סופטבנק

איי-נט וסופטבנק הכריזו על פיילוט משותף

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת איי-נט מובייל (Eye-Net Mobile) מנס-ציונה, שנמצאת בבעלות מלאה של חברת פורסייט (ForeSight), חתמה עם ענקית הטלקום וה-IT היפנית סופטבנק (Softbamk) על הסכם בתשלום לביצוע פרויקט הוכחת היתכנות (PoC) שיבחן את אפליקציית הבטיחות בדרכים שפיתחה איי-נט. ההסכם נחתם לאחר יותר משלוש שנים של תהליך בדיקה נרחב.

פרויקט ה-PoC צפוי להסתיים עד סוף שנת 2023. בהמשך, SoftBank מתכננת לבצע בדיקות אימות במטרה לספק פתרונות למניעת התנגשויות לרשויות מקומיות או לתאגידים ממגוון רחב של תעשיות ותחומים עסקיים ביפן.

האפליקציה של איי-נט, Eye-Net Protect, מתבססת על תקשורת עם כלי רכב מסוג V2X סלולרית, ומספקת לנהגים, רוכבי אופניים ולהולכי-רגל ורוכבי אופניים התראות בזמן אמת, דרך הסמארטפון, על סכנת התנגשות.

מאיי-נט נמסר כי הפרויקט הוא חלק מתוכנית עבודה רב-שלבית אשר עשויה להוביל לפריסה מסחרית של הפתרונות של איי-נט בשוק היפני באמצעות השותפים העסקיים הרבים של סופטבנק, שכוללים יצרני רכב, אפליקציות צד שלישי, רשויות מקומיות וחברות ביטוח.

ברמה הטכנית, מטרת הפרויקט היא לבחון את האינטגרציה של טכנולוגיית צד השרת של איי-נט עם תשתית MEC (multi-access edge computing) של סופטבנק. מהחברה נמסר כי השלמה מוצלחת של אינטגרציה זו היא תנאי מוקדם לפריסת הפתרונות של איי-נט בשוק היפני.

לפני כשנה חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם חברת פנגו, שבמסגרתו תוטמע אפליקציית הבטיחות בדרכים של איי-נט כתוסף מובנה בתוך אפליקציית החנייה והניידות הפופולרית.

ARM הגישה תשקיף לקראת הנפקה בנסד"ק

פורסם בתאריך ע"י Techtime

ענקית המעבדים Arm, הנמצאת בבעלות תאגיד סופטבנק היפני, הגישה הלילה לרשות לניירות ערך של ארצות הברית (SEC) תשקיף לקראת הנפקה בבורסת נסד"ק. מיד לאחר ביטול עסקת המיזוג עם אנבידיה בשנת 2022, הודיעה סופטבנק שבכוונתה להוביל את Arm להנפקה. לפי ההערכות, ההנפקה תתבצע לפי שווי חברה של 60-70 מיליארד דולר. כלומר מדובר בהנפקה הצפויה להיות אחת הההנפקות הציבוריות גדולות ביותר בשנים האחרונות.

התשקיף מספק הצצה לביצועיה הכספיים ולפריסת השוק הרחבה של Arm בשוק השבבים. הכנסותיה של Arm בשנה הפיסקאלית האחרונה (שהסתיימה בחודש מרץ) הסתכמו בכ-2.709 מיליארד דולר, ירידה של 1% לעומת השנה שעברה. הרווח הנקי עמד על 534 מיליון דולר, ירידה שנתית של 5%. להערכת החברה, כ-30 מיליארד מכשירים מבוססי Arm יצאו לשוק בעולם בתקופת הדיווח – עלייה של 70% לעומת 2016.

בסך הכל, החברה מעריכה כי כ-49% מהשבבים בשוק מתבססים על ארכיטקטורת החברה, כאשר בשוק הסמארטפונים השליטה שלה היא אבסולוטית, עם נתח שוק של כ-99%. עוד מעריכה החברה כי שוק היעד הפוטנציאלי שלה נאמד ב-2023 ב-203 מיליארד דולר, וכי הוא צפוי לגדול להיקף של כ-245 מיליארד דולר ב-2025. החברה מעסיקה יותר מ-5,000, כ-80% מתוכם אנשי פיתוח ומהנדסים. כ-260 חברות משתמשות בקניין הרוחני שלה, לרבות ענקיות טכנולוגיה כמו אמזון, אפל, גוגל, קואלקום, AMD, אינטל, אנבידיה ועוד.

חברה בת מוזרה בסין

חברת ARM היא ספקית הקניין הרוחני (IP) למעבדים ושבבים הגדולה והחשובה בעולם. ארכיטקטורת המיחשוב שלה מתחרה בארכיטקטורת X86 של אינטל ונמצאת בהרבה מאוד מערכות בגדלים שונים: החל ממיקרו-בקרים זעירים במערכות משובצות ומערכות IoT, עבור לטלפונים סלולריים, ציוד תקשורת, מעבדים משובצים וכלה במעבדי שרתים ומחשבים גדולים.

השליטה של Arm בשוק המובייל מעלה שאלה לגבי מנועי הצמיחה שלה. בתשקיף החברה מסבירה שהיא חותרת להרחיב את פעילותה בשוק הרכב ובעיק בשוק בעינה מלאכותית ולימוד מכונה. כאן היא משתפת פעולה עם חברות ענק בתחום דוגמת אלפבית, מטא, מרצדס, קרוז ואנבידיה, במטרה להתאים את הקניין הרוחני שלה לעידן ה-AI.

נקודה מעניינת שמתבררת בתשקיף, אשר עשויה להדאיג חלק מהמשקיעים, היא האופן המוזר שבו החברה פועלת בשוק הסיני. מדובר בשוק חשוב במיוחד: כרבע ממכירות החברה מגיעות מסין. בתחילה היא פעלה בסין באמצעות החברה הבת Arm Technology (China) Co. Ltd, אולם בלחץ הרשויות בסין, נדרשה סופטבנק להפריד בשנת 2018 בין Arm ובין פעילותה הסינית, ולמכור את שליטתה (51%) בחברה. התוצאה: למרות שהחברה הבת אחראית על מכירות Arm בסין, נחשבת ללקוח היחיד הגדול ביותר של Arm ויש לה גישה ישירה אל חלק מהקניין הרוחני של Arm, היא נמצאת לגמרי מחוץ לשליטתה.

חברת Arm מחזיקה רק ב-4.8% ממניות החברה הסינית, וגם זה בעקיפין באמצעות חברה בת של סופטבנק. שאר המניות נמצאות בידי גורמים הפועלים בסין: 35% בידי חברת ההשקעות HOPU Investment ו-17% נוספים בידי גופים סינים דוגמת הבנק הלאומי של סין וחברת באיידו. כדאי לשים לב לכך שהמידע הזה לא נמסר במסגרת תיאור פעילויות החברה – אלא כסעיף אחד בפרק הארוך המפרט את הסיכונים העסקיים של החברה. בפרק הזה היא גם מזהירה שלאור לחצים של הממשל הסיני, עשויה Arm China לפתח בעתיד מעבדים שיתחרו באלה של Arm עצמה.

ענף המלונאות מוביל באימוץ רובוטים אוטונומיים

פורסם בתאריך ע"י yochais

מחקר חדש מגלה כי אחד הענפים שמובילים את מגמת אימוץ הרובוטים השיתופיים ("קובוטים") הוא ענף המלונאות. לפי מכון Research Dive, שוק הרובוטים העולמי לענף המלונאות צפוי לצמוח בשנים הקרובות בקצב שנתי מסחרר של 25.7% ולהגיע עד שנת 2028 להיקף של 17.1 מיליארד דולר.

רובוטים משמשים בענף המלונאות לביצוע אוטונומי של מגוון הולך וגדל של משימות, מניקיון ומילצור ועד תחזוקה ושירות חדרים. לדברי האנליסטים של מכון המחקר, מגפת הקורונה היא זו שנתנה את הדחיפה הראשונית לשוק הרובוטיקה, על רקע הצורך לשמור על ההיגיינה במרחבים ציבוריים. ואולם, גם לאחר תום המשבר, פריסת הרובוטים בבתי מלון ממשיכה בקצב גבוה על רקע מחסור בכוח אדם ומתוך רצון לייעל את התפעול ולחסוך בעלויות. במכון מציינים כי חל גם גידול במספר חברות הסטארט-אפ העוסקות בתחום התיירות והארחה.

גם בישראל ניכר אימוץ גובר של פתרונות רובוטיים בענף המלונאות. בתחילת השבוע דיווחה חטיבת Robotize של חברת הטכנולוגיה "מיטווך ובניו", כי רשת המלונות "פתאל" הצטיידה בצי של רובוטים אוטונומיים לניקיון, מתוצרת סופטבנק. הרובוטים הראשונים בעסקה כבר פרוסים בבתי המלון של הרשת "גורדון ביץ'" ו"הרודס" בתל אביב. בעבר דיווחה Robotize על עסקאות דומות עם המלונות קראון פלאזה וקרלטון בתל אביב. ב-Robotize מעריכים כי הרובוטים הללו עשויים לחסוך למלון עד 25% מההוצאות השנתיות על ניקיון.

לפי התאחדות המלונות, בענף המלונאות בישראל מועסקים כ-40 אלף עובדים, נכון לסוף 2022, ונדרשים עוד כ-5,000 עובדים לכל הפחות כדי לתת מענה לצרכים של הענף, בייחוד בעונת התיירות. אמיר מיטווך, מנהל הפיתוח העסקי של Robotize, מעיד כי המלונות בישראל פונים יותר ויותר לרובוטים אוטונומיים כמענה למחסור בכוח האדם. "הרובוטים האוטונומיים מביאים תועלות רבות הן ברמה התפעולית והן ברמת החווייה של האורח."

האזינו לשיחה עם אמיר מיטווך מ-Robotize, מתוך תוכנית מס' 41 בפודקאסט שלנו, שעלתה ביולי 2021:

קרן 2 Softbank Vision Fund משקיעה ב-OurCrowd

פורסם בתאריך ע"י Techtime

פלטפורמת ההשקעות OurCrowd הודיעה היום ש SoftBank Vision Fund 2 תבצע השקעה של 25 מיליון דולר ב-OurCrowd בהלוואה המירה ((convertible equity investment. ההון שגויס ישמש לפיתוח פלטפורמת OurCrowd, להרחבת קהילת המשקיעים ולהאצת תהליך הזיהוי של חברות טכנולוגיה פרטיות בעלות פוטנציאל גבוה.

במסגרת ההסכם OurCrowd תיכנס לשותפות אסטרטגית גם עם SBIA, קבוצת יועצי המשנה של SoftBank Vision Fund 2 שיבדקו הזדמנויות השקעה בפלטפורמת השקעות ההון סיכון של OurCrowd. הצדדים ישתפו פעולה כדי לבצע הערכות אודות מגמות במגוון רחב של תחומים ובהם בינה מלאכותית מחשוב קוונטי, ניידות, אג-טק, אבטחת סייבר, בריאות ועוד. כן תפעלנה שתי החברות להרחבת אזורי הפעילות של כל אחת מהן בשוק של השנייה.

לדברי OurCrowd, הפלטפורמה רשמה צמיחת שיא במהלך השנה האחרונה. מספר המשקיעים הכשירים החדשים שהגיע ל-25,000 בשנת 2020 צמח ל-75,000 בתשעת החודשים הראשונים של 2021, נתונים המשקפים גידול של 300% במספר המשקיעים הכשירים החדשים כשנותרו מספר חודשים עד סוף שנת 2021. היקף ההשקעות החדשות שבוצעו השנה בפלטפורמה הגיע ליותר מ-500 מיליון דולר, המשקפים גידול של 100% בהיקף ההון השנתי המנוהל. 50 חברות פורטפוליו של OurCrowd ביצעו אקזיטים וביניהן חברות מובילות כמו: Lemonade, Beyond Meat, Uber (Jump) Kenna, Argus, Wave ורבות נוספות. OurCrowd, שדורגה על ידי Pitchbook כמשקיעה הפעילה ביותר בישראל בהון סיכון, השקיעה ביותר מ-280 חברות ו-30 קרנות.

ג'ון מדבד [בתמונה למעלה], מייסד ומנכ"ל OurCrowd: "אנו נרגשים לעבוד עם SBIA אחת מקבוצות ההשקעה הגדולות בעולם בתחומי הטכנולוגיה. כמשקיע אסטרטגי הפעיל ברחבי העולם ופורטפוליו של חברות טכנולוגיה מובילות שוק, הם יהיו שותף מרכזי שיסייע לנו לממש את החזון שלנו החותר להרחיב את הדמוקרטיזציה של ההון סיכון והגישה אליו".

יוסי כהן, מנהל פעילות SBIA בישראל: "במשך למעלה מ-40 שנה Softbank ביצעה השקעות שהקדימו מגמות טכנולוגיות חדשות ואנו מאמינים כי בשווקים הפרטיים טמון פוטנציאל ענק. אנו רואים ב-OurCrowd שותף להשקעות בעל מוניטין וקשרים שיסייע לסטארט-אפים ישראלים מבטיחים להפוך לחברות טכנולוגיה גלובליות".

מאז הקמתה בשנת 2013 גייסה פלטפורמת ההשקעות OurCrowd התחייבויות להשקעה של 1.8 מיליארד דולר במעל 280 חברות פורטפוליו ו-30 קרנות, ורשמה 50 אקזיטים, וביניהם: ההנפקות בנאסד"ק של Beyond Meat ו-Lemonade, הרכישה של Jump Bike על ידי Uber, הרכישה של Briefcam על ידי Canon, הרכישה של Argus על ידי Continental, הרכישה של Crosswise על ידי אורקל, הרכישה של Corephotonics על ידי סמסונג, והרכישה של CyberX על ידי מיקרוסופט.

Wiliot גייסה 200 מיליון דולר בהובלת סופטבנק

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת Wiliot מקיסריה, שפיתחה תג זיהוי אלחוטי הכולל חיישן אשר אינו מצריך שימוש בסוללה, השלימה גיוס ענק בהיקף של 200 מיליון דולר בסבב C בהובלת קרן ההשקעות Future Fund 2 של סופטבנק היפנית. סופטבנק מצטרפת לגלריה המרשימה של תאגידי ענק שהשקיעו ב-Wiliot בסבבים קודמים, ובהם אמזון, ARM, קואלקום, סמסונג, וראיזון, NTT, פפסיקו, יצרנית הדבקים והתגיות Avery Dennison, ועוד. הסבב הנוכחי מעלה את סך גיוסיה של החברה ל-320 מיליון דולר.

חברת Wiliot הוקמה בשנת 2017 על ידי מייסדי חברת Wilocity שנמכרה לקואלקום ב-2014 תמורת כ-300 מיליון דולר. החברה פיתחה תג בגודל של בול דואר שמאפשר לקשר כל מוצר צריכה באמצעות תקשורת בלוטות' אל האינטרנט ולענן. פריצת הדרך הטכנולוגית של החברה היא ביכולת לספק את כל היכולות והביצועים ללא סוללה, מכיוון שהאבזר יודע להפיק אנרגיה מהקרינה האלקטרומגנטית המצויה בסביבתו (RF Energy Harvesting), ולכן אורך החיים שלו כמעט אינו מוגבל והוא אינו דורש תחזוקה.

מערכת האנטנות והשבב של Wiliot, הכולל מעבד של ARM, ניתנת להדפסה על רצועות פלסטיק או נייר ולהדביקו בפשטות על פריטי לבוש, אריזות מזון, מארזי תרופות ומיכלים שונים. תגית הבלוטות' יכולה להפוך כל מוצר לחכם ומאפשרת ליצרנים, מפיצים וקמעונאים לעקוב בזמן אמת אחר המוצר לכל אורך שרשרת האספקה, מקו הייצור והמחסן ועד החנות וצרכן הקצה. הדבר מאפשר לעקוב אחר טמפרטורת המוצר, משקל ותכולה, ועל אופן השימוש בו על-ידי הצרכן.

החברה גם פיתחה פלטפורמת ענן מבוססת בינה מלאכותית שמספקת אנליטיקה מעמיקה על מאפייני המוצר ודפוסי השימוש בו, וכך להתאים בצורה טובה יותר את שרשרת האספקה ל"שרשרת הביקוש". בחברה בוחנים מודל עסקי של חישה לפי שימוש  (Sensing as a Service) וגם מתן רישיונות ליצרניות חיצוניות לייצר בעצמן את השבב שבה בגדלים ולצרכים שונים.

תעלומת העיסקה הסינית: מדוע סופטבנק מוכרת את ARM China למשקיעים סיניים?

פורסם בתאריך ע"י yochais

האם סופטבנק נאלצה למכור את השליטה בחברת הבת של ARM בסין בגלל לחץ מצד הרשויות? בשבוע שעבר הודיעה במפתיע ענקית הטכנולוגיה היפנית, סופטבק, שבשנת 2016 רכשה את יצרנית ארכיטקטורת השבבים הבריטת  ARM ב-32 מיליארד דולר, שהיא מכרה למשקיעים סיניים 51% מהמניות של החברה הבת ARM China תמורת 775 מיליון דולר. קבוצת המשקיעים שקיבלה את השליטה בחברה כוללת בין השאר את הבנק הלאומי של סין ואת חברת באיידו.

אומנם במסגרת ההסכם תמשיך ARM לקבל נתח משמעותי מהכנסות ARM China ממכירות רישיונות שימוש בקניין הרוחני, תמלוגים ותוכנה, אך היא כבר לא תיחשב לחברה בת של ARM, והכנסותיה לא ייכללו בדו"חות הכספיים של ARM וסופטבנק. העיתון המקצועי EETimes דיווח לאחרונה שלפני כחודש התחילה ARM להעביר קניין רוחני לחברה הבת הסינית.כדי שהיא תוכל למכור לחברות סיניות רישיונות לשימוש בקניין הרוחני של ARM ישירות בסין. על פי פרסומים בתקשורת ביפן ובסין, החברה החדשה צפויה לבצע הנפקה בבורסה בשנחאי.

תעשיית השבבים בסין נמצאת בשנים האחרונות במגמה של התרחבות משמעותית, והכנסותיה של ARM ממכירת רישיונות לחברות שבבים סיניות גדלות בהתאמה. בעשור האחרון צמחו הכנסותיה של ARM בסין ב-110%, ובשנת 2017 הגיין המכירות של ARM בסין להיקף של כ-300 מיליון דולר, כלומר כ-20% מכל מכירותיה בעולם. להערכת ARM, כ-95% מהשבבים המתקדמים שפותחו בסין התבססו על הטכנולוגיה שלה.

החלטה עסקית או צעד כפוי?

לאור הנתונים הללו, עולות שאלות רבות ביחס לעיסקה המפתיעה: מדוע סופטבנק מוותרת על השליטה בחטיבה עסקית משמעותית הפועלת בשוק צומח? מדוע לא המשיכה ARM לפעול בסין באותו אופן שהיא פועלת בשווקים אחרים באמצעות חברות בת שבבעלותה. ומדוע ARM מוותרת על קניין רוחני שנוצר לאורך שנים רבות? בהודעתה הרשמית סיפקה סופטבנק הסבר מעורפל מאוד לשאלות האלה: היא מסרה שיש לשוק הסיני יש מאפיינים ייחודיים שחייבו את המהלך וכי הקמת חברת הבת הסינית תסייע להתרחבות הפעילות של ARM בסין. חברת ARM לה התייחסה למהלך.

נראה שלא ניתן לנתק את המהלך למהלך אסטרטגי שממשלת סין מיישמת בשנים האחרונות: הקמת תעשיית סמיקונדוקטור מקומית ועצמאית גם ברמת הייצור וגם ברמת הפיתוח. בשנת 2015 הכריזה סין על תוכנית רב-שנתית שאפתנית תחת השם Made in China 2025, שבמסגרתה יקדיש הממשל הסיני משאבי עתק מטרתה לבסס תעשיית שבבים סינית עצמאית בתוך עשור, שתוכל לפתח ולייצר טכנולוגיות באופן מקומי תוך תלות מופחתת בטכנולוגיות זרות.

האיחוד האירופי מתחיל להיאבק על שימור הטכנולוגיה

בשנים האחרונות בלמה ארצות הברית, באמצעות הוועדה הפדרלית להשקעות זרות (CFIUS), מספר ניסיונות של גורמים סיניים לרכוש חברות טכנולוגיה אמריקניות, בטענה של שיקולי ביטחון לאומי. בחודש שעבר הנחית משרד הסחר בארצות הברית מכה קשה על יצרנית הסמרטפונים הסינית ZTE כאשר הטילה איסור על חברות טכנולוגיה אמריקניות לעשות עסקים עם ZTE לאחר שזו הפרה את האמברגו האמריקני על מסחר עם איראן וצפון קוריאה.

בשבוע שעבר הגישה נציבת הסחר של האיחוד האירופי, ססילה מלסטרום, קובלנה משפטית לארגון הסחר העולמי (WTO) כנגד סין בטענה כי שורה של חוקים חדשים בסין מקשים על חברות אירופיות שעושות עסקים בסין לשמור על הקניין הרוחני שלהן. בקובלנה שהגישה מציינת הנציבה כי סין מטילה על חברות זרות שורה של מגבלות המפלות ביניהן לבין חברות סיניות ומקשות עליהן לסחור באופן חופשי ולשמור על הקניין הרוחני שלהן.

לטענת הנציבה, חוקים אלה מפרים את אמנות הסחר שעליהן חתומה סין עם ארגון הסחר העולמי. מלסטרום טוענת שחברות אירופיות המגיעות לסין, "מחוייבות להעביר את הבעלות או את זכויות השימוש בטכנולוגיות שלהן לגופים סיניים, ונשללת מהן היכולת לנהל משא ומתן מסחרי חופשי בעסקאות העברת טכנולוגיה". המסמך מצייר תמונה שיכולה להסביר כיצד התקנות הרגולטוריות בסין דחפו את סופטבנק לבצע את עיסקת ARM China.

ייתכן שהפרשה נמצאת רק בתחילתה

גם אם התעלומה תתברר עד סופה וגם אם לאו, לעיסקה הזאת מרוויחה אחת מובהקת: תעשיית השבבים הסינית זוכה בגישה קלה אל הקניין הרוחני של ARM במחיר מציאה, שתאפשר לחברות סיניות להשיג יתרון תחרותי מובהק, הן בטכנולוגיה והן בעלות. עדיין לא ברורים לגמרי מה הם האופי והכמות של העברת הקניין הרוחני לסין. גם ARM וגם סופטבנק לא מוסרות פרטים. יכול להיות שזו תחילתה של שערוריה מסחרית-פוליטית חדשה, בעידן של מלחמות סחר בין מדינות.