[בתמונה: גיל גור אריה. מקור: לינקדאין]

חברת הסייבר קלארוטי (Claroty), המתמחה בהגנה על תשתיות פיזיות וסביבות תפעוליות, הודיעה על מינויו של גיל גור אריה לתפקיד סמנכ"ל מוצר (Chief Product Officer). במסגרת התפקיד הוא יוביל את אסטרטגיית המוצר של החברה, ישלב בין צוותי הפיתוח, הדאטה והמחקר והפיתוח, ויוביל את פלטפורמת ההגנה של קלארוטי לשלב הבא בעולמות הסייבר־פיזי ובינה מלאכותית.

גור אריה מצטרף לקלארוטי לאחר קריירה עשירה בתעשייה ובמערכת הביטחון. בתפקידו האחרון כיהן כסמנכ"ל עולמי לדאטה ואנליטיקה בפורד מוטורס (Ford), בין 2020-2023, שם הוביל צוותים גדולים בעולמות הדאטה והבינה המלאכותית והוביל מהלכים רחבי היקף של טרנספורמציה דיגיטלית.

לפני כן שירת כעשרים שנה ביחידת 8200 של צה"ל בתפקידי פיקוד וטכנולוגיה בכירים, וזכה בפרס ביטחון ישראל. הוא בוגר תואר ראשון בהנדסת חשמל מהטכניון ותואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב.

קלארוטי נחשבת לאחת מחברות הסייבר הישראליות הבולטות בעולם, והיא מתמחה בהגנת מערכות סייבר־פיזיות (CPS) – רשתות תעשייתיות, תשתיות קריטיות, מערכות בריאות ומתקנים צבאיים. החברה פועלת כיום ביותר מ-70 מדינות ומשרתת ארגוני תעשייה, אנרגיה, מים ותחבורה לצד מערכות ביטחוניות.

 

[בתמונה למעלה: מנכ"ל קלארוטי, יניב ורדי. צילום: קרן מזור]

דו"ח חדש של חברת הסייבר קלארוטי (Claroty), המתמחה בהגנה על מערכות סייבר-פיזיות (CPS), ממחיש את ההשפעות העסקיות המשמעותיות של מתקפות סייבר על סביבות סייבר-פיזיות – ובעולם, ובישראל בפרט. אחד הממצאים הבולטים בדו"ח הוא כי יותר מרבע (27%) מהארגונים, שהשתתפו בסקר, דיווחו כי ספגו ב-2023 הפסד של מיליון דולר ומעלה כתוצאה ממתקפות סייבר על מערכות ומכשירים פיזיים המחוברים לרשת. ההפסדים הכספיים נבעו בעיקר מאובדן הכנסות, עלויות התאוששות ושעות נוספות של עובדים בעקבות הפגיעה. 

הדו"ח מבוסס על סקר עצמאי גלובלי של 1,100 אנשי אבטחת מידע, הנדסת  טכנולוגיה תפעולית (-Operational Technology OT(, הנדסה קלינית וביו-רפואית ומנהלי מתקנים ומפעלים, שנשאלו לגבי ההשפעות העסקיות של התקפות סייבר על הארגונים שלהם ב-12 החודשים האחרונים. 

איומי כופר וסחיטה ממשיכים לשחק תפקיד מרכזי בעלויות ההתאוששות, כאשר יותר ממחצית מהמשיבים (53%) נאלצו לשלם כופר בעלות של יותר מ-500,000 דולר כדי לשחזר גישה למערכות וקבצים מוצפנים ולחדש את פעילותם. בעיה זו חמורה במיוחד במגזר הבריאות – 78% דיווחו על תשלומי כופר מעל 500,000 דולר.

להפסדים הכספיים יש קשר הדוק עם ההשפעות התפעוליות, כאשר שליש (33%) דיווחו על יום שלם או יותר של השבתה תפעולית שהשפיעה על יכולתם לייצר מוצרים או שירותים. כמחצית (49%) אמרו שתהליך ההתאוששות ארך שבוע או יותר וכמעט שליש (29%) אמרו שההתאוששות ארכה יותר מחודש. 

מנכ"ל קלארוטי יניב ורדי אמר כי "התובנות מהדוח מאשרות שאי השקעה באתגר המאוד ייחודי של הגנה על מערכות סייבר-פיזיות, עלולה להוביל לפגיעה כלכלית רצינית בארגון. יחד עם זאת, ארגונים מתחילים לראות את התמורה שבהשקעה זאת".

מהיכן תיפתח הרעה?

כאשר בוחנים את הסיבות להתקפות סייבר אלה, מתגלות בארגונים חשיפות עקב פעילות ספקי צד שלישי בסביבת המערכות הסייבר-פיזיות ומהגישה מרחוק אליהן. 82% מהנשאלים אמרו שלפחות מתקפת סייבר אחת – וכמעט מחצית (45%) אמרו שחמש התקפות או יותר – ב-12 החודשים האחרונים נבעו מגישה של ספקי צד שלישי לסביבת CPS. למרות זאת, כמעט שני שלישים (63%) מודים שיש להם הבנה חלקית או שאינם מבינים כיצד לנהל את הקישוריות של צד שלישי לסביבת ה-CPS שלהם.

בעוד שהממצאים מראים כי 12 החודשים האחרונים היו משבשים ויקרים עבור רוב הארגונים התומכים ב-CPS, המשיבים שידרו ביטחון לאור שיפורים שהכניסו במטרה להפחית סיכונים לארגון. לרובם (56%) יש אמון רב יותר ביכולת מערכות הסייבר-פיזיות של הארגון שלהם לעמוד בפני התקפות סייבר היום לעומת לפני 12 חודשים, ו -72% מצפים לראות שיפורים באבטחה ב -12 החודשים הקרובים. 

ומה המצב בישראל?

הסקר של קלארוטי כלל גם את ישראל, בקרב מהנדסי טכנולוגיה תפעולית (OT), מנהלי תפעול ומנהלי מפעלי ייצור בתעשיות הרכב והבריאות. לשאלה האם ארגונם הותקף במהלך 12 החודשים האחרונים ולאלו מערכות כוונו התקיפות, ענו כי ספגו תקיפות שפגעו במערכות סייבר-פיזיות, מערכות IT, מערכות IoT, מערכות IoMT (מערכות רפואיות המחוברות לאינטרנט) ומערכות ניהול מבנים (BMS). מתקפות אלו גרמו להשבתה של 12-24 שעות בפעילות הארגון/המפעל.

עלות המתקפות על מערכות הארגון מוערכת על פי מחצית מהמשיבים בישראל בסכום של בין 100-500 אלף דולר, כאשר המחצית השנייה של המשיבים העריכו את גובה הסכום בחצי מיליון עד מיליון דולרים. משך ההתאוששות מההתקפה, שכלל פעולות שחזור, גיבוי, החלת אמצעי מניעה וכד', היה עד שישה ימים , על פי כל המשיבים לסקר.

הגישה לסביבת הארגון של ספק או שותף צד שלישי, הייתה לפי כל משיבי הסקר, הגורם המוביל ב 1-5 מתקפות סייבר שחוו במהלך 12 החודשים האחרונים. בעקבות זאת, מחצית מהמשיבים אמרו כי הקשרים העסקיים הופסקו ומחצית אמרו כי חודשו פרוטוקולי האבטחה מולם.

כאשר ההתקפה נגרמה בשל גורם פנים-ארגוני, אמרו המשיבים כי ב-1-5 מתקפות, הושפעו מכך גם ספקי צד שלישי ולקוחות הארגון. במקרים אלו, אמרו מחצית מהמשיבים כי האירוע גרם למו"מ מחודש על תמחור ותנאי עבודה. מחצית דיווחו כי שונו פרוטוקולי אבטחה גם במקרה זה.

בהיבט ההשפעות התפעוליות של התקפות הסייבר על הארגון, ענו המשיבים כי כמעט ברוב האירועים הופסקה אספקת המוצרים ללקוחות. השפעות נוספות על התפעול השוטף שעלו בסקר –  הפסד כלכלי, איבוד קניין רוחני (IP), פגיעה במוניטין, שינויי כוח אדם, שיבושים בטיפול בחולים (במגזר הבריאות).

לשאלה – אילו יכולות האבטחה היו חסרות בתוכנית אבטחת הסייבר של הארגון, אשר יכלו להפחית את היקף ההשפעה, צוינה בעיקר יכולת אבטחת הגישה מרחוק למערכות ותשתיות הארגון. שאר יכולות האבטחה שצוינו כחסרות הן – ניהול פגיעויות, ניהול חשיפה, סגמנטציה ברשת, ניהול זהות וגישה.

למרות נתונים לא מעודדים אלה, מרבית המשיבים סברו שארגונם פעל לשיפור המצב וננקטו הפעולות הדרושות כדי להפחית את הסיכונים וההשלכות על תפעול הארגון ועל הנזק הכלכלי שגרמו התקפות הסייבר.

[בתמונה למעלה: מנכ"ל קלארוטי, יניב ורדי. צילום: קרן מזור]

חברת Claroty התל-אביבית, המספקת פתרונות להגנת סייבר על תשתיות קריטיות, הודיעה היום על גיוס הון בסכום של 100 מיליון דולר. את סבב הגיוס הובילה קרן Delta-V Capital, ושאר המשקיעים הנם – AB Private Credit Investors at AllianceBernstein, Standard Investments, Toshiba Digital Solutions ו-Silicon Valley Bank, חטיבה של First Citizens Bank. 

עד היום גייסה קלארוטי סכום של 635 מיליון דולר. חברת קלארוטי מתמקדת בתחום הסייבר התעשייתי. היא הוקמה בשנת 2015 באמצעות קבוצת Team8 שהוקמה על-ידי יוצאי 8200. הפלטפורמה של קלארוטי, Claroty Platform, מתחברת אל התשתיות הקיימות של הלקוח, ומספקת מגוון מלא של בקרות אבטחת סייבר תעשייתיות לגילוי איומים, ניהול סיכונים וחולשות אבטחה, וגישה מרחוק מאובטחת.

מהחברה נמסר כי הכסף שגויס ישמש להרחבת פלטפורמת החברה להגנה על מערכות סייבר-פיזיות (CPS) במגזרי מפתח, כולל המגזר הציבורי ותעשיות תשתיות קריטיות בהן יש רגולציה מחמירה, וכן בהתרחבות לאזורים בצמיחה באמריקה, אירופה ואסיה-פסיפיק. השקעות נוספות יבוצעו במו"פ עבור טכנולוגיות ליבה של החברה וטכנולוגיות קשורות להן, כולל גישה מאובטחת מרחוק.

קלארוטי מסרה גם כמה נתונים על פעילותה העסקית בשנה האחרונה. לדבריה, במהלך 2023 רשמה החברה יותר מ-100 מיליון דולר בהכנסות חוזרות שנתיות (ARR), והגדילה ב-300% את מספר לקוחותיה, ובנתה שותפויות טכנולוגיות אסטרטגיות עם חברות מובילות בתעשייה כגון CrowdStrike, ServiceNow ו-AWS; והוסיפה לתכנית השותפים שלה מספר ספקי שירותי אבטחה  מנוהלים (MSSPs) ובהם IBM, Rockwell Automation, Schneider Electric, NTT Data ו-eSentire. כמו כן, Team82, צוות המחקר של קלארוטי הפועל בישראל, גילה וחשף עד כה מעל 550 חולשות אבטחה במערכות סייבר-פיזיות.

חוקרי צוות Team82 של חברת קלארוטי (Claroty) הישראלית, מדווחים שבמחצית הראשונה של 2021 חלה עלייה של 41% בהיקף הגילוי של חולשות אבטחה במערכות בקרה תעשייתיות (Industrial Control Systems – ICS) בהשוואה לששת החודשים הקודמים. מדובר בעלייה משמעותית, לאור העובדה שבכל שנת 2020 הן גדלו ב-25% בלבד. מדובר ב-637 נקודות תורפה שנחשפו במערכות בקרה תעשייתיות, שכ-90% מהן הן בעלות מורכבות נמוכה, כלומר קל מאוד לנצל אותן והצלחת התקיפה מאוד ברורה.

חמור יותר הוא נתון הנזק הפוטנציאלי: 71% מהחולשות שהתגלו מסווגות כבעלות דרגת חומרה גבוהה מאוד, עד-כדי קריטית. חברת קלארוטי מתמקדת בתחום הסייבר התעשייתי. היא הוקמה בשנת 2015 באמצעות קבוצת Team8 שהוקמה על-ידי יוצאי 8200. עד היום היא גייסה כ-235 מיליון דולר ומעסיקה כיום כ-200 עובדים בעולם, יותר ממחציתם במרכז הפיתוח בתל אביב. בין המשקיעים האסטרטגיים בחברה, יצרני מכונות ומערכות בקרה תעשייתיות דוגמת סימנס, שניידר אלקטריק ורוקוול. מנכ"ל החברה הוא יניב ורדי. מתוך החולשות שהתגלו השנה, 70 התגלו על-ידי קלארוטי.

בחודש מאי 2021 היא דיווחה על גילוי חולשת אבטחה חמורה בבקרי SIMATIC S7 1200/1500 של חברת סימנס, הנמצאים בשימוש נרחב בתעשייה. החולשה הזו מאפשרת לתוקפים להחדיר קוד בצורה סמויה, שאיננה ניתנת לזיהוי, לתוך מערכת ההפעלה של הבקר ולהעניק לתוקפים יכולות מתקדמות יותר מאלה של Stuxnet, שהיה אחראי להשחתת חלק גדול מהסרקזות של תוכנית הגרעין האיראנית. כך למשל, היא מאפשרת לתוקפים להשתיל בבקר התעשייתי וירוס או תולעת אשר משבשים את פעולתו, בשעה שהוא מפיק דיווחי סרק המציגים חיווי של "סטטוס תקין" כביכול בכל המערכות.

חברת הסייבר התעשייתי התל אביבית קלארוטי (Claroty) חשפה חולשת אבטחה חמורה בסדרת הבקרים העדכנית של סימנס SIMATIC S7 1200/1500, הנמצאים בשימוש נרחב בתעשייה. החולשה הזו מאפשרת לתוקפים להחדיר קוד בצורה סמויה, שאיננה ניתנת לזיהוי, לתוך מערכת ההפעלה של הבקר. מדובר ביכולת הנחשבת ל"גביע הקדוש" של האקרים, ואשר הושגה עד עתה רק במקרים בודדים, שאחד מהם הוא Stuxnet שהיה אחראי להשחתת חלק גדול מהסרקזות של תוכנית הגרעין האיראנית.

החברה מעריכה שהחולשה שהתגלתה עשויה להעניק לתוקפים יכולות מתקדמות יותר מאלה של Stuxnet, כמו למשל השתלת וירוס/תולעת בבקר אשר ישבש את פעולת הברים אולם יפיק דיווחי סרק המציגים חיווי של "סטטוס תקין" כביכול בכל המערכות. צוות המחקר של קלארוטי שאיתר את החולשה לא מצא אף מקרה של ניצול החולשה הזו. בתגובה לזיהוי החולשה, עידכנה סימנס את הקושחה של בקרי ה-PLC החשופים והוציאה קריאה לכל המשתמשים לעדכן בהקדם את בקרי ה-PLC שלהם לגרסאות המעודכנות. היא מדווחת על הפרטים החיוניים בקישור הבא: SSA-434534.

טכנולוגיה של יוצאי 8200

חשיפת החולשה התאפשרה הודות לקשר הקרוב בין סימנס וקלארוטי. התיאום בין שתי החברות כולל החלפת פרטים טכניים, מידע על טכניקות התקפה וסיוע שקלארוטי העניקה לסימנס בבניית עדכון האבטחה. במסמך המתאר את העידכון, היא הוסיפה תודה מיוחדת לצוות החוקרים של בראשות קרן טל. חברת קלארוטי מתמקדת בתחום הסייבר התעשייתי. חברת קלארוטי הוקמה בשנת 2015 באמצעות קבוצת Team8 שהוקמה על-ידי יוצאי 8200. עד היום היא גייסה כ-100 מיליון דולר ומעסיקה כיום כ-200 עובדים בעולם, יותר ממחציתם במרכז הפיתוח בתל אביב. בין המשקיעים האסטרטגיים בחברה, יצרני מכונות ומערכות בקרה תעשייתיות דוגמת סימנס, שניידר אלקטריק ורוקוול.

בחודש ספטמבר 2020 היא חשפה חולשות אבטחה קריטיות בתוכנת CodeMeter של חברת Wibu-Systems AG, שהיא אחת מהתוכנות הנפוצות בעולם המותקנת במערכות בקרה תעשייתיות (ICS). התוכנה מגינה על יצרני תוכנה מפני הונאה, הפצה פיראטית וביצוע מניפולציה בקוד קנייני. בין השאר, היא מבצעת הצפנה של התוכנות בבקר התעשייתי, כדי להגן עליהן מפני התעסקות לא מורשית, הנדסה לאחור, פיראטיות ועוד. החולשות שהחברהע גילתה מאפשרות לעקוף את החתימות הדיגיטליות המגינות על המוצר, לשנות רישיונות קיימים ואפילו לזייף רישיונות תקפים.