התחרות הישראלית ב-embedded world: למי יש GPS יותר קטן

פורסם בתאריך מרץ 15, 2017מרץ 15, 2017 ע"י Techtime

*[המודול של OriginGPS (מימין) והמודול של Telit]

תערוכת embedded world 2017 המתקיימת השבוע בנירנברג, גרמניה, היא ארוע מיוחד, המושך אליו הרבה מאוד חברות שבבים ומפתחים, בזכות המיקוד הטכנולוגי העמוק שלה. הרבה חברות ישראליות מנצלות את ההזדמנות כדי לבצע הכרזות טכנולוגיות במהלך הארוע. אלא שרק לעתים נדירות יוצאות שתי חברות ישראליות מתחרות עם הכרזות כמעט זהות: חברת OriginGPS הכריזה על מודול הניווט הלווייני הקטן ביותר בעולם, והמתחרה (החלקית) שלה, חברת Telit, הכריזה בתערוכה על משפחת המודולים לניווט לווייני הקטנה ביותר עולם.

תחרות ללא מפסידים

מדובר באמת בשני מוצרים מעוררי התפעלות, ושניהם מתחרים על שוק דומה: נקודות IoT ואבזרים ניידים. המודול של OriginGPS מדגם ORG 4500 מיועד לעבוד גם מול רשת GPS האמריקאית ורשת לווייני GLONASS הרוסית. הוא מופיע עם אנטנה משולבת בתוכו ומותאם לעבודה מול פלטפורמת ORG 2100 של החברה, המיועדת להקל על השימוש בו במערכות IoT. המודול שייך למשפחת Spider של החברה בגודל של 4.1 על 4.1 מ"מ ובעובי של 2.1 מ"מ. הוא עוקב אחר כל הלוויינים הנמצאים בטווח הראייה שלו וכולל את כל המרכיבים הדרושים להפעלה עצמאית: אנטנה, מתנד, מסננים ומערכת בקרת הספק.

חברת Telit הכריזה בתערוכה על משפחת מודולי הניווט הלווייני SE868Kx-Ax, הכוללת גם היא אנטנה מובנית ויכולת שילוב בלא צורך ברכיבים חיצוניים נוספים. מהנתונים של טליט עולה שהם גדולים יותר, ומוךיכים במודול בגודל של 11 על 11 מ"מ וכוללים אנטנה בגודל של 9 על 9 מ"מ. הם גם מובפיעים בשתי גרסאות שונות: אחת ללווייני GPS והשנייה ללווייני GLONASS. אוקיי, אולי מישהו צריך להמציא סרגל שבודק מהו מודול הניווט הלווייני הקטן ביותר בעולם – אבל עד שהדבר ייעשה – יש לנו שתי חברות ישראליות המציגות שתיהן את מודולי הניווט שהם ככל הנראה באמת הקטנים ביותר בעולם – ואין ספק ששתיהן נהנות מהתחרות זו.

יותר מ-1,200 מציגים ב-embedded world 2017

בשעה שתערוכות מקצועיות רבות בעולם סובלות מירידה בהשתתפות של החברות הגדולות, ובקושי גובר להביא משתתפים, צומחת תערוכת embedded world המתקיימת בנירנברג, גרמניה, ורק מתחזקת. השנה למשל, הוקמו בתערוכה שנפתחה אתמול יותר מ-1,200 ביתנים של חברות טכנולוגיות, והמארגנים צופים ליותר מ-30,000 משתתפים מכ-50 מדינות. הנושאים המרכזיים בתערוכה הם הנושאים שהובילו את כותרות התעשייה בשנה האחרונה: אבטחת השבבים, פיתוח מהיר של רכיבי IoT, בניית יישומי IoT מאבזר הקצה ועד לענן, וכמובן אלקטרוניקה ממונעת: ממערכות בקרת רכב, לימוד מכונה ועד לנהיגה אוטונומית.

עיסקת אינטל-מובילאיי היתה נושא השיחה המרכזי בתערוכה. התמונה באדיבות טל סגמן מחברת אבנט ישראל

למרות שהשנה החלה עם שתי תערוכות הענק CES בלאס וגאס ו-MWC בברצלונה, מתברר שהחברות שמרו על שפע של הכרזות לתערוכה התעשייתית הזאת. אולי מכיוון שבניגוד לשתי האחיות הגדולות המתמקדות במוצרי קצה, embedded world היא תערוכה המתמקדת בטכנולוגיה עצמה. הסודות המסתתרים מתחת לכיסוי הפלסטיק של מוצרי האלקטרוניקה. עיסקת אינטל מובילאיי, כצפוי, היתה שיחת היום במסדרונות, אולם היא רק המחישה את הפוטנציאל העצום הטמון בדור החדש של טכנולוגיות דיגיטליות, המתבססות על בינה מלאכותית, חיישנים, תקשורת מהירה ותשתיות ענן עצומות.

"שמונה מתוך 10 חברות התוכנה המובילות הן לקוחות שלנו"

פורסם בתאריך מרץ 15, 2017מרץ 15, 2017 ע"י Techtime

*[מימין לשמאל: ארט דה ג'יאס; אהוד לוונשטיין מנהל מרכז המכירות של סינופסיס בישראל וגבריאל לזמי סגן נשיא מכירות אירופה]

"שמונה מתוך 10 חברות התוכנה המובילות בעולם הן לקוחות של סינופסיס כיום, שבע מתוך 10 יצרניות הרכב המובילות ו-16 מתוך 20 הבנקים המסחריים המובילים בעולם". כך אמר לאחרונה ד"ר ארט דה ג'יאס (Aart de Geus), מייסד משותף, מנכ"ל משותף ויו"ר סינופסיס (Synopsys) שביקר לאחרונה בישראל כדי לציין 20 שנה להקמת שלוחת סינופסיס בארץ. הביקור כלל פגישות עם לקוחות, ארוחת ערב עם בכירים במגזר הטכנולוגיה בישראל ואירוע חגיגי לעובדי סינופסיס במשרדי החברה בהרצליה.

אסטרטגיה תלת-שלבית

לדבריו, החברה נמצאת בתהליך צמיחה: "קיימת תנופה טובה מאד בפלטפורמות ה-EDA שלנו, עוצמה נמשכת במוצרי ה-IP שלנו וצמיחה טובה ב-Software Integrity, שהוא שוק מתפתח ומבטיח הזה. האסטרטגיה שלנו בתחום הזה היא קודם כל להרחיב ולהתקין את פלטפורמת ה-sign-off של תוכנה; שנית, להאיץ את החדירה שלנו למגזרי מפתח בתחומי המערכות המשובצות והארגונים הגדולים; ושלישית, לייצר ביקוש למוצרים באמצעות שירותים, שותפים עסקיים ופרוייקטי הסמכה. למרות שזה בשלבים מוקדמים, אנחנו מתקדמים בצורה נהדרת".

בתחום ה-IoT הוא העריך שיש צורך בצעדי אבטחת מידע ופרטיות לרוחב תהליך הפיתוח של פתרונות IoT, כדי למנוע את רוב נקודות התורפה של אבטחת מידע בתחום זה. הוא ציטט את הצהרת ארגון Online Trust Alliance, שלפיה "100% מתקריות אבטחת המידע ב-IoT היו יכולות להימנע בקלות אם יצרנים ומפתחים היו לוקחים בחשבון אמצעי אבטחת מידע ופרטיות לאורך תהליך הפיתוח".

עלייה באתגרי אימות השבבים

לדברי דה ג'יאס, התחזקות מגמת ה-Smart Everything, מייצרת ביקוש למכשירים קטנים, מהירים, בעלי צריכת הספק נמוכה ומצוידים בכמות הולכת וגדלה של תוכנה. "כתוצאה מכך המורכבות של תכנוני SoC גדלה באופן חד. צוותים של וריפיקציה מתקדמת עומדים כיום בפני אתגר שדורש מהם לא רק לצמצם שגיאות פונקציונליות, אלא גם להאיץ את זמן ה-bring up ואת הזמן לשיווק של תוכנה. התהליך של מציאת ותיקון שגיאות פונקציונליות וביצוע bring up של תוכנה כולל תהליכים של וריפיקציה מורכבת, ובכלל זה פלטפורמות וירטואליות, וריפיקציה סטטית ופורמלית, סימולציה, אמולציה ולבסוף, תכנון אבות טיפוס מבוסס-FPGA".

"עד לא מזמן, כל שלב בתהליך הווריפיקציה בודד משלבים אחרים והיו מופעים רבים של חוסר רציפות בין השלבים השונים. פתרון ה-Synopsys Verification Continuum חותר לעבר רמות גבוהות יותר של תפוקת וריפיקציה ופיתוח תוכנה בשלבים מוקדמים. מטרות אלה מושגות באמצעות המנועים החזקים ביותר בשוק, עם יכולות של קומפילציה מאוחדת (unified compile) ותיקון שגיאות מאוחד, וכן שילוב ילידי (Native) בין מנועים, טכנולוגיות ומוצרים. כל שלב בתהליך הווריפיקציה מזורז יותר, ומבוזבז פחות זמן במעבר בין השלבים השונים. המהלך הזה משפר דרמטית את תפוקת הווריפיקציה של מערכות על-גבי שבב, bring up מוקדם יותר של תוכנה ופיתוח תוכנה מוקדם יותר".

הרכב נעשה שוק שבבים מרכזי

לדברי דה ג'יאס, תחום הרכב הפך לפלח שוק מרכזי שבו מתמקדת סינופסיס. הוא נוגע בקווי המוצר של סינופסיס בתחומי ה-IP, ה-EDA ואבטחת התוכנה. "בסיס הלקוחות שלנו בתחום הרכב ממשיך להתרחב, כולל חברות סמיקונדקטור חדשות, לצד חברות OEM וספקים גדולים ומובילים. "בזירת הסמיקונדקטורים אנו רואים כמה מגמות דומיננטיות. ראשית, ברבעון הכספים האחרון של סינופסיס, מנובמבר 2016 עד ינואר 2017, התחזית הכללית לשוק היא חיובית יותר ביחס לרבעונים קודמים", אבחן דה ג'יאס. "חלק מהסיבה לכך היא העובדה שחברות משקיעות במוצרים מוקדמים במגוון קטגוריות: IoT, לימוד מכונה, רכב, מציאות וירטואלית ורבודה, תשתית רשתות והצורך הגדל באופן מתמשך בעוצמה מחשוב גדולה יותר במחשוב ענן".

פירות הדיגיטליזציה

לדבריו, "חברות טכנולוגיה ממשיכות לתעדף אימוץ אגרסיבי של סיליקון מתקדם ושל תכנון חדשני, תוך תשומת לב לצורך שלהן לשלוט בעלויות. התחזיות שלנו בשנים האחרונות על פיהן האלקטרוניקה תביא לגל של הזדמנויות חדשות באמצעות אינטליגנציה דיגיטלית, מתחילות להיראות בשטח. אני חושב שהדבר משמח מאד מכיוון שאם יש לך משהו שהוא קצת חכם, מה שאתה רוצה הוא שהוא יהיה חכם יותר, ואחת הדרכים להפוך אותו לחכם יותר הוא לצייד אותו בכוח מחשוב גדול יותר".

דה ג'יאס התפעל מהטכנולוגיה הישראלית: "החדשנות הישראלית בסמיקונדקטורים מתרחשת כבר כמה עשורים, במגוון קטגוריות ובעוצמה גוברת. כמה קטגוריות חשובות הן שבבים לתקשורת ולמרכזי נתונים, רכב, ראיית מכונה, מציאות וירטואלית וחיישנים חכמים. החדשנות הזאת נדחפת בידי תרבות של הישרדות המעודדת את אנשי הטכנולוגיה לנסות דברים חדשים, לשנות את התנאים הנוכחיים וליצור פתרונות בלתי שגרתיים שמניעים צמיחה".

אינטל רוכשת את מובילאיי תמורת 15.3 מיליארד דולר

פורסם בתאריך מרץ 13, 2017מרץ 13, 2017 ע"י Techtime

*[בתמונה למעלה: פרופ' אמנון שעשוע. ינהל את תחום הרכב האוטונומי באינטל]

חברת אינטל (Intel) חתמה על הסכם לרכישת חברת מובילאיי הירושלמית (MobilEye) תמורת 15.3 מיליארד דולר. לפי ההסכם שנחתם בין שתי החברות, חברה בת של אינטל תציע לכל בעלי המניות של מובילאיי לקנות את מניותיהם במזומן לפי מחיר של 63.54 דולר למנייה. עלות העיסקה כולה היא 15.3 מיליארד דולר, מתוכה שווי מובילאיי מחושב לפי 14.7 מיליארד דולר.

מדובר בעסקת הרכישה הגדולה ביותר של תעשיית ההייטק הישראלית, ובאחת מהעסקאות הגדולות ביותר של אינטל. למעשה רק רכישת אלטרה תמורת 16 מיליארד דולר היתה עיסקה גדולה יותר.

העיסקה נועדה לשלב בין טכנולוגיות המיחשוב והתקשורת של אינטל לבין טכנולוגיית ראיית המכונה של מובילאיי כדי לפתח פתרונות נהיגה אוטונומית מרמת הענן ועד לרמת המכונית הבודדת. חברת אינטל מעריכה שהשילוב הזה ימקדם אותה בעמדת ספקית הטכנולוגיות המובילה לשוק המתפתח של נהיגה אוטונומית. להערכת חברת אינטל, שוק המידע שיתפתח סביב מערכות הרכב יגיע להיקף של כ-70 מיליארד דולר עד לשנת 2030.

חטיבת הרכב האוטונומי של אינטל תפעל מישראל

הנהלת הגוף הגלובלי של אינטל שיהיה אחראי על תחום הנהיגה האוטונומית יורכב מחברת מובילאיי ומחטיבת Automated Driving Group תפעל מישראל בראשות פרופ' אמנון שעשוע, מייסד משותף, יו"ר והטכנולוג הראשי של מובילאיי. סגן נשיא בכיר באינטל, דאג דייויס, יפקח על שילוב הפעילות של הגוף החדש במחלקות האחרות של אינטל, וידווח לאמנון שעשוע.

אינטל הציבה את תחום הרכב האוטונומי כאחד ממנועי הצמיחה האסטרטגיים של החברה, והעסקה מהווה את מטרתה של החברה לרתום את טכנולוגיות החברה בתחום המחשוב, הקישוריות והענן כדי להפוך לאחת השחקניות הבולטות בתחום הרכב האוטונומי. להערכת אינטל, שוק המערכות לרכב אוטונומי ושירותי המידע עשוי להגיע להיקף של 70 מיליארד דולר עד שנת 2030.

מנכ"ל אינטל, בריאן קראזניץ', אמר שהעיסקה היא מהלך גדול מנקודת המבט של אינטל, תעשיית הרכב והצרכנים. "מובילאיי מביאה את טכנולוגיית הראיית המכונה הממונעת הטובה ביותר בתעשייה, וקשרים מצויינים עם יצרני מכוניות וספקים. ביחד אנחנו יכולים להאיץ את התפתחות הנהיגה האוטונומית באמצעות ביצועים משופרים מרמת הענן ועד לרמת המכונית (cloud-to-car solution) במחיר נמוך יותר ליצרני המכוניות".

לדברי מייסד משותף ומנכ"ל מובילאיי, זיו אבירם, השילוב של אינטל ומובילאיי נותן לתעשייה פתרון שאין כמוהו. "אנחנו יכולים להאיץ את ההתפתחות של נהיגה וירטואלית, מיפוי, פיתוח חומרה ופלטפורמות מיחשוב".

שיתוף הפעולה שהוליד רכישה

חברת מובילאיי, שמשרדיה נמצאים בירושלים הוקמה ב-1999 על ידי פרופ' אמנון שעשוע, המשמש כיו"ר החברה וזיו אבירם, המשמש כמנכ"ל. החברה מפתחת מערכות מתקדמות לסיוע לנהג (ADAS), המתריעות בפני נהגים על המרחק מכלי רכב אחרים ומסייעת למנוע התנגשויות. המערכות של מובילאיי מותקנות כיום על מכוניות מתוצרת ג'נרל מוטורס, BMW, פולקסוואגן ועוד. טכנולוגיות ה-ADAS של מובילאיי, המתבססות על חיישנים הממפים את הכביש וכן מנטרות את דפוסי הנהיגה של הנהג, למעשה מהוות תשתית לפיתוח מערכות שיאפשרו בעתיד נהיגה אוטונומית מלאה.

ביולי 2016 הודיעו BMW, אינטל ומובילאיי על מיזם משותף לפיתוח רכב אוטונומי מלא עד 2021, שיתבסס על טכנולוגיית הראייה הממוחשבת של מובילאיי וטכנולוגיית למידת המכונה של אינטל. אינטל גם הצטרפה לפרויקט המשותף של מובילאיי וחברת דלפי, המייצרת רכיבים אלקטרוניים לתעשיית הרכב. מובילאיי ודלפי הודיעו באוגוסט על שיתוף פעולה בפיתוח ערכת נהיגה אוטונומית מלאה, המתתבססת על מערכת לידאר (LiDAR) אלקטרומגנטית, שניתן יהיה להרכיבה בכל מכונית, ואילו אינטל אמורה לספק שבבים אשר יאפשרו להתמודד עם כמויות המידע העצומות שאוספים כלי-רכב אוטונומיים.

רמז מעורר מחשבה. מה באמת אינטל רוצה?

ההודעות של אינטל ומובילאיי על העיסקה כוללות כמה רמזים מעניינים, המעלים את האפשרות שהמניעים שמאחורי העיסקה אינם ברורים מאליהם. במכתב גלוי לעובדים ובעלי המניות, כתב מנכ"ל מובילאיי זיו אבירם, שמדובר בעיסקה יוצאת דופן מכיוון שהיא לא מבטאת היטמעות חברה ישראלית בתוך אינטל, אלה העברת פעילות של אינטל לידי החברה הנרכשת. אולם הפרט המפתיע היה בכך שהוא אמר שהיחסים עם חברת STMicroelectronic לא ייפגעו. כיום מייצרת ST את שבבי הסיליקון של מובילאיי. אם היחסים לא ייפגעו, פירוש הדבר שהיא תמשיך לייצר אותם גם בעתיד. מדוע אינטל מוותרת על הייצור של השבבים?

תשובה אפשרית ניתנה על-ידי נשיא אינטל כאשר אמר שכל מכונית אוטונומית תייצר כמות עצומה של מידע. למעשה, הוא העריך שהיא תייצר ארבע טרה-בייט ליום, שזה שווה ערך לכמות המידע שייוצר על-ידי 3,000 איש ביום. "מיליון מכוניות אוטונומיות על הכביש ייצרו מידע בנפח של מחצית מכל האנושות כיום. לכן אני מגדיר את הדטה כדלק החדש".

אסטרטגיית מרכזי הנתונים: השקף שמגלה מהו האינטרס האמיתי של אינטל

וזה המפתח לתעלומה: אומנם אינטל תשמח למכור מערכות מחשוב ושבבים לתעשיית הרכב ולא תתנגד להרוויח ממנה, אולם היעד האמיתי שלה הוא שוק מרכזי הנתונים. אינטל רוצה לשמור על מעמדה המוביל בתחום בסיסי הנתונים והענן, ולספק את השרתים הגדולים שיעניקו את התשתית לעידן הנהיגה האוטונומית.

זה השוק המרכזי והחשוב ביותר שלה – וכדי שהיא תשמור עליו ותצמח ביחד איתו – היא זקוקה להיות קרובה מאוד לטכנולוגיה, ללקוחות וליצרני כמויות המידע החדש. זו הסיבה שבגללה היא צירפה להודעה שקף מיוחד המתאר את כמויות וסוגי המידע שהרכב העתידי ייצר. עבורה הנהיגה האוטונומית היא עוד סוג של אפליקציה. אומנם גדולה, מרכזית, חשובה – אבל רק עוד אפליקציה שנועדה לשמור על ליבת הפעילות שלה – תשתיות הענן.

USR העניקה לעובדים חגיגת יום הולדת פורימית

פורסם בתאריך מרץ 13, 2017ספטמבר 5, 2020 ע"י Techtime

לא בכל יום מארגנת חברת USR מכרמיאל חגיגה ארוע מפואר לעובדים. לכבוד שנת ה-33 להקמתה (החברה הוקמה על-ידי עוזי ושוש רוזנברג בשנת 1984) החליטה USR לארגן מסיבת פורים עליזה לכל 600 עובדיה ובני ובנות זוגם. המסיבה שהתקיימה אתמול (א') באולמי הינומה בנשר, התחילה בקבלת פנים עם מבחר מטעמים ותחפושות שהוכנו עבור אלו שלא התחפשו. לרשותם גם הובא צוות של מאפרות מקצועיות שעזרו לעובדים להיכנס לאווירה פורימית עליזה.

עוזי ושוש רוזנברג הסתובבו באולם כחתן וכלה, אולם לא גנבו את ההצגה מעובדיהם. לאחר ברכה של המנכ"ל אדי גז, התקיים ערב בסימן של תודה לעובדים: ניתנו פרסי הצטיינות, פרסי הוקרה ונעשתה מחווה מרגשת לעובדים הוותיקים. למעשה, לקראת הערב הופק סרטון וידאו שמופיעים בו מרבית עובדי החברה.

לאחר ארוחה מפוארת שיכלה להתחרות באולמי החתונות היקרים ביותר ושעוררה קריאות התפעלות בקרב העובדים, נערכה תחרות תחפושות עליזה שלאחריה עלתה לבמה להקת Beat Band והרקידה את כל האורחים. בסך הכל, השתתפו בחגיגה כ-1,200 אורחים, עובדים עם בני ובנות זוגם ושותפים עסקיים של חברת USR. זה נחמד שיש לתעשיית הייצור אלקטרוני בישראל סיבה לחגוג, ושהחגיגה עליזה ונדיבה ואופטימית.

שיתוף פעולה בין קיידנס ו-Alango בעיבוד קול

פורסם בתאריך מרץ 13, 2017מרץ 25, 2020 ע"י Techtime

*[בתמונה למעלה: מכוניות שבהן הוטמעה טכנולוגיית העיבוד הקולי של אלאנגו]

חברת קיידנס דיזיין סיסטמס (Cadence) הכריזה על שיתוף פעולה עם Alango Technologies מטירת הכרמל, המספקת טכנולוגיות לשיפור קול ושמע. החברות ישתפו פעולה במטרה לספק את חבילות התקשורת הקולית (VCP) וחבילות שיפור קול (VEP) של אלאנגו עבור מעבדי HiFi DSP של Cadence Tensilica, המיועדים ליישומי שמע, קול ודיבור. חבילת VCP של אלאנגו היא חבילת תוכנה אוניברסלית של טכנולוגיות עיבוד אותות דיגיטליים עבור יישומי קול. היא מאפשרת תקשורת דו-כיוונית ונטולת רעשים איכותית עם טלפונים סלולריים, ערכות דיבורית לרכב, רמקולים ואוזניות בלוטות', התקנים המופעלים על ידי קול, מערכות אינטרקום תעשייתיות וסוגים נוספים של מסופי קול.

חבילת VET כוללת שורה של טכנולוגיות תוכנה ליצירת מערך מיקרופונים עם עיצוב אלומה (Beam Forming) וביטול רעשים, התומך בשיפור זיהוי דיבור עם טווח מרחק מוגדל עבור מוצרי הבית החכם, טלפונים סלולריים ויישומים נשלטי קול ברכב. ניתן לבנות את תצורת המערך ממיקרופון אחד ועד 16 מיקרופונים, תלוי בסוג השימוש ובמשאבי המחשוב הזמינים. ה-VCP8 וה-VEP הותאמו לפעול ביעילות על ה-HiFi DSPs והם מאופיינים בהשהייה נמוכה (TX/RX), גודל קוד קטן ועומס נמוך על המעבד.

"מעבדי ה-HiFi DSP של קיידנס הם פלטפורמה אידיאלית עבור טכנולוגיות עיבוד הקול שלנו", אמר ד"ר אלכסנדר גולדין, מנכ"ל אלאנגו. "היעילות של ארכיטקטורת ה-HiFi, היכולות, וקלות השימוש בכלי התוכנה של ה-HiFi אפשרו לאלאנגו לתמוך במהירות בלקוחותיה עם יישום המאופיין בזיכרון ותדר עבודה נמוכים במיוחד". לארי פריזווארה, מנהל קבוצת שיווק Audio/Voic IP בקיידנס, אמר שמעבד HiFi DSP משמש היום במוצרי סלולר, PC, רכב ועזרים דיגיטליים שבהם עיבוד הקול הוא תכונה חיונית. "המוצרים לשיפור תקשורת וקול של אלאנגו מאפשרים ללקוחות המשותפים של שתי החברות להשיג חווית משתמש יוצאת מן הכלל ביישומים הללו".

מעבדי HiFi של Tensilica תומכים בכ-200 חבילות תוכנה מוכחות, יותר מ-85 שותפי תוכנה בתכנית שותף XTensions Tensilica וכ-75 חברות מוליכים למחצה ויצרני OEM מהמעלה הראשונה שבחרו להשתמש במעבדי HiFi במוצריהם.

MACOM חשפה שרת ARM המתחרה באינטל

פורסם בתאריך מרץ 13, 2017מרץ 23, 2017 ע"י Techtime

חברת מייקום (MACOM) מסנטה קלרה קליפורניה החלה להוציא דגימות ראשונות של רכיב Server-on-a-Chip המיוצר מטרנזיסטורי FinFET בגיאומטריה של 16 ננומטר. מדובר בדור השלישי של רכיבי X-Gene של החברה שהוכרז לראשונה בחודש נובמבר 2016. רכיבי הדור החדש מבוססים על ארכיטקטורת ARMv8-A, והחברה מסרה שמבחנים השוואתיים שבוצעו על-ידי חברת Linley Group מראים שזהו הרכיב הראשון בתעשייה מסוגו אשר מספק ביצועים תואמים לביצועי המעבד המקביל במשפחת מעבדי x86 של אינטל, במונחי ביצועים לנימה וצריכת הספק.

רכיבי הדור השלישי כוללים שיפורים במיקרו-ארכיטקטורה שבעקבותיהם זהו המעבד מבוסס ARM החזק ביותר בתעשייה. הוא כולל 32 ליבות של ARMv8-A בעלות 64 סיביות העובדות במהירות של עד 3.0GHz. ה-SoC מגיע ביחד עם 8 ערוצי זיכרון DDR4-2667 עם תמיכה ב-16DIMMs המעניקים לו נפח זיכרון של עד 1TB. ממשק התקשורת כולל 42 ערוצי PCIe Gen 3 עם שמונה בקרים. להערכת MACOM הוא יגיע לרמת ביצועים גבוהה פי שישה מזו של רכיבי הדור השני.

חברת MACOM גם פיתחה תכנון ייחוס של שרת הפועל במערכת הפהעלה התעשייתית הסטנדרטית CentOS ומנוהל באמצעות AMI AptioV UEFI BIOS. השרת המתוכנן מספק תמיכה מלאה לכל מרחב הזיכרון, מספר ממשקי PCIe ו-SATA, ממשקי תקשורת סטנדרטיים נוספים ובקר לוח AST2500. "הביצועים של רכיבי X-Gene 3 עברו את התחזיות שלנו", אמר סגן נשיא לתחום תוכנה ופלטפורמות רכיבי העיבוד של מייקום. זוהי חטיבה חדשה של החברה, שהוקמה בעקבות רכישת חברת AppliedMicro בסוף 2016 תמורת כ-770 מיליון דולר.

ECI פיתחה טכנולוגיית הצפנה לסיבים אופטיים

פורסם בתאריך מרץ 12, 2017מרץ 13, 2017 ע"י Techtime

חברת ECI מפתח-תקווה פיתחה טכנולוגיית הצפנה אשר מסתירה את המידע העובר בסיבים אופטים, במטרה להימנע מהאזנה לא מורשית ומיירוט התקשורת בסיבים. הטכנולוגיה החדש משולבת בחבילת פתרונות ELASTIC Network של החברה. הוא מאפשר להגן על תשדורות המגיעות למהירות העברת מידע של עד 200Gbps. סגן נשיא למוצרים ב-ECI, ג'ימי מזרחי, אמר שבטיחות המידע היא דרישה קריטית בכל ארגון כיום. "תעבורת הנתונים ניתנת ליירוט בכל נקודה ברשת התקשורת, בהן גם באמצעות התקנת נקודות האזנה על-גבי הסיבים האופטיים עצמם. לכן הצפנת השכבה האופטית חיונית בכל אסטרטגיית הגנה על הרשת".

הרשתות פרוצות גם בקרקעית הים

ראוי לציין שלמרות שהסיבים האופטיים נחשבים לחסינים יחסית מפני ציטוט, מפני שיש צורך בגישה פיסית אל הקו, בעשרים השנים האחרונות פותחו טכניקות רבות לצוטט אליהן. רובן מבוססות על התקנת מפצל אופטי בסיב עצמו, המוציא חלק מהמידע החוצה. בעבר ניתן היה לגלות אותם מכיוון שהתקנת המפצל יצרה ניחות משמעותי של האות שניתן היה להרגיש בהופעתו. אלא שלאחרונה החלו להשתמש סוכנויות ממשלתיות בעולם במפצלים (Clip on Coupler) בעלי רמת ניחות קטנה שקשה לאתר את התחברותם לרשת המטרה האופטית. כך למשל, בתקשורת התפרסמו ידיעות על-כך שגם ארצות הברית וגם רוסיה מפעילות ספינות ביון המאזינות לתשדורות העוברות בכבלים אופטיים בקרקעית היום.

טכנולוגיית ההצפנה מתבצעת בשכבה הפיסית של התקשורת. על-פי מודל התקשורת הסטנדרטי השכבה הזו נקרית L1, ועוסקת בהגדרת הפרמטרים הפיסיקליים של קו התקשורת, כדי להבטיח שהוא יהיה תואם לקווי תקשורת אחרים. הצפנה ברמה הזו אינה צריכה להתמודד עם העיבוד של אינפורמציה המגיעה בחבילות בפרוטוקוליפם גבוהים יותר, ועל-כן גם חוסכת בפעולות חישוב (כמו למשל כאלב הדרושות בעת ההצפנה והיפענוח של תשדורות איתרנט) ומאפשרת לספק מהירויות גבוהות תקשורת גבוהות, או כפי שהן מכונות: השהייה נמוכה.

תוספת חדשה לחבילת LightSEC

חברת ECI מסרה שהטכנולוגיה מסופקת במתכונת של שירות ערך מוסף, המאפשר לספקיות שירותי התקשורת לספק אותה כתכונה נוספת תמורת תשלום. "ההצפנה האופטית עדיפה בעיקר במצבים שבהם יש להשהייה השלכות כבדות משקל, כמו למשל במערכות בריאות, ערים חכמות, ותחבורה חכמה". הטכנולוגיה להצפנה אופטית היא התוספת האחרונה לחבילת האבטחה LightSEC של חברת ECI. מדובר בחבילה של פתרונות חומרה ותוכנה אשר עוקבים אחר כל ביצועי הרשת כדי לאתר חדירות, פריצות, השחתה או כל פעילות עויינת אחרת בכל שכבות התקשורת של הרשת.

Digi-Key מתכננת הקמת מחסן מלאי בשטח של מיליון רגל מרובע

פורסם בתאריך מרץ 12, 2017מרץ 12, 2017 ע"י Techtime

מפיצת הרכיבים האלקטרוניים חברת Digi-Key מתכננת להקים מחסן לוגיסטי חדש בשטח כולל של מיליון רגל מרובע בהשקעה כוללת של 200-300 מיליון דולר. כיום החברה פועלת מהעיירה Thief River Falls שבמינסוטה, ארה"ב, ומעסיקה בה כ-3,200 עובדים. החברה מסרה בשבוע שעבר שהיא בוחנת מספר אפשרויות, עם העדפה ברורה להקמתו במיקום שנו היא פועלת כעת, אולם הדבר תלוי באישור הרשויות המקומיות.

נשיא ומנכ"ל Digi-Key, דייב דוהרטי, הגידול במכירות בארה"ב ובשוק העולמי יצר צורך להגדלת קיבולת האספקה של החברה. "התהליך הזה צפוי להוסיף עוד כ-1,000 משרות לכוח העבודה הקיים שלנו". סגן נשיא ומנהל התפעול של החברה, ריק טרונטווט, אמר שלאור הגודל של החברה, "כל התרחבות משמעותית נעשית יותר מורכבת ודורשת בדיקה של אפשרויות רבות יותר". ככל הנראה החברה מבצעת מעין תחרות בין ערים שונות בארה"ב כדי לקבל הטבות מהשלטון המקומי. כך לפחות מתפרש התיאור של טרונטווט: "תהליך כולל תחקיר, וקבלת מידע מהרשויות המקומיות של המדינות הדרושים כדי לקבל את ההחלטה".

כיום פועלת Digi-Key מהעיירה סיף-ריבר פולס שבה מצויים הנהלתה והמחסן המלאי המרכזי שלה. האתר כולל גם מסלול המראה ונחיתה סמוך שממנו אפשר לבצע שילוחים אוויריים של רכיבים. החברה מחזיק יותר מ-1.3 מיליון סוגי רכיבים במחסן המלאי שלה, ומייצגת כ-650 יצרנים שונים.

לאחרונה הרחיבה Digi-Key ב-20% את היקף הרכיבים מתוצרת Analog Devices שאותם היא מפיצה, וכיום היא מספקת כ-37,500 מסוגים שונים מתוצרת ADI. הרכיבים החדשים כוללים רכיבים אנלוגיים מדוייקים, ממירי ADC ו-DAC, רכיבים אנלוגיים לתדרים גבוהים ורוחב פס גדול וכדומה.

ימהה מוטור הקימה מפעל חדש לייצור מכונות השמת SMT

פורסם בתאריך מרץ 9, 2017מרץ 12, 2017 ע"י Techtime

בשבוע שעבר חנכה חברת Yamaha Motor IM מפעל ייצור חדש בעיר המאמאצו ביפן. הטקס נערך בהשתתפות המפיצים של החברה בעולם, בהם חברת חברת ד.ק.ר סוכנויות אלקטרוניקה המייצגת אותה בישראל. המפעל החדש הושלם בתוך פחות משנה והוא משתרע על שטח של כ-55,000 מטר מרובע. החברה מרכזת באתר את כל פעולות הפיתוח והנדסה, ייצור והרכב, תמיכה ושרות, מחסנים ולוגיסטיקה. לדברי עמיר קפלן מד.ק.ר סוכנויות, ההחלטה על הקמת המפעל בעקבות גידול מהיר במכירות. "בין 2010 ו-2017 הוכפלו המכירות של החברה פי שלושה. כיום ימהה נחשבת לאחת משלוש החברות המובילות בעולם ביציור ואספקת מכונות השמה לרכיבי SMT.

המפעל מגיע לקיבולת יציור של 400 מערכות בחודש. מטרת הפרוייקט היא לאפשר לימהה לעמוד בקצב אספקה של 20 יום מרגע קבלת ההזמנה ועד שליחת המכונה אל הלקוח בכל מקום בעולם. חברת ימהה מוטור IM (הנמצאת בבעלות תאגיד ימהה היפני המייצר בין השאר אופנועים) הוקמה בשנת 1984 כחברה לייצור רובוטים מדויקים לתעשייה. בשנת 1987 החלה בפיתוח ובניית מערכות הרכבה אוטומטיות לרכיבי SMT במעגלים אלקטרוניים, אשר שווקו בפועל תחת הסכם OEM על-ידי פיליפס ואסמבליון ההולנדיות, אשר פעלו בלעדית תחת המותג שלהן בחלק המערבי של העולם. כיום ימהה מתחרה בהן ישירות תחת המותג שלה.

חברת ד.ק.ר מייצגת אותה בישראל מאז 2011, אולם משווקת ותומכת בפועל במערכות האלה כבר משנת 1990. לדברי קפלן, בישראל נמכרו עד היום כ-270 מערכות שונות מתוצרת ימהה מוטור IM, והותקנו בחברות כמו פלקס, אלביט, RH, עורב, UNI, כ.א.מ ועוד.

בלעדי: אקטליס נכנסת לתחום תשתיות התקשורת והבקרה של IoT

פורסם בתאריך מרץ 9, 2017מרץ 9, 2017 ע"י Techtime

חברת אקטליס (Actelis) מפתח-תקווה נכנסת לתחום ה-IoT באמצעות סדרה של מתגי איתרנט (Ethernet) מוקשחים, עבור סביבת העיר החכמה וה-IoT התעשייתי. מנכ"ל אקטליס, טוביה בר-לב, סיפר ל-Techtime, שהחברה החלה לבחון את המהלך כבר לפני שנתיים ובנתה אותו בהדרגה. "פיתחנו מתגים מוקשחים עבור סביבות קשות, כמו מפעלי תעשייה, העברת וידאו מרמזורים ועוד. במקביל, בנינו סדרה של שתיופי פעולה עם יצרני המצלמות כדי לוודא שיש תאימות מלאה בינן לבין המתג.

"המוצר שפיתחנו (מסדרה ML600) מספק תקשורת גם באמצעות סיב אופטי וגם כאמצעות כבל נחושת בעל קצב העברת מידע גבוה, עד למרחקים של ארבעה קילומטרים. במקביל, הוא מספר את ההספק לאבזרי הקצה ברשת על-גבי כבלי הנחושבת של קו התקשורת (PoE). גילינו שהלקוחות רוצים לשלוט מרחוק בהתקנים שלא נבנו עבור רשתות IP, כמו למשל רשת הרמזורים, ולכן יחידות התקשורת שלנו כוללות גם מערכת שליטה ובקרה המתרגמת את ה-IP לעולמות הבקרה הישנים".

פרוייקטים בעשרות ערים

"בנוסף, ניצלנו את הטכנולוגיות הוותיקות שלנו להאצת תקשורת בקווי נחושת כדי לערבל את המידע ולספק חסינות המונעת מהאפשרות להאזין לקווים". לדברי טוביה בר-לב התחום הזה צומח במהירות. "יש כיום עשרות פרוייקטי Smart City בעולם, במקומות כמו גרמניה, ניו-יורק, וושינגטון, לוס אנג'לס ועוד.

"כרגע אנחנו מנהלים פרוייקט במדינה צפונית מאוד שבמסגרתו אנחנו מריצים לינק תקשורת לאורך 100 ק"מ על קווי הבקרה של רכבת, כאשר המשימה של המערכת היא לדעת היכן הרכבת נמצאת בכל רגע, על-מנת שאפשר יהיה להסיט אותה במקרה חירום".

מהו העתיד העסקי של ה-IoT עבורכם?

בר-לב: "כאשר עברנו משוק תחנות הבסיסי הסלולריות לשוק העסקי, שוק היעד צמח בסדר גודל שלם (פי 10). השוק הביתי מגדיל את הפוטנציאל פי 10, ותחום ה-IoT מגדיל אותו פי 100. המסקנה ברורה. כעת אנחנו מגדלים את התחום הזה וייתכן שבעיתד תתפצל פעילות ה-IoT שלנו לגוף עסקי עצמאי או לחברה נפרדת".

חברה ותיקה שהחליטה להתחדש

חברת אקטליס היא מחברות התקשורת הוותיקות בישראל, והוקמה על-ידי טוביה בר-לב בשנת 1999. החברה התמקדה בפיתוח סדרת טכנולוגיות שיאפשרו לספק תקשורת מהירה על-גבי תשתיות הנחושת, אשר משלימות את רשתות הסיבים האופטיים ומאפשרות תקשורת באיכות סיב-אופטי לכל מקום שאליו הסיב אינו מגיע. היא גייסה 150 מיליון דולר ופיתחה שיטות מיוחדות להסרת רעשים מקווי הנחושת. החברה רשמה 50 פטנטים בתחום, וב-2005 אישר ה-IEEE את פרוטוקול Ethernet First Mile שלה, ורשם אותו כתקן סטנדרטי מספר IEEE802.3ah.

אלא שהחברה נלקעה לקשיים והייתה בסכנת סגירה. בשנת 2015 נרכשו כל מניותיה על-ידי משקיעים פרטיים שכולם מתעשיית ההייטק הישראלית היא החלה בתהליך הבראה. במסגרתו פוטרו כמחצית מ-150 העובדים והיא נכנסה לתחום פתרונות התקשורת העסקית המהירה.בימים אלה היא מפתחת פתרונות לתשתיות תקשורת עסקיות מהירות בתקני G.fast. "זה היה פרוייקט הפיתוח המורכב ביותר שלנו. הוא מגדיל את הכיסוי של ארון התקשורת לשטח גדול פי 3-4, ועל-ידי כך מעניק חיסכון עצום בתשתיות של ספקי התקשורת".

הסכם לשיתוף פעולה בין איגוד תעשיות האלקטרוניקה וקונסורציום הפוטוניקה האירופי

פורסם בתאריך מרץ 8, 2017ספטמבר 5, 2020 ע"י Techtime

*[צבי מרום (מימין) עם קרלוס לי]

איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה (IAESI) חתם על מזכר הבנות (MOU) לשיתוף פעולה עם קונסורציום הפוטוניקה האירופי (European Photonics Industry Consortium). ההסכם נחתם בסיומו של כנס OASIS בשבוע שעבר, שאליו הגיעה משלחת של 29 חברות השותפות באיגוד האירופי. שיתוף הפעולה בין שתי הארגונים יתמקד בקידום פרוייקטי פיתוח ומיסחור של חברות אירופאיות וישראליות בתחום הפוטוניקה. הפעילות כוללת יצירת קשרים ישירים בין חברות ישראליות ואירופאיות וסיוע באיתור שותפים לצורך התמודדות בפרוייקטים של האיחוד האירופי, במסגרת תוכנית המו"פ Horizon 2020, ארוח הדדי של משלחות תעשייתיות ויישום ארועים עסקיים המחזקים את הקשר בין תעשיית האופטיקה הישראלית והאירופית.

על ההסכם חתמו מנכ"ל EPIC קרלוס לי, ויו"ר איגוד תעשיות התוכנה והאלקטרוניקה ומנכ"ל חברת BATM, צבי מרום. בשיחה עם Techtime אמר קרלוס לי ששיתוף פעולה ישראלי-אירופי בתחום ההייטק הוא טבעי ומתבקש: "יש בינינו קירבה תרבותית, קירבה גיאוגרפית וידע טכנולוגי מתקדם המפותח גם באירופה וגם בישראל". לדבריו, כאשר הגיע לישראל לביקור הכנה לקראת הבאת המשלחת, הוא גילה שבישראל מצוי מרכז פוטוניקה מהגדולים ביותר באירופה.

קונסורציום הפוטוניקה האירופי EPIC מאגד כ-300 חברות אופטיקה ואלקטרו-אופטיקה מיבשת אירופה. המשלחת שהגיעה לארץ השתתפה בכנס OASIS שנערך בתל-אביב וערכה סדרת מפגשים שבהם השתתפו כ-40 חברות אופטיקה ישראליות. להערכת אידוש תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, בישראל יש כיום כ-500 חברות האוסקות בתחומים אופטיים והתעשייה הזו מעסיקה כ-10,000 עובדים.

קרלוס לי סיכם את ביקורו בארץ בפוסט ארוך בלינקדאין:

https://www.linkedin.com/pulse/epic-delegation-israel-carlos-lee

IMEC פיתחה מקמ"ש Bluetooth בהספק של 1.6mW בלבד

פורסם בתאריך מרץ 8, 2017מרץ 23, 2017 ע"י Techtime

מכון המחקר האירופי IMEC פיתח מקלט אלחוטי חסכוני ביותר באנרגיה עבור יישומי IoT, במטרה לאפשר לחיישנים המקושרים באמצעות Bluetooth Low Energy ו- IEEE 802.15.4, לעבוד שנים רבות בלא צורך בהחלפת הסוללות.

המקלט פותח ביחד עם חברת Holst Centre שהוקמה על-ידי IMEC. הוא מיוצר בטכנולוגיית CMOS בגיאומטריה של 40 ננומטר ומיושם בפיסת סיליקון בשטח של 0.3 מ"מ מרובע בלבד. המקלט עובד במתח הפעלה של 0.85 וולט בלבד, ומגיע לצריכת הספק זעומה של פחות מ-1.6mW בהספק השיא שלו.

כדי להגיע לתכנון חסכוני באנרגיה, המקלט משתמש במעגל digitally-controlled oscillator במקום במעגל phase locked loop הצורך יותר אנרגיה, ומיישם סכימת digital phase-tracking המאפשרת לבצע דה-מודולציה ישירה של אותות ה-RF הנקלטים.

מנהלת התוכנית ב-IMEC, קתלין פיליפס, אמרה שהקונספט החדש שהדגם בפיתוח הזה אינו מיועד רק לשימוש עבור מערכות Bluetooth 5, "אלה לסמן כיוון לפיתוח מערכות תקשורת עתידיות החל מאבזרי IoT וכלה באבזרים לבישים".

On-Semi מגיעה לישראל: מקימה מרכז פיתוח בחיפה

פורסם בתאריך מרץ 7, 2017מרץ 8, 2017 ע"י Techtime

חברת און סמי (ON Semiconductor) מפניקס, אריזונה, רכשה את מחלקת טכנולוגיות הגלים המילימטריים של חברת יבמ בחיפה, לצורך שימוש בהם במערכות מכ"ם לכלי-רכב. בעקבות העיסקה שהתבשלה במשך ארבעת החודשים האחרונים, היא מקימה בישראל מרכז מחקר ופיתוח המעסיק בשלב הראשון 15 עובדים ממחלקת הפיתוח שנירכשה מיבמ ישראל. ל-Techtime נודע שהמרכז החדש ייכנס למבנה משלו באזור חיפה לקראת סוף חודש אפריל. מרכז הפיתוח הישראלי יהיה תחת האחריות של חטיבת פתרונות הרכב בתוך קבוצת חיישני התמונה של החברה.

החברה מסרה שהעיסקה מאפשרת לה להרחיב את פעילות חיישני התמונה לשוק הרכב שלה, ולהופכה לחטיבה המפתחת מגוון רחב של חיישנים לשוק הרכב. "המכ"ם הוא חיישן משלים לחיישני התמונה, בשוק המתפתח של נהיגה אוטונומית, בזכות יכולתו למדוד את המיקום והמהירות של אובייקטים גם כאשר תנאי הראייה קשים מאוד. השילוב של שתי הטכנולוגיות יאפשר לאון סמי לספק פתרונות למגמה הגוברת של היתוך חיישנים (sensor fusion), כלומר שימוש במידע המגיע ממספר טכנולוגיות חישה שונות בו-זמנית, כדי לשפר את הדיוק והבטיחות של התחבורה".

טכנולוגיית E-band ישראלית

מנהל קבוצת חיישני התמונה (Image Sensor Group) בחברה, טאנר אוסליק, אמר שהצוות הישראלי והטכנולוגיות שהוא פיתח יסייעו להגדיל את פעילות החברה בתחום הרכב, מעבר לגידול בשוק המצלמות הממונעות. "אנחנו מצפים לספק מוצרי חישה חדשים שיסייעו ללקוחותינו לפתח את מערכות הבטיחות (ADAS) של הדור הבא ואת פתרונות הנהיגה האוטונומיים המלאים".

מרכז הפיתוח בחיפה מתמקד בפיתוח שבבי תקשורת (משדר ומקלט) בתדרי E-band מילימטריים במטרה לאפשר קצב העברת נתונים של עד 10GBits לשנייה. המקמ"ש של הקבוצה הישראלית פועל בתדר של 60GHz ומיוצר בתהליך סיליקון גרמניום (SiGe) של יבמ. הקבוצה הדגימה מקמ"ש ברכיב יחיד הכולל את מעגלי ה-RF וממיר ADC בתוך השבב. היעד הראשוני הוא הוא לפתח רכיב חסכוני באנרגיה הצורך המגיע לקצב העברת נתונים של 1.5Gbps למרחק של מטר אחד, בצריכת הספק כוללת הנמוכה מ-150mW.

ארגון מחדש בחברת און-סמי

בשנה האחרונה ביצעה און-סמי מספר מהלכים חשובים במסגרת היערכות חדשה. בחודש ספטמבר 2015 היא השלימה את רכישת חברת Fairchild Semiconductor, תמורת 2.4 מיליארד דולר. און סמיקונדטור מתמחה בתחום ניהול ההספק והאותות וייצור רכיבים אנלוגיים ודיסקרטיים לתחומי הרכב, התקשורת, המחשוב, הצרכנות, הרפואה והתעשייה הצבאית. חברת Fairchild הוותיקה (הוקמה ב-1957) מתמחה בתחום ניהול ההספק, שחשיבותו עולה בתחומים כגון IoT ומרכזי מידע. בעקבות השלמת ביצעה ON Semiconductor ארגון מחדש של החברה לשלוש חטיבות מרכזיות: חטיבת פתרונות הספק, חטיבת פתרונות אנלוגיים וחטיבת חיישני ההדמאה.

החברה לא מסרה פרטים על היקף העיסקה. חברת או-סמיקונדקטור הינה אחת מיצרניות השבבים הגדולות בעולם. היא מעסיקה 32,000 עובדים בעולם ובשנת 2016 הסתכמו מכירותיה בכ-3.9 מיליארד דולר. החברה נסחרת בבורסת נסד"ק לפי שווי שוק של 6.44 מיליארד דולר.

AVT נמכרת ל-Danaher ב-100 מיליון ד'

פורסם בתאריך מרץ 6, 2017מרץ 7, 2017 ע"י Techtime

חברת Advanced Vision Technology חתמה על הסכם מחייב שבמסגרתו היא תירכש על-ידי חטיבת זיהוי המוצרים (Product Identification) של ענקית הטכנולוגיה האמריקאית דנאהר (Danaher Corporation). דנאהר תרכוש במזומן את כל מניות AVT במחיר של 14.5 יורו למניה, המשקף ל-AVT שווי חברה של כ-100 מיליון דולר. מנכ"ל חברת AVT, ירון לוטן, אמר שזהו צעד משמעותי ומלהיב בהתפתחות AVT שייטיב עם הלקוחות ועם העובדים. "ההשתלבות בחטיבת זיהוי המוצר של דנאהר תחזק מאוד את היכולת ליישם את האסטרטגיה שלנו ולהביא פתרונות חדשניים ומשולבים ליצרני האריזות".

העיסקה אושרה על-ידי מועצת המנהלים של AVT, אשר המליצה גם לבעלי המניות לאשר אותה. החברה צופה שהעסקה תסתיים ברבעון השני של 2017. חברת AVT מפתחת ומייצרת מערכות בקרת איכות ממוחשבת לתעשיית הדפוס, המבוססות על ראיית מכונה (Machine Vision). עד היום היא סיפקה כ-4,000 מערכות בדיקת איכות הדפסה (מוצר הדגל של החברה), כ-3,000 מערכות MicroColor/Mercury לניהול צבע והפקת דוחות, ומערכות דיגיטליות לבקרת דיו מרחוק.

החברה נסחרת בבורסת פרנקפורט לפי שווי שוק של כ-84 מיליון אירו. החברה מעסיקה יותר מ-200 עובדים וברבעון השלישי של 2016 הסתכמו מכירותיה בכ-14.2 מליון דולר. בתשעת החודשים הראשונים של 2016 הסתכמו מכירותיה בכ-42.1 מיליון דולר, בהשוואה לכ-38.4 מיליון דולר ב-2015. קבוצת דנאהר החלה לפעול במתכונתה הנוכחית בשנת 1984 וכיום היא מורכבת מ-26 חברות טכנולוגיות בתחומים שונים. הקבוצה מעסיקה כ-59,000 עובדים ומכירותיה בשנה האחרונה הסתכמו בכ-17 מיליארד דולר.

מערכות בקרת האיכות שלה נמצאות בשימוש החברות המובילות בעולם בייצור אריזות ותגיות למוצרים. רבים מלקוחות החברה הינם גם לקוחות של החברות Esko ו X-Rite, השייכות גם הן לחטיבת זיהוי המוצר של דנאהר. חברת X-rite מספקת פתרונות בקרת צבע ההדפסה, וחברת Esko מספקת פתרונות לניהטל תהליך העבודה בתחום אריזות המוצר (Packaging workflow). "חטיבת זיהוי המוצר של דנאהר כוללת את החברות X-rite, Pantone, Esko, MediaBeacon, Videojet, Linx, Laetus ו-Foba" אמר מנהל החטיבה, יואקים ויידמאניס. חברת AVT הינה חברה יוצאת דופן שמתאפיינת במוצרים חדשניים, מותג מוביל בתחומו, צוות מסור וייחודי והזדמנויות מצויינות לצמיחה. אנו רואים את AVT כהשלמה טבעית לפורטפוליו העסקים של החטיבה, המשרתת את שרשרת הערך של ייצור האריזות והתגיות".

Digi-Key מפיצה את המודולים הרובוטיים של DFRobot

פורסם בתאריך מרץ 6, 2017מרץ 6, 2017 ע"י Techtime

חברת ההפצה הגלובלית Digi-Key החלה להפיץ בכל העולם את כרטיסי הפיתוח, כרטיסי המחשב, כרטיסי הבקרה והמודולים האלקטרוניים והרובוטיים של חברת DFRobot. חברת DFRobot הסינית הוקמה בשנת 2008 על-ידי קבוצה של מתכנתים ומהנדסי אלקטרוניקה, ומתמקדת בתחום מוגדר ומעניין: מדפסות 3D, כרטיסי מחשב ומודולים למייקרים, כמו Raspberry, Arduino, LattePanda וכדומה, ואספקת מעגלים נלווים, מודולי עזר ורכיבים היקפיים עבור חובבים או אנשי מקצוע המשתמשים בהם לצורך ביצוע פרוייקטים רובוטיים. החברה מספרת כ-1,000 מודולים, אבזרום וכרטיסים נפרדים. להערכתה, עד היום היא סיפקה יותר מ-1.5 מיליון כרטיסי מחשב.

לצד המודולים הנפרדים, החברה מספקת קיטים שלמים הכוללים חיישנים ואבזרים נלווים המאפשרים להתחיל מיד בביצוע פרוייקט אישי או בפרוייקט מבחן. שלושת הקיטים המרכזיים של החברה הם Gravity, Romeo ו-Blunu. ערכת Gravity היא אוסף של מודולים, חיישנים, ממשקי תקשורת ואבזרים נלווים דומים, המאפשרים לייצר כמעט כל פרוייקט על בסיס מחשבי Arduino או LattePanda. ערכת Romeo היא ערכה ייעודית ליישומים רובוטיים התואמת לכרטיסי Arduino וכוללת כלי פיתוח, מנועים, חיישנים, זרועות ועוד. ערכת Blunu היא חבילת אבזרים ומודולים שלמה המאפשרת לפתח מיידית מערכות בקרה מבוססות תקשורת אלחוטית מסוג Bluetooth 4.0 – BLE התואמות לכרטיסי Arduino.

"השותפות עם Digi-Key מספקת את השירות המושלם עבור לקוחותינו", אמר מנכ"ל חברת DFRobot, ריקי יא. "קבלת גישה אל בסיס הלקוחות של Digi-Key תסייע להרחיב את קהילת האנשים אשר משתלבים בחוויית ההתנסות בעולם המדהים של יצירתיות טכנולוגית. סגן נשיא Global Semiconductors בחברת Digi-Key, דייוויד שטיין, אמר ש-DFRobot מספקת מגוון מתרחב בלא הפסקה של פתרונות הדפסת 3D, כרטיסי פיתוח ותכנונים רובוטיים. "הקהילה הגדולה שלה והתיעוד המפורט יסייעו למפתחים וטכנאים לקצר את זמן היציאה לשוק של מוצרים חדשים".

למידע נוסף: DFRobot on Digi-Key website

DSPG איבדה את סמסונג וביטלה ייצור מגבר RF

פורסם בתאריך מרץ 6, 2017מרץ 7, 2017 ע"י Techtime

לאחר סדרה של הצלחות בשילוב שבב העיבוד הקולי שלה HDClear במוצרים של חברת סמסונג, צריכה חברת DSP Group מהרצליה להתמודד עם אכזבה קשה: סמסונג החליטה שלא לשלב אותו בסמארפון החדש שלה. חברת DSPG לא מסרה על כך הודעה מיוחדת, אולם המנכ"ל עופר אליקים סיפר על ההתפתחות האחרונה בשיחת הוועידה שהתקיימה בעקבות פרסום הדוחות השנתיים שלה לפני כחודש. אליקים: "ברבעון הראשון של 2016 אנחנו צופים ירידה במכירות לשוק המובייל בהתבסס על כך שיצרן מוביל החליט לא לשלב את שבב HDClear בדגם הבא של הסמארטפון שלו. לכן אנחנו צופים שהמכירות בתחום הזה יהיו 200-500 אלף דולר. להערכתנו המכירות יהיו חלשות עד למחצית השנייה של 2017, שבה יתאוששו המכירות של HDClear, בעקבות יציאה לשוק של מוצרים המבוססים על נצחונות תכנון חדשים".

HDClear נועד להחליף את DECT

קו המוצרים של טכנולוגיית HDClear מאפשר זיהוי קולי והפעלה קולית מדויקת של מכשירים שונים, דוגמת סמארטפונים, אבזרים לבישים ואבזרי IoT. הוא כולל מעבד DSP של החברה ואלגוריתם המבודד את הקול מהסביבה הרועשת ומאפשר שיחה נקייה מרעשי רקע. בגרסת DBMD4 הרכיב ניתן לשילוב אותו במכשירים קטנים במיוחד. צריכת ההספק הנמוכה ניתן לבצע הפעלה קולית גם כאשר המכשירים במצב "שינה". בחברת DSPG סימנו את מוצרי HDClear כמנוע הצמיחה של החברה שיחליף את שוק ה-DECT המסורתי שלה הנמצא בירידה מתמדת.

התקוות נשענו במידה רבה על הברית שהתפתחה עם חברת סמסונג. בסוף שנת 2015 היא שילבה אותו בשעון החכם שלה Gear S2 smartwatch, ובחודש מרץ 2016 התברר שהוא שולב בתוך הלוח המודפס של הסמארטפון Galaxy S7 של סמסונג. בהמשך השנה החליטה סמסנוג לשלב את הרכיב של DSPG בתוך מוצר הדגל שלה, Samsung Galaxy Note 7, שיצא לשוק בחודש אוגוסט 2016. אלא שסדרת התקלות בסוללה של המכשיר הביאה להפסקת הייצור שלו ולביטול של הדגם (ומחיקת הפסדים בהיקף של 17 מיליארד דולר).

אליקים סירב למסור פרטים על הסיבות שהביאו את סמסונג להוציא את השבב מהדגם הבא שלה. "שנת 2016 היתה שנת פריצה ל-HDClear. סיפקנו כמות משמעותית של שבבים לשוק, ולמרות שסמסנוג ביטלה את הייצור של הסמארטפון Galaxy Note 7, הצלחנו לעקוף את יעד המכירות ולהגיע למכירות של 15 מיליון דולר בשנה. אנחנו מאמינים שהדרישה הגוברת לשלב ממשקים קוליים במגוון רחב של מוצרים ידחפו את המכירות של מוצרי HDClear ושאנחנו ממוצבי בעמדה שתבטיח צמיחה במכירות".

לוח האם בסמסונג S7 עם המעבד הקולי של DSPG

בסך הכל, ההכנסות של SDPG ב-2016 כולה הסתכמו ב-137.9 מיליון דולר, ירידה של 4% לעומת הכנסות של 144.3 מיליון דולר ב-2015. המכירות של HDClear ברבעון האחרון של 2016 הסתכמו ב-2.8 מיליון דולר. בתשובה לשאלת אנליסטים מה החברה מתכננת לעשות בעקבות ההפסד של סמסונג, אליקים ענה: "התוכניות שלנו כלפי קו מוצרי המעבדים הקוליים לא השתנו. יש לנו מפת דרכים ברורה וממוקדת המותאמת למגוון רחב של אבזרים החל מסמארטפונים וכוללת אבזרי IoT, רמקולים חכמים וגזרים חדשים כמו ציוד ביתי".

DSPG ממתינה ל-Q2

"אנחנו לא רואים סיבה לשנות את האסטרטגיה בתחום הזה. להיפך, אנחנו נחושים יותר להשיג נצחונות תכנון בתחום הזה. הכניסה שלנו לסמארטפון Galaxy S7 בשנת 2016 היתה הישג מיוחד במינו. המאמץ הגדול שלנו היה להשיג נצחונות תכנון במגוון מוצרים מחוץ ללקוח הזה, ואני חושב שהצלחנו בכך. אנחנו נתחיל לראות ייצור המוני החל מהמחצית השנייה של 2017. לכן אנחנו חושבים שתהיה חולשה במכירות ברבעון הראשון והשני, אבל שתהיה צמיחה יפה במכירות במחצית השנייה של השנה".

ההערכה הכללית שלו היתה, שבסך הכל יסתכמו המכירות של טכנולוגיית HDClear בכ-5-8 מיליון דולר ב-2017. אליקים גם רמז בסוף השיחה שהטכנולוגיה צפויה להיכנס לקו ייצור של טלפון אחר, אולם לא מסר האם מדובר בסמסונג או בלקוח אחר, ואם מדובר בסמארטפון או בטלפון מסוג אחר.

DSPG ביטלה את פרוייקט מגבר ה-RF

בתוך כך, אליקים גם גילה שהחברה ביטלה את פרוייקט המגבר האלחוטי שהיא נכנסה אליו לפני כשנה. כזכור, בינואר 2016 היא הכריזה על רכיב יוצא דופן בפורטפוליו שלה: מגבר הספק RF עבוד שוק ה-Wi-Fi, אשר מיוצר בתהליך CMOS סטנדרטי של חברת TSMC ומיועד בעיקר לשימוש בנתבים חזקים הפועלים בתקן 802.11ac ובתקן 802.11ax. אלה תקנים חדשים יחסית שנועדו לאפשר למערכות Wi-Fi בתדר 5GHz, להגיע לקצב תקשורת של עד 1Gbps, באמצעות שימוש בריבוי אנטנות שידור וקליטה (MIMO) והגדלת רוחב הפס של התקשורת.

על-פי התוכנית, המגברים החדשים היו אמורים להימכר בשוק החל מהמחצית השנייה של 2017. אולם שינויים שהתחוללו בשוק ושינוי בצרכים של הלקוחות הביאו לכך שחלה ירידה בדרישה למגברים אלחוטיים דיסקרטיים והלקוחות מבקשים פתרון אלחוטי מלא.

אליקים: "בהתחשב בהשקעה המשמעותית שנדרשה לצורך הוצאת המוצר לשוק, החלטנו לא לבצע השקעות נוספות במוצר הזה ולהפנות את המשאבים למוצרים שבהם אנחנו רואים הזדמנויות קרובות יותר להגדלת המכירות. אנחנו מאמינים שאנחנו צריכים למקד משאבים בהזדמנויות קרובות יותר כמו IoT, Voice-over-IP ומובייל. זו החלטה קשה, אולם אנחנו מחוייבים לבצע השקעות עתידיות במוצרים חדשים".

מנהל שיווק NI: "אקוסיסטם ופלטפורמה פתוחה משחררים כוחות מהפכניים"

פורסם בתאריך מרץ 5, 2017מרץ 7, 2017 ע"י Techtime

מנהל טכנולוגיות ושיווק בחברת נשיונל אינסטרומנטס (National Instruments), רחמן ג'מאל, סבור שמערכת היחסים בין חברות טכנולוגיות לביןם הלקוחות שלהן צריכה להתעדכן, מכיוון שכיום רק קהילת משתמשים גדולה ודינמית יכולה לספק את המענה הדרוש ללקוחות. ג'מאל: "אנחנו חיים בעולם של התפתחויות טכנולוגיות חסרות תקדים. כמו שהעתידן ריי קורצווייל אמר, "אנחנו חיים בעידן של התפתחות מעריכית. הסיבה העיקרית לכך היא בעובדה שאנחנו מבצעים דיגיטליזציה של העולם. וברגע שאובייקט מסויים הוא דיגיטלי, הוא נתון להשפעתו של חוק מור. לתופעה הזו יש השפעות מהפכניות כל כל תעשייה שאליה מגיע התהליך הדיגיטלי. פירוש אחר של התהליך המהפכני הזה, הוא החלפת אקוסיסטם אחד באקוסיטטם אחר".

אתה יכול לתת דוגמה?

"ניקח את אפל למשל, שהמחישה בצורה מובהקת מהו משמעותו של תהליך מהפכני (disruption). חברה שבעבר פיתחה מחשב אישי בגראז', אבל הצליחה לגרום לשרשרת של שינויים מהפכניים בכל הקטגוריות של מוצרי הצריכה – באמצעות טלפון. דבר שהיה אפשרי בזכות מערכת ההפעלה iOS ואקוסיסטם של יותר מ-2 מיליון אפליקציות. השילוב של מיקוד טכנולוגי ותוכנה פתוחה – כלומר אקוסיסטם המתרחב בהתמדה – שיחרר את הכוחות המהפכניים.

"הדבר הזה נכון גם בתחום שלנו, של ציוד בדיקה, מדידה ומערכות בקרה. פלטפורמה טכנולוגית עם אקוסיסטם חזק היא גורם מהפכני המשנה גם את התעשייה שלנו. מערכות הצב"ד המסורתיות לא יכולות לעמוד בצרכים המשתנים של תחומים מתפתחים כמו IoT ו-Industrie 4.0, וכל היישומים שנוצרים מהם כמו ניידות חכמה, המפעל החכם ועוד. אנחנו חייבים למצוא דרך שבה הלקוחות יכולים להתאים את הפתרונות לצרכים המשתנים שלהם".

כיצד נשיונל אינסטרומנטס עושה את זה?

"הגישה שלנו מבוססת על רעיון הפלטפורמה הפתוחה: חומרה מודולרית כמו PXI ותוכנה גמישה כמו LabVIEW, המאפשרת ללקוחות להתאים את הפתרון לצרכים המיוחדים שלו עצמו. כל זאת מסביב לאקוסיסטם רחב שצומח בצורות שונות: בעזרת מהנדסי התמיכה שלנו, רשת השתופים שאנחנו מקימים ויותר מ-300,000 משתמשים הפעילים בפורומים, בקבוצות דיון ומשתפים קטעי קוד אחד עם השני. במציאות כזאת הלקוח אינו מוגבל לתוצרים של מחלקת הפיתוח של החברה, אלא מקבל גישה אל התוצרים של הקהילה כולה".

הכתבה בחסות חברת National Instruments

קיידנס משיקה את טכנולוגיית Protium S1

פורסם בתאריך מרץ 5, 2017מרץ 23, 2017 ע"י Techtime

חברת קיידנס דיזיין סיסטמס (Cadence), משיקה את פלטפורמת Protium S1 החדשה לבניית אב טיפוס מבוסס FPGA המשלב אלגוריתמי יישום חדשניים לשיפור הפרודוקטיביות בתכנון. פלטפורמת Protium S1 מציעה תאימות עם Cadence Palladium Z1 Enterprise Emulation Platform, ובכך מאפשרת למפות את התכנון בזמן קצר יותר ב-80% בהשוואה לגישות הטיפוסיות של יצירת אבות טיפוס ב-FPGA. הפלטפורמה החדשה משתמשת בטכנולוגיית Xilinx Virtex UltraScale FPGA ומאפשרת מיפוי של תכנונים גדולים פי שישה ושיפור של פי שניים במהירות הריצה בממוצע בהשוואה לפלטפורמה של החברה מהדור הקודם.

כדי להגביר את הפרודוקטיביות, מציעה פלטפורמת Protium S1 מגוון יתרונות, בהם: הקמת אבטיפוס בזמן קצר, בעזרת יכולות מתקדמות של יישום ובניית מודלים של זיכרון המאפשרות למתכננים לצמצם את זמן יצירת האבטיפוס מכמה חודשים לכמה ימים בלבד. בכך, מתאפשר להתחיל בפיתוח התוכנה על אב הטיפוס בשלבים הרבה יותר מוקדמים. בנוסף, לאור תאימות עם פלטפורמת ה-Palladium Z1, מתאפשר עד 80% שימוש חוזר בסביבת האימות הקיימת שלPalladium Z1 ומתאפשר שימוש משותף של אותה סביבה לשתי הפלטפורמות. המערכת החדשה מאפשרת שיפורים בניפוי שגיאות כולל ייצור גלים למספר ,FPGAs גישה מהדלת האחורית לזכרונות ובקרת שעון ריצה.

פלטפורמת ה-Protium S1 מחזקת את מגמת החדשנות בחבילת כלי האימות של קיידנס ותומכת באסטרטגיית System Design Enablement של החברה, המאפשרת ליצרניות מוליכים למחצה ומערכות ליצור מוצרי קצה מלאים ביעילות רבה יותר.

ארבעה ישראלים מונו לסגני נשיא באינטל העולמית

פורסם בתאריך מרץ 5, 2017ספטמבר 5, 2020 ע"י Techtime

חברת אינטל העולמית (Intel) הודיעה היום (א') על סדרה של מינויים של מנהלים מאינטל ישראל לתפקיד סגני נשיא בחברת אינטל העולמית. ארבעת המינויים האחרונים מצטרפים ל-15 סגני נשיא ישראלים בחברת אינטל העולמית. בתמונה למעלה בכיוון השעון: איציק סייליס, אלקנה בן סיני, קרין אייבשיץ סגל וזיו המר.

המינוי הבכיר ביותר הוא של איציק סייליס, שמונהל תפקיד סגן נשיא תאגידי של אינטל העולמית. סייליס הוא מנהל קבוצת הביצוע של מערכות המחשבים האישיים באינטל. במסגרת תפקידו הוא אחראי על האינטגרציה של כל רכיבי אינטל בפלטפורמת המחשביים הניידים והנייחים, משלב ההגדרה, דרך העבודה עם יצרני המחשבים ועד להשקת המוצרים. הוא מנהל קבוצת מנהלי פרויקטים בישראל, ארה"ב והודו. סייליס הצטרף לאינטל לפני 28 שנה. הוא בוגר מצטיין של הטכניון בחיפה, ממקימי קבוצת אימות התכנון (ולידציה) בישראל והמקים הראשי של קבוצת מנהלי הפרויקטים הראשונה באינטל.

במקביל, שודרג מעמדם של שלושה מנהלים בכירים באינטל ישראל והם קיבלו מעמד של סגני נשיא באינטל העולמית. זיו המר הוא מנהל מחלקת PEG-ITG-Big Core, המחלקה העוסקת בהגדרה, פיתוח ובדיקת ליבות מעבדי העתיד של אינטל במגוון מוצרים: שרתים, טאבלטים, לפטופים ומחשבים שולחניים. הוא מנהל כ-1,000 עובדים ואחראי על תכנון ליבות מעבדי Core לכל מוצרי הדגל של החברה.

אלקנה בן סיני הוא סגן נשיא בקבוצת מוצרי תקשורת אלחוטית ומנהל כללי של חטיבת פיתוח מוצרי חיבוריות אלחוטית. בתפקידו הוא אחראי על פיתוח מוצרי Wi-Fi, BT, GNSS (GPS), WiGig לשוקי המחשבים הניידים, לשוק הסלולר ולשווקים מתפתחים של מחשוב לביש ו-IoT. הוא מנהל כ-1,500 עובדים, מחציתם בישראל והשאר ברחבי העולם (ארה"ב, הודו, סינגפור ואנגליה).

קרין אייבשיץ סגל היא סגנית נשיא בקבוצת הנדסת פלטפורמות ומנהלת בכירה לתחום פתרונות ולידציה. היא מובילה ארגון גלובלי המפתח מערכות, חומרה ותוכנה, לביצוע בדיקות של התכנון על-מנת להוציא מעבדים באיכות גבוהה לשוק. היא מנהלת כ-500 עובדים ואחראית להובלת פיתוח המערכות והשיטות למעבדות בדיקות המעבדים של אינטל.

אופטיקה ישראלית: יותר מ-1500 מבקרים בכנס OASIS

פורסם בתאריך מרץ 2, 2017מרץ 7, 2017 ע"י Techtime

כנס האופטיקה הדו-שנתי OASIS, שנערך השבוע בתל-אביב בהשתתפות אגודת המהנדסים ומשרד המדע ובארגון חברת קליידוסקופ (Kaleidoscope), נחשב לכנס ה-OASIS המוצלח ביותר, בזכות הכמות הגדולה של הרצאות, המבקרים הרבים שהגיעו אליו ותערוכה המסחרית שליוותה אותו. לכנס הגיעו דוברים חשובים מאוד ממכוני המחקר בעולם. לצידם, קבוצה גדולה של תעשיינים מאירופה הגיעה במסגרת משלחת של קונסורציום הפוטוניקה האירופי EPIC, המאגד כ-300 חברות אופטיקה ואלקטרו-אופטיקה. מנכ"ל EPIC, קרלוס לי, אמר ל-Techtime שהיקף החדשנות המוצג בכנס הוא עצום. "יש בישראל חשיבה מקורית ויוצאת דופן. אנחנו הגענו לכאן עם משלחת של 29 חברות, מכיוון שלדעתנו שיתוף פעולה תעשייתי נרחב בין ישראל ואירופה הוא מהלך טבעי".

500 חברות אופטיקה בישראל

יו"ר הכנס ויוזם הרעיון של כנסי OASIS, פרופ' אברהם קציר, אמר שהפעילות בישראל בתחום האלקטרואופטיקה והפוטוניקה מרשימה מאוד: "בישראל יש כנראה כ-10,000 מדענים, מהנדסים וטכנאים העוסקים באופטיקה ואלקטרו-אופטיקה ויש כ-500 חברות העוסקות בתחומים האלה. ההערכה בתעשייה היא שהמכירות שלהן מסתכמות בכ-4 מיליארד דולר בשנה. מתוך זה יש כנראה 15 חברות המייצאות ביותר מ-100 מיליון דולר בשנה כל אחת. ככל הידוע לי, אין היום אף חברה אירופית המוכרת בהיקפים כמו חברת אלאופ, למשל.

"התחלנו את מסורת כנסי אואזיס לפני 12 שנים וזה הכנס השישי שאנחנו מקיימים. הוא משתפר משנה לשנה. להערכת המארגנים, הגיעו השנה כ-1500 אנשים לכנס. בתצוגה היו 60 חברות שחלק מהן הקימו דוכנים ברמה גבוהה מאוד כמו בתערוכות המקצועיות הגדולות ביותר בארצות הברית. מבחינת התוכן, היו הרבה מאוד דוברים מצויינים. בהם חתן פרס נובל, פרופ' ויליאם מורנר, ופרופ' אלן ווילנר שהיה עד לאחרונה ראש אגודת האלקטרואופטיקה בארה"ב. היו הרבה מאוד מרצים בעלי חשיבות גדולה בענף והתקיימו חמישה מושבים מקבילים".

כיצד נראה סלט ישראלי

לדבריו, פרופ' מורנר התפעל מאוד מהקונספט של הארוע: "הוא אמר לי שהוא מרבה ללכת לכינוסים, שבהם בדרך כלל מדענים נפגשים עם מדענים, מהנדסים עם מהנדסים ותעשיינים עם תעשיינים. אולם זהו הכנס הראשון שהוא רואה שבו שלוש הקבוצות האלה מתערבבות ונפגשות אחת עם השנייה". להערכתו, הכנס מרמז על-כך שישראל עדיין לא מיצתה את הפוטנציאל שלה בתחום האופטיקה. "יש כאן דורות חדשים של מדענים צעירים ברמה בינלאומית גבוהה מאוד. אני חושב שישראל נמצאת במגמה של עלייה בכל התחומים האלה".

אורביט מגייסת 10 מיליון שקל מהמשקיעים הקיימים

פורסם בתאריך מרץ 2, 2017מרץ 2, 2017 ע"י Techtime

חברת אורביט מנתניה (Orbit) החלה בתהליך הנפקת זכויות לבעלי המניות בהיקף של 10 מיליון שקל. התהליך ממתין כעת לאישור של בעלי המניות בחברה, כאשר יו"ר הדירקטוריון ובעל השליטה בחברה, זאב שטיין, התחייב להזרים את חלקו היחסי בהנפקה, בהיקף של כ-4.35 מיליון שקל. מנכ"ל חברת אורביט, איתן לבנה, סיפר ל-Techtime שגיוס ההון מיועד לממן את המעבר של החברה לאסטרטגיה המבוססת על עסקאות ארוכות טווח, כדי לאפשר לה לטפח מנועי צמיחה חדשים.

חברת אורביט מספקת מערכות תקשורת עתירות טכנולוגיה למשימות חיוניות (Mission-Critical) ומסחריות עבור יישומים בים, ביבשה, באוויר ובחלל, ובכלל זה מערכות תקשורת לוויינית ניידות, פתרונות עקיבה וטלמטריה, מערכות לניהול תקשורת פנים במטוסים ומערכות לתצפיות מהחלל. למרות שהיא נחשבת כבעלת טכנולוגיה איכותית במיוחד, המכירות שלה נמצאות בירידה: בשנת 2015 היא ירדה בכ-10% בהשוואה ל-2014 והמכירות הסתכמו בכ-45 מיליון דולר. בתשעת החודשים של 2016 הסתכמו המכירות בכ-23.6 מיליון דולר – בהשוואה לכ-35.8 מיליון דולר בתקופה המקבילה ב-2015.

אורביט נכנסה למטוס העתידי של רוסיה

לדברי המנכ"ל ליבנה, החברה גיבשה אסטרטגיה חדשה שכבר מתחילה לתת את פירותיה, אשר מבוססת על עסקאות ארוכות טווח בתחומים צומחים. "דוגמא מובהקת לכך היא המעורבות שלנו בפרויייקט מטוס הנוסעים הרוסי MS-21". מדובר במטוס דו-מנועי לטווח בינוני אשר מפותח על-ידי תאגיד התעופה הרוסי המאוחד, והחברות הבנות שלו יאקובלב ואירקוט. הוא הושק באמצע באמצע 2016 והייצור ההמוני מתוכנן לשנת 2017. כאשר ייצא לשוק, הוא אמור להתחרות במטוסים כמו בואינג 737 ואיירבאס A320.

ליבנה: "אנחנו מעורבים בפיתוח המטוס מהשלבים המוקדמים, ומספקים לו את מערכת ניהול האודיו ממשפחת אוריון. הוספנו למערכת גם יכולת ניהול וידאו כאשר הרוסים בחרו להשתמש ב-8 מצלמות וידאו העוקבות אחר מערכות קריטיות במטוס. בסך הכל, בכל מטוס שייוצר יהיו מערכות של אורביט בהיקף של כמה מאות אלפי דולרים". להערכת החברה, פרוייקטים תעופתיים מהסוג הזה הם בעלי זמן הבשלה ארוך, אולם משהסתיימו יש בהם פוטנציאל לביצוע הזמנות גדולות מאוד לאורך זמן.

מערכת שמע תעופתית תלת-מימדית

משפחת אוריון (Orion) היא ייחודית בעולם התעופה. לדברי מנהל המוצר, מקס גנות, מערכות השמע במטוסים כיום הן בעיקרן מערכות אנלוגיות המבוססות על תצורת כוכב. "פירוש הדבר שיש להן נקודת כשל קריטית, ושעם הוספה של כל משתמש מצטמצמים משאבי המערכת המוקדשים לכל אחד משאר המשתמשים. מערכת אוריון היא מערכת המבוססת על פרוטוקול איתרנט ובנויה בתצורה של טבעת כפולה שבה כל יחידת משתמש כוללת את כל משאבי העיבוד הדרושים שלה ומשדרת את המידע בשני כיוונים שונים בו-זמנית. כלומר אין יחידה מרכזית המנהלת את הרשת וכל המידע והתקשורת מתבצעת בו-זמנית בשני ערוצים מקביליים".

למערכת אוריון יש יתרון מעניין נוסף: היא מעניקה למשתמש יכולת האזנה תלת-מימדית. טייס המקשיב לאחד מאנשי הצוות, למשל, שומע את הקול כאילו הוא בא מהכיוון האמיתי שבו נמצא איש הצוות. הדבר נשמע לא נחוץ, אבל יש לו משמעות עצומה. לעתים רבות מגיע מידע בו-זמנית במערכות קשר אוויריות ממספר דוברים בו-זמנית, ולכן קשה להבין את הנאמר. מתברר שכאשר מעניקים לכל דובר ייצוג אודיו מרחבי, המוח של משתתפים בשיחה מצליח להפריד בקלות בין הדוברים ולקלוט את המידע. הדבר גם מפחית תקלות: "כאשר מגיעה התראה ממנוע שמאל, למשל, הטייס שומע את ההתרעה מהכיוון של המנוע התקול – אפקט המקטין את סיכויי הטעות כאשר יש צורך בתגובה מהירה".

בימים אלה בודקת אורביט שווקים חדשים עבור טכנולוגיית האודיו התלת-מימדי שלה. בין השאר, מדובר בשילוב הטכנולוגיה בקסדות טיס. הדבר מאפשר לטייס לזהות את המיקום של החיוויים הקוליים שהוא מקבל. למשל, אם המערכת מזהה טיל, צליל ההתראה מגיע מכיוונו האמיתי של הטיל, ואם הוא מדבר עם מטוס אחר בקשר, כיוון הקול זה לכיוון המטוס השני. במקביל, החברה בודקת יישומים של המערכת במערכות צבאיות קרקעיות. למשל, היא יכולה לסייע ליחידות מיוחדות לשפר את ההתמצאות ההדדית כאשר הלוחמים מדברים אחד עם השני.

מהפיכת ה-New Space: אלפי לוויינים קטנים

תחום צמיחה נוסף שבו החברה תולה את יהבה הוא התפתחות תחום חדש שקיבל את הכינוי New Space. עד לאחרונה התבסס תחום לווייני התקשורת על לוויינים מגביהי רום (GEO) אשר נעו במסלול גיאוסינכרוני מסביב לכדור הארץ. כלומר, הם שהו בגובה של 36,000 קילומטר שבו הלוויין מקיף את כדור הארץ במהירות הסיבוב של כדור הארץ, ולכן מצוי בנקודה קבועה ביחס לקרקע.

לדברי סגן נשיא למחקר ופיתוח בחברת אורביט, דרור פרנסיס, "כיום העולם נמצא במגמת מעבר מלווייני GEO מעטים וגדולים, לשימוש בלווייני MEO (גובה בינוני) ולווייני LEO (גובה נמוך), שהם קטנים וזולים יותר, אולם משוגרים במספרים גדולים.

"אנחנו צופים שיהיו מאות ואלפי לוויינים. זהו התחום שבו אנחנו סבורים שמשפחת מוצרי GAIA תהיה מנוע צמיחה גדול בשנים הבאות". מדובר במערכות תקשורת לווייניות בעלות יכולת עקיבה מדוייקת, החיונית ללוויינים מנמיכי טוס (LEO ו-GEO) המשנים את מיקומם ביחס לקרקע, ורוחב פס גדול מאוד. "המוצרים שלנו מתאימים לשימוש בכל התדרים. בעולם התקשורת החדש מדברים על צורך באלפי טרמינלים הנמכרים במחירים של כמה אלפי דולר לכל טרמינל, המצויידים ביכולת עקיבה מדוייקת משום שיש לה השפעה ישירה על כמות הדטה שניתן לקבל מהלוויין". ליבנה: "אנחנו מכירים את החברות הבונות כיום את מערכות הלוויינים החדשות, ומאמינים שכאשר המודל העסקי שלהן יתפוס תנופה – אנחנו נהיה שם ביחד איתן.

מחיל הים להייטק הישראלי

המנכ"ל ליבנה הוא רכש חדש של החברה, ומאמין אדוק באסטרטגיות ארוכות טווח. הוא הגיע לאורביט לפני כחצי שנה במקומו של המנכ"ל הקודם ארז שבירו. הניסיון הניהול שלו מגוון מאוד, חלקו בהייטק וחלקו בתעשייה הכבדה. בצה"ל שימש כראש ענף במחלקת אמל"ח של חיל הים והיה מזוכי פרס בטחון ישראל. לאחר מכן הצטרף לחברת אלישרא והגיע לתפקיד פיתוח עסקי ומנהל שיווק המערכות הימיות של החברה. בהמשך הוא היה מנהל מפעלי דרום של פקר פלדה, מנכ"ל חברת תדיראן טלקום ולפני שהצטרף לאורביט שימש מספר שנים כמנכ"ל יצרנית החיישנים וגדרות הביטחון חברת מגל, עד למכירתה לפימי בשנת 2015. "לאורביט יש עומק טכנולוגי יוצא דופן", הוא אמר. "לא במקרה אנחנו בית הטלמטריה של מדינת ישראל".

מעבדת ה-IoT הגדולה בעולם: imec מקימה תשתית עירונית בבלגיה לבדיקת תיפקוד החיישנים

פורסם בתאריך מרץ 1, 2017מרץ 7, 2017 ע"י Techtime

מכון המחקר האירופי imec, הנחשב למכון המחקר העצמאי החשוב ביותר בתעשיית הסמיקונדקטורס בעולם, יקיים ביום ד', ה-8 במרץ 2017 סמינר מיוחד עבור התעשייה הישראלית. לקראת הסמינר, מסרו ל-Techtime רודי קרטובלס, סגן נשיא לתחום Smart Electronics ב-imec, ודני גודריס סגן נשיא לתחום Smart Applications ב-imec, את תחומי העניין המרכזיים של המכון בתחום האינטרנט של הדברים. "אנחנו מפתחים מגוון גדול של חיישנים בתוך מעגלים משולבים, למשל למדידת זרימת גאזים, נוזלים ומדידת פרמטרים פיזיולוגיים של הגוף, אולם בשורה התחתונה חשוב לדעת כיצד הם מתפקדים בעולם האמיתי", קרטובלס. "כדי להתמודד עם הבעיה הזו, אנחנו מפתחים מספר פלטפורמות לבדיקת הטכנולוגיות החדשות, כאשר פרוייקט הדגל קיבל את הכינוי City of Things ויתבצע בעיר Antwerp בבלגיה. במסגרת פרוייקט הבדיקה הענק, נפרוס עד סוף שנת 2017 כ-100 נקודות גישה (gateways) והרבה מאוד חיישנים מסוגי שונים בתוך התשתיות של העיר. המערך הזה יאפשר לנו לבדוק טכנולוגיות שונות ואת אופן התיפקוד האמיתי שלהן".

התקשורת היא עדיין צוואר הבקבוק המרכזי

לדברי קרטובלס, מערך IoT יעיל יכול לפעול רק כאשר קיימת סביבת תקשורת אלחוטית אמינה המאפשרת לכל מרכיביו לדבר אחד עם השני ועם הענן. כדי להגיע למצב הזה יש צורך בשבבי תקשורת אלחוטיים ייעודיים לרשתות חיישנים. החיישנים יקבלו את האנרגיה מסוללות, והדבר מהווה אתגר עצום בשבילנו, מכיוון שכעת קיימים מקורות אנרגיה מאוד דלים בהספק לצורך הפעלת שבבי התקשורת. אותם שבבי תקשורת צריכים להיות בעלי יכולת לשדר את המידע באמינות למרחקים גדולים מאוד בקנה מידה של קילומטרים, ולעמוד בתקני התקשורת שהוגדרו ל-IoT, לצד התקנים הקיימים של Wi-Fi ו-Bluetooth Low Energy.

"בשיתוף פעולה עם Holst Centre צברנו בשנים האחרונות נסיון רב בפיתוח שבבי תקשורת חסכוניים מאוד באנרגיה. פיתחנו מקמ"ש ייעודי ל-IoT העומד בדרישות ההספק הנמוכות והטווח הגדול של תקן Wi-Fi לפי פרוטוקול IEEE802.11ah. כיום אנחנו עובדים על פיתוח שבבים התואמים לתקן Bluetooth Low Energy עבור יישומי IoT, ועל שבבים המספקים מענה משולב הכולל גם Wi-Fi וגם BLE בשבב יחיד. "פתרון מתבקש הוא שימוש ברשתות הסלולריות מכיוון שהן זמינות כיום בכל מקום. אנחנו עדיין לא יכולים לשלב את הטכנולוגיה הסלולרית ברשתות חיישנים מכיוון שהיא דורשת הספק גבוה מדי, אולם אנחנו מפתחים פתרונות חדשים שיאפשרו לחיישנים בעלי רוחב פס נמוך מאוד לתקשר על-גבי הרשתות הסלולריות.

ברוב המקרים רשתות החיישנים שולחות מידע בקצב של קילו-ביט לשנייה ולעתים גם מגה-ביטים. מה יקרה כאשר הן ישלחו כמויות גדולות של מידע? גודריס: "צוות חוקרים ב-imec בראשות פרופ' Demeester בוחן את השימוש בתקשורת סלולרית המשמשת תאים זעירים, לצורך קישוריות אלחוטית של אלמנטים ניידים בקצבים מהירים של 100Gbits לשנייה. הטכנולוגיה הזו אמורה לשמש בסביבת ייצור, שבה נחילים של הרבה מאוד רובוטים חכמים יעבדו באינטראקציה עם בני-אדם. אנחנו מדברים על רובוטים הניתנים להגדרה קלה ומהירה של תצורת העבודה שלהם, כדי שכל משתמש יוכל להגדיר את אופן פעולתם לפי צרכיו. זה המובן של המושג Mass customization.

מקמ"ש סמיקונדקטורס לגלים מילימטריים

אלטרנטיבה אחרת להעברת כמויות גדולות של מידע היא באמצעות גלים מילימטריים. קרטובלס: "אנחנו מחפשים פתרון אלחוטי שיעביר מידע בקצב של עד 20Gbits לשנייה בטכנולוגיית גלים מילימטריים בתדר של 60GHz. אנחנו משתמשים בטכנולוגיית עיצוב אלומה (beamforming), המסייעת להקים קו תקשורת כיווני ישיר בין המשדר למקלט. בשנה שעברה הדגמנו מקמ"ש המיוצר בתהליך 28nm CMOS ועובד בתדר של 60GHz. הצלחנו להעביר מידע בקצב של כמעט 5Gbits לשנייה למרחק של 1 מטר. בקמפוס של imec הדגמנו קצב העברה של 1.5Gbits לשנייה למרחק של 100 מטר. כעת אנחנו ממשיכים בפיתוח כדי להגיע למהירויתו גדולות יותר ולמרחקים גדולים יותר.

"אסור לשכוח גם את בעיית האבטחה, אשר נעשית חשובה מיום ליום. חייבים לפתח תקני אבטחה המבוססים על חומרה ותוכנה, שמערכות ה-IoT יידרשו לעמוד בהם לפני שהן מותקנות לשימוש. זהו אתגר לא פשוט, מכיוון שמשאבי העיבוד המוגבלים מקשים על התקנת מערכות אבטחה ברמת החישן. כך למשל, ניתן לבצע הצפנה שקשה מאוד לפרוץ אותה – אולם הדבר דורש עוצמת מיחשוב והרבה אנרגיה באבזרי הקצה. כיום אנחנו בודקים שיטות חדשות שייאפשרו לייצר מעגלים אלקטרוניים חסינים בפני שיבוש".

הנושאים האלה יידונו בכנס ITF2017 Israel שמכון imec יערוך בישראל ביום ד', ה-8 במרץ 2017 במלון דוויד אינטרקונטיננטל בתל-אביב.

למידע נוסף: ITF2017 Israel

הטכנולוגיה של רוקטיק עומדת מאחורי Xcelium של קיידנס

פורסם בתאריך מרץ 1, 2017מרץ 1, 2017 ע"י Techtime

חברת קיידנס דיזיין סיסטמס (Cadence), השיקה את סימולטור Xcelium, שהוא הדור השלישי של הסימולטור לאימות פונקציונלי והראשון בתעשייה שתומך במיחשוב מקבילי. הסימולטור החדש מחליף את פלטפורמת Incisive הקיימת של החברה. אחד מהחידושים המרכזיים בפלטפורמה החדשה הוא הטמעת הטכנולוגיה הישראלית של חברת Rocketick מרמת-גן שקיידנס רכשה בחודש אפריל 2016.

לדברי המנהל הטכני של קיידנס לתחום האימות (וריפיקציה), פרוטוטיפינג ומימוש באמצעות FPGA לאזור ישראל ודרום אירופה בקיידנס, רן אבינון, הפתרון החדש מאפשר למקבל את תהליך הסימולציה ולהריץ אותו על מספר מעבדים. "כיום תוכנות הסימולציה רצות על מעבד אחד בלבד והדבר אורך זמן רב. המערכת החדשה מאפשרת להריץ את הסימולציה על מספר ליבות עיבוד נפרדות, והדבר מאפשר קיצור משמעותי מאוד, במקרים מסויימים עד פי עשרה, וזו יכולת שלפי ידיעתנו לא קיימת היום בשוק.

קיצור דרמטי של זמני פיתוח שבבים חדשים

מדובר בהבדלים משמעותיים בזמנים: הרצה של בלוקים נפרדים בתוך השבב יכולה להימשך עד כמה שעות, כאשר הרצת סימולציה של תכנון SoC מלא יכולה לקחת עד שבועיים. מכאן שליכולת של Xcelium לקצר את זמן ההרצה פי שלושה, חמישה ובמקרים מסויימים פי עשרה – יש השפעה מהותית על זמני היציאה לשוק של מוצרים חדשים.

מאחורי ההישג עומדת טכנולוגיית RocketSim שחברת Rocketick פיתחה במשך תשע שנים. תכנון שבבים מתבצע בדרך-כלל באמצעות שפת Verilog, שהיא שפת תיאור חומרה (Hardware Description Language) הנפוצה ביותר בתעשייה. בשפה זו מתוארים הקשרים והתלות בין מרכיבי החומרה השונים שמהם בנוי השבב. לאחר התכנון, יש צורך לבצע הדמייה באמצעות מחשב המריץ את התוכנית ומוודא שאין טעויות בתכנון. הקושי העיקרי נעוץ בכך שכאשר מבצעים סימולציה של מספר שערים לוגיים, בכל רגע נתוך יש שער שונה המבצע פעולה, והיא תלויה במצבו של שער אחר – לכן קשה מאוד לחלק מראש את העבודה בין מספר מעבדים נפרדים (או אפילו למחזורי בדיקה נפרדים). רוקטיק מצאה דרך לבצע את זה, ולכן נרכשה על-ידי קיידנס, וכל 25 עובדיה עובדים היום בקיידס (כולל עובדים נוספים שגוייסו אליה).

סדרה של רכישות אסטרטגיות בישראל

חברת קיידנס מסרה שהסימולטור כבר נמצא בשימוש בפרויקטים בתחומי הרכב, האינטרנט של הדברים, הצריכה, השרתים, הגרפיקה והמובייל. הסימולטור מאיץ את מהירות הסימולציה של RTL פי שלושה, Gate-Level פי חמישה ועד פי 10 בהרצות של DFT – Design For Test. הסימולטור תומך בסגנונות תכנון מודרניים ובתקני IEEE, מה שמאפשר למתכננים לממש את השיפורים בביצועים ללא צורך בקידוד מחדש. הוא מבצע תכנון חכם של העבודה: הסימולטור ממפה את קוד מערך בדיקות האימות והתכנון ומפעיל את המנועים המתאימים ביותר, כולל ביצוע בחירה אוטומטית של המספר המיטבי של הליבות להשגת ביצועים מהירים. להערכת חברת קיידנס, הזסימולטור יכול לקצר את זמני הפיתוח במספר שבועות ולעתים אפילו במספר חודשים.

חברת קיידנס היא מהחברות המובילות בתחומי התכנון האלקטרוני ואספקת מודולי IP. כיום היא מעסיקה כ-6,000 עובדים ומרכזה נמצא בסן-חוזה, קליפורניה. פעילות הפיתוח של קיידנס בישראל מבוססת על מספר עיסקאות רכישה שבועו לאורך השנים. בשנת 2005 היא רכשה את Verisity הישראלית תמורת 315 מיליון דולר והפכה אותה לאחד ממרכזי הפיתוח החשובים שלה בתחום האימות (Verification) האוטומטי של תכנונים. בשנת 2014 היא רכשה את Jasper Design Automation, אשר פיתחה כלי אימות ל-IP. באותה שנה היא גרם רכשה את מרכז הפיתוח הישראלי של חברת TranSwitch, אשר פיתח שבבי תקשורת לשוק הצרכני וקניין רוחני עבור השכבה הפיסית, כלומר הקשר הראשון בין כבל התקשורת לבין האבזר.

Oppo בחרה בטכנולוגיה של Corephotonics

פורסם בתאריך פברואר 27, 2017פברואר 28, 2017 ע"י Techtime

חברת Oppo הסינית, הנחשבת ליצרנית הסמארטפונים השנייה בגודלה בסין, תטמיע את טכנולוגיית הצילום של חברת Corephotonics הישראלית במכשירי הסמארטפון העתידיים שלה. במסגרת ההכרזה במהלך תערוכת MWC2017, היא הציגה טכנולוגיה חדשה לגמרי בשם 5x Dual Camera Zoom, המבוססת על הטכנולוגיה של קור-פוטוניקס. Oppo הודיעה שהטכנולוגיה תוטמע בסמארטפונים שלה שייצאו לשוק במהלך השנה.

מהפיכת המצלמות הדואליות

מדובר במצלמה דואלית שפותחה על-ידי חברת קופוטוניקס ומערכת עדשות חדשנית שאופו מגדירה בשם פריסקופ, וקורפוטוניקס שהמציאה אותה מכנה בשם אופטיקה מתקפלת (Folded-optics architecture). הטכנולוגיה הזו שייכת לדור השלישי של קורפוטוניקס הקרויה בשם Hawkeye camera, ומאפשרת לייצר זום אופטי המגדיל פי חמישה וכולל יותר מחמישים חלקים אופטיים, במכלול צילום שלם בעובי של 5.7 מ"מ בלבד.

זו אחת מההכרזות המעניינות השנה בתערוכת MWC2017, מכיוון שחברת Oppo שאינה מוכרת במערב צמחה כמעט באין רואים ליצרנית הסמארטפונים הגדולה ביותר בסין. היעד שלה הוא להגיע אל שוק הסמארטפונים היקרים בעולם, ולהתחרות בחברות כמו אפלח וסמסונג. לא במקרה היא היגה בבתין שלה בברצלונה את הטלפונים שלה לצד בטלפונים של חברת אפל, כדי להראות למבקרים שהיא לא נופלת מהענקית האמריקאית.

סגן נשיא לשיווק ופיתוח עסקי בחברת קורפוטוניקס, ערן ברימן, סיפר ל-Techtime שההכרזה של Oppo הייתה סגירת מעגל מושלמת עבור קופוטוניקס. "בדיוק לפני שנה חשפנו את הטכנולוגיה שלנו בתערוכת MWC2016. הם ראו את ההדגמה שלנו, נרקמה העיסקה ובמהלך התקופה הזו הם בנו את כל המערך הדרוש לשימוש במצלמה, כולל חיישנים, עדשות פריסמה, אקטואטורים מעבד יישומים ועוד. לדבריהם, לאורך התהליך הזה הם פיתחו 50 פטנטים חדשים".

מדוע יש צורך במכלול הכולל שתי מצלמות?

ברימן: "למרות שהמצלמות בסמארטפונים השתפרו מאוד בשנים האחרונות, הן סובלות מחסרונות רבים. הן גרועות מאוד כאשר צריך לבצע זום, לצלם בתנאי תאורה קשים, סובלות מטשטוש בצילום אובייקטים בתנועה ועוד. כל הבעיות האלה נפתרות כאשר משתמשים בשתי מצלמות (Dual Camera Module), הן נותנות הרבה יותר אור, אפשרות לעשות זום אופטי אמיתי ייצוב יותר נכון ועוד".

חברת Corephotonics מקרית עתידים, תל-אביב, הוקמה בשנת 2012 על-ידי קבוצה של יזמים טכנולוגיים ישראלים: המנכ"ל דוד מנדלוביץ, שייסד את חברת CIVCOM שנמכרה ל-Padtec ואת חברת Eyesquad שנירכשה על-ידי Tessera. בין השאר, היה גם המדען הראשי במשרד המדע. אליו הצטרפו ד"ר גל שבתאי שמילא תפקידי הנדסה בכירים ב-CIVCOM ו-Tessera, ערן קאלי שהיה שותף ל-CIVCOM ו-Tessera ובעבר שימש כנשיא חברת Wizcom שהמציאה את העט המתרגם Quicktionary, וכן ד"ר נוי כהן שהגיע בעבר ל-Tessera אחרי ששימש בתפקידי מומחה לעיבוד אותות ב-Google X ובחברת nVidia.

קניין רוחני עם מפת עומק

החברה פועלת במתכונת של יצרנית קניין רוחני (IP). היא מפתחת טכנולוגיות צילום מתקדמות ומוכרת אותו ליצרניות חומרה תמורת רשיונות שימוש ו/או תמלוגים. החברה מעסיקה כ-50 עובדים בישראל. עד היום היא גייבה כ-50 מיליון דולר. בתחילת השנה (ינואר 2017) היא השלימה גיוס הון בהיקף של 15 מיליון דולר שהשתתפו בו משקיעים אסטרטגיים דוגמת סמסונג ונצ'רס, פוקסקון (Foxconn) וחברת מדיהטק (MediaTek) הטאיוואנית. משקיעים נוספים בחברה: קרן מאגמה, קרן אמיתי ונצ'רס (Amiti), הורייזן ונצ'רס של המיליארד הסיני לי קא שינג וסולינה צ'או, קרן גיוס ההמונים OurCrowd, חברת זיכרונות הפלאש סנדיסק, ספקית שירותי הטלפוניה הסינית CK Telecom ומשקיעים פרטיים.

"כולם שותפים אסטרטגיים או לקוחות שלנו. הם רוצים לוודא שנמשיך לספק להם את כל התמיכה שהם זקוקים לה". לדברי ברימן, Oppo קיבלה מהחברה פתרון מלא, הכולל גם את עדשת הטלה, המכניקה, טכניקות איפוס וכיוונון ופתרון תוכנה אשר רץ על מעבד היישומים של הסמארטפון ומבצע את היתוך התמונה המגיע משני החיישנים. "המצלמה הדואלית מספקת יכולות תלת מימד המאפשרות לייצר מפת עומק המייעלת את תהליך המיקוד, שליטה בעומק השדה וזיהוי האובייקט החשוב שיש להתמקד בו. "למרות שמדובר בשני חיישנים הקורבים מאוד אחד לשני (1 ס"מ) מפת העומק מגיעה לדיוק של 2% במרחקים של כמה מטרים".

נ.א.ס-טק רכשה מכונת AOI הבודקת את ה-BOM

פורסם בתאריך פברואר 26, 2017פברואר 27, 2017 ע"י Techtime

חברת נ.א.ס-טק ייצור מערכות אלקטרוניקה (Nestech) מאזור התעשייה הר-טוב שליד בית שמש, רכשה מכונה אוטומטית לבדיקות אופטיות (AOI) מדגם ALD 515 i3D של חברת ALeader. מכונת הבדיקות נרכשה מ-AIS. היא כוללת תוכנת בקרת ייצור מסוג First Article Inspection אשר בודקת את המעגלים המיוצרים. התוכנה מבצעת התאמה מלאה בין רשימת החומרים של המעגל (BOM) לבין ה-Layout של המעגל לאחר ההשמה, כדי לוודא את נכונות והתקינות של ההשמות במעגל.

מנכ"ל חברת נ.א.ס טק, איליה אושרוב, אמר שרכישת מכונת ה-AOI החדשה נועדה להבטיח שהחברה תשמור על רמת איכות גבוהה מאוד ביחס למתחרים. "הרכש החדש יאפשר לנו להתגבר בקלות על הדילמה שבין איכות לכמות, ויאפשר לנו לספק כמויות גדולות באיכות גבוהה".

מכונת השמות חדשה של JUKI

חברת נ.א.ס טק הוקמה בשנת 2000 על-ידי פנחס אייל, ואיליה אושרוב. כיום החברה מעסיקה כ-50 עובדים, ופועלת ממבנה בבעלותה בשטח של 2,600 מ"ר באזור התעשייה הר-טוב. החברה מספקת שירותי ייצור והרכבה אלקטרוניים עד לרמה של מוצר מוגמר לחברות ישראליות בתחומי הביטחון והתעופה, ציוד רפואי ומוצרי אלקטרוניקה אזרחיים.

החברה בעלת תקן ISO9001, תקן תעופתי (AS 9100) ותקן ציוד רפואי (ISO 13485). בקו הייצור היא מפעילה את קווי ההשמה המהירים של חברת JUKI, בהן גם מכונת ההשמה FX3, שהיא בעלת יכולת השמה של עד כ-100 אלף השמות בשעה וכ-2.5 מיליון השמות ביום.

לאחרונה החברה רכשה שטח של 7.5 דונם בקצרין, מעל מפל הזוויתן, במסגרת תוכנית התרחבות שבמהלכה היא מקימה אתר ייצור אלקטרוני חדש בגולן. מנהל התפעול והשיווק של החברה, יהונתן אור, מתוכנן להיות מנהל המפעל החדש בגולן. בשלב הראשון החברה תקים קו הרכבות SMT במבנה שכור, שיעסיק כ-50 עובדים מהצפון. בהמשך, היא תקים מבנה משל עצמה (לא רחוק ממפעל הייצור של קבוצת ניסטק). להערכת החברה, המפעל החדש צפוי להתחיל לפעול כבר ב-2017. היקף ההשקעה הכולל בפרוייקט נאמד בכ-12 מיליון שקל.

טאואר-ג'אז ייצרה את מקמ"ש הדור החמישי המתקדם בעולם

פורסם בתאריך פברואר 24, 2017פברואר 24, 2017 ע"י Techtime

חברת טאואר-ג'אז (TowerJazz) ממגדל העמק ואוניברסיטת קליפורניה סן-דיאגו (UCSD) פיתחו מערכת שבבי שידור וקליטה (מקמ"ש) למכשירים ניידים מהדור החמישי (5G). בסוף השבוע הם דיווחו על הצלחת ניסוי היתכנות שבמהלכו הם הוכיחו שהמשדרים מסוגלים לשדר ולקלוט מידע בקצב גבוה מ-12Gbps. השבבים פועלים בתדרי 28GHz-31GHz, שזה פס תדרים חדש שה-FCC מתכנן לאשר. הם מיוצרים בתהליך SiGe BiCMOS של טאואר-ג'אז (הקרוי גם H3), המספק להם בתדר 28GHz קיבולת העברת נתונים גבוהה פי 10 בהשוואה ל-4G LTE.

המקמ"ש המהפכני. צילום: UC San Diego/Gabriel Rebeiz

הדור החמישי מעבר לאופק

טאואר-ג'אז ו-UCSD מאמינות שזהו מקמ"ש הדור החמישי המתקדם ביותר מסוגו בעולם. למרות שעדיין לא נסגרו כל התקנים עבור הדור החמישי, חלק גדול מהטכנולוגיה כבר ידוע, והרגולטורים נערכים אליה. בחודש יולי 2016 הודיע משרד התקשורת האמריקאי (FCC) שהוא מתכנן לשחרר תדרים חדשים לצורכי הדור החמישי, עוד לפני שהושגה הסכמה מלאה על התדרים שיובילו את התעשייה בתחום. ה-FCC הודיע שישחרר רצועת תדרים מסביב ל-28GHz, כמה רצועות תדרים באזור של 37GHz-40GHz ויאפשר שימוש ללא צורך ברשיון בתדרים בטווח של 64GHz-71GHz.

ההערכה הרווחת כיום בשוק היא שקצב העברת הנתונים בדור החמישי יהיה 1Gbps-10Gbps, בהשוואה לקצב של 100Mbps-1Gbps בתקני הדור הרביעי (בפועל, מערכות הדור הרביעי מגיעות לקצב העברה מעשי של 100Mbps-300Mbps בלבד). עד היום בוצעו מספר הדגמות ראשוניות של יכולות בקנה מידה של הדור החמישי, כשבאחת מהן הדגימה חברת Verizon ניסויים ראשונים במערכות המיועדות לעבוד בתדר של 28GHz.

מקמ"ש בעל 32 אנטנות

ערכת שבבי המקמ"ש שהוכרזו על-ידי טאאור-ג'אז ואוניברסיטת קליפורניה השיגה קצב העברת נתונים של 12Gbps ממרחק של 30 מטר, וקצב של כ-3Gbps ממרחק של כ-300 מטר.

המקמ"ש מבוסס על סכימת איפנון מסוג QAM, שהיא גם דיגיטלית וגם אנלוגית, כאשר השבבים מימשו איפנון בעל 16 ,64 ו-256 נקודות פאזה כדי להגיע לקצב העברת הנתונים הנדרש. התוצאות שעליהן הוכרז הושגו באמצעות סכימת איפנון מסוג 64-QAM. המקמ"שים כוללים 32 אלמנטים לשליטה באנטנות phased-arrays, המיוצרים בטכנולוגיית סיליקון גרמניום (SiGe) ומותקנים על המעגל המודפס ביחד עם האנטנות עצמן.

תהליך הייצור H3 של טאואר-ג'אז הוא חלק מפלטפורמת TowerJazz Terabit Platform, המאפשרת לייצר רכיבים הכוללים טרנזיסטורים בי-פולאריים מסוג SiGe בתדר של עד 240GHz, וכן רכיבי CMOS אנלוגיים. תהליך הייצור הזה מיועד לשמש בייצור רכיבים עבור יישומים בתדר גבוה, כמו מערכות מכ"ם, תקשורת אופטית אלחוטית ותקני תקשורת אלחוטיים חדשים, דוגמת 5G.

פרוייקט הפיתוח בוצע על-ידי צוות חוקרים מאוניברסיטת סן דיאגו קליפורניה בראשות פרופ' גבריאל רבאס, מבית הספר להנדסה באוניברסיטה. "אנחנו מודים לטאואר-ג'אז על על התהליך הנפלא שלה, ומתכננים להמשיך את שיתוף הפעולה איתה", אמר רבאס. הפרוייקט התבצע בשיתוף פעולה עם חברת Keysight, אשר סיפקה את תשתיות המדידה: מחוללי האותות 8195A, הסקופים הדיגיטליים DSOS804A וחבילת תוכנות הפיתוח והסימולציה Signal Studio.

הצלחה שנייה בתוך חודשיים

מדובר בהצלחה שנייה של הצוות: בחודש דצמבר 2016 ביצעו UCSD, טאואר-ג'אז וקיסייט, ניסוי מקביל שבו נבדקה טכנולוגיית תקשורת מקומית מהירה עבור הדור החמישי. הניסוי הקודם התמקד בבדיקת ערוצי התקשורת בתדר נושא של 60GHz (גלים מילימטריים), שבמסגרתו יוצרו צורות גל בהתאם לתקן 802.11ad (תמונה בראש הכתבה). גם בניסוי הראשון נעשה שימוש במערך של 32 אנטנות phased-array אשר ביצעו סריקת קליטה ושידור בזוויות של עד ±45 מעלות. במהלך הניסוי, הושגו קצב העברת מידע של 4Gbps ממרחק של 100 מטר, קצב של 2Gbps ממרחק של 300 מטר, וקצב של 500Mbps ממרחק של 800 מטר ברוב זוויות הסריקה של האנטנות.

סמינר ה-IoT של חברת איסטרוניקס: מהחיישן ועד לחוות השרתים

פורסם בתאריך פברואר 23, 2017פברואר 23, 2017 ע"י Techtime

יום העיון רחב ההיקף של חברת איסטרוניקס, IoT: From Things to Applications, יוקדש להצגת מגוון אבני הבניין – בחומרה ותוכנה ובמודל העיסקי – הדרושים לפיתוח ולהקמת יישומי IoT מרמת יחידות הקצה ועד לרמת השרתים ושירותי הענן התומכים ביישום. היום עיון יתקיים ביום ג', ה-21 במרץ 2017, במלון דניאל בהרצליה.

הארוע יהיה מלווה בתערוכה מסחרית טכנולוגית וייפתח בהרצאה של נשיא חברת Telit, יוסי פייט, אשר יציג את המגמות העיסקיות והטכנולוגיות המסתמנות בעולם ה-IoT, ומה הם מנועי הצמיחה העיסקיים החשובים ביותר בתחום. לאחר מכן הוא יתפצל לשני מסלולים במקביל: מסלול פתרונות ומסלול אבני הבניין.

במסלול הפתרונות יוצגו מודלים עסקיים והדגמות של מערכות מבוססות IoT, בהן: הדגמה של פלטפורמות וכלים להקמת מערכים ותמיכה במודלים עסקיים. במסלול אבני הבניין ייערכו ההרצאות הטכנולוגיות: אינטל תחשוף חידושים בתחום השרתים והמודולים עבור תחום ה-IoT, חברת טקסס אינסטרומנטס (TI) תציג את משפחת החיישנים התלת-מימדיים החדשה שלה ToF, את מקמ"שי ה-IoT דלי ההספק CC1350 ותדגים את סביבת הפיתוח Unified Software Platform המציעה סביבת פיתוח אחידה ל-IoT מבוסס מיקרו-בקרים של ARM.

חברת Telit תציג את הטכנולוגיות האלחוטיות המשמשות בתחום ה-IoT, דוגמת ZigBee, LTE, CAT-M, NB-IoT ו-LORA, ואופן שילובן בפלטפורמת ה-IoT של טליט. בתחום הצב"ד, חברת Rohde&Schwarz תציג פתרונות צב"ד לאתגרי ה-IoT וחברת Tektronix תציג את השימוש בניתוח אותות מבוסס Mixed Domain לביצוע הערכה ומיטוב של ה-IoT.

יום העיון מיועד למקבלי החלטות בכירים בארגונים (מסלול הפתרונות) ולמובילים טכנולוגיים, מהנדסים ומנהלי פיתוח חומרה ותוכנה (מסלול אבני הבניין).

ההשתתפות הינה ללא תשלום, אולם מחייבת הרשמה מראש. ההשתתפות מותנית בקבלת אישור.

למידע ורישום: IoT: From Things to Applications

זיילינקס הצליחה לשלב רכיבי RF בפלטפורמת FPGA

פורסם בתאריך פברואר 23, 2017מרץ 23, 2017 ע"י Techtime

חברת זיילינקס (Xilinx) שילבה מעגלי RF בתוך רכיב מיתכנת, כדי לספק אבן בניין מרכזית ביישום מערכות הדור החמישי. החברה הגדירה את הפיתוח כ"אינטגרציה מהפכנית וארכיטקטורה פורצת דרך". החברה הצליחה לשלב מעגלי RF אנלוגיים בתוך הרכיבים המיתכנתים מקטגוריית All Programmable MPSoC, המיוצרים בגיאומטריה של 16 ננומטר.

הרכיבים החדשים קיבלו את הכינוי All Programmable RFSoC, והם חוסכים את הצורך להוסיף לפתרון ממירי נתונים נפרדים. להערכת חברת זיילינקס, הדבר מצמצם בכ-50%-75% את השטח והצריכת ההספק של מוצרים המתחברים אל תשתית התקשורת של הדור החמישי באמצעות מערך אנטנות לגלים מילימטריים (5G massive-MIMO).

מערכות הדור החמישי יעשו שימוש רחב במערכים מרובי-אנטנות (2D antenna array) כדי לשפר את הנצילות הספקטרלית וצפיפות אבזרי התקשורת שתאפיין את הדור החמישי. באמצעות הטמעה של ממירי ADC וממירי DAC בתוך הרכיבים המיתכנתים שלה (FPGA), ניתן יהיה לעמוד בקלות רבה יותר בדרישות האלו.

הטכנולוגיות ששולבו ברכיבים כוללות דוגם אותות רדיו (Direct RF sampling), ממיר ADC ברזולוציה של 12 סיביות המגיע לקצב דגימות של 4GSPS, וממיר אותות DAC ברזולוציה של עד 14 סיביות ומגיע לקצב דגימות של 6.4GSPS.

"המעבר של התעשייה לשימוש בטרנזיסטורים מסוג FinFET מאפשר להגדיל את צפיפות הרכיבים ביחד עם שיפור הביצועים של רכיבים אנלוגיים", הסביר פרופ' להנדסת אלקטרוניקה באוניברסיטת סטאנפורד, בוריס מורמן. "הדבר מאפשר לשלב מודולי analog/RF בתוך רכיבים, באמצעות שימוש בגישות תכנון שיובאו לעולם הדיגיטלי מהעולם האנלוגי".

Keysight תחשוף ב-MWC2017 פתרונות בדיקה חדשים ל-IoT, 5G ותכנון המכונית המקושרת

פורסם בתאריך פברואר 22, 2017פברואר 22, 2017 ע"י Techtime

חברת Keysight Technologies תציג פתרונות בדיקה חדשנים וממוקדי תוכנה עבור טכנולוגיות LTE-A, IoT ו- Connected Car, בביתן שלה שייפתח בקונגרס המובייל (MWC) שיתקיים בברצלונה מה-27 לפברואר ועד ה-2 במרץ. הטכנולוגיות יוצגו בדוכן 6G10 בתערוכה. חברת Keysight היא משתתפת פעילה בגופי תקינה מרכזיים של תקשורת אלחוטית ו-5G. החברה תציג בתערוכה את הפתרונות הבאים:

כלים חדשים לבדיקת ביצועי נהיגה אוטונומית

פתרונות הבדיקה הייחודיים NB-loT של Keysight, המסייעים למתכננים בהאצת הפריסה של טכנולוגיית IoT ארוכת טווח. הם כוללים את ערכת הבדיקה האלחוטית הראשונה בעולם אשר מתחברת להתקן סטנדרטי תואם NB-loT, ומאפשרים למטב תכנוני IoT עבור מאפיינים קריטיים כמו צריכת הספק, ביצועי RF, יכולת פעולה הדדית ובדיקות תאימות גלובליות של NB-IoT GCF.

פתרון הניטור לתמסורת fronthaul מן הדור ה-5 של Keysight מספק למפעילים סלולריים תובנות מעמיקות במונחי איכות שירות, על-ידי מדידה, שיפור ואף מתן פתרון לבעיות המתגלות בפעילות ה- fronthaul. ייחודו של הפתרון בכך, שהוא מספק לוח מחוונים עבור שכבת הבקרה של תמסורת ה-fronthaul מן הדור ה-5 בזמן אמת, באמצעות ניטור רציף של אותות RF ופרוטוקולי תקשורת אלחוטית.

מעבדת המכונית המקושרת

החברה תחשוף את פתרון ה-5G Wideband Real-Time Beamforming Reference Solution, אשר מעניק לחוקרים את היכולת לבצע בדיקה מהירה ומדויקת של מערכות Beamforming (עיצוב אלומה) אנלוגיות, דיגיטליות והיברידיות. אלה כוללות מערכות massive MIMO של שידור וקליטה עם טכנולוגיית Beamforming ואלגוריתמים עבור התקנים ורשתות גישה אלחוטית.

בתחום הרכב, תוצג ערכת הכלים Anite Virtual Drive Testing – VDT מהווה פתרון ייחודי ומבוסס מעבדה, אשר מספק לגורמים בתעשיית הרכב יכולת אימות חסכונית של קישוריות אלחוטית ברכב המקושר (Connected Car). ערכת הכלים VDT היא פתרון בדיקה אוטומטי, ריאליסטי ומדויק מסוג Field-to-Lab, המיועד לבדיקת התקנים ניידים וציוד רשת. ערכת הכלים משכפלת את תנאי הבדיקה על-ידי שימוש בנתונים מן השטח לצורך יצירת מקרי בדיקה שמשוחזרים בסביבת מעבדה הדירה וניתנת לשליטה.

בתחום הרשתות, פתרון הבדיקה האוטונומי Nemo הפועל באופן עצמאי, כולל Nemo Cloud ו-Nemo Autonomous Probe, הוא מספק ניטור בזמן אמת המאפשר למפעילים להפוך פרויקטים של מדידות רשת לאוטומטיים לחלוטין.

פתרון המודיעין הגיאו-מרחבי Nemo Xynergy מסייע בבקרת הכדאיות והנצילות באמצעות שימוש בנתוני איכון שיחות המופקים על-ידי OSS לצורך מיטוב נטול נהג של הרשת וכן על-ידי שימוש באלגוריתמים קנייניים של זיהוי מיקום גיאוגרפי. הגישה זו חושפת מידע ומאפשרת קורלציה בין מספר מקורות נתונים לצורך שיפור השגרות של זיהוי הבעיה, התזמון והפתרון.

בתחום התקשורת האלחוטית קצרת הטווח, Keysight תחשוף סדרת פתרונות חדשים עבור תקני 802.11, כולל פתרון המקדם את תעשיית ה-WLAN לעבר תקן 802.11ax ומסייע בהעברתו משלב המחקר והפיתוח לשלב הייצור. הפתרון קומפקטי, מוקשח ומהיר ותומך בעד 8×8 MIMO. תוכנת הלקוח של Keysight מעודדת נצילות בדיקה מוגברת ואימות מהיר של התקנים חדשים.

למידע נוסף על Keysight ו-5G, ראו: www.keysight.com/find/5G

אינטל מגדירה אסטרטגיה לעידן שאחרי הסמארטפון

פורסם בתאריך פברואר 22, 2017פברואר 22, 2017 ע"י Techtime

ימים ספורים לפני פתיחת תערוכת MWC בברצלונה, הודיעה חברת אינטל (Intel) על השקת מודם ראשון בטכנולוגיית הדור החמישי ( Intel 5G Modem) שיאפשר העברת נתונים במהירות גדולה יותר מ-1Gbps. מודם מהסוג הזה מיועד להאיץ את הפיתוח של מכונות אוטונומיות, בתים ובניינים חכמים, מערכות לערים חכמות, יישומי ענן מתקדמים ושימושים תעשייתיים שונים דוגמת IIoT, במערכות תשתית, בריאות ועוד.

המודם Intel XMM 7560 מיוצר בטכנולוגיית ייצור 14 ננו-מטר. זוהי גם הפעם הראשונה שאינטל מייצרת מודם בעצמה במפעליה (עד כה המודמים יוצרו על ידי חברות אחרות). המודם יתמוך ב-35 תדרי LTE, בתדרי sub-6GHz ובגלים מילימטריים (mmWave). הוא צפוי להיות זמין במהלך המחצית השנייה של השנה.

עידן המכונות המתקשרות

מנכ"ל אינטל, בריאן קרזניץ', נתן להכרזה את המימד האסטרטגי שלה: "תקשורת הדור הרביעי יועדה לסמארטפונים; הדור החמישי מבשר את עידן המכונות. זוהי קריאת השכמה. הגיע העת להניח את הסמארטפון בצד מכיוון שרשתות הדור החמישי יחוללו את המהפיכה התעשייתית הרביעית".

קרזניץ' מתבסס על הערכת שוק שלפיה עד לשנת 2020 יהיו בעולם 50 מיליארד מכשירים שיחוברו לאינטרנט, כאשר 47% מהתקשורת שתתבצע תיעשה בין מכונות לבין מכונות אחרות – ולא בין בני-אדם. להערכת אינטל, בשנת 2020 משתמש אינטרנט ממוצע יפיק 1.5 ג'יגהבייט מידע ליום, רכב אוטונומי יפיק 4,000 ג'יגהבייט ליום, מטוסים חכמים יפיקו 20 אלף ג'יגהבייט ליום ומפעלים חכמים – מיליון ג'יגהבייט ליום.

מנהלת קבוצת התקשורת וההתקנים של אינטל, איישה אוונס, אמרה שדור 2 הציג לעולם את התקשורת הסלולרית, דור 3 חשף את מהפיכת האפליקציות והדטה, דור 4 סיפק מהירויות גלישה והדור ה-5 צפוי לחולל מהפיכה מידע עצומה. "הדבר מתרחש כבר כעת, ברשתות התקשורת, בענן ובמוצרי הקצה".

אינטל דיווחה שבשנה החולפת היא ביצעה ניסויים ושיתופי פעולה בדור 5 עם ענקיות תקשורת כגון NTT דוקומו, SKT, ורייזון, LG, AT&T, ZTE, אריקסון , ספרינט, וודאפון, טלפוניקה, ועוד. במקביל הודיעה אינטל כי תחל בניסויים בדור 5 גם עם נוקיה בארה"ב ופינלנד.

מידע נוסף על המודם החדש

המודם החדש הוא בבסיסו מודם LTE Advanced המספק קצב העלאה של עד 225Mbps וקצב הורדה של עד 1Gbps. הוא מאפשר תיאום פעילות מול חמש רשתות בו-זמנית ופעולה הדדית משותפת של LTE ו- Wi-Fi. המודם תומך בטכנולוגיות תקשורת מסוג MIMO בתצורות 2X2, 4×4, 4X2 ו-8X4 ו-256QAM, באמצעות פלטפורמת המששדר/מקלט Intel SMARTi 7, המאפשרות העברת קבצים מהירה מאוד בין מכונות.