נשיא Arrow: "היצרנים לא מצליחים להדביק את הביקוש"

בתמונה למעלה: יו"ר, נשיא ומנכ"ל ארו, מייקל לונג. "כמעט כל הלקוחות סובלים ממחסור ברכיב כלשהוא המעכב את הייצור שלהם"

בשנת 2021 צמחו המכירות של חברת ארו (Arrow Electronics) בכ-20% והסתכמו בכ-34.48 מיליארד דולר. חברת ארו פועלת במתכונת של שתי חטיבות מרכזיות: חטיבת המחשבים וה-IT שמכירותיה הסתכמו בכ-8.2 מיליארד דולר, וחטיבת הרכיבים האלקטרוניים שמכירותיה הסתכמו בכ-26.4 מיליארד דולר. הצמיחה במכירות מיוחסת כולה לחטיבת הרכיבים, אשר מכירותיה צמחו בכ-26% בהשוואה למכירות בהיקף של 20.5 מיליארד דולר בשנת 2020.

בחלוקה גיאוגרפית, אסיה כצפוי מובילה עם צמיחה של 31%, להיקף מכירות של כ-9.3 מיליארד דולר, אחריה צפון אמריקה עם מכירות של 6.2 מיליארד דולר (וצמיחה של 26.6%), ובמקום השלישי מדורגת אירופה עם צמיחה של 25.3% ומכירות בהיקף כולל של כ-5 מיליארד דולר. להערכת ארו, מכירות הרכיבים ברבעון הראשון של 2022 יסתכמו בכ-6.7-7.0 מיליארד דולר, בהשוואה למכירות של כ-6.4 מיליארד דולר ברבעון המקביל 2021.

המחירים עולים והמלאי מתכווץ

אלא שחלק מהצמיחה נובע מעליית מחירים עקב המחסור ברכיבים, ולא מגידול במספר הרכיבים שנמסרו ללקוחות. במהלך שיחת הוועידה עם אנליסטים שהתקיימה בעקבות פרסום הדו"ח בשבוע שעבר, אמר יו"ר, נשיא ומנכ"ל ארו, מייקל לונג, שהמלאי של החברה נמצא בירידה עקב הקושי של היצרנים לעמוד בדרישות השוק. בטווח הקצר הדבר משפר את התוצאות הפיננסיות של החברה מכיוון שהיא משקיעה פחות הון ביצירת מלאים, אולם בטווח הארוך הדבר מבטא בעיה שלא תיפתר בקרוב.

לונג: "הדרישה בשוק מאוד חזקה. כמעט כל הלקוחות סובלים ממחסור ברכיב כזה או אחר שמעכב את הייצור שלהם. אנחנו מנהלים כל הזמן שיחות טלפוניות עם הספקים, יותר מבכל תקופה אחרת בעבר, אבל הם לא מצליחים להדביק את הביקוש. המצב הזה יימשך להערכתנו לפחות לכל אורך שנת 2022". לדבריו, המחסור הביא לירידה במכירות של חטיבת שירותי המחשוב, מכיוון שארו עצמה התקשתה להשיג את החומרה עבור המחשבים שהיא מרכיבה, "למרות שיש עלייה בדרישה לקבלת שירותי IT מאיתנו".

תכנון מחדש של מוצרים משיקולי זמינות רכיבים

המציאות הזאת מייצרת תופעות חדשות בשוק שלא היו קיימות בעבר. "אנחנו רואים לקוחות המבצעים שינויים בתכנון של מוצרים קיימים, כדי שהם יוכלו להשתמש בכמה שיותר רכיבים שניתן להשיג. יש לנו קבוצה של אנשים שכל מה שהם עושים זה לאתר רכיבים. למשל, הם פונים ללקוחות שרכשו רכיבים בעבר, במטרה לאתר רכיבים שנותרו אצלם ללא שימוש ושאפשר לנתב אותם אל לקוחות אחרים אשר זקוקים להם. מצד היצרנים אנחנו רואים עליות במחירים של רכיבים בכל התחומים, וללא התראה מראש. זו הפעם הראשונה שהעלייה במחירים מגיעה ללא התראה של מספר חודשים מראש".

ראשון מזמין-ראשון מקבל

לונג סיפר שהחברה בוחנת מודלים עסקיים חדשים שיוכלו לבנות מערכות יחסים יותר ארוכות טווח עם הלקוחות, ושיהיה קל יותר לנהל אותם מאשר המודל הדומיננטי הנוכחי של אספקה בדיוק בזמן (Just in Time). אלא שהוא אמר שהדבר לא ישנה מהותית את תמונת המצב: "אי-אפשר לשמור אצלך את מלאי הרכיבים של התעשייה למשך שנה שלמה. כיום הבעיה היא הזמינות של הרכיבים ולא מודל הפעילות מול הלקוחות". הוא ניצל את ההזדמנות כדי למנוע שמועות שארו מבצעת מדיניות של אלוקציות. "הלקוחות מקבלים את הרכיבים על בסיס ראשון מזמין-ראשון מקבל. אנחנו לא מעדיפים לקוחות מסויימים על חשבון לקוחות אחרים".

"המחסור בשבבים יימשך לפחות עד 2022"

בתמונה למעלה: דיוויד שטיין, סגן נשיא חברת Digi-Key

תעשיית השבבים העולמית ניצבת היום באחת מנקודות הצומת החשובות בתולדותיה: בסוף 2020 הגיעו לשיאם ונפגשו מספר תהליכים שונים, אשר הפכו אותה מתעשייה המעניינת בעיקר חברות טכנולוגיה ומשקיעים מתמחים, לתעשיית ליבה הניצבת במרכזה של דרמה כלכלית, טכנולוגית וגיאו-פוליטית. השינוי התודעתי הואץ על-ידי מגיפת הקורונה אשר יצרה מחסור בלתי צפוי ברכיבים, אשר פוגע קשות בתעשיות מרכזיות כמו תעשיית הרכב ותעשיית התקשורת, אשר מחזיקות כלכלות לאומיות שלמות.

להערכת סגן נשיא מפיצת הרכיבים הגלובלית Digi-Key, דייוויד שטיין, המחסור הנוכחי צפוי להימשך לפחות עד שנת 2022. שטיין: "המחסור הגיע לממדי השיא הנוכחיים שלו בארבעת החודשים האחרונים, אולם הוא החל להתפתח כבר לפני 18-24 חודשים, בעקבות השלמת תהליכי פיתוח של מוצרים רבים ותחילת כניסתם אל קווי הייצור. בעיקר מדובר במוצרים המבוססים על טכנולוגיות חדשות שנכנסו לתעשיית הרכב, מוצרי הצריכה האלקטרוניים, הבשלת טכנולוגיות 5G ו-IoT, ואוטומציה תעשייתית (Industry 4.0).

"לרוע המזל, התהליך הזה נבלם בעקבות הופעת מגיפת הקורונה, שפגעה בתשתיות הייצור, וגם הביאה להסטת קיבולת ייצור לצרכים רפואיים. חברות רבות לרוחב התעשייה דחו את המשך תוכניות הפיתוח והייצור שלהן לתחילת 2021, והדבר יצר ביקוש לשבבים בקנה מידה עצום. הדרישה החזקה הזאת מגיעה בשלב שבו רוב המלאים בתעשייה התרוקנו ולכן אנחנו רואים עכשיו את זמני האספקה הארוכים ביותר שהיו אי-פעם בתעשייה".

סיוט לוגיסטי

בהערכה שהוא מסר ל-Techtime, דיווח שטיין שהמציאות הזאת הוחמרה בגלל מגבלות לוגיסטיות שנוצרו עם התפשטות המגיפה בעולם. "מחסור במכולות באסיה ותקנות ריחוק חברתי פגעו בשרשרת האספקה של חומרי גלם כמו מנגן, טונגסטן ומתכות חיוניות נוספות, ויצרו החל מנובמבר 2020 עליות מחירים בתחום התובלה הימית והאווירית. בנוסף, נמלי הים והאוויר באירופה ובארה"ב עובדים עדיין במתכונת מצומצמת ולא מצליחים לעמוד בקצב הפריקה הדרוש של המטענים".

"הלחץ על שרשרת האספקה צפוי להימשך עד לתחילת שנת 2022, לאור העובדה שיצרני רכיבים רבים כבר הודיעו שהם קיבלו הזמנות עבור כל קיבולת הייצור שלהם. גם היצרנים אשר החלו לבצע השקעות בהגדלת כושר הייצור שלהם, זקוקים לזמן כדי להתאים את קווי הייצור שלהם אל מאפייני הדרישה החדשים".

כיצד להתמודד עם בעיית המחסור ברכיבים

שטיין מספק מספר המלצות שיאפשרו להתמודד עם המחסור הנוכחי ברכיבים. הראשונה היא לעבוד מול חברות הפצה שיש להן מלאי במחסנים (שטיין: "חברת Digi-Key צפתה את המחסור והכינה מלאי של רכיבים"). ההמלצה השנייה היא לספק תחזית רכש ארוכת טווח ככל האפשר, כדי שחברות ההפצה יוכלו לעדכן את היצרנים ולהבטיח ללקוחות אספקה עתידית של רכיבים.

"בנוסף, הצוותים ההנדסיים צריכים לאשר כמה שיותר ספקים אלטרנטיביים עבור הרכיבים הנדרשים. באירועי המחסור הקודמים שתעשיית האלקטרוניקה חוותה, המכה הקשה ביותר הייתה בדרך-כלל באספקת רכיבים סטנדרטיים מהמדף (commodity type). כאשר יש הרבה מאוד מקורות אלטרנטיביים בתוך רשימת החומרים (BOM), הדבר עוזר להשיג רכיבים בזמן גם בתקופת מחסור".