TI מובילה את שוק הרכיבים האנלוגיים

בשנת 2009 הגדירה TI אסטרטגיית השתלטות על שוק הרכיבים האנלוגיים, וכיום היא קוצרת את הפירות. להערכת IC Insights, טקסס אינסטרומנטס מחזיקה כיום בכ-18% מהשוק העולמי של רכיבים אנלוגיים

TI-ANALOG

חברת טקסס אינסטרומנטס (Texas Instruments) ממשיכה לשמור על מעמדה כחברה המובילה בשוק הרכיבים האנוגיים, ובשנת 2015 החזיקה בכ-18% מהשוק העולמי, אשר הסתכם בכ-47 מיליארד דולר. למעשה, המכירות של TI היו קצת יותר משלושת הספקיות הגדולות המדורגות אחריה, ביחד. להערכת חברת המחקר IC Insights, טקסס אינסטרומנטס מצליחה לשמור על המעמד בזכות אסטרטגיה ארוכת טווח ועקבית שתחילתה בשנת 2009.

אומנם תמיד היא היתה שחקנית מרכזית בתחום האנלוג, אולם באותה שנה היא החליטה להיות השחקנית הדומיננטיתנ בתחום הזה, והכפילה את התקציבים המיועדים להשגת המטרה.  באותה השנה היא היתה החברה הראשונה שייצרה רכיבים אנלוגיים בפרוסות סיליקון של 300 מ"מ, באמצעות ציוד שהיא רכשה מחברת Qimonda ושהותקן במפעל הייצור שלה ביוסטון, טקסס.

בשנת 2010 היא רכשה שני מפעלי ייצור (פאבים) של Spansion, אחד ביפן ואחד בשנג'ו, סין. שניהום הותאמו לייצור רכיבים אנלוגיים ונכנסו מייד לייצור. בשנת 2011 היא ביצעה את המהלך הגדול מכולם: רכישת המתחרה נשיונל סמיקונדקטור תמורת כ-6.5 מיליארד דולר. בהמשך, היא ביצעה מהלך נוסף, והעבירה את רוב הייצור האנלוגי של למפעלי 300 מ"מ ועל-ידי כך השיגה להערכתה חיסכון של כ-40% בהוצאות.

IC-INSIGHTS-ANALOGלשוק הרכיבים האנלוגיים יש יתרונות רבים, מכיוון שהוא שומר על יציבות גדולה ורמת התחרות בו קטנה מאשר בשוק הרכיבי הדיגיטליים. להערכת חברת IC Insights, בשנת 2015 השוק צמח בכ-2%. המרכיב המרכזי בשוק הוא של ריכיבים ליישומים ייעודיים (application-specific analog devices) שהסתכם בכ-27.9 מיליארד דולר. אחריו נמצאת שוק הרכיבים למטרות כלליות, כמו מגברים/משווים, רכיבי ניהול הספק, רכיבי המרת אותות וכדומה, שהסתכם בכ-19.1 מיליארד דולר.

המגזר בעל שיעור הצמיחה הגדול ביותר בשוק הרכיבים האנלוגיים הוא של רכיבי המרה (ADC, DAC), אשר צמח ב-14% בשנת 2015 והגיע להיקף של כ-2.9 מיליארד דולר.

דאסו סיסטמס רוכשת את חברת Ortems הצרפתית

העיסקה נועדה להרחיב את פלטפורמת 3DEXPERIENCE, והוספת מרכיב תכנון ותפעול שרשרת אספקה שפותח על-ידי Ortems

חברת דאסו סיסטמס (Dassault Systemes) הודיעה על חתימת הסכם לרכישת המניות של  חברת Ortems מהעיר ליון, צרפת, המספקת תוכנה באתרי לקוחות ובענן לתזמון קיבולת ייצור תחת אילוצים ושיגור מוצרים. הרכישה של Ortems נועדה להררחיב את פלטפורמת 3DEXPERIENCE של דאסו סיסטמ, לדור הבא של ייצור, שרשרת אספקה ומשלוחים. הפתרון יחזק את יכולות תכנון ותיזמון הייצור יחד עם יכולות אפליקציית DELMIA Quinting לתכנון וניהול שרשרת אספקה, כדי לתכנן, לבצע ולטייב פעילויות תעשייתיות בתעשיות ייצור.

Ortems משלימה את יישומי מותג DELMIA של דאסו סיסטמס, כולל DELMIA Apriso, אשר מציעים חוויה ייחודית לכל המשתמשים בייצור דיגיטלי – כולל ניהול פעילות הייצור, ופעילויות תכנון שרשרת האספקה והתפעול, בהתבסס על מודל נתונים אחיד.

פתרונות Agile Manufacturing ו- PlannerOne של Ortems משמשים בניהול פעילות ייצור במפעלים חכמים, בהם מערכות IT מסונכרנות-היטב של הייצור, תומכות היטב בקשר בין תכנון וירטואלי וייצור הפיזי. יותר מ- 16,000 משתמשים בפתרונות החברה ב-60 מדינות, בתעשיות חלל ותעופה, רכב, ציוד תעשייתי, היי-טק, מדעי החיים, וחברות תעשייתיות למוצרי צריכה ואריזות. בין לקוחות החברה: AIA, Almirall, Courvoisier, Deput, Eckes Granini, Europastry, GE Power, Givaudan, Heineken, Knauf, Mecaplast, Merck Serono, Nexans, Monin, Sanofi, Sidel, Solvay  ו-Thalès.

הכנסות Ortems ב-2015 היו כ-5 מיליון אירו

"המשמעות של אומנות הייצור כיום היא המצאה רציפה והמצאה מחדש. פלטפורמות לחדשנות מתקדמת ולשיתופיות, אשר מחברות יחד מוחות גדולים, רעיונות, פתרונות ומידע, מאפשרות זאת", אמר ברנרד שארלס, נשיא ומנכ"ל דאסו סיסטמס. Ortems מספקת כלי תמיכה בתזמון החלטות כדי לשכך את המורכבויות בעסק וליצירת לוח זמנים אופטימלי באמצעות סימולציות בלתי מוגבלות של "מה אם", שינויים אינטראקטיביים מידיים, ניתוח השפעות וניהול של חריגים – לתמיכה בביקושים ובלוחות זמנים לייצור בטווח קצר ובינוני.

"Ortems היא אבן יסוד ביכולת של עסקים להפוך לזריזים יותר וממוקדי-ביקוש, תוך אופטמיזציה של כסף ונכסים. כמו כן, החברה מספקת מענה יעיל לאתגר של סנכרון רציף בין ספקי Tier 1 ודרישות קווי ההרכבה של יצרני OEM", אמר פרדריק מרקוט, מנהל שרשרת אספקה בכיר בקבוצת Mecaplast. "בחרנו ב- Ortems במטרה לבצע סטנדריזציה ואופטימיזציה בלוחות הזמנים של תהליכי ייצור לרוחב 26 מפעלי ציוד הרכב שלנו ב- 18 מדינות. לאחר שלב ראשון של אימות ובחינת מודל הליבה באחד ממפעלינו בספרד, כבר הותקנה המערכת בהצלחה ב-15 מפעלים שלנו בשלוש יבשות, בתוך 10 חודשים בלבד".

"תכנון מתקדם ואופטימיזציה של לוחות זמנים על פי מגבלות הם מרכיבים חיוניים ליצירת ערך גבוה יותר ממערכות ייצור. המחקר שלנו מראה כי ניתן לשפר את זמני האספקה באופן משמעותי", אמר מתיו ליטלפיד, נשיא ואנליסט ראשי בחברת המחקר LNS Research. "הרכישה של Ortems על ידי דאסו סיסטמס היא המשך ברור לאסטרטגיה שלה להתרחב מעבר לסימולציות ייצור, ולטפל במערך שלם של דרישות בתכנון ותפעול הייצור".

"לפני שלוש שנים בחרה איירבוס הליקופטרים ב- Ortems כמערכת מרכזית לתכנון תחת אילוצים", אמר קסאוויר מתיאס, מוביל רכש אפליקציות עסקיות ביצרנית המסוקים. "לאחר מספר פרויקטים של הטמעה במגוון תחומים תפעוליים סביב אותה מערכת יישומים, Ortems מוטמעת באופן מלא בנוף מערכות המידע שלנו, כשהיא מחוברת היטב ל- SAP ERP. מתכנון מכירות ותפעול ועד לפעולות ייצור יומיות, בקרוב תהיה Ortems הכלי היחיד שלנו לתמיכה באתגרים הקשורים באופטימיזציית תכנון".

זה נראה כמו האקזיט הגרוע ביותר בהיסטוריה

תעשיית הטכנולוגיה הבריטית הוכתה בהלם: שני שלישים מהעובדים סבורים שהיציאה מאירופה תפגע בהם, מניית BT הפסידה 18% בתוך דקות, ואיגוד תעשיות ההייטק הבריטי מתחיל להכין ניירות עבודה כדי להתמודד עם המשבר

BREXIT

כאשר תומכי הפרישה מהאיחוד האירופי (Brexit) יצאו היום (ו') לחגוג ברחובות לונדון, חברת המחקר IHS שלחה להם מסר קודר בטוויטר שלה: "אנחנו מאמינים שהבחירה בעזיבת האיחוד האירופי היא התפתחות רעה מאוד לכלכלה הבריטית".

כמה דקות לאחר מכן היא המחישה את המשמעות הכלכלית של תוצאות משאל העם: "אנחנו חותכים את תחזית הצמיחה של בריטניה בשנת 2016 מ-2% ל-1.5%, ואת תחזית הצמיחה לשנת 2017 מ-2.4% ל-0.2%".

הביטוי ברקזיט נולד מצירוף המלים Britain ו-Exit. אולם בתעשיית האקזיטים לא כל-כך מתפעלים מהרעיון. ההתפתחות האחרונה התקבלה בחרדה בולטת בתעשיית הטכנולוגיה הבריטית, ולא פלא. אירופה היא השוק המרכזי של תעשיית ההייטק הבריטית, חלק גדול מאוד מהחברות הבריטיות פועלות בשיתוף פעולה עמוק עם חברות מהיבשת, ותקציבי המו"פ האירופי מספקים חמצן חיוני עבור פרוייקטי פיתוח טכנולוגי בריטיים.

ג'וליאן דייויד
ג'וליאן דייויד

חרדה מנומסת

"הברקזיט מייצר חוסר ודאות בנוגע לעתיד תעשיית ההייטק", אמר מנכ"ל ארגון techUK ג'וליאן דייוויד, בהודעה מיוחדת שפירסם היום עם קבלת ההודעה הרשמית על תוצאות משאל העם. ארגון techUK הוא מעין איגוד תעשיות ההייטק הבריטי. הוא מייצג 900 חברות המעסיקות כ-800,000 עובדים, מחצית מכל העובדים במקצועות הטכנולוגיים בבריטניה.

"הציבור הבריטי החליט שבריטניה צריכה לפרוש מהאיחוד האירופי. זו לא התוצאה שאליה קיווה הרוב המכריע של החברים בארגון techUK", כתב. "מהיום אנחנו מתחילים לעבוד עם כל החברים בארגון כדי למפות את העתיד החדש. יש צורך בביצוע פעולות רגולציה רבות מאוד בנושאים הדורשים התערבות ממשלתית דחופה ומיידית.

"כדי להצליח, תעשיית ההייטק הבריטית זקוקה לאנשים טובים מאוד, תשתית מעולה, מחקר מדעי ותשתית פיתוח בקנה מידה עולמי וגישה נוחה אל השווקים בעולם. ללא היתרונות של חברות באיחוד האירופי, אנחנו צריכים להיות מצטיינים במיוחד כדי להצליח".

התעשייה הבריטית והציבור הבריטי מחזיקים בדעות שונות

Infographic: UK: A Divided Nation | Statista
Source Statista

הבעיה היא שמצד הרגולציה של האיחוד האירופי, שהציבור הבריטי יצא נגדה, כמעט ולא יחולו שינויים. חברות תוכנה בריטיות המעוניינות לספק שירותים ביבשת ייאלצו גם בעתיד לעמוד בדרישות הפרטיות והגנת המידע של האיחוד האירופי. חברות ייצור אלקטרוני יידרשו לעמוד בתקני הגנת הסביבה והמחזור של האיחוד האירופי כדי למכור את שירותיהן ללקוחות מהיבשת. כיום למשל, מתנהלים דיונים על הקצאת תדרים לדור החמישי, קשה מאוד לחשוב שבריטניה תקבל החלטות אחרות מבריסל, מכיוון שבכך היא תפגע גם בתעשיה שלה וגם בצרכנים.

מנגד, ההיפרדות מייצרת חוסר ודאות רבה בשווקים הפיננסיים ובהסכמי הסחר בין המדינות. זהו בדיוק הדבר האחרון שקהילת ההון סיכון הבריטית זקוקה לו. בשנים האחרונות בריטניה הצליחה לייצר תעשיית חברות סטארט-אפ תוססת, וכיום מצוי בה הריכוז הגבוה ביותר ביבשת של חברות unicorn: בבריטניה יש 18 חברות סטארט-אפ בעלות שווי של יותר ממיליארד דולר כל אחת, מתוך 47 חברות כאלה המצויות בכל השוק האירופי. האם ההון סיכון הבריטי יתמעט?

ג'וניפר גילתה מה ההייטקסיטים חושבים

חברת המחקר ג'וניפר (Juniper Research) פירסמה תוצאות של מחקר שהכינה בתחילת החודש בקרב לקוחותיה המוגדרים כמומחים בתחום ההייטק. המחקר התמקד בעמדות של אנשי תעשיית ההייטק אל שאלת היציאה מאירופה. 65% מהמשיבים הבריטים אמרו שתהיה לה השפעה שלילית על תעשיית הטכנולוגיה הבריטית מכיוון שהיא תקבל פחות תקציבים מהאיחוד האירופי, היא תתקשה בגיוס עובדים מהיבשת, תאבד את עמדת ההשפעה על הרגולציה באירופה ותסבול מקשיי מימון.

היפנים ספגו ראשונים

וכמובן, תמיד נשארת שאלת האי-ודאות. היום למשל, עלה שערו של הין היפני לשיא היסטורי מזה 30 שנה. הין נחשב למקלט פיננסי ותיק בקרב סוחרי המטבעות. בתנאי אי-ודאות, רבים מהם נפטרים ממטבעות בעייתיים ורוכשים במקומם ינים. כלומר המכה הראשונה ניחתה דווקא על תעשיית הייצוא היפנית, אשר צריכה להתמודד עם מטבע חזק מדי לטעמה.

רבים העריכו שהאירופים נפגעו כל-כך עמוקות, שהם ירצו לנקום בבריטים. יכול להיות, אבל קשה להניח שהם יעשו זאת. בשורה ההתחתונה, ברגעים האלה הברקזיט לא נראה כמו המתנה הטובה ביותר שתעשיית הטכנולוגיה הבריטית קיבלה מהציבור. מנכ"ל בריטיש טלקום בוודאי משוכנע שזו מתנה גרועה מאוד: מניית החברה בבורסת ניו-יורק התמוטטה ב-18% בתגובה לתוצאות המשאל.

Cavium רוכשת את המתחרה של חברת מלאנוקס ב-1.36 מיליארד דולר

חברת Cavium רוכשת את חברת QLogic כדי לספק פתרונות מקצה לקצה עבור מרכזי נתונים ותשתיות ענן. מוצר הדגל של QLogic מתחרה במלאנוקס ומפותח בישראל

מתג תקשורת בין סיב אופטי ל-PCIe של QLogic
מתג תקשורת בין סיב אופטי ל-PCIe של QLogic

לאחר רגיעה קלה מעסקאות מיזוג השבבים המהדהדות של 2015, יכול להיות שהתנופה בתעשייה מתחדשת: חברת Cavium חתמה על הסכם לרכישת חברת  QLogic Corp תמורת כ-1.36 מיליארד דולר. העיסקה כוללת גם מזומנים בהיקף של 355 מיליון דולר המצויים כיום בקופת QLogic, וצפויה להסתיים ברבעון השלישי של 2016.

חברת Cavium מספקת בעיקר מעבדים ורכיבי עיבוד למרכזי נתונים ונתבי תקשורת. החברה פועלת מקליפורניה ונסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של 2.3 מיליארד דולר. חברת QLogic עוסקת בעיקר בפיתוח פתרונות קישוריות (רכיבים ומתאמי איתרנט) בין שרתים, ונחשבת למתחרה של חברת מלאנוקס הישראלית. היא מעסיקה כ-900 עובדים ונסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-1.23 מיליארד דולר.

השאלה הישראלית

מטה החברה ממוקם בקליפורניה, ויש לה ארבעה מרכזי פיתוח בעולם : בארה"ב, בישראל, בהודו ובטאיוואן. מכירותיה בשנת 2015 הסתכמו ב-520 מיליון דולר. לעיסקה הזו יש מאפיינים ישראלים מעניינים. חברת QLogic מתחרה במלאנוקס בשוק הקישוריות למרכזי נתונים ותשתיות ענן. מתאמי ה-Ethernet 10Gbps שלה פותחו במרכז הפיתוח שלה ברמת-גן.

המרכז הזה הוקם על בסיס חברת הסטארט-אפ הישראלית סיליקוואנט (Siliquent) שנמכרה בעבר לברודקום, וכיום הוא מעסיק כ-60 עובדים. כיום עוסקת QLogic Israel בפיתוח מוצר הנחשב אסטרטגי לחברה: כרטיס רשת Ethernet התומך בקישוריות בקצב של עד 100Gbps, ועיבוד מלא של פרוטוקולי רשת דוגמת iSCSI FCoE, RDMA, TCP/IP וכדומה.

קאוויום הסבירה את מטרת העיסקה בכך שהיא רוצה לספק פתרון מילא לתחום האיחסון, מרכזי הנתונים ותשתיות הענן, הכולל גם רכיבי עיבוד וגם פתרונות קישוריות. היא צופה שמכירות החברה המאוחדת יסתכמו בכ-900 מיליון דולר. היא גם צפויה לחסוך כ-45 מיליון דולר בהוצאות עד לשנת 2017, יש לקוות שלא מדובר בחיסכון על חשבון מרכז הפיתוח הישראלי.

ייצוא מפתיע: צרפת רוצה לייבא סטארטאפים ישראלים

ממשלת צרפת מזמינה חברות סטארט-אפ ישראליות  לתחרות הגלובלית French Tech Ticket. הסטרטאפים הזוכים יקבלו פרס כספי ויבצעו רילוקיישן לצרפת למשך שנה 

FRANCE

ממשלת צרפת השיקה אמש את העונה השנייה של התחרות הגלובלית French Tech Ticket, אשר פתוחה ליזמים מכל העולם, בעלי חברות סטארט-אפ בשלבי התחלה או צמיחה. ההרשמה לתחרות תיסגר ב-24 לאוגוסט 2016. בעונה הראשונה של התחרות נבחרו 23 סטרטאפים מ-23 מדינות. העונה השנייה מכוונת גבוה יותר וערוכה לאירוח של 70 סטרטאפים זוכים, בחממות ברחבי צרפת, החל מינואר 2017.

70 הסטרטאפים הזוכים השנה יקבלו: מימון בהיקף של 45 אלף יורו, מסלול מהיר לקבלת היתר תושב צרפת, סיוע לתהליך רילוקיישן מהיר ויעיל, אירוח למשך שנה באחת מ-41 החממות הטכנולוגיות בצרפת ותכנית להאצת צמיחה הכוללת כיתות מומחה, אירועי נטוורקינג ומנטורינג.

ישראל היא אחת המדינות המדורגות גבוה בסדר העדיפויות של French Tech, כאשר המיקוד השנה עבור יזמים וסטרטאפים המגיעים מישראל, הוא בתחומי ביג דאטה, פינטק (טכנולוגיות לתחום הפיננסים), ביוטק (ביוטכנולוגיה), IOT (האינטרנט של הדברים) ומד-טק (טכנולוגיות בתחום המכשור הרפואי). בעונה שעברה זכה בתחרות סטרטאפ אחד מישראל, חברת TRIDOM, שמייסדיה ליאור אהרוני וירון שוורץ, נמצאים כיום בצרפת בחממה הטכנולוגית Impulse Partners לבנייה ואנרגיה.

צרפת מובילה בשנים האחרונות מדיניות לתמיכה בסטרטאפים ונחשבת כיום לאחת המדינות המובילות במספר החברות החדשניות הפועלות בה. French Tech, הינו גוף תמיכה בחברות סטרטאפ טכנולוגיות אשר הוקם לפני שלוש שנים על-ידי ממשלת צרפת במטרה לספק תנאים אופטימליים לסטרטאפים עם מטרה ברורה: מינוף הצמיחה והפיכתם למובילים עולמיים בתחומם. בשנים האחרונות, חברות כמו גוגל, אינטל, פייסבוק ואחרות, בחרו להקים בצרפת מרכזי פיתוח לטכנולוגיות הדור הבא שלהן.

לפרטים נוספים לגבי התחרות ולהרשמה : www.frenchtechticket.com

במרתף עמוק בהרצליה פיתוח מסתתר דטה סנטר מהמתקדמים בישראל

בלעדי ל-Techtime: חברת גלובל דטה סנטר הכמעט סודית הקימה תשתית אירוח שרתים ממוגנת בשטח של 2,250 מ"ר מתחת לבניין משרדים אלמוני בהרצליה פיתוח. כעת החברה נמצאת בשלב ההכנות להכפלת גודל הדטה סנטר

GLOBAL-DATA-CENTER

מעטים מאוד בישראל שמעו על חברת Global Data Center, וגם אם יחפשו אותה לא בטוח שימצאו אותה בקלות. שכן משרדיה שוכנים במשרדי קרן ויולה בהרצליה פיתוח, והדטה סנטר הענק שהיא הקימה מצוי במרתף ללא סימני זיהוי בתחתית אחד מבנייני המשרדים הסמוכים. אולם למרות החשאיות האופפת את החברה, היוזמה החדשה המתחרה בענקי השוק המקומיים והגלובליים, מצליחה להביא לקוחות גדולים. הדטה סנטר נפתח בפני הלקוחות הראשונים בשנת 2014, וכבר עכשיו החברה נמצאת בפני פרוייקט התרחבות שמטרתו להכפיל את שטח רצפת השרתים שלה, העומד כיום על 2,250 מ"ר.

הרצליה תחתית

ביקור של Techtime באתר גילה עיר תת קרקעית של תשתיות ענן משוכללות, המחוברת ישירות אל הסיבים האופטיים של ארבעת הספקים הגדולים בישראל: בזק, הוט, סלקום ופרטנר. הדטה סנטר מקושר ישירות לגריד של חברת החשמל ונחשב לתחנת משנה של חברת החשמל. בנוסף לזה, הוא כולל שני גנרטורים לצורך גיבוי: גנרטור אחד לגיבוי רשת החשמל, וגנרטור שני לגיבוי גנרטור הגיבוי.

תשתית אספקת החשמל לשרתים בנויה על עקרון הגמישות והאי-ודאות. מערך אספקת החשמל מבוסס על שימוש בפסי צבירה ולא פתרונות כבילה סטנדרטיים. באמצעות החלפה קלה של קופסת החיבור אל פס הצבירה, ניתן לשנות במהירות את רמת אספקת הזרם לשרתים, מבלי להחליף את פתרונות הכבילה במקום.

עיר מחשבים מתחת להרצליה פיתוח
עיר מחשבים מתחת להרצליה פיתוח

מערכת מיזוג האוויר שנבנתה במקום היא כפולה לצורכי גיבוי, ומופרדת פיסית מחדרי השרתים. הדבר מבטיח שכל עבודת תחזוקה הנעשית במערך המיזוג, תיעשה הרחק מתשתיות המחשוב עצמן. מערך הקירור נבנה מתוך הנחה שהלקוח לא יכול לדעת היום מה יהיו צורכי הקירור שלו בעוד מספר שנים. לכן החברה בנתה מטריצה של צנרת מים עם ברזים במרחקים של שני מטר אחד מהשני. הדבר מאפשר להביא מים לכל נקודה, ובכך להעניק ללקוחות יכולת מעבר מיידית בין שיטות קירור שונות, בהתאם לצורך.

תכנון לפי נסיון

בניגוד לדטה סנטרים רבים, המבנה של גלובל דטה סנטר מחולק לחדרים שונים שבהם נמצאים השרתים. הדבר מאפשר ללקוחות להבטיח שהמחשבים שלהם מצויים בחדר נפרד ונעול משאר החדרים. הם יכולים לעקוב אחר החדר שלה והכניסות אליו באמצעות מצלמות ושליטה במנעולים מתוך המשרדים שלהם. בין לקוחות החברה כיום: כלל ביטוח, הראל ביטוח, חברת השילוח הבינלאומית UTI, חברות הייטק כמו ECI, SolarEdge ועוד.

מאחורי היוזמה עומד משה לסמן, אחד מוותיקי ענף שירותי ה-IT בישראל, שהקים את החברה מתוך הכרה שלקוחות גדולים מבקשים דטה סנטר מודרני קרוב פיסית אליהם, ומתוך כוונה לבנות דטה סנטר שהתכנון שלו ייתן מענה לכל בעיות הבטיחות והאמינות שהוא נתקל בהן במהלך 30 שנות עבודתו בתעשייה. תכנון לפי נסיון.

משה לסמן. "הלקוחות רוצים להיות קרובים לשרתים שלהם"
משה לסמן. "הלקוחות רוצים להיות קרובים לשרתים שלהם"

לסמן היה מוותיקי חברת דיגיטל (DEC) בישראל. לאחר מכן הצטרף לקומפאק אחרי שרכשה את דיגיטל, ולחברת HP שרכשה את קומפאק והיה מנהל השירותים הגלובליים ב-HP ואחראי על הדטה סנטרים של החברה בישראל. בשנים 2006-2012 הוא ניהל את חטיבת האאוטסורסינג של יבמ ישראל.

מאיר ניסנסון, קרן ויולה וליאון רקנאטי

לסמן: "זיהיתי מחסור בשטחי דטה סנטר איכותיים ללקוחות ארגוניים באיזור המרכז", הוא סיפר ל-Techtime. "החברה הוקמה בתחילת 2013 בתמיכת קרן ויולה שהעניקה לנו את ההון הראשוני לתחילת הבינוי. בהמשך גוייס הון נוסף, וחברת ההשקעות גלנרוק של ליאון רקנאטי הצטרפה אלינו כמשקיעה".

בסך הכל, גלובל דטה סנטר גייסה כמה עשרות מיליוני שקלים כדי להקים את המתקן שלה בהרצליה. התכנון והביצוע נעשו על-ידי צוות של בוגרים מנוסים מהתעשייה. הסגן נשיא לתפעול הוא שבתאי חנן, שניהל את המעבר של חברת טבע למערך המחשוב והלוגיסטיקה החדש שלה. הטכנולוג הראשי הוא יעקב צייזלר, שהקים את מערך המחשוב של חברת סלקום. מנהל הדטה סנטר הוא חיים וודאל, שניהל במשך 25 שנים את המחשב המרכזי של חברת טבע. יו"ר החברה הוא מאיר ניסנסון, הנחשב לאחד מהמנכ"לים המוצלחים של חברת יבמ ישראל.

לסמן: "דטה סנטר זהו עסק הדורש השקעה ראשונית גדולה מאוד, ולכן יש צורך בשותף סבלני עם גב פיננסי רחב. אבל מנגד, זהו שוק הנמצא בצמיחה גדולה מאוד. בנוסף למגמות הטכנולוגיות, כמו התפתחות ה-IoT שבעיקרו מבוסס על דטה סנטרים (כל ענן יושב בתוך דטה סנטר), יש בו גם יתרון גדול מאוד לגודל, ולכן רוב הלקוחות עוברים משימוש בתשתית ארגונית פרטית לשימוש במרכזי נתונים גדולים. בנוסף, יש לדבר יתרונות פיננסיים ברורים מכיוון שמדובר בהוצאה תפעולית ולא השקעה הונית".

המנהרה החשמלית: מסדרונות ארוכים של ארונות חשמל ואיוורור
המנהרה החשמלית: מסדרונות ארוכים של ארונות חשמל ואיוורור

מדוע בהרצליה?

"התברר לנו שהלקוחות רוצים שהדטה סנטר יהיה קרוב אליהם. הם רוצים שמנהל ה-IT יוכל לגשת אליו בכל רגע במהירות ובקלות. באזור שלנו יש גם תשתיות חשמל ותקשורת מאוד מפותחות. אנחנו לא רק מחוברים אל הסיבים האופטיים של ארבעת הספקים בישראל, אלא שכל אחד מהם מספק לנו שני סיבים, להבטחת גיבוי מושלם. בנוסף, הקמנו חדר התאוששות מאסונות עבור הלקוחות. זהו אולם עבודה שבמקרה אסון הלקוח נכנס אליו עם צוות התפעול שלו, מתחבר ישירות לקווי התקשורת וממשיך בעבודה השוטפת ללא הפרעה".

מה הן תוכניות ההרחבה שלכם?

"על-פי ההערכה שלנו בחודשים הקרובים הדטה סנטר יגיע לתפוקה מלאה. כיום אנחנו נמצאים בשלבי הסיום של התכנון להרחבת התשתית ב-2,000 מ"ר נוספים".

יואב וקסלר מונה לסמנכ"ל בכיר לתפעול פרוייקטים ברפאל

RAFAEL-YOAVחברת רפאל הודיעה על מינויו של מר יואב וקסלר לתפקיד סמנכ"ל בכיר לתפעול פרוייקטים. וקסלר יחליף את מר מיכה זמל, המסיים את תפקידו ופורש מרפאל לאחר 37 שנים בהן מילא שורה של תפקידים בכירים בחברה.

יואב וקסלר, בן 54, בעל תואר BSc במכונות מהטכניון ו-MSc בארגון ושיטות מהטכניון, הצטרף לרפאל בשנת 1988 וכיהן במגוון תפקידים. בתפקידו האחרון כיהן וקסלר כראש מינהל הייצור בחברה.

אגף התפעול הפרויקטי ברפאל, במתכונתו החדשה, יהיה אחראי על כל תהליכי הייצור והרכש הפרוייקטי בארץ ובמפעלי הייצור של רפאל בחו"ל. מנכ"ל רפאל, האלוף (במיל') יואב הר-אבן אמר, כי יואב וקסלר מביא עימו ניסיון רב בתחומי הניהול והייצור וכי הוא משוכנע שיידע להוביל את כל שרשרת האספקה החשובה לייצור, לרכש ולתפעול הפרויקטים בחברה.

 

חברת t-global מטילה את יהבה על Non-Silicon Putty

מנכ"ל חברת t-global המציא חומר חדש לפיזור חום, שאינו מבוסס סיליקון. "להערכתי הוא נותן לנו חלון הזדמנויות של 18-24 חודשים". חוץ מזה הוא מת על ישראל: "פגישה אחת בישראל גרמה לנו לפתח מוצר הנמכר בכל העולם"

ד"ר פיליפ בלייזדל. להתגבר על חסרונות הסיליקון
ד"ר פיליפ בלייזדל. להתגבר על חסרונות הסיליקון

חברת t-global הבריטית פיתחה חומר חדש להעברת חום הנראה ממבט ראשון כמו קסם. הוא מתנהג ב-זמנית כמו משחה רכב כמעט נוזלית ובמהירות מקבל צורה המותאמת לסביבתו ומתקשח. למעשה מדובר במשחה חדשה של מוצרים בשם Non-Silicon Putty שהחברה המציאה. מדובר בחומרים בעלי מוליכות חום גבוהה מאוד של 3.5W/mk.

האלסטיות של החומר החדש מאפשרת להבטיח מגע צמוד בין מרכיבי המעגל הזקוקים לקירור לבין מפזר החום (heat sink), גם כשיש מעגלים שבהם גובה הרכיבים שונה מאוד זה מזה. החומר ממלא את החלל ומבטיח מגע מלא.

מאחורי ההמצאה עומד מננכ"ל החברה ואחד מבעליה, ד"ר פיליפ בלייזדל, שהצילח לפתח אותו לאחר עשר שנים שבהם עסק בשאלה כיצד לפתח מרק גמיש (putty) המספק פריצת דרך בתחום פיזור החום. בראיון ל-Techtime הוא סיפר שעד כמה שהדבר מפתיע, שוק פתרונות פיזור החום העולמי מבוסס על קבוצה קטנה מאוד של חברות. המתחרים העיקריים של t-global הן Bergquist, Parker, Laird ו-Fuji Poly.

T-GLOBAL-PUTTYמה מיוחד בהמצאה החדשה?

בלייזדל: "השוק המרכזי שלנו הוא של פיסות סיליקון שאנחנו חותכים לפי צורכי הלקוחות ומספקים אותם בצורת Thermal Interface Pads. הבעיה היא שפדים מבוססי סיליקון עשויים מסיליקון: הסיליקון משתחרר בהדרגה ומלכלך עם הזמן את המעגל או את הרכיב המקורר. לכן פיתחנו גירסה חדשה של הרעיון המבוססת על חומר סודי שאנחנו מכנים בשם Non-Silicon Putty. אנחנו מאמינים שהטכנולוגיה החדשה שלנו יכולה להיות בתוך מספר שנים לתקן תעשייתי.

"זהו חומר המוצמד לרכיב שיש לקרר, בלא צורך לחתוך אותו אצלנו. הוא שומר על צורתו, מספק את תכונות ניהול החום הדרושות ואינו סובל מדליפות. בנוסף, הוא מאפשר להשתמש במפזרי חום זולים יותר. זהו מעין מוצר אחד המתאים לכל המטרות. כמעט 90% מהמוצרים של הלקוחות שלנו יכולים להתבסס עליו. להערכתי יש לנו כיום חלון הזדמנויות של 18-24 חודשים לפני שהמתחרים יצליחו לייצר גרסה משלהם לרעיון Non-Silicon Putty".

כמה שווה פגישה בישראל?

מאחורי החיוך הרחב והמבטא הבריטי, ד"ר בלייזדל ממש מאוהב בישראל ונהנה לבקר בחברות ההייטק. "אנחנו אוהבים לפגוש אנשים, וביחוד את האנשים בישראל. התעשייה הישראלית מאוד מיוחדת מבחינתנו, מכיוון שללקוחות כאן יש דרישות גבוהות מאוד, והם יודעים לבטא את הצרכים שלהם בצורה מאוד ברורה.

"לפני כשנה נפגשנו עם לקוח שהתמודד עם בעיית פיזור חום קשה ולא מצא לה פתרון. בעקבות הדיונים המשותפים איתו התברר לנו שמדובר בבעיה רחבת היקף, ופיתחנו עבורה מפזר חום קרמי ולא מתכתי, המתחבר אל הרכיב באמצעות דבק תרמי. כיום הרכיב החדש נמכר בכמויות גדולות מאוד בכל העולם. בעקבות פגישה אחת בישראל ייצרנו מוצר חדש המופץ כיום בכל העולם על-ידי Digi-Key.

חברת t-global מתמחה בפיתוח פתרונות ניהול חום עבור תעשיית האלקטרוניקה העולמית. הנהלתה נמצאת בבריטניה והיא מעסיקה כ-120 עובדים מסביב לעולם, רובם במתקני ייצור בסין, מלאזיה, טאיוואן, קוריאה ומתקן קטן בארה"ב. הלקוחות העיקריים של החברה הן חברות המייצרות מוצרים אלקטרוניים בשוקי התעופה, הביטחון, המכשור הרפואי, והמוצרים הצרכניים. בלייזדל: "למעשה כל מי שמייצר מוצרים אלקטרוניים הוא לקוח פוטנציאלי שלנו".

למידע נוסף: Non-Silicon Putty

מחזור ה-Scalerator של מיקרוסופט גייס 27 מ' דולר

מתוך 10 החברות שסיימו היום את המחזור השמיני של אקסלרטור מיקרוסופט בישראל, שש חברות כבר גייסו הון או קיבלו הצעות השקעה. הפעם המאיץ התמקד ברעיון ה-Scalerator: הצמחת חברות בשוק העולמי

MICROSOFT
משתתפי המחזור השמיני. צילום: אורי חבושי

אתמול בערב (ג') ערכה חברת מיקרוסופט ישראל את ארוע Demo Day בפני מאות מנהלים ומשקיעים ממגזר ההייטק, מהארץ ומהעולם, שבמהלכו הוצגו הטכנולוגיות של עשרת החברות סיימו את המחזור השמיני של אקסלרטור מיקרוסופט בישראל, הפועל במסגרת מרכז המו"פ של מיקרוסופט. המחזור הנוכחי היה שונה באופיו מכל המחזורים האחרים: הפעם המאיץ התמקד בתפישה שקיבלה את הכינוי Scalerator (מאיץ גודל).

מנכ"ל אקסלרטור מיקרוסופט, נבות וולק
מנכ"ל אקסלרטור מיקרוסופט, נבות וולק

למחזור התקבלו חברות בשלות יחסית, לפני או אחרי גיוס A, במקום המודל המסורתי של תמיכה בסטארט-אפים בשלבים המוקדמים, כדי להביא את החברות לשלב הבא במחזור חייהם ולהכשירן לשוק העולמי.

במסגרת המודל החדש ניתנת תמיכה הכוללת את כל ההיבטים והמרכיבים הדרושים לבניית חברה חזקה ויציבה: הדרכה למנכ"ל, דרך פיתוח תרבות ארגונית וגיוס צוות, גיוס לקוחות מואץ ועד בניית מותג ופיתוח תכנית שיווק.

זה הוא השלב שבו מתרחש המעבר מחשיבה מקומית בקנה מידה קטן לחשיבה בקנה מידה של חברה השואפת להיות מובילה גלובלית.

מנכ"ל אקסלרטור מיקרוסופט, נבות וולק, אמר שבמחזור זה הועמקה הפעילות של המאיץ כ-Scalerator. "החברות המשתתפות צעדו מספר צעדים קדימה לפריסה רחבה בשוק העולמי. את התוצאות ניתן לראות כבר עתה: הן חתמו על הסכמים עם ארגונים מובילים בארץ ובעולם וקשרו קשרים שיניעו אותן קדימה בשנים הקרובות".

לכך התלוו גם גיוסי הון מרשימים: שש מהחברות שהשתתפו בתוכנית כבר גייסו הון או קיבלו הצעות השקעה, בהיקף כולל של כ-27 מיליון דולר. כללית, שיעור גיוס ההון באקסלטור של מיקרוסופט בישראל נחשב לגבוה מאוד. ב-8 המחזורים שהתקיימו עד היום השתתפו 83 חברות, כאשר 81% מהן גייסו סך כולל של 162 מיליון דולר. גיוס המשך ממוצע עומד על 2.4 מיליון דולר. כמו-כן, שלוש חברות בוגרות התכנית כבר עשו אקזיט: Kitlocate נמכרה ל-Yandex ,Appixia נמכרה ל-Wix ו-Conferplace נמכרה ל-Meda Group.

חברות הסטארט-אפ שסיימו את המחזור השמיני:

Spotinst: בונה את הענן וירטואלי הראשון בעולם, הפלטפורמה מנהלת שרתי מחשוב בצורה יעילה ואופטימלית תוך כדי מעבר בין עננים, הגברת הביצועים והזמינות של האפליקציות המורצות בה.

Banana Splash: מערכת מבוססת ביג דאטה המזהה התנהגות גולשי מובייל בזמן-אמת על-פי אלפי פרמטרים ושולחת מסרים מותאמים אישית עבור כל גולש מובייל.

Unomy: עוזרת לצוותי שיווק ומכירות בחברות B2B למצוא לקוחות, לתעדף לידים ולחקור חברות בצורה פשוטה.

Genoox: מערכת ביג דאטה לניתוח וניהול מידע גנטי למחקר ולרפואה מותאמת אישית.

Coralogix: מנתחת מידע הנפלט ממערכות על מנת לזהות תקלות תוכנה באופן אוטומטי

Paykey: מאפשרת למשתמשים לשלוח כסף אחד לשני בתוך אפליקציות צ׳אט כגון פייסבוק מסגנ׳ר, וואטסאפ וסמס. באמצעות Paykey משתמשים יכולים לשלוח כסף בתוך מסך השיחה מבלי לדעת את פרטי חשבון הבנק של המקבל, וליהנות מחוויית תשלום אינטואיטיבית ופשוטה.

 Yooocan: אתר מסחר מבוסס השראה הראשון מסוגו בעולם המיועד לאנשים עם מוגבלויות ובני משפחותיהם.

 Convia: מאפשרת לארגונים לבנות אנשי מכירות וירטואליים חכמים שמגדילים משמעותית את אחוזי ההמרה לקניה, לאיסוף פרטי קשר או לכל תוצר אחר בעל ערך מדיד לארגון. Convia יכולה להיות מוטמעת בתוכנות צ'אט, באפליקציות מובייל או באתרי אינטרנט.

 Datarails: מספקת פתרון BI ראשון מסוגו לאופטימיזציה וניתוח של אקסלים מורכבים בזמן אמת, ומאפשרת הבנה עמוקה ומהירה של נתונים פיננסים ועסקיים.

Imagry: פיתחה מנוע לזיהוי אובייקטים בווידאו בזמן אמת, הניתן להטמעה בכל מכשיר נייד, ואשר באמצעותו עסקים יוכלו לפתח מוצרים חכמים.

חברת איירובוטיקס מפתח-תקווה גייסה 28.5 מ' דולר

בין המשקיעים: מנכ"ל ווייז ומנהל הפיתוח החדשני בגוגל. Airobotics פיתחה מערכת אוטונומית להפעלת רחפן תעשייתי, כולל החלפה אוטומטית של הסוללות והתקנה רובוטית של החיישנים הייעודיים לכל משימה

הרובוט של איירובוטיקס ניגש אוטונומית לעמדת העיגון, שבה הוא מוטען באנרגיה ומקבל את המטעד המתאים

חברת Airobotics מפתח תקווה השלימה גיוס הון בהיקף כולל של 28.5 מיליון דולר. בגיוס השתתפו גופים ומשקיעים מארצות הברית ומישראל, בהם מנכ"ל חברת ווייז נועם ברדין, מנהל קבוצת המוצרים החדשניים של גוגל (Google ATAP) ריצ'רד וולדרידג' והקרנות BlueRun Ventures, CRV ו-UpWest Lab.

חברת איירובוטיקס הוקמה על המנכ"ל רן קראוס ומנהל המו"פ מאיר קליינר. היא מעסיקה כ-70 עובדים ועוסקת בפיתוח רחפן תעשייתי המבצע פעילויות ניטור, בקרה ובדיקת אתרים תעשייתיים או אתרים אסטרטגיים אחרים, כמו מכרות, נמלי-ים, ומתקנים להפקת נפט או גאז.

הרחפן של החברה מיועד לעמוד בתנאי סביבה תובעניים ופועל באופן אוטונומי לחלוטין. הוא מנווט את מיקומו בדיוק של 1 ס"מ ומסוגל לצאת לביצוע משימה באופן אוטונומי ולחזור עצמאית אל נקודת העגינה לצורך הטענת מצברים. בנקודת העגינה הוא גם יכול לבצע באופן אוטונומי תהליך מלא של החלפת מצבר ושל החלפת מטעדים.

בסרטון וידאו של החברה המוצג באתר האינטרנט שלה, היא מציגה מספר דוגמאות למשימות שרחפן יכטול לבצען ביעילות רבה מאוד במתקני תעשייה גדולים, מעבר לפעולות אבטחה מובנות מאליהן לאורך הגדרות. בין הפעילויות המוצעות: ניטור רציף של צנרת נוזלים, גאזים וקווי מתח, איתור דליפות או תקלות בהתהוות, אפילו ביצוע אומדנים של חומרי גלם באמצעות צילום ועיבוד תמונה (למשל ערימות פחם או פוספטים).

המנכ"ל רן קראוס על רקע "שדה התעופה האוטומטי"
המנכ"ל רן קראוס על רקע "שדה התעופה האוטומטי"

הבעיה המרכזית נעוצה בכך שיש צורך בכוח אדם מקצועי שיידע להפעיל הרחפן (או המל"ט התעשיתיי) ולתחזק אותו. הרעיון של אירובוטיקס הוא להתגבר על הבעיה באמצעות אספקת מערך תמיכה אוטומטי שלם המבצע חלק מהפעולות של איש המקצוע, ומאפשר ללקוח ליהנות מהיתרונות של רחפן תעשייתי בלא העלויות של שימוש בצוות מקצועי.

המערכת שהחברה מספקת כוללת אומנם רחפן בעל ארבעה מדחפים ותוכנת ניהול הנמצאת בידי הלקוח. אלא שהחדשנות הגדולה של החברה נמצאת דווקא במרכיב השלישי של המערך: בסיס אוויר אוטומטי. ארגז שירות רובוטי שהרחפן נכנס לתוכו ומקבל את כל שירותי התחזוקה והכנת המשימה באמצעות רובוטים אוטונומיים לגמרי.

אורקל ומלאנוקס יפתחו ביחד תקנים פתוחים ל-InfiniBand

מטרת הפרוייקט המשותף היא לבסס את מעמדה של טכנולוגיית אינפיניבנד בתחום הקישוריות של תשתיות הענן. היום דיווחה מלאנוקס שהמוצרים שלה נמצאים בליבת מחשב העל הסיני החדש, הכולל יותר מ-10 מיליון מעבדי CPU

ORACLE-INFINIBAND

חברת אורקל מצטרפת אל מלאנוקס במאמץ לפתח תקני קישוריות פתוחים חדשים עבור תשתיות ענן ומרכזי נתונים. שתי החברות הכריזו על פיתוח משותף של תקנים פתוחים עבור טכנולוגיית InfiniBand הנחשבת לטכנולוגיית הקישוריות המהירה ביותר כיום בתוך מרכזי נתונים. בכך מרחיבה מלאנוקס את יוזמת הקוד הפתוח שלה, שאותה היא החלה בשנת 2013 ואשר התמקדה עד היום בתחום של מתגי איתרנט.

מבחינת אורקל, תחום מתגי ה-InfiniBand הפך מרכזי, בעקבות החלטתה לבסס את הקישוריות בתוך תשתיות הענן שלה על קישוריות אינפיניבנד מתוצרת מלאנוקס. עבור מלאנוקס, טכנולוגיית אינפיניבנד היא טכנולוגיית הליבה המובילה שלה, ובזכותה היא שומרת על מעמדה בתחום המחשבים עתירי הביצועים ומרכזי השרתים הגדולים.

"לקוחות המשתמשים בטכנולוגיית אינפיניבנד לקישוריות תשתיות הענן והמחשבי-העל שלהם, צריכים לדעת שיוכלו להמשיך להשתמש בה בלי קשר לספק המחשבים ושהמוצרים העתידיים שלהם ימשיכו להיות תואמים לארכיטקטורת אינפיניבנד", הסביר סגן נשיא אורקל, ראג'ו פנומצ'ה. סגן נשיא לשיווק בחברת מלאנוקס, גלעד שיינר, אמר ששיתוף הפעולה בין אורקל ומלאנוקס יאפשר לחזק את מעמדה של טכנולוגיית אינפיניבנד כטכנולוגיית בסיס בכל סוג של תשתיות ענן.

היום דיווחה חברת מלאנוקס שפתרון הקישוריות שלה מפעיל את מחשב העל המהיר ביותר בעולם, שהוקם במרכז Wuxi בסין. מדובר במחשב בעל עוצמת עיבוד של 93 Petaflops, הבנוי מכ-41,000 מחשבים קטנים יותר וכולל בכל המערך יותר מ-10 מיליון ליבות CPU.

בעקבות ההצלחה, אמר נשיא ומנכ"ל מלאנוקס, איל וולדמן שפתרונות האינפיניבנס נמצאים כיום במחצית ממחשבי העל בעולם המופיעים ברשימת TOP500. פתרונות ה-Ethernet וה-InfiniBand שלנו מספקים כיום מהירות העברת נתונים של 10Gb/s-100Gb/s. בשנה הבאה אנחנו מתכננםי להציג בפני התעשייה פתרונות המספקים מהירות של 200Gb/s ו-400Gb/s".

Gidel הגדירה אסטרטגיה חדשה לכרטיסי האצת עיבוד

החברה מאור עקיבא פיתחה כרטיס האצה המבוסס על Arria10 FPGA של אלטרה, בתמחור המיועד לחברות קטנות בשוק המוני. הטכנולוגיה של גידעל עמדה בבסיס הפרוייקט שהחל את מהפיכת ה-FPGA במרכזי הנתונים בעולם

כרטיס FPGA של גידל
כרטיס FPGA של גידל

חברת גידאל (Gidel) מאור עקיבא פיתחה כרטיס האצת חישובים חדש בשם HawkEye, המבוסס על הרכיב המיתכנת Arria10 FPGA של חברת אלטרה. כרטיסי המשפחה החדשה מספקים עד 8 ערוצי PCIe בעלי קצב העברת נתונים המגיע ל-56Gbps, זיכרון DDR4 על-גבי הכרטיס בנפח של עד 18GB, בקרת זיכרון ורמת אמינות המבטיחה יותר ממיליון שעות עבודה. ביחד עם הכרטיסים, חברת גידל מספקת גם שתי ערכות פיתוח שונות: Altera SDK המבוססת על OpenCL וערכה עצמית שפותחה על-ידי החברה, Gidel Proc, המאפשרת לבצע האצה במקביל של מספר יישומים בו-זמנית ולייעל את הפיתוח ברמת HDL.

כרטיס HawkEye
כרטיס HawkEye

אחד מההיבטים החשובים בהכרזה האחרונה הוא המחיר: הכרטיסים נמכרים במחיר של פחות מ-1,000 דולר ברמת הכניסה ופחות מ-2,000 דולר בתצורה החזקה ביותר שלהם. מאחורי ההכרזה האחרונה ניצבת אסטרטגיה חדשה של חברת הפיתוח הוותיקה: מעבר מאספקה ללקוחות הדורשים תמיכה מאסיבית מצד החברה, למכירה בכמויות גדולות עבור לקוחות רגישים למחיר.

המוח של ריפליי

חברת גידעל הוקמה בשנת 1993 על-ידי הבעלים והמנכ"ל ראובן וינטרוב וכיום היא מעסיקה כ-30 עובדים. החברה החלה את דרכה כלשכת תכנון של פתרונות מבוססי FPGA ותמיכה בפיתוחי ASIC, והתפתחה כספקית של כרטיסים מבוססי FPGA בשני תחומים מרכזיים: ראיית מכונה ומחשבי הדורשים יכולת עיבוד מסיביות (HPC).

המחשב שהחל את מהפיכת ה-FPGA בבסיסי הנתונים. כלל 448 כרטיסים של גידל
המחשב שהחל את מהפיכת ה-FPGA בבסיסי הנתונים. כלל 448 כרטיסים של גידל

בראיון ל-Techtime סיפר וינטרוב, שרוב המכירות של החברה נעשות בחו"ל אולם גם בארץ יש לה לקוחות הדורשים עוצמת מיחשוב גדולה, כמו אורבוטק, קמטק וחברות מהתעשייה הביטחונית. אחת מהלקוחות המפורסמות יותר שלה היא חברת ריפליי שנרכשה בחודש מרץ על-ידי אינטל. חברת Replay פיתחה את מערכת FreeD לצילום אירועי ספורט הלוכדת את האירוע ממספר רב של מצלמות, ומפיקה סצינה תלת-מימדית שיכולה להציג הילוכים חוזרים מכל זווית צילום אפשרית.

בשיטה שלה ממקמים באיצטדיון מספר מצלמות 5K (בעלות מספר הפיקסלים למ"מ הגבוה ביותר בשוק). במשחק כדורגל, למשל, יש צורך ב-21 מצלמות. התמונה המשותפת נאספת מהמצלמות בזמן אמת ויוצרת ייצוג תלת מימדי של כל המידע המגיע מהאיצטדיון. הטכנולוגיה מבוססת על יכולות עיבוד חזקות במיוחד גם בעמדת המצלמה וגם במרכז השרתים המטפלים בארוע. חברת אינטל דיווחה בעבר שהתהליך מיושם באגד שרתים מתוצרתה, אולם כעת מתברר שהשרתים האלה מקבלים האצה באמצעות הכרטיסים של גידל.

מדוע אתם מגבשים אסטרטגיה חדשה?

וינטרוב: "תחום ה-FPGA מקבל כיום תאוצה גדולה בשוק העולמי, ולכן צריך לפעול מהר מבעבר. חברת יבמ התחילה להשתמש ב-FPGA כדי להאיץ את הביצועים של מרכזי הנתונים שלה, מיקרוסופט מפעילה כיום את מנוע החיפוש Bing עם עזרה של רכיבי FPGA וחברת אינטל רכשה את אלטרה משיקולי דטה סנטר".

למעשה, הנסיון הראשון לשימוש בכרטיסי FPGA להאצת העיבוד במרכזי נתונים נעשה במסגרת פרוייקט CHREC של קרן המדע הלאומית האמריקאית. בפרוייקט הזה שבוצע על-ידי אוניברסיטת פלורידה בשנת 2010, שולבו 448 רכיבי FPGA בתוך השרתים, והשיגו שיפור של פי 1,000 בביצועים. הפרוייקט זכה לפרסים בינלאומיים והחל את מהפיכת ה-FPGA במרכזי הנתונים. מבחינת גידעל זו היתה הצלחה מרשימה מאוד, שכן הפרוייקט התבסס על הכרטיסים שלה. לקוח נוסף של גידעל היא חברת אלטרה עצמה, אשר משתמשת בכרטיסי גידעל בחלק ממערכות הבדיקה של הרכיבים שלה עצמה כשהם יוצאים מקווי הייצור.

מה היתרון של FPGA במרכזי נתונים?

"התעשייה גילתה שה-FPGA מאיץ את ביצועי האנליטיקס מכיוון שניתן להתאים את רוחב הערוץ (מספר הביטים) בדיוק למספר הביטים הדרוש לכל פעולת עיבוד, ולא להקצות 8 או 16 או 32 או 64 ביטים למשימה הדורשת פחות מכך, רק מכיוון שזהו אילוץ של החומרה. העיקרון הבסיסי הוא שככל שאתה משתמש בפחות ביטים לטיפול בנתון, מהירות העיבוד עולה. רכיבי FPGA יכולים לעשות את זה. הם מאפשרים לך לבחור את מספר הביטים המתאים לכל משימה, ולטפל במספר רב של פעולות במקביל".

Digi-Key קיבלה פרסי הצטיינות בכנס EDS Summit

במהלך כנס EDS Summit 2016 שהתקיים בשבוע שעבר בלאס-וגאס, קיבלה חברת Digi-Key Electronics פרסי הצטיינות מ-Cornell Dubilier, Ohmite, SEMCO, MCC ו-Qualtek

מתן הפרס של Cornell Dubilier. מימין לשמאל: ג'ייסון סימון מנהל תחום הרכיבים הפסיביים בדיג'י-קי, הולי גוד מנהלת ההפצה של קורנל וסגן נשיא דיג'י קי כריס ביסון
מתן הפרס של Cornell Dubilier. מימין לשמאל: ג'ייסון סימון מנהל תחום הרכיבים הפסיביים בדיג'י-קי, הולי גוד מנהלת ההפצה של קורנל וסגן נשיא דיג'י קי כריס ביסון

תערוכת חברת Digi-Key Electronics, קיבלה בכנס EDS Summit 2016 שהתקיים בשבוע שעבר בלאס-וגאס, סדרה של פרסים משותפיה העיסקיים שהיא מפיצה את מוצריהם. חברת Cornell Dubilier את פרס הצמיחה במכירות בשנת 2015. חברת קורנל היא יצרנית קבלים אלקטרוליטיים מאלומיניום, מיקה, קבלים למנועים וקבלי סרט פלסטיים לזרם ישר וזרם חילופים. מדובר באחת מהחברות הוותיקות בתעשייה: היא הוקמה לפני כ-100 שנה ומאז היא מתמקדת בייצור קבלים. כיום יש לחברה יותר מ-33,000 לקוחות.

חברת Ohmite העניקה לה את פרס הנשיא על ביצועי ההפצה שלה בשנה החולפת. חברת Ohmite מייצרת נגדים כבר יותר מ-80 שנה ברציפות. החברה מתמחה בנגדי זרם גבוה ומתח גבוה עבור יישומי הספק גבוה.

חברת Samsung Electro-Mechanics America העניקה לה את פרס הביצועים המצויינים. סמסונג אלקטרו-מכניקה (SEMCO) הוקמה בשנת 1973 כחברה בת של תאגיד סמסונג, ומתמקדת באספקת רכיבים פסיביים לכ מגזרי תעשיית האלקטרוניקה. החברה פועלת במתכונת של ארבע חטיבות לפי תחומים: אופטיקה ומכטרוניקה, רכיבי הספק, מחברים מתקדמים ו-LCR. החברה מפעילה מתקני ייצור בחמש מדינות ומשרדי מכירות ישירות ב-30 מדינות. כל קווי המוצר שלה מופצים על-ידי Digi-Key.

חברת Micro Commercial Components-MCC העניקה ל-Digi-Key את פרס פרס שותף ההפצה לשנת 2015. חברת MCC מספקת רכיבי סמיקונדקטורס דיסקרטיים למוצרים צרכניים. סל המוצרים שלה כולל דיודות, מיישרים, טרנזיסטורים, טירנזיסטורי MOSFET, מייצבי מתח ורכיבי הגנה.

חברת Qualtek Electronics העניקה לה את פרס מפיץ השנה ל-2015. חברת Qualtek מספקת מגוון גדול של מאווררים, תושבות ומחברי AC, מוצרי כבילה ומסנני קו. כל המוצרים של החברה ניתנים לרכישה באמצעות האתר של חברת Digi-Key.

ברנמילר אנרג'י תיגש ביחד עם איזולוקס הספרדית למכרז תחנת הכוח הסולארית בדרום-אפריקה

מערכת אגירת האנרגיה של ברנמילר אנרג'י מאפשרת הפקת חשמל נקי גם בשעות הליל. חלקה הוא 50% מהמפרוייקט כולו, שהיקפו הכולל נאמד בכ-500 מיליון דולר

BRENMILLER

חברת ברנמילר אנרג'י (Brenmiller Energy) מראש העין, המפתחת מערכות אגירת אנרגיה, תיגש ביחד עם חברת התשתיות הספרדית איזולוקס במכרז להקמת תחנת כוח סולארית בדרום-אפריקה, בהיקף של 150 מגה-ואט. לפי ההסכם בין שתי החברות, מערכות אגירת האנרגיה של ברנמילר אנרג'י יהוו כ-50% מהעלות הכוללת של הפרויקט, הנאמדת בכ-500 מיליון דולר. המכרז בדרום-אפריקה צפוי להתפרסם לקראת סוף השנה הנוכחית, ומהווה חלק מהקצאה שנתית כוללת של 450 מגה-ואט.

איזולוקס פועלת ב-40 מדינות. הכנסותיה ב-2015 הסתכמו ב-2.18 מיליארד אירו. עד כה היא הקימה 60 תחנות סולאריות בהיקף של 740 מגה-ואט. ברנמילר אנרג'י הוקמה ב-2012 על-ידי אבי ברנמילר, מנכ"ל סולל לשעבר וקבוצת מהנדסים שפרשו מסולל לאחר מכירתה לסימנס הגרמנית ב-2009. טכנולוגיית האגירה הסולארית שפיתחה החברה מבוססת על מרכז אנרגיה המאפשר אגירת חום בטמפרטורות גבוהות והמרתו לחשמל נקי גם בשעות בהן השמש אינה זורחת.

טכנולוגיית האגירה  הסולארית שפיתחה החברה מאפשרת לספק חשמל נקי גם בשעות הלילה. להערכת החברה, היא צפויה לייצר בממוצע שנתי פי 3 ויותר שעות חשמל נקי בהשוואה לתחנות סולאריות קיימות, ובמחירים תחרותיים. במכרז הנוכחי, יעמוד התעריף על כ-10 סנט לקוט"ש (פחות מ-40 אג'). "בחירתה של איזולוקס מהווה הבעת אמון חשובה בטכנולוגיית האגירה שלנו", אמר מנכ"ל ברנמילר אנרג'י, אבי ברנמילר. "תחום האגירה הוא הגביע הקדוש של תעשיית האנרגיה המתחדשת, ויישום נרחב של פתרונות אגירה אמינים עשוי לשנות מקצה לקצה את שוק האנרגיה ולשפר את איכות הסביבה שלנו. אנו נמצאים כעת בתחילת הדרך, ומשוכנעים שנהיה בין מובילי שינוי מבורך זה".

EFI מרחיבה את הפעילות בישראל, ורוכשת את Optitex ב-52.8 מיליון דולר

בדיוק שנה לאחר רכישת חברת מתן מדפסות דיגיטליות מראש העין, מבצעת EFI עיסקה שנייה בישראל. החברה שהוקמה בעמק הסיליקון על-ידי יוצאי סאיטקס, חוזרת לתעשיית ההייטק הישראלית

עיצוב בגדים באמצעות פלטפורמת ההדמייה התלת-מימדית של אופטיטקס
עיצוב בגדים באמצעות פלטפורמת ההדמייה התלת-מימדית של אופטיטקס

חברת Electronics For Imaging האמריקאית רוכשת את חברת Optitex מפתח-תקוה, תמורת 20 מיליון דולר במזומן ועוד 32.8 מיליון דולר במספר תשלומים במשך שלוש שנים. חברת אופטיטקס פיתחה פתרונות תוכנה תלת-מימדיים לתחום הטקסטיל (ביגוד ותיקים) לייעול תהליכי העיצוב והפיתוח של מוצרים חדשים.

הפלטפורמה של אופטיטקס מאפשרת לקמעונאים, יצרנים ומותגי אופנה לייעל את תהליכים העסקיים שלהם, החל משלב הפיתוח וכלה בייצור ובשיווק המוצרים.

סגן נשיא בכיר ומנהל חטיבת פתרונות התוכנה של EFI, גבריאל מצליח, אמר שהטכנולוגייה שמביאה אופטיטקס, בשילוב EFI Reggiani, המספקת מדפסות דיגיטליות למגזר הטקסטיל, "תרחיב את סל הפתרונות שלנו לשוק ותסייע ללקוחותינו במהירות היציאה לשוק ,יעילות הייצור ואוטומציה של התהליכים".

מנכ"ל אופטיטיקס, אסף לנדאו, אמר שהנוכחות הגלובלית של EFI והגישה שלה במתן פתרונות הוליסטיים, "יעניקו יתרון גדול לכל חברות האופנה, הרכב, התעופה ותעשיות הטקסטיל הטכני שאנו משרתים ברחבי העולם. אני נרגש מהעתיד לבוא בתעשיות הללו בשנים הקרובות".

מנכ"ל אופטיטקס, אסף לנדאו
מנכ"ל אופטיטקס, אסף לנדאו

אופטיטקס פיתחה טכנולוגיית סימולציה תלת מימדית בשילוב תוכנת ה-CAD לתדמיתנות (גזירת בדים), המאיצה את תהליך פיתוח המוצר ומסייעת באופטימיזציה של שרשרת האספקה. חברת אופטיטקס מעסיקה כ-100 עובדים. ולצד פעילות הניהול והפםיתוח בישראל, היא מפעילה משרדים גם בארה"ב, איטליה, הודו והונג קונג. כל עובדי החברה יצטרפו ל-EFI, כאשר המנכ"ל אסף לנדאו ישמש כמנכ"ל קבוצת EFI Optitex החדשה.

השורשים מגיעים לסאיטקס

חברת EFI הוקמה בשנת 1989 על-ידי מייסד חברת סאיטקס, אפי ארזי וכמה עובדים לשעבר של סאיטקס, ומנוהלת כיום על-ידי הישראלי גיא גכט. היא החלה את דרכה עם פלטפורמת Fiery לניהול ובקרת צבע בתהליכי הדפוס הארגוניים.

מאז שנת 2010 היא מרחיבה בהדרגה את פעילותה בתחום הדפוס הדיגיטלי כולו וכיום עוסקת גם בייצור ושיווק מדפסות דיגיטליות איכותיות, מדפסות בפורמת רחב, ותוכנות לניהול תהליכי הייצור והתפעול של בתי דפוס ויצרני אריזות. כיום החברה פועלת מקליפורניה ומעסיקה כ-3,000 עובדים בעולם. בשנת 2015 הסתכמו מכירותיה בכ-882 מיליון דולר. חברת EFI נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-2.1 מיליארד דולר.

עיסקה שנייה בתוך שנה

העיסקה הנוכחית באה בדיוק שנה לאחר השלמת העיסקה הקודמת שלה בישראל: רכישת חברת מתן מדפסות דיגיטליות מראש העין, המייצרת מדפסות דיגיטליות בפורמט רחב, אשר נרכשה תמורת כ-50 מיליון דולר. מאפייני שתי העיסקאות דומים, החברה מוזגה בשלמותה בתוך EFI, מבלי לפגוע במבנה ובאופן הפעולה שלה כשהיתה עצמאית, כאשר המנכ"ל נשאר במקומו וכל 70 עובדיה מצטרפים ל-EFI.

חנן יוספי, מנכ"ל מתן לשעבר. חשיפה ללקוחות הבית של אפי
חנן יוספי, מנכ"ל מתן לשעבר. חשיפה ללקוחות הבית של אפי

מתן מייצרת מדפסות בפורמט סופר רחב של עד 5 מטר המבוססות על טכנולוגיה חדשנית להזרקת דיו, ופועלת כיום תחת השם EFI Inkjet Israel. ממש בימים האחרונים היא חתמה על הסכם למכירת מכונות דפוס לחברת קשת דיגיטל, בהיקף של כ-3 מיליון שקל. העיסקה כוללת אספקת מדפסות חדשות, תחזוקה, שירותים וחומרים מתכלים.

בשיחה עם Techtime הסביר מנכ"ל החברה ב-13 השנים האחרונות, חנן יוספי, שהטכנולוגיה של החברה פותחה במשך 25 שנים במתכונת של פתרון מונחה לקוח, ולכן היא יעילה מאוד.

מה זה טכנולוגיה מוכוונת לקוח?

יוספי: "מדובר במערך של פרונות שנועדו לייעל ולהוזיל את הפעילות של הלקוחות. כך למשל, לזמן הכנת ההדפסה ולמהירות ההדפסה השפעה גדולה על העלות. אנחנו עובדים בטכנולוגיית UV שבה הדיו מתייבש מיידית עם חשיפה לאור אוטלרא סגול, בלא צורך להמתין להתייבשות הצבע. ולא צריך לייבש ההדפסה. פיתחנו מערך הטענה מהירה, ואפילו אלגוריתם המאפשר להקטין את כמות הצבע הדרוש בתהליך ההדפסה, מבלי לפגוע באיכות המוצר הסופי".

מדפסת קוונטום שהוצגה בתערוכת דרופה האחרונה
מדפסת קוונטום שהוצגה בתערוכת דרופה האחרונה

"יש לנו מערך של פתרונות המאפשר ללקוח לחסוך בחומרי גלם. למשל, מעכות ההדפסה שלנו יודעות לחשב כמה חומר גלם נשאר מהגליל שעליו בוצעה ההדפסה כדי לנצל את השאריות. רוב המדפסות המקבילות בעולם מבזבזות חומר גלם באורך של 5-10 מטרים, אצלנו הבזבוז הוא עשירית. פיתחנו מערכת המזהה קמטים בחומר הגלם במהלך ההדפסה, אשר מפעילה אלגוריתמם המתאים את ההדפסה לקמטים, כדי לוודא שהלקוח לא ייאלץ לבצע הדפסה מחודשת בגלל תקלות בחומר הגלם".

החברה מבצעת את כל פעילות הפיתוח, ההרכבה והייצור בישראל. לאחרונה היא חשפה בתערוכת הדפוס דרופה בגרמניה את מכונת ההדפסה קוונטום, המספקת שירותי הדפסה בפורמט רחב של 5 מטרים, וברמת איכות של 1200DPI.

מה השתנה בחברה בעקבות עיסקת הרכישה של אפי?

"כחלק מחברה בינלאומית אנחנו נחשפים לעומק טכנולוגי מאוד גדול, שיספק לנו יכולות נוספות. גם לפני העיסקה אפי היתה החברה המובילה בתחום הזה בעולם. יש לה לקוחות עם עשרות מכונות, שהיה לנו קשה לחדור אליהם. כיום נפתח בפנינו העולם הזה של לקוחות הבית הגדולים של אפי. יש לה מערך שלם של פתרונות מקצה לקצה, והיא מובילה עולמית בזכות המוצר Fiery, כיום אנחנו מנהלים פורייקט התממשקות של המערכות שלנו לפלטפורמת Fiery של אפי, שלהערכתי יסתיים עד סוף השנה".

Flex מקבלת לידיה שני מפעלי ייצור של Bose האמריקאית

בוס ופלקסטרניקס החלו לעבוד ביחד לפני כשנה. ההסכם הנוכחי מעביר לידי פלקס שני מפעלי ייצור של בוס במקסיקו ובמלזיה, המעסיקים ביחד כ-3,500 עובדים

BOSE

יצרנית מערכות האודיו האמריקאית Bose Corporation מרחיבה את הסכם שיתוף הפעולה שלה עם קבלנית הייצור הגלובלית Flex (לשעבר פלקסטרוניקס). במסגרת ההסכם החדש היא תעביר לידי פלקס את התפעול והבעלות של מתקני הפיתוח והייצור שלה בסן-לואיס, מקסיקו ובפנאנג, מלזיה.

המפעל במקסיקו נפתח בשנת 1990 והמפעל במלזיה נפתח בשנת 2013. ביחד הם מעסיקים כ-3,500 עובדים, ועוסקים בייצור אוזניות, רמקולים אלחוטיים ומערכות בידור ביתיות (home theater ). חברת פלקס התחייבה להמשיך ולהעסיק את רוב העובדים גם לאחר השלמת העיסקה. תחת הניהול של פלקס, הם ימשיכו לספק לבוס את המוצרים שתוכננו עבורם, ובמקביל תקבל בוס גישה ישירה של שרשרת האספקה של פלקס במטרה להוזיל עלויות ולקצר את זמן היציאה לשוק.

מנהל התפעול העולמי של בוס, בריאן פונטיין, הסביר שהחברה תמיד נעזרה בספקי מיקור חוץ להשלמת הייצור. "התחלנו לעבוד עם פלקס לפני כשנה, וראינו שהתרבות הארגונית שלה מתאימה לזו שלנו". חברת בוס הינה אחד מהמותגים המובילים בתחום מערכות האודיו בעולם. החברה הוקמה בשנת 1964 וכיום מסתכמות מכירותיה בכ-3.5 מיליארד דולר בשנה.

חברת פלקס הינה אחת מקבלניות הייצור האלקטרוני הגדולות בעולם. היא מעסיקה כיום כ-200,000 עובדים ב-30 מדינות בעולם, כולל מפעל בישראל הפועל ממגדל העמק. בשנת הכספים שהסתיימה במרץ 2016 הסתכמו מכירותיה בכ-24.4 מיליארד דולר.

LG מצטרפת לטסלה עם תאימות לממיר של SolarEdge

הסכמי התאימות יאפשרו ל-SolarEdge מהרצליה לשווק את הממיר החדש שלה, StorEdge, לשוק ייצור האנרגיה הפרטי לצורך צריכה עצמית

מערכת StorEdge ביחד עם הסוללה של LG Chem
מערכת StorEdge ביחד עם הסוללה של LG Chem

חברת סולאר-אדג' (SolarEdge) מרחיבה את הסכמי שיתופי הפעולה שלה עם יצרניות סוללות לאגירת אנרגיה בשימוש ביתי. היום החברה דיווחה על הסכם תאימות בין הממיר שלה לבין הסוללות עתירות האנרגיה של חברת LG Chem הקוריאנית, הנמצאת בבעלות תאגיד LG. הסכם דומה נחתם לפני כשנה עם חברת טסלה, אשר החליטה להיכנס לשוק האנרגיה הביתי עם הסוללה הביתית החדשה שלה, Powerwall.

חברת SolarEdge נחשבת למובילה עולמית בתחום מערכות הבקרה והאופטימיזציה של תאים סולאריים. בינואר השנה היא הכריזה על מוצר חדש בשם StorEdge, המשמש כממיר לסוללת אגירת אנרגיה ביתית ומאפשר להעביר אנרגיה מהתאים הסולראיים אל הסוללה הפרטית, ולהשתמש באנגריה האגורה לצורכי הבית.

המוצר מספק מענה למגמה מתפתחת בשוק ייצור האנרגיה הסולארית. רוב המערכות מבוססות על תחשיבי סובסידיה, שלפיהן יצרן האנרגיה הפרטי מעביר את האנרגיה שהוא ייצר אל חברת החשמל המקומית, ומקבל ממנה תשלום, כאשר הוא צורך את האנרגיה שלו מהרשת ולא ממתקן הייצור המותקן אצלו. אלא ששינויים ברמות הסובסידיה בעולם מעלים את הכדאיות של צריכה עצמית של החשמל. בנוסף, צריכה עצמית היא חיסכון מיידי ואינה כרוכה בהמתנה לזיכוי מחברת החשמל.

מערכת StorEdge מסייעת ליצרן החשמל הביתי לאגור אצלו חשמל בשעות היום, ולהשתמש בה לצרכיו בשעות הלילה. אלא שכדי שהתהליך יהיה יעיל וחסכוני באנרגיה, יש צורך בתאימות בין הממיר לבין הסוללה. חברת טסלה תספק שתי סוללות: בהספק של 10kWh, ובהספק של 7kWh. ניתן לחבר מספר סוללות לקבלת הספק כולל של עד 90kWh, עם אחריות ל-10 שנים. לשם הערכה: מכונת כביסה צורכת כ-2.3kWh בשעה, מקרר צורך כ-4.8kWh ביום ומחשב PC נייד צורך כ-0.05kWh בשעה.

בהודעה המשותפת של SolarEdge ו-LG Chem נמסר ששיתוף הפעולה יתקיים עבור סוללות מתח גבוה ממשפחת RESU10H ו-RESU7H של LG. תאימות עם המוצר של סולאר-אדג' הוא מושלם בשבילנו, מכיוון שסולאר-אדג' היא יצרנית הממירים המובילה בעולם", אמר מנהל חטיבת הסוללות עתירות האנרגיה ב-LG, ד"ר הון ג'אנג.

אומנם החברה לא סיפקה נתונים טכניים על האנרגיה שהסוללות האלה אוגרות, אולם ראוי לציין שהיא רואה בתחום האגירה בסוללות כתחום אסטרטגי. רק בשבוע שעבר היא דיווחה על הקמת מתקן אגירת האנרגיה בסוללות, הנחשב לאחד מהגדולים בארצות הברית: התקנת סוללות ענק בהספק כולל של 7 מגה-ואט שעה במינסטר, אוהיו, האוגרות חשמל ממתקן סולארי המספק את כל האנרגיה של היישוב.

מערך סוללות הענק של LG בעיירה מינסטר, אוהיו
מערך סוללות הענק של LG בעיירה מינסטר, אוהיו

אינטל פיתחה משפחת מעבדים ייעודית למטלות אנליטיקס

מעבדי Xeon E7 v4 החדשים מצויידים ב-24 ליבות עיבוד וזיכרון RAM בנפח של 24TB. ביחד עם המעבדים, אינטל מספקת את פלטפורמת האנליטיקס הפתוחה TAP

INTEL-XEON

חברת אינטל (Intel) השיקה משפחת מעבדים חדשה לשרתים, Intel Xeon E7 v4, המצויידים ב-24 ליבות, מסוגלים לטפל ב-48 threads ותומכים בזיכרון של עד 24TB. הייחוד של המשפחה החדשה הוא ביכולת לבצע אנליטיקות על המידע בזמן-אמת (Real Time Data Analytics) כשהמידע שמור על הזיכרון הזמין לגישה מהירה (RAM) ולא בכוננים.

חברות רבות כיום, בתחומי הבריאות, התחבורה, הפיננסים או תשתיות קריטיות, נדרשות לעבד כמויות עצומות של מידע מובנה ובנוסף הרבה מאוד מידע הטרוגני ולא מובנה (unstructured data) כמו למשל טקסט משולב בתוך מולטימדיה, ודיאו, מצגות, עמודי אינטרנט וכדומה. המעבדים החדשים מיועדים לטפל בכמויות גדולות של מידע לא מובנה, ומיועדים להשתלב בתשתיות מידע עתידיות שבו מיליארדי מכשירים וחפצים מקושרים ייצרו מידע ויפיצו אותו לשרתים ולפלטפורמות רבות.

צרכים חדשים בשוק האנליטיקיס

מאחורי המשפחה החדשה ניצבת הגדרת צרכים חדשה בתחום ניתוח המידע. הניתוח הקלאסי של מידע מתייחס לשתי שאלות מרכזיות: מה קרה בעבר (descriptive analytics), ואיזה תובנות אפשר להשיג כדי להבין מדוע זה קרה ((diagnostic analytics).

ANALYTICS

להערכת חברת אינטל, השימוש הגובר בביג דטה מייצר סט חדש של שאלות הנוגעות לניתוח מידע: מה יקרה בעתיד אם ננקוט בפעולה מסויימת (Predictive analytics), או השאלה הנפוצה יותר: מה הן האלטרנטיבות: איזה פעולות ניתן לנקוט ומה תהיה התוצאה של כל אחת מהן (Prescriptive analytics).

מערכות ביג דטה מודרניות, כמו Apache Hadoop ו-Spark מתמקדות בהשגת מערכות אנליטיקס מהסוג הזה באמצעות הטמעת המערכת בכלל תשתיות הארגון לצורך איסוף והפצת מידע בזמן אמת, ושילוב ההמלצות בתוך התהליך העיסקי של הארגון.

כלומר, מדובר בצורך בחומרה בעלת עוצמת מחשוב גבוהה מאוד אשר יכולה לנתח את המידע במהירות – ובפלטפורמת תוכנה המאפשרת למצות את היכולת של מכונות העיבוד. במקביל להכרזת המעבדים החדשים, אינטל פיתחה את פלטפורמת התוכנה הפתוחה Trusted Analytics Platform, המאפשרת בניית מערכת אנליטיקס מודרנית בכל התחומים: החל מפיתוח תרופות וכלה בניהול אתרי אינטרנט.

אחת מהתופעות המעניינות בהכרזה החדשה היא הצימוד שבין פיתוח תוכנה לפיתוח חומרה. לפחות ברמת האנליטיקס, חברת אינטל החדשה מקפידה לספק לשוק פתרונות חומרה המגובים בתשתית תוכנה.

פנטזי נטוורק חתמה על הסכם לשיתוף פעולה עם Intelligent Gaming

Intelligent Gaming מפעילה אתרי הימורי ספורט, פוקר וקזינו תחת מותגים שונים שבהם משתתפים כארבעה מיליון שחקנים בחודש

חברת פנטזי נטוורק התקשרה, באמצעות חברת הבת Fantasy-65 Ltd., בהסכם  עם חברת Intelligent Gaming אשר על פיו העניקה החברה ל- Intelligent Gaming זכות שימוש בפלטפורמת משחקי הפנטזי ספורט היומיים Picke’m 5 ,12 points ו- Fixed Odds של החברה, וכן זכות לשיווקם של משחקי הפנטזי ספורט ללקוחותיה השונים. משחקי הפנטזי ספורט ישווקו באמצעות אתרי האינטרנט והמותגים שמפעילה Intelligent Gaming ויכללו בהם ענפי ספורט מגוונים לרבות, אך לא רק, ענפי ספורט אמריקאיים וליגות הכדורגל המובילות באירופה.

Intelligent Gaming מפעילה אתרי הימורי ספורט, פוקר וקזינו תחת מותגים שונים כגון Supabets, 360Bet ו-BetLand הפעילים בעיקר, אך לא רק, ביבשת אפריקה. למיטב ידיעת החברה במותגיה השונים של Intelligent Gaming משחקים למעלה מ-4 מיליון שחקנים בכל חודש נתון.

בתמורה לרישיון תהיה זכאית פנטזי לתשלום מ-Intelligent Gaming של דמי הקמה בסיסי ולאחריו לתשלום תמלוגים מהכנסותיה הכוללות של Intelligent Gaming ממשחקי הפנטזי ספורט בהתאם למדרגות מחזור הכנסותיה של Intelligent Gaming כקבוע בהסכם. בנוסף, הוענקה ל-Intelligent Gaming הזכות, בתמורה לתשלום חודשי נוסף, לקבלת שירותים נוספים מהחברה וזאת בכפוף להסכמות מסחריות בין הצדדים.

ברק איזנשטיין, מנכ"ל פנטזי נטוורק אמר aהסכם זה מהווה הישג משמעותי לחברה המרחיב את הפרישה הגאוגרפית של הפלטפורמות והמשחקים המפותחים על ידה. @על רקע משחקי היורו באירופה וקופה אמריקה, אנו עדים להתעניינות גוברת של מפעילים ושחקנים כאחד במשחקי פנטזי ספורט".

אודות משחקי פנטזי ספורט יומיים

במשחקי פנטזי ספורט יומיים המשתתף מרכיב את הנבחרת שלו מתוך שחקנים המשחקים בליגה מסוימת במחזור משחקים אחד24)  שעות) ומתחרה בנבחרות שהורכבו על ידי משתתפים אחרים. כמות הנקודות הנצברת על ידי כל נבחרת נקבעת על בסיס ביצועי השחקנים במשחקי האמת, והמשתתף או המשתתפים, בהתאם לסוג התחרות, שנבחרתם צברה את מירב הנקודות זוכים במשחק.

אודות פנטזי נטוורק

הקבוצה עוסקת בפיתוח ושיווק של משחקי פנטזי ספורט יומיים וכן בשיווק פלטפורמה  טכנולוגית המאפשרת הקמת והפעלת אתרי פנטזי באמצעות אפליקציה סלולרית ומחשבים. פעילות החברה נעשית ישירות  הן מול לקוחות הקצה – C2B (המיועדת לליגות ספורט בארה"ב) והן מול לקוחות עיסקיים – B2B במודל בסיסי או מותאם.

דטוויילר רוכשת את פארנל תמורת מיליארד אירו במזומן

מיזוג ענק בשוק הפצת הרכיבים האלקטרוניים: דטוויילר השווייצרית משתלטת על פרימייר פארנל הבריטית במטרה לייצר מפיצת רכיבים גלובלית בעלת מחזור מכירות של 2.8 מיליארד אירו עד לשנת 2020

מרכז ההפצה האירופי של דטוויילר
מרכז ההפצה האירופי של דטוויילר

מפיצת הרכיבים השווייצרית Datwyler רוכשת את המפיצה המתחרה Premier Farnell (המוכרת גם בשם המותג element14) שמרכזה בבריטניה, בסכום כולל של כמיליארד אירו (1.009 מיליארד פרנקים שווייצריים). אתמול דיווחה דטוויילר, שבהסכם שנחתם עם פארנל, נקבע שהיא תשלם את מלוא הסכום במזומן. העיסקה צפויה להסתיים ברבעון האחרון של 2016.

המחיר שנקבע מייצג פרימיום של 51% לבעלי המניות, ביחס למחיר המניה של פארנל בבורסה של לנדון. בעקבות ההודעה, זינקה מניית פארנל בתוך דקות ספורות ממחיר של 110 פני למחיר העיסקה, של 165 פני. להערכת החברה, היקף המכירות המשותף של דטוויילר ופארנל מסתכם בכ-2.3 מיליארד אירו בשנה. המיזוג יביא לחיסכון של 65-55 מיליון אירו עד סוף 2019. בתקופה הזו, יושקעו כ-74 מיליון אירו בתשתיות המשותפות של החברה הממוזגת.

היעד האסטרטגי: ניצול יתרונות כלכלת הגודל

Datwyler-EUROPEיו"ר דטוויילר, אולריק גראף, אמר שמיזוג שתי מפיצות הרכיבים האלקטרוניים ישפר את כושר התחרות של דטוויילר ואת מגוון המוצרים שהיא מפיצה. "אנחנו נספק נקודת מגע יחידה למגוון גדול של תעשיות ולקוחות".

חברת דטוויילר הסבירה את המניע לעיסקה בהתאמה האסטרטגית הקיימת בין שתי החברות. "שתי החברות דומות באסטרטגיה העסקית שלהן ובמודל העסקי, ומשלימות אחת את השנייה במגוון המוצרים ובפיזור הגיאוגרפי של ערוצי ההפצה.

"בעוד שלפרימייר פארנל יש נוכחות חזקה בקרב מהנדסי הפיתוח (Electronic Design Engineers), דטוויילר חזקה יותר בשוק התיקונים והתחזוקה (Maintenance Repair Operations). אנחנו מאמינים כי המיזוג יאפשר לחברה לנצל את יתרונות כלכלת הגודל".

החברה הממוזגת תפעל במתכונת של שתי חטיבות מרכזיות: Technical Components הכוללת גם את פארנל שמכירותיה השנתיות (במונחים של היום) הן כ-1.66 מיליארד אירו, וחטיבת Sealing Solutions שמכירותיה מסתכמות בכ-650 מיליון אירו. התחזית העסקית של החברה מציינת יעד מכירות של כ-2.8 מיליארד אירו עד לשנת 2020 ושולי רווח של 12%.

מדובר במיזוג ענק בתעשיית הפצת הרכיבים. חברת דטוויילר מעסיקה כ-7,000 עובדים ופועלת ב-100 מדינות. מכירותיה בשנת 2015 הסתכמו בכ-1.1 מיליארד אירו. פרימייר פארנל רשומה בוויילס, בריטניה. היא מייצגת כ-3,000 יצרני רכיבים ומחזיקה במחסן מלאי של יותר מ-650,000 מוצרים. ראוי לציין שבשוק ממתינים לעיסקאות נוספות מהסוג הזה, בתגובה לגל מיזוגי חברות השבבים של שנת 2015.

לנדא קיבלה הזמנות ב-450 מיליון אירו בתערוכת דרופה

חברת לנדא מרחובות פיתחה את טכנולוגיית הדפוס הננוגרפי, המבוססת על שימוש בתהליכי הזרקה דיגיטליים ובדיו ייחודי המבוסס על ננו חלקיקים

יו"ר החברה בני לנדא (מימין) ביחד עם המנכ"ל ישי אמיר בביתן החברה בדרופה
יו"ר החברה בני לנדא (מימין) ביחד עם המנכ"ל ישי אמיר בביתן החברה בדרופה

חברת Landa מרחובות קיבלה הזמנות למכונות הדפוס הננוגרפיות שלה בסכום העולה על 450 מיליון אירו, במהלך תערוכת הדפס דרופה שנערכה בדיסלדורף, גרמניה. החברה מסרה שכ-200,000 איש הגיעו לביתן החברה התערוכה, כדי באחת מ-20 המצגות החיות היומיות של החברה. ההזמנות למכונות הדפוס הגיעו מכל האזורים הגיאוגרפיים העיקריים: אמריקה, אירופה ודרום-מזרח אסיה. "דרופה 2016 תיזכר כנקודת המפנה במעבר של התעשיה מדפוס מכני לדפוס דיגיטלי" אמר יו"ר חברת לנדא, בני לנדא.

"בעבר חברות הדפוס הדיגיטיליות ניסו לשכנע את השוק שדיגיטלי הוא שם המשחק. כעת, לראשונה, המצב התהפך: השוק עצמו דורש פתרונות דיגיטליים. נראה שמובילי השוק – בתחום האריזות ובדפוס המסחרי – הגיעו למסקנה שהם פשוט חייבים ללכת על פתרון דיגיטלי". במהלך התערוכה דיווח חברת לנדא על לקוחות Beta בארצות הברית ובאירופה, ועל הסכמים אסטרטגיים עם ענקיות הדפוס Quad/Graphics ו-Cimpress.

הביתן הגדוש של לנדא במהלך מצגת בתערוכת דרופה
הביתן הגדוש של לנדא במהלך מצגת בתערוכת דרופה

דיו חדש: Landa NanoInk

בליבו של תהליך הדפוס הננוגרפי נמצא דיו מיוחד בשם Landa NanoInk. הדיו מבוסס על חלקיקי צבע זעירים בגודל של כמה עשרות ננומטר בלבד (עובי שערת אדם הוא כ-100 אלף ננומטר).  הם משמים כננו-פיגמנטים הבולעים את האור ומאפשרים לבצע הדפסה איכותית ובעלת מרחב הצבע המתקבל בהדפסה גדול יותר מזה המתקבל בכל תהליך דפוס אחר.

ננוגרפיה: תהליך הדפוס

תהליך הדפוס הננוגרפי מבוסס על מים וידידותי לסביבה. חומר הדפוס בעל עמידות גבוהה לשחיקה ולשריטות המאפשר להדפיס על-גבי כל חומר סטנדרטי: ניירות מצופים ולא מצופים, קרטונים, עיתונים, חומרי אריזה גמישים ועוד. עובי ההדפסות הננוגרפיות הוא 500 ננומטר בלבד (מחצית מעובי הצבע בהדפסות אופסט) ולכן עלות ההדפסה לדף נמוכה מאוד. מכונות הדפוס הננוגרפי כוללות מזרקי דיו ליצירת הדפסות דיגיטליות במהירויות גבוהות. הן מסוגלות להדפיס עד שמונה צבעים ומספקות רזולוציה של 600dpi או 1200dpi.

קבוצת לנדא, שבראשה בני לנדא, מייסד אינדיגו, כוללת ארבע יחידות: Landa Digital Printing המייצרת מכונות המשלבות את הגמישות של דפוס דיגיטלי עם היתרונות והמהירות של דפוס אופסט; Landa Labs המפתחת פתרונות ננוטכנולוגיה לשימוש באנרגיה חלופית, ציפויים תעשייתיים, קוסמטיקה ועוד; Landa Ventures המשקיעה בחברות טכנולוגיות בישראל; וקרן לנדא לשוויון הזדמנויות המסייעת לצעירים מעוטי יכולת לזכות בהשכלה גבוהה.

חברת DeepSense מחיפה גייסה 2 מליון דולר

החברה הוקמה על-ידי דוד אלמגור, איתן וסלי ודדי לביד, ופיתחה מערכת עיבוד מידע נוירונית הלומדת את מאפייני ההתנהגות של כל המכונות בקו הייצור, ויודעת לחזות מראש תקלות שעשויות להשבית את הקו

DEEPSENSE
מימין לשמאל: איתן וסלי, דדי לביד וד"ר דוד אלמגור

חברת הסטארט-אפ DeepSense, המתמחה בפיתוח פתרונות לחיזוי ארוך טווח של תקלות במכונות תעשייתיות, השלימה גיוס הון ראשון בהיקף של 2 מיליון דולר. הגיוס הובל על-ידי קרן אפטרדוקס, שהיא קרן אנג'לים צומחת בזירת ההון סיכון בארץ, ואליה הצטרפו JANVEST, SeedIL ומשרד המדען הראשי באמצעות מענק מחקר מיוחד.

המערכת של דיפ-סנס אוספת ומזרימה לענן כמויות גדולות של נתונים הנאספים מקו הייצור התעשייתי. התוכנה של החברה מנתחת את המידע המגיע בפורמטים שונים ממאות מכונות ומאלפי סנסורים. היא מפעילה מערכת לימוד מכונה במתכונת של רשת נוירונים (deep learning) אשר לומדת בצורה אוטונומית לחלוטין את מאפייני ההתנהגות של קהילות דומות של מכונות. המנוע יוצר קישורים פנימיים בין מאורעות לרכיבים בתוך המכונה, ובין המכונות למערכות שונות באתר התעשייתי.

להערכת החברה, רוב קווי הייצור בעולם סובלים מזמני השבתה ארוכים (בממוצע 17 יום בשנה) עקב תקלות בקווי הייצור שניתן היה לגלות מראש. המערכת של החברה לומדת לזהות חריגות מדפוסי ההתנהגות שנלמדו, למצוא קשרים בין חריגות אלו ולחזות תקלות המתפתחות במערכת. באופן זה היא מצליחה לזהות התפתחות של דפוס חריג ולהתריע מבעוד מועד על כשל קרב, ואפילו לספק הערכה על המועד הצפוי של הכשל והמלצה על הפתרון הטוב ביותר שנצפה עד כה בתקלות דומות מההיסטוריה של המכונה עצמה, או ממכונות שכנות.

המערכת לומדת את מאפייני ההתנהגות של כל המכונות בקו הייצור
המערכת לומדת את מאפייני ההתנהגות של כל המכונות בקו הייצור

חברת דיפ-סנס פועלת מפארק מת"מ בחיפה, ומעסיקה כיום 8 עובדים. החברה הוקמה באוקטובר 2015 על-ידי דדי לביד (מנהל מחקר ופיתוח), איתן וסלי (מנכ"ל) וד"ר דוד אלמגור (יושב ראש), במטרה להפוך לשחקן משמעותי בתחום "האינטרנט של הדברים בתעשייה" (Industrial IoT) ולספק עולמי מוביל של שירותי תחזוקה חזויה מבוססי בינה מלאכותית עמוקה. החברה בוגרת האקסלרטור של מיקרוסופט (מחזור 7)  ועוד קודם לכן, בתחילת הדרך, גם של ביזטק, האקסלרטור של הטכניון.

לדברי איתן וסלי, דיפ-סנס מספקת מענה ליצרני ומפעילי מכונות תעשייתיות הסובלים מהפסדים בייצור שנגרמים מתקלות ומהשבתות לא מתוכננות. "בשלב הנוכחי אנו פונים בעיקר לעולם ייצור האנרגיה: תחנות כח, יצרני טורבינות וחברות האחזקה הפעילות בתחנות הכח. המוצר שלנו מותקן כבר היום בתחנת כח בארה"ב ובימים אלה אנו במגעים עם יצרני חשמל גדולים נוספים".

הגיוס הנוכחי נועד להרחבת צוות הפיתוח ולגיוס מפתחי למידה חישובית, חוקרי למידה עמוקה ומהנדסי ביג דאטה נוספים שיהיו אמונים על שיפור והכנסת יכולות חדשות למוצר, במקביל להגברת החדירה לשוק האירופאי. ד"ר דוד אלמגור אמר שדיפ-סנס "מביאה טכנולוגיה מתקדמת לתעשייה מסורתית".

להבדיל ממערכות מתחרות אשר נשענות על מידול  פיזיקלי מבוסס סימולציה של המכונה, המנוע של דיפ-סנס אגנוסטי לחלוטין לסוג המידע. המנוע לומד ברציפות  ובונה מודלי חיזוי מבוססי רשת נוירונים (לרכיב, מכונה, אתר ועוד), לפיכך המערכת המוצעת מצריכה אינטגרציה קצרה בלבד, היא גנרית וניתנת לשימוש בוורטיקלים שונים.

הטכנולוגי הראשי דדי לביד הוא אלגוריתמאי מומחה בתחום הלמידה החישובית וארכיטקטורת ביג-דאטה. הוא בעל ניסיון של כ-8 שנים ברפאל, שם הוביל קבוצת תוכנה ואלגוריתם בפרויקטים גדולים, חלקם בעלי חשיבות לאומית. המנכ"ל איתן וסלי הוא מהנדס מכונות ובקרה. הוא הגיע מחברת אפלייד-מטריאלס, שם עבד כמהנדס תמיכה במכונות החברה, בעל ניסיון רב בתכנון ופיתוח מערכות בקרה בקווי ייצור, תחקור אנליטי של מערכות, ותיקון מכונות שכשלו בתעשיית המוליכים למחצה.

דוד אלמגור הוא בעל תואר ד"ר בהנדסת חשמל, ותיק בתעשייה ויזם סדרתי. הקים והוביל עד היום שבע חברות היי טק, בהן פאנורמיק פאואר שנמכרה לאחרונה תמורת 65 מיליון דולר.

הלמ"ס מזהירה מפני התמוטטות תעשיית ההייטק

אם לא יחולו שינויים מפתיעים בחודשים הקרובים, ייצוא ההייטק הישראלי יירד ב-27.8% עד סוף השנה. תעשיית הייצור האלקטרוני בסיכון גבוה: צפוייה לאבד 71% מהייצוא עד סוף 2016

הגרף המבהיל של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
הגרף המבהיל של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

נתוני המגמה של היצוא התעשייתי לפי עוצמה הטכנולוגית שפורסמו אתמול על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מהווים תמרור אזהרה בגודל שלא נראה בישראל בשנים האחרונות. המידע מראה ירידה גדולה מאוד בכל מגזרי ההייטק, בשיעורים שאם לא ייבלמו עשויים למחוק את תעשיית ההייטק הישראלית, האחראית כיום לכ-47% מכלל היצוא התעשייתי של ישראל (למעט יהלומים). הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדווחת שבחודשים מרץ-אפריל ומאי 2016 חלה ירידה חודשית של 2.7% בממוצע במכירות של תעשיית ההייטק כולה (בהגדרה של הלמ"ס: תעשיות טכנולוגיה עלית). אם המגמה הזו תימשך לכל אורך השנה, יירד ייצוא ההייטק בשנת 2016 כולה ב-27.8%.

האלקטרוניקה בסיכון גבוה

הנתון הקיצוני ביותר מתייחס ישירות לתעשיית האלקטרוניקה: בחודשים מרץ, אפריל ומאי 2016 חלה ירידה של 9.9% בממוצע לחודש בייצוא של רכיבים ולוחות אלקטרוניים. במידה והמגמה הזו תימשך לאורך כל השנה, הייצוא האלקטרוני הזה יתכווץ ב-71.3%. למעשה, מדובר בחיסול תעשיית הייצור האלקטרוני בישראל. מספר פרשנים ניסו לייחס את התופעה למשבר הזמני בחברת אינטל, אולם הנתונים מראים שמדובר בתופעה מערכתית. כך למשל, ענף ייצוא התרופות הראה בחודשים האלה ירידה ממוצעת של 4.5%. אם הירידה הזו תימשך לאורך כל השנה, מדובר בירידה של 42.3% בשנת 2016.

התרוקנות אפשרית של קווי הייצור האלקטרוניים אינה מייצגת משבר עיסקי - אלא משבר לאומי
התרוקנות אפשרית של קווי הייצור האלקטרוניים אינה מייצגת משבר עיסקי – אלא משבר לאומי

להתמוטטות תעשיית הייצור האלקטרוני, אם הדבר יתרחש, יהיו השלכות עצומות. בשלב הראשון, המציאות שהלמ"ס מתארת מסכנת 10,000-15,000 מקומות עבודה. זו הערכת Techtime למספר האנשים העובדים ישירות בתעשיית הייצור האלקטרוני – רובם באזורי הפריפריה. בהמשך, הדבר יביא לאובדן ידע אשר יסכן את היכולת של תעשיות הפיתוח עצמן להמשיך ולפתח מוצרים חדשים, ואולי אף לסכן חלק מהייצור הביטחוני הישראלי.

צ'יפס במקום שבבים: התעשייה המסורתית צומחת

במובן מסויים, הנתונים מצביעים על שינוי בפרופיל הייצוא של ישראל: הירידה בייצוא של ענפי טכנולוגיה מעורבת עלית היא קטנה יותר: ירידה של 16% בחישוב שנתי. בניגוד לענפי הטכנולוגיה העלית, הכוללים ציוד אלקטרוני, כלי טיס, ציוד תקשורת ותרופות, ענפי הטכנולוגיה המעורבת כוללים תחומים כמו כימיקלים וזיקוק נפט, מכונות, מנועים חשמליים וכלי-רכב. מנגד, חלה עלייה בתעשיות הטכנולוגיה המסורתית, הכוללות מוצרי מזון, משקאות, הלבשה, דפוס וכדומה. המגזר הזה מהווה כיום כ-14% מהייצוא התעשייתי של ישראל צפוי לצמוח ב-45.6% בשנת 2016. זוהי תחזית קשה מאוד: היא מצביעה על חזרה אל דפוסי הייצוא הישראלי המאפיינים את שנות ה-80, לפני שההייטק הפך לקטר הכלכלי של המשק.

הנתונים החדשים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הם מפתיעים ולא מפתיעים בו-זמנית. הם מפתיעים מכיוון שאינם עומדים בקנה אחד עם נתונים אחרים של התעשייה. כך למשל, שנת 2015 היתה שנת צמיחה שבה הייצוא של ההייטק צמח מ-71 מיליארד שקל ב-2014 ל-87.5 מיליארד שקל ב-2015. במקביל, פעילות ההון סיכון הגיעה לשיאים מעוררי התפעלות: בשנת 2015 גייסו החברות ההייטק הישראליות הון בהיקף שיא של 4.4 מיליארד דולר. גידול של 30% בהשוואה לשנת 2014.

יותר מדי אקזיטים?

במקביל, בשנת 2015 הסתכם יבול האקזיטים של חברות טכנולוגיה ישראליות בסכום של כ-9.02 מיליארד דולר. מדובר בעלייה של 16% בהשוואה לשנת 2014. גם זהו נתון שיא. הסטטיסטיקה של ההון סיכון מציירת תמונת שגשוג חסר תקדים. אלא שהזרמת הון לחברות סטארט-אפ, ואקזיטים מהדהדים, אינם הכלי לבניית תעשייה בת קיימא המחזיקה כלכלה יציבה. האם השגשוג של תעשיית ההון סיכון בשנת 2015 הוא סוג של מכירת חיסול?

ראוי לציין שכבר בשנת 2013 הזהיר דו"ח של מוסד שמואל נאמן בטכניון שהוגש למועצה הלאומית למחקר ופיתוח במשרד המדע, על מחסור במדיניות לאומית לטיפוח המחקר והפיתוח. הדו"ח מצביע על ירידה מתמשכת בתיכה הממשלתית במחקר ופיתוח תעשייתיים ועל ירידה מתמשכת בתמיכה במוסדות מחקר מדעיים. הדו"ח מראה שכתוצאה מכך חלה ירידה מתמשכת במספר הבוגרים במקצועות מדעיים וטכנולוגיים בישראל, ועל ירידה באיכות המחקרים הנעשים בישראל. כותבי הדו"ח הזהירו לפני שלוש שנים, ש"ישראל עלולה להתקשות בשמירה על מעמדה המוביל בתחומי המדע והטכנולוגיה ועל המינוף הלכלי של מעמד זה".

הנתונים האחרונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משדרים מסר חד וחותך לממשלה: עזבי הכל, תשכחי מהפוליטיקה ומהקואליציה – רוצי להציל את תעשיית ההייטק שלנו – עכשיו!

מהי הטמפרטורה של קדחת הרכב האוטונומי? לעתה עתה, 21 מיליון מכוניות…

חברת המחקר IHS מעריכה שעד שנת 2035 יימכרו בעולם יותר מ-21 מיליון כלי-רכב אוטונומיים. ארצות הברית צפויה להוביל את המגמה

CAR
המחשת קונספט של NXP לרכב אוטונומי

עדיין קשה לקרוא לו שוק, שכן אין רכב אוטונומי, אבל הצפייה להתפתחות שוק הרכב האוטונומי מגיעה בשבועות האחרונים לשלבי רתיחה. כמעט אין יצרנית רכב שלא הצהירה על כניסה לתחום או בדיקת התחום. החל מיצרניות מסורתיות כפולקסווגן, טויוטה, אאודי ופיאט, וכלה ביצרנית חדשנית כמו טסלה. כולן הכריזו על כוונתן לייצר דגמי רכב אוטונומי סדרתיים בקרוב, חלקן מתכננות להשלים את המשימה עוד לפני 2020.

גם יצרניות השבבים הגדולות דוהרות אל התחום ומגבשות פלטפורמות שבבים עבור רכב אוטונומי עתידי. רק לאחרונה סיפר ל-Techtime מנהל תחום הרכב בחברת סינופסיס שכל 40 הלקוחות הגדולים של החברה מפתחות שבבים עבור רכב אוטונומי, או מתכננות לתחיל בפיתוח שלהם בקרוב. לאור זאת, אין זה מפתיע שחברת המחקר IHS החליטה לעדכן את התחזית שלה על עתיד שוק הרכב האוטונומי, והעריכה לאחרונה שהיקף המכירות של רכב אוטונומי יגיעו לכדי 21 מיליון יחידות (מכוניות) עד לשנת 2035.

להערכת החברה, בשנת 2025 יימכרו בעולם כ-600,000 כלי-רכב אוטונומיים. בעשור שלאחר מכן המכירות יצמחו בקצב שנתי של כ-43%, בכל השנים שבין 2015 ו-2035.

האמריקנים מזדרזים לאמץ את הרכב האוטונומי

על-פי הדו"ח, השוק האמריקאי צפוי להוביל את מגמת האימוץ של רכב אוטונומי. יפן צפויה להיכנס לתחום בקצב גובר כחלק מההכנות לאולימפיאדת טוקיו שתתקיים בשנת 2020. אולם השוק הגדול ביותר למכוניות אוטונומיות צפוי להתפתח בסין. מכון המחקר צופה כי עד לשנת 2035 יימכרו בסין 5.7 מכוניות המצוידות ברמות שונות של יכולת אוטונומית – יותר מבכל שוק אחר בעולם.

אירופה צפויה לשמור על ההובלה שלה בתחום הטכנולוגי, לפחות בתחום רכבי הפרימיום. חוקרי ה-IHS צופים מכירות של 3 מיליון רכבים במערב אירופה, ועוד 1.2 מיליון רכבים במזרחה של היבשת עד שנת 2035. ביפן ובדרום קוריאה צופים המומחים לנתון זהה: 1.2 מיליון כלי-רכב עד לשנת 2035.

תחזית שוק מערכות המכ"ם לכלי רכב
תחזית שוק מערכות המכ"ם לכלי רכב

בעיות לא פתורות: בטיחות ורגולציה

את התפתחותו המהירה של תחום הרכב האוטונומי מעכבות לעת עתה כמה סוגיות מורכבות אשר דורשות עדיין פתרון. ניתן לחלק סוגיות אלה לשני תחומים מרכזיים – בטיחות ורגולציה. עם זאת, המומחים משוכנעים כי התעשייה והמדינות יצליחו להתגבר על סוגיות אלה, ולו רק בשל העובדה כי לא ניתן לעצור את התפתחות הטכנולוגיה. למעשה, מספר מדינות מרכזיות ובראשון ארצות הברית וגרמניה כבר פועלות להסדרת הסוגיות האתיות, החוקיות והבטיחותיות הקשורות בתחום, בעוד שעוד ועוד חברות טכנולוגיה מפתחות מערכות אבטחה לרכב אוטונומי.

"ציי הרכב האוטונומי של העתיד יספקו שירותי ניידות לכל. עבור יצרני הרכב, מדובר בהזדמנות מלהיבה וייחודית להתחדשות", אמר ראש תחום הרכב בחברת המחקר IHS. "התחרות הגוברת בין חברות ההייטק בתחום הנהיגה האוטונומית צפוי לדחוף את תעשיית הרכב קדימה. יצרניות רכב שלא יסתגלו לשינויים האלה יישארו מאחור".

אפל תכניס לאייפון 7 מודם של אינטל המבוסס על סיוה

אפל מתכננת לפצל את שרשרת האספקה של מודמי ה-LTE לטלפון החדש שלה: מחציתם יהיו של קואלקום, ומחציתם יהיו המודמים של אינטל, שפותחו בשיתוף פעולה עם סיוה הישראלית

IPHONE

שיתוף הפעולה הממושך בין חברת אינטל לבין חברת CEVA מהרצליה בפיתוח מודם למכשירי סמארטפון מהדור הרביעי עשוי להתחיל לתת פירות כבר השנה. סוכנות רויטרס פירסמה בסוף השבוע את הידיעה הרוחשת מתחת לפני השטח בתעשייה כבר זמן רב: חברת אפל תשתמש במודמים של אינטל בחלק גדול ממכשירי אייפון 7 החדשים (iPhone7). על-פי הידיעה, הטלפונים שיימכרו על-ידי AT&T ומספר ספקיות נוספות בעולם יצויידו במודמים של אינטל, ואילו הטלפונים שיימכרו על-ידי Verizon ועל-ידי הספקיות בשוק הסיני, יצויידו במודמים של קואלקום.

עבור חברת CEVA הישראלית זו ידיעה משמחת במיוחד. המודם של אינטל עבור רשתות LTE מבוסס על מעבד Baseband של חברת CEVA (ככל הנראה גרסה של CEVA-XC320), המעניק למכשירים סלולריים יכולת להוריד מידע בקצב של עד 300Mbps. הוא מעניק למודם יכולת קישוריות אל שישה תקני תקשורת נפרדים, בהם: LTE-FDD, LTE-TDD, EDGE, HSPA+ ו-TD-SCDMA הסיני.

לפני שבוע קיימה חברת Benchmark כנס משקיעים על חברות השבבים שהיא מספקת להן כיסוי אנליסטי. הדו"ח של בנצ'מרק מממצאי הכנס הגיע לידי Techtime, ולמרות שהכנס נערך לפני הפרסום בבלומברג, בנצ'מרק מתייחסת אל החלטת אפל כמעט כאל עובדה מוגמרת: "הסיכוי הגדול ביותר של סיוה (The biggest wild card for CEVA) ברבעון האחרון של 2016 ובשנת 2017", היא כותבת בדו"ח, הוא האפשרות שאפל תשתמש במודמים של אינטל בחלק ממכשירי אייפון 7. יש מספר אינדיקטורים המרמזים שאפל תפצל הפעם את אספקת המודמים בין אינטל וקואלקום (סיוה לא היתה במודמים של מכשירי אייפון 6 ואייפון 6S)".

מודם XMM-7260 של אינטל, שנבחר כנראה על-ידי אפל
מודם XMM-7260 של אינטל, שנבחר כנראה על-ידי אפל

המסתורין של אינטל מקבל הסבר

"לאחרונה סגרה אינטל את חטיבת התקשורת האלחוטית למכשירי טלפון, מלבד את הקבוצה שעסקה בפיתוח המודם הזעיר לסמארטפונים", כותבת בנצ'מרק. "אנחנו מאמינים שהסיבה היחידה שאינטל שמרה על הקבוצה הזו היא שתוכל לספק את המודמים לאפל. גם הנהלת קואלקום התייחסה לאחרונה להתפתחות הזו והזכירה את האפשרות שלקוח גדול המייצרת טלפונים ישתמש במודמים אלטרנטיביים שאינם מתוצרת קואלקום בחלק מהדגמים של מוצר הדגל שלו. אם אינטל תזכה במחצית מהטלפונים של אפל, הרווח הצפוי למנייה של סיוה בשנת 2017 צפוי להיות גדול מ-25 סנט".

מעניין לציין שבנצ'מרק סבורה שאינטל תקבל כמחצית מהטלפונים של אפל, זה הרבה יותר מההערכות של סוכנות בלומברג, שהעריכה ש-AT&T תמכור כ-23 מיליון טלפונים ב-2017. בשנת 2015 מכרה אפל 231 מיליון מכשירים, מכאן לפי הערכת בנצ'מרק כ-115 מיליון מכשירים יכילו מודם המבוסס על מעבד ה-DSP של חברת CEVA.

בתחילת המסחר היום בנסד"ק עלתה מניית CEVA בכ-2.65%, והחברה נסחרת כעת לפי שווי שוק של כ-585 מיליון דולר.

קסדת הטיס החכמה יורדת אל הקרקע: אלביט פיתחה גרסה למפקדי טנקים

קסדת IronVision פותחה על בסיס קסדות הטיס של אלביט, ומאפשרת למפקד הטנק להביט מסביבו דרך דפנות הכלי, כדי לנהל לחימה עם מדפים סגורים

ELBIT

מעמדה של חברת אלביט מערכות (Elbit) בשוק קסדות הטיס החכמות כל-כל חזק, שהיא נבחרה להיות החברה שתספק את קסדת הטייס למטוסי אף-35 החדשים שייכנסו בקרוב לשירות בארה"ב, בישראל ובמדינות נוספות בעולם. הקסדה החכמה מאפשרת לטיס לקבל את כל המידע החיוני ישירות אליו באמצעות תצוגה עלית, לכוון מערכות נשק אל המקום אליו הוא מביט, והיכולת שקיבלה את הכותרות הגדולות ביותר בעולם היא האפשרות להביט דרך המטוס כדי לצפות ישירות בכל אובייקט מסביבו.

IRONVISION-ELBITהיום (יום ד') אלביט חשפה רעיון חדש לשימוש בקסדה החכמה: היא הורידה אותה מהמטוס וייצרה גרסה מיוחדת למפקדי כלי-רכב משוריינים וטנקים, המאפשרת למשתמש לצפות בשדה הקרב שסביבו דרך גוף הרק"ם.

זאת, כדי לא להוציא את פלג גופו העילון מהכלי הממוגן ולהיחשף לאש אויב. למעשה, קסדת IronVision המפתיעה נועדה לאפשר לחימה במדפים סגורים, ומבוססת על ניסיון מבצעי רב שנים בתחום הקסדות לטייסים.

מנהל היחידה העיסקית של פתרונות רק"ם באלביט יבשה, ערן גולן, סיפר שהקסדה מתממשקת אל מצמלות יום וליליה המצויות מסביב לכלי הרכב הממוגן. המידע מהמצלמות מגיע למחשב אשר מייצר את תמונת הסביבה עבור המשתמש בהתאם למידע המגיע ממערכת העקיבה המצויה בקסדה, אשר יודעת להגדיר בכל רגע לאיזה כיוון המשתמש מביט. פירוש הדבר שמרחב השימוש בה רחב בהרבה מאשר לצורך ראייה מוגנת.

מראה הסביבה מבעד לקירות הפלטפורמה המשוריינת
מראה הסביבה מבעד לקירות הפלטפורמה המשוריינת

כך למשל, היא מתמשקת אל מערכת הכוונות של התותחן ומערכות הנשק של הפלטפורמה. פירוש הדבר שהמשתמש יכול להפנות את מערכות בהנשק אל הכיוון שאליו הוא מביט. היא מאפשרת לבצע אימונים באמצעות סימולטור, כמו האימונים שניתנים לטייסים. חברת אלביט ממליצה להצייד גם את המפקד וגם את הנהג בקסדת IronVision.

חשיפת הקדסה לקראת תערוכת Eurosatory שתיפתח בפריז ב-13 ביוני, אינה מקרית. לאחר שנים רבות של קיפאון וירידה בתקציבי הביטחון, השוק האירופי מתחיל להתעורר, בעיקר בשל שורה של אתגרים חדשים שהפכו לדחופים בשנתיים האחרונות: ההתמודדות עם בעיית הפילטים, הטרור ביבשת, איום דעאש, המלחמה באוקריאנה ועוד. התוצאה שהיא שתקציבי הביטחון והגנת המולדת באירופה מתחילים לעלות. להערכת אלביט, ברוב מדינות אירופה התקציבים מגיעים לסף היעד של 2% מהתל"ג שהוגדר על-ידי האיחוד האירופי.

הרכיבים התעשייתיים מצילים את שוק השבבים

כאשר שוק הסמיקונדקטורס העולמי מראה סימני ירידה במכירות, שוק השבבים התעשייתיים שומר על מעמדו וצפוי לצמוח בקצב שנתי של 8.4% עד לשנת 2020

IHS-SEMICONDUCTORS

תעשיית השבבים העולמית מראה לאחרונה סימני משבר הקשורים ככל הנראה לחוסר היציבות בכלכלה העולמית ובמיוחד להאטה בצמיחה בסין. בחודש שעבר, למשל, העריכה חברת המחקר IC Insights, שהיקף המכירות הכולל של 20 חברות הסמיקונדוקטור המובילות ירד ברבעון הראשון של 2016 ב-6% לעומת הרבעון הראשון של 2015. השוק העולמי כולו, ירד ברבעון הראשון ב-7%. חברת המחקר IHS מאמינה שהשוק ירד ב-2015 ב-4% ולא ב-7%, אולם יחד עם זאת היא גילתה פינה אופטימית: שוק השבבים התעשייתיים.

להערכת IHS, מכירות השבבים לתעשייה שמרו על יציבות ב-2015 ואף רשמו עלייה זניחה של 1%. בהתחשב במצבו העגום עוד יותר של שוק השבבים העולמי שרשם ירידה של 4% ב-2015, הרי שמדובר בנתון מעודד.

מנגד, ראוי לציין ששוק השבבים התעשייתיים שהסתכם בכ-41.9 מיליארד דולר ב-2015, מציג סוג של קיפאון לאחר רצף של שנות צמיחה, כאשר 2015 לבדה נרשמה עלייה של 11.5%, ובשנת 2013 נרשמה עלייה של 9.8%. "הדריכה במקום מאכזבת, בעיקר לאחר שנים של צמיחה משמעותית, אבל התחזיות לעתיד הן ורודות", אמר מרכז המחקר ב-IHS, רובי גלוסו. "השוק התעשייתי הוכיח עמידות מרשימה בשנה לא קלה כ-2015, וכל הסימנים מעידים שהעתיד צפוי להיות חיובי יותר".

ביקושים חזקים בשוק האמריקני חיפו על הירידה בביקושים בסין

שוק השבבים לתעשייה נפגע באופן משמעותי מההצטננות בצמיחה הכלכלית בסין, הירידה העולמית בביקוש למוצרים תעשייתיים ומירידת מחירי הנפט. היו אלה הביקושים לשבבים תעשייתיים בארצות הברית שהיטו את הכף לטובת הצמיחה ושמרו על מומנטום חיובי. ביקושים ערים במיוחד נרשמו למוצרים המיועדים לתעופה המסחרית, תאורת LED, ציוד מעקב דיגיטלי, בקרת אקלים, מכשירי מדידה חכמים, ציוד בדיקה אלחוטי ואלקטרוניקה רפואית.

חברת IHS צופה כי ההאטה בצמיחה בשוק השבבים לתעשייה צפויה להסתיים בקרוב. התנופה בתחום האלקטרוניקה התעשייתית צפויה להמשיך ואף להתחזק, ולהפוך לקטר שיוביל את התחום עד לשנת 2020. למעשה, שוק השבבים לתעשייה צפוי לצמוח בשיעור שנתי משוקלל של 8.4% במהלך השנים 2015-2020.

למעשה, נתוני הצמיחה האנמיים בשנת 2015 מכסים על שנה רבת תהפוכות בתעשייה: שנת 2015 התאפיינה במספר שיא של רכישות ומיזוגים בין חברות בתחום. אומנם, Texas Instruments הצליחה לשמור על מעמדה כיצרנית השבבים הגדולה ביותר לתעשייה, אך היה זה יוצא מהכלל שהעיד על הכלל. כך למשל זינקה יצרנית השבבים ההולנדית NXP ממקום 16 בטבלת היצרניות למקום 7 בעקבות המיזוג המדובר שלה עם Freescale.

"כל הלקוחות הגדולים שלנו נכנסים לתעשיית הרכב"

ג'פרי האטון, מנהל הפיתוח העיסקי של חברת סינפוסיס לתחום הרכב, מאמין שזה הדבר הגדול הבא בתעשיית האלקטרוניקה. "לא במקרה מתחילים אנשי אלקטרוניקה להיכנס להנהלות של חברות הרכב"

ג'פרי יוטון. יצרניות הרכב לא יהיו מוכוונות רק מכניקה
ג'פרי האטון. יצרניות הרכב לא יהיו מוכוונות רק מכניקה

בשבוע שעבר נפגש Techtime עם מנהל הפיתוח העיסקי של חברת סינפוסיס (Synopsys) לתחום הרכב, ג'פרי האטון, שהגיע לארץ כדי להשתתף בכנס SNUG Israel 2016. זו היתה הזדמנות מצויינת לשמוע כיצד נראית מהפיכת הרכב האוטונומי מאחורי לוח המחוונים של חברת EDA. מסתבר שהיא נראית כמו הדבר הגדול הבא.

"אחת מהסיבות שמהפיכת הרכב החכם והאוטונומי היא כל-כך גדולה, נעוצה בעובדה שכל הטכנולוגיות המעורבות בה הן הטכנולוגיות המתקדמות ביותר", הוא פתח. "היום למשל, אנחנו עובדים על רכיבים מבוססי FinFET בגודל של 7 ננומטר. אנחנו מסייעים לחברות לבצע סימולציה של כל מה שמתרחש בתוך הרכיבים, מתוך כוונה להגיע למצב שבו ייצא מהפאב ווייפר למערכות ממונעות הכולל יותר מטריליון טרנזיסטורים".

במה שונה הסיוע של חברת EDA לתעשיית הרכב מאשר לתעשיות אחרות?

"בתחום הרכב הקיימות דרישות מיוחדות של תיעוד תהליך הפיתוח והייצור, מעקב אחר תקלות וטיפול מסודר בתקלות שהתגלו בשבב. חלק גדול מהשבבים בתעשיית הרכב יהיו אחראים ליישומים קריטיים. אנחנו צריכים לסייע לחברות לבדוק את התנהגות השבב במקרה של תקלות עד לרמת הטרנזיסטור הבודד.

"כשיש לך מיליוני שערים לוגיים – יש לך מיליוני תקלות אפשריות במערכת. רק במערכת ADAS טיפוסית, יש כיום כבר כ-100 מיליון שערים. הטיפול בתקלות (Faulting) הוא אחד מההבדלים הבולטים ביותר בין בניית שבב עבור טלפון לבין בניית שבב עבור מכונית".

מה היקף הכניסה של התעשייה לתחום הזה?

"מתוך 40 הלקוחות הגדולים ביותר שלנו, הייתי אומר שכמעט כולם מפתחים כיום פתרונות לכלי-רכב אוטונומיים או מתכננים לעשות זאת בקרוב. המגמה הזו מורגשת גם בכיוון ההפוך: תעשיית הרכב היא בעיקרה תעשיית מכונות מוכוונת מכניקה, אבל כיום אנחנו רואים שאנשי אלקטרוניקה נכנסים לדרגי ההנהלה אצל יצרניות רכב וקבלני הייצור המרכזיים שלהן (Tier1). הסיבה לכך היא שהרבה אנשים בתעשיית הרכב הבינו שהאלקטרוניקה תהיה במקרים רבים הגורם המבדל המרכזי בין מכוניות שונות, ולא המכניקה".

איזה מוצרים מיוחדים אתם מספקים לתעשיית הרכב האוטונומי?

"בנינו ספריית IP של תכנונים עבור תעשיית הרכב שאנחנו מתחייבים שהם עומדים בתקן הבטיחות הממונע ISO26262. כך למשל פיתחנו גרסא של המעבד שלנו, ARC EM, המיועדת ליישומי רכב חכם. היא כוללת פונקציות חומרה מיוחדות לבטיחות ואבטחה (Safety Enhancement Package) ועומדת בתקני ISO26262.

"ביצענו את כל תהליך הפיתוח שלנו בהתאם לדרישות המיוחדות של תעשיית הרכב, עם כל בדיקות האיכות ויכולות המעקב. אנחנו מספקים ללקוחות את המעבד (במתכונת של קניין רוחני) ביחד עם כל התיעוד הדרוש. למעשה הם מקבלים חבילת ISO Ready מלאה".

איך אתה מתרשם מהנוכחות של ישראל בתחום הרכב?

"אנחנו מקבלים הרבה שאלות מישראל בקשר לשוק הרכב. להרבה מאוד מהלקוחות שלנו יש מרכזי פיתוח בישראל. יש גם הרבה מאוד חברות מקומיות. הייתי אומר שישראל נעה במהירות לתחום האוטומוטיב".

כנס SNUG השנתי של סינופסיס ישראל

מימין לשמאל: מתי ויסמן; דב מורן, אנטון דומיק ואהוד לוונשטיין, מנהל מרכז המכירות של סינופסיס בישראל
מימין לשמאל: מתי ויסמן; דב מורן, אנטון דומיק ואהוד לוונשטיין, מנהל מרכז המכירות של סינופסיס בישראל

ג'פרי יוטון הגיע לישראל כדי להשתתף בארוע SNUG Israel שהתקיים לפני שבוע בהרצליה פיתוח. הארוע הוא חלק מסדרה של 13 כנסי משתמשים שסינופסיס מארחת בכל שנה ברחבי העולם. כנס 2016 SNUG Israel משך אליו למעלה מ-500 משתתפים וכלל 7 מסלולים: וריפיקציה, תכנון אבות טיפוס, אימפלמנטציה, RTL & Front end, custom design, רכב ו-IP (קניין אינטלקטואלי).

בארוע השתתף גם סגן נשיא ומנכ"ל ה-Design Group בסינופסיס העולמית, ד"ר אנטון דומיק, שנשא את הנאום המרכזי בכנס. לדבריו, "גילויים מדעיים רבים מישראל השפיעו על העולם בעשורים האחרונים. כיום, בשחר עידן ה-IoT, חברות ישראליות וחברות רב לאומיות שמנוהלות מישראל ממשיכות למלא תפקיד מוביל בכל רמות האינטרנט של הדברים – מחשוב ענן, טכנולוגיות edge וחפצים חכמים – כמו גם ביישומים אלקטרוניים חדשניים רבים. סינופסיס מחויבת לשיתוף הפעולה קהילות הפיתוח והתכנון בישראל. נספק להם את הפתרונות המתקדמים ביותר בתחומי הכלים לאוטומציה של התכנון, קניין אינטלקטואלי לסמיקונדקטורים ופתרונות אבטחה ואיכות תוכנה".

מתי ויסמן, המנהל הטכני (Director of Applications Consulting) של סינופסיס ישראל, סיכם את הכנס: "כנס SNUG Israel 2016 טיפל באתגרי תכנון השבבים בעידן טכנולוגיות ה-7/10/16 ננומטר. מסלול ה-automotive סימן את התנופה המשמעותית לה זוכים יישומי רכב בתוך קהילת התכנון. כמו כן, SNUG Israel 2016 דן ב-Designer Tool Kit כחלק ממסלול ה-RTL & Front end, מסלול שכלל גם תחרות בנושא פתרונות מוצר ה-Spyglass של סינופסיס. התחרות אפשרה למשתתפים להדגים את יכולתם לטפל בנושאים המורכבים שיש לספק להם מענה בכדי לשפר את תכנוני השבבים של ימינו".

הראל גבעון מונה למנהל העסקים הראשי של רדקום

גבעון ינהל את קבוצת העסקים החדשה, שתהיה אחראית על המכירות, השיווק והפיתוח העיסקי של החברה. רדקום צופה חזרה לצמיחה ועלייה במכירות לכ-19 מיליון דולר ב-2016

הראל גבעון
הראל גבעון

חברת רדקום (Radcom) הודיעה היום על מינויו של הראל גבעון למנהל עסקים ראשי. זהו תפקיד חדש בחברה. הראל יוביל את קבוצת העסקים שהוקמה לאחרונה בחברה, שתהיה אחראית על פעילויות המכירות, השיווק והפיתוח העסקי, עם דגש על הוצאה אל הפועל של תכנית הצמיחה האסטרטגית של החברה.

"ניסיונו העשיר של הראל במכירות ובפיתוח עסקי, יחד עם יכולותיו המוכחות והרב שנתיות בסגירת עסקות עם מפעילי טלקום בדרג Top-tier, הינם חיזוק משמעותי לצוות ההנהלה", אמר ירון רבקאי, מנכ"ל רדקום שנכנס לתפקיד בינואר השנה. "עם יכולות הניהול והמנהיגות שלו, אני סמוך ובטוח שנוכל לשדרג את עסקיה של רדקום לרמות חדשות".

לגבעון ניסיון של כ-10 שנים במכירות ובניהול לקוחות גלובלי. לפני הצטרפותו לרדקום, שימש הראל גבעון כמנהל המכירות וכסגן נשיא אזורי ללקוחות עסקיים בחטיבת EMEA באמדוקס, והיה אחראי על פיתוח ויישום אסטרטגיית המכירות. לפני כן שימש כסגן נשיא וכמנהל לקוחות עסקיים ב- Vodafone Central, ובמספר תפקידי ניהול באמדוקס.

"אני מאמין שזוהי חברה חדשנית במלוא מובן המילה", אמר. "אנחנו ממוצבים בעמדה אידיאלית למנף את הצורך של מפעילי תקשורת מובילים בפתרון מהיר ומבוסס תוכנה  להבטחת שירות, המותאם היטב למעבר העתידי לסביבות NFV".

חברת רדקום מספקת פתרונות לאבטחת שירות וניהול חוויית לקוח עבור ספקי תקשורת ומתמקדתבפתרונות לדור הבא של רשתות סלולריות וקוויות, דוגמת LTE, LTE-A, VoLTE, IMS, VoIP, UMTS/GSM ותקשורת אלחוטית בפס רחב.

לפני כשבוע וחצי החברה גייסה 23 מיליון דולר בהנפקת זכויות, שנערכה בהשתתפות בעל המניות הגדול ביותר ויו"ר החברה לשעבר זוהר זיסאפל, אשר רכש מניות בהיקף של 5.6 מיליון דולר.

החברה נמצאת בנקודה מעניינת: בינואר השנה פעיל תקשורת גדול מצפון אמריקה (רבים מעריכים שמדובר ב-AT&T) החליט להטמיע את פתרון MaveriQ של החברה בהיקף כולל של 18 מיליון דולר. מדובר באחת מהעיסקאות החשובות של החברה בכל תולדותיה.

במקביל, היא מתמודדת עם ירידה במכירות: בשנת 2015 הסתכמו מכירותיה בכ-18.7 מיליון דולר, בהשוואה לכ-23.6 מיליון דולר בשנת 2014. אלא שהשנה התמונה השתנתה: הירידה נבלמה והמכירות ברבעון הראשון הסתכמו בכ-6.5 מיליון דולר בהשוואה לכ-6.3 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. עם פרסום הדו"חות החברה פירסמה תחזית אופטימית למכירות בהיקף של 28-29.5 מיליון דולר. הדבר עדיין לא מתבטא המחיר מניית החברה בנסד"ק, אשר נסחרת במחיר של כמעט 12 דולרים, המעניק לה שווי שוק של כ-128 מיליון דולר.

איל וולדמן קיבל מהטכניון תואר דוקטור של כבוד

הטכניון העניק למר וולדמן את התואר כהוקרה על מימוש חזונו לבניית מלאנוקס כחברת טכנולוגיה מובילה עולמית, ועל מסירותו לחינוך הנוער למדע

מימין לשמאל: וולדמן, פרופ' משה סידי משנה בכיר לנשיא הטכניון ופרופ' פרץ לביא נשיא הטכניון. צילום: עומר טל
מימין לשמאל: וולדמן, פרופ' משה סידי משנה בכיר לנשיא הטכניון ופרופ' פרץ לביא נשיא הטכניון. צילום: עומר טל

איל וולדמן, מייסד, נשיא ומנכ"ל חברת מלאנוקס (Mellanox), קיבל תואר "דוקטור של כבוד" מהטכניון, במהלך הכנס השנתי של המוסד להענקת תארי "דוקטור של כבוד". ביחד עם מר וולדמן, התואר היוקרתי הוענק למובילי דעה עולמיים נוספים, כולל ד"ר דיוויד סקורטון ופרופ' אדווין תומס מארה"ב, פרופ' ז'אק לוינר מצרפת, ודב מורן מישראל.

"הטכניון ממשיך להוביל שינוי בעולם באמצעות חינוך ומנהיגות", אמר וולדמן. התואר הוענק למר וולדמן על חזונו ונחישותו בהקמת מלאנוקס, חברה שמאז הקמתה בשנת 1999 תורמת באופן עקבי לחדשנות ויצירתיות בישראל, בארה"ב וברחבי העולם, תוך תמיכה מתמדת בתוכניות חינוכיות במדעים ובהנדסה לנוער.

הטכניון מדורג בין האוניברסיטאות המובילות בעולם למדע וטכנולוגיה. הטכניון הוא המוסד הראשון בישראל אשר מספק תואר אקדמי מלא בארה"ב בשיתוף עם אוניברסיטת קורנל בניו-יורק. בנוסף, הטכניון עובד בשיתוף עם אוניבסיטת שנטאו בסין להקמת מוסד אקדמי-טכנולוגי משותף.

בקבלת התואר, איל וולדמן מצטרף לרשימה מכובדת של מקבלי התואר הכוללת את אלברט איינשטיין, מייקל בלומברג, גיל שוויד, זובין מהטה ורבים נוספים.