משבר משטרי

"בזמן משבר ישראל צריכה לחזור לשורשים: דיפ-טק"

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנהלת שותפה בקטליסט, ליסיה בכר מנוח. צילום: Techtime

קרן קטליסט הכריזה על גיוס של 150 מיליון דולר עבור קרן ההשקעות החדשה שלה, קטליסט 4, אשר צפויה לסיים את המהלך בחודש יוני הקרוב ולגייס כ-100 מיליון דולרים נוספים. הקרן החדשה כבר הספיקה לבצע שלוש השקעות ראשונות: בחברות Nexar, Addionics וביצרנית התוספים הפרה-רפואיים CuraLife. קרן קטליסט מבצעת השקעות בחברות טכנולוגיות בוגרות (Private Equity) המנהלת כיום נכסים בהיקף של כ-450 מיליון דולר. היא הוקמה בשנת 1999 על-ידי אדי קוקרמן ויאיר שמיר, ומנוהלת על-ידם ועל-ידי בועז הראל וליסיה בכר מנוח.

קרן קטליסט 4 מתוכננת לפעול 8 שנים. מדיניות הקרן היא לבצע השקעות בהיקף של 10-15 מיליון דולר בחברות הפורטפוליו והשתתפות בניהולן באמצעות נציגות בדירקטוריון. הקרן ביצעה מספר אקזיטים של חברות בעלות טכנולוגיה עמוקה (Deep Tech), דוגמת מובילאיי, Arbe, Satixfy ועוד. בראיון ל-Techtime שהתקיים במהלך כנס GoforIsrael שהתקיים היום (ד') בתל אביב, אמרה ליסיה בכר שהמיקוד של הקרן בטכנולוגיות עומק הוא קריטי במיוחד דווקא בימים אלה. בכר: "בזמן משבר צריך לחזור לשורשים, והשורשים של ההייטק הישראלי הם דיפ-טק".

ליסיה הצטרפה לקרן קטליסט לפני חמש שנים, לאחר שצברה נסיון רב בתעשייה. במקור היא ילידת טורקיה אשר למדה הנדסת מכונות באוניברסיטה הטכנולוגית של וינה ועבדה כמהנדסת רכב בחברת ב.מ.וו. לפני כ-12 שנים היא עלתה לישראל ואז גם הכירה את המגזר הפיננסי אשר עומד מאחורי החברות הטכנולוגיות. לדבריה, "החודשים הקרובים צפויים להיות קשים מכיוון שהתעשייה מתמודדת גם עם משבר גלובלי וגם עם משבר פנימי בישראל".

בזמן משבר, החברות זרות מחפשות מציאות בישראל

"אנחנו צופים שב-18 החודשים הקרובים נראה הרבה מאוד מיזוגים ורכישות. חלקן בישראל מכיוון שתקופות משבר דוחפות חברות להגדיל את הפורטפוליו הטכנולוגי שלהן באמצעות מיזוגים. אבל במקביל, חברות זרות רבות בוחנות כיום חברות ישראליות, מכיוון שהמשבר הזה מספק להן הזדמנות לרכוש חברות עם טכנולוגיה מאוד טובה ועם צוותי ניהול מצויינים – במחיר מאוד זול. החוזק של קטליסט הוא דיפ-טק. כל החברות שבהן השקענו בשנים האחרונות היו חברות בעלות טכנולוגיה עמוקה מאוד. כיום צריך לעשות הכל כדי שחברות הסטארט-אפ לא ייצאו לחו"ל, מכיוון שכאשר הזמנים ישתפרו – החברות האלו ישגשגו".

לדבריה, ההשקעות האחרונות של הקרן ממחישות את הרעיון הזה: "חברת Addionics פיתחה אלקטרודות תלת מימדיות המשפרות את ביצועי הסוללות. זוהי טכנולוגיה מפתיעה מפני שכל החברות בתחום מתמקדות בתחום המבנה הכימי של האלקטרודות ולא במבנה הפיסי שלהן. התוצאה היא שהיא תוכל לייצר ולספק אלקטרודות לכל יצרניות הסוללות, בלא קשר לעקרון הכימי שלהן". גם חברת Nexar מגיעה לשוק עם טכנולוגיה יוצאת דופן: היא פיתחה מצלמות רכב מצויידות ב-GPS ומקושרות אל הסמארטפון באמצעות אפליקציה. "היא מאפשרת להקליט את התמונות, לספק תובנות למשתמשים ולגופים כמו חברות ביטוח, לייצר מפות דרכים בזמן אמת ולייצר מיליוני סימולציות עבור רכב אוטונומי".

נזקי המשבר המשטרי: ירידה של 75% בהשקעות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

תעשיית ההייטק הישראלית ספגה מהלומה קשה ברבעון הראשון של שנת 2023. להערכת מכון המחקר של סטארט-אפ ניישן, "השילוב של השינויים החוקתיים והמיתון הגלובלי פגע קשות בהייטק הישראלי. היקף ההשקעות בחברות סטארט-אפ ברבעון הראשון של 2023 הסתכם בכ-1.7 מיליארד דולר – שהוא הנתון הנמוך ביותר מאז הרבעון השלישי 2018". כאשר מסתכלים על המספרים מקרוב, מתברר שהמצב קשה בהרבה: "כ-40% מההשקעות ברבעון הושקעו בשלוש חברות בלבד – 1 eToro, Wiz ו-Via – שגייסו ביחד כ-660 מיליון דולר". בנוסף, חברת Wiz הודיעה ש-300 מיליון הדולר שגייסה בחודש פברואר, לא ייכנסו לישראל.

"אם הקצב הזה יימשך עד סוף השנה, ההשקעות בסטארט-אפים ישראלים יסתכמו בכ-6.8 מיליארד דולר בשנת 2023: ירידה של כ-60% בהשוואה לשנת 2022 ,וירידה של כ-75% בהשוואה לשנת 2021". אינדיקציה נוספת לירידה בפעילות ההייטק מנתבטאת במספר הנמוך של סבבי השקעה: 112 בלבד ברבעון הראשון 2023, שהוא המספר הנמוך ביותר מאז שנת 2014, שבה החל למאגר Finder לבצע את הרישום. "מספר זה נמוך בכ-50% מהמספר הממוצע של סבבי ההשקעה בארבע השנים האחרונות. עם זאת, חשוב לזכור כי חלק מסבבי הגיוס – ובמיוחד הקטנים שבהם – מתגלים באיחור, ולכן המספרים הסופיים יהיו ידועים מאוחר יותר".

האם ישראל מוותרת על חלום הסטארט-אפ?

כותבי הדו"ח, שנערך על-ידי יוג'ין קנדל (לשעבר יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה) ניסו להפריד בין ההשפעה הגלובלית של המיתון העולמי לבין ההשפעה המקומית של הרפורמה המשפטית. "השווינו את ההשקעות באקוסיסטם המקומי לשני אקוסיסטמים מובילים, עמק הסיליקון ולונדון. מצאנו קורלציה גבוהה בין ההשקעות בשלושת האקוסיסטמים במהלך התקופה המוצגת. עם זאת, בעמק הסיליקון מגמת ההשקעות דווקא מתחזקת ברבעון החולף, בעוד שישראל ולונדון חוות ירידה יחסית מתואמת. הסבר אפשרי לכך הוא התופעה הידועה לפיה בתקופות של אי-וודאות גבוהה, קיימת נטייה להון לזרום משאר העולם לארה"ב. משיחות רבות שקיימנו עם משקיעים ויזמים עולה באופן ברור שניסיונות החקיקה של הרפורמה המשפטית תרמו לירידה בהשקעות, אך לאור הנתונים קשה לאמוד את חלקו של מהלך זה ביחס להשפעת המיתון העולמי".

להערכת המכון, חברות סטארט-אפ ותיקות יחסית שהצליחו לנצל את הגיאות של השנים 2019-2021, עשויות לצלוח את המשבר הנוכחי. הקושי העיקרי עומד בפיתחן של חברות צעירות יותר:  "סטארט-אפים חדשים שהוקמו אחרי 2022 או אלה שגייסו סבבי Seed החל משנת 2022, יושפעו משמעותית מהירידה בהשקעות ברבעונים האחרונים. ככל שתימשכנה שתי המגמות שמעיבות על ההייטק הישראלי: מיתון גלובלי ואי-ודאות כתוצאה מהשינויים החוקתיים – הן  יתקשו לגייס סבבי A, וחלק גדול מהן עלול להיסגר. התופעה עלולה להחריף את ההידרדרות המתמשכת ביזמות בהייטק הישראלי. המסקנה המצערת היא שאם שנת 2023 תמשיך במגמה זו – ישראל לא תוכל להיחשב עוד כאומת הסטארט-אפ".

קנדל מרים תמרור אזהרה

הדו"ח מתייחס בחומרה גדולה למשבר המשטרי: "אי-הוודאות לגבי המשטר והגנה על זכויות הפרט והקניין בישראל, עלול לזעזע באופן בלתי הפיך את יסודות ההייטק הישראלי. התופעה המטרידה ביותר בעינינו היא המגמה המסתמנת של עזיבה לחו"ל של חברות ועובדי הייטק. מדובר באובדן בלתי הפיך של כוח אדם איכותי המאופיין בפריון עבודה גבוה אשר מוביל את הכלכלה הישראלית ואחראי על יותר ממחצית מהייצואר ויורת מרבע מהכנסות המדינה ממסים. ישנה מגמה מתמשכת של רישום חברות הייטק בחו"ל בעת הקמתן ו'היפוך שרוול', שהוא שינוי מבנה האחזקות של חברות טכנולוגיה (רישום הסניף בחו"ל בתור מטה החברה). מטבע הדברים, הפיכת חברה ישראלית לחברה זרה מלווה פעמים רבות בהעברת ליבת הפעילות מחוץ לישראל.

"האפשרות הבעייתית יותר היא שעל רקע המצב, החברות והעובדים יבחרו לא רק להירשם בחו"ל – אלא לעזוב לחלוטין את ישראל. ישנן אינדיקציות ראשוניות למגמה זו, עם הפרסומים בשבועות האחרונים על משא ומתן שמתנהל בין קבוצת חברות ישראליות לבין ממשלות זרות בנושא מעבר החברות והעובדים בתמורה להטבות מיסוי מפליגות. לא ניתן לדעת האם הדבר יתממש בזמן הקרוב, אך ההזדמנות ליצור במדינות אלה "אומת סטארט-אפ מיידית" מאוד אטרקטיבית עבורן, ועצם העלאת הרעיון מסמן הגברת במאמצים למשוך אליהן את החברות על חשבון החדשנות והמשך התפתחות ההייטק בישראל.

"לדעתנו, עלייה באי-הוודאות הגבוהה ביחס לעתיד המשטרי בישראל ושחיקת הלכידות החברתית – מהווים סכנה משמעותית לתעשיית ההייטק. אתגרים אלו מועצמים בשל המיתון הגלובלי. אומנם ההחלטה להשהות את הרפורמה המשפטית נותנת סיכוי לירידת אי-הוודאות בעתיד, אך בינתיים אנו לא מזהים חזרת משקיעים, אשר עדיין ממתינים בשוליים או מזמינים את החברות לעבור מישראל. אנו קוראים לממשלה להכיר בנזק שכבר נגרם לתעשיית ההייטק מהאירועים בעולם ובישראל, ולנקוט בכל האמצעים הנדרשים להשבת היציבות למשק בכלל ולתעשייה מובילית זו במיוחד".