אינספירה קיבלה פטנט בארצות הברית

חברת אינספירה (Inspira) הודיעה אתמול (ב'), כי משרד הפטנטים האמריקאי (USPTO) אישר את בקשת הפטנט שהגישה עבור אחד המרכיבים המהותיים במערכת שפיתחה החברה, אשר מאפשרת לחמצן את דמו של מטופל הסובל מכשל נשימתי בעודו בהכרה ובכך למנוע במקרים רבים את הצורך בהרדמתו וחיבורו למכונת הנשמה מכאנית, שהשימוש בה כרוך בסיכונים רבים. בעקבות ההכרזה (סימול: IINN), זינקה אתמול מניית החברה בנסד"ק בכ-50% והיא נסחרת כעת לפי שווי של 18.9 מיליון דולר. 

המכשיר של אינספירה, ששמו INSPIRA ART, מתוכנן לשאוב את דם ה מטופל באמצעות קנולה דו-צינורית מהווריד הצווארי, לבצע חמצון ופינוי של פחמן דו-חמצני ולהשיב את הדם המחומצן אל גוף המטופל, עד להעלאת רמת הסטורציה בדם אל הרמה התקינה. התהליך עתיד להיארך מספר שעות, וכאמור יעשה בעוד המטופל בהכרה מלאה. המערכת מתוכננת לשאוב נפחי דם נמוכים ובכך להפחית את הסיכונים לקרישת דם, המוליזה, דימומים  וזיהומים.

משרד הפטנטים האמריקאי אישר 20 דרישות הקשורות לצינורית הכפולה (dual lumen cannula), שדרכה נשאב הדם הבלתי מחומצן מגופו של המטופל -ודרכה חוזר חזרה אל הגוף דם לאחר שעבר חמצון במערכת. צינורית מסוג זה קיימת, למשל, במכשיר ה-ECMO, שתפקידו גם כן לחמצן דם של מטופלים בכשל נשימתי חמור.

באינפירה מסבירים כי הקנולה שפיתחה החברה עבור מכשיר ה-ART ניתנת להמרה מצינורית יחידה לצינורית כפולה לאחר חיבורה לעורק הצווארי של המטופל, ללא צורך בחתכים נוספים. הפיתוח מאפשר החדרה מהירה יותר של הקנולה אל העורק והפחתת הסיכון לסיבוכים וזיהומים. עוד מוסיפים בחברה, כי ייצור הקנולות שקיימות כעת בשוק הוא מאוד יקר, והקנולה החדשנית של החברה זולה הרבה יותר. על כן, בחברה גם שוקלים לשווק את הקנולה המוגנת בפטנט גם כמוצר נפרד.

לפני מספר שבועות חתמה אינספירה על הסכם ייצור עם חטיבת הלב של ענקית המכשור הרפואי היפנית Terumo, הפעילה בכ-160 מדינות. במסגרת ההסכם, טרומו תייצר עבור אינספירה את מנגנון הזרמת הדם, שמשולב במכשיר ה-ART.

יבמ פיתחה ממשק בינה מלאכותית לאיתור קניין רוחני

בתמונה למעלה: החברות המובילות ברישום פטנטים בארה"ב בתחום Radar Chip

חברת יבמ (IBM) השלימה את הפיתוח של פרוייקט הדגמה עבור משרד הפטנטים בארצות הברית (USPTO), אשר מאפשר ליזמים ולחברות טכנולוגיות למפות את סביבת הקניין הרוחני בתחום שבו הם פועלים, לזהות פטנטים רשומים או פטנטים הנמצאים בתהליכי רישום, ואת המתחרים הפעיליב תחום העניין. המערכת הנסיונית נפתחה בפני הציבור עד לסוף חודש נובמבר 2022 באמצעות האתר של משרד הפטנטים האמריקאי. ניתן להתנסות במערכת דרך הלינק הבא: USPTO Open Data Portal.

כלי המחקר החדש שקיבל את הכינוי IBM IP Advisor, ונבנה על-בסיס ממשק השפה הטבעית IBM Watson Assistant ומערכת כריית המידע IBM Watson Discovery. בנוסף לאיתור וארגון פטנטים רשומים, המערכת מאתרת עבור המשתמשים גם מידע של קניין רוחני המצוי בתהליכי רישום ובדיקה. השלבים האלה קרויים Prior Art, ובדרך-כלל קשה להגיע אליהם בלא עבודה מאומצת של מומחים. באמצעות יכולת גישה אל מידע מסוג prior art, מערכת התיחקור החדשה מאפשרת לזהות מתחרים ולמפות את מצב הפעילות התעשייתית בתחום מוגדר, גם לפני שהפעילות הזאת קיבלה אסמכתא של פטנט רשום. ראוי לציין שגם אם בקשות הרישום נדחות, עצם היכולת לקבל מידע על קיומן מסייע להבין את מצב התחרות בשוק.

מנהל תחום פעילות ציבורית וממשל ביבמ, סטיב לפלאש, אמר שהיכולת לבצע חקירה של Prior Art בכלים אינטואיטיביים, היא אחד מהיסודות להשקה מוצלחת של מוצר או שירות חדשים. "הגידול בהיקף פריטי Prior Art והידע הנדרש בהבנת הסיווגים והקטגוריות של פטנטים, מקשים מאוד על מפתחים וממציאים להגיע אל המידע הזה". בתמונה למעלה ניתן לראות בדיקה ראשונית של Techtime אשר ביקש לקבל תמונת מצב של החברות הפעילות ביותר בתחום שבבי מכ"ם. מהתשובה של המערכת ניתן לראות שיצרנית השבבים איפניאון רשמה הכי הרבה פטנטים בארה"ב בתחום הזה.

נציבות הסחר האמריקאית תחקור תלונת קניין רוחני נגד סולאר-אדג'

נציבות הסחר הבינלאומי של ארצות הברית (US International Trade Commission) הודיעה אתמול (ב') כי תחל בבדיקה של תלונה שהוגשה כנגד חברת סולאר-אדג' (SolarEdge) על הפרת שני פטנטים במוצריה המשווקים בארצות הברית. מזכירת הנציבות, קתרין היינר, הודיעה שהחקירה תתבצע בעקבות תלונה לנציבות שהגישה ב-28 ליולי 2022 המתחרה שלה, חברת Ampt, מקולורדו, ארה"ב, שאף ביקשה להוציא צו מניעה האוסר ייבוא ושיווק ממירי ההספק והאופטימייזרים של סולאר-אדג' בארצות הברית. הנציבות מסרה כי הבדיקה תושלם תוך 45 יום ממועד פתיחתה.

חברת Ampt מספקת ממירי הספק לפאנלים סולאריים. לחברה יש פורטפוליו של כ-50 פטנטים המאושרים בארצות הברית ובמדינות נוספות. במקביל לתלונה לנציבות הסחר, Ampt גם הגישה תביעה לבית המשפט בדלוואר כנגד סולאר-אדג' על הפרת 8 פטנטים. החברה העריכה שהחקירה תתבצע בחודשים הקרובים ותסתיים ב-2023. מנכ"ל  Ampt, לוונט גאן, מסר בהודעה לעיתונות: "אנחנו מעריכים את החלטתה של הנציבות לחקור את השימוש הבלתי מורשה של סולאר-אדג' בקניין הרוחני שלנו מבלי לבקש את רשותנו או לפצות אותנו. זהו צעד ראשון להבטיח תחרות הוגנת בארצות הברית ולמנוע מסולאר-אדג' להפר את הפטנטים שלנו".

Ampt הפסידה בלשכת רשם הפטנטים

חברת סולאר-אדג' סבורה שהחקירה לא תניב תוצאות חיוביות מבחינת Ampt וצפויה להסתיים בקול ענות חלושה. בתגובת החברה שנמסרה ל-Techtime היא מסרה: "בשנים האחרונות מתנהל תהליך בירור במשרד הפטנטים בארה"ב, בקשר לבקשות פטנט שהוגשו על-ידי חברת סולאר-אדג' ובקשות פטנט שהוגשו על-ידי חברת Ampt.

"משרד הפטנטים (USPTO) העניק לאחרונה עדיפות לטענת ההמצאה של סולאר-אדג' בפטנטים האלה, וביטל את הטענות של Ampt על הפטנטים. הבעלות על הפטנטים שבמחלוקת הועברה לידי סולאר-אדג'. נראה שלאחר שהיא הפסידה במשרד הפטנטים, מנסה חברת Ampt את מזלה במקומות אחרים. חברת סולאר-אדג' מעריכה שההגנה שלה על הפטנטים האמורים היא חזקה מאוד".

פאוורמט החלה לצוד את מפירי הפטנטים שלה

בית המשפט המחוזי בטקסס הכריע לטובת חברת פאוורמט (Powermat) הישראלית, בתביעה שהגישה נגד שתי חברות סיניות, Nanami ו-Yootech, על שימוש לא מורשה בפטנטים של החברה בתחום הטעינה האלחוטית. במסגרת הסדר הפשרה שהתקבל בבית המשפט, נקבע כי שתי החברות הסיניות, המשווקות מטענים אלחוטיים, בעיקר דרך אמזון, ישלמו לפאוורמט סכום ראשוני בגין הפרות עבר, וכן יחוייבו בתשלום תמלוגים בגין שימוש עתידי בטכנולוגיה של פאוורמט תחת הסכם רישוי מסחרי.

ל-Techtime נודע כי לא מדובר במקרה יחיד, וכי פאוורמט החלה במהלך נרחב, שנמשך כבר למעלה משנה, שמטרתו לבצע מוניטיזציה של פורטפוליו הפטנטים שלה, הכולל כ-130 פטנטים בתחום הטעינה האלחוטית. במסגרת המהלך, פאוורמט מאתרת חברות בעולם המפרות את הפטנטים שלה ודורשת מהן לפצותה על ההפרה ולחתום עימה על הסכם רישוי עבור המשך השימוש בפטנטים. במידה והחברות לא נענות לדרישה, פאוורמט עשויה לנקוט בהליכים משפטיים, כפי שקרה מול Nanami ו-Yootech.

להערכת החברה, ישנן בעולם מאות חברות שמפרות את הפטנטים שלה. עוד נודע ל-Techtime כי המהלך הניב לפאוורמט באחרונה הסכם רישוי בהיקף של עשרות מיליוני דולרים עם יצרנית סמרטפונים גדולה, שלטענת פאוורמט עשתה שימוש לא מורשה בטכנולוגיה שלה. פאוורמט מנהלת כיום משא ומתן עם עוד כעשרים חברות לערך בדרישה דומה.

מי שמנהלת עבור פאוורמט את המערכה המשפטית היא חברת First Libra. בשיחה עם Techtime הסביר מייסד ויו"ר First Libra, עופר פירט, שגם מכהן כדירקטור בפאוורמט מתוקף שיתוף הפעולה עם החברה, כי הפוטנציאל במהלך כזה הוא גדול. "פאוורמט לא עסקה עד היום באופן שיטתי במוניטיזציה של הפטנטים שלה. פאוורמט מחזיקה במספר רב של פטנטים, ואנחנו לוקחים על עצמנו להוביל את המוניטיזציה. כאשר אנחנו מזהים חברה שמפרה פטנט, אנחנו בתחילה מנסים להגיע להסכמה ומציעים לה לחתום על הסכם רישוי. רק במידה והמשא ומתן לא עולה יפה, אנחנו פונים לערכאות משפטיות."

פטנטים מהותיים לתקן QI

פאוארמט נחשבת לאחת החלוצות בתחום הטעינה האלחוטית והיתה החברה הראשונה בעולם שהוציאה לשוק משטחים להטענה אלחוטית. הטעינה נעשית באמצעות השראה אלקטרומגנטית בין הסליל במשדר לבין הסליל במקלט, ללא צורך בחיבור המכשיר הנטען לשקע חשמלי באמצעות כבל.

אחד התקנים הבולטים בתעשייה המסדיר את אופן הטעינה האלחוטית הוא תקן QI. לפאוורמט יש מספר פטנטים שנחשבים "מהותיים לתקן" (standard essential), כלומר הכרחיים למימוש התקן. פאוורמט נטלה חלק מרכזי בגיבוש התקן והיא גם חברה בקונסורציום WPC, המקדם ואוכף את התקן.

עופר פירט, First Libra

חברות שמעוניינות לשווק מטען אלחוטי תחת החותמת QI Certified חייבות להעביר את המוצר שלהן לבדיקה באחת המעבדות שעובדות עם WPC. פירט מסביר כי הדבר הופך את איתור מפרי הפטנטים למלאכה פשוטה יחסית. "ברגע שחברה מצהירה שהמוצר שלה קיבל הסמכת תקן QI, היא למעשה מפרה פטנטים של פאוורמט, כל עוד אין לה הסכם רישוי עימה. השופט בטקסס קבע כך מפורשות בפסק הדין, וזה מאוד משמעותי עבור המשך המאמצים של פאוורמט."

במסגרת מודל הפעילות של פירסט ליברה, היא נושאת במימון ההוצאות המשפטיות ומנהלת את ההליכים, ובמידה ונפסקים פיצויים היא מקבלת חלק מהסכום. פירט מגלה כי החברה נמצאת כעת במגעים עם עוד שתי חברות הייטק ישראליות.

"חברות טכנולוגיה ישראליות רושמות פטנטים על הטכנולוגיות שלהן, אך לא תמיד אוכפות אותם. המטרה שלנו היא לזהות חברות שמחזיקות בפורטפוליו רחב של פטנטים ולבחון האם יש כדאיות כלכלית, וזאת מאחר שהעלויות המשפטיות עשויות להיות גבוהות."

 

 

"טאיוואן מתנהלת בתחום הפטנטים לפי אמות המידה של המערב"

בתמונה למעלה: בניין משרד הפטנטים בטאיוואן

יצרנית השבבים המובילה בעולם TSMC שוברת שיא במספר בקשות לרישום פטנטים שהגישה ברבעון הראשון של 2021, עם עלייה של 426% במספר הבקשות, לעומת הרבעון הראשון בשנה שעברה. כך על פי
דו"ח שפרסם משרד הפטנטים בטאיוואן.

בקרב החברות הזרות שהגישו בקשות לרישום פטנטים בטאיוואן, קוואלקום מובילה את הרשימה ומציגה עלייה של 46% אחריה מדורגת במספר הבקשות לרישום סמסונג אלקטרוניקה שמציגה גידול של 200% ביחס למספר הבקשות באותה התקופה אשתקד. התעשיות המובילות בקרב החברות הזרות הן הבריאות, מחקר וטכנולוגיה. סך הכול, התקבלו ברבעון הראשון מעל 17 אלף בקשות לרישום פטנטים ומעל 22 אלף בקשות לרישום סימן מסחרי, המהווים גידול של 3% ו-10% בהתאמה בהשוואה לרבעון הראשון של השנה הקודמת.

ד"ר גארי גונג, יו"ר חברת i2i, המקדמת תוכניות לעידוד החדשנות בטאיוואן, ובכלל זה גם מנהלת תכניות חדשנות טייוואניות בישראל, אמר כי בשנים האחרונות ישנה עלייה בפעילות של חברות טכנולוגיה זרות בטייוואן. "בעשור האחרון אנחנו רואים יותר תאגידים זרים שפועלים בטייוואן ומקימים מרכזי מחקר ופיתוח, מרכזי עסקים ומגישים יותר בקשות לפטנטים וסימנים מסחריים במדינה. בשנתיים האחרונות אנחנו פועלים לקידום שיתופי פעולה בין האקוסיסטם בטייוואן לזה בישראל ולקדם כניסה של חברות טכנולוגיה ישראליות לפעילות בטייוואן".

שלושה סוגי פטנטים

מאחר שטאיוואן אינה חברה באו"ם, היא אינה יכולה להצטרף לארגון העולמי לשמירה על קניין רוחני (IPWO). עם זאת, על רקע יחסי הסחר הענפים של המדינה עם אירופה וארצות הברית ומעמדה המוביל בתעשיית הטכנולוגיה העולמית בעשורים האחרונים, טאייוואן מקפידה על הסטנדרטים המקובלים במערב בכל הנוגע לשמירה על קניין רוחני. טאיוואן הינה חברה בארגון הסחר העולמי, ומתוקף כך היא מחוייבת לשמירה על אמנות הארגון הנוגעות לקניין רוחני בכל הנוגע לסחר. כמו כן, למשרד הפטנטים במדינה יש הסכמים הדדיים עם משרדי פטנטים בעולם.

בשנת 2007 טאיוואן הוסרה מדו"ח 301 האמריקאי ונמחקה מרשימת המדינות שאינן מגינות על הקניין הרוחני ומאז לא חזרה לרשימה זו. בנוסף, החל מ-1 ביולי 2008 ממשלת טאיוואן מפעילת מערכת משפט להגנה על קניין רוחני והיא מרחיבה ומחזקת אותה כל הזמן. בשנת 2018 חוקקו מספר חוקי קניין רוחני במדינה שנועדו להקל על חברות להגיש פטנטים ולהתאים את הפרוצדורה לעולם הטכנולוגי.

ישנם בטאיוואן שלושה סוגים של פטנטים: פטנט על המצאה, פטנט על עיצוב ופטנט על מבנה. סוג הפטנט הרלוונטי עבור חברות טכנולוגיה הוא פטנט על המצאה, והוא שקול במהותו והוא מספק הגנה למשך 20 שנה, בכפוף לתשלום האגרות הקשורות לשימור הפטנט. תהליך הגשת בקשת הפטנט וקבלת האישור לוקח בדרך כלל בין 24 ל-36 חודשים.

רנ שיפרון, מנהל תוכנית החדשנות IP² LaunchPad מקדמת שיתופי פעולה בין חברות סטארט-אפ ישראליות לבין חברות וגורמים באקוסיסטם בטאיוואן, הסביר בשיחה עם Techtime כי סוגיית הקניין הרוחני בטאיוואן הינה רלוונטית כיום לחברות הטכנולוגיה הישראליות. "יותר ויותר חברות ישראליות פועלות כיום בטאיוואן, בין אם לצורך פיתוח וייצור ובין אם כשוק יעד למכירות, ורישום פטנט בטאיוואן יספק להן שכבת הגנה נוספת. טאיוואן מתנהלת כיום בתחום הפטנטים באמות המידה המערביות."

טויוטה משחררת 24,000 פטנטים בתחום הרכב החשמלי

חברת טויוטה מוותרת בפועל על חלק עצום מהקניין הרוחני שלה, כדי להאיץ את מהפיכת הרכב החשמלי. החברה הודיעה שהיא תעניק רישיונות שימוש חופשיים מתשלום לכ-24,000 פטנטים רשומים שלה ופטנטים הנמצאים בהליכי אישור, הנוגעים לטכנולוגיות בנושא חשמול כלי-רכב. בנוסף, היא החליטה לספק תמיכה טכנית בתשלום ליצרנים אחרים המפתחים ומוכרים כלי-רכב חשמליים אשר משתמשים במנועים, בסוללות, ביחידות בקרת הספק וביחידות בקרה אלקטרונית של טויוטה, או בטכנולוגיות חשמול אחרות במערכות ההנעה שלהם.

"לנוכח הפניות הרבות שאנחנו מקבלים, הגענו למסקנה שהגיע הזמן לשיתוף פעולה", אמר סמנכ"ל Toyota Motor Corporation, שיג'קי טראשי. "אנחנו מקווים למצלא תפקיד משמעותי בהפיכת הרכב החשמלי לסטנדרד בעשר השנים הבאות". בסך הכל, טויוטה מספקת גישה ל-23,740 פטנטים שנוצרו במשך כ-20 שנה. תקופת הענקת הגישה מתחילה מיידית ותימשך עד סוף 2030. מדובר בפטנטים ששולבו במכוניות ההיברידיות (HEV) של טויוטה. בהם: פטנטים למנועים חשמליים, יחידות בקרת הספק (PCU) ובקרי מערכת. מדובר בטכנוולגיות רלוונטיות למכוניות חשמליות, למכוניות חשמליות היברידיות (HEV), מכוניות בעלות טעינה חשמלית (PHEV) ומכוניות חשמליות המבוססות על תאי דלק (FCEV).

זו הפעם השנייה שבה טויוטה משחררת פטנטים: בינואר 2015 היא שחררה 5,680 פטנטים הקשורים ללמכוניות חשמליות המבוססות על תאי דלק. כעת היא מוסיפה עוד כ-18,000 אלף פטנטים: 2,590 פטנטים הנוגעים למנועים חשמליים, 2,020 פטנטים הנוגעים ליחידות בקרת הספק, 7,550 פטנטים הנוגעים לבקרי מערכת, 1,320 פטנטים על תמסורת ומנוע, 2,200 פטנטים על מטענים וכ-2,380 פטנטים על תאי דלק. כדי לקבל חוזים לשימוש בפטנטים יש ליצור קשר עם טויוטה.

למידע נוסף: Toyota Patents

IBM היא שיאנית הפטנטים החדשים ב-2018

בשנת 2018 הוסיפה IBM לקניין הרוחני שלה כ-9,100 פטנטים חדשים, מה שמציב אותה שוב, זו השנה ה-26 ברציפות, בראש טבלת הפטנטים העולמית, כך על פי מחקר מסכם שערך משרד הפטנטים האמריקני IFI,. כמחצית מהפטנטים שרשמה ענקית הטכנולוגיה ב-2018 קשורים לחדשנות בתחומי הבינה המלאכותית, מחשוב ענן, אבטחה, בלוקצ'יין ומחשוב קוונטי.

במקומות השני והשלישי, בפער משמעותי, ניצבות סמסונג ויצרנית המצלמות היפנית קאנון (Canon) עם 5,850 ו-3,056 פטנטים חדשים ב-2018 בהתאמה. בעשירייה הראשונה ניתן למצוא גם את אינטל (מקום רביעי עם 2,735 פטנטים חדשים), קבלנית הייצור הטייוונית TSMC (מקום שישי עם 2,465 פטנטים חדשים), מיקרוסופט (מקום שביעי עם 2,353 פטנטים חדשים), אפל (מקום תשיעי עם 2,160) ופורד (מקום עשירי עם 2,123 פטנטים חדשים).

בסך הכול, אישר משרד הפטנטים וסימני המסחר האמריקני (USPTO) בקשות לרישום 308,853 פטנטים חדשים ב-2018, ירידה של 3.5% בהשוואה ל-2017. מבחינת חלוקה לאזורים, החברות האמריקניות חתומות על כ-46% מהפטנטים החדשים, בעוד שהחברות באסיה והחברות באירופה אחראיות על כ-31% וכ-15% מהפטנטים החדשים בהתאמה. הסינים הוסיפו בשנה האחרונה כ-12,589 פטנטים חדשים, המהווים כ-4% בלבד מסך הפטנטים העולמי אך מדובר בעלייה של 15% בהשוואה ל-2017, וזאת בשעה שבכל יתר המדינות נרשמה ירידה ב-2018. הירידה הגדולה ביותר במספר הפטנטים, כ-7% נרשמה בתחום הסמיקונדטור.

מקור: IFI

מאות מהפטנטים החדשים של IBM – פותחו בישראל

על פי דו"ח שפרסמה IBM, מבין הפטנטים החדשים ב-2018 מעל 1,600 פטנטים היו בתחום הבינה המלאכותית, מעל 1,400 פטנטים אחרים עוסקים בתחומי האבטחה, ובתחום הענן נרשמו מעל 2,000 פטנטים.

מאות מהפטנטים שנרשמו ב-2018 מקורם במעבדות הפיתוח והמחקר של החברה בישראל. מעבדת המחקר של IBM בחיפה, הנחשבת למעבדה הגדולה ביותר של IBM מחוץ לגבולות ארצות הברית, היתה אחראית בין על פטנטים השייכים לפרויקט הדגל של החברה, Project Debater, מערכת בינה מלאכותית ראשונה מסוגה שמסוגלת לנהל ויכוח מול מתמודדים אנושיים. החוקרים הישראלים שהיו מעורבים בפרויקט רשמו פטנט על שימוש בלמידת מכונה לזיהוי תוכן התומך או מפריך טענה במסגרת ויכוח. פטנט זה, למשל, עתיד לסייע בשיפור האינטראקציה בין מכונות ובני אדם במסגרת שיחה חופשית. פטנט נוסף נרשם כחלק מפיתוח של מערכת חכמה לניהול מקורות מים, שמאפשרת לזהות, לאפיין ולנטר מידע באגמים ובמערכות אקולוגיות ימיות. הניתוח של המידע, תוך שימוש בטכנולוגיות ענן ו-IoT, יסייעו לתכנן ולשפר את פעילות ההגנה על מקורות מים בעולם.

מקור: IFI