הייפר גלובל קיבלה מעמד של AMD ELITE Partner

בתמונה למעלה: סמנכ"ל טכנולוגיות קבוצת הייפר גלובל, סער בליץ. צילום: Techtime

חברת הייפר גלובל (HIPER Global) מראש העין קיבלה את התואר AMD ELITE Partner, אשר מעניק לה קדימות בגישה למידע ולטכנולוגיות עתידיות של AMD. החברה מסרה שהמעמד החדש, שלהערכתה היא האינטגרטור היחיד בישראל שקיבל אותו, היא תוכל לתכנן מוצרים לטווח של 6-10 שנים קדימההייפר גלובל עוסקת באיפיון, תכנון והרכבת מחשבים ייעודיים המותאמים לצורכי לקוחות OEM. לקוחותיה כוללים חברות ביטחוניות, יצרני שבבים, יצרני ציוד רפואי, יצרני ציוד תקשורת וכדומה.

הייפר גלובל מפתחת ומרכיבה מחשבים הכוללים את הדור הרביעי של מעבדי EPYC מתוצרת AMD. המעבדים החדשים מציעים עד 96 ליבות עם אבטחה בכמה רמות, חלקן פיזיות וחלקן וירטואליות, ומספר כפול של מפתחות הצפנה בהשוואה לדור הקודם, וכן תאימות AVX512. הדור החדש, המכונה Genoa, מיוצר בליתוגרפיה של 5 ננומטר ומבוסס על ארכיטקטורת הליבה Zen 4 החדשה. המעבדים מבוססים על ארכיטקטורת x86 ומציעים תמיכה בזיכרונות DDR5 במהירות 4,800 מגההרץ וכן בממשק PCIe 5.0. מעבדי השרתים הללו, מבוססים על ליבות x86.

סמנכ"ל טכנולוגיות קבוצת הייפר גלובל, סער בליץ, אמר: "התואר מכניס אותנו לרשימת מקבלי הדוגמאות (Samples) של רכיבים חדשים לפני שהם יוצאים לשוק, ומעניק לנו את מפת הדרכים של היצרנים 5 שנים קדימה. הדבר מסייע לנו לייעץ ללקוחות שלנו כיצד ומתי להיכנס למוצר הבא שלהם". החברה מחזיקה גם בתואר השותפות Titanium של חברת אינטל ותואר ELITE של חברת אנבידיה. הייפר גלובל נכנסה למסחר בבורסה בתל אביב בחודש מרץ 2022, והיא נסחרת לפי שווי שוק של כ-700 מיליון שקל.

בתשעת החודשים הראשונים של 2023 הסתכמו מכירותיה בכ-214 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של כ-221 מיליון דולר בתשעת החודשים הראשונים של 2022. החברה הסבירה את הירידה (כ-3%) בעודפי מלאי שהצטברו אצל הלקוחות. כשליש מהמכירות הן לחו"ל והשאר לשוק הישראלי. העיסקה הגדולה ביותר שלה ב-2023 היתה אספקת מחשבים ליישומי AI בהיקף של כ-35 מיליון דולר, אשר הוזמנו במסגרת פרוייקט בניית המחשב העל הישראלי של חברת אנבידיה,  "ישראל-1".

CES 2024 הפכה לזירת התגוששות בין AMD ואינטל

בתמונה למעלה: מנהלת קבוצת מחשוב הלקוחות של אינטל, מישל ג'ונסטון הולטהאוס

החברות אינטל ו-AMD ניצלו את תערוכת CES 2024 הנפתחת השבוע בלאס וגאס כדי להכריז על מעבדים חדשים המתחרים ראש בראש האחד מול השני. חברת אינטל השיקה את מעבדי הגיימינג החדשים ללאפטופים מסדרה HX דור 14, הכוללת 5 מעבדים חדשים. מעבד i7-14700HX כולל 8 ליבות ביצועים, 12 ליבות יעילות ו-28 Threads. המעבד החזק ביותר בסדרה, Intel Core i9-14900HX, כולל 8 ליבות ביצועים ו-16 ליבות יעילות. המעבדים עובדים במהירות שעון של עד 5.8 גיגההרץ וזמינים למכירה החל מהשבוע. הם תומכים בזכרונות DDR5-5600, מספקים קישוריות מהירה באמצעות מחבר Thunderbolt 4 וכוללים תקשורת Wi-Fi 7 החידושים. היישומים המרכזיים של המשפחה החדשה הם משחקים מתקדמים, עריכת וידאו, ופיתוח תוכנה.

המענה של AMD הגיע בצורת תצוגה של מחשבי גיימרים ניידים אשר מיוצרים על-ידי Razer, אייסר, Dell, לנובו, ASUS ו-HP, המבוססים על מעבדי Ryzen 8040 החדשים שהוכרזו בחודש דצמבר 2023. הם מבוססים על ארכיטקטורת Ryzen 9, מופיעים במארז וכוללים 8 ליבות ביצועים, 16 ליבות יעילות, תמיכה בזכרונות LPDDR5 ומעבד NPU למטלות עיבוד נוירוניות של יישומי בינה מלאכותית. , במקביל, היא הכריזה על משפחת המעבדים השולחניים החדשה Ryzen 8000G, אשר מופיעים במארז AM5 החדש אשר יכול להתמודד עם ההספק גבוה שלהם (65W). גם הם מופיעים עם מעבד בינה מלאכותית (Ryzen AI NPU) ועם מעבדים גרפיים חזקים, שלטענת החברה הם החזקים ביותר בעולם.

המחשבים הישראלים של אינטל מגיעים השנה לשוק

גם אינטל ניצלה את ההזדמנות כדי להכריז על פיתוח חדש: מנהלת קבוצת מחשוב הלקוחות של אינטל, מישל ג'ונסטון הולטהאוס, מסרה שהחברה השלימה את פיתוח המעבד החדש למחשבים שולחניים, Arrow Lake, ואת פיתוח המעבד החדש למחשבים ניידים Lunar Lake. רוב הפרטים על Lunar Lake עדיין סודיים אינטל טרם אישרה באיזו טכנולוגיית ייצור היא משתמשת – אולם העריכה שהוא צפוי להיכנס לשוק ב-2024. השבב מפותח בהובלת מרכזי הפיתוח של אינטל בישראל ונועד לשימוש במחשבים ניידים דקים וקלים, וכולל שיפורים בליבת המעבד, במודול העיבוד הגרפי (GPU) ובמודול הבינה המלאכותית (NPU).

מעבד Ryzen 8000G של חברת AMD
מעבד Ryzen 8000G של חברת AMD

אינטל חשפה מעבדים חדשים נוספים, שכולם פותחו בהובלת המהנדסים הישראלים של החברה: 18 דגמים של מעבד המחשבים השולחניים Core i9-14900 בהספקים של 35W ו-65W, ושלושה מעבדים חדשים מסדרת Core U מהדור הראשון. המעבדים החדשים כוללים מהירות תדר עד 5.4 גיגההרץ ועד 10 ליבות. המעבד החזק ביותר בסדרה, Core i7-150U, כולל שתי ליבות ביצועים ו-8 יעילות. הוא תומך בזכרון DDR4 עד למהירות של 3200MHz ובזכרון DDR5 עד למהירות של 5600MHz.

קוגנטה, מיקרוסופט ו-AMD הקימו Marketplace לחיישני רכב

מיקרוסופט, AMD וחברת קוגנטה (Cognata) הישראלית מרחובות, השיקו פלטפורמה וירטואלית בענן שמאפשרת ליצרניות רכב, המפתחות מערכות בטיחות ונהיגה אוטונומית, להתנסות, דרך סימולטור הנהיגה של קוגנטה, בחיישנים מסחריים שונים הזמינים בשוק הרכב – וכך לבדוק אילו חיישנים ואיזה יצרן מתאים לצרכיהן.

הפלטפורמה זמינה כשירות דרך הענן של מיקרוסופט Azure, והיא רצה על מעבדי EPYC ומעבדי Radeon של AMD. קוגנטה כבר הטמיעה תאומים דיגיטליים של מגוון חיישנים, ובכלל זה גם חיישנים של חברות ישראליות, כמו חיישני ה-LiDAR של אינוויז ו-Lidwave, מערכת הראייה הסטריאוסקופית של פורסייט, החיישן התרמי התלת-מימד של אדאסקי (Adasky) והחיישן של Brigt Way Vision.

ברמה העסקית, מיקרוסופט ו-AMD נושאות במימון פיתוח הפלטפורמה, והכנסותיהן ינבעו מדמי השימוש בשירות הענן שייגבו מיצרניות הרכב.

בשיחה עם Techtime הסביר סמנכ"ל השיווק של קוגנטה, שי רוטמן, כי כיום בחירת חיישנים עבור תוכניות פיתוח בתעשיית הרכב היא תהליך ממושך. "התהליך עשוי להימשך אף יותר משנה. הוא כרוך בסקר שוק, איפיון, חתימת חוזים, שליחת דוגמאות וכדומה. הפלטפורמה שלנו היא מעין Marketplace שמקצרn את התהליכים בכך שהיא מאפשרת ליצרנית הרכב לבחון חיישנים, דרך תאום דיגיטלי ברמת מהימנות מאוד גבוהה, בתרחישי נסיעה שונים. הפתרון הזה יכול לחסוך חודשים בתהליכי הפיתוח."

הסימולטור של קוגנטה מייצר סביבה וירטואלית המדמה לפרטי פרטים את המציאות על הכביש, ממפת הרחובות המדויקת והתנהגות כלי הרכב והנהגים, ועד לפרטים קטנים ובלתי צפויים כמו פגמים בכביש, פחי זבל, שלטים, עצים וגם תרחישי סכנה כמו ילד שמתפרץ אל הכביש. הסימולטור של קוגנטה מאפשר לייצר באופן שיטתי מקבצים של תרחישי נהיגה שיבדקו כיצד מתפקדים חיישני הרכב ויחידות המחשוב בכל הסיטואציות שהם עשויים לפגוש בכביש.

AMD רכשה חברת AI המתמחה ב-FPGA

בתמונה למעלה: מנהל AMD AI Group, ויקטור פנג

חברת AMD רכשה את חברת התוכנה הצרפתית Mipsology ומצרפת את כל עובדיה אל חטיבת AMD AI Group. החברה לא דיווחה על העיסקה או על היקפה. המידע התפרסם בפוסט של סגן נשיא בכיר בקבוצת ה-AI, ואסני בופאמה, באתר של AMD. החברה הוקמה בשנת 2015 במטרה לפתח מאיצי בינה מלאכותית עבור יישום ברכיבי FPGA של חברת Xilinx. היא פיתחה את פלטפורמת Zebra להרצת הסקות באמצעות ממשקים אשר מסתירים את תשתית חומרת ה-FPGA, שאיננה מוכרת לרוב אנשי התוכנה. המערכת גם מאפשרת לייבא אל ה-FPGA מודלי בינה מלאכותית שנכתבו במקור עבור מעבדי CPU/GPU.

בחודש פברואר 2022 רכשה AMD את חברת Xilinx, ומאז עובדת Mipsology בשיתוף פעולה השוק עם AMD והרחיבה את המערכת לעבודה גם עם מעבדי CPU. התוכנה עובדת עם מערכות ה-AI המובילות בשוק, דוגמת PyTorch, TensorFlow ו-ONNX Runtime. בופאמה מסר שכל אנשי החברה יצטרפו לקבוצת הבינה המלאכותית, ויעסקו בפיתוח מאיצי AI, במסגרת פרוייקט-על מרכזי של החברה: פיתוח מערכת כוללת בשם AMD Unified AI – UAI, אשר מיועדת לספק ממשק אחיד ומלא לכל יישומי אימון והסקה של רשתות נוירוניות, מרמת מערכות הקצה, מחשבי המשתמשים ועד לרמת הענן.

חטיבת AMD AI Group הוקמה בחודש מאי 2023 במטרה לרכז את כל פעילות הבינה המלאכותית של החברה תחת ניהול של מנכ"ל Xilinx לשעבר, ויקטור פנג. לאחר ההכרזה על הקמת הקבוצה אמרה מנכ"לית AMD, ד"ר ליסה סו: "זהו רגע מרגש. בינה מלאכותית נמצאת בעדיפות הראשונה של אסטרטגיית החברה". בחודש אוקטובר 2022 הכריזה יצרנית המערכות האלקטרוניות היפנית OKI Electric Industry על השלמת פרוייקט שילוב Zebra במערכות העיבוד שהיא מפתחת עבור שרתי וידאו, ועל כוונתה להתקין אותה במוצרים העתידיים שלה.

AMD מזנבת באינטל ובאנבידיה

חברת AMD מצטרפת אל המירוץ בתחום המחשוב המתנהל בין אינטל (Intel) ובין חברת אנבידיה (Envidia), ומכריזה על מוצרים אשר מתחרים בהן בתחומי צמיחה אסטרטגיים: רכיבי FPGA ובינה מלאכותית. בסוף השבוע הכריזה AMD על רכיב ה-FPGA הגדול ביותר בעולם (להערכתה) מדגם AMD Versal Premium VP1902. מדובר בשבב המשתייך למשפחת המעבדים המסתגלים (Adaptive SoC), אשר כולל רכיב מיתכנת בגודל של 18.5 מיליון תאים לוגיים – פי שניים מאשר הרכיב המתחרה של זיילינקס (שאותה היא רכשה בשנת 2022 תמורת כ-50 מיליארד דולר) מדגם Virtex UltraScale+ VU19P.

הרכיבים האלה נועדו להתחרות בפתרון של חברת אינטל, שנכנסה לתחום בעקבות רכישת חברת אלטרה בשנת 2015 תמורת 16.7 מיליארד דולר במזומן. החברה מייעדת את הרכיב בעיקר ליישמי תכנון שבבים וליישום עומסי בינה מלאכותית גדולים מאוד. "הרכיב החדש יכול לחקות את התיפקוד של מוצרי הדור הבא בתחומי התכנון האקטרוני, בינה מלאכותית, רכב אוטונומי, תעשייה חכמה ועוד", אמר מנהל קבוצת המחשוב המסתגל ב-AMD, קירק סאבאן. החברה מסרה שפיתוח הרכיב נעשה בשיתוף פעולה הדוק עם שלושת יצרניות תוכנות התכנון האלקטרוני המובילות: קיידנס, סינופסיס וסימנס.

השקעה אסטרטגית בפיתוח FPGAs חדשים

המוצר החדש כולל רשת תקשורת מהירה בשבב, ולהערכת החברה הוא משפר פי 8 את מהירות האימות של שבבי ASIC נמצאים בפיתוח. דוגמאות ראשונות של הרכיב יסופקו ללקוחות בברבעון השלישי 2023, כאשר הייצור ההמוני צפוי להתחיל במחצית הראשונה של 2024. במקביל, היא חשפה תוכנית השקעה בהיקף של 135 מיליון דולר בהגדלת מרכז הפיתוח בתחום המיחשוב המסתגל באירלנד, אשר הוקם במקור על-ידי זיילינקס בשנת 1994. ההשקעה תייצר תעסוקה ל-290 מפתחים חדשים ותשמש לפיתוח טכנולוגיות Adaptive SoC עבור יישומי קישוריות והדור השישי (G6), מרכזי נתונים ובינה מלאכותית.

התחום השני הוא חזית המאבק הלוהטת ביותר בתעשייה: בינה מלאכותית. כאן המתחרה המרכזית היא חברת אנבידיה, אשר הצליחה למנף את מומחיותה בתחום המעבדים הגרפיים כדי להיות החברה המובילה בתחום החומרה וכלי הפיתוח ליישומי בינה מלאכותית. מהלך שהביא אותה לשווי שוק של יותר מטריליון דולר. מול הדומיננטיות של אנבידיה, מציבה AMD את משפחת מאיצי הבינה המלאכותית MI250 אשר עד לאחרונה נחשבו כנחותים בהשוואה למאיצי Nvidia A100. אלא שלפני שבוע התפרס דו"ח של חברת הסטארט-אפ MosaicML, שהדגים שהתחרות בתחום הזה רחוקה מהכרעה.

הדו"ח המפתיע של הסטארט-אפ המבטיח

מדובר בחברה המפתחת אלגוריתמי בינה מלאכותית ומנוהלת על-ידי נאווין ראו, לשעבר ארכיטקט ה-AI הראשי של אינטל. היא נחשבת לאחת מהחברות החדשניות בתחום הבינה המלאכותית במערכות עתירות עיבוד, ולאחרונה היא חתמה על הסכם למכירתה לחברת שירותי הענן DataBricks תמורת כ-1.3 מיליארד דולר. ב-26 ביוני היא פירסמה דו"ח ניסויים המשווה בין ביצועי מאיצי ה-GPU של AMD ואנבידיה. במסקנתו הסופית, הדו"ח קובע שמאיץ MI250 של AMD השיג כ-80% מהביצועים של מאיץ A100 של אנבידיה, אולם מדובר בהפרש זמני: "אנחנו צופים שהפער ייסגר בעקבות שיפורים בקוד של AMD. התוצאות מלמדות ש-AMD בנתה מערכת יעילה וקלה לשימוש, אשר מתחרה ראש בראש מול המערכת של אנבידיה".

 

AMD רוכשת את Pensando ב-1.9 מיליארד דולר

בתמונה למעלה: מתאם תקשורת חכם של פנסנדו עבור מרכזי ענן, המבוסס על השבב של החברה

חברת AMD רוכשת את חברת Pensando מקליפורניה תמורת 1.9 מיליארד דולר, בעיסקה הדומה במאפייניה לעיסקה שבה רכשה אנבידיה את מלאנוקס בשנת 2020. גם חברת פנסנדו מפתחת שבבים וכרטיסי תקשורת (מתאמי רשת חכמים) המייעלים את תעבורת הנתונים במרכזי נתונים ובתשתיות ענן, ומסיטים עומסים מהמעבד המרכזי (CPU). החברה הוקמה בשנת 2017 על-ידי יוצאי חברת סיסקו, בהם היו"ר ג'ון צ'יימברס, לשעבר נשיא ומנכ"ל סיסקו, והמנכ"ל פרם ז'אין, לשעבר סגן נשיא בכיר בחברת סיסקו.

החברה מקבלת ייעוץ טכני מדיאגו קרופניקוב, אשר הגיע מחברת מלאנוקס שבה הוא מילא תפקידי פיתוח בתחום רשתות אנפיניבנד ובתפקידו האחרון במלאנוקס היה סגן נשיא בכיר לארכיטקטורה של מוצרי Ethernet ו-RDMA. המוצרים של פנסנדו מותקנים בעננים של סיסקו, אורקל, יבמ ואז'ור של מיקרוסופט. העיסקה צפויה להסתיים ברבעון השני של 2022. עם השלמתה, תצורף החברה לחטיבת מרכזי הנתונים (Data Center Solutions Group) של חברת AMD.

לדברי, יו"ר ומנכ"לית AMD, ד"ר ליזה סו, רכישת פנסנדו מחזקת את מעמדה של AMD בשוק מרכזי הנתונים ותשתיות הענן ומוסיפה נדבך נוסף למוצרי התשתיות שלה, לצד מעבדי EPYC, מעבדי GPU ומעבדים מבוססי FPGA, שכיום היא מספקת בזכות רכישת חברת Xilinx תמורת כ-50 מיליארד דולר, שאותה היא השלימה בחודש פברואר 2022. בכך מתייצבת תמונת התחרות בין אינטל (שרכשה את אלטרה, המתחרה של זיילינקס, בשנת 2015), בין AMD ובין אנבידיה: שלושתן מספקות מערך מגוון של מעבהדים ותרונות תקשורת והסטת עומסים.

סופית: AMD רכשה את חברת Xilinx

בתמונה למעלה: ד"ר ליסה סו, מנכ"לית, נשיאה, ומעכשיו גם יו"ר חברת AMD

חברת AMD הודיעה היום (ב') על השלמת עסקת הרכישה של חברת Xilinx. מדובר באחת מעסקות המיזוג הגדולות ביותר בתעשיית השבבים, אשר הוכרזה באוקטובר 2020, והמתינה עד היום לקבלת כל האישורים הרגולטוריים. במקור, מדובר היה בעסקת מניות בשווי של כ-35 מיליארד דולר, אולם בעקבות העליות במניית AMD בשנה האחרונה, מגיע היקף העיסקה לכ-50 מיליארד דולר – סכום שעושה אותה לעסקת השבבים הגדולה ביותר בעולם.

חברת AMD קיבלה לידיה את כל העובדים והנכסים של חברת Xilinx. בעלי המניות של זיילינקס מקבלים 1.72 מניות AMD עבור כל מניה של Xilinx. חברת זיילינקס הפסיקה להיסחר בבורסה והפכה לחטיבת ה-FPGA והמחשוב המסתגל של AMD. החטיבה החדשה תיקרא Adaptive and Embedded Computing Group – AECG, ותנוהל על-ידי ויקטור פנג, אשר שימש כמנכ"ל זיילינקס. בין השאר, תפקידו יהיה להגדיר מפת דרכים עבור מוצרים חדשים אשר משלבים בין הפתרונות של זיילינקס ובין מעבדי ה-CPU וה-GPU של AMD. תקציב המו"פ המשותף של שתי החברות יסתכם בכ-3.8 מיליארד דולר.

שוק יעד בהיקף של 135 מיליארד דולר

נשיאת ומנכ"לית AMD, ליסה סו (אשר נבחרה השבוע גם לתפקיד יו"ר החברה), אמרה ששילוב מוצרי זיילינקס – רכיבי FPGA, מעבדים מסתגלים (adaptive SoCs),מנועי בינה מלאכותית ותוכנה – יאפשרו ל-AMD להגדיל את משקלה בשוק יעד של תשתיות ענן, מחשוב קצה ואבזרים חכמים – שהיקפו נאמד בכ-135 מיליארד דולר ב-2023.

מהמצגת למשקיעים ש-AMD פירסמה בעקבות השלמת העיסקה מתברר שהיא מצפה להרוויח מהמיזוג בשלושה שווקים מרכזיים: בשוק מרכזי הנתונים המיזוג יאפשר לה לספק מתאמי תקשורת חכמים (SmartNIC), אשר ייסייעו לחזק את משפחת מעבדי השרתים AMD EPYC, הוא יסייע להביא את מעבדי AMD אל שוק המערכות המשובצות, שהוא השוק החזק ביותר של זיילינקס, ואולי הגורם החשוב ביותר שהביא למיזוג הוא פתיחת שוק התקשורת בפני AMD. לחברת זיילינקס יש קשרים הדוקים מאוד עם יצרניות ציוד תקשורת קווי ואלחוטי.

AMD צועדת בעקבות אינטל ואנבידיה

הקשרים האלה, ביחד עם המוצרים המשולבים, יכניסו את AMD לשוק שמבחינתה כמעט ולא היה קיים עד היום. במהלך הזה מיישרת AMD קו עם המתחרות הגדולות ביותר בתחום המחשוב: אינטל ואנבידיה, אשר מנהלות זמן רב אסטרטגיה של גישה רב-תחומית: שילוב מעבדי CPU, עם מעבדי עזר דוגמת GPU ועם פתרונות תקשורת חכמים למרכזי הנתונים. אלה היו השיקולים של אינטל כאשר היא רכשה בשנת 2015 את חברת ה-FPGA אלטרה (המתחרה הגדולה שלזיילינקס), ואלה היו השיקולים של אנבידיה כאשר היא רכשה בשנת 2-2- את חברת מלאנוקס הישראלית.

חברת AMD נמצאת בתנופה גדולה, ולפני שבועיים היא דיווחה שבשנת 2021 היא השיגה תוצאות שיא: מכירות הרבעון הרביעי צמחו ב-49% והסתכמו בכ-4.8 מיליארד דולר. החברה פרסמה תחזית צמיחה גם לשנת 2022. מכירות בהיקף של כ-5 מיליארד דולר ברבעון הראשון של השנה (צמיחה של 45% ביחס לרבעון המקביל), ומכירות שנתיות בהיקף של כ-21.5 מיליארד דולר – צמיחה של 31% בהשוואה לשנת 2021. ליסה סו רמזה שלהערכתה חלק גדול מהצמיחה יבוא על חשבון אינטל: "שוק ה-PC צפוי להיות שטוח ב-2022, אבל תחזית הצמיחה מבוססת על ההערכה שנוכל להגדיל את נתח השוק שלנו”.

אינטל הכריזה על מעבדי Alder Lake למחשבים ניידים

חברת אינטל (Intel) הכריזה על המעבד החדש למחשבים אישיים ניידים, i9-12900HK , אשר מיוצר בתהליך Intel 7. המעבד שייך לדור ה-12 של מעבדים למחשבים ניידים ולארכיטקטורת Alder Lake שנחשפה בחודש אוקטובר 2021. המעבד שהושק לפני כשלושה חודשים היה מיועד למחשבים נייחים. אתמול הושקה גרסת Alder Lake למחשבים ניידים. הארכיטקטורה החדשה פותחה בשלוש וחצי השנים האחרונות בעיקר במרכזי הפיתוח של אינטל בישראל – חיפה, פתח תקווה וירושלים – על-ידי כ-1,000 מפתחים.

היא מבוססת על תפישה שהובאה אל עולם ה-CPUs מתחום העיבוד הנייד, ושאינטל העניקה לה את הכינוי "מעבדים היברדייים": השבב המרכזי כולל ליבות ייעודיות ליישומים עתירי עיבוד (Performance) וליבות “רזות” (Efficiency) עבור משימות הדורשות עיבוד מהיר וחסכוני. לאחרונה החברה העריכה שמדובר בשינוי המהותי ביותר שהיא ביצעה במבנה המעבדים שלה בעשור האחרון. לדברי איציק סאלס, אחראי על פיתוח המעבדים בקבוצת הקליינט (מחשבי PC) בחברת אינטל, "הארכיטקטורה ההיברידית תהיה הארכיטקטורה של אינטל בעשר השנים הבאות – והיא הגיעה מחיפה".

מעבד i9-12900HK החדש כולל 14 ליבות עיבוד: 8 ליבות פרפורמנס (חזקות) ו-6 ליבות רזות (יעילות). המעבד מזהה את אופי היישומים ואת עומס העבודה הכולל, ובהתאם לכך מנווט את מטלות העיבוד אל הליבות המתאימות. המעבד שייך לסדרת מעבדי H המיעודת להפעלת משחקים במחשבים ניידים. הוא תומך בזכרונות המהירים DDR5 ו-LPDDR, בתקשורת אלחוטית מסוג Wi-Fi 6E ובמחבר התקשורת Thunderbolt 4 של אינטל. המעבדים החדשים מיוצרים בתהליך של 10 ננומטר ומטרנזיסטורים מסוג SuperFin, שאינטל חשפה בסוף 2020. החברה מצפה להגיע לשוק עם מעבדי 7 ננומטר במחצית הראשונה של 2023.

חברת אינטל העריכה שהמעבדים החדשים מהירים יותר ממעבדי הדגל של אפל, M1 MAX וה-M1 PRO, ומהמעבד Ryzen 5900HX של חברת AMD. "אנחנו עושים שימוש בזכרון DDR5 ובממשקי תקשורת PCIe-5, ובכך אנחנו מקדימים את המתחרים בשנה". פירוש הדבר ששנת 2022 תהיה שנה מעניינת מאוד מבחינת היצע המעבדים החדשים, שכן יום לפני ההשקה של אינטל, הכריזה AMD על משפחת המעבדים החדשה, Ryzen 6000, המיועדת גם היא למחשבים ניידים ולגיימרים ניידים.

המעבדים החדשים של AMD כוללים מעבד גרפי (GPU) בארכיטקטורת RDNA – Radeon DNA שלהערכת AMD מכפילה את הביצועים הגרפיים של המעבדים. הם מיוצרים בתהליך 6 ננומטר של חברת TSMC. הם תומכים בזכרונות Advanced DDR5, ממשקי PCIe-4 ו-USB4, ובתקשורת אלחוטית ברמת Wi-Fi 6E (באמצעות שיתוף פעולה עם קואלקום ועם מדיהטק). שתי החברות הכריזו שהמעבדים שלהן יכולים לעבוד במהירות שעון גבוהה מ-5GHz.

סופית: AMD רוכשת את Xilinx תמורת 35 מיליארד דולר במניות

בתמונה למעלה: ד"ר ליזה סו, מנכ"לית AMD. העיסקה היא מהלך בתוכנית אסטרטגית רחבת היקף

חברת AMD חתמה על ההסכם לרכישת חברת Xilinx תמורת 35 מיליארד דולר במניות – בחמישה מיליארד דולר יותר מאשר בהערכות המוקדמות שפורסמו בתחילת החודש. העיסקה תייצר ענקית שבבים חדשה המעסיקה 13,000 מהנדסים ובעלת תקציב מחקר ופיתוח שנתי בהיקף של כ-2.7 מיליארד דולר. החברה המאוחדת תחזיק גם בטכנולוגיית CPU, גם בטכנולוגיית GPU, וכעת גם בטכנולוגיות FPGA וקישוריות מהירה בין המעבדים (SmartNIC).

ארבעת הטכנולוגיות האלה מהוות את אבני הבניין המרכזיות של עולם תשתיות העיבוד המאסיבי. הן מקבילות רק ליכולות של אינטל ושל אנבידיה (שחתמה על הסכם לרכישת חברת ARM תמורת 40 מיליארד דולר). "רכישת זיילינקס היא מהלך נוסף באסטרטגיה שנועדה להביא את AMD למעמד של החברה המובילה בעולם בתחום המחשוב עתיר הביצועים", אמרה נשיאת ומנכ"לית AMD, ד"ר ליזה סו. "הצוות של זיילינקס הוא אחד מהטובים בתעשייה ואנחנו נרגשים לצרף אותו אלינו".

ד"ר ליזה סו תוביל את החברה הממוזגת, כאשר נשיא ומנכ"ל זיילינקס, ויקטור פנג, יהיה אחראי על עסקי קבוצת זיילינקס ועל יוזמות צמיחה ארגוניות. בנוסף, שני דירקטורים של זיילינקס יצטרפו אל דירקטוריון החברה הממוזגת.  בסיום העיסקה, יחזיקו בעלי המניות של Xilinx ב-26% ממניות החברה המאוחדת, והשאר יהיו בידי בעלי המניות של AMD. זיילינקס צפויה לחסוך 300 מיליון דולר בהוצאות ב-18 החודשים הראשונים, בעקבות סינרגיה עם חלק ממחלקות הארגון של AMD.

שוק יעד של 110 מיליארד דולר

העיסקה אושרה על-ידי הדירקטוריונים של שתי החברות, אולם זקוקה לאישור אסיפת בעלי המניות של שתי החברות ולקבלת אישורים רגולטוריים. שתי החברות העריכו שהיא צפויה להסתיים בסוף 2021. עד אז ימשיכו שתי החברות לעבוד בנפרד. בעקבות ההודעה ירדה מניית AMD בנסד"ק בכ-4.4% והיא נסחרת לפי שווי שוק של כ-92.5 מיליארד דולר. מניית זיילינקס עלתה בכ-10% והיא נסחרת לפי שווי של כ-30.5 מיליארד דולר.

חברת זיילינקס נחשבת לחברה הגדולה ביותר בשוק הרכיבים המיתכנתים ולהערכת MAD  מחזיקה בכ-54% מהשוק העולמי. ב-12 החודשים האחרונים הסתכמו מכירותיה בכ-3 מיליארד דולר. מכירות AMD בתקופה הזאת הסתכמו בכ-8.6 מיליארד דולר. היקף המכירות המשותף שלהן הוא 11.6 מיליארד דולר. החברה הממוזגת תפעל בשווקים רבים: מחשבים אישיים, גיימינג, מרכזי נתונים וציוד תעשייתי, תעופתי ובטחוני. היקפם המשותף נאמד בכ-110 מיליארד דולר.

חברת AMD במו"מ לרכישת Xilinx ב-30 מיליארד דולר

חברת AMD נמצאת במשא ומתן מתקדם לרכישת חברת זיילינקס (Xilinx), ככל הנראה תמורת כ-30 מיליארד דולר. כך דיווחה סוכנות בלומברג אשר ייחסה את הידיעה למקורות המקורבים לעיסקה שביקשו להישאר בעילום שם עד לסיומה. הם מסרו שהעיסקה צפויה להיסגר ככל הנראה במהלך השבוע הקרוב, אולם עדיין לא ברורים התנאים הנוספים של העיסקה.

חברת זיילינקס היא החברה הגדולה בעולם בתחום הרכיבים המיתכנתים (FPGA). בשנה האחרונה הסתכמו מכירותיה בכ-3.16 מיליארד דולר. בעקבות הידיעה עלתה מנייתה בנסד"ק בכ-17% והיא נסחרת לפי שווי שוק של כ-26 מיליארד דולר. חברת AMD היא המתחרה היחידה של חברת אינטל בתחום ייצור מעבדי CPU המבוססים על ארכיטקטורת x86. היא גם מייצרת גם מעבדים וכרטיסים גרפיים. בשנת 2019 הסתכמו מכירותיה בכ-6.73 מיליארד דולר. היא נסחרת בנסד"ק לפי שווי של 101.6 מיליארד דולר.

חברת זיילינקס היא הממציאה של טכנולוגיית הרכיבים המיתכנתים (FPGA). הם פותחו כדי לספק למהנדסים יכולת לבדוק אבות טיפוס של שבבים לפני העברתם לייצור המוני, אולם בשנים האחרונות הם נכנסים לשווקים חדשים: המבנה המקבילי שלהם מאפשר להשתמש בהם כמעבדי-עזר חזקים מאוד המייעלים את פעילות מרכזי הנתונים והשרתים, ביצוע פעולות חישוביות חזקות והפעלת יישומי בינה מלאכותית. אפילו עיבוד מידע מהחיישנים ברכב אוטונומי. המגמה הזו עמדה מאחורי העיסקה הגדולה ביותר בתולדותיה של אינטל: בשנת 2015 היא רכשה את חברת אלטרה, המתחרה המרכזית של זיילינקס, תמורת 16.7 מיליארד דולר. אלטרה מהווה כיום את ליבת קבוצת המערכות המיתכנתות (Programmable Solutions Group) של חברת אינטל.

ברקע מהדהדת עסקת ה-40 מיליארד דולר של אנבידיה-ARM

בשנים האחרונות הצליחה AMD לחזק את מעמדה בשוקי המחשבים האישיים והשרתים, והרחיבה את נתח השוק שלה על חשבון נתח השוק של אינטל. בתגובה, אינטל חיזקה את מעמדה בתחום מרכזי הנתונים, תשתיות הענן החזקות ותשתיות המיחשוב עתיר הביצועים. המהלך של AMD, במידה וייצא אל הפועל, יחזק אותה גם בתחומים האלה.

ברקע לתחרות בין השתיים עומדת העלייה במעמדה של חברת אנבידיה, המשתמשת בטכנולוגיות בינה מלאכותית (AI) כמנוף לבניית מעמדה בשוק מרכזי הנתונים ותשתיות העיבוד החזקות. אנבידיה מבססת את האסטרטגיה שלה על מעבדים גרפיים (GPU) המבצעים את עיקר מטלות ה-AI במרכזי הנתונים והענן, ועל הקישוריות המהירה של מלאנוקס המבטיחה לה יכולת בניית מרכזי נתונים, מחשבים גדולים וגם תשתיות בקצה הרשת הזקוקות לבינה מלאכותית ולתקשורת.

כעת היא מעוניינת לצרף גם את טכנולוגיית ה-CPU של חברת ARM, שאותה היא מתכננת לרכוש תמורת כ-40 מיליארד דולר (במידה ויתקבלו האישורים הרגולטוריים). משובר בשני מהלכים גדולים מאוד: אם תושלם בהצלחה עיסקת אנבידיה-ARM, ואם תתבצע גם עסקת AMD-זיליינקס – שוק תשתיות המיחשוב צפוי להתארגן מסביב לשלושת מוקדי הכוח הגדולים האלה.

מנהל תחום רכיבים מיתכנתים של אינטל עבר ל-AMD

בתמונה למעלה: דן מקנמרה ומעבד EPYC שאותו הוא יקדם בשוק השרתים החזקים

חברת AMD גייסה לשורותיה את דן מקנמרה, מי שהיה מנהל תחום הרכיבים המיתכנתים של חברת אינטל. בתפקידו החדש מקנמרה אחראי על תחום השרתים ( Server Business Unit) של AMD, בעיקר שרתים חזקים עבור תשתיות ענן ומרכזי נתונים. התפקיד המרכזי שלו הוא להתחרות באינטל כדי להרחיב את החדירה של מעבדי AMD EPYC מהדור השני של החברה, הנחשבים למתחרים חזקים מאוד של אינטל בתחום השרתים הגדולים.

לפני שהצטרף אל AMD לפני כחודש, שימש מקנמרה כסגן נשיא אינטל לתחום Network and Custom Logic Group, שזו הקבוצה שהוקמה בעקבות רכישת חברת אלטרה בשנת 2015 תמורת 16.7 מיליארד דולר. הוא הגיע לאינטל מחברת אלטרה שבה מילא תפקידי ניהול בכירים במשך 11 שנים. בתפקידו האחרון באלטרה שימש כמנהל חטיבת הפתרונות למערכות משובצות.

המינוי מעלה שאלות ביחס לאסטרטגיית הפיתוח העתידית של AMD. בשנים האחרונות גדל משקלם של פתרונות מיתכנתים (FPGA) בתחום מרכזי הנתונים, עקב יכולתם לספק פתרונות האצה המסיטים עומסים מה-CPU ומאפשרים לו להתמקד בביצוע פעולות העיבוד המרכזיות, ולא בניהול התקשורת, ההצפנות, עיבוד פרוטוקולים וכדומה.

המשימה: החזרת עטרת השרתים ליושנה

האתגר הגדול ביותר של מקנמרה הוא להביא את מעמדה של AMD בתחום השרתים למעמדה בתחום המעבדים למחשבים אישיים. התחרות בין אינטל ו-AMD החלה כבר בשנת 1969, כאשר AMD קיבלה אישור לייצר מעבדים המבוססים על ארכיטקטורת x86 של אינטל. אומנם אינטל היא המובילה הדומיננטית של השוק, אולם בתחום המחשבים האישיים הצליחה AMD לשפר את מעמדה לאחר תקופת נסיגה ארוכה, ולהערכת חברת המחקר PassMark, ברבעון הראשון של 2020 היא החזיקה בכ-33.4% משוק מעבדי ה-x86 למחשבים אישיים, בהשוואה לכ-23.1% ברבעון הראשון של 2019 (גרף למטה).

בתחום השרתים לתשתיות ארגוניות ומרכזי נתונים מצבה קשה יותר. אומנם שרתי EPYC מיוצרים בטכנולוגיה של 7 ננומטר ונתפשים כאיום ישיר על שרתי אינטל, אולם החברה איבדה בשנים האחרונות את מעמדה בתחום. בשנת 2006 היא החזיקה בכ-25% משוק מעבדי השרתים, וכיום היא מחזיקה בכ-7% בלבד (מקור: Mercury Research). המטרה שלה היא להגיע בשנת 2020 לנתח שוק של 10%, כדי להגיע בהמשך לנתח השוק שהיה לה בעבר.

המשקיעים אוהבים את המהלכים האחרונים של חברת AMD, והמנייה שלה בנסד"ק הכפילה את מחירה בשנה האחרונה: ממחיר של כ-22 דולר בינואר 2019, היא עלתה למחיר של כ-51 דולר בינואר 2020, המעניק לה שווי שוק של 59.4 מיליארד דולר. גם מניית אינטל עקפה את שוק השבבים, אבל בשיעור צנוע יותר: בתקופה הזו עלתה מנייתה ממחיר של כ-47 דולר, למחיר של 59.6 דולר, המעניק לה שווי שוק של 259 מיליארד דולר.

אינטל ו-AMD נאבקות על שוק המחשבים החזקים

התחרות בין שתי היצרניות היחידות של מעבדים בארכיטקטורת x86, חברת אינטל וחברת AMD, נכנסה בימים האחרונים לשלבי מירוץ כאשר שתיהן יצאו כמעט במקביל עם הכרזות על מעבדים חדשים ושיתופי פעולה תעשייתייים בתחום המחשבים עתירי העיבוד (HPC) ומרכזי הנתונים הגדולים. יום אחד בלבד לפני ש-AMD הכריזה על הדור השני של מעבדי משפחת EPYC הכוללת 64 ליבות של מעבדי Zen 2 המיוצרים בתהליך של 7 ננומטר, הכריזה אינטל על תוספת חדשה למשפחת מעבדי Intel Xeon Platinum 9200, אשר כוללת 56 ליבות עיבוד ועד 112 נימות, המיוצרים בתהליך של 14 ננומטר.

שתי המשפחות מתחרות על שווקים דומים: מרכזי נתונים גדולים ומחשבים עתירי עיבוד, שבעבר היו מוכרים בכינוי מחשבי-על. בעוד שחברת AMD מתגאה בתהליך ייצור יעיל ובשיפור מהירות הגישה לזיכרון, חברת אינטל מדגישה את ההתאמה של הפלטפורמה שלה ליישומי בינה מלאכותית. במקביל, שתי החברות מציגות בריתות ושיתופי פעולה עם החברות המובילות בתחום ייצור המחשבים הגדולים ובניית תשתיות הענן. חברת אינטל הודיעה בתחילת על הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי עם לנובו (Lenovo) בפיתוח פתרונות המשלבים מחשבים עתירי עיבוד עם בינה מלאכותית.

קואליציות מחשבי-העל

לנובו היא אחת מהיצרניות המובילות של מחשבי-על וכיום 173 מחשבים מתוך רשימת TOP500 של מחשבי-העל הגדולים ביותר מבוססים על שרתים שלה. על-פי ההסכם בין שתי החברות, הן יפתחו מחשבים חזקים המבוססים על מעבדי Intel Xeon Scalable מהדור השני, ומערכת הקירור הנוזלי החכמה, Lenovo Neptune, כדי לבנות מחשבים חזקים המותאמים ליישומי בינה מלאכותית. חברת AMD, מצידה, חשפה קבוצה של חברות שהחליטו לצייד את מרכזי הנתונים שלהן במחשבים המבוססים על המעבד החדש. בהן: לנובו, גוגל, מיקרוסופט, HPE, טוויטר ו-Dell.

ראוי לציין שהחברות הגדולות נמנעות מבחירה חד-משמעית באחת משתי המתחרות, ומציידות את מרכזי העיבוד שלהן גם במעבדים של AMD וגם במעבדים של אינטל. כך למשל, במקביל להודעתה של HPE שהיא תפתח שרתי  ProLiant חדשים המבוססים על מעבדי EPYC, היא חתמה על הסכם אסטרטגי עם אינטל לשילוב כרטיסי ה-FPGA החדשים, FPGA PAC D5005, בשרתי ProLiant מהדור העשירי, כדי שהם יבצעו הסטת עומסים במרכזי מחשוב המתמודדים עם כמויות גדולות של מידע זורם.

מלאנוקס תואמת ל-AMD

גם חברת מלאנוקס (Mellanox) הישראלית נזהרת שלא לנקוט בעמדה חד-משמעית. מיד לאחר ההכרזה של לנובו, היא פירסמה הודעה מיוחדת ובה היא מסרה שמתאמי התקשורת שלה עבור רשתות איתרנט (Mellanox Ethernet) ועבור רשתות אינפיניבנד מהירות (InfiniBand ConnectX), הותאמו לעבודה עם משפחת המעבדים החדשה AMD EPYC 7002.

בתחום התחרות על מעבדים למחשבים אישיים, הפער בין אינטל לבין AMD לא משתנה בהרבה: להערכת statista, ברבעון הראשון של 2019 סיפקה אינטל כ-77% מהמעבדים למחשבי PC, ו-AMD סיפקה כ-23% מהמעבדים למחשבים המבוססים על ארכיטקטורת x86. אולם המאבק שהסלים בשבוע האחרון שייך לשוק אחר: שרתים ומרכזי מחשבים גדולים. זהו תחום הנמצאת הצמיחה מתמדת, שהיקפו נאמד על-ידי IDC בכ-100 מיליארד דולר בשנה, ונישלט בעיקר על-ידי Dell האחראית לכ-20% מהמכירות ועל-ידי HPE האחראית לכ-18% מהמכירות בעולם.

מרכזי הנתונים משנים את פניהם

בשעה שרוב השרתים בעולם מבוססים על ארכיטקטורת x86 מתוצרת אינטל, החלטתה של AMD להפסיק לייצר בעצמה מעבדים ולהסתמך על תהליכי הייצור המתקדמים של TSMC, מציבה בפני אינטל אתגר קשה מכיוון שהיא לא מצליחה לפתח בעצמה תהליך ייצור מקביל. שתי החברות מדגישות תכונות נוסות שבעבר היו פחות חשובות, כמו גישה מהירה לזיכרון, בינה מלאכותית והסטות עומסים. התכונות האלה צפויות להיות מכריעות במרכזי הנתונים של העתיד, אשר משנים כיום את פניה כדי לעמוד בדרישות חדשות.

כך או אחרת, קשה להעריך את תגובת המשקיעים לתחרות המתעצמת בין שתי החברות בתחום השרתים החזקים: בשבוע האחרון חלה ירידה בחיר המניות של אינטל ושל AMD, אולם הירידה הזאת קשורה לירידה כוללת של מניות השבבים עקב סיומה של ההפוגה במלחמת הסחר בין ארצות הברית בסין, ולא לתגובת המשקיעים לתחרות בין שתי יצרניות מעבדי ה-x86.

x86 ממשיכה להיות הארכיטקטורה השלטת בשוק המעבדים לשרתים

למרות הניסיונות של שחקניות כמו ARM להיכנס לשוק או יוזמות אלטרנטיביות כמו יוזמת המעבד החופשי RISC-V, x86 המשיכה גם ב-2018 להיות הארכיטקטורה השלטת עבור מעבדי שרתים, כאשר אינטל ו-AMD למעשה חולשות על השוק כמעט לחלוטין. על פי מחקר עדכני שנערך על ידי חטיבת DRAMeXchange במכון המחקר TrendForce,, אינטל היתה חתומה על לא פחות מ-98% מכלל המשלוחים שוק המעבדים לשרתים העולמי ב-2018. בשנה הקרובה, על פי התחזית, חלקה של AMD בשוק צפוי לגדול לכ-5% עם ההשקעה של מעבדי 7 ננומטר מתוצרת החברה.

"אינטל תמשיך להיות המובילה בשוק מעבדי ה-CPU," אומר מרק ליו, חוקר בכיר ב- DRAMeXchange. "עם זאת, התחרות בשוק תגיע מכיוון AMD, שהחלה לאמץ תהליכים מתקדמים יותר ולהציע פתרונות עם ביצועים גבוהים יותר וצריכת הספק נמוכה יותר." הפיתרונות של AMD אומצו על ידי ספקיות קטנות יותר של שירותי ענן כמו חברת באיידו, עליבאבא ואמזון. "ל-AMD יש סיכוי להגדיל את הפעילות שלה עם ההשקה הצפויה של מוצרי 7 ננומטר."

AMD עשויה להוציא לשוק את מעבדי ה-7 ננומטר כבר במחצית השנייה של 2019

המחקר מגלה כי שיעור החדירה של קווי מוצרים המתבססים על מעבדי Sky Lake של אינטל הגיע ב-2018 לכדי 65%. באשר לשנה הקרובה, הדור הבא של מעבדי אינטל, ה- ,Cascade Lakeצפוי גם כן להיות מיוצר בתהליך 14 ננומטר כמו הדור הקודם, והחדירה שלו לשוק צפויה להיות הדרגתית.

כ-70% מקווי המוצרים של AMD צפויים לעבור השנה למערכות EPYC, ואילו מעבדי Naples של החברה צפויים לעבור מתהליך של 28/32 ננומטר לתהליך של 14 ננומטר, המציעים ביצועים משופרים. אף על פי כן, AMD מחזיקה בנתח של 2% משוק השרתים, ולטענת החוקרים הדבר נובע מכך שהפתרונות של AMD עדיין מתבססים על שקע אחד (1-Socket), מה שמגביל את פוטנציאל ההתרחבות של מול אינטל.

הפיתרון החדש של AMD, מעבד Rome, עשוי לעבור לתהליך 7 ננומטר. החברה גם צפויה להמשיך בתהליך המעבר מ-GlobalFoundries, שהודיעה לפני מספר חודשים כי לא תמשיך להשקיע בפיתוח תהליכי ייצור ב-7 ננומטר, לקבלנית הייצור הטייוונית TSMC לצורך ייצור המוצרים העתידיים ב-7 ננומטר. מעבדי Rome, המיועדים לשוק השרתים, צפויים להיכנס לייצור ברבעון הראשון של השנה ולהתחיל לצאת לשוק במחצית השנייה של השנה.

 

 

צניחת הביטקוין חתכה את הכנסות AMD ואנבידיה

הירידה החדה ב-2018 בערכם של המטבעות הדיגיטליים, ובראשם הביטקוין והאיתריום, פגעה באופן משמעותי בהכנסותיהן של חברות המוכרות מחשוב ושבבים לכריית מטבעות (Crypto-Mining). חברות כמו אנבידיה (Nvidia) ו-AMD, שמעבדיהן הגרפיים משמשים במכונות כרייה, שרק לפני כשנה, כששוק הקריפטו היה בשיאו, דיווחו על הכנסות של מאות מיליוני דולרים ממכירת ציוד לחברות כרייה, מדווחות כעת על הכנסות כמעט זניחות מתחום נישה זה.

בניגוד לעסקאות במטבעות רגילים כמו שקל או דולר, שמתבצעות באמצעות גורם מתווך כמו בנק, אשר אחראי על רישום העסקה בספרי החשבונות ועדכון המאזנים של שני הצדדים בעסקה, בעולם המטבעות הדיגיטליים אין גורם מרכזי אחד האחראי על סילוק העסקאות. למעשה, כל עסקה ועסקה עוברת תהליך של אימות ואישור וירטואליים על ידי רשת מבוזרת של משתמשים, הרותמים את מחשביהם לצורך ביצוע פעולת עיבוד הנתונים וההצפנה, הכרוכים בפיתרון משוואות מתמטיות מורכבות. לאחר אישורה על ידי הרשת, מצטרפת העסקה החדשה מצטרפת לשרשרת הבלוקצ'יין של המטבע, והמשתמש שסייע לבצע את פעולת העיבוד זוכה בתמורה לתגמול מסוים במטבע דיגיטלי. כך למעשה נוצרים מטבעות חדשים הנכנסים לתוך המחזור.

ככל שהיקף העסקאות במטבע דיגיטלי מסוים גדול יותר, כך יש צורך בעוצמת מחשוב גדולה יותר כדי לתחזק את זרם העסקאות. אם בתחילת דרכו של שוק הקריפטו, ניתן היה לבצע כריית מטבעות אפילו באמצעות מחשב אישי רגיל, כיום יש צורך בכוחות עיבוד עצומים המחייבים חומרה ותוכנה ייעודיים ויקרים והעיבוד כרוך בצריכה גבוהה מאוד של חשמל, שגם כן מהווה מרכיב משמעותי בעלויות של כריית המטבעות. על כן, כיום, כריית המטבעות מתבצעת בעיקר על ידי חברות כרייה ופחות על ידי משתמשים פרטיים.

שנת הקריסה של הביטקוין

כריית מטבעות היא בסופו של דבר פעולה הנגזרת משיקולים צרים של תשואה מול עלות. ככל שערכו של המטבע הדיגיטלי גבוה יותר, כך התמריץ להשקיע במכונות כרייה גבוה יותר. שנת 2017 היתה שנת שיא בשוק מטבעות הקריפטו, הביטקוין, שהחל את 2017 במחיר של כ-1,000 דולר למטבע, סיים את השנה עם עלייה מטאורית עד לרמה של כמעט 20,000 דולר לביטקוין בדצמבר 2017. גם יתר המטבעות הדיגיטליים המובילים, כמו האיתריום, לייטקוין ומונרו, נסקו בעשרות אחוזים.

ואולם, 2018 סימנה מפנה שלילי בשוק הקריפטו. הביטקוין איבד כמעט 80% מערכו והוא נסחר כיום במחיר של כ-4,100 דולר בלבד. למרות הירידה בערכו של המטבע, ה-Hash Rate של הביטקוין, כלומר כוח המחשוב הנדרש כדי לבצע פעולת קידוד ברשת הביטקוין, רק עלה ב-2018, משמע חברות הכרייה צריכות להשקיע יותר משאבים ומקבלות בתמורה מטבעות דיגיטליים שערכם נמוך הרבה יותר.

כריית מטבעות כבר אינה משתלמת

על פי מחקר של חברת Diar, היקף פעילות כריית מטבע הביטקוין דווקא הגיע לשיא. חברות הכרייה כרו כ-54,000 מטבעות ביטקוין חדשים בחודש. בסך הכול, הכנסותיהן של חברות הכרייה בתקופה זו הסתכמה ב-4.7 מיליארד דולר, כ-1.4 מיליארד דולר יותר מכלל ההכנסות בכל שנת 2017. עם זאת, על פי המחקר, שולי הרווח של חברות הכרייה הצטמקו ב-2018 כמעט לאפס בשל התייקרות תעריפי החשמל, העליית בכוחות העיבוד (Hash Rate) והשחיקה הדרמטית בערך הביטקוין. בחודש ספטמבר, לראשונה מאז ייסודו של המטבע, כריית ביטקוין הפכה להיות בלתי משתלמת כלכלית על פי תעריפי החשמל הקמעונאיים. במצב העניינים הנוכחי, עולם הכרייה נותר פתוח אך ורק לחברות כרייה גדולות הפועלות במדינות כמו סין, שמציעות תעריפי חשמל נמוכים ותמריצים לחברות כרייה.

מקור: Diar

AMD ואנבידיה "נתקעו" עם עודפי מלאי

התהפכות משוואת הכרייה באה לידי ביטוי כעת גם בביקוש לציוד ומחשוב עבור מכונות כרייה, בעיקר בקרב מיזמי כרייה קטנים ומשתמשים פרטיים. כבר לאחר פרסום התוצאות הכספיות לרבעון השני של 2018 התריעו באנבידיה מפני השלכות ההרעה בשוק הקריפטו. סמנכ"ל הכספים של החברה אמר למשקיעים, "צפינו אמנם בעבר כי ההכנסות מתחום כריית המטבעות יהיה משמעותיים השנה, אך כעת אנחנו צופים כי התרומה של התחום הזה מעתה ואילך תהיה זניחה."

למרות שכבר זיהו את שינוי המגמה, נראה כי באנבידיה קיוו למפנה חיובי בשוק המטבעות התנודתי  ולא נערכו בהתאם. החברה הציגה הכנסות של 3.18 מיליארד דולר, מעט מתחת לתחזיות האנליסטים. אך מה שהדליק אצל המשקיעים נורה אדומה וגרם לצניחה בערך המנייה, היתה התחזית השלילית עבור הרבעון הבא. אנבידיה צופה הכנסות של 2.65-2.75 מיליארד דולר ברבעון הרביעי, וזאת בעוד תחזיות האנליסטים היו להכנסות של 3.4 מיליארד דולר.

באנבידיה ציינו כי אחת הסיבות לתחזית הנמוכה היא עודפים במלאי מעבדי פסקל (Pascal) של החברה, המשמשים בין היתר לכריית מטבעות. בשיחת הוועידה עם המשקיעים לאחר פרסום הדו"ח הודה מנכ"ל החברה ג'ן סאן-הואנג כי היקפי העודפים שנוצרו בשרשרת ההפצה, שנוצרו כתוצאה מירידה במכירת מעבדי פסקל לתחום כרייה המטבעות, הפתיעו את החברה. "הופתענו מכך כמו כולם. ה'האנג-הובר' בשוק הקריפטו נמשך יותר מכפי שציפינו." כעת, צפויה אנבידיה להוריד את מחיריהם של מעבדי פסקל במטרה לשחרר מעט את הפקק.

תוצאותיה הכספיות של AMD, מתחרתה העיקרית של אנבידיה בשוק הקריפטו, הציגו תמונה דומה. החברה דיווחה על הכנסות נמוכות מהמצופה של 1.65 מיליארד דולר, וציינו כי אחת הסיבות לכך היתה ירידה בהיקף המשלוחים וירידה במחירים של מעבדים גרפיים לתחום כריית המטבעות.

לאור התנודתיות של שוק הקריפטו וההערכות של חלק מהאנליסטים כי לא מדובר בנסיגה זמנית אלא בסממנים של התפוצצות בועת הקריפטו, קשה להעריך האם נראה שוב עלייה בביקושים לציוד למכונות כרייה. בחברת המחקר Jon Peddie Reserach טוענים כי מדובר בדעיכתו של השוק. "ההשפעה של עולם כריית המטבעות על מכירות מעבדים גרפיים שולחניים, התפוגגה, מה שהותיר את AMD ואנבידיה עם עודפי מלאי גדולים וירידה בהיקף המשלוחים."