your data with
We use various cloud platforms and third party providers for the purpose of operating this website.
We do not share or sell your data for any commercial purpose other than specified above.
We use the following processors for the operating this website and executing related digital marketing campaigns:
WP Engine – Hosting Provider
Cloudflare – Cloud based security and web performance processor.
Google Cloud Platform – data centers provider for WP Engine
Sucuri – Website security provider
Mailchimp – Newsletter service provider
Google Analytics, Adwords, Webmasters
Facebook – We use Facebook for advertising and place tracking code on our website for enhancing digital marketing campaigns (i.e – Facebook Pixel).
Planwize Ltd – Digital Marketing Agency.
How long we retain your data
If you leave a comment, the comment and its metadata are retained indefinitely. This is so we can recognize and approve any follow-up comments automatically instead of holding them in a moderation queue.
For users that register on our website (if any), we also store the personal information they provide in their user profile. All users can see, edit, or delete their personal information at any time (except they cannot change their username). Website administrators can also see and edit that information.
What rights you have over your data
If you have an account on this site, or have left comments, you can request to receive an exported file of the personal data we hold about you, including any data you have provided to us. You can also request that we anonymize or erase any personal data we hold about you. This does not include any data we are obliged to keep for administrative, legal, or security purposes.
Request for Receiving Data Associated with One’s Email Address
Users may request to receive access to all related information submitted to this website for their review.
In accordance with GDPR compliance, user may further request the anonymization of such data.
In order to request access for all data associated with a given email address, users may submit the request here. Users then receive an email with a link to a page with all related information.
The link is valid for 24 hours. Users may submit additional request for the same email address once in every 24 hours.
A request for anonymization should be sent separately: User may select the data he or she wishes the site owner to anonymize so it cannot be linked to his or her email address any longer. An email confirmation will be sent once linked data has been successfully anonymized.
Where we send your data
Visitor comments may be checked through an automated spam detection service. All our processors and third party providers comply with GDPR requirements and apply privacy by design and necessary measure to ensure that personal data is being processed and handled in accordance with requirements. The list of our third party service providers and processors is listed above.
Contact information
For all privacy-specific concerns inquiries, you may contact us at [email protected]
How we protect your data
We use rigorous practices in order to protect our website and data collected, as well as world class cloud and hosting providers.
Communication between visitor and the server is encrypted using SSL.
The site is protected with web application firewall and is undergoing daily security scans, regular software updates by a dedicated team in order to minimize the risk of data breach.
What data breach procedures we have in place
Once a data breach is detected, our providers execute a dedicated standard operational procedure in order to assess the scope and potential damage, provide immediate remedy, patch any potential security holes and notify users who may be affected by the breach.
We may contact affected users with one or more form of communication within 72 hours and provide the needed information as to the scope of the data breach and actions taken.
What third parties we receive data from
We do not receive data from third parties for our marketing campaigns.
What automated decision making and/or profiling we do with user data
We may apply remarketing/retargeting methods while conducting online advertising using Google Facebook and the likes.
The above is conducted by applying various tracking codes into our website in order to track and retarget users based on
By visiting and using this website you are hereby provide your consent for the use of the above means and methods.
מדובר בפלטפורמה המורכבת ביותר של החברה עד היום, המופיעה במתכונת של SoC שלם ולא כרכיב מיתכנת בלבד. רכיבי UltraScale מיוצר מטרנזיסטורים אנכיים מסוגFinFET , כוללים שימוש בטכנולוגיית 3D-IC ומשמשים ככלי אסטרטגי להעברת משפחות הרכיבים המיתכתנים Kintex ו-Virtex מעולם ה-FPGA לעולם המערכות על-גבי שבב (SoC).
מבחינת אוואגו, מדובר בתפנית עסקית וטכנולוגית מסחררת. החברה האמריקאית-סינגפורית מעסיקה כ-3,600 עובדים והתמקדה עד היום בפתרונות חיבוריות מבוססי שבבים בין מערכות אלקטרוניות. מדובר במוצרים כמו מקמ"שים המקשרים כבלים אופטיים, מקמ"שים לרשתות איתרנט, מודולים לתקשורת אופטית, פתרונות תצוגה מבוססי LED, וכן טרנזיסטורים, מתגים ושבבים אנלוגיים.
בסוף חודש אפריל השנה חשפה החברה את טכנולוגיית Beamcaster החדשה, המאפשרת להחליף כבלי תקשורת ברשתות תקשורת מקומיות בתקשורת אופטית אלחוטית מהירה. הטכנולוגיה נחשפה לראשונה על-ידי 
