דיקרסון: "אסטרטגיית החדשנות של אפלייד מניבה תוצאות"

היקף ההזמנות מחברת אפלייד מטיריאלס (Applied Materials) צמח ברבעון הראשון של 2017 (שהסתיים ב-29 בינואר) ב-86% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד והסתכמו בכ-4.24 מיליארד דולר. היקף המכירות נטו ברבעון צמח ב-45% והסתכם בכ-3.28 מיליארד דולר. הרווח התפעולי גדל ב-8.9 נקודות משנה לשנה והגיע ל-24.6 אחוזים.

סך המזומנים מפעולות ברבעון הראשון הסתכם ב-646 מיליון דולר. החברה החזירה 238 מיליון דולר לבעלי המניות באמצעות רכישה מחדש של מניותיה ודיבידנדים במזומן. "קבענו שיאים חדשים ברווח ובהזמנות ברבעון הראשון", אמר נשיא ומנכ"ל החברה, גארי דיקרסון. "שנת 2017 מסתמנת כשנה נהדרת לאפלייד מטיריאלס. אסטרטגיית החדשנות שלנו המתמקדת בזיהוי נקודות מפנה בשוק מניבה תוצאות ואנו בטוחים מתמיד שנוכל להמשיך במסלול צמיחה".

רבעון שיא בהזמנות מישראל

היקף ההזמנות והמכירות של ציוד מוליכים למחצה הגיע ברבעון הראשון לשיא של 16 שנים. בהתייחס לפעילות בקרת תהליך ייצור שבבים  פעילותה המרכזית של אפלייד מטיריאלס ישראל (PDC), ציין  דיקירסון שההזמנות מהחטיבה הישראלית היו ברבעון הראשון הגבוהות ביותר בכל הזמנים.

לדבריו, ההכנסות בתחום ה-eBeam (בדיקות ייצור שבבים באמצעות מיקרוסקופ אלקטרוני) שהן מומחיות של חברת אפלייד מטיריאלס ישראל, צמחו ב-33% בהשוואה לשנת 2016. "מוצרי ה-eBeam מייצגים תחום נוסף שבו אנו עדים לנקודת מפנה חשובה, והינם החלק הגדול ביותר של עסקי ה-PDC שלנו".

מהחברה בישראל נמסר שהיא נמצאת בצמיחה משמעותית בשנים האחרונות. הגידול בפעילות הביא לגיוס נרחב של עובדים חדשים למרכז הפיתוח והייצור ברחובות וכן לתמיכה במרכזי הייצור של לקוחות החברה. בימים אלו ממשיכה החברה לגייס עובדים חדשים, בעיקר מתחומי האלגוריתמים והתוכנה, אך גם בתחומי פיסיקה, מכניקה, הנדסת מערכת ותפקידי התמיכה.

תחזית עסקית אופטימית

עבור הרבעון השני של שנת הכספים 2017, צופה אפלייד מטיריאלס מכירות נטו בטווח של 3.45-3.60 מיליארד דולר. מרכז הטווח ישקף גידול של כ-44 אחוזים משנה לשנה. התחזית הזו אינה כוללת חיובים הקשורים לרכישות שהושלמו ואינה משקפת פריטים שאינם ידועים במועד התחזית העסקית הנוכחית כגון חיובי נוספים הקשורים לרכישות או פריטים לא תפעוליים או יוצאי דופן אחרים כמו גם פריטים הנוגעים למיסוי שלא ניתן לחזות ללא מאמץ בלתי סביר עקב האי-וודאות המאפיינת אותם.

חברת אפלייד מטיריאלס מדווחת מספר רבעונים ברציפות על שיפור בעסקיה. הדבר מתבטא גם במניית החברה בנסד"ק, אשר נסחרה לפני שנה במחיר של כ-32 דולר, וכיום היא נסחרת בנסד"ק במחיר של כ-35.7 דולר, המעניק לחברה שווי שוק של כ-39.1 מיליארד דולר.

חברת אפלייד מטיריאלס היא ספקית מרכזית של פתרונות בתחום הנדסת חומרים המשמשים לייצור שבבים וצגים.כיום החברה מעסיקה כ-1,250 עובדים בישראל, רובם בפיתוח וייצור מערכות לבקרת תהליכי הייצור של שבבים. המרכז בארץ ממוקם בפארק המדע ברחובות ונחשב למרכז המו"פ והייצור הגדול ביותר של החברה מחוץ לארה"ב.

מניית אפלייד מטיריאלס בשנה האחרונה בנסד"ק

למידע נוסף: www.appliedmaterials.com

Analog Devices מינתה את Arrow למפיצה גלובלית בלעדית

חברת אנלוג דיוייסז (Analog Devices) ביטלה את הסכם ההפצה הגלובלי עם חברת אבנט העולמית (Avnet) וחתמה על הסכם הפצה עם המתחרה הגלובלית שלה, ארו (Arrow Electronics). בהודעה שפירסמה השבוע, הסבירה אנלוג שהשינוי לא ישפיע על הפעילות של המפיצים האזוריים, אולם בעקבותיו תהיה ארו המפיץ הגלובלי הבלעדי של החברה.

מבחינת ישראל פירוש הדבר שבטווח הקרוב תהיה להחלטה השפעה מוגבלת בלבד. חברת אבנט ישראל היא חברה בת בבעלות אבנט העולמית, ולא הפיצה את אנלוג דיוייסז בישראל. בנוסף, רוב המכירות של אנלוג בארץ היו באמצעות המשרד המקומי של אנלוג המנוהל על-ידי צחי פטל, ועל-ידי המפיצות המקומיות ניסקו ופיניקס ועל ידי חברת Digi-Key. מההודעה של אנלוג ניתן להבין ששלושת הערוצים האלה ימשיכו לפעול כרגיל.

יחד עם זאת, יש עדיין סימן שאלה מעניין בקשר לעתיד הקרוב: בחודש יולי 2016 חתמה אנלוג על עיסקת ענק לרכישת חברת לינאר (Linear Technology) תמורת 14.8 מיליארד דולר. העיסקה הזו מתוכננת להסתיים ברבעון השני של 2017. כיום המוצרים של לינאר נמכרים בארץ על-ידי אבנט ישראל ועל-ידי Digi-Key, כאשר השאלה מה יקרה לאחר העיסקה היא עדיין פתוחה.

אסטרטגיית שיווק חדשה

חברת אנלוג הסבירה את השינוי בכך שהיא תקבל תמיכה עמוקה יותר והרחבת מגון השירותים ללקוחות. סגן נשיא למכירות גלובליות ושיווק דיגיטלי באנלוג, מרטין קוטר, אמר שחברת ארו תסייע לאנלוג לבצע שינוי באופן הפעילות שלה: התמקדות בקשרים האסטרטגיים עם הלקוחות, במקום בקשרים המבוססים על תהליכי מכירה.

חברת אנלוג דיוייסז היא מיצרניות השבבים הוותיקות והגדולות בעולם. החברה הוקמה לפני 50 שנה ומעסיקה כ-10,000 עובדים. ברבעון האחרון הסתכמו מכירותיה ב-984 מיליון דולר. כיום אנלוג דיוייסז נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-25.2 מיליארד דולר.

OTI קיבלה הזמנות עבור אלפי מערכות תשלום בארה"ב

שלומי כהן

חברת OTI – On Track Innovations הודיעה היום שקיבלה הזמנות לאספקת אלפי מערכות תשלום המשלבות את טכנולוגיית החברה לתשלום שלא במזומן, עבור מפעילי רשתות מזון ומכונות ממכר אוטומטיות בארה"ב. ההזמנות הגיעו דרך מפיצי החברה בארה"ב והמערכות יסופקו במהלך 2017. חברת OTI מספקת פתרונות טכנולוגיים ליישומי תשלומים ללא מגע ותקשורת בפרוטוקול קרבה (NFC). הפתרונות של החברה משמים בעיקר בתחנות דלק ובעמדת כירטוס של מערכות הסעת המונים.

החברה מסרה שההזמנות החדשות התקבלו בששת השבועות הראשונים של 2017 ומיועדות לשימוש במכונות ממכר ועמדות שרות עצמי במספר רשתות מזון ואאוטלטים בארה"ב. "ההזמנות האלה ממשיכות את מומנטום הצמיחה שאנו חווים", אמר מנכ"ל OTI שלומי כהן. "אנחנו מביאים פתרונות מלאים בעלות נמוכה לשוק מכונות הממכר ועמדות השירות העצמי, אשר צפוי להגיע להיקף של כ-18 מיליארד דולר עד 2023. השילוב של טכנולוגיות בפרוטוקול קרבה (NFC) במכשירי התשלום משנה את אופן פעילות המכירה בעולם ומעניק ללקוחות חוויית קנייה אינטואיטיבית, מהירה ופשוטה".

חברת OTI מראש פינה מעסיקה כ-150 עובדים ונסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-83 מיליון דולר. בתשעת החודשים הראשונים של 2016 הסתכמו מכירותיה בכ-10.4 מיליון דולר. החברה הוקמה בשנת 1990 והמוצרים שלה מוגנים באמצעות 35 פטנטים. לפני שבועיים החברה קיבלה הזמנה ראשונה מתוך זכייה במרז למכירת 10,000 מערכות תשלום אלחוטיות מסוג FeliCa, אשר יסופקו במשך שלוש שנים לרשת קמעונאות יפנית.

ההזמנה היא למערכות UNO 8700 החדשות של החברה, הנחשבות למערכות התשלום האלחוטי הראשונות בעולם אשר קיבלו הסמכה לתקן FeliCa של חברת סוני.

"שוק החשמל הישראלי משווע לחדשנות טכנולוגית"

מאת: אבי ברנמילר, מנכ"ל חברת ברנמילר אנרגיה ונשיא ועידת הקלינטק

זה לא סוד שההשקעה בפיתוח טכנולוגיות בתחום האנרגיה המתחדשת מעטה מאוד יחסית לתחומי טכנולוגיה אחרים. הסיבה העיקרית לכך טמונה בהוצאות הפיתוח הגבוהות הנדרשות לפיתוח פתרונות חדשניים המיועדים לשוק החשמל. פיילוט בתחום אגירת האנרגיה דורש קרקע, רישיונות, היתרים רגולטוריים, וזמן ארוך יחסית לפיתוח מוצר מוכח. זאת בניגוד לתחומי התקשורת, השבבים או התוכנה שבהם אין צורך בכל אלה, ולכן זמן פיתוח המוצרים קצר משמעותית.

התוצאה: באומת הסטארט-אפ שלנו יש מעט חברות טכנולוגיה ומעט מאוד חדשנות, דווקא בתחום חיוני המגלגל טריליוני דולרים מדי שנה. זהו שוק ענק עם חדשנות מעטה. כשקרנות ההשקעה, שרובן אינן משקיעות לטווח ארוך, ממעטות להשקיע בחדשנות בתחום האנרגיה, והמדינה לא משכילה למלא את החלל הריק בתחום כה חיוני – אנו נותרים עם תשתיות חשמל מיושנות ולא יעילות, ועם משק חשמל מדשדש. את המחיר משלמים האזרחים, המגזר העסקי וכמובן המדינה.

חדשנות תוריד את מחירי החשמל ותפחית את יוקר המחיה

להמחשת המצב ניתן להשוות את שוק התקשורת הסלולרית מלפני שני עשורים לשוק הסלולר היום, שעבר מהפיכה של ממש – טכנולוגית וצרכנית. בשוק החשמל לעומת זאת קרה מעט מאוד באותה תקופה. רק שינוי בגישה יכול לחלץ אותנו מהמצב הקיים. כולם מדברים על שכלול משק החשמל, יישום טכנולוגיות מתקדמות כמו אגירה וניהול רשת חכם, אבל בפועל מעט מאוד קורה.

כדי לחלץ את עגלת משק החשמל מהבוץ, על הממשלה ליישם שורה של צעדים הכרחיים. ראשית, יישום נרחב – באמצעות חקיקה מתאימה – של טכנולוגיות היברידיות המאפשרות הורדת תעריפי הייצור. שנית, הקמת ועדה ממשלתית או קרן השקעות ממשלתית, שתבחן מתן מענקים לטכנולוגיות חדשניות שיישומן צפוי להוריד את מחירי החשמל וכתוצאה מכך את יוקר המחיה.

ושלישית, יצירת מבנה תעריפים שיעודד שימוש בטכנולוגיות אגירה, שהוכחו כיעילות מאוד בכל הקשור להפחתת פליטות ולשימוש נבון וחסכוני באמצעי הייצור. שימוש כזה יחבר את עולם החשמל המסורתי לחדשנות טכנולוגית בהשקעה מינימלית הצפויה להחזיר את עצמה במהירות.

הטמעת מערכות אגירה תאפשר גם יישום נרחב של אנרגיות מתחדשות, לצד ביטול הצורך בהקמת תחנות גיבוי מזהמות. כיום, על כל קילוואט מתחדש שמותקן, מותקן גם קילוואט גיבוי מזהם – כדי לפצות על השעות בהן השמש אינה זורחת או הרוח אינה נושבת. האגירה צפויה להוזיל את עלויות האנרגיה המתחדשת ולשפר את איכות האספקה. היא תייתר השקעות אדירות הכרוכות בהגדלת הרשת ובהקמת תחנות מזהמות.

לא מדובר בצעדים שעלותם למשק משמעותית. אבל יישומם צפוי לקחת את משק החשמל קדימה, לעודד יצירת עשרות אלפי מקומות עבודה חדשים, לשפר את איכות הסביבה בה אנו חיים, ולהוריד את יוקר המחיה. נראה ששר האנרגיה הנוכחי מתעניין בשוק החשמל ופועל לקידום מדיניות מושכלת ארוכת טווח. קידום שוק החשמל לעידן של חדשנות טכנולוגית חייב להיות חלק חשוב והכרחי ממדיניות זו.

מדיהטק בונה את המתחרה של ARM: אנדס הטאיוואנית תפתח IP ל-CPU בעל 64 סיביות

חברת אנדס (Andes Technology) הטאיוואנית, אשר בשנים האחרונות החלה להתחרות בחברת ARM באספקת קניין רוחני (IP) למעבדים חסכוניים באנרגיה עבור מיקרו-בקרים, מתכננת להרחיב את חזית התחרות ולהיכנס לשוק של מעבדי מחשבים כלליים (CPU) בעלי 64 סיביות. כך נודע ל-Techtime.

יו"ר אנדס הוא מנכ"ל מדיהטק

חברת Andes נחשבת לאחת מההפתעות בשוק המעבדים: היא הוקמה בשנת 2005, ומבלי שאף אחד במערב שמע על קיומה היא פיתחה ארכיטקטורת עיבוד דמויית RISC בשם AndeStar המאפשרת שימוש מעורב של מלים במחשב באורך של 16 ו-32 סיביות. על בסיס הארכיטקטורה הזו היא הוציאה לשוק מספר משפחות מעבדים בשם AndesCore. החברה גייסה לשורותיה מהנדסים טאיוואנים שעבדו גם ב-MIPS וגם ב-ARM, כדי למזג את היתרונות של שתי הארכיטקטורות המתחרות ולייצר מעבד שהוא יותר חסכוני ויעיל משתיהן. להערכת החברה, המעבדים שלה שובצו עד היום בכ-1.5 מיליארד מוצרים שנמכרו ללקוחות.

הפרוייקט המפתיע של מנכ"ל מדיהטק

בשבוע שעבר ביקר בארץ מנהל המכירות של החברה, קווין פאן, ביחד סגנו וון וואנג. היא ביקור בחברות ישראליות ביחד עם מאורו דיאמנט, הבעלים של חברת IPro המייצגת את אנדס בישראל. קווין סיפר שכיום החברה מעסיקה כ-120 עובדים ומחזיקה בפטנט לארכיטקטורה שלה. "לקוחות רבים המשתמשים במעבדים שלנו למיקרו-בקרים, מייצרים גם מערכות מורכבות יותר כמו טאבלטים, טלוויזיות וסמארטפונים. אנחנו מעוניינים להתחיל לספק להם מעבדי 64 ביט כבר בשנת 2018".

לדבריו, אסטרטגיית ה-CPU עדיין לא הוגדרה סופית מכיוון שהיא נמצאת בשלבי גיבוש. "אני מעריך שיכול להיות שיהיה צורך לפתח ערכת פקודות חדשה". ראוי לציין שבמקביל, לגיבוש אסטרטגיית CPU חדשה, כל הנהלת החברה נמצא כעת במסע רוד-שואו לקראת הנפקה ציבורית בבורסה בטאיוואן, אשר צפויה להתקיים באמצע חודש מרץ השנה. מאחורי חברת אנדס עומד שותף רב-עוצמה המבטיח לה גם גב פיננסי יציב וגם צבר הזמנות משמעותי: יו"ר החברה, מינג קאי-צאי, הוא מנכ"ל ענקית השבבים הטאיוואנית MediaTek ומתוך כורסת הניהול של מדיהטק יזם את הקמת חברת אנדס ומוביל אותה מהיום הראשון שלה. מכאן גם לא מפיתע שמדיהטק היא הלקוחה הגדולה ביותר של אנדס.

כיצד אתם מתמודדים בשוק המיקרו-בקרים?

קווין: "כיום המתחרה העיקרי שלנו הוא המעבד Cortex-M של חברת ARM. אבל בסין יש הרבה מאות תלונות על התמיכה הטכנית של ARM, ולכן הקמנו צוות תמיכה טכנית גדול מאוד התומך בלקוחות הסיניים. עבורנו זהו חלון הזדמנויות מצויין. אנחנו מוכרים היטב לתעשייה באסיה, בעיקר בסין, טאיוואן, יפן, קוריאה, וכעת גם בסיליקון ואלי בארה"ב, בעקבות פתיחת המשרד שלנו בסן-חוזה לפני ארבע שנים.

כניסה לשוק הישראלי

חברת אנדס החליטה להיכנה לישראל לפני כשנה ועשה את זה באמצעות חברת IPro שבבעלות מאורו דיאמנט, לשעבר מנכ"ל ARM ישראל ומנכ"ל MIPS ישראל. להערכת דיאמנט, המעבד של החברה מתאים לחברות ישראליות רבות המפתחות מוצרים שבהם יש צורך במעבדים קטנים מאוד וחסכוניים בהספק. קווין אמר שבשלב הזה החברה מבצעת בדיקה של השוק הישראלי. "אנחנו מתמקדים כעת בשוק המיקרו-בקרים בישראל. לאחר שתהיה כאן מסה קריטית של לקוחות, נקים כאן מרכז תמיכה טכנית".

מימין לשמאל: מאורו דיאמנט, קווין פאן וסגנו וון וואנג

נשיא סין התפעל מטכנולוגיית הרפת של SCR הישראלית

נציגי חברת SCR הישראלית בסין זכו לאחרונה לביקור יוצא דופן של נשיא סין, שי ג'ינפינג. הנשיא קפץ לביקור ברפת הגדולה בעולם, הממוקמת במחוז הייבה כ-300 קילומטר צפונית לבייג'ינג, אשר מתבססת על טכנולוגיה לניטור מצב הפרות והחלב שפיתחה SCR. הרפת כוללת תשע מכוני חליבה מסתובבים (קרוסלות) ו-13,000 פרות חולבות. היא מיועשת לגדול להיקף של 40,000 פרות.

כל פרה מצוידת בקולר חכם המאפשר קבלת מידע מדויק על פעילותה ובריאותה בזמן אמת. הנתונים משולבים עם מידע נוסף המגיע מחיישנים המצויים בעמדות החליבה בהם כמות החלב ואיכותו. המידע מנותח באמצעות אלגוריתם של החברה, אשר מאתר פרות המחייבות טיפול פרטני. הביקור נערך במסגרת סדרת ביקורים של נשיא סין באתרים בעלי חשיבות לאומית, לציון ראש השנה הסיני.

חברת SCR מנתניה נחשבת למובילה עולמית בתחום הפתרונות לניטור הפרות והחלב ומעסיקה כ-250 עובדים בישראל. לפני כשנתיים היא נרכשה על-ידי קבוצת Allflex לפי שווי חברה של כמיליארד שקל. קבוצת Allflex מעסיקה כ-1,800 עובדים בעולם ונחשבת ליצרנית הגדולה בעולם של תגי זיהוי ומעקב לבעלי חיים. כיום מפעילה SCR מרכז פיתוח עולמי של Allflex המעסיק כ-70 מהנדסים ומומחים לבעלי חיים.

חברת SCR החלה את פעילותה בסין בשנת 2009. מוצריה משולבים במאות רפתות בסין, חלקן רפתות ענק בעלות אלפי פרות. סמנכ"ל מוצרים ופיתוח עסקי של SCR, אורי ענבר, אמר שצריכת החלב בסין ממשיכה לעלות, אם כי בקצב מתון מבעבר. "יש מגמה חזקה של הגברת הייצור העצמי של חלב בסין והקטנת היבוא, ומעבר לייצור חלב ברפתות ענק מודרניות על חשבון מאות אלפי רפתות זעירות שגרמו לייצור חלב באיכות ירודה ולאי-אמון של הצרכן הסיני בטיב המוצר. מגמות אלו מחייבות שימוש בטכנולוגיות מתקדמות".

פנטזי נטוורק גייסה 8.1 מיליון שקל בהנפקה ציבורית

חברת פנטזי נטוורק (Fantasy Network) מתל-אביב גייסה אתמול כ-8.1 מיליון שקל בהנפקה מוצלחת בבורסה בתל-אביב, שמשכה ביקושי-יתר בשיעור 27%. התוצאה: החברה תכננה לגייס מהציבור כ-7.1 מיליון שקל וסיימה את ההנפקה עם תמורה כוללת של כ-9 מיליון שקל. מימוש כתבי האופציה עד סוף 2018 יזרים לקופת החברה עוד כ-11 מיליון שקל. יו"ר החברה, אבי אנגל, אמר שתוצאת ההנפקה היא הבעת אמון משמעותית של המשקיעים החדשים והוותיקים. "ההנפקה מסמנת נקודת מפנה עבור החברה. כספי ההנפקה יאפשרו לנו להשיג קפיצת מדרגה במימוש תוכניתנו העיסקית, להתחיל לייצר הכנסות מחוזים קיימים וחדשים, להרחיב את מעגל לקוחותינו בשוק עולמי גדול וצומח ולחזק ולהעשיר עוד יותר את פלטפורמת משחקי הפנטזי ספורט החדשנית שלנו".

מה הם משחקי Fantasy sport?

חברת פנטזי נטוורק פיתחה פלטפורמה של משחקי ספורט מקוונים מסוג חדש, שאותה היא מספקת לחברות הפעלת משחקי ולחברות מדיה המשתמשות בה כדי לחזק את הקשר עם הצופים בערוצי ספורט. משחקי פנטזי ספורט (Fantasy sport) הם קטגוריה צומחת במהירות בעולם המשחקים המקוונים (iGaming). מדובר במשחקי מחשב מקוונים שבמסגרתם המשתתפים מרכיבים נבחרות וירטואליות של ספורטאים אמיתיים מתוך קבוצות בליגות אמיתיות בענף ספורט קבוצתי כלשהו, ומתחרים זה בזה. מדובר בסוג של הימורים, המבוססים על מערכות איסוף מידע סטטיסטי על הביצועים של הספורטאים.

משתתף בחדר משחקי כדורגל, למשל, מרכיב לעצמו נבחרת מהיצע של שחקנים שיכולותיהם מוגדרות על מידע סטטיסטי שנאסף בעקבות הביצועים שלהם. המנצח הוא זה שהקבוצה שלו קיבלה את הניקוד הגבוה ביותר. מכיוון שהתחרות מתקיימת לאורך זמן מוגדר, מחזור משחקים שלם למשל, המתחרים לא יודעים איזה מידע סטטיסטי ייאסף מהביצועים של השחקנים האמיתיים, וכך הם לא יכולים לדעת בוודאות האם הם ינצחו או יפסידו בסוף המחזור.

כיום התחום הזה נמצא בתהליכי שינוי ויש עלייה במספר המשתתפים במשחקים יומיים. להערכת חברת המחקר Juniper Research, בשנת 2016 הגיע מספר המשתתפים במשחקי פנטזי ספורט יומיים לכ-5.6 מיליון משתתפים. מספרם צפוי לצמוח בקצב שנתי של כ-13.4% ולהגיע לכ-10.5 מיליון משתתפים ב-2021. במונחים כספיים המספרים גדולים יותר: בשנת 2016 הסתכם שוק המשחקים היומיים בכ-2.7 מיליארד דולר. ב-2021 יגיע היקפו לכ-5.4 מיליארד דולר.

פלטפורמת Inplay Fantasy החדשה

לפני כשבוע הודיעה פנטזי נטוורק על השקתה של פלטפורמת Inplay Fantasy שפיתחה במהלך השנה האחרונה. הפלטפורמה הזו מאפשרת לצופים להשתתף במשחק פנטזי המסתיים עם סיומו של המשחק הספורטיבי שבו הם צופים. לדברי מנכ"ל החברה, ברק אייזנשטיין, "בעולם שבו חברות המדיה משלמות סכומי עתק לזכויות שידור ונאבקות לשמר ולהגדיל את קהל הצופים בשידוריהן, משחקי Inplay שלנו יוכלו להעשיר את חווית הצפייה ולייצר רובד נוסף של עניין שימשוך צופים וייצר הזדמנויות מוניטיזציה חדשות. בכוונתנו לשלב את פלטפורמת Inplay Fantasy שלנו באתר AztecaPlay שהקמנו עבור חברת המדיה אצטקה, השותפה האסטרטגית שלנו במקסיקו, ובהמשך להרחיב את השיווק לחברות מדיה נוספות ברחבי העולם".

בתמונה למעלה: ברק אייזנשטיין (מימין) ואבי אנגל

בלעדי: נ.א.ס-טק תקים מפעל ייצור אלקטרוני בקצרין

חברת נ.א.ס-טק ייצור מערכות אלקטרוניקה (Nestech) מאזור התעשייה הר-טוב שליד בית שמש, רכשה שטח של 7.5 דונם בקצרין, מעל מפל הזוויתן, במסגרת תוכנית התרחבות שבמהלכה היא מקימה אתר ייצור אלקטרוני חדש, שיפעל בנוסף למפעל הייצור הקיים ליש בית שמש. מנהל התפעול והשיווק של החברה, יהונתן אור, מתוכנן להיות מנהל המפעל החדש בגולן. בביקור של Techtime במפעל החברה, סיפר המנכ"ל פנחס אייל (בתמונה למעלה) שבשלב הראשון החברה תקים קו הרכבות SMT במבנה שכור, שיעסיק כ-50 עובדים מהצפון. בהמשך, היא תקים מבנה משל עצמה (לא רחוק ממפעל הייצור של קבוצת ניסטק). להערכתו, המפעל החדש צפוי להתחיל לפעול כבר בשנת 2017, כאשר היקף ההשקעה הכולל בפרוייקט נאמד בכ-12 מיליון שקל.

יהונתן אור. מבית שמש לגולן

אלטרנטיבה לייצור בסין

לדבריו, יש בישראל מקום להרחבת תעשיית הייצור האלקטרוני, והתעשייה המקומית מסוגלת להתמודד בהצלחה רבה מול קבלני הייצור מהמזרח הרחוק וממזרח אירופה. "אנחנו יודעים להתחרות בסין ולספק פרוייקטי השמה במחירים סיניים. מדוע לייצר בסין כאשר אנחנו יכולים לספק מחירים נמוכים יותר עבור ייצור המוני ושירות מאוד אינטימי ללקוח"?

חברת נ.א.ס טק הוקמה בשנת 2000 על-ידי פנחס אייל, ואיליה אושרוב, שהיה ראש צוות ייצור בגמאטרוניק. כאשר ביקש העלאת שכר, הבעלים יוסי גורן הציע לו במקום זאת להיות קבלן משנה של גמאטרוניקס. אושרוב פנה לאייל שניהל חברה בבעלותו לשירותי רכש אלקטרוני, וביחד הם הקימו את החברה בהר חוצבים בירושלים עבור גמאטרוניקס כלקוח המרכזי. במהלך השנים החברה התרחבה ובשנת 2014 היא רכשה מבנה בשטח של 2,600 מ"ר באזור התעשייה הר-טוב, שבו היא מפעילה אולם ייצור בשטח של כ-1,800 מ"ר.

הגדלת כושר הייצור וההשמות

כיום החברה מעסיקה כ-50 עובדים, ומספקת שירותי ייצור והרכבה עד לרמה של מוצר מוגמר לחברות ישראליות בתחומי הביטחון והתעופה, ציוד רפואי ומוצרי אלקטרוניקה אזרחיים. לדברי אייל, בית שמש מספקת יתרונות מיקום מצויינים: "בית שמש קרובה לכל מקום בארץ, התחבורה נוחה מאוד ואפילו העובדים מגיעים ברובם מאזור בית שמש. מבחינה טופוגרפית, אנחנו נמצאים במרכז הארץ".

בשנה האחרונה החברה מבצעת השקעות רבות. היא רכשה ציוד AOI של חברת ALeader וציוד ייצור חדש. לפני כחודשיים היא קיבלה 6 מכונות השמה חדשות מתוכן אחת היא מדגם FX-3RAL של חברת JUKI היפנית, באמצעות הנציגות הישראלית שלה אם סולדר. המכונה של ג'וקי מפעילה 24 ראשי השמה בו-זמנית, ומעניקה לחברה כושר ייצור של כ-2.5 מיליון השמות ביום. חמש מהמכונות נכנסו לקו הייצור, כאשר המכונה השישית ממתינה להרכבה בק הייצור החדש שייפתח בגולן, ואשר יצוייד גם במערכת בדיקה חדשה של חברת ALeader.

קו ייצור ייעודי לחברות סטארט-אפ

ברצפת הייצור של נ.א.ס טק ניתן למצוא קן הרכבות נוסף, העובד לצד הקווים הגדולים ומיועד לפרוייקטים מיוחדים. פינחס: "זהו קו הרכבה ייעודי לחברות סטארט-אפ. הן זקוקות לפתרונות מיוחדים, ליחס מיוחד ולטכנולוגיות מיוחדות. רוב הכנסות של החברה מגיעות מלקוחות גדולים ויציבים ומלקוחות ביננויים. אולם אנחנו מחפשים את חברות הסטארט-אפ מכיוון שהן תורמות לנו במספר אופנים שונים.

"מבחינה טכנולוגית, יש להן ידע מיוחד ודרישות מיוחדות. הן מספקות לנו ידע ומאלצות אותנו למצוא פתרונות מיוחדים שאנחנו משתמשים בהם לטובת הלקוחות הגדולים יותר. בנוסף, להשקעה בשירותים לחברות סטארט-אפ יש פוטנציאל להיות מנוע צמיחה עתידי. רוב החברות לא צומחות או נעלמות, אבל מדי פעם קיימת חברה אשר פורצת אל השוק וצומחת במהירות. היא עפה, ואנחנו רוצים שהיא תעוף מהשובך שלנו – ותחזור אליו".

קו ההרכבות הייעודי לחברות סטארט-אפ

חיים משה מונה לסמנכ"ל הנדסה ב-Veriest Solutions

חיים משה מונה לאחרונה לסמנכ"ל הנדסה בחברת וריאסט סולושנס (Veriest) מקבוצת אמן, המתמחה בתכנון פרויקטי אלקטרוניקה ושבבים. במסגרת תפקידו, יהיה חיים אחראי על הרחבת פעילות התכן של החברה, שיפור תהליכי עבודה, ניהול פרויקטים והידוק הקשר עם אתרי הפיתוח של החברה בחו"ל.

חברת Veriest מקבוצת אמן היא בית תכנון שבבים בינלאומי המספק טווח רחב של שירותי הנדסה מקצועיים. בין לקוחות החברה נמצאים מובילי תעשייה עולמית, חברות מהתחום הבטחוני, וחברות סטארט-אפ בשלבים המוקדמים המפתחות טכנולוגיות שבבים מתקדמות. חברת Veriest נוסדה בשנת 2007 והצטרפה לקבוצת אמן בשנת 2014. כיום היא מחזיקה מרכזי פיתוח בישראל ובסרביה, שבהם פועלים מומחים בתכנון שבבי ASIC, ווריפיקציה, תכנון FPGA, וירטואליזציה, תוכנות משובצות ועוד.

מנכ"ל החברה, משה זלצברג, אמר שווריאסט התרחבה באופן חסר תקדים במהלך השנה האחרונה מבחינת מספר המהנדסים, היקף הפרוייקטים ומורכבותם. "הצוותים שלנו עסוקים כעת בחזית הטכנולוגיה במגוון נושאים בתעשיית הזיכרונות, הרכב, ראייה ממוחשבת ועוד. הצטרפותו של חיים, שמביא עימו נסיון ניהולי והנדסי עשיר, תמשיך לתרום לביסוס וריאסט בתחום התכנון והווריפיקציה ותסייע לשלב הבא בתפתחות החברה".

חיים משה מביא עימו ניסיון של יותר מ-30 שנה בתחום הסמיקונדקטורס. בעבר הוא שימש חיים כמייסד ומנכ"ל חברת Optix, כמנכ"ל ישראל בחברת Transwitch ומילא תפקידי הנדסה בכירים וניהול בחברות National Semi, Scorpio Communication ו-Novanet Semi. לחיים תואר ראשון בהנדסה מאוניברסיטת בן-גוריון ו-MBA מאוניברסיטת בר-אילן.

Arrow חושפת בישראל פלטפורמת רכש אונליין חדשה

חברת ארו רכיבים אלקטרוניים (Arrow) הקימה פלטפורמת מסחר אלקטרוני חדשה אשר משנה את אופן רכישת רכיבים אלקטרוניים באיזור אירופה ובישראל. הפלטפורמה החדשה נקראת MyArrow ונועדה לספק ללקוחתיה פלטפורמה מקוונת לניהול הזמנות, רכש, הכנת רשימות חומרים (BOM) והתמודדות עם אלוקציה ומצבי מחסור. הפתרון החדש יוצג בפני התעשייה הישראלית בסמינר השקה מיוחד שיתקיים ביום ד', ה-22 לפברואר, במלון קראון פלאזה – סיטי סנטר עזריאלי בתל-אביב.

שי רוטבלט, מנהל מכירות פנים בארו רכיבים ישראל והאחראי על השקת האתר החדש בארץ, סיפר ל-Techtime שאתר הרכש MyArrow הושק באירופה ובישראל ברבעון השלישי של 2016, ובנוי במתכונת מיוחדת שאינה דומה לרוב אתרי הרכיבים האלקטרוניים האחרים הפעילים כיום בשוק. "בניגוד לאתרי הרכש הציבוריים, MyArrow הוא אתר סגור הדורש התחברות באמצעות שם וסיסמא. כל חברה או לקוח יכולים להירשם לאתר ואנחנו מאשרים אותם. הדבר מאפשר לנו לספק שירותים מיוחדים ורמת אבטחה גבוהה במיוחד.

"הלקוח יכול לבצע את כל פעולות הרכש, ההזמנה, בדיקת הרכיבים ואפילו להעלות רשימת חומרים מלאה (BOM). האתר מאפשר לנו לשמור על מערכת היחסים הקרובה עם הלקוחות ומעניק להם ביטחון ונוחיות שהם לא נהנו ממנו. למשל, כל לקוח רואה את המחירון המיוחד עבורו, יכול לצפות בהזמנות שלו, לנהל את ההזמנות ולבצע הזמנות למלאי לפי זמני האספקה (Lead Time) הדרושים לו.

"כשיש עיסקת רכישה, היא נעשית ללא שימוש בכרטיס אשראי: הלקוח מחוייב לפי תנאי התשלום שסוכמו עם ארו. אין חשיפה של מידע פיננסי והאספקה מתבצעת לכתובת המאושרת שלו, על-ידי המשלחים של ארו המזהים את הלקוח".

מדוע אתם לא מפעילים את MyArrow גם בארצות הברית?

רוטבלט: "ארו פועלת בארצות הברית באמצעות אתר ציבורי, הכולל גם תשלום אונליין. הסיבה העיקרית נעוצה בכך שהשוק האמריקאי גדול יותר גם בהיקפו וגם בפריסה הגיאוגרפית שלו. אנשי המכירות של ארו לא יכולים להגיע לכל הלקוחות בארה"ב. באירופה ובישראל החברה החליטה להקל על הלקוחות המרכזיים וחברות הסטארט-אפ. בזכות זה הם נהנים משירותים שהאתר האמריקאי לא נותן, כמו למשל מעקב מלא אחר ההזמנות".

ארו נחשפת בפני הלקוחות

לדברי רוטבלט, האסטרטגיה העומדת מאחורי אתר MyArrow מיועדת לאפשר לכל לקוח לקנות ביעילות, בפשטות ובמחירים המותאמים מראש לסביבה העסקית שלו. "האתר מספק הרבה מאוד מידע על כל מק"ט, כולל דפי נתונים, תמונה, הסברים טכניים ועוד. למעשה, כל המידע הרלוונטי לקניין על כל הרכיבים. הוא אפילו חושף בפני הלקוחות את רמות המלאי של ארו עצמה. כמה רכיבים מצויים במלאי, מתי הם צפויים להגיע למלאי שלנו, באיזה כמויות ובאיזה תאריכים.

"בין השאר, הדבר מאפשר ללקוחות לבצע הזמנות מראש. בסמינר שייערך ב-22 לחודש נציג בפני הלקוחות שלנו בארץ את הדרך החדשה לבצע רכש אלקטרוני. ההדרכה מיועדת לקנייני אלקטרוניקה, חברות סטארט-אפ ויזמים. במהלכה נראה ללקוחות את שיטת העבודה של האתר, ונדריך אותם  כיצד להשתמש בו. הם ייהנו מיתרונות רבים: זמינות, מידע, מחירים נוחים, מבט כללי על האספקות ושירות 7 ימים בשבוע 24 שעות ביממה".

למידע נוסף ורישום: MyArrow Israel

Innoviz נבחרה כחברה החדשנית ב-iNNOVEX Disrupt 2017

חודשיים לאחר שיצאה משלב הפיתוח החשאי וחתמה על הסכם שיתוף פעולה עם אחת מספקיות המערכות הגדולות ביותר בעולם לתעשיית הרכב, קיבלה חברת אינוביז (Innoviz) את תואר חברת הסטארט-אפ החדשנית בתחרות 2017 iNNOVEX Disrupt, שנערכה בשיתוף חברת גוגל. מתוך 100 חברות שהגישו מועמדות לתחרות, שמונה חברות עלו לגמר והציגו את הטכנולוגיה שלהן בכנס iNNOVEX2017 שהתקיים בשבוע שעבר באולמי אבניו בקרית שדה התעופה.

חברת אינוביז פיתחה חיישן לייזר (LiDAR) קטן ולא יקר, המיועד לאפשר נהיגה אוטונומית בכלי רכב. החברה אינוביז הוקמה בתחילת 2016 על-ידי עומר קיילף (בתמונה למעלה), אורן רוזנצווייג, אורן בוסקילה ועמית שטיינברג. כולם יוצאי יחידה טכנולוגית של חיל המודיעין, ומילאו תפקידי מפתח בחברות סטארט-אפ ובחברות רב-לאומיות. יו"ר החברה הוא זהר זיסאפל. מאז הקמתה היא גייסה כ-10 מיליון דולר

טכנולוגיית LiDAR מאפשרת להשתמש במכשיר לייזר כדי למדוד מרחקים. כיום השם נחשב כקיצור של Light Detection And Ranging, אם כי בעבר הוא נחשב כהיתוך של המלים Laser ו-Radar. בעקרון, מערכת LiDAR משדרת אותות לייזר קצרצרים לעבר אובייקט נבחר, וקובעת את מרחקו בהתאם לזמן הדרוש להאותות לחזור אל המכשיר. עד לאחרונה רוב המערכות היו גדולות ומסורבלות, ושימוש בעיקר למטרות מיפוי מהחלל, מטאורולוגיה (מדידת הגובה של עננים) וכדומה.

מצלמה נגד מכ"ם נגד לייזר

כיום מתחרים שלושה סוגי חיישנים על מקומם בתחום הרכב האוטונומי. חיישני LiDAR, חיישני מכ"ם ומצלמות. מצלמות הן החיישן הזול והזמין ביותר, אולם קשה לחלץ ממנו מידע תלת-מימדי. מערכות מכ"ם נמצאות כיום בשלבי התפתחות מזורזים ויצרניות שבבים מיישמות אותן במתכונת של רכיבי CMOS הכוללת מערכות מכ"ם שלמות.

מערכות LiDAR מספקות מטבען יכולת חישה תלת מימדית מדוייקת מזו של מכ"ם, אולם עד היום הן נחשבו ליקרות מאוד. בהרצאה של עומר קיילף בכנס iNNOVEX, הוא העריך את מחירם בכמה עשרות אלפי דולרים. "עלות החומרה הנדרשת כיום ברכב אוטונומי עשויה להגיע לכ-150 אלף דולר. הדבר לא מאפשר שימוש המוני בטכנולוגיה. המטרה שלנו היא לספק חיישן LiDAR בעל ביצועים מהטובים בתעשייה ובמחיר של כ-100 דולר בלבד. ביחד עם החיישן, החברה מפתחת ללקוחות יישומים מוכנים מראש, דוגמת זיהוי עצמים, מעקב אחר עצמים, היתוך מידע מכל החיישנים ברכב ופתרונות מיפוי ומיקום.

לפני חודשיים היא חתמה על הסכם אסטרטגי חשוב ביותר: חברת Magna International מקנדה, שהיא אחת מהספקיות הראשיות לתעשיית הרכב, החליטה לשלב את הטכנולוגיה של אינוביז המערכות הנהיגה האוטונומית שלה. מגמה היא ענקית המעסיקה 155,000 עובדים ב-312 מפעלים בעולם. החברה נסחרת בבורסה של ניו-יורק לפי שווי שוק של כ-17.6 מיליארד דולר. המוצר של החברה הוא מודול InnovizOne, שהוא פתרון LiDAR מבוסס שבב ותוכנה חכמה המבצע סריקה תלת-מימדית של סביבת הרכב תוך כדי תנועה. הוא מספק זווית ראיה רחבה עד לטווח של 100 מטרים, והתמקדות בתופעות מעניינות בדרך ממרחק של 200 מטר.

 

 

כיום החברה פועלת מכפר-סבא ומעסיקה כ-40 עובדים. החברה פיתחה שלושה שבבים ליישום הטכנולוגיה וכבר הגיעה לשלב הטייפ-אאוט. היא מתכננת לעבור לשלב הייצור ההמוני בשנת 2018. להערכת המנכ"ל קיילף, תעשיית הרכב האוטונומי נמצאת במצב דומה לזה שבו היתה נתונה תעשיית הרכב לפני 100 שנה: "אז היו צריכים לשכנע אנשים לרכוש מכוניות כשעדיין לא היו כבישים. לדבריו, חדשנות בתחום החיישנים היא קריטית להבאת הנהיגה האוטונומית אל השוק הרחב. "הרכב האוטונמי הוא יקר מדי. ניתן להקטין את העלות ברמת המחשב המרכזי ברכב, ברמת האלגוריתם או ברמת החיישנים. חיישן LiDAR נמכר היום תמורת כמה עשרות אלפי דולרים, ויש צורך במספר חישנים כדי לספק ייצוג מלא של סביבת המכונית. המטרה שלנו היא לספק חיישן LiDAR זול מאוד ובעל ביצועים גבוהים בסדר גודל מאלה הקיימים היום בשוק".

בארוע החדשנות iNNOVEX2017 השתתפו כ-1,800 מבקרים ויותר מ-60 מרצים שהגיעו מחברות רב-לאומיות וישראליות העוסקות בחדשנות. השנה הוקדש הכנס לזכרו של נשיא המדינה לשעבר שמעון פרס ז"ל, שהיה תומך נלהב בכנסי iNNOVEX. לצד תחרות iNNOVEX Disrupt  פעל בכנס מתחם Meetup  בו התקיימו מפגשי Speed Dating בין סטארט אפים לבין חברות גדולות בהן: מיקרוסופט, סימנס, NEC, יונדאי, אמדוקס ועוד.

מדוע פורד שילמה מיליארד דולר לחברה אלמונית המעסיקה ארבעה עובדים?

יצרנית הרכב פורד (Ford) הודיעה שהיא תשקיע מיליארד דולר בחברת סטארט-אפ לא מוכרת מתחום הבינה המלאכותית בשם Argo AI. ההשקעה נועדה לסייע לפורד לעמוד ביעד השאפתני שהיא הגדירה לעצמה: פיתוח רכב אוטונומי מסחרי עד שנת 2021. ההשקעה תתבצע לאורך תקופה של חמש שנים ותעניק לפורד בעלות מלאה על החברה, מכיוון ש-Argo AI תפעל כחברת בת של פורד ותפתח את הטכנולוגיות בלעדית עבור פורד.

חברת Argo AI היא חברה אלמונית ולא מוכרת, אך מאחוריה עומדים שני אישים מוכרים מאוד מתחום הרכב האוטונומי: בריאן סאלסקי ששימש בעבר כמנהל פיתוח החומרה בפרויקט המכונית האוטונומיות של חברת גוגל, ופיטר רנדר שהיה מנהל ההנדסה בפרויקט המכונית האוטונומית של חברת אובר. נראה שההון האנושי הוא למעשה הנכס העיקרי של Argo AI, שהוקמה רק בסוף 2016 ופעלה עד כה בצורה חשאית.

מרכז ידע בתחום הרובוטיקה

גם כיום החברה לא חושפת את מספר העובדים שלה ולא מדווחת מה הן הטכנולוגיות שיש ברשותה אשר מצדיקות אקזיט כל-כך גדול. באתר החברה ניתן למצוא מידע מוגבל בלבד: החברה פועלת מפיטסבורג, פנסילבניה, ומעסיקה ארבעה עובדים. החברה מגדירה את תחום הפעילות שלה כ"בינה מלאכותית", ומסבירה את התמקדותה בתחום הנהיגה האוטונומית בכך שהיא מציבה את האתגר המורכב ביותר של בינה מלאכותית, רובוטיקה ומיחשוב. בכוונת החברה להגיע עד סוף 2017 למצב שבו היא פועלת מפנסילבניה, מישיגן וקליפורניה, ומעסיקה כ-200 עובדים.

מהגדרת תחום הפעילות שלה, יכול להיות שפורד רוכשת למעשה מחשב מרכזי ותוכנה לניהול רכב אוטונומי. באתר החברה ניתן למצוא הצעות עבודה ואפשרות קבלת מלגה ללימודים גבוהים. כל ההצעות מתמקדות בתחומי הליבה של הרובוטיקה: תוכנות ראייה מלאכותית, אלגוריתמים ללימוד מכונה, ידע בתכנון וייצור מערכות רובוטיות ובקרת תנועה של רובוטים.

ארבעת המופלאים של Argo AI

אפשר להגדיר את העיסקה גם כתשלום הגבוה ביותר שבוצע עד היום בתעשיית הרכב עבור כישרון אישי של טכנולוגים. מנכ"ל פורד, מארק פילדס, אמר באירוע ההכרזה על העיסקה, שלמרות שארגו תיחשב כחברה-בת של פורד, "ברמה התפעולית ואופן בניית מועצת המנהלים שלהם, הם יפעלו באופן עצמאי למדי". סיילסקי מארגו הסביר את החלטת החברה להימכר: "הקמנו את ארגו מתוך כוונה וחזון שכלי-רכב אוטונומיים יהיו זמינים ברמה המונית. כדי להגשים את החזון הזה אתה צריך שיתוף פעולה עם חברה בעלת ידע וגודל כמו פורד. בעקבות העיסקה, יהיו לנו את הגמישות של חברת סטארט-אפ ביחד עם כושר הייצור של חברת פורד".

כלומר, פורד לא משלמת ליזמים מיליארד דולר, אלא מקימה באמצעותם חטיבת אוטונומיה בהשקעה של מיליארד דולר. כיום החברה מעסיקה ארבעה עובדים בלבד: המנכ"ל בריאן סיילסקי הוביל את פיתוח התוכנה למכונית Tartan Racing של אוניברסיטת קארנגי-מלון, שזכתה בפרוייקט Urban Challenge של DARPA. בשנת 20111 הוא הצטרף לחברת גוגל והיה אחראי על פיתוח וייצור החומרה – חיישנים, מחשבים וכלי-רכב – בפרוייקט הנהיגה האוטונומית של גוגל.

גם מנהל התיפעול ד"ר פיטר רנדר הוא בוגר תוכנית הרובוטיקה של קארנגי מלון. הוא מומחה בתחומי ראיית מכונה, תכנון מסלול וסימולציה של התנגות רובוטיםפ, ומילא תפקיד מרכז בצוות הפיתוח של הרכב האוטונומי בחברת Uber. סגן נשיא לרובוטיקה, ד"ר ברט בראונינג, צמח במחלקה לרובוטיקה באוניברסיטת קארנגי מלון, והיה אחראי על צוותי המיפוי וזיהוי המיקום בפרוייקט הרכב האוטונומי של אובר.

מנהל הכספים, דניאל ביוון, צבר ניסיון רובוטי בפרוייקטי פיתוח שנעשו במסגרת אוניברסיטת קארנגי-מלון וניהל את הפיכת פרוייקט הרובוטיקה שלה לחברת Carnegie Robotics, שפיתחה רובוטים תעשייתיים ורובוטים צבאיים לניטרול מטעני נפץ, עבור צבא ארה"ב. בשנת 2015 הוא הצטרף לחברת אובר כדי לייסד את Uber Advanced Technologies Center שבה הוא שימש מנהל ומנהל כספים.

הנהיגה האוטונומית מייצרת גל של רכישות

מדובר לא רק בהשקעה הגדולה ביותר של פורד בתחום הרכב האוטונומי, אלא למעשה המהלך הממשי הראשון שהיא עושה כדי להיכנס לתחום הרכב האוטונומי, שכן למרות גודלה, היא מפגרת אחרי יצרניות הרכב האחרות במירוץ לפיתוח רכב אוטונומי, וביצעה עד היום מעט מאוד נסיעות מבחן.

הרכישה של פורד  מצטרפת לשורה של רכישות שביצעו באחרונה יצרניות רכב, אשר ממהרות לאחרונה לקטוף חברות סטראט-אפ המפתחות טכנולוגיות לרכב אוטונומי. כך למשל, אובר רכשה לא מכבר את Otto של ליאור רון הישראלי תמורת 680 מיליון דולר, וג'נרל-מוטורס רכשה תמורת מיליארד דולר את חברת הנהיגה האוטונומית Cruise. חברות אחרות, כדוגמת טיוטה ופולקסווגן השקיעו משאבי עתק בהקמת חטיבות ייעודיות לפיתוח רכב אוטונומי.

בתמונה למעלה (מימין לשמאל): מנהל תחום המכונית המקושרת בחברת פורד דון בטלר, בריאן סיילסקי, נשיא ומנכ"ל פורד מרק פילדס וד"ר פיטר רנדר

 

צמיחה של 35% בהכנסות CyberArk

חברת האבטחה סייבר-ארק (CyberArk) מפתח-תקווה עקפה את תחזיות האנליסטים ודיווחה על הכנסות של 64 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2016. מדובר בגידול של 25% בהשוואה לרבעון הרביעי ב-2015. התחזיות המוקדמות של האנליסטים צפו הכנסות של 63 מיליון דולר. הגידול בהכנסות ברבעון הרביעי היה הנמוך ביותר שרשמה החברה מאז הונפקה בנסד"ק בספטמבר 2014, מה שהפיל ביום שישי את המנייה ב-4.5%. הגידול בהכנסות נרשם הודות לביקוש גבוה לפלטפורמת הדגל של החברה, המספקת אבטחת סייבר למשתמשים בעלי זכויות יתר (privileged account security platform).

ההכנסות ממכירת רשיונות גדלו ב-23% והסתכמו ב-40.8 מיליון דולר והיוו 63% מכלל ההכנסות. שירותי תחזוקה ותמיכה מקצועית זינקו ב-28% ברמה השנתית והיוו 37% מכלל ההכנסות. הרווח הנקי הסתכם ב-11 מיליון דולר, בהשוואה ל-10.8 מיליון דולר בשנה שעברה. ההכנסות מלקוחות בארצות הברית, שהוא שוק היעד המרכזי של החברה, היו 58% מכלל ההכנסות, וצמחו ב-12%. ההכנסות ממדינות EMEA (אירופה והמזרח התיכון) עלו ב-53% והיוו 36% מכלל ההכנסות. המכירות באסיה צמחו ב-30% לכ-6% מכלל ההכנסות. החברה דיווחה שהיא מגדירה את אמריקה הלטינית כשוק בעל פוטנציאל צמיחה גבוה.

ההכנסות של סייבר-ארק בשנת הכספים 2016 כולה הסתכמו ב-217 מיליון דולר, צמיחה של 35% בהשוואה ל-2015. הרווח הנקי החשבונאי ב-2016 הסתכם ב-28 מיליון דולר, לעומת 26 מיליון דולר ב-2015. עם זאת, התחזית של החברה לרבעון הראשון של 2017 היתה נמוכה מתחזיות האנליסטים. החברה צופה הכנסות של 57.5 מיליון דולר ברבעון הראשון, גידול שנתי של 22%, אבל מעט מתחת לתחזיות האנליסטים, שצפו הכנסות של 57.9 מיליון דולר. עבור 2017 כולה, החברה צופה הכנסות של 267-270 מיליון דולר, גבוה מתחזיות האנליטים שעמדו על 262.1 מיליון דולר.

החברה הודיעה שבכוונתה להגדיל את הוצאות השיווק והמו"פ ולעבור למשרדים חדשים בישראל. סייבר-ארק מספקת כלים להגנה מפני מתקפות סייבר מתקדמות. הפיתרון הראשי של החברה עוסק במתן הגנה למשתמשים בעלי זכויות יתר במערכת, או "אדמיניסטראטורים". משתמשים אלה מבצעיפ פעולות קריטיות במערכת, ומסיבה זו הם מהווים יעד אטרקטיבי ורוב התקיפות מבוצעות כנגד בעלי זכויות היתר. פתרון האבטחה של חברת CyberArk מיועד להתמודד עם בעיית האבטחה של זכויות יתר בשני המעגלים: החיצוני והפנימי. למנוע מהאקרים להשיג זכויות יתר במערכת, ולמנוע מעובדים בעלי זכויות יתר לבצע פעולות פוגעניות.

אקטליס יוצאת מההבראה עם פתרון לרשתות היברידיות

לאחר שנקלעה לקשיים בעקבות המשבר הכלכלי שהחל בשנת 2008, חברת אקטליס (Actelis) הישראלית יוצאת כעת מהמשבר עם מבנה עלויות הדוק יותר, בעלות ישראלית חדשה וטכנולוגיות פורצות דרך שעשויות לשנות את פני תעשיית התקשורת. בראיון מיוחד ל-Techtime, סיפר המייסד והמנכ"ל טוביה בר-לב, כיצד החברה גיבשה את הטכנולוגיות האקזוטיות שלה, בנתה שיתופי פעולה עם ענקיות סמיקונדקטורס ומתחילה מחדש עם חבילה של מוצרי תקשורת חדשים לרשתות היברידיות (המשלבות סיבים אופטיים ונחושת), ועם פרוייקט פיתוח טכנולוגי שהוא כנראה הגדול והמסובך בתולדותיה.

למרות שמדובר באחת מחברות התקשורת הוותיקות בארץ, יכול להיות שכדאי להתייחס אליה כאל חברה חדשה. אקטליס הוקמה בשנת 1999 על-ידי טוביה בר-לב, שלפני-כן עסק במשך 16 שנים בפרוייקטי עיבוד אותות תקשורת ביחידה 8200. באותה תקופה כל המשקיעים האמינו שעתיד התקשורת בעולם טמון בפריסה רחבת היקף של סיבים אופטיים. החברה הוקמה מתוך הנחה שהרעיון בלתי אפשרי, והתמקדה בפיתוח סדרת טכנולוגיות שיאפשרו לספק תקשורת מהירה על-גבי תשתיות הנחושת, אשר משלימות את רשתות הסיבים האופטיים ומאפשרות תקשורת באיכות סיב-אופטי לכל מקום שאליו הסיב אינו מגיע.

היא גייסה 150 מיליון דולר ממשקיעים אמריקאים ופיתחה שיטות מיוחדות להסרת רעשים מקווי נחושת פעילים. החברה רשמה 50 פטנטים בתחום, ובשנת 2005 אישר ה-IEEE את פרוטוקול Ethernet First Mile שפיתחה, ורשם אותו כתקן סטנדרטי מספר IEEE802.3ah. אלא שהיה קשה להפוך טכנולוגיה חדשנית לחברת ענק: אקטליס הוקמה במימון קרנות הון סיכון מארצות הברית שרצו שהיא תצמוח במהירות ותיהפך לחברה גדולה. בשנת 2008 היא נערכה להנפקדה ציבורית ואפילו ביצעה גיוס ראשוני של הון למימון ההנפקה, אלא שאז פרץ משבר הסאב-פריים בארצות הברית, והמערכת הפיננסית בעולם נקלעה לקיפאון שהיא לא התאוששה ממנו לגמרי עד היום.

אקטליס חוזרת הביתה

ההנפקה בוטלה והחברה שינתה את המודל העיסקי כדי להתמקד בריווחיות. בשנת 2010 עזב בר-לב את ניהול החברה, והיא נקלעה לקשיים. היה ברור שהמודל העיסקי שלה כבר לא מתאים ליעדים של המשקיעים. בשנת 2013 בר-לב חזר אליה כיו"ר פעיל ולפני שנתיים קיבל מחדש את מושכות המנכ"ל. החברה הגדירה את עצמה מחדש: בשנת 2015 גובשה קבוצת אנג'לים המורכבת מתעשיינים ישראלים אשר רכשו את אקטליס מידי המשקיעים האמריקאים. בר-לב: "אקטליס חזרה הביתה".

במסגרת תהליך ההבראה החברה צמצמה עלויות ונאלצה לפטר כמחצית מתוך 150 העובדים, וכיום היא מעסיקה כ-70 עובדים. במקביל, גובשה אסטרטגיה חדשה: טכנולוגיית התקשורת העיסקית המקורית שודרגה מ-100Mbps ל-200Mbps ולאחר מכן ל-800Mbps. החברה פיתחה דור של מגברים אנלוגיים המגדילים את הטווח של כרטיסי ADSL ו-VDSL, וכעת היא נכנסת לתחום ה-G.fast לשוק העסקי. "זה היה פרוייקט הפיתוח המורכב ביותר שלנו. הוא מגדיל את הכיסוי של ארון התקשורת לשטח גדול פי 3-4, דבר שמבחינת ספקי התקשורת מעניק חיסכון עצום: הם יכולים להשתמש בארון אחד במקום בארבעה ארונות בטכנולוגיה הקודמת". להערכת בר-לב התפנית מתחילה לתת את אותותיה: "מאז 2013 הצטרפו אלינו 110 ספקי תקשורת חדשים, כאשר מתחילת 2016 קיבלנו 50 לקוחות טלקום חדשים".

הייצור האלקטרוני – רק בישראל

חברת אקטליס רשומה פורמלית כחברה אמריקאית המפעילה חברה בת בישראל. אולם בפועל זו חברה ישראלית במלוא מובן המילה שעיקר הפעילות שלה נעשה בארץ. כל צוות הפיתוח פועל ממשרדי החברה בפתח תקווה. במקום נמצאת מעבדת בדיקות הכוללת ציוד תקשורת מגוון ו-100 ק"מ של גלילי כבלים מסוגים שונים ובטמפרטורות שונות, לבדיקת תיפקוד המערכות. גם הייצור נעשה בישראל אצל קבלני משנה מקומיים.

מדוע אתם לא מייצרים במזרח הרחוק?

בר-לב: "אנחנו מוכרים את המערכות שלנו ב-30 מדינות שונות, ולכן אין יתרון מיוחד למיקום גיאוגרפי. מדובר במוצרים מאוד טכנולוגיים ועלויות הרובוטיקה בסין ובישראל מאוד דומות, כאשר מרכיב כוח האדם בייצור אינו גדול. הדבר גם מאפשר לנו לשמור על קשר הדוק בין הפיתוח והייצור. מבחינת המודל העיסקי, אנחנו לא מתחרים על המחיר. המותג שלנו אליסטיסטי וזה אומר שאנשים מוכנים לשלם יותר".

טכנולוגיה אקזוטית שפותחה בעבודת נמלים

טוביה בר-לב מאמין שתפישת השוק של החברה נשארה נכונה גם כיום: "החברה הוקמה מתוך הנחה שיהיה קשה מאוד לפרוס סיבים אופטיים עד לבית של הצרכנים בגלל מחירם הגבוה. המצב הזה לא השתנה. כיום יש בעולם חמישה מיליארד קווי נחושת, וכמעט שאין סיבים אופטיים המגיעים עד לבית הלקוח. כל הנסיונות שנעשו בכיוון הזה הסתיימו בפשיטת רגל או בפשרה שבה הוקמה רשת היברידית הכוללת כבלי נחושת וסיבים אופטיים. ענקית כמו חברת ורייזון מחפשת דרך לצאת ממיזם הסיבים האופטיים שלה, ואפילו גוגל ביטלה את פרוייקט Google Fiber שלה".

מהי ליבת הטכנולוגיה שלכם?

"פיתחנו שיטות שונות המאפשרות להתגבר על רעשים הפרעות הדדיות בקווי תקשורת כדי לספק מהירות תקשורת אופטית בקווי נחושת קיימים. כדי לפתח את הפרוטוקול היינו צריכים להתמודד עם בעיות יוצאות דופן. כך למשל, חפרנו בספרים ישנים של בריטיש טלקום משנות השלושים של המאה ה-20, שבהם היא מיפתה את רמות ההפרעה וההנחתה של כבלי נחושת סמוכים אחד לשני. קווי הנחושת בנויים במתכונת של צמה הכוללת כבלים רבים. כך למשל, רמת הבידוד בין שני קווים סמוכים היא 40dB, אולם כשהקווים בצמה מרוחקים זה מזה, מקבלים 50dB נוספים. וכשאתה יכול לשלוט במיקום של הכבל בו מועבדים אותות שונים, אתה יכול לנהל את רמת ההפרעות".

הפרעות יזומות לביטול רעשים

"ברמה השנייה אנחנו מבצעים מיפוי וקטורי (Vectoring) של ההפרעות בקו, באמצעות הציוד שלנו המצוי במרכזיה השכונתית והמודם הנמצא בבית הלקוח. הציוד במרכזיה מחשב כיצד לבצע ביטול של ההפרעות, ומורה למודם כיצד לבטל אותן ולקבל אות נקי. ביטול הרעשים חיוני כדי לקבל תקשורת מהירה. באמצעות הטכנולוגיות האלה הצלחנו לספק קצב תקשורת של עד 800Mbps ולהגיע למרחקים של עד 100 ק"מ בטכנולוגיות VDSL ו-G.SHDL (הדומה באופיו ל-ADSL).

כיצד אתם ניגשים אל הקווים?

"אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם יצרני השבבים המספקים את הרכיבים שדוחפים את הקווים. היצרנים העיקריים בתחום הם אינטל, ברודקום וסקיפיו הישראלית. הם מספקים לנו ממשק גישה אל שבב התקשורת שלהם, אשר מאפשר לנו לקבל את דגימות הקו בין ממירי ה-ADC לבין יחידות העיבוד של שבב המודם. אנחנו מרכזים את הדגימות מכל כרטיס תקשורת, מנתחים אותן ומגדירים את האות שיש להזריק לכל קו כדי לנקות אותו מרעשים".

מה תפקיד הטכגנולוגיה החדשה?

"כעת אנחנו נכנסים לדור השלישי שלנו, G.fast. המטרה היא להוציא השנה (2017) לשוק מתגים אשר יספקו קצבי תקשורת של עד 10Gbps המיועדים לשימוש בעסקים ובתחנות בסיס של רשתות הדור החמישי. מדובר בשווקים צומחים מאוד, מכיוון שככל שהסיב האופטי חודר עמוק יותר, כך יש יותר עבודה לספקי הנחושת.

"בשוק הבריטי, למשל, נדרשו מספר אלפי מרכזיות כדי לתת שרותיADSL  על-גבי נחושת למדינה כולה. כשעברו לטכנולוגייתVDSL  נדרשו כמה עשרות אלפי ארונות עם ציוד נחושת, ובעידן ה-G.fast יידרשו מליוניםכך גם בשוק תחנות הבסיס הסלולריות. בדור החמישי יהיה צורך בהרבה מאוד תחנות בסיס ברמת ה-Microcell. הן צריכות להיות זולות, מהירות ולהתחבר לתשתיות התקשורת הזמינות. והן ייפרסו בכמויות גדולות מאוד".

התחזית של אורבוטק מוטטה את המניה

חברת אורבוטק (Orbotech) דיווחה אתמול על תוצאות שיא ברבעון האחרון של 2016 ולאורך השנה כולה. אלא שהדבר לא הרשים את המשקיעים אשר התייחסו לתחזיות של החברה ולא לתוצאות שלה. לאחר שהחברה העריכה כי המכירות ברבעון הראשון של 2017 יהיו נמוכות מעט מהמכירות ברבעון האחרון של 2016 נפלה המנייה בנסד"ק ביותר מ-13% עם תחילת המסחר, ולא התאוששה בהמשך. חברת אורבוטק סיימה את יום המסחר הדרמטי במחיר של כ-30 דולר ובשווי שוק שהצטמק לכ-1.41 מיליארד דולר.

מנכ"ל אורבוטק, אשר לוי

מדובר בארוע בורסאי שהאפיל על מסר הצמיחה שהחברה רצתה להעביר למשקיעים, בעקבות דו"ח מוצלח במיוחד. כאמור, אתמול דיווחה אורבוטק שברבעון האחרון של 2016 צמחו מכירותיה לשיא של 215 מיליון דולר בהשוואה לכ-188 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. בשנת 2016 כולה צמחו המכירות להיקף של 806 מיליון דולר, גידול של 7% בהשוואה ל-753 מיליון דולר בשנת 2015. אלא שהמשקיעים התעניינו יותר בתחזית המכירות לרבעון הראשון של 2017, המסתכמת בכ-180-190 מיליון דולר.

תחזית מעורפלת ודו-משמעית

המנכ"ל אשר לוי אמר ששנת 2016 היתה שנת שיא בכל הפרמטרים. אלא שהתחזית שלו לשנת 2017 היתה מאוד מעורפלת ודו-משמעית: "אנחנו נכנסים ל-2017 עם תחושה טובה בזכות מגמות חיוביות בתעשייה, כמו צמיחה בשוק ייצור צגי ה-OLED הגמישים, הגידול בתוכן אלקטרוני בכלי-רכב והתפתחות שוק המארזים לרכיבי MEMS. התוצאות צפויות להיות שטוחות יותר בהשוואה לשנים הקודמות בגלל סוגיות הקשורות בזמני האספקה, ותחזית המכירות הנמוכה של הרבעון הראשון. בסך הכל, אנחנו צופים שהמגמות בתעשייה והמעמד הטכנולוגי המוביל שלנו יביאו לצמיחה במכירות ולשיפור הריווחיות ב-2017". לא ברור.

תמהיל המכירות ברבעון האחרון: מכירות ציוד לשוק הסמיקונדקטורס ירדו מ-70 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד לכ-62 מיליון דולר ב-2016. המכירות ליצרני מעגלים מודפסים צמחו מכ-68 מיליון דולר ב-2015 לכ-77 מיליון דולר ברבעון האחרון של 2016. הצמיחה הגדולה ביותר היתה בתחום ציוד הבדיקה והייצור של צגים שטוחים: 71.6 מיליון דולר ב-Q4 2016, בהשוואה לכ-45.4 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

עיסקת רכישה בכ-17 מיליון דולר

מכונת ייצור של Applied Microstructures

הדו"ח גם גילה עיסקה סמויה ומעניינת שהחברה לא דיווחה עליה: במהלך הרבעון רכשה אורבוטק את חברת Applied Microstructures מקליפורניה תמורת סכום כולל של 16.9 מיליון דולר. מהם 6.4 מיליון דולר במזומן והשאר בתשלומים לאורך 15 חודשים בהתאם לעמידה באבני דרך. אורבוטק צופה שהעיסקה תניב מכירות של 6-8 מיליון דולר בשנה כבר ב-2017. חברת AMST תהיה חלק מחטיבת השבבים, אשר הוקמה בעקבות רכישת SPTS הבריטית בשנת 2014 תמורת כ-370 מיליון דולר.

חברת AMST פיתחה תהליך חיוני לשיפור הייצור של רכיבי MEMS, בשם Molecular Vapor Deposition. הטכנולוגיה של החברה מבוססת על יצירת שכבות דקות מאוד באמצעות תהליך הצמחת שכבות בתא גאזים. השכבות הדקות משמשות ליצירת שכבת סיכוך המסייעת להתגבר על החיכוך הסטטי בין החלקים הנעים ברכיב ה-MEMS לבין שאר המרכיבים של ההתקן.

בעיית החיכוך הסטטי נחשבת לאחת מהבעיות הקשות בייצור רכיבי MEMS, והתעשייה לא התגברה עליה לגמרי מאז המצאת הטכנולוגיה בשנות ה-80. החיכוך נוצר עקב חשמל סטטי המצטבר בחלקים השונים בתוך הרכיב, ומונע תנועה חלקה שלהם. החברה מספקת את מערכת MVD100E לפרוייקטי מחקר ובניית אבות טיפוס, מכונת MVD300 (בתמונה משמאל) המיועדת לייצור המוני, ואת MVD4500 המיועדת למשטחים רחבים במיוחד, של 930 על 720 מ"מ.

 

קמטק מתכננת רכישה בתחום מארזי השבבים המתקדמים

ברבעון האחרון של שנת 2016 צמחו הכנסות חברת קמטק (Camtek) ממגדל העמק ב-14% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד והסתכמו בכ-29.3 מיליון דולר. החברה צופה שההכנסות ברבעון הראשון של 2017 יהיו דומות או קצת מעל ההכנסות של הרבעון הרביעי של 2016, המייצגות גידול של כ-20% יחסית לרבעון הראשון ב-2016. ההכנסות של בשנת 2016 כולה ב-109.5 מיליון דולר, גידול של 10% בהשוואה להכנסות של 99.3 מיליון דולר בשנת 2015.

יו"ר ומנכ"ל קמטק, רפי עמית (בתמונה למעלה), אמר שמקור התוצאות החזקות הוא בעיקר ממכירות בתחום המוליכים למחצה, ובמיוחד ממערכות לשוק המארזים המתקדמים. "במבט לעתיד, הסביבה העסקית שלנו נשארת חזקה. ראינו התחלה איתנה של 2017. כל הסימנים מצביעים על שנה נוספת של צמיחה משמעותית עבור קמטק, שתונע על-ידי צמיחה דו ספרתית נוספת בשוק המוליכים למחצה שלנו. הרבעון הראשון, הכולל את חופשת השנה הסינית החדשה, הוא בדרך כלל החלש ביותר בשנה. עם זאת, השנה, אנו צופים רבעון ראשון חזק עם הכנסות הקרובות לאלו של הרבעון הרביעי או קצת מעליו". נתון המייצג גידול של 20% בהכנסות לעומת הרבעון המקביל אשתקד."

איתור תקלת ייצור במערכת קונדור

קמטק מפתחת, מייצרת ומשווקת את מערכות הבדיקה שלה לשלוש תעשיות עיקריות: מוליכים למחצה, מעגלים מודפסים ומצעים  ל-IC. בדצמבר 2016 היו בידי החברה מזומנים, שווי מזומנים ופיקדונות לזמן קצר בהיקף של 19.7 מיליון דולר, בהשוואה ל-30.8 מיליון דולר בדצמבר 2015. הקיטון נובע בעיקר מתשלום פיצוי שנפסק לחברת Rudolph בהיקף של 14.6 מיליון דולר. בעקבות הדו"ח עלתה מניית קמטק בנסד"ק בכ-2.2% והיא נסחרת כעת לפי שווי חברה של כ-132.5 מיליון דולר.

איתחול פרוייקט מדפסות ה-PCB

כיום תמהיל המכירות של קמטק מבוסס על תעשיית השבבים: 75% מהמכירות הן של ציוד בדיקה לתעשיית המוליכים למחצה, ו-25% מהמכירות הן לשוק המעגלים המודפסים. בתחום הזה ספגה החברה מכה קשה.

בחודש אוגוסט 2016 היא החליטה להפסיק את התמיכה בארבעת מדפסות ה-PCB מסוג Gryphon שהיא מסרה ללקוחות, והחליטה לארגן מחדש את חטיבת המדפסות הדיגיטליות עבור מעגלים מודפסים (Functional Inkjet Technologies). במקום המוצר שהיא ביטלה ושהיה אחראי להרבה מאוד התלהבות מצד המשקיעים בשנתיים האחרונות, היא החליטה לפתח מדפסת חדשה. במצגת למשקיעים שהחברה פירסמה לפני חודש, היא העריכה שהמדפסת החדשה תהיה מוכנה בתוך כ-15 חודשים.

חלון הזדמנויות בשוק מארזי השבבים

למרות המאמץ הזה, החברה החליטה שהמיקוד העיקרי שלה יהיה בשוק השבבים, שבו היא מראה צמיחה עקבית בשנים האחרונות. המכירות של ציוד בדיקת שבבים צמחו מ-44 מיליון דולר בשנת 2013 לכ-80 מיליון דולר בשנת 2016. החברה החליטה להכפיל את המכירות התחום הזה בתוך 3-4 שנים באמצעות צמיחה פנימית ורכישות ומיזוגים. בתוך תעשיית השבבים עצמה, השוק החשוב ביותר של החברה הוא של מארזים מתקדמים. כיום כמחצית מהמכירות של קמטק (כ-40 מיליון דולר בשנת 2016) הן בשוק המארזים המתקדמים, שלהערכת חברת המחקר McLean יכפיל את היקפו בין 2015 ל-2018.

בסך הכל, בסיס ההתקנות שלה כולל כיום 22 יצרניות שבבים, כמה מהן מהגדולות והחשובות ביותר בעולם. בהן: TSMC ,UMC, יבמ, Micron, ST, אינפינאון, סמסונג ועוד. התוצאה היא ששוק ציוד הבדיקה האוטומטי (AOI) למארזים מתקדמים צומח בקצב גדול בהרבה משוק השבבים כולו. בשנת 2016 הוא צמח בכ-25%, השנה הוא צפוי לצמוח בכ-35% ובשנת 2018 הוא צפוי לצמוח ב-44%. בשוק זה הפלטפורמה המרכזית היא של רכיבי Flip Chip, כאשר הצמיחה הגדולה ביותר היא של מארזי שבבים בטכנולוגיות Fan-out ו-3DIC.

יכול להיות שמאחורי התחזית הזאת עומדת החלטת החברה לבצע רכישה אסטרטגית, שכן מדובר בחלון הזדמנויות שהיא צריכה לנצל אותו במלואו. לאור העובדה שקופת המזומנים של החברה הצטמקה מאוד בשנה האחרונה, מעניין יהיה לראות כיצד היא תממן עיסקת רכישה משמעותית.

קבוצת מר תספק קישוריות סלולרית 80 מטר מתחת לאדמה

קבוצת מר (Mer Group)זכתה במכרז רכבת ישראל להקמת מערך תקשורת במנהרות ובגשרי תוואי הרכבת החשמלית המהירה בין תל אביב לירושלים. הפרוייקט בהיקף של כ-22 מיליון שקל צפוי להסתיים ברבעון השני של 2018. במסגרת הפרויקט מקימה מר רשת תקשורת שתספק תקשורת סלולרית ותקשורת חירום רציפה לאורך 22 ק"מ של מנהרות וגשרים בקטע הרכבת מלטרון לירושלים, כולל תחנת "האומה", שהיא התחנה האחרונה בתוואי אשר תמוקם 80 מטר מתחת לאדמה ותכלול 4 רציפי נוסעים. במסגרת הפרויקט תספק קבוצת מר גם שירותי תחזוקה לרשת התקשורת במשך 10 שנים.

מנכ"ל קבוצת מר, ניר למפרט

מנכ"ל קבוצת מר, ניר למפרט, אמר שמדובר בתשתית תקשורת ראשונה מסוגה בישראל, והיא חיונית לפעולת הרכבת ולאספקת התקשורת הרציפה בה, כולל תקשורת סלולרית. רשת התקשורת תשמש את צורכי התקשורת של גופי החירום והבטחון, ותאפשר קישוריות סלולרית בעת תנועת הרכבות בתוך המנהרות עבור לקוחות כל ספקיות הסלולר. פריסת מערך התקשורת תחל במהלך הרבעון השלישי 2017 וצפויה להסתיים ברבעון הראשון 2018.

בשלב הראשון יבוצע פרוייקט פיילוט לאורך 1.5 ק"מ במסלול הכולל 2 מנהרות רכבת, לצורך בדיקת תפקוד הרשת. כדי לאפשר קישוריות סלולרית רציפה לאלפי נוסעי הרכבות, תתקין מר ישראל כ-80 ק"מ של כבל קורן המהווה אנטנה לאורך כל התוואי, ותשלב ציוד שידור הפועל במגוון תדרי חברות הסלולר וגופי החירום.

רכבת ישראל מסרה שהקו לירושלים הוא פרוייקט הדגל של החברה, וצפוי לקצר את זמן הנסיעה בין תל-אביבל ירושלים לכחצי שעה בלבד. "רכבת ישראל ללקוחותיה קישוריות סלולרית ואינטרנט אלחוטי ללא עלות, לכל אורך המסילה ובתחנת הרכבת הנמצאת מתחת לפני הקרקע".

קבוצת מר פועלת מחולון ומעסיקה כ-1,200 עובדים בארץ ובעולם. הקבוצה עוסקת בפיתוח, ייצור, שיווק והטמעת פתרונות טכנולוגיים בתחומי הטלקום, סייבר, ביג דאטה, עיר חכמה, מודיעין, HLS ותקשורת חירום. בסך הכל, בתשעת החודשים הראשונים של 2016 הסתכמו מכירות הקבוצה בכ-350 מיליון שקל, מתוכן כ-71% מערכות תקשורת, כ-19% מערכות ביטחון וכ-3% מערכות בתחום הקלינטק.

בתמונה למעלה: חפירת מנהרת המסילה המהירה לירושלים. צילום: רכבת ישראל

רמי עמית מסיסקו מונה לתפקיד סמנכ"ל הטכנולוגיות של רדקום

חברת רדקום (RADCOM) מינתה את רמי עמית לתפקיד סמנכ"ל הטכנולוגיות הראשי (CTO) ומנהל המוצר, כדי לקדם את החברה בשוק אבטחת השירות לפתרונות NFV. "לרמי יש תמהיל ייחודי של ידע אודות שוק התקשורת לצד מנהיגות טכנולוגית הנפרסת לרוחבה של כל תעשיית התקשורת והטלפוניה עד לווירטואליזציית הרשת," אמר מנכ"ל רדקום, ירון רבקאי. "המיומנות המוכחת שלו בהובלת מוצר ופיתוח טכנולוגי עבור פריסות CSP בקנה מידה גדול ללקוחות top-tier, תסייע לשפר את הפתרון שלנו, MaveriQ ולהגדיל את היתרון התחרותי שלנו".

לפני הצטרפותו לרדקום כיהן רמי כמנהל הנדסה ביחידה העיסקית ל-NFV של חברת Cisco. הוא היה אחראי על פתרונות הפס הרחב של Cisco בנמצאים בשימוש של ספקיות שירותי תקשורת top-tier רבות. בסיסקו הוא הוביל מספר מוצרים חדשים, מראשיתם ועד לפריסתם ברחבי העולם. כמו כן, מילא תפקיד משמעותי במעבר של סיסקו לווירטואליזציה ואספקת יישומים בשוק הפס הרחב.

לפני Cisco, כיהן רמי במספר משרות בכירות בתעשיית התקשורת: הוא היה ה-CTO של Jungo, ספקית תוכנה מובילה לספקיות שירות בפס רחב, היה ממייסדי Surf & Call אשר נרכשה על-ידי CosmoCom, והיה העובד הראשון בחברת וולקלטק (VocalTec), שהיתה החברה הראשונה בעולם בתעשיית ה-VoIP. למעשה, הוא נחשב לאחד מהממציאים של VoIP. בין השאר, הוא המציא את ה-VoIP Gateway הראשון בתעשייה.

"אני נרגש ונפעם להצטרף לרדקום," אמר רמי. "תעשיית התקשורת כולה נמצאת בתקופה של מעבר מהיר לפתרונות מבוססי תוכנה ואני מאמין כי לרדקום יש פתרון ייחודי וחדשני אשר משנה את שוק הבטחת השירות המסורתי ונותן יתרונות אמיתיים לספקיות שירותי תקשורת בעוד הן מתחילות לעבור ל-NFV. אני מצפה לעבוד עם צוות החברה במטרה לקדם את הפיתרון שלנו בעוד אנו מתכוונים לשמר את יתרוננו התחרותי."

חברת רדקום מספקת מובילה של פתרונות NFV לאבטחת שירות וניהול חוויית לקוח לספקי שירותי תקשורת. מערכת MaveriQ של החברה מנטרת לאורך זמן את ביצועי רשת התקשורת ואת איכות השירות על מנת לטייב את הביצועים. רדקום מספקת גם פתרונות לדור הבא של הרשתות הסלולריות והקוויות, בכללם  LTE, VoLTE, IMS ועוד. MaveriQ מאפשרת לספקי תקשורת להעביר את רשתותיהן בצורה חלקה לתצורת NFV באמצעות רשתות פיזיות, מבוססות NFV והיברידיות.

ננו דיימנשן תפתח הדפסת תלת-מימד של PCB קרמיים

חברת ננו דיימנשן (Nano Dimension), המפתחת טכנולוגיות להדפסת תלת מימד, הודיעה היום כי קיבלה מוועדת מימד של הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית אישור לתקציב למימון פרויקט לפיתוח הדפסה תלת ממדית של חומרים קרמיים מתקדמים בטכנולוגיית הזרקת דיו לתעשיית התעופה והחלל.

היקף הפרויקט יעמוד על סכום של עד 1.4 מיליון שקל, כאשר רשות החדשנות תממן כמחצית מהסכום. בהתאם לתנאי המענק, ננו דיימנשן תשלם תמלוגים מתוך המכירות העתידיות עד לסך המענק. בעקבות ההודעה מזנקת הבוקר מנייתה של ננו דיימנשן במסחר בבורסה בתל אביב ב-4.5%.

מסלול מימד הינו מיזם משותף של רשות החדשנות, משרד האוצר ומפא"ת (המינהל למחקר ופיתוח אמצעי לחימה ותשתית אלקטרונית) במשרד הביטחון. מטרת המיזם היא לקדם מחקר ופיתוח צבאי, ביטחוני ומסחרי בעל יישומים דואליים, המיועדים לתעשייה הבטחונית אך גם עשויים לשמש לטכנולוגיות אזרחיות בעלי פוטנציאל כלכלי.

שילוב חומרים קרמיים בהדפסת רכיבים אלקטרוניים

בשל תכונות החוזק המכאני ורמת העמידות התרמית שלהם, רכיבים קרמיים מהווים רכיבים קריטיים המשמש לצרכים רבים ומגוונים בתעשיית התעופה והחלל. יחד עם זאת, הטכנולוגיות הקיימות לייצור רכיבים קרמיים הינן יקרות, דורשות משך זמן ארוך משלב התכנון ועד סיום ייצור הרכיב, ואינן תומכות בייצור מבנים מורכבים.

בפרויקט הנוכחי ננו דיימנשן שואפת לרתום את טכנולוגיית ההדפסה שלה כדי לאפשר ייצור תלת ממדי מדויק, תוך כדי שימוש במגוון חומרים שונים בתהליך ייצור יחיד. שילוב קצב ייצור מהיר, רזולוצית הדפסה גבוהה במיוחד ושילוב החומרים יאפשר ייצור רכיבים בעלי תכונות מתקדמות, ויאפשר לטכנולוגיית החברה לייצר רכיבים קרמיים מתקדמים לתעשיית התעופה והחלל.

חומר קרמי הינו חומר מוצק שאינו אורגני או מתכתי. חומרים הקרמיים ניחנים באלסטיות, פלסטיות, חוזק מתיחה, לחיצה וגזירה, ועל כן ניתן יהיה לעשות בהן שימוש בתהליך של יצירת מבנים בהדפסת תלת מימד. דוגמא לאחד היישומים הרבים שעשויים להיות לחומרים קרמיים בהדפסת תלת מימד, הינו שימוש בחומר קרמי כחומר המבודד בהדפסת מעגלים אלקטרוניים. שימוש זה עשוי להיות מהפכני, וזאת מכיוון שתכונות הבידוד והחוזק המכאני של החומר הקרמי הינן גבוהות לאין שיעור מתכונות החומרים הקיימים כיום בתעשיית המעגלים האלקטרוניים כגון פלסטיק או סיליקון.

Keysight רכשה את Ixia תמורת 1.6 מיליארד דולר

חברת Keysight Technologies רוכשת את חברת Ixia בעיסקת מזומן בהיקף של כ-1.6 מיליארד דולר. הדירקטוריונים של שתי החברות אישרו את העיסקה והיא צפויה להסתיים עד לחודש אוקטובר 2017. על-פי תנאי העיסקה שנחתמה לפני שבוע, בעלי המניות של איקסיה יקבלו במזומן 19.65 דולר למנייה, המעניק להם פרמיה של 45% על מחיר המנייה. בעקבות העיסקה זינקה מניית איקסיה בנסד"ק למחיר היעד והיא נסחרת כיום לפי שווי שוק של כ-1.61 מיליארד דולר.

מנכ"ל איקסיה ישראל, אדר איל

"רכישת איקסיה תואמת לאסטרטגיה שלנו לארגן את קיסייט באופן שיהפוך אותה לחברה צומחת, והיא מהווה השלמה מושלמת לעסקים שלנו כיום", אמר נשיא ומנכ"ל קיסייט, רון נרסאסיאן. "השילוב של שתי החברותמייצר מנוע חדשנות שיזין את הצמיחה. הוא ירחיב את טווח הפתרונות מוכווני התוכנה שלנו. ביחד נספק פתרונות מובילים בתחומי תקשורת ורשתות צומחים, כמו IoT, 5G ואבטחה".

בדיקה באמצעות הדמיית רשת

חברת Ixia הוקמה בשנת 1997 ומספקת מערכות המדמות את כל מאפייני הפעילות ברשת, החל מרמת ה-IP וכלה ברמת התקשורת הסלולרית וה-Wi-Fi. הפתרונות שלה מדמים תנאים של עולם אמיתי על-ידי יצירת טווח רחב של פרוטוקולים בכל שכבות הרשת ותנועת משתמשים ביישומי מדיה עשירה, על-מנת לוודא ביצועים ברמה גבוהה, תאימות ואבטחת מחשוב ענן, ליבת רשת, מרכזי נתונים ורשתות אלחוטיות. בין לקוחותיה בעולם ניתן למנות את 15 יצרני הציוד הגדולים בעולםסיסקו, ג'וניפר, NTT ואחרות, 47 מתוך 50 חברות הטלקום הגדולות בעולם ו-77  ארגונים מרשימת Fortune 100.

בסוף 2011 היא פתחה סניף בישראל, המנוהל על-ידי אדר איל, לשעבר סגן נשיא למכירות עולמיות ושיתופי פעולה בחברת רדקום, מנהל מכירות אזורי בקומברס, ומנהל קבוצת הטלקום של HP בישראל. עם פתיחת הסניף בישראל אמר מי שהיה אז מנכ"ל החברה, אטול באטנגאר, שהתעשייה בישראל מגוונת מאוד, ולכן היא הלקוחה הגדולה ביותר באירופה של מוצרי Ixia, עם וקטור צמיחה ברור מאוד. "כאשר אנחנו באים לישראל, אנחנו עובדים עם חברות שהן הטובות מסוגן בעולם". כיום החברה מעסיקה 12 עובדים בישראל.

בחודש נובמבר 2016 היא מינתה את חברת ההפצה זברה טכנולוגיות, כמפיצת פתרונות אבטחת המידע, הבדיקות וניראות הרשת (Visibility) שלה. במסגרת ההסכם מפיצה זברה את הפתרונות של IXIA באמצעות רשת של מאות שותפים עסקיים וטכנולוגיים. כיום מעסיקה איקסיה כ-1,700 עובדים בעולם. מעניין שעבור חלק מהם העיסקה עם קיסייט, מחזירה אותם הביתה, שכן בעבר היא רכשה את חטיבת הבדיקות N2X IP של חברת Agilent Technologies, ממנה יצאה קיסייט.

העיסקה מעניקה לקיסייט מספר יתרונות טכנולוגיים: פתרונות בדיקה לשכבות התקשורת בשכבות 1-7 המאפשרים הערכת ביצועים מרמת המכשיר הנייד הבודד, ועד לחוות השרתים והענן. כוח אדם בתחום התוכנה והרחבת שוק היעד של קיסייט בכ-2.5 מיליארד דולר. קיסייט העריכה ששילוב שתי החברות ישפר את המאזן הפיננסי שלה ויביא לחיסכון בהוצאות של 60 מיליון דולר בשנה. העיסקה צריכה לקבל את אישור אספית בעלי המניות. חברת קיסייט מסרה שהיא חתמה על הסכם הצבעה עם יו"ר החברה, ארול גינסברג ועם קרן  Katelia Capital Group, המחזיקים ביחד בכ-23% ממניותיה.

מניית קיסייט בניו-יורק עלתה בדולר אחד בעקבות העיסקה לכ-37 דולר, וכיום היא נסחרת לפי שווי שוק של כ-6.49 מיליארד דולר.

בתמונה למעלה: מערכת הבדיקות Ixia's Novus 10/1

 

SK: "אנחנו מזהים מגמה לשימוש במודולים של NI כתת-מערכות"

הטכנולוג הראשי של חברת SK electronika, אלי סבג, סיפר לאחרונה ל-Techtime שהחברה מרגישה את התחזקות המגמה של שימוש במודולי צב"ד כתת-מערכות במוצרים אחרים, גם בשוק הישראלי. סבג: "כיום אנחנו מתחילים לייצר מוצרים עצמאיים על-בסיס מודולים של NI. כך-למשל, לאחרונה סיפקנו לחברה ביטחונית מערכת שלמה שבתוכה מוטמעת מערכת הבקרה בזמן-אמת CompactRIO. למעשה, מדובר במוצר של NI שהפך לתת-מערכת בתוך מוצר אחר. זאת מגמה שאנחנו רואים אותה יותר מבעבר והיא מתרחבת. היא מתאימה במיוחד לתעשיות המכשור הרפואי, השבבים והתעשיות הביטחוניות, מכיוון שהן פחות רגישות למחיר, אבל מעניקות חשיבות גבוהה מאוד לאמינות של המוצר הסופי".

מודול SoM של CompactRIO

חברת SK הוקמה בשנת 2003 על-ידי אלי סבג, שמוליק קופל ואייל שחר, במטרה לשמש כקבלנית משנה של National Instruments בישראל. למעשה, היא עובדת כשותף עסקי של נשיונל. "יש לנשיונל אינסטרומנטס תוכנית לקידום שותפים עיסקיים, שהם למעשה מעין זרוע שיווקית של החברה. כיום היא עובדת ביחד עם כ-1,000 שותפים (Alliance Partners) כמונו בעולם. הקונספט הוא שהחברה מתמקדת במכירות ובתמיכה, כאשר בשביל הפרוייקטים היא מפעילה את הפרטנרים כמונו.

"אנחנו פועלים כבית תוכנה המתבסס על החומרה והתוכנה של נשיונל ונוגעים כמעט בכל התוכנות שלה. כיום החברה פועלת ממושב קדימה ומעסיקה 15 עובדים. בנוסף לנשיונל אנחנו מייצגים עוד שש חברות, שגם הן משמשות כפרטנריות של NI. השיטה הזאת מאפשרת לנו לספק פתרונות מלאים הכוללים חומרה ותוכנה. כך למשל, אנחנו עובדים עם חברות כמו Mac-panel המבצעת הקשחות ועם חברת 6TL המספקת מיטות סיכות, חברת Verivolt המספקת פלטפורמת חישה לניטור הספק, יצרנית המחשבים המוקשחים Beltronic ועוד".

מהו השירות העיקרי שלכם?

"הקונספט שלנו מבוסס על שימוש במוצרי חומרה מהמדף ובתוכנות מהמדף, כאשר אנחנו מפתחים באמצעותם פתרון אינטגרציה המאפשר עבודה חכמה. רוב החברות הגדולות מעדיפות קבלן מקצועי בעל שליטה בתוכנות, במיוחד כאשר מדובר בנישות כמו FPGA, RF ופתרונות זמן-אמת (RT). אנחנו מספקים להן איפיון, קידוד, אינטגרציה, דוקומנטציה והדרכות".

השוק הרפואי הוא מרכזי עבורכם. מהן המגמות המרכזיות כיום?

"אנחנו מזהים תזוזה של שוק המכשור הרפואי לכיוון הסמיקונדקטורס. יש הרבה מאוד חברות סטארט-אפ המפתחות שבבים ליישומים רפואיים. כיום אנחנו עובדים עם 6 חברות אשר המוצר שלהן אומנם עדיין לא מוכן, אולם הן כבר מפתחות את מערכי הבדיקה עבורו. הדבר נובע מדרישות רגולטוריות בתחום המכשור הרפואי, המחייבות אותן לפתח את כל מערך הבדיקות במקביל לפיתוח הטכנולוגי עצמו".

בתמונה למעלה: אלי סבג (מימין) עם מנהל התפעול ומייסד משותף של החברה, שמוליק קופל

קיידנס מדווחת על גידול של 7% בהכנסות לשנת 2016

חברת קיידנס דיזיין סיסטמס (Cadence), מדווחת על הכנסות של 1.816 מיליארד דולר בשנת 2016. סכום זה משקף גידול בהכנסות של כ-7% לעומת השנה המקבילה אשתקד, בה הסתכמו ההכנסות ב-1.702 מיליארד דולר. הרווח הנקי לשנת 2016 הסתכם ב-203 מיליון דולר, או 70 סנט למנייה מדוללת. מנתוני הרבעון הרביעי של שנת 2016, מדווחת החברה על הכנסות של 469 מיליון דולר, כ-6% יותר לעומת הרבעון המקביל אשתקד, בו הסתכמו ההכנסות ב-441 מיליון דולר.

בנוסף, החברה מדווחת על רווח נקי על פי GAAP של 38 מיליון דולר, או 14 סנט למנייה מדוללת ברבעון הרביעי של השנה. זאת, לעומת רווח נקי של 80 מיליון דולר, או 26 סנט למנייה ברבעון המקביל אשתקד. "מיקוד בחדשנות וביצוע התוכניות סייעו להצגת הביצועים הפיננסיים המצוינים הן ברבעון הרביעי והן בשנת 2016 כולה", אמר ליפ בו טאן, נשיא ומנכ"ל קיידנס העולמית. "ליבת ה-EDA היא הבסיס לפיתוח אסטרטגיית System Design Enablement  – SDE בה אנו מתמקדים וההכנסות מתחומי ה-Digital וה-Signoff צמחו ב-9% בעקבות אימוץ הטכנולוגיות על-ידי שותפינו.

"במקביל, פלטפורמת אינטגרציית המערכות, Pallazdium Z1, ציינה שנה מצוינת עם תוצאות שיא מבחינה פיננסית. אסטרטגיית System Design Enablement מרחיבה את מניפת לקוחותינו לשווקים ותחומים חדשים ברחבי העולם, כמו שוק האוטומוטיב, חלל וביטחון, בהם הוספנו לקוחות חדשים רבים לפורטופליו של החברה".

Cadence Design Systems (קיידנס)

קיידנס מאפשרת חדשנות לתחום התכנון האלקטרוני, וממלאת תפקיד מרכזי ביצירת הטכנולוגיות המתקדמות ביותר של מעגלים משולבים ומוצרי אלקטרוניקה. לקוחות קיידנס משתמשים בתוכנה, חומרה, IP ושירותים נוספים אשר פותחו בחברה, במטרה לתכנן ולבצע וריפיקציה של שבבים מתקדמים, מוצרי אלקטרוניקה צרכנית, ציוד תקשורת ורשת ומערכות מחשוב. מטה החברה שוכן בסן-חוזה, קליפורניה, ומשרדי מכירות, מחקר ופיתוח פזורים ברחבי העולם במטרה לשרת את תעשיית האלקטרוניקה הבינלאומית.

מעבדי ARC SEM של סינופסיס זכו בפרס לינלי גרופ

חברת סינופסיס (Synopsys) זכתה בפרס בחירת האנליסטים (Analysts Choice Award) של חברת לינלי גרופ (Linley Group) לשנת 2016 עבור הקניין רוחני (IP) הטוב ביותר של מעבדים. הפרס ניתן למעבדי האבטחה DesignWare ARC SEM על בסיס יעילות ההספק והביצועים, לצד תכונות אבטחה ייחודיות. המעבדים מיועדים להתמודד עם הצרכים של יישומים משובצים בהספק נמוך כמו התקני מדידה חכמים, תשלומים מקוונים, NFC והתקני SIM משובצים.

חברת לינלי גרופ מפרסמת את Microprocessor Report ונחשבת למקור מוביל של ניתוחים טכנולוגיים עצמאיים של מוצרי IP-Intellectual Property וסמיקונדקטורס. פרס בחירת האנליסטים ל-2016 של החברה הוענק בשבע קטגוריות: מעבדי שרתים, מעבדים משובצים, שבבי רישות, מעבדים ניידים, שבבים ניידים, IP למעבדים והטכנולוגיה הטובה ביותר. בכדי לבחור את הזוכה בכל קטגוריה, האנליסטים הטכנולוגיים של לינלי גרופ התמקדו ביתרונות המוצרים החדשניים ביותר שיצאו לשוק במהלך 2016, בתחומי ההספק, הביצועים, התכונות והעלויות עבור יישום הקצה ושוק היעד שלו.

המעבד נגד עצמו: עירבול כתובות

"אחרי שהערכנו את מוצרי ה-IP למעבדים המעודכנים ביותר בשוק, בחרנו במשפחת ARC SEM של סינופסיס כ-IP למעבדים הטוב ביותר של שנת 2016, בזכות מארז האבטחה המלא והייחודי שלו, הכולל pipleline עמיד בפני חבלה, אמצעים נגד מתקפות side-channel והרחבות חומרת CryptoPack אופציונליות בכדי להאיץ אלגוריתמים קריפטוגרפיים", אמר אנליסט בכיר בלינלי גרופ, מייק דמלר. מעבדי ARC SEM110 ו-SEM120D כוללים יכולות אבטחת מידע דוגמת תזמון הוראות אחיד ורנדומליזציה של הספק, בכדי למנוע חשיפה של פעולות אבטחת מידע ולהתנגד למתקפות side-channel.

ה-pipleline של SEM אף עושה שימוש בהוראות in-line ובהצפנת נתונים, ערבול כתובות ובדיקות שלמות נתונים, כדי לספק הגנה מחוזקת מפני מתקפות מערכתיות וגניבת קניין אינטלקטואלי. טכנולוגיית SecureShield של סינופסיס מאפשרת למתכננים לממש סביבת פעולה מהימנה (TEE – Trusted Execution Environment) עם רמות שונות של פריבילגיות על-גבי ליבה יחידה בעלת צריכת הספק נמוכה, המצמצמת את שטח הסיליקון ואת צריכת האנרגיה. השילוב של חומרת ARC SEM ושל תכונות תוכנה מאפשר ליצור מערכות על גבי שבב (SoCs) מאובטחות יותר עבור האינטרנט של הדברים ועבור מכשירים ניידים. "מדי שנה משווקים יותר מ-1.9 מיליארד שבבים מבוססי ARC", אמר סגן נשיא לשיווק IP בסינופסיס, ג'ון קוטר. "קבלת הפרס של לינלי גרופ היא עדות למחויבות של סינופסיס לקהילת המתכננים".

למידע נוסף, ראו:

ARC SEM security processors

טכנולוגיית ARC SecureShield

אופציות אבטחה של ARC הניתנות לרישוי נפרד

 

GreenSoft מפתחת שירות חדש להסמכת רכיבים אלקטרוניים

חברת GreenSoft Technology מפסדינה, קליפורניה, מפתחת מוצר מקוון אשר יאפשר לחברות אלקטרוניקה לבדוק באמצעות האינטרנט קבצים שלמים של רכיבים המיועדים לייצור, כדי לוודא את העמידה שלהם בתקנים סביבתיים כמו EU RoHS,  EU REACH, Ozone Depletion , Halogen Free וכדומה.

כך סיפר ל-Techtime מייסד ונשיא חברת גרינסופט, לארי ין ( Larry Yen). לדבריו, "בקרוב מאוד נשיק תוכנת GreenData Manager חדשה, אשר תאפשר לחברות לגשת אל בסיס המידע של דרישות סביבתיות ועמידת הרכיבים האלקטרוניים בדרישות הללו". המוצר החדש ייקרא Hosted GDM, ויאפשר לחברות לגשת אל המידע ולהזין את הנתונים שלהן אל שרתים מאובטחים בענן. על-ידי כך הוא יחסוך מהן את הצורך לבצע התקנה וניהול של התוכנה אצלן.

בסיס הנתונים נפתח בפני הלקוחות

ין: "צוותי המידענים שלנו יאספו את המידע על תאימות הרכיבים מתוך שרשרת האספקה של הלקוח, יאמתו את המידע ויעבירו אותו אל תשתית ה-Hosted GDM עבור הלקוח. השירות החדש יאפשר ללקוחות לשתף מידע בזמן אמת על עמידת הרכיבים והמוצרים בדרישות התקנים ויספקו ללקוח אפשרות לקבל תשובה מלאה על כל רשימת החומרים שלו (BOM)".

מתי השירות יינתן ללקוחות?

"אנחנו מתכננים להשיק את המוצר Hosted GDM בתחילת 2017, ולהציע ביחד איתו גם שירות חדש בשם iGDM, שיאפשר למהנדסי פיתוח לבצע חיפוש מקיף בתוך בסיס הנתונים הגדול של GreenSoft, כדי לבדוק את התאימות וההסמכות של הרכיבים שמתכננים להשתמש בהם. באמצעות הכלי הזה, המהנדסים יכולים להתייחס אל נתוני העמידה בתקנים כאל חלק בלתי נפרד מהדרישות הטכניות של הרכיבים".

עידכונים חדשים ב-2017

חברת GreenSoft הקליפורנית מפעילה מרכזי איסוף וניתוח מידע בארצות הברית ובסין. החברה מעסיקה כיום כ-120 עובדים ומספקת מידע מקיף על העמידה בתקנים סביבתיים של 56 מיליון רכיבים אלקטרוניים מתוצרת 24,000 יצרנים שונים ברחבי העולם.

מה הם העידכונים החשובים ביותר לתעשייה הצפויים בתקופה הקרובה?

"שני התקנים החשובים ביותר שבהם תעשיית האלקטרוניקה צריכה להתחשב הם EU RoHS ו-EU REACH, ובשניהם צפויים שינויים חשובים בשנה הקרובה. כרגע יש שורה של פטורים במסגרת EU RoHS הנמצאים בעיון וההחלטה לגביהם תתקבל במהלך 2017. בנוסף, הסוכנות האירופית לכימיקלים (ECHA) תספק בקרוב הבהרות לתחיקה תחת דרישות  EU REACH SVHC, אשר תשפיע על המחוייביות של חברות רבות".

מדוע יש צורך בכם. החברות לא יכולות לבדוק בעצמן את העמידה בדרישות?

"חברות רבות המבצעות את הבדיקות בעצמן גילו שהן נדרשות להקים צוותים ייעודיים המתמחים במשימה. אני ממליץ לחברות האלקטרוניקה לחפש ספקים שיבצעו את העבודות במיקור חוץ, ושיבדקו היטב את איכות בסיס הנתונים שלהם, לפני שהן חותמות על הסכמי השירות. היכולת להתמקד בתחומי הליבה שלהן, בלא חשש מאי-עמידה בדרישות הרגולטוריות, תסייע להן להצליח בפיתוח המוצר וביציאה לשוק".

כנס imec בישראל יתקיים ב-8 במרץ בתל-אביב

מכון המחקר והפיתוח האירופי לטכנולוגיות שבבים ומוליכים למחצה, imec, יקיים כנס מיוחד בישראל תחת הכותרת "האומץ להתבונן באופן שונה", אשר יתמקד בסוגיות הקשורות לחישת הסביבה ושילוב כל מקורות המידע.  הכנס הוא חלק ממסורת חדשה של כנסים שיתקיימו בישראל בשם Imec Technology Forum Israel, שהחלה בשנה שעברה וקיבלה את חסות Techtime. השנה הכנס יתקיים ביום ד', ה-8 למרץ 2017, במלון דוויד אינטרקונטיננטל בתל-אביב.

שבב שפותח ב-IMEC. המעבדות כוללות מפעל ייצור

במסגרת הארוע יוצגו חידושים טכנולוגיים ותפישות מחשבתיות חדשות בנושאים המצויים במוקד העניין של התעשייה כיום. הארוע יתמקד באינטרנט האינטואיטיבי של הדברים (I2oT) והשפעתו המהפכנית על תחומים כמו ניידות, בריאות, עיבוד תמונה ועסקים גלובליים.

שבבי מכ"ם ו-IoT

הרצאת הפתיחה תינתן על-ידי נשיא ומנכ"ל imec, לוק ואן דן הוב (בתמונה למעלה), אשר יסקור תחומי חדשנות עכשוויים בתחום הסמיקונדקטורס (IC). האורח מהתעשייה יהיה מנכ"ל חברת Intensix ולשעבר של חברת Sansa Security גל סלומון. מנהל תוכנית המערכות התפישתיות של imec, וים ואן טילו, יתן הרצאה על התפתחויות בתחום המכ"ם בסיליקון ואלגוריתמים חכמים, והשפעתם על מערכות בינה מבוססות IoT.

טכנולוגים בכירים נוספים מ-imec שיציגו התפתחויות טכנולוגיות חדשות: המנהל הטכנולוגי של תחום הפצת היישומים החכמים, מנהל פתרונות מיכשור רפואי לבישים, מנהל תחום העיר החכמה, המנהל העיסקי של imec שיסקור את השפעת טכנולוגיות התצוגה ועיבוד התמונה על התפתחות ה-IoT ועוד. המפגש ייערך בהשתתפות ובברכת שגריר בלגיה בישראל, אוליבייה בל, ונשיא SEMI Europe, ליית' אלטימיים.

צומת של תעשיית השבבים

מכון המחקר האירופי imec נחשב לאחד מגופי המחקר החשובים ביותר בתעשיית הסמיקונדקטורס העולמית. מדובר בגוף תעשייתי ללא כוונת רווח הפועל מבלגיה. מאז הוקם בשנת 1984 צמח imec ומעסיק כיום כ-3,500 חוקרים בכירים שהתקבצו אליו מכל העולם, ונהנים מתשתיות ותקציבי מחקר בשווי של כ-2 מיליארד דולר בשנה. היעד של המכון הוא לייצר טכנולוגיות פורצות דרך בתחומי הסמיקונדקטורס, ICT, IoT, רפואה דיגיטלית ומדעי החיים.

המחקרים שנעשו במכון מסייעים רבות ל-600 השותפים הטכנולוגיים והעסקיים של imec, בהם חברות כמו אינטל, סמסונג, פנאסוניק, סוני, גלובל פאונדריז, TSMC, סנדיסק, מיקרון, אלטרה, Xilinx ועוד. מדובר בגוף מחקרי יוצא דופן, מכיוון שהוא מתמקד בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות עבור השותפים שלו.

למידע נוסף: Imec Technology Forum Israel

למרות הפסימיות, שיא במכירת האייפון 7 של אפל

למרות התחזיות הפסימיות של האנליסטים, חברת אפל (Apple), שפרסמה אתמול את דוחותיה לרבעון הרביעי של 2016, עקפה את ציפיות האנליסטים ורשמה הכנסות של 78.35 מיליארד דולר, עלייה של 3.2% בהשוואה לשנה שעברה. הצפי מוקדם של האנליסטים עמד על 77.38 מיליארד דולר. חברת אפל קוטעת רצף של ירידה בהכנסות בשלושת הרבעונים הקודמים. הרווח הנקי עמד על  17.89 מיליארד דולר, ירידה של 2.5% לעומת השנה שעברה.

הנתון המעודד ביותר בדוח היה העלייה במכירות מוצר הדגל של החברה, האייפון. חרף ההערכות בשוק על דשדוש בהיקף מכירות הסמארטפון החדש של החברה, החברה מכרה ברבעון הרביעי של 2016 מספר שיא של מכשירי iPhone 7 – 78.2 מיליון מכשירי, גידול של 5% לעומת היקף מכירות ה-iPhone 6 ברבעון המקביל אשתקד.

מנגד, מכירות האייפד דשדשו גם ברבעון האחרון. החברה מכרה 13.08 מיליון מכשירים (5.5 מיליארד דולר), ירידה של 19% לעומת הרבעון המקביל. מכירות המק צמחו ב-1% בלבד והסתכמו ב-5.37 מיליון יחידות (7.2 מיליארד דולר).

גם באפל הופתעו מהתוצאות. מנכ"ל אפל טים קוק התייס לתוצאות ואמר כי הוא "נדהם מהן. רבעון החגים הניב עבורנו את ההכנסות הרבעוניות הגבוהות ביותר בתולדות אפל, ושברו שיאים רבים.". בהקשר זה, ראוי לציין כי חלק מההצלחה של האייפון 7 – דגם שגם באפל לא ציפו שיזכה להצלחה מסחררת – נבע מהכישלון של סמסונג, מתחרתה הגדולה של אפל בתחום הסמרטפונים, בעקבות הפגם במכשירי הנוט 7 המתפוצצים, שגרמו לחברה להפסיק את ייצור המכשיר.

עוד נקודת אור בדוח של אפל הוא תחום השירותים, הכולל את הכנסות החברה משירותים כגון אייטיונס, אפסטור ועוד. ברבעון האחרון רשמה החברה מתחום זה הכנסות של 7.17 מיליארד דולר, עלייה של 18% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. המנכ"ל טים קוק העריך כי השנה ההכנסות מתחום זה יהיו שקולים להכנסות של חברה הכלולה בפורצ'ן-100. בעקבות הדוח זינקה אמש מנייתה של אפל ב-4.6% והיא נסחרת לפי שווי שוק של 636.5 מיליארד דולר.

CEVA נכנסת לעולם המוצרים המדליקים

ברבעון האחרון של שנת 2016 שברה חברת סיוה (CEVA) שיא מכירות נוסף. המכירות ברבעון צמחו ב-32% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכ-21.2 מיליון דולר. ברבעון המקביל 2015 הסתכמו המכירות בכ-16.1 מיליון דולר.

מדובר למעשה ברבעון רביעי ברציפות שבו החברה מציגה תוצאות שיא רבעוניות. בסך הכל, במהלך שנת 2016 הסתכמו מכירות החברה בכ-72.7 מיליון דולר, שהן צמיחה של 22% בהשוואה למכירות של 59.5 מיליון דולר בשנת 2015.

חברת סיוה מספקת קניין רוחני (IP) למגוון מוצרים המבוססים על טכנולוגיית ה-DSP שלה. במהלך השנה האחרונה היא המשיכה במגמת המעבר מהכנסות מבוססות רשיונות שימוש להכנסות המבוססות על תמלוגים תמורת מכירת מוצרים שבהם משולבים המעבדים שלה. ההכנסות מתמלוגים צמחו ב-49% בהשוואה ל-2015 והסתכמו בכ-40.8 מיליון דולר (בהשוואה לכ-27.4 מיליון דולר ב-2015), ואילו ההכנסות מרשיונות שימוש נשארו כמעט ללא שינוי: 31.9 מיליון דולר ב-2016 לעומת 32.1 מיליון דולר ב-2015.

זעזועים מפתיעים במניית סיוה

החברה סיכמה את השנה עם צמיחה של 98% ברווח הנקי, ל-7 מיליון דולר. אלא שבניגוד למצופה, המנייה בנסד"ק הגיבה בטלטלות עצומות לתוצאות המרשימות האלה. בשנה האחרונה מניית סיוה צמחה בעקביות. בדיוק לפני שנה היא נסחרה במחיר של 17.4 דולר, והגיעה השבוע  ליותר מ-36 דולר, שהעניק לחברה שווי שוק של יותר מ-760 מיליון דולר. אוטוטו מיליארד. עם פרסום התוצאות החלה סדרת זעזועים שבמהלכן היא נפלה וזינקה ביותר מ-5% לפחות חמש פעמים. המנייה סיימה את יום המסחר בירידה של כ-7.3%.

17 לקוחות חדשים

ברבעון האחרון, אגב, חל זינוק גדול במשקל התמלוגים לעומת רשיונות שימוש. ההכנסות מתלוגים צמחו ב-60% להיקף של 12.9 מיליון דולר, וההכנסות מרשיונות נשארו גם הם כמעט ללא שינוי: 8.3 מיליון דולר בהשוואה לכ-8 מיליון דולר אשתקד.

גדעון ורטהייזר

מנכ"ל חברת סיוה, גדעון ורטהייזר, אמר שהצמיחה בהסכמי התמלוגים היא תוצאה של יציאה לשוק של סמארטפונים חדשים ואבזרים מבוססי Bluetooth. לדבריו, במהלך 2016 החברה עברה את היעדים האסטרטגיים שהיא הציבה לעצמה: "חתמנו על 49 הסכמים, שמהם 45 הסכמים שאינם בתחום מעגלי baseband למכשירי טלפון. מתוך ההסכמים האלה, 17 הסכמים נחתמו עם לקוחות שהם לקוחות חדשים עבורנו. תוצאות 2016 מראות שהצלחנו שלנות את פני החברה ולהפוך אותה לחברה אנכית המספקת קניין רוחני למגוון גדול של מוצרים ותעשיות".

"יש לנו פורטפוליו ייחודי של טכנולוגיות עבור מודמים אלחוטיים במכשירי LTE-Advanced ו-5G, מעבדים ל-Bluetooth, ל-Bluetooth לעיבוד תמונה ולעיבוד קול. אנחנו נמצאים בעמדה שתאפשר לנו להרחיב את בסיס הלקוחות שלנו בתחומי התקשורת האלחוטית, האלקטרוניקה הצרכנית והרכב".

מעבדי תמונה: מנוע צמיחה ויזואלי

במהלך הרבעון נחתמו 8 הסכמים חדשים עבור מעבד הראייה הממוחשבת של החברה. "הסכמים אלה הופכים אותנו לתקן תעשייתי דה-פקטו של עיבוד תמונות חכם". זוהי נקודה מעניינת, שכן שוק הראייה הממוחשבת הוא אחד מהשווקים בעלי הצמיחה החזקה ביותר בעולם. הן בתחומי ה-IoT, בתחומי הצילום מרמת מצלמות המעקב והאבטחה ועד לרמת הסמארטפונים, וכלה ברמת הרכב והרכב האוטונומי. שוק הרכב הוא צרכן עצום של יכולת ראייה ממוחשבת ועיבוד מהיר של אותות המגיעים מחיישני התמונה, הן של הרכב והן של תשתיות הכביש.

ורטהייזר: "תחום הראייה הממוחשבת נמצא בצמיחה, ובתחום הסמארטפונים הוא קיבל תאוצה עם הופעת האייפון 7 עם המצלמה הכפולה. מלבד חברת Envidia, אין אף חברה אחרת בעולם עם יכולת כמו שלנו לשלב רשתות ניורוניות בתוך מעבד התמונה. היתרון שלנו נובע מכך שאנחנו משלבים ביחד את החומרה ואת התוכנה".

בחודש אוקטובר 2015 דיווח Techtime שחברת סיוה פיתחה טכנולוגיית לימוד מכונה על-גבי שבב, המאפשרת ליישם רשתות נוירוניות המבצעות למידה עמוקה (Deep Learning) במעבד עיבוד התמונה שלה, CEVA-XM4. אחד מהיישומים הראשונים של הטכנולוגיה (CEVA Deep Neural Network), היה להפעלת אלגוריתם לזיהוי הולכי רגל ויישומי ADAS, אשר מומש על-ידי חברת Phi Algorithm Solutions מקנדה.

כעבור חודשיים היא דיווחה שמעבד ה-DSP שלה לעיבוד תמונה, CEVA-XM4, קיבל הסמכת ISO 26262, שזהו התקן הבינלאומי למערכות אלקטרוניות ממונעות. ללא תו התקן הזה, לא ניתן להיכנס לשוק מערכות העזר לנהג (Advanced Driver Assistance Systems). בכך למעשה היא ממצבת את עצמה בעמדת תחרות מול חברת מובילאיי (MobilEye). "כבר יש לנו לקוחות בתחום ה-ADAS והרכב האוטונומי", גילה ורטהייזר בשיחת הוועידה.

כניסה לעולם היישומים המדליקים

הרמקול האלחוטי של JLAB

הבשורה הגדולה ביותר המגיעה מהדו"ח של סיוה קשורה לעובדה שהיא הפכה לחברה המספקת קניין רוחני למספר גדל והולך של שווקים. במילה אחת, היא הופכת לחברה מגוונת. במספר מלים: היא נכנסת לעולם היישומים המדליקים.

מצ"ב כמה דוגמאות: סיוה נכנס למכשיר השמיעה Oticon Opn המשלב Bluetooth בתוך מכשיר השמיעה, ומאפשר לכבדי שמיעה להזרים אודיו ישירות לתוך האוזנייה (בתמונה למעלה). לאחרונה המכשיר קיבל את פרס החדשנות של כנס CES 2017.

היא נכנסה לרחפן המתקפל DJI Mavic Pro ולרמקול האלחוטי הנייד Block Party של חברת JLab. המערכת הקולית הזו מאפשרת הפעלה בו-זמנית של 8 רמקולים שונים ללא שימוש ברשת ה- Wi-Fi, באמצעות רשת עצמונית בתדר של 5.8GHz. הרמקולים מייצרים רשת שלמה, כאשר רק אחד מהם מחובר לרמקול באמצעות Bluetooth, והשאר משמיעים את האודיו הזורם אליהם מהרשת הפרטית שלהם.

הגיוון מעניק יציבות

סיוה נכנסה למוצר מפתיע כמו Pokemon Go Plus, שהוא אבזר לביש המסייע לשחקנים לאתר פוקימונים בסביבתם, היא נכנסה לאבזר המציאות הווירטואלית החדש Google Daydream, חמצלמות של חברת Fuji ועוד. כל אלה מלמדים שהיא מתחילה לבנות לעצמה פורטפוליו רחב מאוד של לקוחות חדשים, מעבר לשוק המודמים של מכשירי סמארטפון, המעניק לה יציבות ארוכת טווח וחשיפה מוגבת למגות חדשות בשוק. הסיכום של סמנכ"ל הכספים יניב אריאלי מבטא את המציאות בחדשה של החברה: "בכל שנייה נמכרים בעולם 34 מכשירים הכוללים את הקניין הרוחני של סיוה".

 

איתמר מדיקל מבטלת את הסכם ההפצה של EndoPAT ביפן

חברת איתמר מדיקל (Itamar Medical) משנה אסטרטגיה. החברה, העוסקת בפיתוח ושיווק מכשירים רפואיים לא-פולשניים ותוכנה לטיפול בתחומי רפואת השינה והקרדיולוגיה, הודיעה כי תצמצם את פעילות השיווק והמכירות ביפן של המוצר EndoPAT, המשמש להערכת תפקוד עורקים ולחיזוי רמת הסיכון לאירועים קרדיו-וסקולריים (לב-עורקים).

השינוי האסטרטגי נובע מאי-עמידתה של חברת Kohden Nihon, המפיץ הבלעדי של EndoPAT ואביזרים נלווים ביפן, במכסת ההזמנות השנתית המינימלית שלה התחייבה בהסכם ההפצה התלת-שנתי, שנחתם בין שתי החברות בחודש יוני 2014. לצד השוק האמריקני, השוק היפני נחשב לשוק יעד מרכזי של חברת איתמר מדיקל.

ההסכם עם חברת המכשור הרפואי Nihon Kohden, נחשב בעת חתימתו להסכם אסטרטגי שיאפשר לחברה לחדור לשוק היפני ולשווק את , EndoPAT בקרב 100 אלף רופאים ובתי חולים ביפן. ההסכם בין שתי החברות נחתם כשנה לאחר שחברה בת של איתמר מדיקל החלה בשיווק המוצר ביפן, והראתה צמיחה עקבית במכירות. לאור הצלחתה, קיוותה איתמר להאיץ את הגידול במכירות באמצעות העברתן לידי Nihon Kohden.

מודל עסקי חדש: פתרון מלא במקום מוצרים

אתמול הודיעה איתמר שהיא החליטה לבטל את הסכם ההפצה הבלעדי עם Nihon Kohden. הכישלון כל-כך גדול, שהחברה דיווחה לבורסה שמכירות EndoPAT ביפן בשלושת הרבעונים הראשונים של 2016 "הן לא מהותיות". עם ביטול הבלעדיות ל-Nihon Kohden, איתמר מדיקל תארגן מחדש את מערך השיווק והמכירות שלה ביפן, ותצמצם באופן מהותי את ההוצאות התפעוליות הקשורות לשיווק ולמכירות של EndoPAT.

החברה תמשיך לשווק ולמכור את EndoPAT ללקוחות בתחום המחקר הרפואי והפרמצבטי ביפן ובעולם. בסך הכל מדובר במכשיר רפואי הפונה לשוק בינלאומי בתחום הקרדיולוגי שהיקפו נאמד בכ-2.6 מיליארד דולר בשנה. אולם היא תמקד את המאמצים בשיווק ומכירה ביפן של מערכת WatchPAT (בתמונה למעלה), המשמשת לאבחון וניטור של מחלות קרדיולוגיות והפרעות נשימה בשינה. המוצר הזה ישווק על-ידי Philips Respironics, שהיא המפיץ הבלעדי שלו ביפן.

כישלון הפצת ה-EndoPAT ביפן משתלב עם שינוי באסטרטגיה הכוללת של החברה, המבוססת על העברת הדגש העסקי למוצר ה-WatchPAT. במסגרת זאת החברה מאמצת מודל עיסקי החדש: במקום למכור מוצר היא תספק פתרון מלא לטיפול בבעיות שינה, כולל הדרכה ושירות, הכולל גם מוצרים שלא כולם מתוצרתה.

טכנולוגיית ניטור לא פולשנית

חברת איתמר מדיקל הוקמה לפני 19 שנים ופיתחה את טכנולוגיית Peripheral Arterial Tone, המאפשרת לאתר פגמים בשכבה האנדותלית. זוהי שכבה פנימית של כלי-הדם אשר אחראית לגמישותם ולשחרור חומר (ניטריד אוקסייד) המסייע למערכת הדם להתמודד עם מצבי חירום. הטכנולוגיה מבוססת על מדידת תנועת הדם בשיטה לא-פולשנית באמצעות חיישן רגיש מאוד לשינויים בנפח מורכב על האצבע של המטופל.

בתחילת הבדיקה מתבצעת חסימה של כלי-הדם בזרוע, וכאשר משחררים את החסימה, החיישן עוקב אחר תהליך חידוש זרימת הדם, ומנתח באמצעות המידע שהתקבל את איכות פעילותה של השכבה האנדותלית. המידע שמתקבל מרמז על תופעות שונות: התפתחות טרשת עורקים, הפרעות בשינה, מצבי לחץ, בעיות אין-אונות, סיבוכים בהריון ועוד. בעבר, המוצר המרכזי של החברה היה מכשיר EndoPAT המשמש לאיבחון בעיות כלי-דם וקרדיולוגיה. כיום מוקד הפעילות עובר להפצת השימוש במכשיר WatchPAT, המופיע בתצורה דומה לשעון יד גדול ומשמש לאיבחון בעיות נשימה במהלך השינה.

זוכי אות החדשנות של iNNOVEX: מוריס קאהן, דב מורן, חיים דותן, מייסדי Waze ודיטה ויהודה ברוניצקי

במושב הנעילה החגיגי של הכנס iNNOVEX2017 יוענק "אות מוביל החדשנות הגלובלית" לאישים אשר השפיעו בצורה מהותית על החדשנות הטכנולוגית ברמה המקומית והגלובלית. היום הודיעה ועדת הבחירה של כנס iNNOVEX, שיתקיים ביום ד', ה-8 בפברואר 2017 במרכז הכנסים אבניו בקרית שדה התעופה, שהיא בחרה במקבלי האות לשנת 2017. ברשימת מקבלי האות נכללים מוריס קאהן מייסד חברת דפי זהב ואמדוקס, דב מורן מייסד M-Systems וממציא זיכרון ה-USB (דיסק און קי), אהוד שבתאי אמיר שנער ואורי לוין מייסדי חברת Waze, דיטה ויהודה ברוניצקי מייסדי חברת אורמת ופרופ' חיים דותן מתכנן גשר הזכוכית הגבוה והארוך בעולם, שנבנה במחוז הונאן בסין.

ועדת הבחירה של הכנס מורכבת מבכירים בתעשיית ההייטק הכוללים את ד"ר יוסי ורדי יזם ומשקיע, ד"ר שלמה מרקל סגן נשיא ברודקום, רפי קוריאט חבר הנהלה בקמטק, רפי נווה ראש מרכז ברוניצה ליזמות בטכניון, רות פולצ'ק מייסדת ויו"ר She Codes, ד"ר לאוניד בקמן מייסד ומנהל בכיר במכון הישראלי לחדשנות, חיים רוסו יו"ר וחבר הנהלה בתעשיידע, ושלמה גרדמן, יו"ר פורום מנכ"לי ההייטק בישראל ויו"ר משותף של כנס iNNOVEX2017.

המארגנים מצפים ל-1,500 מבקרים

לדברי גרדמן, "השנה נבחרו כמה מהאישים החדשנים ביותר בישראל, אשר כל אחד מהם ראוי לאות החדשנות הגלובלית בזכות פיתוחים וחדשנות פורצת דרך. אני שמח על הבחירות המצוינות של ועדת השיפוט וגאה להכיר ולהוקיר את זוכי הפרס המרשימים כל אחד בתחומו.

"הזוכים שנבחרו יצטרפו לרשימה ארוכה של זוכים באות מובילי החדשנות של iNNOVEX, בהם: סטף ורטהיימר מייסד ישקר, ד"ר דני גולד וצוות מפתחי כיפת ברזל, פרופ' אמנון שעשוע וזיו אבירם, יזמי חברת מובילאיי, ד"ר ארוין ג'ייקובס מייסד חברת קואלקום, ד"ר הנרי סמואלי מייסד חברת ברדוקום ופרופ' הרטמוט אסלינגר, המעצב התעשייתי שקבע ביחד עם סטיב ג'ובס את הקו העיצובי של מוצרי אפל".

כנס iNNOVEX 2017 יתמקד בעידוד הקשרים ושיתופי הפעולה בין חברות בוגרות ורב לאומיות לבין חברות סטארט-אפ צעירות וחדשניות, והוא צפוי למשוך כ-1,500 מהנדסים, חוקרים, מדענים, מנהלים בחברות הייטק וסטארט-אפים ומשקיעי הון סיכון. השנה יוקדש הכנס לזכרו של נשיא המדינה לשעבר שמעון פרס ז"ל, אשר תרם רבות לעידוד החדשנות הטכנולוגית של מדינת ישראל.

גשר הזכוכית שתוכנן על-ידי פרופ' חיים דותן

עשרות מרצים מכל העולם יגיעו לישראל כדי ליטול חלק בכנס iNNOVEX2017  וחברות רב לאומיות וישראליות יציגו בו פיתוחים וחידושים אשר ישפיעו על חיינו בתחומי התקשורת, הרפואה , רכב ותחבורה, האינטרנט של הדברים, אבטחת נתונים, יישומים תעשייתיים וטכנולוגיות ירוקות. בין המרצים בכנס ניתן יהיה לראות את מר קרי הולי, מומחה עולמי למחשוב קוגניטיבי ובעבר CTO  של חברות סיסקו ויבמ; אנמי רס, מנהלת החדשנות של eBay וPayapl לשעבר וכיום מנכ"לית  Purple Beach, רוס דאקין, יועץ בכיר לחדשנות טכנולוגית ועירונית, חברת מיקרוסופט, פרופ' יוסי מטיאס, סגן נשיא להנדסה ומנכ"ל מו"פ ישראל, גוגל, דב מורן, אייל ודלמן, חמי פרס ועוד.

למידע נוסף:  www.innovex.co.il