אלי בויקיס

כדי להיות תחרותיים, חייבים AI גם בתעשייה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: אלי בויקיס. צילום: טניה זליחונוק

מאת: אלי בויקיס, מנהל פעילות דאסו סיסטמס בישראל

הבינה המלאכותית (AI) אינה מושג חדש בתעשייה. היא מתנסה בה בצורות שונות כבר יותר מעשור, אבל רק לאחרונה אנחנו רואים מחוייבות עמוקה וגוברת לטכנולוגיה הזו, ואת השפעותיה המשמעותיות הראשונות. הפורום הכלכלי העולמי מעריך שיותר מ-50% מהיצרנים בעולם ייאמצו טכנולוגיות בינה מלאכותית עד שנת 2025, בזכות יכולתן לשפר יעילות, איכות וגמישות בייצור התעשייתי. ברמת פיתוח המוצר, התעשייה כבר למדה להשתמש בטכניקות למידת מכונה ובינה מלאכותית יוצרת. למשל, שחרור ממשימות החוזרות על עצמן, אשר מאפשר למהנדסים להתמקד בהיבטים יצירתיים וחדשניים במוצר. ברמת הייצור, כבר היום הבינה המלאכותית מגדירה מחדש תהליכי תפעול וניהול בריצפת הייצור, ומאפשרת להשיג יעדי יעילות ואיכות של המוצר הסופי.

טרנספורמציה של התהליכים התעשייתיים

הבינה המלאכותית נמצאת היום בכל התהליכים התעשייתיים, משלב התכנון ועד שלב הייצור, כולל שרשרת האספקה, כאשר תעשיית הרכב נחשבת לאחד המגזרים המובילים בתחום: חברת רנו, למשל, הטמיעה מערכות בינה מלאכותית לניטור תהליכי הייצור שלה והתאמת אסטרטגיות אספקה, שסייעו לה להפחית עלויות ולשפר את החוסן של שרשרת האספקה שלה. בתחום הזה, ה-AI מאפשר שימוש חוזר והעברת תכנונים ותהליכים ממוצרים קיימים למוצרים חדשים. השימוש החוזר בידע מאפשר להאיץ את הפיתוח של מוצרים חדשים, להפחית עלויות ולשפר את האיכות. בזכות היכולת לחזות כ-90% מהטעויות הפוטנציאליות, הבינה המלאכותית חוללה מהפיכה גם בתחום ניהול מחזור חיי המוצר.

בשילוב עם טכנולוגיות כמו האינטרנט של הדברים (IoT), חיישנים ובקרים לוגיים מתכנתים (PLC), ניתן לשפר את הדיוק של תחזוקה חזויה, וכתוצאה מכך לייעל את התפעול ולהפחית את זמני ההשבתה. בתעשייה מעריכים שהאוטומציה הגוברת תשפר את התפוקה הכוללת ב-0.8%-1.4% בשנה, בעוד שתחזוקה חזויה מבוססת בינה מלאכותית יכולה להפחית את עלויות התחזוקה ב-40%-10% ואת זמני ההשבתה ב-50%-20%.

הזדמנויות בשפע… וגם אתגרים

היתרונות העצומים של בינה מלאכותית ברורים, אך ההטמעה המעשית בתעשיה כרוכה במספר אתגרים שיש לתת עליהם את הדעת. למשל, זמינות של כמויות גדולות של נתונים באיכות גבוהה שעליהם מאמנים את אלגוריתם  בבינה המלאכותית. לא לכל חברה יש מספיק נתונים, ויש חברות, שיתקשו בשילוב נתונים ממקורות שונים. איכות הנתונים ושלמותם הם קריטיים, מכיוון שנתונםי לא אכותיים עלולים להוביל לקבלת החלטות גרועות. אתגר נוסף טמון במורכבות מודלי הבינה המלאכותית.

טכנולוגיות AI מתפתחות במהירות, אבל הן גם קשות יותר להבנה ולניהול. כדי לאמת ולתקף את התוצאות של מודלי בינה מלאכותית, יש צורך במתודולוגיות חדשות, בהבנה עמוקה של אלגוריתמים ושל נתונים ובזמינות של תשתית מתאימה. אתגר נוסף הוא השילוב של בינה מלאכותית בתהליכים קיימים: הדבר דורש שינוי יסודי של מערכות קיימות, ובמקרים רבים גם השקעה משמעותית בתשתית חומרה, תוכנה והדרכת עובדים לעבודה יעילה עם AI.

מנוף לצמיחה

חברות תעשייתיות שיצליחו לשלב את ה-AI בפעילותן השוטפת, יזכו ליתרון תחרותי בשוק שנעשה מדי יום יותר דיגיטלי ודינמי. בשוק  מעריכים שהמכירות של מערכות בינה מלאכותית ביישומים תעשייתיים צפויות להגיע להיקף של כ-168 מיליארד אירו עד שנת 2027. הדבר מלמד שמהפיכת ה-AI בתעשייה נמצאת עדיין רק בשלביה הראשוניים, והיתרונות שהיא יכולה להעניק למי שמוכן להשתלב בה – הם עצומים.

דאסו סיסטמס בונה אקוסיסטם בתחום מדעי החיים

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת דאסו סיסטמס (Dasault Systems) הצרפתית הציגה בתחילת החודש, במסגרת כנס מקצועי שהתקיים במלון "דניאל" שבהרצליה, את החידושים האחרונים בפלטפורמת המידול והסימולציות Simulia. תוכנת SIMULIA נחשבת לאחד מהיישומים הפופולאריים בתעשיות הייצור והפיתוח בישראל, והיא כלולה כחלק אינטגרלי בפלטפורמת 3DEXPERIENCE של דאסו סיסטמס. יישומי SIMULIA כוללים את חבילת ABAQUS לניתוח מערכות בשיטת ה-finite element analysis, הנדסה באמצעות מחשב, ואפליקציית הניתוח CATIA.

הפלטפורמה מאפשרת לבצע מגוון של סימולציות של התנהגות פיזיקאלית של חלקים ומערכות, ומשמשת לפיתוח מוצרים בתחומי התעופה והרכב, האלקטרוניקה, ההנדסה, מכשור רפואי ועוד. כך למשל, התוכנה שימשה את חברת אוויאיישן (Eviation) הישראלית לצורך פיתוח המטוס החשמלי Alice, שמציג מבנה אווירודינאמי וארכיטקטורה ייחודית וחדשנית בעולם התעופה.

לצד תעשיות כמו תעופה ורכב, שבהן דאסו סיסטמס פעילה מראשית דרכה, בשנים האחרונות גיבשה החברה אסטרטגיית חדירה לעולמות מדעי החיים והרפואה המותאמת-אישית, שגם עבורם כלי תלת-מימד, אנליזות חישוביות וסימולציות פיזיקאליות מציעות ערך מוסף גדול. כך למשל, במסגרת הכנס, הציג עדי מורלי, חוקר בכיר באוניברסיטת תל אביב כיצד נעשה שימוש בפלטפורמה במסגרת מחקר, אותו הוא מוביל, אשר חוקר בעיות נפוצות בתפקוד של המסתם האאורטלי בלב וכיצד ניתן להחליפו בפרוצדורות ניתוחיות. תפקידו של המסתם האאורטלי הוא לאפשר מצד אחד לדם לזרום מהלב אל הגוף ומנגד למנוע מן הדם לחזור אחורה אל חדרי הלב. בעיות בתפקוד המסתם, הן כתוצאה מהצטברות סידן או כתוצאה מבעיה מבנית, עשויות להוביל למחלות לבביות, למשל אי-ספיקה, ולחייב את החלפתו במסתם מלאכותי.

באמצעות הפלטפורמה של דאסו סיסטמס בנה צוות המחקר מודלים תלת-מימדיים ריאליסטיים של המחלות הנפוצות ודרכי הטיפול. המודלים הללו משמשים הן לצורך מחקר והן כדי לבצע סימולציות לצורך אופטימיזציה של השתלת מסתם חלופי. "כשרואים את הסימולציות התלת-מימדיות, זה פותח לרופא עולם חדש. על ידי הפלטפורמה ניתן להתאים את החלקים המכניים בהתאמה אישית למטופל הספציפי – על פי גודל צורה ספציפית והתאמה לתנאי לחץ שונים המותאמים לכל מטופל."

פרויקט הלב הדיגיטלי

החזון של דאסו הוא לרתום את הכלים שלה כדי שניתן יהיה לבנות ייצוג ממוחשב של איברים אנושיים, אשר ישמשו לצורך בדיקות וירטואליות של תרופות ושל תהליכי ריפוי, ובעתיד אולי לייצר עותק דיגיטלי ייחודי לכל חולה, כדי להתאים עבורו תרופות ודרכי טיפול אישיות.

פרויקט הדגל של החברה בתחום זה הוא The Living Heart Project, שבמסגרתו בנתה דאסו תאום דיגיטלי של הלב האנושי, אשר  משמש כבסיס למחקר רפואי, הכשרת רופאים ומנתחים, פיתוח תרופות חדשות וביצוע ניסויים קליניים. סביב הפרויקט הוקם קונסורציום, שבו חבר גם הצוות של מורלי, הפועל מול ה-FDA במטרה שהלב הדיגיטלי ישמש ככלי בעל תוקף באישור תרופות וטיפולים.

במסגרת אסטרטגיית מדעי החיים שלה, דאסו ביצעה בסוף 2019 רכישה אסטרטגית של חברת Medidata האמריקאית, תמורת 5.8 מיליארד דולר, אשר פיתחה פלטפורמת ענן מבוססת בינה מלאכותית, המאפשרת לחוקרים ורופאים לערוך ניסויים קליניים, לשתף מידע ולנתח תוצאות, במטרה להאיץ ולייעל את הפיתוח של תרופות חדשות.

אלי בויקיס, מנכ"ל דאסו סיסטמס ישראל: "דאסו בנתה אקוסיסטם שלם סביב עולם מדעי החיים. אנחנו פעילים גם בתחום המחקרי וגם בתעשיית המכשור הרפואי. הייחוד של דאסו הוא ביכולת לחבר בין פתרונות לכדי פלטפורמה אחת."

"מעבר לענן יאפשר לייצר ידע קולקטיבי להאצת תהליכי פיתוח"

פורסם בתאריך ע"י yochais

ריבוי חברות הסטארט-אפ בארץ המפתחות חיישנים למערכות ADAS ונהיגה אוטונומית ומערכות הספק לרכב חשמלי, הגביר בשנים האחרונות בתעשיית האוטו-טק הישראלית את הצורך בפתרונות לביצוע אנליזות אלקטרומגנטיות ותרמיות. אחד הכלים הפופולאריים בתחום הוא פלטפורמת CST של דאסו-סיסטמס (Dassault Systems), המאפשרת לתכנן מערכות אלקטרומגנטיות, לבצע אופטימיזציה ולבדוק היבטים כמו הפרעות אלקטרומגנטיות והשפעות של הקרינה על גוף האדם.

אחת החברות הישראליות שעושות שימוש בכלי הזה היא ואייר (Vayyar). ואייר פיתחה טכנולוגיית חיישנים, המבוססים על קרינת RF בתדר גבוה, אשר מסוגלים לספק תמונה תלת מימדית ב-360 מעלות של הסביבה וזאת ללא כל שימוש במצלמה. בניגוד לאמצעים אופטיים, בשל התדר שעליו הוא מתבסס, החיישן של ואייר מסוגל לקלוט גם מידע המוסתר על ידי אובייקטים, וכך למשל לגלות מבנים המסתתרים מאחורי קירות ולעקוב אחר הסימנים החיוניים של בני-אדם הנמצאים מעבר לקיר. השבב של החברה פועל בתדרי 3GHz-10GHz, באמצעות מערך של עד 12 אנטנות שידור וקליטה (MIMO). לטכנולוגיה של ואייר ישנם יישומים אפשריים רבים בתחומי הבית החכם, הרכב, הקמעונאות, הביטחון, הרפואה, הצרכנות ועוד.

שניים מהמוצרים העיקריים שהשיקה עד כה החברה על בסיס הטכנולוגיה הם חיישן מצוקה ביתי אשר מתריע במקרה של נפילת קשיש בביתו, וחיישן לפנים-הרכב אשר מנטר את התנהגות הנהג ויתר הנוסעים ומיועד ליישומי בטיחות ותחבורה חכמה. בשיחה עם Techtime מספר הטכנולוג הראשי של ואייר, נפתלי חייט, על השימוש שעושה החברה בכלים של דאסו-סיסטמס במסגרת פיתוח המכ"ם והתאמתו ליישומים השונים. "הטכנולוגיה שלנו מבוססת על גלי רדיו ואנטנות, ואת זה חוקרים ובודקים כיום באמצעות סימולציות דיגיטליות. CST הוא כלי מאוד יעיל בתחום הזה. בכל הנוגע לכלים של דאסו סיסטמס, אנחנו גם משתמשים בפלטפורמת התכן המכני סולידוורקס (Solidworks), מאחר שהארכיטקטורה והמבנה של המערכת יכולה מאוד להשפיע על תשדורת המכ"ם."

ידע קולקטיבי שנצבר בענן

דאסו-סיסטמס הצרפתית מציעה סל מאוד רחב של כלי תכנון, סימולציה וניהול חיי מוצר, מ-CST וסולידוורקס ועד תוכנת התכנון ההנדסי CATIA ופלטפורמת ניהול חיי המוצר ENOVIA. כיום, מציעה דאסו את הפתרונות שלה גם במסגרת פלטפורמת ענן מאוחדת, שנקראת 3DEXPERIENCE ומאפשרת לחברות להשתמש בפתרונות הללו לפי דרישה וליצור ממשקים ושיתוף בין הכלים השונים.

בשיחה עם Techtime הסביר מנהל הפעילות של דאסו סיסטמס ישראל, אלי בויקיס [בתמונה למעלה], כי האסטרטגיה של החברה היא לעודד את הגירת הלקוחות לענן. "לדאסו סיסטמס יש כלים רבים והשימוש בענן מאפשר למשתמש לתקשר בין המוצרים השונים ולהשיג רציפות. זה הכיוון שאותו מקדמת החברה."

מלבד נוחות השימוש, בויקיס מסביר כי המעבר לענן יאפשר פיתוח כלים חכמים עבור הלקוחות. "אנחנו משלבים כעת כלים שיידעו להבין את המשתמש ולכוון אותו לעבר פתרונות אפשריים של כל מיני בעיות ואתגרים בפיתוח. החוכמה הקולקטיבית הזו יכולה להיווצר רק כאשר נוצרת קהילת ענן. כיום אנחנו אוספים את הידע הזה ידנית מתוך האינטראקציה עם הלקוחות. ככול שיותר לקוחות ישתמשו בענן, יצטבר ידע קולקטיבי שניתן יהיה להפיק ממנו תובנות לרווחת כולם ולהאיץ ולשפר תהליכי פיתוח."

בויקיס מודע לחשש של חברות להעביר את סביבת הפיתוח שלהן לענן. "אנחנו מודעים לחשש של הלקוחות לאבד את היתרון הטכנולוגי שלהם בשוק, אך לא מדובר על שיתוף של קניין רוחני אלא על היבטים כלליים ובסיסיים."

דאסו סיסטמס מפתחת פתרון להקמת בי"ח ב-100 ימים

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת דאסו סיסטמס  (Dassault Systemes) הצרפתית וחברת ADEN הסינית, המתמחה בניהול מתקני תשתית, הכריזו על שיתוף פעולה במטרה לפתח פתרון מלא להקמה מהירה, תוך 100 ימים, של בית-חולים מודולרי לטיפול בחולי קורונה במקרה של התפרצות מחודשת של הנגיף או במגיפות של מחלות זיהומיות אחרות. לצורך פיתוח הפתרון שתי החברות מגבשות קונסורציום של חברות ציוד רפואי, הנדסה ובנייה.

התכנון והפיתוח יתבצעו בפלטפורמת התכנון בתלת-מימד וניהול חיי המוצר של דאסו, 3DExperience. בהיותה פלטפורמה מבוססת-ענן, היא תאפשר עבודה משותפת בסביבה וירטואלית של מהנדסים, מנהלים וספקים שונים שיוכלו ליטול חלק באופרציה גם מרחוק. הפלטפורמה גם מאפשרת לבצע סימולציות באמצעות "תאום דיגיטלי" של עבודת בית החולים, ולתפעל אותו באופן שוטף לכל אורך מחזור חייו.

הפיתוח עם ADEN מצטרף לשורה של יוזמות נוספות שמובילה דאסו בכל הנוגע למאבק בקורונה. צרפת היא אחת המדינות האירופיות שנפגעו מנגיף הקורונה בצורה הקשה ביותר, עם כ-150 אלף נדבקים וכמעט 30 אלף קורבנות. החברה רתמה את פלטפורמת 3DExperience כדי שתהווה תשתית וירטואלית לקהילה שיתופית של מהנדסים, מפתחים, מעצבים, רופאים, יצרנים ועוד, שיפעלו במשותף כדי לפתח פתרונות שקשורים למאבק במגפה והשלכותיה. החברה גם השתמשה בכלי הסימולציה בפלטפורמה כדי לבחון את זרימת האוויר בבית-החולים סיינט פרנסיס באחד האזורים בצפון המדינה שנפגעו בצורה הקשה ביותר.

מטרת הסימולציה היתה לבצע התאמות בחללים הפנימיים של בית החולים כדי לצמצם את סיכוני ההידבקות בנגיף מהחולים המאושפזים במקום. החברה גם שותפה, יחד עם חברות נוספות, במיזם הממשלתי לפיתוח אפליקציית ניטור שתאפשר לאזרחי צרפת להתנהג ולהתגונן טוב יותר מפני התפרצות מחודשת.

"חברות שמשתמשות בפלטפורמה, אופי העבודה שלהן לא נפגע"

אלי בויקיס. קרדיט: טניה זליצ'ונוק

דאסו סיסטמס השיקה ב-2015 את פלטפורמת 3DExperience, המספקת גישה לכלי התכנון, הסימולציה וניהול חיי המוצר של החברה בענן. הטמעת כל הכלים בפלטפורמה מאוחדת ומבוססת ענן מאפשרת לייעל את כל שרשרת העבודה על מוצר חדש: החל מבניית קונספט, תכנון, בדיקה באמצעות סימולציה ואיתור ספקים ולקוחות. בדאסו מאמינים כי המשבר הנוכחי, שהמחיש את החשיבות של עבודה-מרחוק לרציפות העסקית, יגביר את אימוץ הפלטפורמה.

בריאיון מוקלט עם Techtime הסביר מנכ"ל דאסו סיסטמס ישראל, אלי בויקיס, על יתרונות השימוש בפלטפורמה בעידן שאחרי הקורונה. "המצב הנוכחי יכול לעודד אימוץ של פלטפורמות, שמאפשרות לעבוד גם באילוץ של עבודה מהבית. אופי העבודה של חברות שעובדות עם הפלטפורמה שלנו לא נפגע. המעבר היה חלק. היבטי השיתופיות והעבודה המרכזית בנויים בבסיס הפלטפורמה וכל אחד יכול להתחבר מכל מחשב ללא רישיון נוסף."

"יצרניות השבבים מתחילות לאמץ את מודל הפלטפורמה"

פורסם בתאריך ע"י yochais

בתמונה למעלה: מנכ"ל דאסו סיסטמס ישראל אלי בויקיס (מימין) ומתייה שרנפייה, יועץ שבבים בכיר בדאסו סיסטמס העולמית

נראה שמעולם לא היה עידן כזה שבו מתהוות לנגד עינינו כל כך הרבה מהפיכות טכנולוגיות בעת ובעונה אחת. רכב אוטונומי, IoT, בינה מלאכותית וביג-דאטה, ערים חכמות, רובוטיקה ורחפנים, רפואה דיגיטלית ותקשורת הדור החמישי – כל התחומים הללו צפויים להוביל בעשור הקרוב שינויים דרמטיים באורחות חיינו.

קשה עדיין לחזות במדויק כיצד המהפיכות האלו ישפיעו על חיינו, אך דבר אחד בטוח: שבבים יהיו מרכיב יסוד בכל אחת מהן. המציאות הזו מציבה אתגרים משמעותיים בפני יצרניות השבבים, הנדרשות כיום להרחיב את יכולותיהן הטכנולוגיות ולפתח פתרונות ייעודיים למגוון תחומים, בקצב מהיר מאוד.

ענקית התוכנה הצרפתית דאסו סיסטמס (Dassault Systèmes) מספקת לחברות טכנולוגיה ושבבים פתרונות הדמיה בתלת-מימד לתהליכי פיתוח, ופלטפורמות לניהול חיי מוצר (PLM) המסייעות להן להתאים את סביבת הפיתוח והייצור למציאות המשתנה. נפגשנו עם מתייה שרנפייה, יועץ בכיר בדאסו סיסטמס בתחום השבבים, שביקר באחרונה בישראל, ועם מנכ"ל דאסו סיסטמס ישראל אלי בויקיס, כדי ללמוד על האתגרים של יצרניות השבבים בעידן של חדשנות כמעט אובססיבית.

מנהרות רוח וירטואליות

דאסו סיסטמס הוקמה ב-1981 בעקבות הוצאת צוות פיתוח קטן מהחברה האם, יצרנית המטוסים הצרפתית דאסו תעופה (Dassault Aviation). הצוות פיתח תוכנה המייצרת מודלים תלת-מימדיים של מנהרות רוח כדי לבצע בדיקות וירטואליות של התכונות האווירודינמיות של חלקים בתעשיות הרכב והתעופה. השימוש במודל תלת-מימדי ממוחשב מפחית את מספר אבות-הטיפוס הממשיים שיש לייצר ולבדוק במנהרות רוח אמיתיות, וכך מאיץ ומוזיל את הפיתוח.

בתחילה היא מכרה את התוכנה ללקוחות בתחום התעופה והרכב, באמצעות IBM. בהדרגה היא הרחיבה את הביצועים של הטכנולוגיה לשימוש במודלים תלת-מימדיים כדי לבחון פרמטרים פיסיקליים והנדסיים. החברה פיתחה מגוון פתרונות דומים לתעשיות נוספות כמו מכשור רפואי, פיתוח תרופות, שבבים ועוד. בשנת 1994 יצא לשוק מטוס הבואינג 777, שהיה המטוס המסחרי הראשון שפותח כולו באמצעות שימוש במידול התלת-מימדי של דאסו סיסטמס. כיום נסחרת דאסו סיסטמס לפי שווי שוק של 30 מיליארד אירו ומעסיקה יותר מ-16,000 עובדים ברחבי העולם.

הדמיית השדות האלקטרומגנטיים מסביב לאבזר IoT המקושר בתדר של 2.45GHz
הדמיית השדות האלקטרומגנטיים מסביב לאבזר IoT המקושר בתדר של 2.45GHz

ממודל תלת-מימדי לתפישת עולם תלת-מימדית

אלא שמעבדת הפיתוח היא רק שלב אחד בחייו של המוצר. מטרתה של דאסו סיסטמס היתה לפתח סביבה וירטואלית שלמה שתיתן מענה לכל אורך חיי המוצר. לצורך זה החברה פיתחה פלטפורמה לניהול חיי המוצר (PLM) המסייעת לחברות לנהל באופן וירטואלי את כל מחזור החיים של המוצר, משלב הפיתוח והייצור ועד שלב המסחור ועדכון הגרסאות בשוק.

ההתפתחות הטכנולוגית של הפלטפורמות דאסו סיסטמס משקפת במידה רבה את השינויים באופני הפיתוח והייצור בתעשיות הטכנולוגיות בעשורים האחרונים. ניהול מוצר מתבסס על מגוון רחב של מידע ונתונים, משרטוטים הנדסיים של אבות טיפוס קודמים, מפרטים טכניים ותוצאות ניסויים ועד דרישות של תקנים בטיחותיים ורגולטורים ואספקטים משפטיים של קניין רוחני.

התהליך מערב גורמים שונים בחברה שצריכים להיות מתואמים ולשתף פעולה: מהנדסים, מתכנתים, אנשי הכספים, יועצים משפטיים, מערך השיווק והמנהלים הראשיים. ב-2012 השיקה החברה את פלטפורמת 3DEXPERIENCE, המשלבת את המימד הטכנולוגי עם המימד העסקי ומאפשרת לנצל את המידע העצום הקשור למוצר ולנהל באופן מבוקר את שרשרת קבלת ההחלטות, החל מההחלטה לפתח מוצר חדש על-סמך הערכות עסקיות, תכנון שרשרת האספקה ועדכון המוצר בהתאם לתנאי השוק המשתנים.

תעשיית השבבים מאמצת את מודל הפלטפורמה

המאפיינים הללו נכונים גם בתעשיית השבבים ,שבה היצרניות נדרשות לפתח כל הזמן פתרונות חדשים ומתקדמים יותר, ולהתאים את מוצריהן לקצב המהיר שבו משתנה השוק. לאור זאת, דאסו סיסטמס פונה כיום עם הפלטפורמה שלה גם ליצרניות השבבים, שבעבר נטו לדבוק אולי בתהליכים מסורתיים יותר.

מעבודתו מול יצרניות השבבים הגדולות בעולם כמו אינטל, סמסונג, NXP, אינפינאון ועוד, מתייה שרפנייה מצביע על מספר אתגרים מרכזיים שמאפיינים כיום את תעשיית השבבים. "האתגר הראשון קשור לגיוון (Variability). תחומים כמו רכב ו-IoT מייצרים כיום גיוון עצום של מוצרים כמו חיישנים, מערכות-על-שבב, רכיבי MEMS ועוד.

"הדבר מחייב לנהל את המחקר והפיתוח בתוך מסגרת של קבלת החלטות עסקית, ולהביא בחשבון גורמים רבים ואינפורמציה הנמצאים מחוץ למעבדה. למשל, איזה מוצר לייצר ומהו חלון השוק המתאים, כיצד להתאים את המוצר לדרישות השוק והלקוח. כיום החברות נדרשות לחדש בקצב מהיר יותר, והן צריכות לדעת איך לקבל החלטות נכונות, היכן, כיצד ומתי להשקיע משאבים".

מעבר משבבים למערכות שלמות

שרנפייה: "יצרניות השבבים רוצות בימינו לייצר מערכות שלמות, שישלבו לוחות אלקטרוניים עם תוכנה, ולא רק שבבים. זה בולט בעיקר בשוק הרכב, שבו האסטרטגיה היא לדלג על חברות Tier-1 ולשווק כמו ADAS או LiDAR ישירות ל-OEM (יצרניות הרכב). זוהי הזדמנות עסקית גדולה, אך היא הופכת את הפיתוח למורכב יותר ומוסיפה תהליכים ודרישות נוספים. למשל, ברמת האימות (Validation), הדבר מגדיל את מספר הבדיקות והסימולציות שיש לבצע כדי לוודא שהמוצר עומד בכל תקן מחייב ובדרישות הלקוח. החברות גם צריכות לבנות שרשרת ייצור ואספקה גדולה ומסועפת יותר".

לדעתו, יצרניות השבבים מתחילות להבין שכדי לעמוד באתגר הזה הן צריכות לאמץ גישה חדשה, בשם "מודל הפלטפורמה". שרנפייה: "בשנת 2007, כשהתחלתי להציג בפני חברות שבבים את פלטפורמת ה-PLM שלנו, הפידבק שלהן היה 'זה לא מתאים עבורנו. זה לתעשיית הרכב או התעופה, לא בשבילנו'. כיום ההתייחסות של התעשייה שונה, מכיוון שהגיוון הוא עצום, מספר האימותים והבדיקות שיש לבצע האמיר, וקשה יותר לעמוד בדרישות התקנים ותנאי השוק. הן גילו שאין להן סביבת עבודה ופתרונות נכונים, ולנו היתה את התשובה הנכונה בזמן הנכון".

חברות השבבים הישראליות לא מאמצות את מודל הפלטפורמה

דאסו סיסטמס מפעילה מרכז שירות ותמיכה בישראל, המנוהל על-ידי אלי בויקיס. למעשה, פעילותה של החברה הצרפתית בישראל החלה ב-1999, לאחר שרכשה את חברת Smart Solutions שפיתחה פתרונות ניהול מידע. בהדרגה הוציאה דאסו את פעילות המו"פ של סמרט סולושנס מחוץ לישראל והותירה רק מרכז שמתמקד בפעילות שיווק ותמיכה טכנית ללקוחות בארץ, בהם חברות כמו טאואר-ג'אז, מלאנוקס, DSPG, אלטה ועוד.

לדברי בויקיס, בניגוד למגמה בעולם, חברות השבבים הישראליות שמרניות יותר. "בארץ יש דרישה פחותה יותר לפלטפורמה. היצרניות הטהורות מאמצות פתרונות נקודתיים יותר כמו סינכרוניזציה לביצוע קונפיגורציה למידע לעיצוב שבבים, סימולציה אלקטרומגנטית המודדת את מידת הקרינה שתיפלט מהרכיב או סימולציה של העברת חום בתוך המארז. דווקא חברות סטראט-אפ מראות נכונות גבוהה יותר לאמץ את פתרונות הפלטפורמה".

בישראל, דאסו סיסטמס עובדות מול חברות להדספת תלת-מימד, כדי לספק ללקוחות כלי משלים לתהליך הפיתוח. בויקיס: "עבורנו הדפסת תלת-מימד זה נושא מאוד חשוב כדי לספק פיתרון הוליסטי יותר. הדפסת תלת-מימד מהווה שינוי גדול בתהליך הייצור, היא מאפשרת לפתח גיאומטריות מורכבות יותר ולבחון חומרים באופן שלא ניתן לעשות בכלים המסורתיים".

מתי תבססו פעילות פיתוח בישראל?

בויקיס: "אני מנסה לחפש את הרכישה הבאה של דאסו בישראל, כדי שנוכל לגדול שוב. אני מנסה לעניין את דאסו בכל מיני חברות תוכנה שעשויות להתאים לחזון של החברה. מאוד הייתי רוצה לראות את זה קורה, אך זו בסופו של דבר החלטה של מקבלי ההחלטות הראשיים בחברה".