שרתים

אינטל וסמבה-נובה בונות דטה סנטר ל-Agentic AI

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: שבב SN50 של סמבנובה. מקור: SambaNova

חברת אינטל הצטרפה לגיוס ההון החמישי של חברת סמבה-נובה (SambaNova Systems) מפאלו אלטו, קליפורניה, אשר הושלם בהובלת Vista ו-Cambium והגיע להיקף כולל של כ-350 מיליון דולר. ההשקעה של אינטל בוצעה באמצעות זרוע ההשקעות המרכזית שלה, Intel Capital. ביחד עם השלמת הגיוס, הכריזה סמבה-נובה על שבב ההסקות מהדור החמישי שלה, SN50, ועל שיתוף פעולה אסטרטגי ארוך-טווח עם חברת אינטל בפיתוח ואספקת פתרונות הסקת בינה מלאכותית (AI Inference) עתירי ביצועים. שיתוף הפעולה יתבסס על שילוב מעבדי Xeon של אינטל ביחד עם שבבי Reconfigurable DataFlow Units – RDU, ליצירת פתרון חומרה ותוכנה מלא ליישומי AI מבוססי סוכנים (Agentic AI).

המהלך המשותף מיועד לספק חלופה לפתרונות מבוססי מעבדים גרפיים (GPU-centric) שהמתחרה אנבידיה מובילה. במקביל לפיתוח ופריסת המערכות החדשות, אינטל הודיעה שהיא מתכננת לבצע השקעה אסטרטגית ב-SambaNova כדי להאיץ את הפריסה של ענני AI מבוססי טכנולוגיות אינטל. שתי החברות מסרו ששיתוף הפעולה יתמקד בשלושה תחומים מרכזיים: הרחבת שירות הענן של סמבה-נובה המבוסס על הטכנולוגיה שלה; פיתוח תשתית AI משולבת הכוללת את המערכות, התוכנות והשבבים של SambaNova ביחד עם המעבדים, המאיצים וטכנולוגיות הרשת של אינטל; ושיתוף פעולה בשיווק ומכירות באמצעות ערוצי המכירה הגלובליים של אינטל לארגונים ולשותפים עסקיים.

מאיץ ייעודי לסוכני AI

חברת SambaNova הוקמה בשנת 2017 בקליפורניה על-ידי צוות חוקרים ומהנדסים מאוניברסיטת סטאנפורד, ובהם רודריגו ליאנג, קונלה אולוקוטון וכריסטופר רה. מאז הקמתה היא גייסה יותר ממיליארד דולר ממשקיעים, ובחלק מהסבבים הגיעה להערכת שווי שוק של יותר מ-5 מיליארד דולר. החברה פיתחה את ארכיטקטורת RDU במטרה להתגבר על בעייה ספציפית. להערכת החברה הבעיה המרכזית כיום במעבדי הסקה היא לא עוצמת העיבוד, אלא קצב העברת המידע בתוך המעבד. ביישומים מבוססי סוכנים, הבעיה מחמירה, מכיוון שלא ניתן לדעת מתי ואיזה יישום יזדקקו להאיץ את קצב העברת המידע. הארכיטקטורה החדשה מבוססת על עקרון של העברת נתונים מהירה וגמישה, המאפשרת להאיץ את התפוקה הכוללת של עיבוד מרובה סוכנים. להערכת החברה, הפתרון שלה מהיר פי חמישה מכל פתרון אחר הקיים היום בשוק.

בתחילה החברה גיבשה אסטרטגיית מוצר: היא פיתחה מסדי שרתים המהווים פתרון שלם הכולל חומרה, תוכנה ושבבים פרי פיתוחה, שאותם מכרה ללקוחות. הדבר מעניק להם יכולת עיבוד במתכונת של On-prem. כלומר, השרתים יושבים בתוך החברה והיא לא צריכה להוציא את המידע לענן חיצוני, דוגמת OpenAI, Google או אחרים. לאחרונה החברה הגמישה את המודל העסקי והחלה גם בהקמת הענן SambaNova Cloud, אשר מספק שירותי עיבוד במתכונת של Inference as a Service. כלומר, החברה גובה תשלום על-פי תוכניות מנויים או לפי מספר הטוקנים שהלקוחות משתמשים בהם בענן שלה.

התוכנית לבלימת אנבידיה

שיתוף הפעולה האסטרטגי מהווה גם מענה עקיף לשיתופי הפעולה שמובילה אנבידיה אשר מיועדים לקדם את השימוש בתשתיות מבוססות GPU מקצה לקצה, ואף משתפת פעולה עם חברות דוגמת Groq באקוסיסטם הענן שלה. במודל של אנבידיה המאיץ (GPU או שבב ייעודי) הוא לב המערכת, כאשר ה-CPU משמש בעיקר כרכיב מארח ותומך. הדטה סנטר נבנה סביב המאיץ והתקשורת בין מאיצים, כאשר והתוכנות ממוקדות באופטימיזציה של החומרה הזו.

האסטרטגיה של אינטל הפוכה: שיתוף הפעולה עם סמבה-נובה מאפשר לה לספק תשתית הטרוגנית מהירה שבה מעבדי ה-Xeon שומרים על מעמדם בשכבת השליטה והניהול המרכזית. המאיץ – במקרה הזה SN50 – הוא רכיב ייעודי להרצת המודלים עצמם, כאשר עומק והיקף פעילותם מנוהל על-ידי המעבד בהתאם לסוג העומס. במקביל, אינטל ממשיכה לקדם יוזמות AI פנימיות, כולל פיתוח GPU למרכזי נתונים והשקעה בארכיטקטורות האצה.

האם ההשקעה ב-SambaNova משקפת גידור סיכונים מול התחרות ב-GPU, או הכרה בכך שעומסי הסקה –  ובפרט Agentic AI – דורשים גישה ארכיטקטונית שונה? אינטל הבהירה בהודעתה ששיתוף הפעולה “אינו משנה את מפת הדרכים של החברה בתחום ה-GPU ואינו פוגע במחוייבותה להתחרות בשוק ה-AI”, אלא מהווה הרחבה של היצע הפתרונות של החברה. כך או אחרת, המהלך ממקם את אינטל מחדש כשחקנית מרכזית שתשפיע על עתיד תשתיות הבינה המלאכותית.

Dell סיפקה שרתים ראשונים מבוססי Blackwell Ultra

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת Dell הודיעה השבוע כי השלימה את אספקת מערכת השרתים GB300 NVL72 הראשונה בעולם, המבוססת על מעבדי העל החדשים של אנבידיה מדגם Blackwell Ultra. המערכת נמסרה לחברת CoreWeave, אחת השחקניות הבולטות כיום בעולם הענן בהיותה ספקית של שירותי עיבוד ייעודיים לבינה מלאכותית. זהו ציון דרך עבור קורוויב, שמקדימה בכך את ענקיות הענן כמו גוגל, אמזון ומיקרוסופט.

המערכת שנמסרה כוללת 72 יחידות GPU מסוג Blackwell Ultra ו־36 מעבדי Grace ARM, משולבים בארון שרתים אחוד (Rack-Scale) מדגם PowerEdge XE9712, המיועד לקירור נוזלי. מדובר בארכיטקטורה עתירת ביצועים, המספקת מעל 1.1 אקזאפלופס (ExaFLOPS) לעיבוד הסקה (Inference) מדויק ומהיר בפורמט FP4 – ומאפשרת מהירויות תגובה חסרות תקדים בהרצת מודלים גנרטיביים.

זהו גם ביטוי נוסף לשיתוף פעולה ההדוק בין דל לאנבידיה, שצבר תאוצה בשנתיים האחרונות. דל, כספקית חומרה ותשתיות IT , לקחה על עצמה את האתגר לבנות מערכת אינטגרטיבית שלמה הכוללת GPU, CPU, אחסון, תקשורת וקירור – ולספק אותה ללקוח כמוצר שלם, מותאם ונבדק מראש (Turnkey System). המערכת מבוססת על רשתות NVLink מהדור החמישי וחיבורים פנימיים בקצב של עד 130TB/s – שמנצלים עד תום את פלטפורמת Blackwell של אנבידיה.

קורוויב מצידה, ממשיכה לבסס את מעמדה כשחקנית מפתח בענן ה-AI. החברה, שהוקמה ב־2017, מפעילה עשרות מרכזי נתונים המוקדשים ל-GPUs בלבד, ומספקת שירותים לסטארטאפים בתחום מודלים גנרטיביים, תעשיית הסרטים, ביוטכנולוגיה, מסחר כמותי ועוד. היא נחשבת כיום לצרכנית GPU הגדולה ביותר מחוץ לענקיות הטכנולוגיה – והייתה הראשונה להתחייב לרכישת מערכות מבוססות GB200 ו-GB300 בקנה מידה רחב. בקורוויב מדגישים כי המערכת החדשה מאפשרת מהירות תגובה גבוהה פי 10, יעילות אנרגטית טובה פי 5, וביצועים גבוהים פי 50 בהרצת מודלים לעומת הדור הקודם – תוצאה ישירה של הארכיטקטורה הריכוזית והקירור המתקדם.

[מקור תמונה: Dell]

 

Wiwynn הטאיוואנית השקיעה בזוטא קור

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מודול הקירור של זוטא קור אשר מוצמד למעבד השרתים ומקרר אותו באמצעות נוזל שאינו מוליך חשמל

חברת זוטא קור (ZutaCore) משדרות חתמה על הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי עם חברת Wiwynn הטאיוואנית, המספקת שירותי אינטגרציה והקמת תשתיות מחשוב לספקיות שירותי ענן. מדובר בשחקנית חדשה יחסית: היא הוקמה בשנת 2012 על-ידי יצרני המחשבים הטאיוואנית Wistron ונמצאת בבעלותה. החברה צמחה במהירות, ובשנת 2023 הסתכמו מכירותיה בכ-7.5 מיליארד דולר. במסגרת הסבכם שיתוף הפעולה, ווינווין ביצעה השקעה של כמה מיליוני דולרי בזוטא קור, והודיעה שהיא תשתמש במערכת הקירור שלה, HyperCool, בשרתי AI שהיא מספקת כיום ובשרתים עתידיים שיגיעו לשוק בשנים 2025 ו-2026. 

חברת זוטא קור פיתחה מערכת קירור המבוסס על נוזל שאינו מוליך חשמלי הנמצא במגע ישיר עם המעבד בשרתים, ומאפשר להפחית ברמה משמעותית את צריכת החשמל של מרכזי מחשוב בלא לסכן את השרתים והמעבדים היקרים. המערכות של זוטא קור מיוצרות באמצעות קבלני משנה בישראל, ומבוססות על 20 פטנטים שחלקם רשומים וחלקם מצויים בשלבי רישום. החברה מעריכה שהמערכות האלה מפחיתות בקרוב ל-40% את ההוצאה על חשמל לצורך קירור במרכזי השרתים, ומספקות נוזל בטמפרטורה של 70°C המאפשר ניצול משני של החום שהובא מהמעבדים.

היעד: מאות מיליוני דולרים בשנה

כחלק משיתוף הפעולה בין שתי החברות, ווינווין גם הפגישה בין זוטא קור לבין לקוחות גלובליים גדולים. ההשקעה בוצעה במסגרת תהליך גיוס הון בהיקף של כמה עשרות מיליוני דולרים המתקיים כיום. אחת ממטרות הגיוס היא להכין תשתיות ייצור גלובליות, מתוך הנחה שהחברה תגיע למכירות בהיקף של כמה מאות מיליוני דולרים כבר בשנת 2027. מדובר בהשקעה נוספת שבוצעה לאחרונה בזוטא קור. קבוצת התעשייה והאנרגיה של מיצובישי (Mitsubishi Heavy Industries Group), ביצעה השקעה בחברה במהלך הרבעון האחרון של 2023, מתוך התחייבות להשקעה בהיקף של 8 מיליון דולר. בנוסף, היא שילבה את פתרונות ZutaCore כמוצר White Label בתוך קו המוצרים הגלובלי שלה.

בין המשקיעים בחברה: תאגיד Rittal Beteiligungs הגרמני, מריוס נכט, קרן אלה ומשקיעים פרטיים. חברת זוטא קור הוקמה בשנת 2016 על-ידי סמנכ"ל הטכנולוגיות נחשון אידלסון ועל-ידי ארז פרייבך על בסיס המצאה של אידלסון המייעלת את השימוש בנוזל מבודד לקירור מעבדים ושרתים. החברה נפגעה במתקפת ה-7 באוקטובר וחזרה לפעילות מלאה רק בסוף חודש נובמבר 2023. מאז היא נמצאת בצמיחה והגדילה את מצבת העובדים מ-50 עובדים ערב המלחמה לכ-80 עובדים כיום. בכוונתה להמשיך להתרחב ולהגיע לכ-120 עובדים עד סוף 2024.

לאחרונה היא גם הרחיבה את פריסתה הגלובלית ופתחה סניפי פעילות חדשים בהודו בטאיוואן, בנוסף לפעילות בסן חוזה, ארה"ב. לאחרונה הכריזה ספקית שירותי האירוח האמריקאית Equinix, על הטמעת HyperCool ביותר מ-100 מרכזי המיחשב שלה בעולם. זוטא קור גם חתמה על שיתופי פעולה אסטרטגיים עם אינטל, אנבידיה, AMD, Dell ו-ASUS.

קואלקום תתחרה באינטל: רוכשת את NUVIA ב-1.4 מיליארד דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מייסדי חברת נוביה (מימין לשמאל): ג'רארד וויליאם השלישי, ג'ון ברונו ומנו גולאטי

חברת קואלקום (Qualcomm) חתמה על הסכם לרכישת חברת NUVIA מקליפורניה תמורת כ-1.4 מיליארד דולר. בדיווח שהיא העבירה לבורסה, מסרה קואלקום שבשלב הראשון היא תשלם 1.4 מיליארד דולר במזומן, ובהמשך ישולמו סכומים נוספים, שהיא לא ציינה את היקפם ואם יהיו במזומן או במניות. חברת נוביה מפתחת מעבד מרכזי עבור מרכזי נתונים ותשתיות ענן אשר מיועד להתחרות במעבדי Xeon של אינטל. חברת נוביה הוקמה בתחילת 2019 על-ידי ג'רארד וויליאם השלישי, ג'ון ברונו ומנו גולאטי, במטרה לפתח SoC שיתחרה באינטל בעולם השרתים. כיום היא מעסיקה כ-200 עובדים, ומאז הקמתה היא גייסה 293 מיליון דולר.

ה-CPU  של קואלקום יתבסס על ARM

קואלקום מסרה שעם השלמת העיסקה ישולבו כל עובדי נוביה ומנהליה בתוך חברת קואלקום. מאחורי החברה עומדים מהנדסים בעלי ותק ומוניטין בעולם המיחשוב, שביחד תכננו יותר מ-20 שבבים ומעבדים, ורשמו יותר מ-100 פטנטים. המנכ"ל ג'רארד וויליאם השלישי הגיע מחברת אפל שבה הוא שימש במשך 9 שנים כמנהל הארכיטקטורה של כל מעבדי ה-CPU של אפל. לפני-כן הוא עבד בחברת ARM שבה היה שותף לתכנון מעבדים רבים והיה אחראי להובלת הפיתוח והשיווק של מעבדי Cortex-A15.

סגן נשיא והמייסד המשותף מנו גולאטי, שימש כארכיטקט ה-SoC הראשי של גוגל, ולפני-כן כארכיטקט המיקרו-ארכיטקטורה של מעבדים רבים בחברת אפל, בהם: A7, A9, A11, A12 ועוד. סגן הנשיא ג'ון ברונו, ניהל צוותי פיתוח ASIC גדולים בחברות גוגל, אפל ובחברת AMD, שבה הוא היה אחראי בין השאר על ההגדרות של משפחת מעבדי APU: רכיב SoC הכולל CPU ו-GPU.

להערכת נוביה, אינטל מצליחה להחזיק בשוק בזכות שיפורים הדרגתיים, אולם הם לא עומדים בדרישות הגוברות שעימן מתמודדות תשתיות הענן, עקב עומסי העבודה הגדולים הקשורים לבינה מלאכותית ולרשתות הדור החמישי. היא מתכננת להתמודד עם האתגר באמצעות משפחת מעבדים חדשה בשם Orion, שפרטיה הטכניים עדיין שמורים מתחת למעטה כבד של סודיות. יחד עם זאת, בפוסט שהעלה בסוף נובמבר 2020 באתר החברה, הסביר ג'ון ברונו שרכיבי Orion SoC יתבססו על ליבה בשם Phoenix שהחברה מפתחת, אשר תתבסס על הארכיטקטורה של ARM.

הכיוון המסתמן: Snapdragon נגד Xeon

המעבדים החדשים מיועדים לעמוד בעומסים גדולים מאוד תוך שמירה על צריכת הספק נמוכה מאוד. החברה ביצעה מבחנים השוואתיים של כל המעבדים המובילים בשוק באמצעות מדד Geekbench 5, המעניק למעבדים ציון על הביצועים ביחס לצריכת ההספק שלהם. האסטרטגיה שלה מיועדת למקם את Phoenix בצד השמאלי העליון של המבחן, המייצג ביצועים גבוהים בהספק נמוך, כפי שנראה בגרף למעלה (נוביה בכחול).

ברונו הבטיח שבשבועות הקרובים או בחודשים הקרובים, החברה תמסור יותר פרטים טכניים על המעבדים החדשים שהיא מפתחת. "אנחנו מאמינים שגם אם המתחרים יבצעו שיפורים משמעותיים במהלך 18 החודשים הקרובים, ויציגו ארכיטקטורות עיבוד יעילות יותר בכ-20%, עדיין נספק את את הביצועים הטובים ביותר לכל וואט הספק. באמצעות קפיצת מדרגה בביצועים, נוביה תספק את היסודות הדרושים לדור הבא של תשתיות עיבוד בענן".

חברת קואלקום הודיעה ששילוב מעבד ה-CPU של נוביה בפלטפורמות Snapdragon שלה, "ימצבו את Snapdragon במעמד של פלטפורמת העיבוד המועדפת לעולם המיחשוב המקושר". קואלקום מתכננת לשלב את המעבד בכל הפלטפורמות שלה, החל מסמארטפונים, מחשבים אישיים עתידיים, מערכות מחשב לתעשיית הרכב ותשתיות תקשורת. הנשיא ןוהמנכ"ל הנבחר של קואלקום, כריסטיאן אמון, אמר שביחד עם הצוות של נוביה, "נגדיר את המיחשוב מחדש".

מנהל תחום רכיבים מיתכנתים של אינטל עבר ל-AMD

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: דן מקנמרה ומעבד EPYC שאותו הוא יקדם בשוק השרתים החזקים

חברת AMD גייסה לשורותיה את דן מקנמרה, מי שהיה מנהל תחום הרכיבים המיתכנתים של חברת אינטל. בתפקידו החדש מקנמרה אחראי על תחום השרתים ( Server Business Unit) של AMD, בעיקר שרתים חזקים עבור תשתיות ענן ומרכזי נתונים. התפקיד המרכזי שלו הוא להתחרות באינטל כדי להרחיב את החדירה של מעבדי AMD EPYC מהדור השני של החברה, הנחשבים למתחרים חזקים מאוד של אינטל בתחום השרתים הגדולים.

לפני שהצטרף אל AMD לפני כחודש, שימש מקנמרה כסגן נשיא אינטל לתחום Network and Custom Logic Group, שזו הקבוצה שהוקמה בעקבות רכישת חברת אלטרה בשנת 2015 תמורת 16.7 מיליארד דולר. הוא הגיע לאינטל מחברת אלטרה שבה מילא תפקידי ניהול בכירים במשך 11 שנים. בתפקידו האחרון באלטרה שימש כמנהל חטיבת הפתרונות למערכות משובצות.

המינוי מעלה שאלות ביחס לאסטרטגיית הפיתוח העתידית של AMD. בשנים האחרונות גדל משקלם של פתרונות מיתכנתים (FPGA) בתחום מרכזי הנתונים, עקב יכולתם לספק פתרונות האצה המסיטים עומסים מה-CPU ומאפשרים לו להתמקד בביצוע פעולות העיבוד המרכזיות, ולא בניהול התקשורת, ההצפנות, עיבוד פרוטוקולים וכדומה.

המשימה: החזרת עטרת השרתים ליושנה

האתגר הגדול ביותר של מקנמרה הוא להביא את מעמדה של AMD בתחום השרתים למעמדה בתחום המעבדים למחשבים אישיים. התחרות בין אינטל ו-AMD החלה כבר בשנת 1969, כאשר AMD קיבלה אישור לייצר מעבדים המבוססים על ארכיטקטורת x86 של אינטל. אומנם אינטל היא המובילה הדומיננטית של השוק, אולם בתחום המחשבים האישיים הצליחה AMD לשפר את מעמדה לאחר תקופת נסיגה ארוכה, ולהערכת חברת המחקר PassMark, ברבעון הראשון של 2020 היא החזיקה בכ-33.4% משוק מעבדי ה-x86 למחשבים אישיים, בהשוואה לכ-23.1% ברבעון הראשון של 2019 (גרף למטה).

בתחום השרתים לתשתיות ארגוניות ומרכזי נתונים מצבה קשה יותר. אומנם שרתי EPYC מיוצרים בטכנולוגיה של 7 ננומטר ונתפשים כאיום ישיר על שרתי אינטל, אולם החברה איבדה בשנים האחרונות את מעמדה בתחום. בשנת 2006 היא החזיקה בכ-25% משוק מעבדי השרתים, וכיום היא מחזיקה בכ-7% בלבד (מקור: Mercury Research). המטרה שלה היא להגיע בשנת 2020 לנתח שוק של 10%, כדי להגיע בהמשך לנתח השוק שהיה לה בעבר.

המשקיעים אוהבים את המהלכים האחרונים של חברת AMD, והמנייה שלה בנסד"ק הכפילה את מחירה בשנה האחרונה: ממחיר של כ-22 דולר בינואר 2019, היא עלתה למחיר של כ-51 דולר בינואר 2020, המעניק לה שווי שוק של 59.4 מיליארד דולר. גם מניית אינטל עקפה את שוק השבבים, אבל בשיעור צנוע יותר: בתקופה הזו עלתה מנייתה ממחיר של כ-47 דולר, למחיר של 59.6 דולר, המעניק לה שווי שוק של 259 מיליארד דולר.

אינטל ו-AMD נאבקות על שוק המחשבים החזקים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

התחרות בין שתי היצרניות היחידות של מעבדים בארכיטקטורת x86, חברת אינטל וחברת AMD, נכנסה בימים האחרונים לשלבי מירוץ כאשר שתיהן יצאו כמעט במקביל עם הכרזות על מעבדים חדשים ושיתופי פעולה תעשייתייים בתחום המחשבים עתירי העיבוד (HPC) ומרכזי הנתונים הגדולים. יום אחד בלבד לפני ש-AMD הכריזה על הדור השני של מעבדי משפחת EPYC הכוללת 64 ליבות של מעבדי Zen 2 המיוצרים בתהליך של 7 ננומטר, הכריזה אינטל על תוספת חדשה למשפחת מעבדי Intel Xeon Platinum 9200, אשר כוללת 56 ליבות עיבוד ועד 112 נימות, המיוצרים בתהליך של 14 ננומטר.

שתי המשפחות מתחרות על שווקים דומים: מרכזי נתונים גדולים ומחשבים עתירי עיבוד, שבעבר היו מוכרים בכינוי מחשבי-על. בעוד שחברת AMD מתגאה בתהליך ייצור יעיל ובשיפור מהירות הגישה לזיכרון, חברת אינטל מדגישה את ההתאמה של הפלטפורמה שלה ליישומי בינה מלאכותית. במקביל, שתי החברות מציגות בריתות ושיתופי פעולה עם החברות המובילות בתחום ייצור המחשבים הגדולים ובניית תשתיות הענן. חברת אינטל הודיעה בתחילת על הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי עם לנובו (Lenovo) בפיתוח פתרונות המשלבים מחשבים עתירי עיבוד עם בינה מלאכותית.

קואליציות מחשבי-העל

לנובו היא אחת מהיצרניות המובילות של מחשבי-על וכיום 173 מחשבים מתוך רשימת TOP500 של מחשבי-העל הגדולים ביותר מבוססים על שרתים שלה. על-פי ההסכם בין שתי החברות, הן יפתחו מחשבים חזקים המבוססים על מעבדי Intel Xeon Scalable מהדור השני, ומערכת הקירור הנוזלי החכמה, Lenovo Neptune, כדי לבנות מחשבים חזקים המותאמים ליישומי בינה מלאכותית. חברת AMD, מצידה, חשפה קבוצה של חברות שהחליטו לצייד את מרכזי הנתונים שלהן במחשבים המבוססים על המעבד החדש. בהן: לנובו, גוגל, מיקרוסופט, HPE, טוויטר ו-Dell.

ראוי לציין שהחברות הגדולות נמנעות מבחירה חד-משמעית באחת משתי המתחרות, ומציידות את מרכזי העיבוד שלהן גם במעבדים של AMD וגם במעבדים של אינטל. כך למשל, במקביל להודעתה של HPE שהיא תפתח שרתי  ProLiant חדשים המבוססים על מעבדי EPYC, היא חתמה על הסכם אסטרטגי עם אינטל לשילוב כרטיסי ה-FPGA החדשים, FPGA PAC D5005, בשרתי ProLiant מהדור העשירי, כדי שהם יבצעו הסטת עומסים במרכזי מחשוב המתמודדים עם כמויות גדולות של מידע זורם.

מלאנוקס תואמת ל-AMD

גם חברת מלאנוקס (Mellanox) הישראלית נזהרת שלא לנקוט בעמדה חד-משמעית. מיד לאחר ההכרזה של לנובו, היא פירסמה הודעה מיוחדת ובה היא מסרה שמתאמי התקשורת שלה עבור רשתות איתרנט (Mellanox Ethernet) ועבור רשתות אינפיניבנד מהירות (InfiniBand ConnectX), הותאמו לעבודה עם משפחת המעבדים החדשה AMD EPYC 7002.

בתחום התחרות על מעבדים למחשבים אישיים, הפער בין אינטל לבין AMD לא משתנה בהרבה: להערכת statista, ברבעון הראשון של 2019 סיפקה אינטל כ-77% מהמעבדים למחשבי PC, ו-AMD סיפקה כ-23% מהמעבדים למחשבים המבוססים על ארכיטקטורת x86. אולם המאבק שהסלים בשבוע האחרון שייך לשוק אחר: שרתים ומרכזי מחשבים גדולים. זהו תחום הנמצאת הצמיחה מתמדת, שהיקפו נאמד על-ידי IDC בכ-100 מיליארד דולר בשנה, ונישלט בעיקר על-ידי Dell האחראית לכ-20% מהמכירות ועל-ידי HPE האחראית לכ-18% מהמכירות בעולם.

מרכזי הנתונים משנים את פניהם

בשעה שרוב השרתים בעולם מבוססים על ארכיטקטורת x86 מתוצרת אינטל, החלטתה של AMD להפסיק לייצר בעצמה מעבדים ולהסתמך על תהליכי הייצור המתקדמים של TSMC, מציבה בפני אינטל אתגר קשה מכיוון שהיא לא מצליחה לפתח בעצמה תהליך ייצור מקביל. שתי החברות מדגישות תכונות נוסות שבעבר היו פחות חשובות, כמו גישה מהירה לזיכרון, בינה מלאכותית והסטות עומסים. התכונות האלה צפויות להיות מכריעות במרכזי הנתונים של העתיד, אשר משנים כיום את פניה כדי לעמוד בדרישות חדשות.

כך או אחרת, קשה להעריך את תגובת המשקיעים לתחרות המתעצמת בין שתי החברות בתחום השרתים החזקים: בשבוע האחרון חלה ירידה בחיר המניות של אינטל ושל AMD, אולם הירידה הזאת קשורה לירידה כוללת של מניות השבבים עקב סיומה של ההפוגה במלחמת הסחר בין ארצות הברית בסין, ולא לתגובת המשקיעים לתחרות בין שתי יצרניות מעבדי ה-x86.