הודו, הקורונה ועיכובים ב-5G: סרגון מנמיכה ציפיות ל-2020

חברת סרגון (Ceragon) דיווחה אתמול (ב') על הכנסות של 285.6 מיליון דולר ב-2019, ירידה של 17% לעומת 2018, בעיקר בשל הקיפאון בשוק הטלקום בהודו, שהיה שוק היעד העיקרי של החברה. בסך הכול,  ההכנסות מהודו הצטמקו ב-60% ב-2019 וחלקה של הודו בתמהיל ההכנסות ירד מ-40% ל-16%. בסרגון לא צופים התעוררות מחודשת בשוק ההודי בטווח הנראה לעין, אך בצד החיובי מציינים כי הכנסותיה של החברה ביתר הגיאוגרפיות עלו ב-11%. בעקבות פרסום הדו"ח צללה אמש מנייתה של סרגון בנסד"ק ב-11.5%, והשלימה ירידה של 60% ב-12 החודשים האחרונים.

בשורה התחתונה, סרגון סיימה את השנה עם הפסד נקי של 2.3 מיליון דולר, בהשוואה לרווח נקי של 23 מיליון דולר ב-2018. לאור המגמות הנוכחיות בחברה מנמיכים את התחזיות ל-2020. בשיחת הוועידה עם משקיעים, שהתקיימה לאחר פרסום הדו"ח, אמר סמנכ"ל הכספים של החברה, ערן ורד, כי הרבעון הראשון צפוי להיות חלש. "ההזמנות ברבעון הרביעי, שדווקא נחשב לרבעון חזק, היו חלשות. לאור ביקוש נמוך מלקוח באפריקה ולנוכח העובדה כי לא צפוי שיפור בהודו באופק, שנת 2020 נפתחה בצורה חלשה." לאור זאת, החברה צופה כי הכנסותיה ברבעון הראשון של 2020 יהיו נמוכות משמעותית מ-70 מיליון דולר, וכי ביתר הרבעונים ההכנסות יעמדו בממוצע על 70-75 מיליון דולר.

אם לא די בכך, בסרגון מודים כי הם עשויים להיפגע ממשבר הקורונה. ורד: "כמו חברות רבות בתחום שלנו, ישנה אי-ודאות בטווח הקרוב בשל התפרצות הקורונה במזרח-אסיה, ובייחוד בסין. שרשרת האספקה שלנו עשויה להיפגע משמעותית, וזה עשוי להשפיע בצורה שלילית על לקוחותינו."

ממתינים לדור החמישי

סרגון מספקת פלטפורמות לתמסורת אלחוטית (Backhaul) המקשרות בין תאים סלולריים וליבת הרשת, ומאפשרות למפעילות תקשורת להרחיב את הקיבולת של הרשת הסלולרית שלהן. בשנים האחרונות החברה היתה מצויה בצמיחה מרשימה, בעיקר הודות לתהליך המעבר מרשתות הדור השלישי (3G) לרשתות הדור הרביעי (LTE) בשווקים מתפתחים כמו הודו ואמריקה הלטינית. ואולם, תלותה בשווקים אלה, המתאפיינים בתנודתיות, התבררה ב-2019 כנקודת תורפה משמעותית. כאמור, החברה נפגעה בעיקר מהכאוס הנוכחי בשוק הטלקום בהודו, שמעכב את המשך פרישת התשתיות במדינה ואת מכרזי הדור החמישי. בסרגון אף הודו ברבעון הקודם כי החברה חיפשה רוכש בשנה האחרונה, אך המגעים לא הבשילו לכדי הסכם.

לאור אי-הוודאות הנוכחית בשוק הטלקום, בסרגון מסתכלים על הטווח הארוך יותר ומגדילים את השקעותיהם במו"פ בתחום הדור החמישי. בחברה מדווחים על מספר פרויקטים שקשורים לשדרוג תשתיות כחלק מהמעבר ההדרגתי לדור החמישי. מנכ"ל ונשיא החברה, עירא פלטי, אמר בשיחת הוועידה: "היכולת שלנו לזכות בחוזים בתחום הדור החמישי מגבירה את האופטימיות שלנו לגבי הגדלת נתח השוק שלנו בטווח הארוך." עם זאת, גם כאן התפתחויות שאינן בשליטתה של החברה מייצרות אי-ודאות, ובעיקר העיכובים באישור המיזוג בין ספרינט לטי-מובייל וסימני השאלה אם יאושר כלל על ידי בית המשפט בארצות הברית. פלטי: "המיזוג בין שתי החברות הוא קריטי עבור המשך פרישת תשתיות הדור החמישי בארצות הברית. אנחנו מאמינים שנהיה חלק משמעותי בפרויקטים של שתי החברות הללו, שהן לקוחות שלנו, אך בטווח הקצר העיכוב במיזוג פוגע בדפוסי ההזמנות שלנו."

אקופיה תספק רובוטים לחוות הסולאריות של פורצ'ום בהודו

חברת אקופיה (Ecoppia) מהרצליה מרחיבה את דריסת הרגל שלה בשוק הסולארי הצומח בהודו. החברה, המפתחת רובוטים לניקוי פאנלים סולאריים ללא שימוש במים, הודיעה על שיתוף פעולה עם חברת האנרגיה הפינית Fortum. במסגרת שיתוף הפעולה, תספק אקופיה רובוטים מדגם E4, המותאמים לפאנלים בזווית קבועה (Fixed-tilted), למספר חוות סולאריות שמקימה פורצ'ום בערים פאוואגדה (Pavagada) ובהאדלה (Bhadla), בעלות תפוקת חשמל מקסימאלית של 427 מגה-וואט.

פורצ'ום היא חברת אנרגיה פינית בבעלות ממשלתית הפעילה בעיקר במדינות סקנדינביה והים הבלטי, רוסיה, פולין והודו. החברה מקימה ומפעילה תחנות כוח הידראוליות וגרעיניות המייצרות חשמל וחום שאותם היא מוכרת לצרכנים. בשנים האחרונות נכנסה החברה לתחום האנרגיה הסולארית והיא פעילה בו בעיקר בהודו. ב-2013 רכשה חווה סולארית קטנה יחסית בקיבולת של 5 מגה-וואט במדינת רג'אסטאן שבהודו והצהירה על כוונתה לפתח מומחיות בטכנולוגיות שונות להפקת חשמל סולארי. ב-2017 כבר חיברה תחנה סולארית של 100 מגה-וואט בעיר פאוואגדה לרשת החשמל המקומית. פורצ'ום נסחרת בבורסה של פינלנד לפי שווי שוק של 19.1 מיליארד אירו.

100 ג'יגה-וואט של חשמל סולארי עד 2022

הודו היא שוק היעד הגדול ביותר של אקופיה. עד כה, היא כבר סיפקה רובוטים לניקוי פאנליים סולאריים בקיבולת כוללת של כ-2 ג'יגה-וואט. בחודש אפריל דיווחנו באופן בלעדי ב-Techtime כי אקופיה משתתפת ביחד עם תאגיד סופטבנק היפני  פרויקט בניית חוות אנרגיה סולארית גדולה מאוד בהודו, במסגרתו תתקין אקופיה כמה אלפי רובוטים.

הודו היא אחד מהשווקים הסולאריים המפותחים ביותר בעולם, בין היתר הודות למדיניות העידוד המובלת על ידי ראש הממשלה מודי. נכון לספטמבר 2019, הודו מייצרת חשמל סולארי בתפוקה של 31 ג'יגה-וואט, הרבה מעבר ליעד הראשוני שהציבה הממשלה ליכולת הפקת חשמל סולארי של 20 ג'יגה-וואט עד 2022. לאחר השגת היעד מהר מן המתוכנן, הממשלה העלתה את היעד ל-100 ג'יגה-וואט עד 2022.

ניקוי של 99% מהאבק

הצטברות זיהום, כמו לכלוך, חול ואבק על פנלים סולאריים מהווה בעיה משמעותית בתחום ייצור האנרגיה הסולרית, ועשויה להפחית את תפוקת האנרגיה בעד 40%. רוב הפתרונות הקיימים היום בתעשייה מבוססים על שימוש במים ובמברשות. הבעיה היא שהם עלולים להזיק לפנלים ודורשים כמויות אדירות של מים יקרים.

הרובוטים שפיתחה איקופיה מנקים את הפנלים הסולאריים ללא מים, באמצעות מברשות מיוחדות. הם פועלים באופן אוטונומי ומנקים את הפנלים מדי לילה ומסירים מהם כ-99% מהאבק שהצטבר עליהם במהלך היום. כיום מנקים רובוטים של איקופיה כ-1.3 מיליארד פנלים סולאריים. המערכת מנוהלת מהענן ונשלטת באמצעות בקר המאפשר בקרה מרחוק על פעילות הרובוטים באתרים הסולאריים.

רפאל הקימה מפעל ציוד תקשורת בהודו

חברת רפאל (Rafael) חנכה ביום ג' מפעל חדש לייצור מערכות תקשורת טקטית ומערכות לוחמה אלקטרונית, בעיר היידראבאד שבהודו. המפעל פועל במסגרת החברה הבת Astra Rafael Communication System – ARC, הנמצאת בבעלות משותפת של רפאל ושל חברת Astra Microwave Products ההודית. מנכ"ל רפאל, אלוף במיל. יואב הר אבן, אמר שהקמת המפעל היא מרכיב באסטרטגיה של רפאל להרחבת פעילותה בעולם. "אנו עושים זאת באמצעות רכישת חברות ישראליות ובינלאומיות ובאמצעות שיתופי פעולה עסקיים הכוללים פתיחת מפעלים משותפים, העברת ידע והשקעות".

המפעל החדש מצוי במבנה בשטח של כ-20,000 מ"ר, וישמש לייצור מערכת התקשורת BNET של רפאל, שהיא מערכת תקשורת מתקדמת לשדה הקרב, הנמצאת כבר בשימוש חיל האוויר הישראלי. הייצור המקומי של BNET ישמש לאספקת המערכות האלה לחיל האוויר ההודי, במסגרת חוזה שבו זכתה רפאל בשנת 2017. בעתיד המפעל צפוי לייצר את המערכות גם עבור לקוחות בינלאומיים נוספים. בחודש שעבר העבירה רפאל ל-ARC הזמנת ייצור של המערכות (בתמונה למטה) בהיקף של כ-30 מיליון דולר.

הקמת המפעל גם קשורה גם למדיניות Make in India של הודו, המתנה הסכמי רכש ביטחוני במרכיב של ייצור מקומי. לפני כשנתיים חנכה רפאל מפעל ייצור ביחד עם קבוצת קליאני ההודית, שקיבל ממנה בחודש שעבר הזמנת ייצור של מערכות בהיקף של כ-100 מיליון דולר. להערכת רפאל, מאז שהחלה לפעול בהודו לפני כשני עשורים, היא השקיעה כ-250 מיליון דולר בשוק ההודי.

סרגון צוללת בנסד"ק: תחזית קודרת של המנכ"ל על השוק ההודי

בשבוע שעבר דיווחה סרגון (Ceragon) שהיא קיבלה חלק מההזמנות של מפעילות תקשורת בהודו שהתעכבו כמעט שנה שלמה, אלא שאתמול בערב (ב') הזהיר נשיא ומנכ"ל החברה, עירא פלטי (בתמונה למעלה), שהקשיים בשוק ההודי עשויים להימשך עוד מספר רבעונים. החברה דיווחה על מכירות בהיקף של 74 מיליון דולר, המבטאות ירידה של 17.4% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי הצטמצם מ-3.2 מיליון דולר ב-2018 לכ-800 אלף דולר השנה. בתגובה לדברים שנאמרו בשיחת ועידה עם אנליסטים, ירדה מניית החברה בנסד"ק בכ-8.4%.

מנוע צמיחה או מנוע צניחה?

הודו היא אחד משוקי המפתח של סרגון ומנוע צמיחה מרכזי של החברה בשנים האחרונות, וזאת על רקע המעבר המואץ לרשתות דור רביעי במדינה. ב-2018 היה אחראי השוק ההודי לכ-130 מיליון דולר מכלל הכנסותיה של סרגון (343 מיליון דולר). ואולם, ב-2019 כמעט ופסק צבר ההזמנות מצד מפעילות התקשורת בהודו. אם במחצית הראשונה של 2018 הסתכמו ההזמנות מהודו בכ-80 מיליון דולר, במחצית הראשונה של 2019 הסכום הגיע ל-18 מיליון דולר בלבד. 

בסרגון הבהירו כי המגמה אינה נובעת מנטישת לקוחות אלא מבעיות מבניות שמאפיינות את שוק התקשורת ההודי, מתהליכי רה-ארגון וגיוס הון של מפעילות התקשורת, ומכך ששנת התקציב בהודו מתחילה באפריל. ואולם כעת, מוד פלטי שהסחבת נמשכת הרבה מעבר למשוער. "דפוסי ההזמנה מהודו תמיד היו הפכפכים, ואין זה בלתי-שכיח שמפעילות תקשורת בהודו מפחיתות או משהות לחלוטין את הזמנותיהן, בייחוד לאחר תקופה של פריסה אגרסיבית. אך לא ציפינו שסדרת ההזמנות הגדולה הבאה תתעכב עד הרבעון השלישי של השנה".

מפעילות הסלולר לוחצות על הממשלה

פלטי מעריך כעת כי מדובר בגורמים עמוקים יותר, שעשויים להוביל לחולשה גם לאורך שנת 2020. "לאחרונה הצהירה חברת Reliance Jio (חברת הסלולאר הגדולה בהודו והשלישית בגודלה בעולם) שבכוונתה לצמצם את קצב ההוצאות, ואנחנו סבורים כי זה קשור למחירי המינימום שקבעה ממשלת הודו לקראת המכרז הקרוב על תדרי הדור החמישי, שבעיני המפעילות הם גבוהים מדי".

כמפעילת הסלולאר הגדולה במדינה, המדיניות של ג'יו צפויה להכתיב גם את התנהלותן של יתר השחקניות בשוק. באחרונה התפרסמו דיווחים בתקשורת ההודית כי בעקבות רף המחירים, חברת הטלקום ההודית Bharti, המשתפת פעולה עם Vodaphone בשוק ההודי, אינה מתכוונת לגשת למכרז, מה שמעמיד את עצם קיומו בסימן שאלה. נראה, אם כן, שהנסיגה בקצב פריסת רשתות הדור הרביעי במדינה מהווה מנוף לחץ מצד מפעילות הסלולאר על הממשלה להפחית את מחירי הספקטרום של הדור החמישי.

פטה מורגנה אלחוטית

כזכור, לפני מספר שבועות דיווחה סרגון שקיבלה חלק מההזמנות שהתעכבו, בהיקף של 19 מיליון דולר, ושהיא צפויה לקבל סדרת הזמנות נוספת ברבעון השלישי. כעת מתברר שזה לא היה זה סימן לפתיחת צוואר הבקבוק, אלא להיפך. "האינדיקציה המוחשית ביותר להיחלשות בשוק הגיעה כאשר קיבלנו לפני מספר שבועות את ההזמנות, שהיו נמוכות משמעותית מכפי ששיערנו בתחילת השנה. בתוך כך, קיבלנו אינדיקציה שאנחנו צפויים לקבל בהמשך השנה עוד סדרה של הזמנות, אך גם היא תהיה בהיקף דומה להזמנה הראשונה."הנתח שלנו בשוק ההודי נותר כשהיה, אך אנחנו מתחילים לזהות חולשה שעשויה להימשך מספר רבעונים. לאור זאת, הירידה בהכנסות מהשוק ההודי ב-2019 עשויה להגיע ל-50%," סיכם פלטי.

סרגון מספקת פלטפורמת תמסורת אלחוטית בעיקר בתדרי מיקרוגל לתשתיות הרשת של ספקיות תקשורת. הלקוחות המרכזיים שלה כיום הן חברות סלולריות המשדרגות את הרשתות שלהן מהדור השלישי לדור הרביעי, כמו הודו ואמריקה הלטינית, שממנה התקבלה לפני כחודש הזמנה בהיקף של 14 מיליון דולר לשידרוג תשתית סלולרית לדור הרביעי. שוק היעד העתידי המרכזי שלה ממוקד בתהליך שדרוג הרשתות אל טכנולוגיית הדור החמישי, המתחיל כעת בעיקר בצפון אמריקה.

סרגון נערכת למכרזי הדור החמישי בהודו

בחודש שעבר דיווחה סרגון (Ceragon) על עיכוב ממושך מהצפוי בהזמנות המשך שהיו אמורות להתקבל ממפעילות תקשורת בהודו, אחד משוקי היעד המרכזיים של החברה ושוק המובייל הצומח בעולם. העיכוב, שנגרר כבר כשנה בשל סחבת בירוקרטית, אף גרם למחיקה של כ-20 מיליון דולר בהכנסות החברה ברבעון השני ולירידה חדה בערך המניה בנסד"ק.

היום מודיעה החברה כי קיבלה חלק מן ההזמנות שהתעכבו התקבלו כעת במסגרת סדרת הזמנות חדשה בהיקף של 19 מיליון דולר ממספר מפעילי תקשורת גדולים בהודו לפלטפורמת התמסורת האלחוטית של החברה, ה-IP-20, כחלק מהרחבת כיסוי רשתות דור רביעי במדינה. אספקת הזמנות אלו תחל ברבעון השלישי, כשמרבית ההכנסות הקשורות בהזמנות אלו צפויות להיות מוכרות ברבעון השלישי. יתרת ההכנסות צפויה להיות מוכרת לפני תום 2019.      

במסר למשקיעים הדגיש מנכ"ל החברה, עירא פלטי, את מעמדה האיתן של החברה בשוק התקשורת ההודי. "לאורך חמש השנים האחרונות, סרגון תומכת בפריסה הנמרצת של רשתות 4G  בהודו. הפתרונות שלנו פרוסים בפריסה ארצית, ומאפשרים למפעילי התקשורת בהודו לספק שירותי 4G מאד מהירים. במהלך המחצית השנייה של 2019 אנו מצפים לקבלת הזמנות נוספות, שהינן חלק מקבוצת ההזמנות שהתעכבו, לעומת ציפיותינו המקוריות".

נערכים כבר לדור החמישי

אף כי המדינה טרם השלימה את המעבר לרשתות הדור הרביעי, הרשויות הממשלתיות וספקיות התקשורת כבר נערכות לקפיצת המדרגה הבאה לדור החמישי, כשהיעד הוא להתחיל ולפרוש רשתות דור חמישי כבר החל מהשנה הבאה. סרגון מקווה למנף את דריסת הרגל שלה בשוק ההודי כדי להיות חלק בשדרוג התשתיות לדור הבא.

"כל מפעילי התקשורת במדינה נערכים למכרזי ספקטרום לרכישת תדרי 5G, המתוכננים להתקיים בתחילת השנה הבאה, ואנו מאמינים כי ייתכן ותהיה לכך השפעה על תהליכי רכש, בנוסף על הגורמים האחרים שצוינו מוקדם יותר. כחלק ממאמציהם, אנו עובדים עם לקוחותינו כדי לבדל את הערך שהם יוכלו להציע על גבי רשתות 5G באמצעות אספקת חוויות משתמשים יוצאות דופן והגדלת הנאמנות מצד המנויים".           

עיכוב בהודו חתך 20 מיליון דולר מהדו"ח של סרגון

חברת סרגון (Ceragon) מתל-אביב מתמודדת עם מצב כמעט בלתי אפשרי, כאשר האישורים של קבוצת הזמנות גדולה בהיקף של כ-20 מיליון דולר נודדים מרבעון לרבעון כבר בפעם השלישית. החברה דיווחה שההזמנות מהודו שהיא ציפתה שיאושרו ברבעון השני, נדחו ככל הנראה לרבעון השלישי, וכתוצאה מכך היא הוציאה מהדו"ח של הרבעון השני את המכירות הדחויות בהיקף של 20 מיליון דולר. בעקבות ההודעה צנחה מניית החברה בנסד"ק בכ-9.8% והיא נסחרת כעת לפי שווי שוק של כ-220 מיליון דולר.

מלבד זאת, היא מסרה שבשאר התחומים התוצאות טובות מהצפוי. החברה עדיין לא פירסמה את התוצאות הרבעוניות, אולם מסרה הערכה מקדמית שלפיה הן יסתכמו ב-71-74 מיליון דולר, בהשוואה למכירות בהיקף של 69.2 מיליון דולר ברבעון הראשון של השנה. מדובר בדחייה מתגלגלת באחד מהשווקים החשובים ביותר של החברה: בשנת 2018 תפס השוק ההודי כ-38% מכל המכירות של סרגון, בעקבות ההתפתחות המואצת של שוק האינטרנט המקומי והמעבר הנרחב לרשתות LTE (דור רביעי), אשר דחפו את המכירות של סרגון במדינה בחמש השנים האחרונות.

מניית סרגון בנסד"ק מגיבה לדחיית ההזמנות מהודו. מקור: Yahoo! Finance
מניית סרגון בנסד"ק מגיבה לדחיית ההזמנות מהודו. מקור: Yahoo! Finance

נשיא ומנכ"ל סרגון, עירא פלטי (בתמונה למעלה), הסביר שההזמנות הדחויות נעשו במסגרת התהליך הזה. מדובר במצב מתסכל, מכיוון שבמקור סרגון היתה אמורה להכיר בהזמנות האלה ברבעון השלישי של 2018. לאחר מכן הן נדחו לרבעון הראשון של 2019. העיכוב הנוסף גרם לירידת חלקה של הודו לכ-15% בלבד ממכירות סרגון ברבעון הראשון.

כעת, משהן נדחקו גם מהרבעון השני, החברה כבר נזהרת בתחזיותיה לעתיד. פלטי: "בימים האחרונים קיבלנו כמה הזמנות קטונת מהחבילה הזאת. אנחנו צופים לקבל הזמנות גדולות יותר ברבעון השלישי וברבעון הרביעי, ומעריכים שההזמנות כולן, בהיקף של כ-20 מיליון דולר, יוכרו במהלך 2019 ו-2020".

סרגון מספקת פלטפורמת תמסורת אלחוטית בגלים מילימטריים (mmWave) לתשתיות הרשת של ספקיות תקשורת. הלקוחות המרכזיים שלה כיום הן חברות סלולריות המשדרגות את הרשתות שלהן מהדור השלישי לדור הרביעי, כמו הודו ואמריקה הלטינית, שממנה התקבלה לפני כחודש הזמנה בהיקף של 14 מיליון דולר לשידרוג תשתית סלולרית לדור הרביעי. שוק היעד העתידי המרכזי שלה ממוקד בתהליך שדרוג הרשתות אל טכנולוגיית הדור החמישי, המתחיל כעת בעיקר בצפון אמריקה.

הודו והדור החמישי מצמיחים את סרגון

חברת סרגון (Ceragon), המספקת פלטפורמות של תמסורת אלחוטית (Wireless Backhaul), חתמה את 2018 עם הכנסות של 343 מיליון דולר, גידול של 3.6% בהשוואה ל-2017. הרווח התפעולי עלה מ-23.1 מיליון דולר ל-26.1 מיליון דולר, והרווח הנקי צמח שנה רביעית ברציפות ל-23.0 מיליון דולר, לעומת 15 מיליון דולר ב-2017.

סרגון פועלת בתחום התמסורת האלחוטית ומספקת פלטפורמה המאפשרת למפעילות תקשורת להרחיב את קיבולת הרשת שלהן, וזאת ללא צורך בשדרוג משמעותי של התשתית הקרקעית, ובכך מהווה פיתרון יעיל באזורים מאוכלסים ובאזורים מרוחקים. הפיתרון הזה מציב את החברה בעמדה טובה לנצל את שתי מגמות עיקריות בעולם התקשורת הסלולארית: המעבר של שווקים מסוימים, כמו למשל הודו, מתשתית 3G ל-4G ותחילת שדרוג התשתיות לדור החמישי, שמתחילה כעת בעיקר בצפון אמריקה וצפויה להתרחב בשנים הקרובות למקומות נוספים בעולם.

חלוקת ההכנסות לפי אזור גיאוגרפי מלמדת על הפרישה המאוזנת של החברה בכל השווקים המרכזיים בעולם. השוק העיקרי בשנת 2018 היה השוק ההודי, אחד משווקי הסלולאר הצומחים ביותר בעולם, היה אחראי ל-38% מהכנסות החברה. אמריקה הלטינית היוותה כ-18% מהכנסות, צפון אמריקה 12% ואירופה 11%.

אינדיקציה ראשונה לדריסת הרגל של סרגון בעולם הדור החמישי התקבלה בדיווח של החברה לפני מספר חודשים, לפיו ההזמנות שקיבלה החברה ברבעון השלישי בלבד ממפעילות סלולאר בצפון אמריקה לצורך שדרוג התשתית מרשתות LTE ל-5G, הי גדולות בהיקפן הכספי מכל ההזמנות שקיבלה החברה משוק זה במחצית הראשונה של השנה.

עירא פלטי, נשיא ומנכ"ל סרגון, אמר בעקבות הדו"חות: "אנו ממשיכים לזהות פעילות גוברת מצד לקוחות במרבית האזורים הגיאוגרפיים הודות להרחבות נמשכות של רשתות 4G באזורים מסוימים ותחילת המעבר לרשתות 5G באזורים אחרים. כדי לסייע ללקוחותינו לעמוד באתגרים שלהם, אנו מציעים, באופן קבוע, יכולות נרחבות על גבי פלטפורמות קיימות וחדשות, ובו בזמן ממשיכים להשקיע באופן משמעותי בטכנולוגיית הדור הבא שלנו."

רן ורד מונה למנהל הכספים של סרגון

בתוך כך, הודיעה סרגון על מינויו של רן ורד לתפקיד סמנכ"ל בכיר ומנהל הכספים הראשי. הוא יחליף את דורון ארזי, שימשיך לשמש בתפקידו כמשנה למנכ"ל סרגון עם סמכויות עסקיות ואסטרטגיות נרחבות יותר.

רן מגיע לסרגון מצ'ק פוינט, בה שימש כסמנכ"ל חשבונאות ומיסים מאז 2018, וקודם לכן שימש בתפקיד סמנכ"ל בכיר ומנהל הכספים הראשי ברדקום. לאורך הקריירה המקצועית שלו שימש רן במגוון תפקידים בתחום הפיננסי באמדוקס ומספר שנים כרו"ח בפירמת KPMG.

 

חברת הענק ההודית L&T וגילת יפרשו רשת תקשורת לוויינית בהודו

חברת גילת רשתות לוויין (Gilat Satellite Networks) מפתח תקווה זכתה בחוזה רב-שנתי לאספקת ציוד ושירותים לקישוריות אינטרנט מהיר ברחבי הודו באמצעות לוויין GSAT-11 של סוכנות החלל ההודית, ששוגר לחלל בחודש שעבר.

הפרויקט יתבצע בשיתוף חברת Larsen & Toubro ההודית, חברות הבנייה והתשתית הגדולה בהודו ואחת מהחברות ההודיות הרב-לאומיות הגדולות בעולם, עם פעילות ביותר מ-30 מדינות. ב-2017 הסתכם מחזור מכירות של כ-17 מיליארד דולר ב-2017. L&T בחרה בגילת לאספקת רשת התקשורת הלוויינית ולניהול של ארבע תחנות גישה מרכזיות.

הלוויין GSAT-11 של סוכנות החלל ההודית (ISRO) הינו לוויין מרובה האלומות שנועד לספק  כיסוי פס רחב בתת-יבשת הודו ובאיים ובכך להאיץ את הקישוריות באזורים מרוחקים בהודו שבהם אין תשתית קרקעית. הסוכנות בחרה ב-L&T לצורך אספקה, התקנה, הפעלה ותחזוקה של רשת התקשורת הלוויינית של GSAT-11. הלוויין GSAT-11 מיועד לחזק את מערכי הרווחה הציבוריים, דוגמת בנקאות דיגיטלית, רפואה מרחוק, שירותי ממשל דיגיטליים, כמו גם יספק פלטפורמה שתאפשר לקדם אפליקציות חדשות.

L&T תשתמש בפלטפורמה מרובת היישומים של גילת, SkyEdge ll-c, לצורך אספקת שירותי אינטרנט מהיר ברחבי המדינה באמצעות תמסורת לוויינית. המערכות המרכזיות של גילת ימוקמו ויפעלו באתרי הגישה המרכזיים ברנצ'י, דלהי, אחמדאבאד ובנגלור.

סוכנות החלל ההודית נמנית בין שש סוכנויות החלל הגדולות בעולם והיא מחזיקה באחד מהציים הגדולים בעולם של לווייני תקשורת (INSAT) ולווייני חישה מרחוק (IRS) המספקים מענה לביקוש הגובר לתקשורת מהירה ואמינה ולשירותי תצפית מהחלל. סוכנות החלל ההודית מפתחת ומספקת מוצרים וכלים לווייניים יעודיים עבור מגוון שירותים להודו, כגון שידורי טלוויזיה, תקשורת, תחזית מזג אוויר, אמצעים לניהול אסונות, מערכות מידע גיאוגרפיות, קרטוגרפיה ניווט, רפואה ולמידה מרחוק.

 

 

MobileODT תערוך בהודו פיילוט באבחון סרטן צוואר הרחם באמצעות הסמרטפון

חברת MobileODT מתל אביב, שפיתחה מכשיר המאפשר לאבחן סרטן צוואר הרחם באמצעות הסמרטפון, תבצע פיילוט רחב היקף וראשון מסוגו ברחבי הודו שבו אשר יבחן את יעילות הפיתרון של החברה ככלי אבחוני חלופי לבדיקת הקולפוסקופיה הווגינאלית, המצריכה ציוד הדמאה. הפיילוט יתבצע בשיתוף חברת המכשור הרפואי ההודית Genworks ורשת בתי החולים ההודית Apollo, והוא יאפשר לאמוד את יכולותו של פתרון מבוסס עיבוד תמונה ובינה מלאכותית להנגיש בדיקת סקר פשוטה, זולה ומדויקת למיליוני נשים החיות באזורים שבהם אין את הציוד המתאים כדי לבצע את בדיקת הקולפוסקופיה.

סרטן צוואר הרחם נחשב לגורם מוביל לתמותת נשים במדינות מתפתחות. להערכת ארגון הבריאות העלומי מדי שנה מתות כ-275 אלף נשים מסרטן צוואר הרחם, בעיקר בגלל היעדר גילוי מוקדם של המחלה.

בדיקת הסקר המקובלת כיום לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם היא בדיקת ה-PAP, שבה נלקחת דגימה תאית מצוואר הרחם של האישה ונבחנת תחת מיקרוסקופ. במידה ומתגלות חריגות, האישה נדרשת לעבור בדיקת הקרויה קולפוסקופיה, שבה מבצעים הדמיה של צוואר הרחם. בארצות הברית לבדה מתבצעות מדי שנה כ-55 מיליון בדיקות PAP וכ-4 מיליון בדיקות קולפוסקופיה. ואולם, על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי לכ-85% מהנשים בעולם אין גישה הולמת לבדיקות הללו.

קולפוסקופיה ניידת באמצעות הסמארטפון

MobileODT, אשר הוקמה בשנת 2012 על-ידי אריאל בארי ודוד לויץ, פיתחה ערכה ניידת וזולה בשם EVA System, המתבססת על יכולות העיבוד והצילום של הסמארטפון ומאפשרת לבצע את בדיקת הקולפוסקופיה הווגינאלית. הערכה כוללת עדשת הגדלה המורכבת על-גבי מצלמת הסמרטפון ויחידת תאורה עוצמתית המאפשרת לקבל הדמאה ברורה של צוואר הרחם. בתום הבדיקה ניתן להעביר את צילומי הבדיקה באמצעות אפליקציה לגניקולוגים ורופאים מומחים לצורך אבחון. כמו-כן, המוצר כולל גם יכולת פיענוח חכמה של הבדיקה, המתבססת על אלגוריתמים שפותחו באמצעות למידת מכונה שנעשתה מול מאגרים גדולים של צילומי הדמאה של מטופלות.

הערכה מאפשרת לאחיות, מיילדות ומטפלים לבצע בפשטות את בדיקת האבחון גם באזורים מרוחקים ובמדינות שבהן התשתית הרפואית לקויה, ובכך לסייע בהפחתת שיעורי התמותה מסרטן צוואר הרחם. ערכת EVA System קיבלה ב-2016 את אישור ה-FDA והיא נמכרת כיום בכ-26 מדינות ונמצאת בשימוש ב-50 מרפאות בארצות הברית. ערכת EVA System הינו המוצר הראשון של החברה. כיום היא נערכת ליפתחו ערכות בדיקה נוספות שיאפשרו לרתום את הסמארטפון ולהופכו לכלי דיאגנוסטי לאבחון מחלות ומצבים בריאותיים שונים.

הפיילוט הקרוב, אשר יתבצע בקליניקות של Apollo ברחבי הודו ובמהלכו ייבדקו כ-250 נשים הודיות מדי יום, יסייע גם לשפר את דיוק האלגוריתמים האבחוניים של המערכת על ידי השוואת התוצאות למול בדיקות ה-PAP. פיילוט קודם, שנערך בשש קליניקות של Apollo, העלה כי מערכת ה-EVA של MobileODT סייעה באיתור מוקדם של סרטן צוואר הרחם בשיעור הגבוה פי שלושה בהשוואה לבדיקת ה-PAP.

 

התעשייה האווירית תספק להודו מערכות ברק 8 בהיקף של 777 מיליון דולר

התעשייה האווירית (IAI) הודיעה הבוקר על הסכם רחב היקף עם ממשלת הודו לייצור משותף ואספקה של מערכת ההגנה האווירית "ברק 8". על-פי הדיווח לבורסה, שווי העסקה העיסקה מסתכם בכ-777 מיליון דולר, אשר ישולמו לאורך 9 שנים. ברק 8 היא מערכת הגנה אקטיבית אווירית של טילי ים-אוויר וקרקע-אוויר המספקת הגנה בפני איומים כמו מטוסים, מסוקים, כטב"ם, טילים נגד ספינות, טילי שיוט ועוד. המערכת מבוססת על הטיל ברק, הנחשב לטיל הנ"מ הראשון בעולם המשוגר אנכית ואז מתכוונן לעבר האיום.

המערכת פותחה במקור במסגרת מיזם משותף של ישראל והודו שהוסכם עליו בשנת 2007. המערכת הראשונה פותחה על-מנת להגן על כלי שיט ומתקנים אסטרטגיים ימיים, ופיתוחה הואץ לאחר הפגיעה בספינת חיל הים אח"י חנית במלחמת לבנון השנייה. בהמשך פותחה גם גרסה יבשתית של מערכת ברק 8, בשיתוף פעולה עם חיל הים, מפא"ת, התעשייה האווירית וחברת רפאל. המערכת מספקת הגנה מפני איומים בטווחים של 70/150 ק"מ. ההזנקה האנכית מאפשרת לו להתמודד עם איומים המגיעים מכל הכיוונים, בלא צורך לסובב את מתקן השיגור.

המערכת מנהלת מספר משימות בו-זמנית

ערוץ תקשורת ייעודי (Datalink) בין הטיל ובין המכ"ם ועמדת הבקרה, מעניקים לטיל יכולת התמודדות עם שינויים בלתי צפויים במתאר המטרה ולהיות מתואם עם גורמים אחרים בזירה. ליכולת הזו תפקיד מרכזי בניהול המערכת, מכיוון שמערך השליטה והבקרה (שו"ב) שלה, מאפשר לנהל מספר משגרים ומספר שיגורים בו-זמנית (תמונה למטה). הטיל מצוייד במנוע רקטי מבוסס פעימות (Dual-pulse Motor) המאפשר להצית בנפרד מטעני דלק מוצק שונים, ועל-ידי כך לרדוף אחר מטרות אוויריות בעלות כושר תמרון גבוה.

הודו חתמה בשנים האחרונות על מספר עסקאות לרכישת המערכת מהתעשייה האווירית. באפריל 2017 נחתמה עיסקה בהיקף של 1.6 מיליארד דולר לאספקת מערכות ברק 8 להודו בגרסה היבשתית. במאי 2017 הודיעה הודו כי תרכוש גם מערכות ברק 8 ימיות, בהיקף של 630 מיליון דולר. שר הביטחון אביגדור ליברמן בירך על העסקה ואמר שזו הוכחה שביטחון הוא השקעה ולא הוצאה. "התעשייה האווירית היא נכס לאומי. יש לשמור עליה ולחזקה".

פרויקט פיתוח ברק 8 מסמן את ההתקרבות המשמעותית שחלה בין הודו וישראל החל משנות התשעים ואת התעוררות היחסים הצבאיים והמסחריים ביניהן. בשנים האחרונות גדל באופן משמעותי היקף הסחר האזרחי והצבאי בין שתי המדינות. עם זאת, יש להזכיר כי בינואר השנה ביטלה במפתיע ממשלת הודו עסקה לרכישת טילי נ"ט מחברת רפאל, ימים ספורים לפני ביקורו בהודו של ראש הממשלה בנימין נתניהו.