בינה מלאכותית בכל, אפילו במברשת השיניים

טכנולוגיית לימוד המכונה והבינה המלאכותית ביצעה בשנתיים האחרונות קפיצת מדרגה גדולה מאוד, והפכה לטכנולוגיה זמינה הנמצאת בשימוש במוצרים שונים מאוד זה מזה, ממש כמו שהמחשב נמצא כיום כמעט בכל מקום. כיום אפילו ניתן לשלב אותה באבזרי קצה קטנים מאוד. עד כמה קטנים? למשל במברשת השיניים. חברת Oral-B הודיעה שהיא תציג בתערוכת MWC 2019 בברצלונה את מברשת השיניים החדשה שלה GENIUS X, אשר כוללת אפליקציה לסמארטפון ומערכת בינה מלאכותית הלומדת את הרגלי המצחצח.

לדברי החברה, היא זיהתה 1,000 סגנונות ציחצוח שיניים שונים. המברשת יודעת לזהות אותם, למפות את הפה ולהמליץ למשתמש כיצד לשנות את הרגלי הצחצוח שלו כדי שהם יהיו יעילים ובריאים יותר. כך למשל, החברה דיווחה שלמרות שמומלץ לצחצח את השיניים במשך שתי דקות לפחות, רוב בני-האדם מצחצחים את שיניהם במשך 30-60 שניות. בניסויים שהחברה ביצעה, אנשים שהשתמשו באפליקציה האריכו את זמן הצחצוח לממוצע של שתי דקות ו-22 שניות.

מערכת האיוורור במדריד וההתנהגות של נחילי דבורים

קיימים גם יישומים מפתיעים בהיקפי ענק: בשבוע שעבר הכריזו חברת Accenture וחברת הרכבת התחתית של מדריד, על השלמת פרוייקט התקנת מערכת בינה מאכותית המפקחת על מערכת מיזוג האוויר של תחנות המטרו. כבר בניסויי ההפעלה הראשונים, המערכת הצליחה להפחית את הוצאות האנרגיה ב-25% ולצמצם פליטת גאזי החממה (CO2) בהיקף של 1,800 טון בשנה. הרכבת התחתית של מדריד כוללת 301 תחנות ורשת באורך של 294 ק"מ המסיעה 2.3 מיליון נוסעים בכל יום.

השליטה באקלים התת קרקעי נעשית באמצעות 891 מאווררי ענק בעלי צריכה חשמלית של 80 גיגה-ואט. החברה התקינה ערכת לומדת, האוספת מידע על תנועת הנוסעים, מבנה כל אחת מהתחנות, הטמפרטורות בכל שעה, תדירות הרכבות, המטען שהנוסעים מביאים עמם ותעריפי החשמל בכל רגע. המערכת ממזגת את כל הנתונים האלה ומפעילה את המאווררים רק בעצומה הדרושה ברגע נתון. היא אפילו יודעת לבצע תחזיות ל-72 השעות הבאות. מכיוון שמדובר במערכת לומדת, הביצועים שלה משתפרים עם השימוש. מעניין לציין שמערכת הבינה המלאכותית מבוססת על מודל שנלקח מהטבע: התנועה המתואמת של נחילי דבורים.

מרפאה רובוטית עם פציינטים אנושיים

בפניקס, אריזונה, נפתחו השבוע 10 מרפאות של רשת Akos Med Clinics, המבוססות כולן על שירות אוטומטי מבוסס בינה מלאכותית: הלקוח נרשם במרפאה באמצעות טאבלט או סמארטפון אשר מדריך אותו בשלבי הרישום, כולל בדיקת ביטוח, תשלום ואיסוף מידע ראשוני לצורך דיאגנוזה. לאחר מכן הוא מופנה אל חדר בדיקה שבו יש מסך מחשב ושולחן עם ציוד בדיקה. מערכת מציאות רבודה (Augmented Reality) מנחה אתוו כיצד לבצע בידקות עצמיות כדי לאסוף מידע כמו משקל, חום, לחץ דם, רמת החמצן בדם, צילומי אף אוזן גרון, צילום חזה ועוד.

מערכת הבינה המלאכותית מבצעת תשאול נוסף של הפציינט בעקבות תוצאות הבדיקות, ועוזר באתר מבצע בדיקות מעבדה אם יש צורך. כל המידע הזה נישלח אל רופא, המראיין את המטופל בשיחת וידאו ובסיעו תוכנת בינה מלאכותית רפואית. בסיום התהליך, הנמשך כ-20 דקות בממוצע, הרופא מאשר או מעדכן את הטיפול הרפואי שהמערכת האוטומטית מציעה לבצע. בסיום הביקור, המערכת ממלאת בעצמה את כל הרשומות הרפואיות ומחייבת את ספק שירותי הביטוח הרפואי.

מעיל חכם לנהגי משאיות

חברת Imagimob השבדית תביא בסוף השבוע ל-MWC, אפודה חכמה לנהגי משאיות. האפודה נועדה להגן על הנהגים כאשר הם יוצאים מהרכב, לצורך טיפול לא צפוי למשל. היא כוללת מספר חיישנים, תוכנת בינה מלאכותית ואמצעי תקשורת. החיישנים עוקביפ אחר הנהג ומזהים תופעה לא צפויה, כמו למשל נפילה או חברה. כאשר המערכת מזהה מצב חירום, היא מפעילה מקורות אור המאירים את האפודה כדי לסייע באיתור הנהג, ומתקשרת אוטומטית אל שירותי חירום, שולחת נתוני מיקום ומבקשת עזרה. החברה הסבירה שנהגי משאיות חשופים לסיכונים רבים מכיוון שבמקרים רבים הם עובדים לבד באיזורים מסוכנים.

ועוד בענייני בריאות: חברת EchoNous מסיאטל, הכריזה בשבוע שעבר על סורק שלפוחית השתן, המבוסס על מכשיר אולטרא סאונד נייד ומערכת בינה מלאכותית המבוססת על תוכנת לימוד עומק (Deep Learning Algorithm). הוא מיועד לשימוש בידי אחיות חדר הלידה כדי לבצע הערכה מהירה של השלפוחית. תוכנת הבינה המלאכותית מחליפה את הצורך בשימוש במכשיר גדול ומסובך יותר והישענות על מומחה, ולכן מאפשרת ביצוע בדיקות מיידיות.

תפקיד ארגוני מסוג חדש

יצרנית מכנסי הג'ינס הקלאסיים, לוי שטראוס (ליווייס), הכריזה השבוע על מינוי חדש בחברה: קטיה וולש מונתה לסגנית נשיא לתחום הבינה המלאכותית. תפקידה יהיה לבנות מערכת איסוף וניתוח מידע מבוססת בינה מלאכותית, שתסייעה לחברה לבנות מודלים עסקיים חדשים ולהכניס חדשנות אל המוצרים שלה.

חטיבת המחקר של NVIDIA מקימה שלוחה בישראל

בתמונה למעלה: פרופ' גל צ'צ'יק, מנהל השלוחה הישראלית של חטיבת המחקר

חטיבת המחקר של חברת NVIDIA פותחת שלוחה בישראל שתתמקד בתחום הבינה המלאכותית (AI) ותנוהל על-ידי פרופ׳ גל צ׳צ׳יק. כך גילה היום (ה') המדען הראשי של החברה, ביל דאלי, בכנס GTC השנתי שהחברה מקיימת בישראל. לדברי דאלי, "ישראל הינה כוח ענק בתעשיית הבינה המלאכותית. בכל פעם מחדש אני נדהם מחדש מאיכות המחקר, החוקרים, והרעב שיש כאן לרעיונות חדשים". חברת NVIDIA נחשבת לחברה המובילה בעולם בתחום המעבדים הגרפיים (GPU).

חטיבת המחקר הגלובלית של NVIDIA מונה כ-200 חוקרים. לפני שהחל לנהל אותה, שימש דאלי כראש המחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת סטנפורד. פרופ' גל צ'צ'יק הוא חבר סגל במרכז הרב תחומי לחקר המוח באוניברסיטת בר-אילן, וב-12 השנים האחרונות שימש כמדען בחטיבת Google Brain בעמק הסיליקון.

ככל הנראה הוא יגייס כ-10 חוקרים בישראל, כדי להשתתף במחקר הגלובלי של החטיבה. מדובר בהרחבת פעילות המחקר והפיתוח של NVIDIA בישראל. כיום החברה מפעילה צוות פיתוח וצוות מכירות בגני התערוכה בתל אביב, המונה כ-30 עובדים. בכוונתה לגייס כ-20 עובדים נוספים כדי להרחיב את תחום הלמידה העמוקה (Deep Learning) בישראל.

בכנס שהתקיים בגני התערוכה בתל אביב השתתפו 2800 מפתחים, אנשי הייטק, משקיעים ויזמים. הדובר המרכזי באירוע היה ביל דאלי, שהציג טכנולוגיות חדשות בתחומי הבינה המלאכותית, VR, רובוטיקה, וכלי-רכב אוטונומיים. מנהל הפעילות העסקית של NVIDIA בישראל, נתי אמסטרדם, אמר שהמעורבות של החברה בישראל גדלה משמעותית בשנה האחרונה. "מספר החברות הישראליות המשתתפות בתוכנית ליווי הסטארט-אפים של NVIDIA הוכפל לכ-150, והקשרים שלנו עם המפתחים והאקדמיה העמיקו". תוכנית הליווי, בשם Inception program, מעניקה לחברות גישה אל אנשי החברה ומוצריה בכל העולם.

למידע נוסף על פעילות NVIDIA בישראל: NVIDIA

אינטל הצטרפה למרכז הבינה המלאכותית החדש בטכניון

חברת אינטל (Intel) הצטרפה כשותפה המייצגת את התעשייה במרכז המחקר החדש שהוקם בטכניון לתחום הבינה המלאכותית (artificial intelligence). בסוף השבוע דיווחה אינטל שהיא משתתפת במימון מרכז המחקר בסכום שהיקפו לא נמסר. בשבוע שעבר נחנך המרכז החדש בהשתתפות הטכנולוגי הראשי של אינטל העולמית, ד"ר מייקל מייברי ובהשתתפות מנהל תחום הבינה המלאכותית באינטל, ד"ר נאבין ראו (בתמונה למעלה).

לדבריו, "הבינה המלאכותית אינה מספקת פתרון יחיד המתאים לכל הצרכים, ולכן אנחנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם מובילים תעשייתיים רבים. שיתוף הפעולה שלנו עם הטכניון לא רק מחזק את פעילות הבינה המלאכותית של אינטל ישראל, אלא גם מקדם את כל תחום הבינה המלאכותית בעולם".

"ההישג הגדול ביותר של האנושות"

מרכז המחקר החדש מאגד חוקרים מהמחלקות למדעי המחשב, הנדסת חשמל, הנדסה תעשייתית וניהול בטכניון. חברת אינטל מסרה שהמעורבות שלה במרכז המחקר בטכניון נעשת במסגרת מאמץ לקדם את השימוש בבינה מלאכותית בתעשיות רבות, ולפתח אלגוריתמים וארכיטקטורות מיחשוב חדשות שיהיו חיוניות לתוכנית ה-AI של החברה. "השותפות בין אינטל והטכניון היא ארוכת שנים, ובוגרים רבים של הטכניון הצטרפו כמהנדסים אל מרכז הפיתוח של אינטל בחיפה".

בפוסט שהעלה בשבוע שעבר בבלוג של אינטל, העריך נאבין שהבינה המלאכותית תיחשב בעתיד לאחד מההישגים החשובים ביותר של המין האנושי, "אולם היא גדולה יותר מכל חברה, מכל תעשייה, ומכל מדינה. יש צורך בשיתוף פעולה של כל המערכת הטכנולוגית העולמית ושל כל הממשלות כדי לממש את הפוטנציאל הטמון בבינה מלאכותית. הממשלות רק עכשיו מתחילות להכיר בכך".

אינטל הכריזה על מאיצי בינה מלאכותית לעיבוד תמונות

בתוך כך, בשבוע שעבר חשפה אינטל משפחת מאיצי בינה מלאכותית חדשים, המיועדים להביא יכולות עיבוד תמונה אל אבזרי הקצה. מדובר בכרטיסי האצה הפועלים באמצעות מעבדי עיבוד התמונה ממשפחת מובידיוס (Movidius Vision Processing Units), או כרטיסים המבוססים על רכיבי מיתכנתים ממשפחת Arria 10 FPGA. הם מפנים את המעבד המרכזי (CPU) מהצורך לבצע בעצמו את ההסקות של רשת לימוד עומק, ולמעשה מתפקדים כמאיצי הסקות ברשת נוירונית (Deep learning inference accelerators). בינתיים שלוש חברות הודיעו על החלטתן להשתמש במאיצים החדשים: Dell, Honeywell ו-QNAP.

כנס ה-GPU הישראלי של אנבידיה יתקיים ב-17 באוקטובר

בתמונה למעלה: לירון פרינד-סעדון (מימין) וג'ף הרבסט

חברת אנבידיה (Nvidia) תקיים בחודש אוקטובר את הכנס הישראלי השני שלה בתחום המעבדים הגרפיים (GPU). הכנס יתקיים במתכונת של הרצאות וסדנאות הכשרה מעשיות ויימשך יומיים, ב-17 וב-18 באוקטובר בגני התערוכה בתל אביב. סגן נשיא אנבידיה לפיתוח עסקי, ג'ף הרבסט, סיפר במפגש עם כתבים טכנולוגיים, שהחברה החליטה להביא את הכנס באופן קבוע לישראל, בעקבות הצלחת הכנס הקודם שאליו הגיעו כ-1,600 מפתחים מהתעשייה.

הרבסט: "הפעם אנחנו רוצים להגיע להיקף השתתפות של כ-2,000 מפתחים. הגענו למסקנה שיש לישראל משקל חריג בתחום המחשבים עתירי הביצועים (HPC) והבינה המלאכותית, ולכן חשוב לנו להכשיר כאן הרבה מאוד מפתחים". במהלך הכנס יתקיימו סדנאות הכשרה מעשיות בתחום השימוש במעבדים גרפיים ליישומים עתירי עיבוד ובתחום הבינה המלאכותית. בין השאר, יתקיימו 8 סדנאות באורך של יום מלא בנושא לימוד עומק (Deep Learning) בקיבולת כוללת של כ-800 מפתחים.

בכנס תתקיים תחרות בתחום יישומי בינה מלאכותית בין חברות סטארטאפ מקומיות, כאשר החברה שתקבל את תואר "חברת ה-AI המדליקה ביותר" תקבל פרס כספי של 100,000 דולר ואת מחשב הבינה המלאכותית העוצמתי NVIDIA DGX. הרבסט אמר שלאחר הכנס הקודם, אנבידיה הגיעה למסקנה שהיא צריכה לבצע השקעות בקהילת המפתחים המקומית, "בגלל שלטכנולוגיות המפותחות בישראל יש השפעה על כל העולם".

במסגרת הזאת היא פתחה גם בישראל את פעילות Developer's Relations, המתמקדת באספקת כלים ומידע למפתחים. כיום הפעילות הזאת מנוהלת על-ידי לירון פרינד-סעדון, הפועלת כשלוחה מקומית של קבוצת המו"פ של אנבידיה העולמית. פרינד-סעדון: "המטרה שלנו היא ליצור קשר עם כל המפתחים, מרמת המנכ"לים ועד רמת הסטודנטים. בכל תחום יש למפתחים צורך בתמיכה מסוג שונה. כך למשל, מפתחים בתחומים כמו רכב, מיכשור רפואי, רובוטיקה ועוד, נתקלים בבעיות שונות וזקוקים לסיוע שונה מקבוצת הפיתוח של אנבידיה. אנחנו מספקים להם את התשובות הרלוונטיות וגם פותחים בפניהם את מעבדות ההכשרה שלנו".

למידע נוסף ורישום: GPU Technology Conference