מחשבים

קומפיולאב מזהירה מירידה של כ-60% בהזמנות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מודולי ה-IoT התעשייתיים החדשים של חברת קומפיולאב

חברת קומפיולאב (Compulab) מיוקנעם הזהירה את המשקיעים מירידה חדה בצבר ההזמנות, אשר תאלץ אותה לבצע ככל הנראה צמצום בהיקף הייצור ובכוח האדם. בתגובה להודעה התמוטטה מניית החברה בבורסה בתל אביב בכ-31% והיא נסחרת לפי שווי חברה של כ-133 מיליון שקל. בסוף השבוע החברה הודיעה שקצב קבלת ההזמנות ירד בשנה האחרונה לכ-1.3 מיליון דולר בלבד בחודש, בהשוואה לקצב של כ-3 מיליון דולר בחודש בשנת 2022.

"צבר ההזמנות הקיים של החברה מצטמצם בהדרגה וצפוי למצות את עצמו בחודשים הקרובים. לא ידוע לחברה האם מדובר במצב זמני הנובע מהזמנות-יתר בשנים קודמות. ככל שהמצב האמור יתמשך, החברה צופה שתיאלץ להתאים את היקף כוח האדם שלה וקצב הייצור". באוגוסט 2023 החברה הזהירה מירידה בצבר ההזמנות, אולם זו היתה ירידה שאיפיינה את היציאה ממשבר הרכיבים של מגיפת הקורונה. "הלקוחות מעדיפים להצטייד בהתאם לצרכים המיידים – ולא לבצע הזמנות ארוכות טווח".

הצמיחה נבלמה

ככל הנראה כעת מדובר במשהו חדש ובעל השפעה עמוקה יותר, שהחברה לא מספקות לו הסבר: בסוף מרץ 2023 הסתכם צבר ההזמנות של החברה בכ-29.9 מיליון דולר. בסוף מרץ 2024 הוא ירד לכ-8.3 מיליון דולר בלבד. חברת קומפיולאב מפתחת ומייצרת כרטיסי מחשב (Computer on Module) המיועדים למערכות משובצות ומבוססים על ארכיטקטורת ARM, ומחשבים זעירים קומפקטיים ומוקשחים מבוססי x86 של אינטל (MiniPC), אשר כוללים טכנולוגיית קירור עצמית מבוססת "ארובות אוויר" (Buoyancy Effect) ופועלים ללא מאווררים.

בשנים האחרונות המכירות היו דווקא בתהליך צמיחה: בשנת 2023 הן הסתכמו בכ-130 מיליון שקל, בהשוואה לכ-120 מיליון שקל בשנת 2022 וכ-84 מיליון שקל בשנת 2021. בדומה לחברת ואריסייט המתחרה (בבעלות טלסיס), גם קומפיולאב מייצרת את המחשבים בעצמה, במפעל הייצור שלה ביוקנעם אשר כולל 3 קווי השמות SMT. בין לקוחותיה: סימנס, גוגל, לוקהיד מרטין, רייתאון, פיליפס, Future Electronics ועוד. החברה גם הגבירה את פעילותה בתחום המחשבים הזעירים ליישומי IoT. השבוע היא הכריזה על מתג IoT מבוסס מעבד NXP i.MX8M Plus עבור יישומי ניטור ובקרה תעשייתיים, אשר תומך בפלטפורמות IoT דוגמת Microsoft Azure IoT, Node-RED ו-Docker.

הייפר גלובל גיבשה תוכנית התרחבות גלובלית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: סמנכ"ל טכנולוגיות קבוצת הייפר גלובל, סער בליץ. צילום: Techtime

חברת הייפר גלובל (HIPER Global) מראש העין חתמה על הסכם לייצור ואספקת מחשבים ליישומי AI בהיקף של כ-35 מיליון דולר. זהות הלקוח נשמרת עדיין בסוד, אולם מדובר בלקוח בינלאומי גדול המספק פתרונות מחשוב. החברה העריכה שהיא תספק את המערכות עד למחצית השנייה 2023. הייפר גלובל עוסקת באיפיון, תכנון והרכבת מחשבים ייעודיים המותאמים לצורכי לקוחות OEM, המשלבים אותם במוצר. לקוחותיה כוללים חברות ביטחוניות, יצרני שבבים, יצרני ציוד רפואי, ציוד תקשורת וכדומה.

בחודש מרץ 2023 היא הופרדה מקבוצת אמת מחשוב הנמצאת בשליטת פימי, והחלה לפעול תחת השם החדש הייפר גלובל. החל ממרץ 2023 היא נסחרת בבורסה התל אביבית בתור חברה עצמאית בשליטת קרן פימי לפי שווי שוק של כ-824 מיליון שקל. כיום היא מעסיקה כ-380 עובדים ומכירותיה ב-2022 הסתכמו בכ-300 מיליון דולר. סמנכ"ל הטכנולוגיות של הקבוצה, סער בליץ, הסביר ל-Techtime: "אנחנו מייצרים מגוון גדול מאוד של פתרונות, החל ממחשבים זעירים וכלה במסדים וארונות מחשוב לחדרי שרתים. הלקוח מקבל מחשב מוגמר הכולל את כל מערכות ההפעלה ותוכנות הליבה שהוא זקוק להן".

בשנת 2022 הוכפלו מכירות החברה מחוץ לישראל והסתכמו בהיקף של כ-102 מיליון דולר. "מנוע הצמיחה המרכזי של החברה נמצא בחו"ל". לכן בנוסף למרכזי הייצור והאינטגרציה הישראלים בראש העין, בחיפה ובאשדוד, החברה מפעילה גם שלושה מרכזי פיתוח וייצור בארה"ב, בריטניה ומרכז פיתוח וייצור נוסף שהחל לפעול לפני כשנה בגרמניה. לאחרונה היא גם החלה לעבוד באופן דומה עם שותף בטאיוואן. "אנחנו מנהלים אסטרטגיית התרחבות בחו"ל ומחפשים לרכוש חברות נוספות".

מחשב למערכת הדמייה רפואית (מימין) ומחשב בקרת-ירי ימית מתוצרת הייפר גלובל. צילומים: הייפר אדג' ודרור ורשבסקי
מחשב למערכת הדמייה רפואית (מימין) ומחשב בקרת-ירי ימית מתוצרת הייפר גלובל. צילומים: הייפר אדג' ודרור ורשבסקי

יש הרבה מחשבים בשוק. מדוע הלקוחות זקוקים לכם?

"יש לנו ידע עמוק בארכיטקטורה שאין לחברות החומרה אשר מייצרות את מוצרי הליבה שלהן. אנחנו לא ממתגים את המוצרים שלנו, מכיוון שהם מרכיב במערכת של הלקוח. כך למשל, כאשר חברת סייבר מספקת מוצר כמו Firewall למשל, הרבה פעמים הוא יתבסס על מחשב שלנו שעליו מותקנים התוכנה של הלקוח והלוגו שלה. אנחנו גם מביאים אליהן מערך של עשרות שותפי חומרה אשר מספקים לנו את אבני הבניין לייצור המחשבים, ויכולים להתאים ללקוחות את הפלטפורמה המדוייקת הנדרשת לצרכיהם. להערכתי אנחנו החברה היחידה בישראל שיש לה את דרגת השותפות הגבוהה ביותר גם עם אינטל, גם עם אנבידיה וגם עם AMD. התואר מכניס אותנו לרשימת מקבלי הדוגמאות (Samples) של רכיבים חדשים לפני שהם יוצאים לשוק, ומעניק לנו את מפת הדרכים של היצרנים 5 שנים קדימה. הדבר מסייע לנו לייעץ ללקוחות שלנו כיצד ומתי להיכנס למוצר הבא שלהם".

אנבידיה למדה מאינטל כיצד לתאם את ההשקה של מספר יצרניות מחשבים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

לעתים נתין ללמוד מהשאיפות של חברה לאו דווקא באמצעות מפת הדרכים הטכנולוגית – אלא באמצעות השיטות שבהן היא מכריזה על מוצרים חדשים. חברת אינטל, למשל, שכללה שיטת השקה שבה היא מכריזה על מעבד חדש ולוח אם חדש, במקביל להכרזה על עשרות מחשבים חדשים אשר ייצאו לשוק בתאריך יעד על-ידי השותפות הטכנולוגיות שלה, ובכך היא מכוונת במכה אחת את כל השוק. כעת נראה שגם חברת אנבידיה מתחילה לאמץ את השיטה הזאת, ובכך היא גם מבהירה לשוק שהיא רואה את עצמה כמתחרה מרכזית של אינטל על הבכורה בשוק.

למרות שהיא אינה מייצרת מחשבים שולחניים כמוצר מרכזי, השבוע היא הכריזה על תחנות עבודה חדשות ממשפחת NVIDIA RTX, שרובן יהיה זמין בשוק בסתיו הקרוב. בדומה למודל של אינטל, אנבידיה לא תייצר ותמכור אותן, היא אחראית לשבבי הליבה, לחלק מהתוכנות, לתכנון הייחוס ולתיאום בין יצרניות המחשבים עצמן, שנועד לוודא השקה בו-זמנית. במקרה הזה מדובר בנבחרת יצרניות המחשבים המובילות: BOXX, HP, Dell ולנובו, אשר יוציאו לשוק סדרה של תחנות עבודה.

מדובר במחשבים חזקים מאוד להרצת תוכנות גרפיות, סימולציות, יישומי תכנון הנדסי, יישומי בינה מלאכותית וכדומה. הם מבוססות על הדור החדש של מעבדי GPU הבנויים בארכיטקטורת Ada Lovelace של אנבידיה, וכוללות מאיצי CUDA, מאיצים ייעודיים לרשתות טנסורים, זכרון DDR6 בנפח של 20GB, וחבילות התוכנה הארגוניות NVIDIA AI Enterprise ו- NVIDIA Omniverse™ Enterprise. כל תחנת עבודה מצויידת בעד ארבעה מעבדי RTX 6000 Ada GPU בעלי זכערון פנימי של 48GB כל אחד, המעניקקים להם עוצמת עיבוד של עד 5,828TFLOPS ביישומי בינה מלאכותית.

מייסד אדוונטק: "המחסור ברכיבים יסתיים בקרוב"

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מייסד ויו"ר אדוונטק, צ'ייני הו. צילום: Techtime

חברת אדוונטק (Advantech) הטאיוואנית היא ספקית מחשבים תעשייתיים ומוקשחים ומערכות משובצות תעשייתיות מהגדולות בעולם. החברה נסחרת בבורסה של טאיפה בירת טאיוואן בשווי של כ-8.2 מיליארד דולר, ובשנת 2021 הסתכמו מכירותיה בכ-2.1 מיליארד דולר. החברה הוקמה בשנת 1983 על-ידי צ'ייני הו, המשמש מאז ועד היום כיו"ר החברה. הו הגיע לביקור בישראל במסגרת תכנית החדשנות הטאיוואנית IP² LaunchPad בישראל, שהוא אחד מפעיליה. בראיון מיוחד ל-Techtime הוא שפך אור יוצא דופן על התעשייה הטכנולוגית בעידן של מגיפה ומתיחות גיאו-פוליטית גוברת.

כיצד המתיחות בין טאיוואן וסין משפיעה על הפעילות ועל האסטרטגיה של אדוונטק?

הו: "הכלכלה הסינית ב-20 השנים האחרונות צמחה בקצב גבוה מאוד והגיעה לממוצע של כ-10% צמיחה בשנה, אולם כעת היא נמצאת במגמת האטה, והשנה היא צפויה לצמוח בכ-3% בלבד. השוק הסיני מאוד חשוב עבורנו. כ-29% מהמכירות שלנו הן לסין, מחציתן לתחומי התשתיות ומחציתן לתעשיות הייצור. מלחמת הסחר עם ארה"ב פגעה מאוד בייצוא הסיני והוא נמצא בירידה. יש לזה השפעה עמוקה על תעשיות הייצור, וחלק מהעסקים חזר לארצות המוצא יפן, קוריאה וטאיוואן. למרות זאת סין היא עדיין שוק חשוב עבורנו, ובטווח הקצר המתיחות בין טאיוואן וסין עדיין לא משפיעה עלינו".

"חוק השבבים מחליש את הצבא הסיני"

"אבל יכול להיות שתהיה למתיחות השפעה ארוכת טווח: אם סין תמשיך להיות בעימות מול העולם החופשי, כמו למשל תמיכתה ברוסיה, יש לצפות לסנקציות ולהאטה נוספת בכלכלה הסינית. גם במקרה הזה ההשפעה עלינו לא תהיה מכרעת: האסטרטגיה שלנו ברורה: 50% מהייצור יישאר תמיד בטאיוואן, והשאר יהיו מבוזרים. הרעיון הוא לא לשים את כל הביצים בסל אחד. אומנם יש לנו מפעל ייצור בסין, אולם אם יוטלו סנקציות על סין נוכל להעביר את הייצור לאתרים אחרים באסיה, באירופה או בארה"ב".

כיצד אתם מושפעים מחוק השבבים (CHIPS Act) שהתקבל בארה"ב?

"לחוק השבבים יש שני מרכיבים מרכזיים: הראשון הוא תמיכה בהקמת תשתיות ייצור שבבים בארה"ב, והשני הוא סנקציות שנועדו לדכא את תעשיית השבבים הסינית. למשל, החוק אוסר למכור טכנולוגיות וציוד מתקדם לייצור שבבים ברוחב צומת של פחות מ-22 ננומטר. החוק הזה מחליש את הצבא הסיני ופוגע ביכולת שלו לרכוש שבבים מתקדמים".

צ'ייני הו (משמאל) ביחד עם מנהל מכירות ישראל באדוונטק, אילן ברקוביץ'
צ'ייני הו (משמאל) ביחד עם מנהל מכירות ישראל באדוונטק, אילן ברקוביץ'

"יצרני ציוד מתקדם שיש להם מפעלים בסין ייאלצו בגלל החוק לצאת ממנה ולהעביר את הייצור בחזרה ליפן, לטאיוואן ולארה"ב. להערכתי, למרכיב הזה בחוק תהיה השפעה גדולה מאוד על היכולת התעשייתית והצבאית של סין. אנחנו לא נושפע מהחוק הזה, מכיוון שמפעל הייצור שלנו בסין מייצר רק מוצרים בסיסייים. המחשבים המתקדמים ביותר מיוצרים בטאיוואן עצמה".

כיצד אתם מושפעים מהמשבר הגלובלי בשרשרת האספקה ומהמחסור ברכיבים?

"בעיית שרשרת האספקה אינה קריטית מכיוון שהדרישה למחשבים נמצאת כעת בירידה. בשנתיים האחרונות הייתה דרישה גדולה מאוד למחשבים בגלל מגיפת הקורונה והדבר יצר עודף ביקוש לרכיבים. אולם המגיפה מסתיימת ואני מעריך שבתוך כחצי שנה הבעיה תיעלם. בעבר רכשנו מלאי גדול של רכיבים שאנחנו עדיין מנצלים ושיספיק לנו לפחות לעוד שישה חודשים. צריך לזכור שכיום נבנים יותר מ-50 מפעלי ייצור שבבים חדשים בעולם. מתוכם כ-20 מפעלים בטאיוואן. הם יושלמו בתוך שנתיים-שלוש שנים, ואז תהיה אספקת-יתר של רכיבים. זה יהיה סיוט לתעשיית הסמיקונדקטורס".

הייתם החברה הראשונה שהכריזה על התמקדות ב-IoT. הופעת הבינה המלאכותית השפיעה על התפישה הזאת?

"התחומים הצומחים החדשים כמו בינה מלאכותית, Industry 4.0 ומערכות אוטונומיות הם טובים מאוד בשבילנו. הם זקוקים למחשבים משולבים הכוללים CPU ו-GPU, ואנחנו רואים צמיחה גדולה מאוד של מחשבים מהסוג הזה (AIoT) גם בשנים הבאות. גם המחיר של הממוצע של המערכות צומח. בינה מלאכותית היא מתנה המאיצה את העסקים שלנו".

מהו מקומה של ישראל בפעילות ובתוכניות של אדוונטק?

"השוק הישראלי חשוב מאוד. למרות שיש כאן צוות מצומצם, המכירות בישראל מהוות כ-5% מהמכירות שלנו בעולם. יש לנו כאן לקוחות גדולים מאוד, כמו למשל אורבוטק, אפלייד מטיריאלס, צ'ק פוינט ועוד. לישראל יש משקל מיוחד בתעשייה בזכות העובדה שהרבה שווקים בעולם נוצרים בעקבות רעיונות ברמת Proof of Concept שיצאו מישראל. אנחנו פתוחים לאפשרות לבצע כאן רכישה, אם כי כרגע אין חברת מטרה ספציפית".

סינופסיס ישראל תרמה 70 מחשבים לנערי ונערות נווה הדסה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת סינופסיס ישראל תרמה 70 מחשבים לבני הנוער בפנימייה של כפר הנוער החינוכי נווה הדסה, שרבים מתלמידיו בעלי רקע משפחתי-חברתי קשה. הפרוייקט החל ביוזמת יגאל בן זאב מצוות המכירות בסינופסיס, אשר צירף אליו את צפריר טנר מצוות ה-IT ואביב דננברג מצוות השיווק. סינופסיס אוספת מחשבי דל ניידים משומשים, משפצת אותם ומעבירה אותם לילדי כפר הנוער. צוות ההתנדבות של סינפוסיס מתכנן להמשיך בפעילות הזאת גם בשנים הבאות, ולתרום בכל שנה 20-30 מחשבים ניידים.

יגאל בן זאב: "ליותר מדי ילדים ובני נוער בישראל אין אפשרות לקבל מחשב, למרות שברור לנו כי מחשב הוא תעודת מעבר בסיסית לעולם הדיגיטלי. זו הסיבה שהתגייסנו לעניין. בביקורים שלנו בכפר אנו זוכים לראות את פירות ההתנדבות שלנו, תלמידים ותלמידות שהישגיהם השתפרו, חלקם כבר מתעניינים בלימודים טכנולוגיים, ובוגרים שהמחשבים שקיבלו הכשירו אותם לקריירה צבאית ואזרחית. אנחנו בסינופסיס סבורים שתעשייה עתירת משאבים צריכה לתמוך באלה שגורלם לא שפר עליהם, וכך עשינו במקרה זה".

חוקרים מהטכניון השתמשו בזיכרון המחשב לביצוע פעולות חישוב

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חוקרים מהפקולטה להנדסת חשמל פיתחו חידוש בשימוש בזיכרון המחשב לביצוע פעולות חישוביות. המחקר נעשה בהובלת פרופ' שחר קוטינסקי (בתמונה למעלה) והמסטרנט ברק הופר, בשיתוף קבוצת המחקר של פרופ' ריינר ואסר וד"ר ויקס ראנה וד"ר סטפן מנזל, ופורסם בכתב העת IEEE Transactions on Electron Devices. קוטינסקי הסביר שהמבנה הבסיסי של המחשב כמעט ולא השתנה מאז שנות ה-40. "המחשב בנוי משתי יחידות מרכזיות: המעבד המבצע חישובים, והזיכרון המאחסן את המידע.

"בשתי היחידות האלה חל בעשורים האחרים שיפור גדול, אבל התקשורת ביניהם הפכה לצוואר בקבוק המגביל את קצב החישוב של המערכת כולה, משום שהעברת המידע מהמעבד לזיכרון ובחזרה היא איטית משמעותית מהחישוב עצמו, ואף צורכת אנרגיה רבה". במסגרת מחקר שנועד למצוא פתרון לבעיית ההפרדה בין הזיכרון למעבד, מציג המאמר דרך לביצוע חישובים באמצעות יחידות הזיכרון עצמן. "הרעיון אינו חדש לגמרי, אבל מימושו הטכנולוגי מורכב עקב התכונות הפיזיקליות השונות של הרכיבים החישוביים במעבד (טרנזיסטורים) לרכיבי האחסון".

חוקרי הטכניון ביצעו הטמעה של שלושה שערים לוגיים בתוך יחידת הזיכרון, והדגימו כיצד ניתן לחבר מספרים בתוך הזיכרון. בנוסף הם מראים במאמר את היתכנותם של רכיבים לוגיים מורכבים יותר. קוטינסקי: "מזה כעשור אנחנו מפתחים תיאוריה ומדגימים בסימולציות מחשב כיצד השערים הלוגיים יבצעו חישובים לוגיים בצורה דומה לזו שבמעבד. זוהי עבודה ראשונה שמדגימה את השיטה הזו על רכיבי זיכרון שיוצרו ונמדדו במעבדה, ומעבירה את השיטה מהתאוריה אל העולם האמיתי".

לקריאת המאמר: Experimental Demonstration of Memristor-Aided Logic