"מפעלים רבים שוקלים להעתיק את הייצור מחוץ לישראל"

כנס SE לתעשייה ותשתיות, אשר יתקיים בשבוע הבא במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל-אביב, יעסוק בצומת שבו מצויה התעשייה הישראלית, שצלחה את משבר הקורונה וכעת נאלצת להתמודד עם אתגרים חדשים כמו אינפלציה, חשש ממיתון, התנודתיות בשער הדולר והמשך השיבושים בשרשרת האספקה. מנכ"לית קבוצת תפן (Tefen), מלי ביצור-פרנס, אשר תוביל את הפאנל המרכזי בכנס בהשתתפות שורה של מנכ"לים בכירים, מלווה בשנים האחרונות מקרוב את התעשייה הישראלית במסגרת תפקידה כיו"ר המכון לייצור מתקדם, המסייע למפעלי תעשייה באימוץ טכנולוגיות מתקדמות מעולמות התעשייה החכמה.

מסקר שערכה תפן ויוצג בכנס עולה כי מפעלי תעשייה רבים שוקלים להעביר קווי ייצור לחו"ל. ביצור-פרנס: "יש חשש גדול מהעתיד בקרב תעשיינים, והם שוקלים בלית ברירה להעתיק קווי ייצור מחוץ לישראל.  היתה מחשבה שמי שיצליח לשרוד את משבר הקורונה ייצא מחוזק ויתרומם לגבהים חדשים. אלא שמתברר שהקושי מתחיל עכשיו. איש לא ציפה למכות החדשות שניחתו על התעשייה בדמות אינפלציה ומיתון. צריך לחשוב איך ניתן לעזור להם."

אחד המפתחות לשרידותה של התעשייה הישראלית היא האצת המעבר למודל של תעשייה חכמה, שמתבססת יותר על אוטומציה וניהול מבוסס נתונים המאפשרים לחסוך בעליות ולשפר את התפוקה. זהו למעשה המנדט שעל בסיסו הוקם המכון לייצור מתקדם, שהוקם בינואר 2020 ביוזמת מינהל התעשיות במשרד הכלכלה ופועל מאזור התעשייה תפן. המכון מספק לחברות תעשייה ברחבי הארץ שירותי איבחון, ייעוץ והטמעה מסובסדים בתחום התעשייה החכמה.

פעילות המכון תעמוד במרכז הכנס, ויועצים של המכון יספקו אבחון וייעוץ ראשוניים לתעשיינים שיגיעו לכנס. כמו כן, במקום יוקם מיצג הדגמה של טכנולוגיות מתקדמות. "המודעות בקרב תעשיינים בישראל לפתרונות האלה עלתה מאוד. יש אמון גדול בכך שהטכנולוגיות הללו יכולות לסייע להם."

מנתונים שחשף המכון באחרונה עולה כי נכון לחודש מרץ 2022, המכון ערך כ-250 אבחונים למפעלי תעשייה מתחומי המתכת, פלסטיקה וגומי, הרכבות אלקטרוניות, ריהוט ועוד. מתוך כלל המפעלים שסיימו את תהליך האבחון והייעוץ, כ-200 נמצאים כבר בשלבי הטמעה של טכנולוגיות. על פי הנתונים שנאספו עד כה בעשרות חברות הנמצאות בשלבי הטמעה, חל שיפור של 26% במדד בשלות תעשייה 4.0 ושיפור ממוצע של כ-25% בפריון.

ביצור-פרנס: "יש ביקוש אדיר לפעילות של המכון. מאידך, מתברר שהצורך של רבים מהמפעלים אינו בשיפור נקודתי אלא בטרנספורמציה היקפית יותר, כמו למשל הקמת קווי ייצור אוטומטיים. אנחנו מזהים צורך מהותי בעיקר בענפי הפלסטיקה והאלקטרוניקה. זה עניין של להיות או לחדול."

סקר: 74% מעובדי ההייטק מדווחים על האטה או עצירה בגיוסים

התפנית השלילית בשווקי ההון ב-2022, שחתכה דרמטית את שוויין של חברות טכנולוגיה ישראליות רבות, והדיבור היומיומי על "משבר בהייטק" ומיתון שבפתח, מדירים שינה מעיניהם של המנהלים והמשקיעים. סקר חדש, שיזמה קבוצת Tefen, בחר להתמקד דווקא בהלכי הרוח בקרב העובדים עצמם, וגילה כי הסערה שבחוץ מחלחלת גם אל התחושות היומיומיות של עובד ההייטק הישראלי. ואולם, בשורה התחתונה, למרות הטלטלה, עובד ההייטק עדיין מרגיש בטוח במקום עבודתו ובהייטק הישראלי בכלל.

אלה הממצאים הבולטים העולים מהסקר:

74% מעובדי ההייטק, מקרב המשתתפים בסקר, מדווחים כי בארגון שלהם חלה האטה בגיוסי עובדים חדשים או עצירה מוחלטת
50% מהעובדים מרגישים שהאווירה במשרדים השתנתה מאז תחילת המשבר ו-38% אומרים שאין שינוי
71% מהעובדים מרגישים שינוי באופן בו מתקיימים אירועי החברה, אם זה במידת ההשקעה באירועים ואם בכמות ביחס לתקופה שלפני המשבר
83% מעובדי ההייטק שהשתתפו בסקר לא שוקלים לחפש עבודה חדשה
70% לא חוששים שיפוטרו או ששכרם ייפגע, חרף המשבר
57% מהעובדים מרגישים שהם מקבלים הרבה פחות פניות ממגייסים בתקופה האחרונה
43% מהעובדים היו מוכנים לרדת בתנאי השכר או לעבוד יותר שעות אם זה היה נדרש על מנת לשמור על מקום עבודתם, לעומת 36% שלא היו מסכימים לכך
35% חושבים שהמצב בהייטק בעוד שנה יהיה ללא שינוי, 25% מעריכים שיהיה יותר גרוע, ואילו 22% מאמינים שישתפר

מלי ביצור פרנס [בתמונה], מנכ"לית קבוצת Tefen אומרת שמתחילת המשבר הפוקוס התקשורתי הוא רק על מייסדי חברות ההייטק. "אף אחד לא באמת בדק מה קורה מתחת לפני השטח ואיך המצב משפיע על העובדים, שעד לפני חודשיים היו מאוד מחוזרים, והושקעו תקציבי עתק בגיוסם ובשימורם. התוצאות שעלו מהסקר בחלקן מפתיעות. נראה שלמרות שהרבה מהעובדים מרגישים את המשבר בהייטק, אם זה בירידה בכמות האירועים, באווירה המתוחה שנוצרה במשרדים ובפחות פניות מצד מגייסים, עדיין רוב העובדים דווקא בטוחים במקום שלהם, חושבים שההייטק זה עדיין הסקטור הכי טוב לעבוד בו ולא חוששים מפיטורים. וכנראה שגם ללא השקעה של מיליונים בצ'ופרים ובמתנות עובדי ההייטק עדיין יכולים לשמוח בחלקם. אני חושבת שאפשר בהחלט לשאוב אופטימיות מהנתונים הללו לפחות מהפן של העובדים."

הסקר המלא יוצג בכנס בכירי התעשייה של SE, אשר יתקיים ב-13/7 בדיוויד אינטרקונטיננטל. מספר המשיבים שהשתתפו בסקר עמד על 2,360 איש, וטעות דגימה היא כ-4.5%.

 

"אנחנו רוצים להביא את מהפכת ה-4.0 גם לחברות התחבורה"

חברת הייעוץ תפן (Tefen) הודיעה על הקמת חברה חדשה, "תפן תשתיות וטכנולוגיות", שתתמקד בעולם התחבורה ותספק שירותי ייעוץ וליווי לחברות תחבורה ובפרויקטים תחבורתיים גדולים. מי שיעמוד בראש החברה החדשה הוא אלכס מלייב [בתמונה למעלה], אל"מ במיל., שבשנה האחרונה שימש כסמנכ״ל הטכנולוגיות והתפעול של חברת "דן" והתמחה בתכנון, ניהול ותפעול מערכי תחבורה מתקדמים ובאיתור והטמעת אקסלרטורים טכנולוגיים. החברה החדשה יושבת במשרדים בשטח של 1,500 מ"ר במטה תפן בבית דגן, כאשר הכוונה היא להקים בהמשך הדרך משרדים נוספים בדרום הארץ.

החברה החדשה תרתום את המומחיות של תפן באימוץ והטמעה של טכנולוגיות חדשניות כדוגמת בינה מלאכותית, אנליטיקה, ביג-דאטה ועוד לשם שיפור השירות של מערכי תחבורה והתייעלות תפעולית. הקמת החברה החדשה משקפת את הפעילות הגוברת של תפן בתחום התחבורה בשנים האחרונות, כאשר בין לקוחותיה נמנים חברות התחבורה "דן" ו-"אפיקים", רכבת ישראל, נמלי ישראל, חברות תעופה ועוד. באחרונה החלה תפן לספק את שירותיה בפרויקט לייעול מערך התחבורה הציבורית בבחריין, וזאת עם נרמול היחסים בין שתי המדינות בעקבות "הסכמי אברהם".

"תפן תשתיות" תטפל בחלק מהלקוחות הקיימים של חברת-האם, ובכלל זה נמל אשדוד, נמל חיפה, אל-על, תעשייה אווירית, רכבת ישראל, דן תחבורה, חיל הים, קבוצת עפיפי, וכן בעוד שני פרויקטים בינלאומיים גדולים בהקמת תשתיות.

מלי ביצור-פרנס

מנכ"לית קבוצת תפן, מלי ביצור-פרנס, אמרה בשיחה עם Techtime: "צברנו הרבה לקוחות מתחום התחבורה ועכשיו פיצלנו את זה לחברה נפרדת. אנחנו רוצים להביא את מהפכת ה-4.0, שצוברת תאוצה בתעשייה, גם לחברות התחבורה, שחלקן עדיין מפגרות מאחור בכל הנוגע לאימוץ טכנולוגיות מידע, ולסייע בהקמת מערכי תחבורה חכמים יותר. טכנולוגיות של בינה מלאכותית וביג-דאטה יכולות לתרום רבות בנושאים של אופטימיזציה, ייעול תהליכים וחיסכון בעלויות. עולם התחבורה עובר מהפכה, ואנחנו צפויים לראות מיזמי ענק בתחום, בישראל ובעולם, ואנחנו רוצים לספק את המומחיות שלנו בתהליכי התכנון, הניהול והאינטגרציה."

בדצמבר שנה שעברה תפן פתחה חברת בת בדובאי אשר מהווה צינור לחברות ישראליות ואמירתיות, בפיתוח וקידום שיתופי פעולה עסקיים, השקעות, ויצירת הזדמנויות עסקיות. Tefen מפעילה גם את המכון לייצור מתקדם מטעם משרד הכלכלה, שהוקם בצפון בתקציב ממשלתי של עשרות מיליוני שקלים במטרה להטמיע חדשנות בתעשייה הישראלית. המכון מעניק סיוע בסבסוד למאות מפעלים, כדי שיישמו תהליכי ייצור מתקדמים שיאפשרו להם להגדיל את הפריון והרווחיות שלהם.

"התעשייה משלמת את מחיר הפיגור הטכנולוגי"

משבר הקורונה מאלץ את החברות במשק לשנות כמעט בן-לילה את מתכונת העבודה שלהן ולהסתמך באופן נרחב על עבודה מרחוק. היום (ג') למשל, דיווח איגוד האינטרנט הישראלי שתעבורת האינטרנט הפנים ישראלית לאתרים ישראלים גדלה בשבועיים האחרונים בכ-25%. כך עולה מנתוני מחלף האינטרנט הפנים-ישראלי (Israeli Internet eXchange), המחבר בין כל ספקי הגישה לאינטרנט בישראל. בחברות הייטק מבוססות תוכנה, המעבר הזה מתבצע באופן חלק יחסית. ואולם בתעשייה שבה יש התבססות גדולה יותר לעבודה באתר עצמו, המעבר הכפוי הזה קשה ליישום בהתראה קצרה.

מנכ"לית חברת תפן (Tefen), המספקת ייעוץ לחברות וארגונים בהטמעת טכנולוגיות מבוססות בינה-מלאכותית ואוטומציה, מלי ביצור-פרנס, הסבירה ל-Techtime שחלק מהקושי נובע מכך שחברות תעשייתיות רבות לא הטמיעו בשנים האחרונות מערכות אוטומציה והפעלה מרחוק. בין השאר, החברה גיבשה תוכנית שיקום כדי לסייע לחברות תעשייה להתמודד עם המשבר הנוכחי, ולתכנן את היום שאחרי.

מהו הרושם שלך מהתגובה של התעשייה הישראלית למשבר?

ביצור-פרנס: "אני משוחחת עם מנכ"לים במשק והפחד שלהם הוא משתק, לא רק מהמצב היום אלא גם ממה שיקרה ביום שאחרי הקורונה. התעשייה מנסה להחזיק מעמד, אבל הלחץ מתגבר. בתקופות כאלה הנטייה היא להתמקד רק במה שהכרחי, אבל מה שבאמת חשוב זה לגבש תוכנית שיקום ליום שאחרי משבר הקורונה.

"המשבר מוכיח עד כמה מהפיכת התעשייה הרביעית (Industry 4.0) היא הכרחית. כיום אנחנו משלמים ביוקר על הפיגור הזה בתעשייה. שימוש מוקדם במערכות הפעלה מרחוק של מתקנים היה מונע השבתה של מפעלים רבים. העצה שלי למנהלי המפעלים: תגבשו עכשיו תוכנית עסקית ליום שאחרי המשבר. תוכנית שתתמקד באופן שבו מנהלים סיכונים בעתיד, אילו עובדים מחזירים ומהיכן יגיע תזרים המזומנים. תעבירו חלק ממערכי המטה למיקור חוץ כדי לחסוך בעלויות, ותבנו תוכנית מעבר לטכנולוגיות מתקדמתו, כדי שהתפוקה, הייצור והאספקה לא יהיו תלויים באדם – מכיוון שמשבר מהסוג הזה עשוי להתרחש פעם נוספת".

להאזנה לראיון המוקלט:

כבר בחודש נובמבר 2019 הזהירה ביצור-פרנס שהתעשייה סובלת מבעיית "טכנופוביה". לדבריה, "סקר שערכנו גילה שכמעט 40% מהארגונים בישראל לא מטמיעים חדשנות. למרות היותנו אומת הסטארט-אפ, התעשייה עדיין סובלת מטכנופוביה, כאשר החולשה שלנו נעוצה בעיקר באינטגרציה לקויה".

המכון לייצור מתקדם החל לפעול

בתוך כך, בימים אלה החל לפעול המכון לייצור מתקדם באזור התעשייה תפן שבגליל. המכון, שהוקם ביוזמת משרד הכלכלה בהשקעה של כ-10 מיליון שקל ומופעל על ידי קבוצת תפן, חברת ESI ואורט-בראודה, נועד לקדם הטמעת טכנולוגיות חכמות בקווי ייצור תעשייתיים, ויספק לחברות תעשייה ברחבי הארץ שירותי איבחון, ייעוץ והטמעה מסובסדים בתחום התעשייה החכמה. ביצור-פרנס מספרת כי 8 מפעלים מהצפון כבר קבעו אבחון. "אני שמחה לומר שאף אחד מהמפעלים לא ביטל את האבחון בשל המצב. להיפך, הם מבינים שהתהליך הזה עשוי להציל אותם מהמשבר הנוכחי, ובפעם הבאה".

המכון לייצור מתקדם יתחיל לפעול בינואר 2020

המכון לייצור מתקדם, שהוקם ביוזמת משרד הכלכלה בהשקעה של כ-10 מיליון שקל, צפוי להתחיל בפעילותו באופן רשמי בתחילת ינואר. המכון הוקם במטרה לקדם הטמעת טכנולוגיות חכמות בקווי ייצור תעשייתיים, יפעל מאזור התעשייה תפן שבגליל, ויספק לחברות תעשייה ברחבי הארץ שירותי איבחון, ייעוץ והטמעה מסובסדים בתחום התעשייה החכמה. ל-Techtime נמסר כי המכון כבר קיבל שורה של בקשות מחברות תעשייה לקבל שירות.

משרד הכלכלה פירסם מכרז להקמת המכון, ובחודש יולי 2019 הוא העניק את הזכייה לקבוצה של שלוש חברות: קבוצת הייעוץ תפן ישראל, חברת ESI של איל זילברמן ומכללת אורט-בראודה. אורט-בראודה, הנחשבת למובילה בתחום הרובוטיקה, תספק את התמיכה האקדמית. קבוצת תפן וחברת ESI, שהתמזגו מוקדם יותר השנה, יהיו אחראיות על ריכוז וניהול שירותי הייעוץ וההטמעה. בני אמויאל, לשעבר מנכ"ל מדג"ל, יעמוד בראש המכון. בהמשך צפויה לקום במקום גם מעבדת הדגמה של פתרונות חכמים לתעשייה.

"החולשה שלנו היא באינטגרציה"

חברת הייעוץ והניהול תפן (Tefen) תהיה אחראית על ריכוז הפעילות ואספקת שירותי האיבחון והייעוץ הטכנולוגיים לחברות. בשנים האחרונות החברה מתמקדת בתחום הבינה המלאכותית לעסקים וארגונים, ובמסגרת זו היתה מעורבת בפרויקטים רבים במגזר הפרטי ובמגזר הציבורי. מנכ"לית תפן, מלי ביצור-פרנס (בתמונה למעלה), אמרה בשיחה עם Techtime, שמדינת ישראל עדיין מפגרת מאוד מאחור בתחום החדשנות העסקעת והתעשייתית.

"מסקר שערכנו עלה שכמעט 40% מהארגונים בישראל לא מטמיעים חדשנות. למרות היותנו אומת הסטארט-אפ, התעשייה עדיין סובלת מטכנופוביה, כאשר החולשה שלנו נעוצה בעיקר באינטגרציה לקויה". לדבריה, מטרת המכון תהיה להנגיש את פתרונות התעשייה החכמה לחברות תעשייתיות קטנות ובינוניות. "אנחנו נסייע באיבחון את הבעיות של כל ארגון, ובאיתור הפתרון המתאים. והכול באופן מסובסד ובתחנה אחת".

למידע נוסף על המכון, האזינו לראיון הקולי עם מלי ביצור-פרנס:

‭‮

תפן מיזגה לתוכה 3 חברות של איל זילברמן

קבוצת הייעוץ והניהול תפן (Tefen) מצויה בעיצומו של מסע מיזוגים ורכישות, כחלק מתהליך רה-ארגון ומיקוד עסקי נרחב שעוברת החברה מאז שיצאה מהבורסה בתל אביב לפני מספר חודשים וחזרה להיות חברה פרטית.. החברה משלימה בימים אלה מיזוג של שתי חברות תוכנה ישראליות בתחום הבינה המלאכותית, קומיטיגו (Commitigo) ו-ESI, וחברה נוספת בתחום הלוגיסטיקה ופרוגרמה, שזהותה לא נחשפה. שלוש החברות האלה שייכות לאיל זילברמן, שגם מחזיק בבעלות המלאה של קבוצת תפן. בנוסף, החברה חתמה על שיתוף פעולה עם חברת אלגו-טרייס (AlgoTrace), שבמסגרתו הוקמה חטיבה חדשה לבינה מלאכותית בתפן. בעקבות המהלך, יגדל מספר עובדי הקבוצה מ-60 ל-120. "ישנן על הפרק רכישות נוספות," אומרת מנכ"לית החברה מלי ביצור פרנס (בתמונה למעלה) ל-TechTime.

תפן היא חברת ייעוץ ישראלית-בינלאומית המספקת שירותי ייעוץ ניהולי, אסטרטגי וארגונ, ומתמחה בעיקר בהנעת תהליכים בחברות גדולות ובארגונים ממשלתיים. בין לקוחותיה המרכזיים בישראל נמנים ביטוח לאומי, משרד התרבות, רכבת ישראל וגם צה"ל. לחברה יש גם זרועות פעילות בעולם, באמצעות חברות-בנות, בעיקר בארצות הברית ובאירופה.

תפן, שנוסדה ב-1982, נכנסה לבורסה הישראלית ב-2008, כמו לחברות ייעוץ נוספות בישראל שעשו באותה תקופה מהלך דומה. עם זאת, בשנים האחרונות החברה נקלעה לקשיים כספיים ומבנה הבעלות הציבורית המורכב, שכלל כ-12 בעלי עניין שונים, הקשה על קבלת החלטות אסטרטגיות והנעת תהליך ארגוני שיחזיר את החברה לצמיחה. על כן, בסוף 2018 מכרה החברה את כל מניותיה לבעל השליטה, איל זילברמן (מייסד ענקית בדיקות התוכנה קווליטסט), והחברה חזרה להיות חברה פרטית. השלד הבורסאי של תפן נמכר לחברה בתחום הקנביס.

היציאה מהבורסה הכשירה את הקרקע לתהליך נרחב של רה-ארגון, שאותו מובילה מנכ"לית החברה מלי ביצור פרנס (בתמונה למעלה), שנכנסה לתפקידה ב-2017. המיזוג הנוכחי מסמן למעשה שני מהלכים אסטרטגיים שמובילה תפן בשנתיים האחרונות: מיקוד עסקי בטכנולוגיות ופתרונות מעולם הבינה המלאכותית כנדבך מרכזי בשירותי הייעוץ הארגוני והעסקי שמספקת החברה, והטמעת חברות מוצר בתוך מעטפת הייעוץ במטרה לקדם חדשנות טכנולוגית ולספק ללקוחות פתרונות In-House שלמים. מלי: "בינה מלאכותית חייבת להיות היום חלק בלתי נפרד מעולם הייעוץ הארגוני. שילוב כלים של AI עם מערכות ה-IT הארגוניות מאפשר להניע תהליכי ייעול ארגוניים, אוטומטציה, רובוטיקה וחיזוי עסקי. עם זאת, בארץ אימוץ טכנולוגיות ה-AI עדיין מצומצם מאוד."

קומיטיגו, היושבת בפתח תקווה, פיתחה מנוע חוקה (Rule-Based) מבוסס בינה מלאכותית לצורך קבלת החלטות ארגוניות, חיזוי עסקי ושיבוץ לוחות עבודה, על בסיס ניתוח ביג-דאטה. בין לקוחות החברה נמנים אל-על, משרד החינוך, בנק לאומי, בזק ועוד. ESI מפתחת גם כן פתרונות עסקיים המבוססים על מנוע חוקה. בין היתר פיתחה החברה מערכת המסייעת לחברות ישראליות לאתר באופן אוטומטי, על סמך ניתוח טקסט מורכב בעשרות שפות, מכרזים רלוונטיים לפעילות העסקית שלהן בשווקים בינלאומיים. אלגוטרייס מפתחת כלי של חיזוי עסקי ואופטימיזציה ארגונית ותפעולית באמצעות ניתוח מאגרי מידע גדולים.

פרויקטים ליישום AI עם קופת חולים מכבי ורכבת ישראל

המהפך הארגוני והעסקי של תפן כבר מיתגרם לתוצאות עסקיות. אם ב-2017 הסתכם המחזור העסקי של החברה ב-13.5 מיליון שקל, ב-2018 הוא עלה ל-21.5 מיליון שקל, וב-2019, בעקבות המיזוג, הוא צפוי, להערכת החברה, לגדול יותר מפי שניים, ל-45 מיליון שקל.

החברות הממוזגות ימשיכו לפעול באופן עצמאי, אך יהיו כפופות לשירותי הייעוץ של תפן. בעקבות המהלכים הללו תפן תפעל כעת בארבע זרועות פעילות: חטיבת חדשנות ובינה מלאכותית, חטיבת פתרונות IT, חטיבת ייעוץ אסטרטגי וניהולי, וחטיבת יישום, תכנון וביצוע. "רוב חברות הייעוץ נטמעות בחברות תוכנה גדולות. אנחנו עושים מהלך הפוך – על בסיס הייעוץ אנחנו מכניסים חברות מוצר תחת חברת ייעוץ. זה הופך אותנו לחברה עם ליבה טכנולוגית משמעותית. המיזוגים מאפשרים לנו להציע ללקוחות פיתרון שלם. חברות המוצר ימשיכו לפתח ולתפעל את הפתרונות שלהן, אך מעטפת הייעוץ תנוהל על ידי תפן."

תפן כבר מיישמת חלק מהפתרונות של החברות הללו בפרויקטים שלה מול לקוחות. כך למשל, תפן פועלת עם קופת חולים מכבי להטמעת מנוע בינה מלאכותית המסייע לצוות לתת שירות טוב יותר לכל מטופל, החל מהצפה של בדיקות שהמטופלים צריכים לעבור. ועד סיוע לאחיות בפרוטוקולים מתאימים לטיפול בכל חולה. פרויקט משמעותי נוסף מתקיים עם רכבת ישראל, שמסתייעת במערכת של קומטיגו לצורך שיבוץ אופטימאלי של משמרות עבודה וניהול משאבים, תוך שקלול שורה של פרמטרים ובכלל זה הסכמים קיבוציים ותקנות רגולטוריות.