האם אירופה תאתחל מחדש את תעשיית ההייטק שלה?
2 פברואר, 2015
הממונה על הכלכלה הדיגיטלית באיחוד האירופי, גונטר אוטינגר יוזם תוכנית להצלת כלכלת ההייטק של היבשת: יצירת תשתית משפטית חדשה והזרמת עשרות מיליארדי אירו לתעשיית הטכנולוגיה
הממונה על הכלכלה הדיגיטלית באיחוד האירופי, גונטר אוטינגר יוזם תוכנית להצלת ההייטק ביבשת: יצירת תשתית משפטית חדשה והזרמת עשרות מיליארדי אירו לתעשייה
מאת: נוח כהן, כתב Techtime במינכן
אחד מהדוברים הבוטים ביותר במהלך ועידת Digital Life Design שנערכה בחודש הקודם במינכן, היה הקומיסר לאינטרנט וכלכלה דיגיטלית באיחוד האירופי, גונטר אוטינגר. מדובר בתפקיד של מעין "שר האינטרנט" של היבשת. "אירופה לא יכולה להתחרות בעולם בתחום ה-IT ולא יכולה להעמיד אלטרנטיבה לגוגל", הוא קבע.
במקום זאת הוא הציע שורה של מהלכים שנועדו להציל את תעשיית הטכנולוגיה האירופית. אוטינגר נחשב לביצועיסט קשה-עורף היודע להזיז הרים ולהתעמת עם האליטות. משימה לא קלה בארגון המנסה לתאם את המדיניות ב-28 מדינות שונות ובעלות אינטרסים מנוגדים לעתים.
כיום הוא מנסה לקבוע כללי משחק חדשים: להשקיע כמה עשרות מיליארדי אירו בהקמת תשתית אינטרנט מהירה אשר תוכל לעמוד בעומסים ובקצבי המהירות של מהפיכת Industry 4.0 (ראו המהפיכה התעשייתית הרביעית ב-Techtime). הוא גם הציע פרויידט דגל: מכונית אוטומטית אירופית עתירת חיישנים ומערכי ניהול עצמיים.
כלכלת הייחוס ארה"ב
הבעיה אינה קלה: כאשר בוחנים את טבלת 100 חברות ה-IT הגדולות בעולם, מתברר שארצות הברית מיוצגת ב-9 המקומות הראשונים, ורק לאחריהם מתחילות להופיע חברות אירופאיות: סימנס הגרמנית, וודאפון הבריטית, SAP ודויטשה טלקום הגרמניות.
חברת הטכנולוגיה בעלת שווי השוק הגדול ביותר בעולם היא כיום אפל, הנסחרת בשווי של כ-626 מיליארד דולר, שהוא גדול יותר מכל האירופאיות הגדולות ביחד. באירופה מתגוררים כיום כ-507 מיליון תושבים, רובם משכילים ומשתמשים כבדים באינטרנט. יותר מאשר בארצות הברית. מדוע, אם כן, האירופים מפגרים אחרי האמריקאים?
חברת הייעוץ A.T Kearney התבקשה לבדוק את הנושא לעמקו, וחזרה עם ממצאים מעניינים: ההשקעה השנתית של אירופה בקרנות הון סיכון מוכוונות טכנולוגיה נמוכה ב-15 מיליארד דולר מההשקעה בארצות הברית. זו אחת מהסיבות לכך שתעשיית ה-IT האירופית הצטמקה ל-2.2% בשנים 2011-2014, בשעה שבארה"ב היא צמחה ב-5.2% ובאסיה ב-5.4%.
הנסיגה הזו יוצרת חולשה כללית. חברות אירופאיות שבעבר נחשבו לספינות הדגל של אירופה, הופכות יעד לרכישה של חברות ענק זרות. גורלן של נוקיה ואריקסון מבטא את התהליך בצורה המובהקת ביותר. לפני 15 שנים הן שלטו בשוק הטלפונים הסלולריים העולמי.
הכשלון הסלולרי
חברת נוקיה נכשלה בהבנת השינויים בשוק, ולא הגיבה נכון להופעת מסך המגע והסמארטפונים. היא נאלצה להתמודד עם שכר העבודה הגבוה מאוד בסקנדינביה. והעבירה את הייצור לגרמניה הזולה יותר. לאחר מכן הועבר הייצור לרומניה, ולבסוף הוא נחת בסין. נוקיה התמוטטה ונירכשה על-ידי חברת מיקרוסופט (מקום שני ברשימת ה-100). כך איבדה אירופה את הסיכוי האחרון שלה לפתח ולייצר את הטלפונים הסלולריים העתידים.
חברת אריקסון זכתה בשנות ה-80 בפרוייקט של ממשלת שוודיה לפתח תשתית תקשורת דיגיטלית עבור המדינה. זו היתה עבודה חלוצית שדרשה מאריקסון להגדיר תקנים חדשים בתחום התקשורת הדיגיטלית. ההצלחה היתה עצומה, ובזכותה נחשבה אריקסון שנים רבות לאחת מהמובילות העולמיות בתחום תשתיות התקשורת הדיגיטליות.
אריקסון עדיין חייה ובועטת, אולם היא איבדה את המעמד המוביל שלה בתחום התשתיות הסלולריות. להערכת A.T Kearney, עלייתה של אריקסון מבטאת את הכישלון הנוכחי של אירופה: "כיום אין ביבשת מגה-לקוחות מהסוג הזה שהזניקו את אריקסון".
התוכנית של אוטינגר מבוססת על שינויים באופן התנהלות רשת האינטרנט ביבשת: הזרמת תקציבי מדינות לפרוייקטי דגל טכנולוגיים ויצירת תשתית משפטית חדשה שתתמודד עם ההבדלים בחוקי הקניין הרוחני במדינות האיחוד. כך למשל, בגרמניה מקבלים היום קנס של עד 1,600 אירו על הורדה לא חוקית של תכנים, פעולה שאין עליה שום עונש במדינה כמו בולגריה.
ממשל תקיף
כיום יש הרבה מאוד סרטונים ביוטיוב שלא ניתן לצפות בהם בגרמניה, אולם הם חופשיים באוסטריה השכנה. התחיקה ממררת את חיי חברות הטכנולוגיה. בשעה שפייסבוק מנתחת כל שביב מידע העובר בשרתיה, לדויטשה טלקום אסור לנתח תכני SMS. כיום הרבה חברות אינטרנט אירופיות נרשמות בדבלין (אירלנד) משום שבה החוקים פחות נוקשים.
בחודש ספטמבר הקרוב הוא יגיש לאיחוד האירופי הצעה מפורטת שנועדה להכפיף את כל המדינות באיחוד לפלטפורמה משפטית מאוחדת, כדי שניתן יהיה להקים תשתית של ענן אירופי שיעודד את היווצרותו של שוק דיגיטלי מקומי (כלומר, יבשתי).
נשמע קשה? אוטינגר מאמין שאירופה כבר הוכיחה שהיא יודעת לעמוד על דעתה: בשנת 2003 החליט ראש עירית מינכן להעביר את כל 10,000 מחשבי העיריה ממערכת ההפעלה חלונות של מיקורסופט למערכת לינוקס החופשית. הופעלו עליו לחצים אדירים – אולם הוא לא שינה את דעתו וכבר 10 שנים מתקיימת העיר ללא מיקרוסופט.
מאוחר יותר חייב האיחוד האירופי את מיקרוסופט להוסיף למערכת ההפעלה שלה אופציה המאפשרת למשתמשים לבחור בדפדפן נוסף מלבד האקספלורר שלה. מיקרוסופט התעלמה מהדרישה, ובשנת 2013 היא ספגה קנס עצום בהיקף של 561 מיליון אירו.
אתגר תרבותי
כאשר Techtime נפגש עם יועץ ארגוני בתחום ההייטק, הוא קיבל זווית ראייה נוספת: "גרמניה היא מדינה של מהנדסים העובדים לאט, בונים מכונה ומשפרים אותה עד שהיא מושלמת, ואז מנסים למכור אותה. בארצות הברית קודם כל מוכרים, ורק אחר כך מתקנים את הבעיות".
בשורה התחתונה, המבחן של אוטינגר יהיה בשני נושאים מרכזיים: האם הוא יצליח להזרים הון ממשלתי לתעשייה האירופית, והאם הוא יצליח לעורר שינוי תרבותי. לעתים שינויים קטנים עושים הבדל גדול: בארצות הברית למשל, הרבה חברות הייטק מצליחות הוקמו בגראז' הביתי. בגרמניה אסור להקים חברה בגראז'…
פורסם בקטגוריות: חדשות , טכנולוגיות מידע , מחקרים ונתוני שוק , תעשייה וניהול
פורסם בתגיות: featured
כתבות נוספות העשויות לעניין אותך
