עובדים

UCT ישראל מנוף הגליל מגייסת 200 עובדים חדשים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל UCT ישראל (המ-לט), ד"ר יהודה סלהוב. צילום: Techtime

חברת UCT ישראל (UCT Fluid Solutions) מגייסת כ-200 עובדים למטה החברה ולמפעל הייצור בנוף הגליל, על רקע הצמיחה המהירה של תעשיית השבבים בעולם. החברה הודיעה שבעקבות המגמה הגלובלית, היא נערכת לגידול בהיקף הפיתוח והייצור בשנת 2026 ומגייסת עובדי פיתוח, הנדסה וייצור. בין 200 המשרות המוצעות: מהנדסי פיתוח ותפעול, אנשי IT, מפעילים ומרכיבים, אנשי בקרת איכות, מנהלי יצור, מנהלי מחלקות, אנשי משאבי אנוש, מומחי מצויינות תפעולית, מנהלי פרויקטים ועוד.

חברת UCT ישראל (לשעבר "המ-לט") מנוף הגליל פועלת בתחום יוצא דופן: היא מספקת מחברים, ברזים ושסתומים לשליטה בכל תשתיות ובקרת הנוזלים והגזים של מתקנים לייצור שבבים ובתוך מכונות ייצור השבבים ובתאי השיקוע שבהם מיוצרות שכבות הסמיקונדקטור. המערכות מפותחות ומיוצרות בישראל, ונמכרות לחברות החשובות ביותר בתעשייה, כמו אינטל, סמסונג, אפלייד מטיריאלס, LAM ריסרץ', ASML (שהתקינה אותם במערכת הליתוגרפיה החדשה לייצור שבבי 2 ננומטר), ASM ועוד.

החברה צמחה כספקית פתרונות לכלל תעשיית הנוזלים והגזים, אולם כיום היא נמצאת במהלכה של מהפיכת ייצור ופיתוח שנועדה למקד אותה בשוק בקרת הנוזלים והגזים בתעשיית השבבים המתקדמים. במסגרת המהלך רחב-ההיקף הזה, החברה חנכה בחודש מאי האחרון מעבדת פיתוח ובדיקות בהשקעה של כמה עשרות מיליוני שקלים, הרחיבה את מחסן האספקה הרובוטי שלה ומשדרגת את קווי הייצור. מנכ"ל UCT ישראל , ד"ר יהודה סלהוב, אמר שקמפיין גיוס העובדים הוא מרכיב במהלך משמעותי להרחבת יכולות הייצור, הפיתוח וההנדסה של החברה. "חנכנו לאחרונה מעבדות פיתוח ובדיקות בהשקעה של כמה עשרות מיליוני שקלים, שדרגנו את קווי הייצור ושילשנו את קיבולת מחסן האספקה הרובוטי שלנו".

תוכנית תמיכה והכשרה רחבת היקף

כיום החברה מעסיקה כ-650 עובדים במטה החברה ובמפעל באזור התעשייה ציפורית שבנוף הגליל, ועוד 280 עובדים בסניפיה בעולם. החברה נוסדה לפני 75 שנה בשם "המ-לט", ונרכשה ב-2021 על ידי קבוצת UCT האמריקאית (Ultra Clean Technology). לאחרונה הכריזה החברה האם UCT העולמית, שהיא רואה בחברה בישראל מרכיב מרכזי באסטרטגיית הצמיחה הגלובלית שלה, ותמשיך להשקיע בה. המשרות המוצעות מיועדות למגוון רחב של עובדים, נשים וגברים, ביניהם: אימהות (כולל משרות-אם מותאמות), חיילים משוחררים (עבודה מועדפת), בעלי השכלה גבוהה וגם עובדים ללא הכשרה.

הם יקבלו הכשרה מקצועית מטעם החברה, חלק במסלולים חיצוניים במימון החברה וחלק באמצעות הכשרות תוך כדי עבודה (On the job training). מיקומו של המפעל בגליל, מאפשר לו לגייס עובדים גם מהמגזר הערבי, הדרוזי, הצ'רקסי ועולים חדשים תושבי האזור. דירקטורית משאבי אנוש גלובלית ב-UCT ישראל, איריס רועי, אמרה שהחברה מפעילה מערך הכשרות מקצועיות ותוכניות ליווי נרחבות לעובדיה, כולל אולפן ללימוד עברית. מדי שנה היא מממנת לימודים מקצועיים ואקדמיים לעובדים ומעסיקה עובדים בעלי צרכים מיוחדים במסגרת שיתוף פעולה המשק"ם וקלאב האוס (לשיקום מתמודדי נפש המבקשים להשתלב בשוק העבודה).

הלחץ גובר: 33,000 משרות פנויות מחפשות עובדים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בחודש אפריל 2022 הגיעה תעשיית ההייטק הישראלית לשיא של כל הזמנים בביקוש עובדים: באותו חודש היו בתעשיית ההייטק הישראלית 32.9 אלף משרות פתוחות, לאחר שבשנת 2021 חל גידול של כ-30,000 משרות (יותר מ-12% מהיקף המועסקים בתעשייה). כך עולה מדו"ח רשות החדשנות ומכון המחקר Start-Up Nation Policy Institute אשר בדק את מצב ההון האנושי בתעשייה. עיקרי הדו"ח מסוכמים במשפט קצר: "ההייטק נמצא בטלטלה". ראוי לזכור שהסקר הזה נערך בחודש אפריל 2022, ויכול להיות שעדיין אינו מגלם את השפעת המשבר בשוק ההון שנגרם עקב המתיחות הגלובלית והמלחמה באוקראינה.

60,000 עובדים בתעשיית האלקטרוניקה

בסך הכל, תעשיית ההייטק הישראלית העסיקה כ-300 אלף עובדים בסוף 2021 (לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה). הם מפוזרים בין מגזרי התעשייה בחלוקה שוויונית יחסית. חלקו של סקטור הטלקום והתקשורת הניידת הולך וקטן עם השנים, וכעת כולל רק כ-6% מהעובדים בהייטק. הסקטור התעשייתי (כלומר תעשיית האלקטרוניקה על כל נגזרותיה) מכיל הרבה מאוד חברות גדולות יחסית ומסתכם בכחמישית מכלל עובדי ההייטק (21%).

כ-84% מהחברות שהשתתפו בסקר דיווחו שהן גייסו עובדים בחודשים יולי-דצמבר 2021, וכמעט כולן (כ-85%) דיווחו על קשיים בגיוס עובדי מו"פ. מדובר בעלייה של 20% בהשוואה לסקר של שנת 2021. הקושי הגדול ביותר הוא בתחומי החומרה: כ-96% מהחברות העוסקות בייצור אלקטרוני ובפיתוח טכנולוגיות תקשורת, דיווחו על קושי למצוא עובדים. במקביל, ככל שהחברה גדולה יותר, הקושי גדל: 82% מהחברות הקטנות (עד 10 עובדים) דיווחו שהן מתקשות לגייס עובדים – אבל כל החברות שמעל 500 עובדים (100%) דיווחו לעורכי הסקר שהן מתקשות לגייס עובדים.

העדפה מובהקת לבוגרי אוניברסיטאות

בשנים האחרונות גדל מספר החברות הישראליות המוגדרות כחברות צמיחה, ואחת מהתוצאות של התהליך הזה היא גידול בהיקף המשרות הלא-טכנולוגיות בשכר גבוה. עיקר העלייה בהיקף המשרות הפתוחות בתעשייה היתה בתפקידים לא טכנולוגיים: מספר המשרות לתפקידים האלה צמח מ-כ-4,500 משרות בשנת 2020 – לכ-11,800 משרות באפריל 2022. העובדים הלא טכנולוגיים נחלקים כמעט באופן שווה בין המקצועות העסקיים (מכירות, שיווק וכדומה) ובין מקצועות התפעול (כספים, משאבי אנוש וכדומה). יחד עם זאת, כ-70% מהעובדים בתעשייה מועסקים בתפקידים טכנולוגיים.

אחת מתופעות הלוואי של ביקוש גבוה לעובדים, הוא עלייה בשיעור העובדים המתפטרים מתפקידם כדי לעבור לחברה אחרת. במחצית השנייה של 2021 התפטרו מתפקידם 10.1% מעובדי ההייטק כדי לעבור לחברה אחרת. למגמה הזאת יש השלכות נוספות: ראשי צוותים רבים דיווחו שמהסיבה הזאת הם מעדיפים להתחרות על עובדים ותיקים ויקרים, ולא להשקיע בעובדים צעירים וחסרי נסיון, מחשש שלאחר שהם יצברו נסיון, הם יעברו לחברה אחרת. הנתונים גם מראים שהתעשייה מעדיפה להעסיק בוגרי אוניברסיטאות על-פני בוגרי מכללות: למרות שמספר הבוגרים של שני המסלולים האלה הוא כמעט זהה, יותר מ-60% מהעובדים שהצטרפו לתעשייה הם בעלי תואר אוניברסיטאי, ורק 36% בלבד קיבלו תואר ממכללה טכנולוגית.

לייבא עובדי הייטק זרים? הדעות בתעשייה חלוקות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה מימין לשמאל: אורי תדמור, אייל בר-עוז וטלי שם-טוב

בעקבות הצעת שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן, לייבא מחו"ל עובדים זרים להייטק הישראלי כדי לתת מענה למחסור בעובדים מיומנים, ערך Techtime סקר זריז בקרב מספר מנהלי חברות הייטק ישראליות, וגילה שהרעיון מעורר חילוקי דעות: חלק מאמץ אותו בהתלהבות, ואחרים סבורים שזו טעות.

אחת מהתופעות שהביאו לצמיחת ההייטק הישראלי (ולמחסור בעובדים), היא הנהירה של תאגידי טכנולוגיה בינלאומיים לישראל. חברת KLA היא דוגמא מובהקת: החברה מייצרת בישראל פתרונות מדידה ובקרה לייצור שבבים, גייסה בשנה האחרונה 300 עובדים נוספים וב-2019 רכשה את אורבוטק הישראלית.

נשיא KLA ישראל, אורי תדמור, סבור שההצעה היא בכיוון הנכון: "להייטק הישראלי יש הרבה מה להציע לעובדים שיגיעו ממקומות כמו הודו או מזרח אירופה. הם ישתדרגו כאן מבחינת כספית ומקצועית. ואם יגיעו גם עובדים יהודים שאולי יעשו עלייה, הברכה היא כפולה". ערן וגנר, שותף מנהל בקרן i3 Equity Partners המתמחה בהשקעה בחברות סטארט-אפ בשלבים מוקדמים, מסכים איתו: "אם אנחנו רוצים להיות ברמה של NBA אנחנו צריכים את העובדים הטובים ביותר מכל העולם – ולא רק מישראל. זהו מהלך מצוין שישמור את הכסף במדינה, ועדיף על העסקת עובדים ותשלום מסים לתעסוקת off-shore במדינות זרות".

האם בעידן הדיגיטלי המיקום בכלל חשוב?

עומר כילף, מייסד משותף ומנכ"ל אינוויז המפתחת חיישני LiDAR לתעשיית הרכב, סבור שזו טעות. "הדגש צריך להיות בפיתוח הדור הבא של המפתחים הישראלים. בעיני מדובר בפלסטר לבעיה שהטיפול בה מתחיל בהשקעה בחינוך. צריך לעודד צעירים וצעירות להצטרף להייטק. כמעט בכל שבוע אנחנו מארחים אצלנו תלמידי כיתות ט' ו-י' כדי לחשוף אותם לתעשייה. יש צמא גדול של בתי ספר להתארח בחברות הייטק – והן יכולות לקחת חלק בזה".

מימין לשמאל: ערן וגנר ועומר כילף
מימין לשמאל: ערן וגנר ועומר כילף

בפועל, חברות רבות מתמודדות עם המחסור באמצעות העסקת עובדים זרים באמצעות מרכזי off-shore מחוץ לישראל, בעיקר במדינות מזרח-אירופה והבלקן. טלי שם-טוב, מנכ"לית CodeValue המספקת שירותי פיתוח תוכנה לחברות ישראליות באמצעות צוות מפתחים בישראל ומרכז off-shore ברומניה, מסבירה שהחברה מפעילה מודל היברידי המאפשר התרחבות בישראל לצד העסקת זרים בחו"ל. "העדיפות צריכה להיות לקידום הפוטנציאל האנושי בישראל בקרב קבוצות אוכלוסייה כמו חרדים, ערבים וביישובי הפריפריה".

גם אייל בר-עוז, מנכ"ל חברת Webiz המסייעת לחברות ישראליות לנהל מרחוק צוותי מפתחים מגיאורגיה, חושש שהפתרון של השרה עלול להביא לתוצאה ההפוכה. "הבאת עובדים זרים לישראל רק תייקר את עלויות השכר. במקום להעסיק את העובד מרחוק ולשלם לו את רמות השכר במדינתו, החברות יצטרכו לשלם לעובדים הללו שכר של עובד הייטק ישראלי, הגבוה פי 3-4, וספק אם המעסיק יראה תפוקה ממשית מהעובד בשנה הראשונה. המחסור בישראל הוא במפתחים בכירים – ואותם קשה מאוד להביא לכאן.

"היום זה לא משנה איפה אתה נמצא, אלא מי אתה, ולכן, אין צורך להביא את העובד הזר לישראל, אלא לנהל אותו מרחוק. בגיאורגיה יש הרבה מאוד אנשים מוכשרים, והתאגידים הגדולים עדיין לא שם, כך שהחברות הישראליות הינן מאוד אטרקטיביות עבור המפתח המקומי. לחדשנות הישראלית יש כאן מוניטין רב, והמנטליות המזרח-אירופית מאוד מתאימה לשוק הישראלי".

[קרדיט צילום תמונתו של ערן וגנר: עמוס בר זיו]

רשות החדשנות תכין תוכנית הקלות לייבוא עובדי הייטק

Innovation Authority Chairman
פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: יו"ר רשות החדשנות עמי אפלבום. "צריך להחזיר את הישראלים לישראל באמצעות הטבות מס משמעותיות"

רשות החדשנות ורשות המסים מתחילות בהכנת תוכנית להגדלת מספר עובדי ההייטק בישראל, אשר תוגש בתוך 40 יום לממשלה ולשרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן. השבוע יזמה השרה מהלך שנועד לזרז הבאת עובדי הייטק לישראל. במכתב ששלחה ליו"ר רשות החדשנות עמי אפלבום וליו"ר רשות המסים ערן יעקב, היא כתבה: "קיים משבר כוח אדם חסר תקדים בענף ההייטק הישראלי, המתבטא במחסור ממשי של עשרות אלפי עובדים מיומנים ובעלי הכשרה. מדובר בעיקר בתחומי ההנדסה ומדעי המחשב, המהווים את ליבת כוח האדם הנדרשת לקיום הענף ולפיתוחו".

נושא העובדים מגיע אל שולחן הממשלה

במכתבה היא ביקשה מרשות המסים ומרשות החדשנות תוכנית עבודה להבאת עובדים לישראל, תוך התמקדות בעולים חדשים ובעובדים זרים שאינם אזרחי ישראל ושאינם עולים. יו"ר רשות החדשנות, עמי אפלבום, אמר ל-Techtime שבעיית כוח האדם בהייטק היא חריפה ובעלת השפעה גדולה על צמיחת הכלכלה הישראלית, אולם חשוב למקד את המהלך בקבוצות נבחרות של עובדים, ולא במספר הכולל של העובדים הנדרשים לתעשייה. אפלבום: "השרה מבצעת מהלך חשוב מאוד כאשר היא מעלה את נושא כוח האדם לסדר היום של הממשלה. אולם אנחנו צריכים להתמקד באנשים בעלי רמת פריון גבוהה. אני לא חושב שיהיה נכון להביא תכנתים מהודו בשכר נמוך יחסית – במילא ניתן להעסיק אותם מחוץ לישראל באמצעות אאוטסורסינג או משרדים בחו"ל".

גם אירופה וארה"ב מתחרות על העובדים הזרים

להערכתו, בטווח הארוך המדינה צריכה להתמקד בשלושה מקורות כוח אדם מרכזיים: מאגרי כוח אדם בקרב נשים, החברה הערבית וחרדים, הגדלת מספר הבוגרים של האקדמיה בתחומי המדע והטכנולוגיה והעסקת בוגרים צעירים וחסרי נסיון, שקיבלה את הכינוי "בעיית הג'וניורים". בטווח המיידי הוא מאמין שצריך לפעול באמצעות הטבות מס כדי להחזיר לישראל אנשי הייטק העובדים בחו"ל, להביא לארץ אנשי הייטק יהודים ולמקסם הבאת עובדים זרים שהם מומחים בתחומם.

"אין פתרון קסם יחיד לבעיית כוח האדם וצריך לעבוד בכמה כיוונים בו-זמנית. משנת 2018 אנחנו עובדים בשיתוף עם רשות המסים על תוכנית הטבות מס לעובדים זרים בעלי פריון גבוה (מומחים). יש אפילו מסלול ירוק המאפשר להביא אותם לארץ בתוך 4-6 שבועות. עד היום הגיעו לארץ כמה מאות עובדים.  אולם צריך לבצע שינוי נוסף בחוקי המס, כי יש תחרות מאירופה ומארה"ב על העובדים האלה. חשוב מאוד שנקפיד על הבאת אנשים בעלי פריון גבוה, ולא להציף את ישראל בעובדים זרים בשכר מינימום".

פרוייקט "תגלית" לעובדי הייטק

"אנחנו צריכים להחזיר את הישראלים לישראל באמצעות הטבות מס משמעותיות. יש הרבה מאוד אנשי הייטק ישראלים הנמצאים בחו"ל ורוצים לחזור לארץ, אולם הם נשארים בחו"ל משיקולים כלכליים. מהלכים בתחום המיסוי יוכלו להחזיר אותם. אנחנו צריכים לבצע פרוייקט כמו "תגלית", אשר מתמקד בבוגרי אקדמיה יהודים שיתחילו את העבודה המקצועית שלהם בישראל, ואנחנו יכולים למשוך לארץ את זכאי חוק השבות באמצעות הטבות מס לתקופה מוגבלת, נניח ל-5 שנים.

"המקצוענים בהייטק בוחרים במקום שיכול לקדם את הקריירה המקצועית שלהם ושההכנסה בו גבוהה. לישראל יש הרבה מאוד מה להציע בתחום הקריירה המקצועית, והטבות מס יוכלו לספק תשובה לכוח המשיכה הכלכלי". בעיית הג'וניורים היא נושא כאוב במיוחד שרשות החדשנות כבר החלה לטפל בו, אולם הוא דורש גם תקציבים גדולים וגם שיתוף פעולה בין האקדמיה והתעשייה.

בעיית הג'וניורים מתרחבת

אפלבום: "בוגרי אוניברסיטאות ומכללות רבים אינם מועסקים מכיוון שהמעבידים מעדיפים להעסיק עובדים בעלי ניסיון בתחום הספציפי הדרוש להם. אני מעריך שמדובר לפחות בכ-30% מהבוגרים בשנה. פתחנו מסלול תמיכה בהכשרת ג'וניורים, אולם צריך פעילות רחבה יותר: מסלולים חצי-אקדמיים המעניקים לבוגרים הכשרה ללא תואר בתחומים שונים, וצריך לרתום לכך גם את המעסיקים כדי שגם הם יבצעו הכשרות משל עצמם. זהו מאגר גדול מאוד המאפשר להתגבר על חלק ניכר מהמחסור בעובדים".

הפתרון האמתי: נשים, ערבים וחרדים

בטווח הארוך, הוא מאמין, ישראל חייבת למצוא דרכים להגדיל את מספר הבוגרים ולשלב את הערבים, הנשים והחרדים בתעשיית ההייטק. "זהו מאגר עצום של עובדים". רשות החדשנות היא גוף מקצועי עצמאי (סטטוטורי) אשר מיועד ליישם את מדיניות הממשלה, ואשר נמצאת כעת בתהליך מעבר מכפיפות למשרד הכלכלה, אל כפיפות למשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה.

"באמצעות המכתב, השרה הגדירה מהי מדיניות הממשלה בתחום הזה. אנחנו נפעל בהתאם להמלצות מועצת המנהלים של הרשות (המורכבת מחמישה נציגי ממשלה ומשלושה נציגי ציבור), ובתוך 40 יום נחזור אליה עם תוכנית להגדלת כוח האדם בתעשייה שתגובש ביחד עם רשות המסים".

האתגר של ההייטק הישראלי: צעירים משכילים – וחסרי ניסיון

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: עובדים צעירים בחברת היילו בתל אביב. צילום: Techtime

תעשיית ההייטק הישראלית ממשיכה להיות הקטר הכלכלי של המשק, למרות משבר הקורונה, ולספק את התמורה הטובה ביותר שהמדינה מבצעת בחינוך. דו"ח חדש של הרשות לחדשנות מגלה שתעשיית ההייטק מעסיקה כ-10% מכלל העובדים במשק, אשר אחראים לכ-43% מהייצוא של ישראל ולכ-25% מהכנסות המדינה ממסים. גם ההשקעות בהייטק נמצאות בצמיחה: היקף ההון שגוייס על-ידי חברות סטארט-אפ ישראליות הוכפל פי ארבעה תוך עשור, והסתכם בכ-11.5 מיליארד דולר בשנת 2020 – כ-20% יותר מאשר בשנת 2019.

אלא שההצלחה הנוכחית מסתירה בחובה כמה קשיים הנמצאים בינתיים מתחת לפני השטח, והעיקרי שבהם הוא בעיית כוח האדם. הבעיה הראשונה היא שבניגוד לתדמית הצעירה של הענף, המועסקים בו הם מבוגרים: בשנים האחרונות חלה עלייה בגיל הממוצע של העובדים וכעת הוא גבוה במעט מהגיל הממוצע של עובדים בכלל המשק: בשנת 2019 היה הגיל הממוצע של עובדי ההייטק 40.1 שנים, בהשוואה לגיל העבודה הממוצע במשק שהיה 39.6 שנים.

הדימוי הצעיר נוצר לפני 20 שנה: בתחילת המילניום נראתה ירידה חדה בגיל הממוצע בהייטק, מ-37.5 ב-1999 ל-36 ב-2000, לאור כניסת צעירים רבים לתחום. אך בשני העשורים האחרונים נראתה עלייה מתמדת בגיל העובדים. גיל הכניסה הממוצע המוערך של עובדים חדשים בהיי-טק נע בין 27 ל-31

על הרקע הזה, התעשייה צריכה ללמוד כיצד לקלוט צעירים, והם אוטוטו עומדים בפתח: מסלול הלימודים הנלמד ביותר בישראל בשנת 2021 הוא תואר ראשון בהנדסה (כ-18% מהסטודנטים בישראל), כאשר אחד מכל שלושה סטודנטים בישראל לומד לתואר ראשון במקצועות STEM (מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתימטיקה). בסך הכל בכ-55 אלף סטודנטים, שכ-64% מהם לומדים באוניברסיטאות. בסך הכל, אחד מכל ארבעה סטודנטים בישראל לומד לתואר ראשון מקצוע טכנולוגי כמו הנדסה או מדעי המחשב.

להערכת רשות החדשנות, למרות שזו בשורה מצוינת עבור הענף הסובל ממחסור בעובדים, יש בה קושי: "זרם הבוגרים הטריים עלול להחריף את בעיית הג'וניורים, שקיימת כבר היום וגורמת לכך שהם מתקשים למצוא עבודה ללא ניסיון בתחום. בשנים הקרובות יצטרפו לכוח העבודה בהייטק עשרות אלפי עובדים חדשים בעלי הכשרה אקדמית טכנולוגית, אך ללא ניסיון. אם שליש מהסטודנטים בישראל ימשיכו לפנות למקצועות מדעיים, בשנת 2030 יצטרפו לתעשיית ההייטק כ-20 אלף עובדים חסרי-ניסיון בשנה".

כדי לקלוט אותם צריכים המעסיקים לייצר תרבות ארגונית חדשה: כיום רוב החברות מחפשות עובדים מנוסים ולא ערוכות לבצע הכשרה של עובדים צעירים. אם הן לא יחליפו את התרבות הארגונית ולא יתחילו להשקיע בהכשרת העובדים החדשים – הן ייקלעו למחסור בעובדים – והמשק הישראלי ייאלץ להתמודד עם זרם של בוגרים טריים – אבל חסרי עבודה.

 

רשות החדשנות אישרה תקציב להכשרת והסבת 9,000 עובדי הייטק

פורסם בתאריך ע"י Techtime

רשות החדשנות אישרה השבוע חבילת מימון בהיקף של 139 מיליון שקל שתינתן בשנת 2021 ל-62 גופים שיבצעו הכשרות והשמת כ-9,000 עובדים חדשים בתעשיית ההייטק. סמנכ"לית רשות החדשנות, אניה אלדן, אמרה שבטווח הארוך התוכניות צפויות לייצר עשרות אלפי עובדים טכנולוגיים חדשים, לקדם את הטרנספורמציה הדיגיטלית של ישראל ולספק מענה מהיר למחוסרי עבודה. "עולם התעסוקה נמצא בתהליכי שינוי. הכשרות חדשניות יקדמו תעסוקה בפריון גבוה".

התקציב ימומש באמצעות "קרן ההון האנושי" ו"תוכנית הכשרות חירום". בין השאר, הם נועדו לסייע למבקשי עבודה להשתלב בתעשייה הטכנולוגית. במסלול הכשרות החירום יוכשרו כ-6,000 עובדים בתפקידי פיתוח ובתפקידים טכנולוגיים ועסקיים תומכי פיתוח. הן יבוצעו בתקציב של כ-120 מיליון שקל על-ידי 26 גופי הכשרה ו-19 מעסיקים שהתחייבו לבצע גם הכשרה וגם השמה של הבוגרים. במסלול "קרן ההון האנושי" יוכשרו כ-3,000 עובדים באמצעות 17 גופים בסכום כולל של כ-18.8 מיליון שקל.

בחודש אוקטובר היו במשק כ-732,500 מושבתים (מובטלים, חל"ת ועובדים שאיבדו את עבודתם מאז מרץ 2020). נתוני הלמ"ס ומחקר של מכון אהרון למדיניות כלכלית מדצמבר 2020, מראים שהמשבר הכלכלי שהתפתח עקב הקורונה, הביא לכ-57,000 מבקשי עבודה בעלי פוטנציאל גבוה לביצוע הכשרה והסבה שתוכל להחזיר אותם אל מעגל העבודה במקצועות טכנולוגיים.

רובם באים משלוש קבוצות מרכזיות של מחפשי עבודה: כ-11,000 מבקשי עבודה בעלי רקע בתחומי המדע, ההנדסה וטכנולוגיות המידע (ICT), קבוצה של כ-15,000 מבקשי עבודה בעלי הכשרה של הנדסאים, טכנאים, בעלי מקצוע בתחומי העסקים' המינהל ובתחום הבריאות, וקבוצה של כ-25,000 מבקשי עבודה המגיעים מתחומים כמו משפט, חברה ותרבות ואנשי מכירות.

לרשימת חברות ההכשרה ומסלולי ההכשרה וההסבה: הקליקו כאן