בתמונה למעלה: הדמייה של מטוס התקיפה יורופייטר טייפון ביחד עם המטעד המשותף של רפאל והנסולדט

חברת רפאל (Rafael) וחברת הנסולדט הגרמנית (HENSOLDT) חתמו על הסכם לפיתוח משותף ואספקת מטעד לוחמה אלקטרונית עבור מטוס הקרב Eurofighter Typhoon של חיל האוויר הגרמני (לופטוופה), אשר מיוצר על-ידי קונסורציום חברות הכולל את איירבאס, BAE ולאונרדו. במסגרת הפרוייקט, ישולב מטעד הלוחמה האלקטרונית Sky Shield של רפאל ביחד עם מטעד Kalaetron Attack של הנסולדט, על-מנת שביחד הם יספקו מטעד מוכח ומלא ללוחמה אלקטרונית (Escort Jammer), שעבר את כל תהליכי ההבשלה, והוכחת היעילות המבצעית.

המטעד החדש יתבסס על אמצעי ההתחברות של מטעד Litening Pod של רפאל, אשר כבר נמצא בשימוש מבצעי במטוסי טייפון. ההסכם נחתם במטרה להיענות לצורכי חיל האוויר הגרמני, בעקבות החלטתו להתאים את המטוס לשימוש כפלטפורמת תקיפה אלקטרונית. לאחרונה הוכיחה מערכת Kalaetron את יכולתה לשבש את פעילות המכ"ם של מערכות נ"מ. היא מיוצרת בטכנולוגיות הדפסת תלת מימד מתכתית המאפשרת שילוב קומפקטי של כל רכיבי המערכת. המטעד כולל תוכנת בינה מלאכותית המאפשרת לסווג במהירות איומים בלתי מוכרים, על-סמך בסיס נתונים הכולל מידע אודות טכניקות שיבוש וזיהוי אותות מכ"ם שנאספו בחברה במשך שנים רבות.

מערכת Sky Shield נמצאת מספר שנים בשימוש מבצעי, כולל בחיל האוויר הגרמני. היא מבוססת על שימוש בטכנולוגיית אנטנה אלקטרונית ((Active Electronically Scanned Array) ומייצרת בו-זמנית גם אותות שיבוש וגם אותות הטעייה כנגד מספר מטרות במקביל, בטווח התדרים 1GHz-18Ghz. הארכיטקטורה הפתוחה שלה מאפשרת לשתי החברות להציע פתרון משולב שהוכח בקרב. מנכ"ל הנסולדט, תומס מילר, אמר שהמטעד מיועד לשימוש גם במטוס הקרב טורנדו, בגרסת הלוחמה האלקטרונית שלו (ECR Tornado). חברת הנסולדט שמרכזה בגרמניה, פעילה בתחום האלקטרוניקה הצבאית התעופתית ומעסיקה כ-6,400 עובדים. היא נסחרת בבורסת פרנקפורט לפי שווי שוק של כ-2.43 מיליארד אירו. בשנת 2021 הסתכמו מכירותיה בכ-1.5 מיליארד אירו.

התעשייה האווירית (IAI) קיבלה הזמנה בהיקף של כ-200 מיליון דולר לאספקת מטוס לניהול משימות עבור מדינה אירופית שהיא חברה בברית נאט"ו. המטוס יפותח על-ידי התעשייה האווירית ועל-ידי החברה הבת אלתא. הוא יכיל מערכות מודיעין אשר התע"א הצליחה למזער באופן המאפשר להתקין אותם במטוס מנהלים סילוני, במקום במטוס מטען גדול כפי שהיה בעבר. מנכ"ל חברת אלתא, יואב תורג'מן, אמר שהמטוס מעניק ללקוחות יתרון אסטרטגי. הוא כולל מערכות מכ"ם סריקה אלקטרונית מסוג AESA ואלגוריתמים מבוססי בינה מלאכותית.

לא נמסרו פרטים נוספים על תכולת הפרוייקט, אולם התעשייה האווירית רמזה שמדובר בפיתוח פתרון מלא אשר יותקן במטוס מנהלים, ולא במטוס רחב גוף. כיום מציעים התעשייה האווירית ואלתא ארבעה קווים של מטוסי ניהול משימה. מטוס ברמת אייווקס (AEW&C) הכולל מערכות מכ"ם, אמצעים לזיהוי אויב או ידיד (Identification, Friend or Foe), מערכות מודיעים אלקטרוני ומערכות תקשורת המאפשרות לייצר תמונת מצב של החזית. המטוס גם מצוייד במערכת ניהול קרב, מערכת התראה, מערכת ציון מטרות ושתי מערכות מכ"ם המעניקות לו יכולת התמצאות סביבתית מלאה. עסקאות מהסוג ובהיקף הזה אינן מאוד נפוצות. בשנת 2020 היא קיבלה הזמנה לאספקת מטוס ביון ובקרה אלקטרוני למדינה אירופית בהיקף של כ-350 מיליון דולר.

מכירות שיא של 4.5 מיליארד דולר

גרסת AGS היא של מטוס מעקב אחר פעילות קרקעית הכולל מערכות מכ"ם, מודיעין אלקטרוני ומטעדים אלקטרו אופטיים אשר מזהירם ועוקבים אחר מספר גדול של מטרות בו-זמנית. בגרסה הימית (Maritime Patrol Aircraft), המטוס מצוייד במערכות דומות, אשר הותאמו לסביבה הימית. הוא כולל גם מערכות עזר ללוחמה בצוללות ומערכות ומערכות למשימות חיפוש והצלה. התעשייה האווירית מסרה שהוא נמצא בשימוש אצל לקוחות רבים ברחבי העולם. הגרסה הרזה ביותר של המערכת היא מטוס למשימות מודיעין אלקטרוני (SIGINT) הנמצא בשימוש נרחב בצה"ל.

המתיחות הגלובלית מתבטאת בעלייה במכירות של התעשייה האווירית. בשנת 2021 הגיעו מכירותיה לשיא של כ-4.5 מיליארד דולר. הצמיחה במכירות נועת בעיקר מצמיחה של כ-10% בתחום הצבאי, עקב ביקוש גובר למוצרי חטיבת מערכות טילים וחלל וחטיבת כלי הטיס הצבאיים. בחודש מרץ 2022 היא דיווחה על עלייה חזקה בצבר ההזמנות, להיקף של כ-13.4 מיליארד דולר, בהשוואה לכ-12.6 מיליארד דולר בסוף 2020. קופת המזומנים של החברה כוללת כיום כ-905 מיליון דולר.

בתמונה למעלה: מערכת Scorpius החדשה של התעשייה האווירית, בתצורת הפעלה קרקעית

בתשעה החודשים הראשונים של שנת 2021 צמחו מכירות התעשייה האווירית (IAI) בכ-3.9% והסתכמו בכ-3.2 מיליארד דולר. זהו היקף המכירות הגבוה ביותר בתולדות החברה. העלייה במכירות נובעת בעיקרה מגידול במכירות של חטיבת מערכות טילים וחלל וחטיבת כלי טייס צבאיים,שקוזז בחלקו מירידה במכירות בחטיבת אלתא. מדובר במכירות שיא של החברה. בתקופה הזאת גם השתפרה הריווחיות של החברה ב-17% והסתכמה בכ-131 מיליון דולר.

גם הרווח התפעולי צמח ב-17% והסתכם בכ-190 מיליון דולר. החברה הגדירה זאת כ"תקופה הריווחית ביותר בתולדות החברה". מנכ"ל התעשייה האווירית, בועז לוי, אמר שהחברה השיגה את התוצאות הטובות, "למרות הייסוף בשקל המשפיע רבות על החברה שרוב מכירותיה הינן לייצוא (כ-80%). הביצועים בתשעת החודשים הראשונים הובילו להעלאת דירוג האשראי של החברה ברבעון השלישי, ותורמים בכך לחיזוק פעילותה אל מול שוק ההון ולהיערכותה להנפקה בתקופה הקרובה".

הסבת מטוסי בואינג 777 של חברת Emirates

"בין ההישגים הבולטים בתקופה ניתן לציין את הזכייה המשמעותית בפרויקט רכב "כרמל", את הזכייה במכרז לאספקת טילי תקיפה ימיים לצבא אסטוניה, החוזה לאספקת מערכות מכ"ם לצבא גרמניה וחתימה על הסכם עם SixAI לאזרוח טכנולוגיות צבאיות לממד האזרחי. הסלון האווירי בדובאי בשבוע שעבר היה אירוע היסטורי הממחיש את הפוטנציאל הטמון בשיתוף פעולה עם מדינות המפרץ. במהלך התערוכה חתמנו על שורה של עסקאות עם חברות תעופה וביטחון באזור".

אחד מההסכמים האלה הוא להסבת ארבעה מטוסי נוסעים B777-300ER של חברת Emirates לתצורת מטען. המטוסים יוסבו באתר ההסבות שיוקם בשיתוף פעולה עם חברת אתיחאד באבו-דאבי. המטוס הראשון צפוי להיכנס להסבה באפריל 2023. להערכת החברה, ההסכם פותח הזדמנות לביצוע עתידי של עשרות הסבות נוספות.

בסך הכל, צבר ההזמנות של החברה מסתכם בכ-12.1 מיליארד דולר, בהשוואה לכ-12.6 מיליארד דולר בסוף 2020. צבר ההזמנות מייצג עלייה במרכיב הייצוא של החברה, מ-73% בשנת 2021 לכ-79% בשנת 2022.

טכנולוגיית לוחמה אלקטרונית חדשה

לפני כשבועיים הכריזה התעשייה האווירית על Scorpius, שהיא משפחה חדשה של מערכות לוחמה אלקטרונית הראשונה מסוגה בעולם אשר יכולה לקלוט, לחסום ולשבש בו-זמנית מספר איומים שונים, בתדרים שונים ובכיוונים שונים. האיומים המטופלים על-ידי המערכת כוללים מטוסים, מל"טים, ספינות, טילים, אמצעי תקשורת ועוד.

החברה מסרה שפריצת הדרך הטכנולוגית היא ברגישות קליטה גבוהה מאוד המאפשרת לאתר הרבה מאוד איומים בעלי מאפיינים שונים, ולטפל בכל אחד מהם באמצעות מענה מותאם. משפחת המוצרים החדשה מגדילה את טווחי הקליטה, החסימה והשיבוש באמצעות שימוש בטכנולוגיית Active Electronically Scanned Array.

המערכת מופיעה במספר גרסאות: להפעלה בתצורה קרקעית, להפעלה מספינות ולהפעלה ממטוסים ומכלי-טיס אחרים. מנהל מפעל מודיעין בתע"א, עדי דולברג, אמר ששדה הקרב המודרני נשען על המרחב האלקטרומגנטי לחישה, תקשורת וניווט. "ההגנה על המרחב האלקטרומגנטי של כוחותינו, ושיבוש המרחב האלקטרומגנטי של האויב, הם קריטיים להצלחה בלחימה".

בתמונה למעלה: מל"ט הרמס 900 של חברת אלביט. צילום: אלביט

חברת אלביט מערכות (Elbit) נחשבת לאחת מעשר השחקניות החשובות בעולם בתחום השימוש בבינה מלאכותית במערכות לוחמה אלקטרונית (Cognitive Electronic Warfare). כך מעריכה חברת המחקר BIS Research בסקר שפירסמה אודות התחום, אשר צופה עלייה חדה בשימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית בתחום הלוחמה האלקטרונית. לצד אלביט, נמצאות ברשימה חברות כמו BAE Systems, ג'נרל דיינמיקס, האריס, ליאונרדו, לוקהיד מרטין, רייתאון, סאאב, טקסטרון ותאלס.

להערכת BIS, בשנת 2023 יסתכם שוק מערכות הלוחמה האלקטרונית הקוגניטיביות בהיקף של כ-383 מיליון דולר. הוא צפוי לצמוח בקצב שנתי של כ-19% ולהגיע להיקף של כ-928 מיליון דולר בשנת 2028. הגורם המרכזי לצמיחת המערכות הקוגניטיביות נעוץ ביכולת של מערכות בינה מלאכותית המצויידות באלגוריתמים של לימוד מכונה לזהות איומים בלתי מוכרים. להערכת החברה, הטכנולוגיה תתחיל להיות מורגשת בשוק רק בשנת 2023. הדחיפה העיקרית להתפתחות התחום מגיעה מארצות הברית, סין ורוסיה, אשר החליטו לשלב את הבינה המלאכותית ברבדים רבים בתוך הצבאות שלהן.

אירופה תפתיע את העולם

השילוב של בינה מלאכותית במערכות לוחמה אלקטרונית (EW) יאפשר להתגבר על החסרונות המרכזיים של מערכות לוחמה אלקטרונית: קושי בהתמודדות עם כמויות מידע גדולות מאוד (עומס) וחוסר יכולת לזהות איומים בלתי מוכרים. כיום מסווגים את השוק המתפתח לארבעה תת-תחומים מרכזיים: תקיפה אלקטרונית, או בכינוי האלטרנטיבי "אמצעי נגד אלקטרוניים" (EA/ECM), הגנה אלקטרונית (EP) הנקראת גם הגנה בפני תקיפה אלקטרונית (Electronic Counter Counter-Measures), תמיכה אלקטרונית (ES), ושוק המודיעין האלקטרוני (Electronic Intelligence).

שוק המודיעין צפוי לצמוח בקצב מהיר ביותר בשנים הקרובות. אנליסט בכיר בחברת BIS, סוואטי צ'אתורוודי, מעריך שבניגוד לצפוי, דווקא באירופה יתפתח השוק בעל הצמיחה המהירה ביותר. "אנחנו מעריכים שבשנת 2023 שוק הלוחמה האלקטרונית הקוגניטיבית הגדול ביותר יהיה באירופה, מכיוון שהיא מבצעת השקעות גדולות מאוד במחקר ובפיתוח של מערכות קוגניטיביות ליישומים צבאיים. אולם גם השווקים האחרים, כמו רוסיה, ארה"ב ואסיה צפויים לצמוח בקצב מהיר מאוד".

אלביט כבר נמצאת עמוק בתוך השוק

ראוי לציין שרוב היישומים הצבאיים של טכנולוגיות בינה מלאכותית נמצאים בחיתוליהם. למרות זאת, אלביט כבר דיווחה על מספר פתרונות בשלים בתחום הזה. לפני כחודשיים היא הכריזה על גרסא חדשה של מערכת איסוף המידע המוטסת CONDOR MS (המתחרה במטעד לייטנינג של רפאל) הכוללת מצלמה מולטי-ספקטרלית ומערכת אנליטיקה מבוססת בינה מלאכותית. המערכת משלבת שלושה חיישנים אלקטרו-אופטיים במטעד אחד: חיישן אור-נראה, ושני חיישני אינפרא-אדום: אחד לקרינת ביניים (MWIR) והשני לקרינה באורך גל קצר מאוד (SWIR). אלביט מסרה שהמערכת כוללת אלגוריתם לימוד עומק המסייע לזהות מטרות.

בשנת 2018 היא חשפה חדר מלחמה בשם Strike-cell לניהול חזית מקושרת, המבוסס על קבלת מידע מכל החיישנים בחזית, דוגמת מערכות מכ"ם וחיישנים אלקטרו-אופטיים קרקעיים ואוויריים, ניתוחם וקבלת החלטות. בין השאר, הוא כולל תוכנת בינה מלאכותית המבצעת היתוך של המידע ומפיקה באופן אוטומטי בקשות לפגיעה במטרות, כולל ניתוח מלאי מקורות הירי הזמינים ובניית סדרי עדיפות בניצולם. החברה דיווחה שההוראות משודרות אל הכוחות הלוחמים, כולל אל מערכות לא מאויישות.