בתמונה למעלה: אבי דדון (צילום: דוברות משרד הביטחון) על רקע הדמיית חוות השרתים של טקטוניק (קרדיט: אסף פרץ)

חברת טקטוניק (Techtonic) נערכת לתחילת פרוייקט ההקמה של חוות השרתים (data center) התת-קרקעית הממוגנת באזור התעשייה ברוש בבית שמש בהשקעה של כ-140 מיליון דולר. ראש מנהלת ההקמה של חוות השרתים, אבי דדון, סיפר ל-Techtime שהחברה נמצאת בשלבי משא ומתן מתקדמים מאוד עם לקוחות עוגן, ועם החתימה על ההסכמים היא מתכננת לעבור לשלב עבודות הבינוי בתחילת 2024. החווה צפויה להיות מהמוגנות בישראל, ולהתפרס על שטח של 15,000 מ"ר.

המתקן מיועד לקבל הסמכה לתקן טיר-4 (Tier IV) כפי שהוגדר על ידי Uptime Institute. התקן הזה נחשב לתקן המחמיר ביותר לחוות שרתים, בהיבטים של אל-כשל, זמינות התשתית ויתירות (redundancy). בין השאר הוא מבטיח שהמרכז ממוגן ברמה המאפשרת לו להיות עמיד בפני פגיעה ישירה של טילים ורקטות, לספק הגנה בפני שיבושים ותקיפות של מתקני התשתית והתקשורת (SCADA) – ובמידה והלקוח יבקש – גם להיות חסין בפני פגיעת פולס אלקטרומגנטי רב-עוצמה (EMP).

המלחמות בישראל ובאוקראינה משנות את התעשייה

דדון מגיע עם נסיון רב בתחום הגנת תשתיות. הוא שרת בצה"ל במשך כ-30 שנה ובתפקידו האחרון שימש כקצין לוגיסטיקה של פיקוד המרכז. לאחר-מכן הצטרף למשרד הביטחון ושימש כראש מינהל הרכש (מנה"ר). הוא הוביל הגדלה משמעותית של רכש תוצרת מקומית והעדפת אזורי עדיפות לאומית. בתקופת הקורונה הוביל את הצטיידות המדינה בציוד שנדרש להתמודדות עם המגיפה, ואת ההקמה של מעבדות הקורונה, הסבת בתי מלון לקליטת חולי קורונה, חיסון עובדי המדינה בחו"ל ועוד.

לדבריו, המלחמה משנה את התפישה של הלקוחות ביחס לחוות שרתים ממוגנות. דדון: "אנחנו נכנסים למצב של עודף ביקושים ומחסור במרכזי נתונים מוגנים המאפשרים רציפות עסקית. עד היום הלקוחות הגיעו לדטה סנטר מהצד הכלכלי – כדי להוריד עלויות. אולם עכשיו הם מתחילים לחפש פתרונות המספקים גם הגנה בפני איומים בלתי צפויים. כך למשל, תחילה המלחמה באוקראינה וכעת גם המלחמה בישראל, חידדו את ההבנה שאי-אפשר לסמוך על עותק מוגן במדינה אחרת. לכן אנחנו נספק גמישות מקסימלית, כולל עבודה מול עותקים השמורים אצל המתחרים שלנו".

מה הם לקחי המלחמה בתחום חוות השרתים?

"ההמלצה ברורה: הגנות פיסיות על מערכות ותהליכים אינן מותרות – אלא הכרח. זה לא לוקסוס להחזיק טיר-4 מכיוון שהמדינה והכלכלה לא יכולות לתפקד בלי יכולת עיבוד ואיחסון. לא מתקבל על הדעת שתהיה נפילה של המערכות בגלל פגיעה פיסית או קיברנטית. זהו חלק מהחוסן לאומי שלנו. במלחמה הזאת פינינו שני חבלי ארץ, שזה דבר שלא קרה מעולם, והתפישה של רציפות עסקית קיבלה תפנית. כל גוף עסקי חפץ חיים צריך להגן על עצמו ברמה גבוהה יותר מאשר דרישות המינימום הרגולטוריות. לכן אנחנו צופים שאחרי המלחמה יהיה גל משמעותי של ביקושים לדטה סנטרים ממוגנים. אנחנו נכנסים למצב של מחסור במרכזי נתונים מוגנים המבטיחים רציפות עסקית".