אפל רוכשת את רוב חטיבת המודמים של אינטל

חברת אפל (Apple) חתמה על הסכם לרכישת רוב חטיבת המודמים לטלפונים של חברת אינטל (Intel), תמורת סכום הנאמד בכ-1 מיליארד דולר. העיסקה אמורה להסתיים ברבעון האחרון של 2019, ועם השלמה יצטרפו לאפל כ-2,200 עובדי החטיבה. בנוסף, אפל תקבל גם את כל הקניין הרוחני של אינטל בתחום המודמים לסמארטפונים. העיסקה מאפשרת לאינטל להמשיך לפתח מודמים ליישומים שאינם קשורים לסמארטפונים, כמו מחשבים אישיים, אבזרי IoT, ומכוניות אוטונומיות.

מנכ"ל אינטל, בוב סוואן, אמר שהעיסקה תאפשר לחברה להתמקד בפיתוח טכנולוגיות לתשתיות הדור החמישי (5G), ולשמור חלק מהקניין הרוחני הקריטי וטכנולוגיות מודמים שפותחו באינטל. סגן נשיא אפל לטכנולוגיות חומרה, ג'וני סרוג'י, אמר שהצירוף של צוות מהנדסי אינטל אל החברה יאפשר לה לפתח מוצרים חדשי שיבדלו אותה מהמתחרים.

העיסקה מגיעה כשלושה חודשים לאחר הכרזתה הדרמטית של אינטל מחודש אפריל השנה, שלפיה היא יוצאת מתחום המודמים למכשירי סמארטפון מהדור החמישי ומבצעת הערכה של כל פעולותיה בתחומי המודמים למחשבים אישיים, אבזרי IoT ומוצרי רשת אחרים. בוב סוואן הסביר שהחברה מאמינה בהזדמנויות שיש לה בתהליך המעבר המואץ של הרשתות אל הענן (‘Cloudification’) כחלק ממהפיכת הדור החמישי, "אולם ברור לנו שאין ריווחיות בתחום המודמים של מכשירי סמארטפון".

תוכנית ההתנתקות מקואלקום

ככל הנראה, העיסקה מבטאת את החלטתה של אפל להתנתק מהתלות בקואלקום בתחום המודמים. כזכור, בשנתיים האחרונות ניהלו שתי החברות מאבק משפטי מר שבו אפל טענה שקואלקום דורשת ממנה תמלוגי יתר עבור השימוש בטכנולוגיה שלה. במהלך המאבק הזה, הגדילה אפל את היקף השימוש במודמים של אינטל למכשירי הסמארטפון שלה.

בחודש אפריל השנה הסתיים המאבק המשפטי בפשרה שלפיה אפל התחייבה לשלם לקואלקום סכום כסף שהיקפו לא נמסר, ובמקביל חתמו שתי החברות על הסכם רישוי טכנולוגיות ל-6 שנים. נראה היה שאפל ויתרה על כל טענותיה כדי לקבל מקואלקום מודמים דור חמש. אולם העיסקה עם אינטל משנה את התמונה, ומבהירה שאפל שואפת להשיג עצמאות בתחום המודמים.

האם סיוה תרוויח או תפסיד?

למאבקי המודמים הסלולריים היו השלכות מרחיקות לכת על חברת סיוה (CEVA) הישראלית. סיוה מספקת את מעבדי ה-DSP עבור המודמים הסלולריים של אינטל (במתכונת של קניין רוחני), ולכן היתה אחת מהחברות שנהנו מהסכסוך בן השנתיים בין אפל וקואלקום. המחשה למשקלה של אינטל ניתן היה לראות ביום שבו הודיע סוואן על כוונתה של אינטל לצאת משוק המודמים לסמארטפונים: מניית סיוה בנסד"ק התמוטטה ב-13.6%.

המנייה נשארה במצבה הירוד זמן רב, ורק אתמול בערב, עם פרסום ההודעה הדרמטית של אפל ואינטל, היא התאוששה ועלתה מייד בכ-14% לערכים שקדמו לחודש אפריל. כעת היא נסחרת במחיר של כמעט 29 דולרים, המעניק לה שווי שוק של כ-637.3 מיליון דולר. בשלב הראשון לפחות, העיסקה מבטיחה שאפל תצמצם את מספר המודמים שהיא מזמינה מקואלקום, ועל-ידי כך יגדל משקלה של סיוה במודמים של אפל. השאלה הגדולה היא, האם בעתיד אפל תחליט להיות עצמאית גם ברמת ה-DSP של המודם.

מניית סיוה בנסד"ק מגיבה לעיסקת אינטל-אפל
מניית סיוה בנסד"ק מגיבה לעיסקת אינטל-אפל

חוק מור הפך לחוק ראג'ה קודורי

חברת אינטל חשפה טכנולוגיית מארזים חדשה, אשר תביא אל תעשיית השבבים יכולת ייצור שבבים תלת-מימדיים אמיתיים. במהלך ארוע Architecture Day של החברה שהתקיים אתמול בקליפורניה, הציג הארכיטקט הראשי של החברה, ראג'ה קודורי, את טכנולוגיית Foveros, שהיא גישה חדשה לביצוע אריזה תלת-מימדית של רכיבים. מדובר במארז חדש (3D packaging) שבו פרוסות הסיליקון מונחות לא רק אחת לצד השנייה כמו במארזי 2D (או בשמם הנוסף, 2.5D), אלא ממש אחת מעל השנייה.

כיום רוב השבבים הגדולים בנויים בטכנולוגיית 2D כאשר פרוסות הסיליקון מונחות על-גבי פיסת סיליקון פאסיבית הכוללת מחברים שונים, או על-גבי מערך של רכיבי זיכרון. המארז החדש ייאפשר להניח שבבים לוגיים על-גבי שבבים לוגיים. על-ידי כך ניתן יהיה "לשבור" את השבב ליחידות לוגיות קטנות יותר, שקיבלו את הכינוי chiplets (שבבונים), כל אחת מהן מיוצרת בטכנולוגיה האופטימלית עבורה, והו מורכבות ביחד בתוך מארז יחיד בעל גורם צורה חדש ויעיל בהרבה מהקיים כיום.

כך למשל, רכיבי זיכרון, רכיבי עיבוד, מעבדי תמונות או או מעגלים אנלוגיים, הם בעלי ביצועים אפטימליים בשיטות ייצור שונות. החברה העריכה שכבר במחצית השנייה של 2019 היא תוציא לשוק שבבים ראשונים המיוצרים בטכנולוגיית Foveros, שבהם יהיו שבבונים המיוצרים בגיאומטריה של 10 ננומטר אשר יונחו על-גבי פרוסת סיליקון רחבה, הכוללת מעגלים המיוצרים מטרנזיסטורי FinFET Low power בגיאומטריה של 22 ננומטר (22FFL), הנחשבים לחסכוניים מאוד באנרגיה.

מהו חוק מור החדש?

חוק מור, הקובע שבכל 18 חודשים יוכפל מספר הטרנזיסטורים בשבב, נקרא על שמו של גורדון מור, אחד ממייסדי אינטל. החוק הזה שימש בסיס להתפתחות תעשיית השבבים בחמישים השנים האחרונות, אולם למרות שבשנתיים האחרונות חלה האטה גדולה מאוד בקצב המיזעור, אינטל מסרבת להיפרד מהמותג.

על הרקע הזה ניתן להבין מדוע החליט קודורי לספק הגדרה חדשה של החוק. בפגישה עם עיתונאים שהתקיימה אתמול במסגרת ה-Architecture Day, הוא סיפק פירוש חדש לחוק הישן: "בדורות הקודמים שימש חוק מור כנתיב המרכזי לפתרון בעיות מחשוב. אולם המשמעות של חוק מור היא רחבה יותר: השילוב של מערכי טרנזיסטורים, שיפור הארכיטקטורה, התקדמות בחיבור ההדדי בין הרכיבים במעבד, יחידות זיכרון מהירות יותר ושיפורי תוכנה – יקדמו כיום את עולם המחשוב".

למעשה הוא הפך את חוק מור לחוק ראג'ה, המעביר את מנוע הצמיחה של תעשיית השבבים מסוגיית גודל הטרנזיסטור אל סוגיית האינטגרציה והארכיטקטורה. לדבריו, לאינטל יש מספר רעיונות כיצד לשמר את המהות של חוק מור, גם במציאות החדשה: "אנחנו מסוגלים להמשיך ולטייב את התהליך והמוצרים בכל טכנולוגיית ייצור, כך שתספק ביצועים בעלי משמעות הודות לחידושים בתכנון ובייצור. אנחנו מאמינים שגם בעשור הבא נוכל לשפר את העוצמה והביצועים ולהוריד את העלויות".

מעבדי 10 ננומטר ב-2019, ומעבד גרפי ייעודי ב-2020

קודורי תיאר שורה של אפיקי פיתוח שבהם תתמקד אינטל בשנים הבאות, בהם: ארכיטקטורה חדשה, שיפור במארזי השבבים, שיפור בתחום הזיכרונות, חדשנות בתחום המעבדים הגרפיים וסדרה של שיפורים בתחומי התוכנה. הוא הציג מיקרו-ארכיטקטורה חדשה בשם Sunny Cove שתוביל את הדורות הבאים של מעבדי CPU למחשבי PC ושרתים. המעבד הראשון קיבל את שם הקוד Ice Lake ויהיה המעבד הראשון של אינטל בגיאומטריה של 10 ננומטר. בין השאר, כוללת Sunny Cove סדרה של מאיצים ייעודיים, כמו למשל מאיצי בינה מלאכותית והצפנה.

אינטל חשפה בארוע גם שיפורים במודולי הגרפיקה בתוך המעבדים, ומסרה שלפי הבדיקות שלה, ביצועי הדור החדש (Gen11) כפולים מביצועי הדור הקודם (Gen9). הוא צפוי לצאת לשוק במעבדי 10 ננומטר בתחילת 2019. אלא שהבשורה האמיתית היתה בהכרזה שהחברה מתכננת להוציא מעבד גרפי ייעודי ונפרד משל עצמה בשנת 2020.

ומה בקשר לחוק מור הקלאסי? קודורי העריך שמערכות המבוססות על מעבדי 10 ננומטר יהיו זמינות בשוק בתקופת החגים של 2019, ושהחברה התגברה על בעיות רבות ומצפה לייצר רכיבים בגיאומטריה של 7 ננומטר. אם כי הוא לא נתן מסגרת זמנים מתי להערכתו תגיע טכנולוגיית 7 ננומטר של אינטל אל השוק.

מחסור במעבדי אינטל עשוי לפגוע במכירות מחשבים וזכרונות

בתמונה למעלה: מחשב נייד המצוייד במעבד Intel® Core i9. צילום: אינטל

המחסור במעבדי CPU של אינטל (Intel) צפוי לפגוע במכירות של מחשבים ניידים ואולי אפילו לדחוף לירידה במחירי הזכרונות. כך מעריכה חברת המחקר TrendForce בדו"ח חדש על שוק הזכרונות. החברה מסרה שבמקור תכננה אינטל להתחיל כבר ברבעון השלישי השנה בייצור המוני של מעבדים מפלטפורמת Whiskey Lake החדשה, לקראת עונת השיא של מחשבים ניידים. אלא שיצרני המחשבים הניידים דיווחו לה שהם נתקלים במחסור במעבדים, אשר פוגעים בתוכניות הייצור והאספקה של מחשבים במחצית השנייה של 2018. "לכן אנחנו מעריכים שהיקף המסירות של מחשבים ניידים יירד השנה ב-0.2% בהשוואה לשנה הקודמת, כאשר המחסור במעבדים צפוי להשפיע על שוק הזכרונות כולו".

עדיין לא ברור לגמרי מדוע יש מחסור במעבדים מתוצרת אינטל, מכיוון שהמחסור מורגש גם במעבדים המיוצרים בתהליכי 14 ננומטר בפלטפורמת Coffee Lake, שהייצור ההמוני שלהם החל לפני כחצי שנה והם נחשבים לאחד מהפתרונות הנפוצים בשוק המחשבים המרכזי. להערכת החברה, שפער האספקה של מעבדי CPU צמח מ-5% בחודש אוגוסט ל-5%-10% בחודש ספטמבר. "קיימת אפשרות שהפער יהיה גדול מ-10% ברבעון האחרון של השנה, ויימשך ככל הנראה עד למחצית הראשונה של 2019".

לדבר הזה תהיה השפעה על מחירי הזכרונות, הנמצאים כיום ברמת שיא לאחר תשעה רבעונים רצופית של עליות מחירים. לאחרונה העריכה DRAMeXchange, שהיא מחלקת הזכרונות של TrendForce, שהמחירים צפויים לרדת בכ-2% ברבעון האחרון של 2018 מכיוון שהשוק מתחיל להתקרב למצב של אספקת-יתר, אולם כעת תיתכן ירידה גדולה יותר במחיר, מכיוון שהמחסור במעבדים מצמצם את הדרישה לזכרונות DRAM המותקנים במחשבים. במקביל, התופעה צפויה להשפיע גם על שוק ה-NAND Flash, מכיוון שהירידה במכירות מחשבים יביאו לירידה בייצור של כונני SSD עבור המחשבים. 

שוק השרתים מתנהג בצורה שונה: בשוק הזה מתנהל כיום מעבר מהשימוש בפלטפורמת המעבדים Grantley של אינטל לפלטפורמת Purley של החברה. חברת המחקר מסרה שמהבדיקה שלה עולה שרק חלק קטן מאוד מהיצרנים מתמודדים עם התארכות זמני האספקה של מעבדי Purley. החברה מתכננת לעקוב מקרוב אחר המצב בשוק השרתים, מכיוון שהשפעתם על המכירות של רכיבי NAND Flash ו-DRAM גדולה בהרבה מזו של שוק המחשבים הניידים.

מאינטל נמסר בתגובה: "אנו עומדים בלוח הזמנים לאספקת הדור החדש של מעבדי אינטל Core U – סדרת מעבדים למחשבים ניידים המתוכננים לקישוריות מהירה, ומתואמים ללוח הזמנים של יצרניות הציוד המקורי (OEM) בסתיו הקרוב. אנו ממשיכים לתעדף את הייצור של מעבדי Xeon ו- Core במקביל להמשך העבודה שלנו כדי לעמוד בביקוש הגדול של הלקוחות למוצרי אינטל."

אינטל ישראל שילבה עיבוד קולי בתוך המעבדים

אינטל השיקה בתערוכת IFA השבוע בברלין שתי סדרות חדשות של מעבדים מהדור השמיני שפותחו בהובלת מרכז הפיתוח של החברה בחיפה. המעבדים החדשים, מסדרה U – Whiskey Lake ומסדרה Y -Amber Lake, יאפשרו חיבור Wi-Fi מהיר במיוחד למחשבים ניידים דקיקים ומחשבי 2 ב-1. חברת אינטל מסרה שמחשבים המצויידים במעבדי סדרה U כוללים לראשונה חיבור Gigabit Wi-Fi המיושם באמצעות כרטיסי הרשת Intel Wireless AC. המעבדים החדשים כוללים עד ארבע ליבות ושמונה תהליכונים (threads). הם מציעים חיי סוללה של עד 19 שעות בתצורה אופטימלית. גם מעבדי סדרה Y יספקו חיבור Gigabit Wi-Fi, באמצעות מודמי Gigabit LTE של אינטל. הם יותקנו במחשבים בעובי של 7 מילימטר ובמשקל של פחות מ-450 גרם.

"המהנדסים שלנו עבדו בשיתוף פעולה קרוב עם התעשייה בכדי להבטיח שכל הרכיבים החשובים במערכת יתנהגו כהלכה", הסביר  סגן נשיא אינטל העולמית, רן סנדרוביץ', סיפר שהמחשבים החדשים יעברו במבהירות בין מצבי צריכת חשמל נמוכה לבין פעולה רגילה. ניתן יהיה "להעיר" את המחשב בפקודה קולית ולבצע פעולות קוליות נוספות "כדי להגדיל את התפוקה תוך כדי תנועה". אינטל הוסיפה למעבדים החדשים את פלטפורמת Audio DSP, התומכת בשירותים קוליים רבים כגון אלקסה וקורטנה.

התוצאות של אינטל דווקא היו טובות, אז מה בעצם הבעיה?

על הארגון מחדש באינטל אפשר לומר שהוא נעשה מעט מדי ומאוחר מדי. הבעיה של אינטל אינה בטכנולוגיה או בכשלון הכניסה לשוק המובייל – אלא במודל העסקי המיושן

INTEL-GALILEO

מאת: רוני ליפשיץ, עורך Techtime

ההכרזה של אינטל (Intel) משבוע שעבר על שינויים ארגוניים רחבי היקף הכרוכים בקיצוץ של 11% מכוח האדם של החברה (כ-12,000 עובדים) משכו את כל תשומת הלב והסיטו את הדגש מהדו"חות הכספיים של החברה, שפורסמו באותו היום. התחושה היתה של אווירת יום הדין, או כפי שההכרזה הוגדרה באחד מהעיתונים הישראלים, "הפצצה של אינטל".

הבעיה היא שהדו"ח הרבעוני של אינטל דווקא נראה לא רע. אינטל דיווחה על הכנסות בהיקף של 13.7 מיליארד דולר ברבעון הראשון של 2016, בהשוואה ל-12.8 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2015. הרווח הנקי הסתכם ב-2 מיליארד דולר, בדיוק כמו ברבעון המקביל אשתקד. נתון מטעה נוסף היה השוואת התוצאות של הרבעון הראשון 2016 עם הרבעון האחרון 2015. אינטל דיווחה על ירידה של 8% במכירות בין שני הרבעונים הללו, אלא שגם ברבעוני 2014/2015 חלה ירידה, ואפילו גדולה יותר של 13%, ובמעבר בין 2013 ו-2014 חלה ירידה של 8%. כלומר מדובר בתופעה עונתית.

שוק המובייל אינו כל-כך זוהר

גם כאשר בודקים את המכירות לפי תחומים, התשובה לשאלה מדוע אינטל הכריזה על ארגון מחדש אינה ברורה מאליה: מכירות חטיבת המחשבים האישיים עלו ב-2% ל-7.5 מיליארד דולר. מכירות קבוצת הדטה סנטר עלו ב-9% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. ההנחה בשוק היתה שהבעיה נעוצה בכך שאינטל פיספסה את מהפיכת המובייל, מכיוון שיש שפע של נתונים המצביעים על דעיכת תחום ה-PC והעלייה במכירות של סמארטפונים וטאבלטים.

חברת Gartner, למשל, העריכה לאחרונה שהיקף משלוחי ה-PC ברבעון הראשון של 2016 צנח ב-9.6% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכם בכ-64.8 מיליון יחידות בלבד. זהו הרבעון השישי ברציפות שבו נרשמת ירידה במשלוחי ה-PC. ומהצד השני, חברת IC Insights העריכה לפני כשבועיים שהמכירות של מעבדי יישומים לסמארטפונים יצמחו ב-10% ב-2016, ואילו המכירות של מעבדי שרתים ומחשבים אישיים יצמחו ב-2% בלבד.

אם שוק המובייל הוא המפתח לבעיה של אינטל, אז מדוע חברת המובייל האולטימטיבית, קואלקום, דיווחה על ירידה של 19% במכירות ברבעון הראשון של 2016? גם חברת המחקר IDC לא מתפעלת משוק המובייל. להערכתה, השוק יציג השנה האטה בקצב הצמיחה, ויגדל בשיעור של 5.7% בלבד בהשוואה ל-10.4% בשנת 2015. כלומר גם אם אינטל הייתה הופכת לחברת מובייל מובילה, התמונה היתה משתפרת רק במעט.

הרמז של הבורסה

מהי אם כן הבעיה של אינטל? רמז לכך ניתן לראות בהערכות השווי של מספר חברות הניצבות לצידה כחברות מובילות בשוק השבבים העולמי. סמסונג אלקטרוניקס נסחרת לפי שווי שוק של 138 מיליארד דולר, חברת TSMC הטאיוואנית נסחרת לפי שווי שוק של 125 מיליארד דולר, וחברת קואלקום נסחרת לפי שווי של כ-79 מיליארד דולר. כל אחת מהחברות האלה מציגות יחס מספר עובדים/שווי שוק טוב בהרבה מאשר אינטל.

ללא מיקרוסופט, אינטל צריכה לייצר בעצמה את "כוכב התוכנה"
ללא מיקרוסופט, אינטל צריכה לייצר בעצמה את "כוכב התוכנה"

הנקודה המעניינת היא שמדובר במודלים עיסקיים שונים בתכלית אחד מהשני: אינטל מתמקדת בפיתוח, ייצור ושיווק מעבדים המבוססים על ארכיטקטורה קניינית משל עצמה. סמסונג היא חברת מערכות המייצרת גם שבבים אולם משתמשת בהם לצורך פיתוח מערכות שלמות ללקוח הסופי, כמו סמארטפונים, טאבלטים, טלוויזיות ועוד. חברת TSMC היא קבלנית ייצור שבבים: היא מייצרת לפי הזמנה שבבים של חברות אחרות ומתמחה בפיתוח תהליכי ייצור יעילים אמינים וזולים. קואלקום היא חברת פאבלס (Fabless). אין לה מפעל ייצור, היא מתכננת שבבים ומייצרת אותם במקומות אחרים (היא אחת מהלקוחות הגדולים של TSMC).

מנגד, אפל נסחרת לפי שווי שוק של 586 מיליארד דולר, מיקרוסופט נסחרת לפי שווי שוק 378 מיליארד דולר, וגוגל נסחרת לפי שווי של 474 מיליארד דולר. אנחנו רואים פער הולך וגדל בין יצרניות השבבים המתמחות, לבין חברות המספקות פתרון כולל, המקיף את תשתיות החומרה הטכנולוגית ואת סביבת התוכנה הדרושה לפיתוח ולשימוש במערכות.

למעשה, אינטל היא החברה היחידה בצמרת המחזיקה עדיין במודל הקלאסי של יצרנית שבבים המבצעת את כל הפעילויות בצורה אנכית ומתמקדת בטכנולוגיה עצמית בלבד. מהבחינה הזו, ההגדרה "דינוזאור" מתארת אותה יפה מאוד, שכן כל שאר החברות במודל הזה נקלעו לקשיים בשנתיים האחרונות, שבעקבותיהם בוצעו במהלך 2015 עיסקות מיזוג ורכישה של חברות שבבים בהיקף של יותר מ-117 מיליארד דולר (פי 5 מאשר ב-2014).

צומת קבלת החלטות מבלבל

עכשיו הגיע תורה של אינטל לשכלל את המודל העיסקי שלה, בעולם שבו שוק הסמיקונדקטורס תקוע סביב ה-340 מיליארד דולר בשנה ונראה כמסרב לצמוח עקב הקושי במעבר לטכנולוגיות חדשות. אינטל לא מסרה מה הם יעדי ואופני האירגון מחדש, מלבד האמירה הכללית שמטרתו להאיץ את יציאתה משוק ה-PC כשוק המרכזי שלה, ולבנות פרופיל חדש של חברה המספקת תשתיות לענן ולמיליארדי האבזרים המקושרים אליו.

כדי לעשות זאת היא צריכה להתאים את עצמה לשוק המודרני במספר דרכים, כאשר האתגר הראשון הוא למצוא פתרון לבעיית מיקרוסופט. מעמדה כמנהיגת מעבדי המחשבים צמח על בסיס שיתוף פעולה עם מיקרוסופט: אינטל סיפקה את השבבים, ומיקרוסופט דאגה לאטמוספירת תוכנה התומכת בשבבים שלה.

כיום אינטל צריכה לבנות את "כוכב התוכנה" שלה בכוחות עצמה – והדבר הוא בלתי אפשרי – בלא חבירה אסטרטגית אל יצרניות תוכנה קיימות – או גיבוש אסטרטגיית קוד פתוח קיצונית ביותר. עד כדי כך קיצונית, שאפילו הארכיטקטורה שלה צריכה להיות זמינה במתכונת של IP בקוד פתוח. ולא רק זמינה – אינטל צריכה לדחוף אותה בכוח אל השוק, לפתות את קהילת התוכנה והמפתחים, לייצר שיתופי פעולה עם קבלניות ייצור כמו TSMC למשל, כדי שיהיה להם אינטרס לפתח תהליכי ייצור המותאמים לפלטפורמה שלה.

העולם החדש מבוסס על תכנות במקום ייצור
העולם החדש מבוסס על תכנות במקום ייצור

כמובן שהיא צריכה להמשיך ולהיצמד אל הענן – זהו תחום שבו היא חזקה ביותר, והוא נמצא בצמיחה מתמדת. צריך לזכור שמאחורי כל אפליקציה בנייד יש שרת בענן – וברוב המקרים זהו שרת מבוסס אינטל. אלא שהמעבד הוא רק מרכיב אחד בענן – ואם אינטל לא תיהפך לחברת מערכות בתחום הענן – סופם של המעבדים שלה שהם יאבדו את השוק לשרתים המבוססים על מעבדים של חברות זולות ויעילות בהרבה (למשל חברות פאבלס המקבלות שירותי ייצור זולים).

תרבות ארגונית חדשה

אפילו אינטל עצמה צריכה ליהפך לחברת פאבלס חלקית. מדוע לייצר במפעלים שלה מעבדים ורכיבי SoC שניתן לייצר בצורה זולה יותר אצל קבלניות ייצור מתמחות? אחת מהמגמות המרכזיות כיום בתעשייה היא המעבר לפתרונות כמעט מלאים: מערכות על גבי כרטיס הנמכרות במחיר אטרקטיבי וחוסכות את הצורך בפיתוח כרטיסים ומאפשרות ליצרניות המערכות להתמקד במוצר הסופי. אומנם אינטל כבר נמצאת בתחום הזה, אבל חברה כמו אינטל לא צריכה להשתלב במגמה של כרטיסי מחשוב – היא צריכה להוביל אותה. ובעיקר, היא צריכה לספק פתרונות תוכנה מרמת השבב ועד רמת הענן.

יכול להיות שהשינויים האלה דורשים פיצול של אינטל לחברות נפרדות, ולא רק צמצום במספר העובדים והגדרה מחדש של יעדים טכנולוגיים, כי הם דורשים שינוי עמוק בתרבות הארגונית. אינטל צריכה להיות חברה שיודעת לדבר עם עשרות ואלפי חברות קטנות, ולא עם כמה עשרות חברות גדולות. אלה הפנים החדשות של תעשיית האלקטרוניקה ואינטל צריכה לפתח ממשק שיודע לדבר אתה בדרך הזו.

תעשיית השבבים מתארגנת בשנים האחרונות במתכונת חדשה: חברות סופר-מרקט המספקות את כל סוגי הרכיבים, חברות קטנות בעלות התמחות נישתית, וחברות המספקות פתרונות מלאים – מרמת השבב עד רמת המערכת הסופית.

ככל הנראה הבעיה של אינטל נעוצה בעובדה שהיא לא נמנית עם אף אחת מהקטגוריות האלה: היא פועלת במתכונת ישנה של חברה אנכית המתמחה במוצר מוגבל. המודל שלה התאים לאמצע המאה ה-20, ולא לאמצע המאה ה-21. כלומר הקושי של אינטל לא נעוץ בטכנולוגיה מסויימת או במעמדה בשוק המובייל – אלא במודל העסקי המיושן שלה.