סרגון פיתחה תוכנת AI לניהול רשתות תמסורת

חברת סרגון (Ceragon) מראש העין הכריזה על תוכנת Ceragon Insight לתכנון, ניהול והקמת רשתות תמסורת עבור תשתיות הדור החמישי (5G).  התוכנה החדשה מבוססת על ליבת בינה מלאכותית (AI) אשר עוקבת אחר כל המרכיבים של רשת תמסורת פתוחה, דוגמת Open RAN. מנכ"ל סרגון, דורון ארזי (בתמונה למעלה), אמר שהמערכת מעניקה למפעילים נקודה אחת שממנה ניתן לנהל את כל הרשת, גם כאשר היא בנויה מציוד של חברות שונות. "התוכנה מסוגלת לאתר חריגות וחזדות תקלות עודל פני שהן מתרחשות. תחזוקה מונעת מבוססת חיזוי מצמצת את זמני הנפילה של הרשת ומסוגלת למנוע האטה בקצב העברת התקשורת".

סרגון מספקת פלטפורמות תקשורת אלחוטית עבור מרכיב התמסורת (Backhaul) ברשתות סלולריות, המקשרות בין אתרים מרוחקים ובין תאים סלולריים וליבת הרשת. ההתמקדות המרכזית של החברה היא ברשתות מוגדרות תוכנה (SDR) המאפיינות את תשתיות הדור החמישי (5G). החברה הודיעה שהיא תציג את התוכנה במהלך תערוכת MWC 2023 שתיפתח בשבוע הבא בברצלונה. יכול להיות שבתערוכה היא תציג חידוש גדול יותר: פלטפורמת תקשורת חדשה בשם OPEN transport, עבור קישוריות ארוכת טווח בין רשתות שונות הפועלות בארכיטקטורת רשת פתוחה.

מדוע תעשיית התקשורת נרתעת מבינה מלאכותית?

ראוי לציין שתעשיית התקשורת נחשבת לשמרנית מאוד בכל הקשור לבינה מלאכותית, ונרתעת מאימוץ רחב-היקף של פתרונות AI. לאחרונה התפרסם סקר שוק של חברת אנבידיה שנערך בקרב 400 ספקיות שירותי תקשורת ברחבי העולם. הסקר מגלה כי למרות ש-93% מהחברות מאמינות שבינה מלאכותית תגדיל את הרווחיות, מחציתן השקיעו בפרוייקטי AI פחות ממליון דולר במהלך השנה האחרונה, ורק 3% השקיעו יותר מ-50 מיליון דולר במהלך 2022. מדוע ההשקעה כל כך נמוכה? 44% הסבירו זאת בחוסר יכולת לתמחר את יתרונות הבינה המלאכותית, ו-33% אמרו שהם מתקשים להשיג מומחים בתחום הבינה המלאכותית.

מעניין לציין שרוב החברות מאמינות שהתרומה המרכזית של הבינה המלאכותית תורגש בעיקר מאחורי הקלעים. רק 35% מהנישאלים סבורים שהיא תגדיל את המעורבות של הלקוחות ביישומי רשת שונים. כ-44% מהנשאלים העריכו שהבינה המלאכותית תסייע בהפחתת עלויות, והרוב המוחלט – 60% – מאמינים שהתרומה המרכזית של הבינה המלאכותית תתבטא באוטומציה של תחזוקת הרשת, אשר תביא לשיפור בביצועים ולהפחתה בתקלות. זהו התחום שבו מתמקדת גם תוכנת Insight של סרגון.

חברת סרגון נסחרת בבורסת נסד"ק לפי שווי שוק של כ-160 מיליון דולר. בשנת 2022 הסתכמו מכירותיה בכ-295 מיליון דולר, צמיחה של 1.5% בלבד בהשוואה לשנת 2021. שוקי היעד המרכזיים שלה הם הודו (27% מהמכירות), צפון אמריקה (23%) ואמריקה הלטינית (18%). החברה שהצליחה להימלט ב-2022 מנסיון השתלטות עויינת של חברת אוויאט האמריקאית, פירסמה תחזית מכירות של 325-345 מיליון דולר בשנת 2023.

Aviat מנסה לבצע השתלטות עוינת על חברת סרגון

חברת Aviat Networks האמריקאית, שהיא אחת מהמתחרות של חברת סרגון (Ceragon) בתחום התמסורת האלחוטית, מנסה להשתלט על דירקטוריון סרגון כדי לקדם עיסקה לרכישת החברה תמורת כ-235 מיליון דולר במזומן. בשבוע שעבר הגיעו יו"ר ומנכ"ל אוויאט לישראל לפגישה עם יו"ר סרגון, זוהר זיספל, אך המגעים התפוצצו לאחר שזיסאפל העמיד תנאי שהחברה סירבה לקבל: קנס בגובה של 60 מיליון דולר במידה והעסקה תתבטל באשמת אוויאט, ויציאה של סרגון ללא קנס במידה והיא תיסוג מהעיסקה.

היום (ג') שלח נשיא ומנכ"ל אוויאט, פיטר סמית', מכתב אל זוהר זיסאפל ובו התלונן שזיסאפל הציב תנאי מכשיל: "זוהי דרישה בלתי מתקבלת על הדעת ולא מקובלת בשוק. גובה הקנס מהווה כ-25% מסכום הרכישה המלא. לכן לא נותרה בידנו ברירה אלא להביא את ההצעה ישירות אל בעלי המניות". הפנייה אל בעלי המניות נעשתה בצורת מכתב לבעלי המניות של סרגון שבו היא קוראת לכינוס דחוף של אסיפת בעלי המניות, על-מנת לאשר את הרחבת דירקטוריון החברה מ-7 ל-9 חברים, ובתוך כך לסלק מהדירקטוריון שלושה חברים קיימים שלטענתה מכשילים את עסקת המיזוג.

הקרב על הדירקטוריון

אוויאט הסבירה שהדירקטוריון דחה הצעות רכש שהיא הגישה בחודשים האחרונים. בחודש נובמבר 2021 היא הגישה הצעת רכש לפי מחיר מנייה של 3.25 דולר, בחודש אפריל 2022 היא עידכנה את ההצעה כלפי מטה לאחר הירידה במחיר המניות של סרגון, והציעה לרכוש אותה במזומן לפי מחיר מנייה של 2.80 דולר. בשני המקרים ההצעות נידחו. לאחרונה היא יזמה מהלך חדש: היא הגדילה את אחזקותיה בסרגון ליותר מ-5%, על-מנת שתהיה זכאית לקרוא לכינוס אסיפת בעלי המניות.

המהלך הבא של אוויאט מוכר היטב בתחום ההשתלטויות: הרוכשת מנסה לשנות את הרכב הדירקטוריון של חברת היעד כדי שההרכב החדש יאשר את הצעת הרכש. במכתבה לבעלי המניות היא הסבירה: "הדירקטוריון הנוכחי של סרגון היה אחראי להשמדת ערך המניה והתעלם מהזדמנויות ליצור ערך רב יותר לבעלי המניות. הדירקטוריון מעל בחובתו כלפי בעלי המניות בכך שסירב לנהל מגעים קונסטרוקטיביים עם אוויאט, אשר מנסה מזה חודשים להגיע לעסקה שתקנה לבעלי המניות ערך מיידי וגדול".

גרף: מניית סרגון בשנה וחצי האחרונות. מקור: Yahoo finance

אוויאט מבקשת מבעלי המניות לסלק מהדירקטוריון את עירא פלטי, יעל לנגר ודוד ריפשטיין, שלטענתה מכשילים את העסקה, מכיוון שהם מקורבים מאוד ליו"ר זוהר זיספל, ולכן אינם נהנים מעצמאות בקבלת ההחלטה. במקומם, היא מבקשת למנות את הדירקטורים מטעמה: מישל קליימן, פול דלסון, ג'ונתן פוסטר, דניס סדלוסקי וקרייג וויינשטוק.

פלטי שימש כמנכ"ל החברה בשנים 2005-2021, ולטענת אוויאט, "היה אחראי לתשואה שלילית של 21% לבעלי המניות, ולכך שסרגון מפגרת אחר המתחרות בפיתוח שבבים חדשים". לנגר מכהנת בדירקטוריון של סרגון מאז שנת 2000 ומשמשת גם כיועצת בחברת רד (RAD) תקשורת שנוסדה על-ידי האחים יהודה וזוהר זיספל ומנוהלת על-ידי יהודה זיספל. דויד ריפשטיין שימש בעבר כנשיא ומנכ"ל רדקום (Radcom) שגם היא משתייכת לקבוצת רד של האחים זיסאפל, ומונה החודש למנכ"ל חברת סטיקספיי.

חברת אוויאט, שבסיסה באוסטין, טקסס, מפתחת פתרונות מיקרוגל לתמסורת אלחוטית. הכנסותיה בשנת הכספים 2021 הסתכמו בכ-274 מיליון דולר וברווח נקי של כ-110 מיליון דולר. החברה נסחרת בנסד"ק בשווי של 284 מיליון דולר. מכירות סרגון ב-2021 הסתכמו בכ-291 מיליון דולר ובהפסד נקי של כ-15 מיליון דולר. סרגון נסחרת בנסד"ק בשווי של כ-175 מיליון דולר. הטענה המרכזית של סמית' היא שמיזוג בין שתי החברות ייצר חברה מובילה בתחום התמסורת האלחוטית, בעוד שסרגון לבדה לא תצליח להתפתח: "שולי הרווח של סרגון נמצאים בירידה, אין לה הנהלה יעילה והפיתוח של שבבי הדור הבא שלה מתעכב. לאור המחסור בשוק השבבים אנחנו צופים שהסרגון תמשיך להתעכב בהוצאת המוצר אל השוק. מנגד, שבב הליבה של אוויאט (שפותח בשיתוף עם MaxLinear), מבוסס על טכנולוגיה מתקדמת יותר מזו של סרגון".

השתלטות עוינת או גלגל הצלה?

סרגון מספקת פלטפורמות לתמסורת אלחוטית (Backhaul) המקשרות בין אתרים מרוחקים ובין תאים סלולריים וליבת הרשת, ואשר מאפשרות למפעילות תקשורת להרחיב את קיבולת הרשת. בשנים האחרונות חוותה החברה לא מעט טלטלות, מהמשבר בשוק הטלקום בהודו ב-2019, שפגע משמעותית בהכנוסתיה, ועד משבר הקורונה והעיכובים במכרזי הדור החמישי. באפריל 2021 עזב את החברה המנכ"ל עירא פלטי, לאחר 16 שנה בתפקיד, ובמקומו מונה דורון ארזי, ששימש בעבר כסמנכ"ל הכספים של החברה.

הכנסותיה של סרגון ב-2021 הסתכמו ב-290.8 מיליון דולר, עלייה של 10.3% בהשוואה ל-2020. ואולם, למרות הגידול בהכנסות ההפסד הנקי הסתכם ב-12.2 מיליון דולר. בקופת המזומנים של סרגון כ-17.1 מיליון דולר בלבד. ב-2022 היא צופה הכנסות של 305-320 מיליון דולר.

סרגיי וסצ'ונוק

סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר באופנהיימר ישראל, דווקא סבור שהצעת הרכש מהווה גלגל הצלה עבור סרגון. בשיחה עם Techtime אמר: "שוק התמסורת הוא שוק מאוד תחרותי, עם שולי רווח מאוד נמוכים. על רקע המשבר הכלכלי אנחנו צפויים לראות מגמה של קונסולידציה וצמצום ספקים.  סרגון אמנם נמצאת כיום במצב פיננסי טוב יותר מאשר לפני שנה, אבל הכלכלה העולמית נכנסת למיתון וזה יכניס גם את שוק התמסורת למשבר. חברות חומרה, כמו סרגון, פגיעות במיוחד. יהיה להם מאוד קשה לשרוד לבד, ואוויאט מבינים זאת.

"המיזוג יכול להיטיב עם שני הצדדים. כשאתה מאחד כוחות, הכוח שלך עולה, המרווחים משתפרים, זה יכול  להניע צמיחה גבוהה יותר. החברה המאוחדת יכולה גם להיות יעד אטרקטיבי לרכישה מצד אחת הענקיות."

 

פרישת בכירים מסרגון בעקבות כישלון מכירתה

בתמונה למעלה: הבכירים הפורשים (מימין לשמאל): דורון ארזי, יובל ריינה ונורית קרוק-זילכה

חברת סרגון (Ceragon Networks) ניסתה בשלוש השנים האחרונות לאתר קונה לחברה, או שותף משמעותי שישקיע בה, אולם נכשלה. בעקבות הכשלון הזה פורשים מהחברה שלושה מהמנהלים הבכירים ביותר שלה: סמנכ"ל הכספים (CFO) דורון ארזי, מנהל התפעול (COO) יובל ריינה, ומנהלת משאבי האנוש נורית קרוק-זילכה. המהלך המפתיע הזה התגלה במהלך שיחת הוועידה עם מנכ"ל סרגון, עירא פלטי, לאחר פרסום תוצאות הרבעון השלישי 2019, שהביא לאיבוד של יותר משליש משווי המניה בנסד"ק.

אתמול פירסמה סרגון (Ceragon) דו"ח רבעוני מאכזב, שבו היא דיווחה על ירידה של 16.6% במכירות להיקף של 72.2 מיליון דולר ורווח נקי של 200 אלף דולר בלבד. בעקבות הדו"ח התמוטטה המניה בבורסה ואיבדה 35.47% מערכה. הדו"ח לא הפתיע, לאור הקיפאון בשוק הטלקום בהודו, קשיים עסקיים באפריקה ועיכוב בפרוייקט משמעותי של החברה באמריקה הלטינית (ראו הדיווח ב-Techtime: תחזית קודרת של המנכ"ל). אלא שבמהלך שיחת הוועידה התברר שלמערבולת העסקית שאליה נקלעה החברה בשנה האחרונה ישנן השלכות נוספות: ויתור על מהלך אסטרטגי מקיף, שהחברה ניסתה לבצע בשלוש השנים האחרונות.

פלטי גילה בשיחת הוועידה שסרגון ניהלה מגעים אינטנסיביים עם רוכשים פוטנציאליים של החברה, או עם גופים שהיו עשויים להיכנס אליה במתכונת של משקיע אסטרטגי חיצוני. היא הקדישה להם מאמצים רבים, אולם הם לא הבשילו לכדי ביצוע עיסקה. "ניהלנו מגעים רציניים עם מספר חברות במספר מדינות, בחלק מהמקרים השיחות נמשכו חודשים". על הרקע הזה, הוא הסביר, צפויים שלושת המנהלים הבכירים לעזוב את החברה עד סוף השנה.

משמעות הגילוי היא שמניית החברה לא התמוטטה בגלל הדו"ח הרבעוני, אלא ככל הנראה מכיוון שהמשקיעים ציפו לעיסקת אקזיט גדולה – ואולי זו היתה אכזבתם האמיתית.

מניית סרגון השבוע בנסד"ק. התמוטטות של 35%
מניית סרגון השבוע בנסד"ק. התמוטטות של 35%

השלושה הם סמנכ"ל הכספים (CFO) דורון ארזי שהגיע לסרגון בספטמבר 2014 לאחר שהיה סגן נשיא אמדוקס לשוק האמריקאי וסמנכ"ל הכספים של אלוט, מנהל התפעול (COO) יובל ריינה שהצטרף לסרגון ב-2015 ומשמש בתפקידו הנוכחי מעט יותר משנה, ונורית קרוק-זילכה העובדת בסרגון יותר מ-15 שנה ומשמשת כמנהלת משאבי האנוש של החברה. פלטי רמז כי השלושה כבר הכשירו את מחליפיהם, ואמר שאין כוונה לבצע קיצוצים בכוח האדם כדי להתמודד עם המצב הקיים.

מדוע סרגון חיפשה קונה?

חברת סרגון מתל אביב מספקת פלטפורמות לתמסורת אלחוטית (Backhaul) המקשרות בין תאים סלולריים וליבת הרשת, ומאפשרות למפעילות תקשורת להרחיב את הקיבולת של הרשת הסלולרית שלהן. בשנים האחרונות החברה מצויה בצמיחה מרשימה, בעיקר הודות לתהליך המעבר מרשתות הדור השלישי (3G) לרשתות הדור הרביעי (LTE) בשווקים מתפתחים כמו הודו ואמריקה הלטינית. אולם כבר בשלב מוקדם החברה הבינה שלמרות הצמיחה, היא סובלת מתלות גדולה מדי בשווקים הפכפכים, שעשויה להיות מסוכנת. הקושי הגדול ביותר, והמקור המרכזי למשבר הנוכחי, הוא השוק ההודי.

בשנת 2018 היתה הודו אחראית ליותר משליש מהמכירות: 130 מיליון דולר מתוך מכירות בהיקף כולל של 343 מיליון דולר. אולם מחלוקת רגולטורית בין מפעילות התקשורת הגדולות והממשלה סביב מכרז התדרים של הדור החמישי, יצרה קיפאון בשוק ההודי, והחברה העריכה שמכירותיה בהודו ב-2019 יהיו נמוכות מ-100 מיליון דולר. פלטי: "כמובן שהיינו מודעים לסיכון הכרוך בריכוז הגיאוגרפי שלנו בעקבות הצמיחה המהירה של הודו בשנים האחרונות. לכן אחת מהמטרות האסטרטגיות שהצבנו לעצמנו היתה למתן את התלות הגיאוגרפית הזאת".

הדור החמישי נועד לפתוח את השווקים באירופה ובאמריקה

הוא הסביר שהניסיון הזה התבטא בין היתר במיצוב החברה בתחום הדור החמישי, כדי שתוכל לחזק את מכירותיה בשנים הקרובות בשווקים המפותחים של אירופה וצפון אמריקה. "אולם היוזמות האחרות שנקטנו במטרה לגוון את התמהיל הגיאוגרפי שלנו בצורה מהירה, לא עלו יפה. ובכך כוונתי לחיפוש אחר מיזוגים אסטרטגיים אפשריים, או גיוון באמצעות השקעה חיצונית".

הנחישות של סרגון במימוש המהלך התבטאה בחיזוק שדרת הניהול שלה, "כדי שנהיה ערוכים כהלכה לתהליך האינטגרציה במקרה של עסקת מיזוג או השקעה. אבל בסופו של דבר לא הצלחנו לסגור עסקה שתייצר ערך עבור בעלי המניות בפרק זמן סביר ובסיכון מתקבל על הדעת". כעת, כשנראה שסרגון זונחת את המאמצים, שלושת הבכירים שבתפקידיהם נועדו לקדם את המהלך, ייאלצו לעזוב. חברת סרגון סירבה להגיב לידיעה.