תעלומת העיסקה הסינית: מדוע סופטבנק מוכרת את ARM China למשקיעים סיניים?

10 יוני, 2018

במהלך תמוה ולא ברור, מעבירה סופטבנק את הקניין הרוחני של ARM לחברה חדשה בבעלות משקיעים סינים תמורת 775 מיליון דולר בלבד. באיחוד האירופי חוששים שסופטבנק נאלצה לבצע את המכירה בעקבות לחצים רגולטוריים פסולים

האם סופטבנק נאלצה למכור את השליטה בחברת הבת של ARM בסין בגלל לחץ מצד הרשויות? בשבוע שעבר הודיעה במפתיע ענקית הטכנולוגיה היפנית, סופטבק, שבשנת 2016 רכשה את יצרנית ארכיטקטורת השבבים הבריטת  ARM ב-32 מיליארד דולר, שהיא מכרה למשקיעים סיניים 51% מהמניות של החברה הבת ARM China תמורת 775 מיליון דולר. קבוצת המשקיעים שקיבלה את השליטה בחברה כוללת בין השאר את הבנק הלאומי של סין ואת חברת באיידו.

אומנם במסגרת ההסכם תמשיך ARM לקבל נתח משמעותי מהכנסות ARM China ממכירות רישיונות שימוש בקניין הרוחני, תמלוגים ותוכנה, אך היא כבר לא תיחשב לחברה בת של ARM, והכנסותיה לא ייכללו בדו"חות הכספיים של ARM וסופטבנק. העיתון המקצועי EETimes דיווח לאחרונה שלפני כחודש התחילה ARM להעביר קניין רוחני לחברה הבת הסינית.כדי שהיא תוכל למכור לחברות סיניות רישיונות לשימוש בקניין הרוחני של ARM ישירות בסין. על פי פרסומים בתקשורת ביפן ובסין, החברה החדשה צפויה לבצע הנפקה בבורסה בשנחאי.

תעשיית השבבים בסין נמצאת בשנים האחרונות במגמה של התרחבות משמעותית, והכנסותיה של ARM ממכירת רישיונות לחברות שבבים סיניות גדלות בהתאמה. בעשור האחרון צמחו הכנסותיה של ARM בסין ב-110%, ובשנת 2017 הגיין המכירות של ARM בסין להיקף של כ-300 מיליון דולר, כלומר כ-20% מכל מכירותיה בעולם. להערכת ARM, כ-95% מהשבבים המתקדמים שפותחו בסין התבססו על הטכנולוגיה שלה.

החלטה עסקית או צעד כפוי?

לאור הנתונים הללו, עולות שאלות רבות ביחס לעיסקה המפתיעה: מדוע סופטבנק מוותרת על השליטה בחטיבה עסקית משמעותית הפועלת בשוק צומח? מדוע לא המשיכה ARM לפעול בסין באותו אופן שהיא פועלת בשווקים אחרים באמצעות חברות בת שבבעלותה. ומדוע ARM מוותרת על קניין רוחני שנוצר לאורך שנים רבות? בהודעתה הרשמית סיפקה סופטבנק הסבר מעורפל מאוד לשאלות האלה: היא מסרה שיש לשוק הסיני יש מאפיינים ייחודיים שחייבו את המהלך וכי הקמת חברת הבת הסינית תסייע להתרחבות הפעילות של ARM בסין. חברת ARM לה התייחסה למהלך.

נראה שלא ניתן לנתק את המהלך למהלך אסטרטגי שממשלת סין מיישמת בשנים האחרונות: הקמת תעשיית סמיקונדוקטור מקומית ועצמאית גם ברמת הייצור וגם ברמת הפיתוח. בשנת 2015 הכריזה סין על תוכנית רב-שנתית שאפתנית תחת השם Made in China 2025, שבמסגרתה יקדיש הממשל הסיני משאבי עתק מטרתה לבסס תעשיית שבבים סינית עצמאית בתוך עשור, שתוכל לפתח ולייצר טכנולוגיות באופן מקומי תוך תלות מופחתת בטכנולוגיות זרות.

האיחוד האירופי מתחיל להיאבק על שימור הטכנולוגיה

בשנים האחרונות בלמה ארצות הברית, באמצעות הוועדה הפדרלית להשקעות זרות (CFIUS), מספר ניסיונות של גורמים סיניים לרכוש חברות טכנולוגיה אמריקניות, בטענה של שיקולי ביטחון לאומי. בחודש שעבר הנחית משרד הסחר בארצות הברית מכה קשה על יצרנית הסמרטפונים הסינית ZTE כאשר הטילה איסור על חברות טכנולוגיה אמריקניות לעשות עסקים עם ZTE לאחר שזו הפרה את האמברגו האמריקני על מסחר עם איראן וצפון קוריאה.

בשבוע שעבר הגישה נציבת הסחר של האיחוד האירופי, ססילה מלסטרום, קובלנה משפטית לארגון הסחר העולמי (WTO) כנגד סין בטענה כי שורה של חוקים חדשים בסין מקשים על חברות אירופיות שעושות עסקים בסין לשמור על הקניין הרוחני שלהן. בקובלנה שהגישה מציינת הנציבה כי סין מטילה על חברות זרות שורה של מגבלות המפלות ביניהן לבין חברות סיניות ומקשות עליהן לסחור באופן חופשי ולשמור על הקניין הרוחני שלהן.

לטענת הנציבה, חוקים אלה מפרים את אמנות הסחר שעליהן חתומה סין עם ארגון הסחר העולמי. מלסטרום טוענת שחברות אירופיות המגיעות לסין, "מחוייבות להעביר את הבעלות או את זכויות השימוש בטכנולוגיות שלהן לגופים סיניים, ונשללת מהן היכולת לנהל משא ומתן מסחרי חופשי בעסקאות העברת טכנולוגיה". המסמך מצייר תמונה שיכולה להסביר כיצד התקנות הרגולטוריות בסין דחפו את סופטבנק לבצע את עיסקת ARM China.

ייתכן שהפרשה נמצאת רק בתחילתה

גם אם התעלומה תתברר עד סופה וגם אם לאו, לעיסקה הזאת מרוויחה אחת מובהקת: תעשיית השבבים הסינית זוכה בגישה קלה אל הקניין הרוחני של ARM במחיר מציאה, שתאפשר לחברות סיניות להשיג יתרון תחרותי מובהק, הן בטכנולוגיה והן בעלות. עדיין לא ברורים לגמרי מה הם האופי והכמות של העברת הקניין הרוחני לסין. גם ARM וגם סופטבנק לא מוסרות פרטים. יכול להיות שזו תחילתה של שערוריה מסחרית-פוליטית חדשה, בעידן של מלחמות סחר בין מדינות.

Share via Whatsapp

פורסם בקטגוריות: חדשות חוץ , מיזוגים ורכישות , סמיקונדקטורס , קניין רוחני