בחודש שעבר דיווחה סרגון (Ceragon) על עיכוב ממושך מהצפוי בהזמנות המשך שהיו אמורות להתקבל ממפעילות תקשורת בהודו, אחד משוקי היעד המרכזיים של החברה ושוק המובייל הצומח בעולם. העיכוב, שנגרר כבר כשנה בשל סחבת בירוקרטית, אף גרם למחיקה של כ-20 מיליון דולר בהכנסות החברה ברבעון השני ולירידה חדה בערך המניה בנסד"ק.

היום מודיעה החברה כי קיבלה חלק מן ההזמנות שהתעכבו התקבלו כעת במסגרת סדרת הזמנות חדשה בהיקף של 19 מיליון דולר ממספר מפעילי תקשורת גדולים בהודו לפלטפורמת התמסורת האלחוטית של החברה, ה-IP-20, כחלק מהרחבת כיסוי רשתות דור רביעי במדינה. אספקת הזמנות אלו תחל ברבעון השלישי, כשמרבית ההכנסות הקשורות בהזמנות אלו צפויות להיות מוכרות ברבעון השלישי. יתרת ההכנסות צפויה להיות מוכרת לפני תום 2019.      

במסר למשקיעים הדגיש מנכ"ל החברה, עירא פלטי, את מעמדה האיתן של החברה בשוק התקשורת ההודי. "לאורך חמש השנים האחרונות, סרגון תומכת בפריסה הנמרצת של רשתות 4G  בהודו. הפתרונות שלנו פרוסים בפריסה ארצית, ומאפשרים למפעילי התקשורת בהודו לספק שירותי 4G מאד מהירים. במהלך המחצית השנייה של 2019 אנו מצפים לקבלת הזמנות נוספות, שהינן חלק מקבוצת ההזמנות שהתעכבו, לעומת ציפיותינו המקוריות".

נערכים כבר לדור החמישי

אף כי המדינה טרם השלימה את המעבר לרשתות הדור הרביעי, הרשויות הממשלתיות וספקיות התקשורת כבר נערכות לקפיצת המדרגה הבאה לדור החמישי, כשהיעד הוא להתחיל ולפרוש רשתות דור חמישי כבר החל מהשנה הבאה. סרגון מקווה למנף את דריסת הרגל שלה בשוק ההודי כדי להיות חלק בשדרוג התשתיות לדור הבא.

"כל מפעילי התקשורת במדינה נערכים למכרזי ספקטרום לרכישת תדרי 5G, המתוכננים להתקיים בתחילת השנה הבאה, ואנו מאמינים כי ייתכן ותהיה לכך השפעה על תהליכי רכש, בנוסף על הגורמים האחרים שצוינו מוקדם יותר. כחלק ממאמציהם, אנו עובדים עם לקוחותינו כדי לבדל את הערך שהם יוכלו להציע על גבי רשתות 5G באמצעות אספקת חוויות משתמשים יוצאות דופן והגדלת הנאמנות מצד המנויים".           

התעשייה האווירית (IAI) הודיעה הבוקר על הסכם רחב היקף עם ממשלת הודו לייצור משותף ואספקה של מערכת ההגנה האווירית "ברק 8". על-פי הדיווח לבורסה, שווי העסקה העיסקה מסתכם בכ-777 מיליון דולר, אשר ישולמו לאורך 9 שנים. ברק 8 היא מערכת הגנה אקטיבית אווירית של טילי ים-אוויר וקרקע-אוויר המספקת הגנה בפני איומים כמו מטוסים, מסוקים, כטב"ם, טילים נגד ספינות, טילי שיוט ועוד. המערכת מבוססת על הטיל ברק, הנחשב לטיל הנ"מ הראשון בעולם המשוגר אנכית ואז מתכוונן לעבר האיום.

המערכת פותחה במקור במסגרת מיזם משותף של ישראל והודו שהוסכם עליו בשנת 2007. המערכת הראשונה פותחה על-מנת להגן על כלי שיט ומתקנים אסטרטגיים ימיים, ופיתוחה הואץ לאחר הפגיעה בספינת חיל הים אח"י חנית במלחמת לבנון השנייה. בהמשך פותחה גם גרסה יבשתית של מערכת ברק 8, בשיתוף פעולה עם חיל הים, מפא"ת, התעשייה האווירית וחברת רפאל. המערכת מספקת הגנה מפני איומים בטווחים של 70/150 ק"מ. ההזנקה האנכית מאפשרת לו להתמודד עם איומים המגיעים מכל הכיוונים, בלא צורך לסובב את מתקן השיגור.

המערכת מנהלת מספר משימות בו-זמנית

ערוץ תקשורת ייעודי (Datalink) בין הטיל ובין המכ"ם ועמדת הבקרה, מעניקים לטיל יכולת התמודדות עם שינויים בלתי צפויים במתאר המטרה ולהיות מתואם עם גורמים אחרים בזירה. ליכולת הזו תפקיד מרכזי בניהול המערכת, מכיוון שמערך השליטה והבקרה (שו"ב) שלה, מאפשר לנהל מספר משגרים ומספר שיגורים בו-זמנית (תמונה למטה). הטיל מצוייד במנוע רקטי מבוסס פעימות (Dual-pulse Motor) המאפשר להצית בנפרד מטעני דלק מוצק שונים, ועל-ידי כך לרדוף אחר מטרות אוויריות בעלות כושר תמרון גבוה.

הודו חתמה בשנים האחרונות על מספר עסקאות לרכישת המערכת מהתעשייה האווירית. באפריל 2017 נחתמה עיסקה בהיקף של 1.6 מיליארד דולר לאספקת מערכות ברק 8 להודו בגרסה היבשתית. במאי 2017 הודיעה הודו כי תרכוש גם מערכות ברק 8 ימיות, בהיקף של 630 מיליון דולר. שר הביטחון אביגדור ליברמן בירך על העסקה ואמר שזו הוכחה שביטחון הוא השקעה ולא הוצאה. "התעשייה האווירית היא נכס לאומי. יש לשמור עליה ולחזקה".

פרויקט פיתוח ברק 8 מסמן את ההתקרבות המשמעותית שחלה בין הודו וישראל החל משנות התשעים ואת התעוררות היחסים הצבאיים והמסחריים ביניהן. בשנים האחרונות גדל באופן משמעותי היקף הסחר האזרחי והצבאי בין שתי המדינות. עם זאת, יש להזכיר כי בינואר השנה ביטלה במפתיע ממשלת הודו עסקה לרכישת טילי נ"ט מחברת רפאל, ימים ספורים לפני ביקורו בהודו של ראש הממשלה בנימין נתניהו.