CellMining מכרה פתרון SON ל-MegaFon הרוסית

פורסם בתאריך דצמבר 20, 2016דצמבר 20, 2016 ע"י Techtime

חברת הסטארטפ-אפ מקיסריה פיתחה מערכת המאפשרת להתאים את תפקוד הרשת למאפייני השימוש הרגעיים, ואפילו לחסוך בהוצאות על-ידי שליטה בעוצמת השידור של כל מרכיב בנפרד

חברת סלמיינינג (CellMining) מקיסריה זכתה בפרוייקט של חברת התקשורת הרוסית MegaFon לשיפור השירות של הרשת הסלולרית שלה באזור מוסקווה.

החברה הרוסית הזמינה את מערכת Behavior-Based SON של סלמיינינג, המבוססת על טכנולוגיית Self-Organizing Networks ומאפשרת לבצע שיפור בשמן אמת של תפקוד הרשת.

כל שיחה נבדקת

המוצר של סלמיינינג אוסף מידע על המאפיינים של כל מנוי ובודקת את איכות השירות בכל שיחה שהוא מבצע ואת איכות התפקוד של הרשת האלחוטית (איכות שידור וקליטה, ניתוקים וכדומה) בכל שיחה שהוא מבצע. בהתאם לכך היא מאפשרת לבצע קוניפוגרציה וטיוב אוטומטיים של הרשת הסולרית על-מנת להתאים את התיפקוד שלה לצרכים המשתנים, ועל-ידי כך להבטיח חוויית משתמש טובה יותר.

חברת MegaFon היא מפעילת הטלקומוניקציה הפדרלית של רוסיה, המהווה חלק מרכזי בשוק הטלקומוניקציה ברוסיה ובעולם. החברה וחברות הבת שלה פועלות בכל האזורים ברוסיה, ברפובליקה של אבחזיה, באוסטיה הדרומית ובטג'יקיסטן. נכון לסוף שנת 2015, לחברה למעלה מ-76.8 מיליון מנויים.

מנכ"ל CellMining, גיורא סניפר, אמר שחברת MegaFon משרתת מיליוני מנויים במגוון רשתות מדור 2G, 3G ו- 4G במוסקבה. "הפתרון שאנחנו מספקים לה ניתן לפריסה בגמישות רבה על מנת לספק חוויית משתמש מצוינת. כמו כן, אנו מספקים ל-MegaFon יכולת ייחודית לזהות שיחות באיכות נמוכה בדור 2G ו-3G וגם בשירות VoLTE שהיא משיקה כיום".

כיבוי סלקטיבי של משדרים

מנהל מגאפון מוסקווה, אלכסי סמנוב, אמר שהטכנולוגיה של סלמיינינג תאפשר להגיב מיידית לתנודות בלתי צפויות ברשת, ולספק תמיד ללקוחותינו את שירותי הקול והנתונים הטובים ביותר. חברת CellMining מסרה שהיא זכתה בפרוייקט לאחר תהליך ממושך שבמהלכו נוסו ברשת של המפעיל מוצרים של מספר ספקי SON מובילים, כולל ספקי תשתית.

אחד מהשיקולים שסייע לה בזכייה היה העובדה שהיא מספקת מודולים חוסכי אנרגיה למנויים: הם מפחיתים את עלויות התפעול באמצעות כיבוי סלקטיבי של משדרים כאשר רמות התעבורה נמוכות, מבלי לפגוע בחוויית המשתמש של המנוי.

חברת CellMining הוקמה בשנת 2013 ופיתחה את טכנולוגיית Analytics Subscriber Network. זוהי תוכנת ניתוח של התנהגות הרשת הסלולרית אשר מנטרת נתוני חוויית מנויים, מזהה תבניות שימוש ומשחזרת תזרימי שיחות ותקשורת שלמים עבור קבוצות לקוחות יחידניים ועסקיים. החברה היתה מהראשונות ששילבה את מערכות ה-SON עם מערכות ניהול חוויית הלקוח (Customer Experience Management).

צוות הניהול והפיתוח של החברה מגיע עם נסיון רב מתעשיית התקשורת הישראלית: המנכ"ל (ומייסד משותף) גיורא סניפר מביא נסיון של יותר מ-20 שנה בתחומי המכירות, ומילא תפקידים בכירים בחברת רדקום. היו"ר (ומייסד משותף) עומר גבע ייסד וניהל את eGlue שנמכרה לנייס מערכות ב-2010 ואז שימש כמנהל פתרונות זמן-אמת בנייס. החוקר הראשי של החברה חוזה קוהנסה הגיע מחברת סלקום והטכנולוגי הראשי שמואל מורד בעל ניסיון שנצבר בחברות מוטורולה ובחברת סלקום.

פולקסווגן מחפשת חברות סטארט-אפ בישראל

פורסם בתאריך דצמבר 19, 2016דצמבר 19, 2016 ע"י Techtime

חברת התחבורה העירונית החדשה של פולקסווגן, Moia, מחפשת צייד סטארט-אפים. דרישות התפקיד: היכרות עמוקה עם ההייטק בישראל, בסינגפור ובסאן פרנסיסקו

חברת Moia, שהיא המותג הטרי ביותר של ענקית הרכב פולקסווגן, תשקיע מאות מיליוני דולרים בחברות סטארט-אפ בתחום הניידות. החברה, שאך הוקמה בשבוע שעבר, כבר מחפשת צייד סטארט-אפים שינוע על קו תל-אביב, סינגפור, וסאן פרנסיסקו.

בשבוע שבעבר דיווח Techtime על הקמתה של Moia, חברת התחבורה העירונית החכמה של פולקסוואגן, אשר מצטרפת לשורת המותגים המוכרים של פולקסווגן, כמו יצרניות הרכב Skoda, Porsche ו-Audi. החברה החדשה מתמקדת בתחום רחב ומעורפל מעט: פיתוח וניהול פתרונות תחבורה עירוניים חדשניים.

עם השקתו של המותג החדש, התווה מנהלה הטרי של החברה אולה הרמס את חזונו לעתיד התחבורה בערים הגדולות, הרואה בשיתופיות מודל נכון לערי הענק של העתיד, וחוזה את שקיעת הבעלות הפרטית של כלי רכב בעיר. כעת, שבוע לאחר ההשקה המתוקשרת, מתחילים להתבהר המהלכים שאותם החברה מתכננת.

המכונית כפלטפורמה פתוחה

בטקס ההשקה של Moia, אמר הרמס כי החברה תפעל כסטארט-אפ\ המגובה במשאבים של תאגיד. היום גילה אתר תעשיית ההייטק הגרמני המוביל Gründerszene כי פולקסוואגן Moia צפויה להשקיע מאות מיליונים בחברות וטכנולוגיות חדשניות בתחום התחבורה. למעשה, החברה החדשה תבנה כפלטפורמה פתוחה אליה יצורפו טכנולוגיות, פתרונות ויישומים חדשים כל העת. כאשר כלי הרכב שיתוכננו על-ידי Moia, ייוצרו על-ידי אחיותיה של החברה בפולקסווגן.

בשטח, כבר מתרגמות ההכרזות לכדי הצעות עבודה קונקרטיות. בין היתר מחפשת החברה החדשה צייד סטרטאפים אשר יאתר עבור Moia חברות הזנק וטכנולוגיות מעניינות להשקעה. דרישת הסף לתפקיד – היכרות מעמיקה עם זירת ההייטק בישראל, עמק הסיליקון וסינגפור משרטטת את מפת מוקדי ההתרחשות החמים בתחום הניידות החכמה.

אורפק רוכשת את Microsffer הברזילאית ב-9 מיליון דולר

פורסם בתאריך דצמבר 19, 2016פברואר 7, 2017 ע"י Techtime

חברת אורפק מערכות (Orpak) מבני-ברק רוכשת את חברת Microsffer הברזילאית בסכום כולל של כ-9 מיליון דולר. העיסקה ממומנת באמצעות שתי הלוואות בנקאיות. חברת אורפק היא החברה הגלובלית הראשונה בתחום הפתרונות לתחנות דלק שנכנסת לשוק הברזילאי וביחד עם Microsffer היא מתכננת לקדם את הפתרונות המצליחים שלה, בינהם: פתרונות תשלום מבוססי RFID, מערכת ניהול, מבוססת אנלטיקה לזיהוי אובדני דלק, פתרונות בענן ועוד.

חברת Microsffer מנוהלת ממשרדיה הראשיים בסאו-פאולו. היא מעסיקה כ-100 עובדים ונחשבת לחברה מובילה בברזיל בתחום פתרונות הניהול לתחנות דלק. מנכ"ל החברה, מרקוס דל בום, ימשיך לנהל את Microsffer, אשר תהפוך לחברה בת של אורפק. "אנו שמחים להיות חלק מאורפק ומוצאים סינרגיה רבה בפעילות של שתי החברות", אמר דל בום. "אורפק מביאה לברזיל מותג מצליח, בעל שם עולמי, איתנות ועוצמה בינלאומית". מנכ"ל אורפק מערכות, שי בקפן, אמר: "רכישת Microsffer מהווה חלק אינהרנטי ממגמת הגידול ומן ההשקעות שלנו בדרום אמריקה ועומדת בקנה אחד עם התוכנית האסטרטגית שלנו להעצים ולהגדיל את פתרונות התוכנה שלנו".

חברת אורפק שהוקמה בשנת 1983 מתמחה במתן פתרונות תידלוק לחברות דלק ולציי רכב. הפתרונות שלה כוללים חומרה ותוכנה וכוללים מערכות דלקן חכמות, מערכות ניהול תחנות דלק כולל השליטה על כל התשתיות, מערכות תקשורת לניהול תשתיות התידלוק, מערכות התשלומים ואיפלו ניהול חנויות הנוחות בתחנות דלק. כיום המוצרים שלה מותקנים ביותר מ-35,000 תחנות דלק וב-7 מיליון כלי-רכב ב-60 מדינות.

בארץ, אורפק היא ספקית הבית של סונול ודלק. בפברואר השנה הצטרפה גם פז כלקוחה והתחייבה לרכוש מאורפק ציוד לכ-250 תחנות דלק לכל הפחות. כיום אורפק מעסיקה כ-800 עובדים בעולם, מהם כ-200 בישראל. כיום אורפק מפעילה 12 חברות בנות בעולם. בשנת 2016 היא ביצעה מספר מהלכים להרחבת נוכחותה בשוק הגלובלי. בתחילת חודש נובמבר היא הקימה במוסקווה את החברה הבת RSC Orpak. בשוק הרוסי, החברה תתמקד בעיקר בשיווק והתקנת מערכות ForeFuel, המאפשרות זיהוי כלי-רכב מתדלקים באמצעות טכנולוגיית RFID, ובמערכות זיהוי כלי-רכב מתדלקים, ובמערכות ForeSite לתפעול אוטומטי של תחנות דלק.

בחודש יוני השנה היא הקימה חברה בת בגרמניה לאחר שרכשה את חטיבת מערכות התדלוק האוטומטיות הביתיות (Home Base Automation), כלומר תחנות הנמצאות במתקנים של חברות המפעילות ציי רכב, של חברת TABA Technology ממינכן. לעיסקה הזו יש את כל הסממנים של רכישת שוק: אורפק התחייבה להמשיך ולתמוך בלקוחות TABA, ולהמשיך לספק להם את המוצרים ואת חלקי החילוף והתמיכה. עם השלמת העיסקה הוקמה במינכן חברת Orpak Systems GmbH המפעילה את מערך התמיכה והמכירות של TABA.

בתמונה למעלה: תחנת דלק אוטומטית של אורפק לשימוש במתקנים של ציי רכב

מסקנות ועדת החלל: ישראל צריכה לפתח ולבנות לוויין תקשורת חדש בכל ארבע שנים

פורסם בתאריך דצמבר 19, 2016דצמבר 21, 2016 ע"י Techtime

שר המדע אקוניס: "תעשיית החלל הישראלית עומדת בפני אובדן כושר הייצור והתחרות". הוועדה ממליצה על פיתוח וייצור לוויין חדש בכל ארבע שנים. מהמלצות הוועדה עולה שהמדינה צפויה להתנגד למכירת חלל תקשורת לחברה סינית

"תעשיית לווייני תקשורת היא צורך הישרדותי של מדינת ישראל", אמר היום שר המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס, עם הצגת המסקנות של ועדת החלל שהוקמה על-ידי שר המדע אופיר אקוניס מיד לאחר התפוצצות הלוויין עמוס 6 על מגדל השיגור של חברת ספייס-אקס בארצות הברית. עיקר המסקנות: תוכנית החלל האזרחית הישראלית נקלעה למשבר חמור ביותר. יש סכנה להמשך קיומו של הידע והיכולות הישראליות, קיימת סכנה לאובדן ההקצאה של ישראל למיקומי לוויינים (נקודות שמים) וקיימת פגיעה ממשית בתשתיות התקשורת ובתשתיות החירום של מדינת ישראל.

עם הצגת ההמלצות אמר השר אקוניס שיש צורך בפעולה מהירה להצלת תעשיית לווייני התקשורת בישראל."בעקבות ההתפוצצות של הלוויין עמוס 6, עומד שוק לווייני התקשורת הישראלי בפני משבר חמור. ללא פיתוח מיידי של לוויין נוסף, נמצאת תעשיית החלל הישראלית בפני אובדן כושר הייצור והתחרות שלה".

בשלב הראשון, הוועדה ממליצה לפעול מיידית ולהקצות 20 מיליון שקל שיינתנו לחברת חלל תקשורת לצורך חכירת לוויין תקשורת אשר ימלא את מקומו על עמוס 6, עד להשלמת הפיתוח והייצור של לוויין חדש. זאת מכיוון שבתוך מספר חודשים ייצא הלוויין עמוס 2 משירות, וישראל תיקלע למצב שבו יש לה רק שני לווייני תקשורת (מיושנים) בחלל, עמוס 3 ועמוס 4 (הלוויין עמוס 5 שיוצר ברוסיה אבד עקב תקלה בחלל), ונקודות שמיים נטושות.

לוויין חדש בכל ארבע שנים

לטווח הבינוני, הוועדה ממליצה על הקצאת תקציב של 70 מיליון שקל בשנה לצורך התנעה של תוכנית לאומית רב שנתית לפיתוח ובניחיה של ארבעה לווייני תקשורת בישראל. המטרה היא שישראל תגיע למצב שבאופן קבוע יש לה ארבעה לווייני תקשורת פעילים בחלל. שלושה לוויינים הממוקמים שנקודות שמיים שהוקצו לישראל על-ידי האו"ם, ולוויין נוסף, המשמש כלוויין גיבוי המצוי בנקודת שמיים רביעית. ראוי לציין שכיום יש תחרות רבה על נקודות השמיים המוגבלות המוקצות ללווייני תקשורת, ואם ישראל לא תצליח למלא את כל נקודות השמים שלה בלוויינים היא עשויה לאבד אותן. כדי לעמוד ביעד שנדרש, ומתוך הנחה שאורך החיים של לוויין תקשורת כיום הוא 15 שנים, יש צורך באופן קבוע לבנות לוויין חדש בכל ארבע שנים.

בנוסף, הוועדה ממליצה על תוספת של 30 מיליון שקל בשנה לסוכנות החלל הישראלית, כדי לתקצב פרוייקטים שיתמגוכ בתעשיית לווייני התקשורת. מבחינת סוכנות החלל הישראלית מדובר בהגדלת התקציב מכ-80 מיליון שקל בשנה לכ-200 מיליון שקל בשנה.

אלא שיש להמלצות היבטים נוספים ומענייינים. אחת מהן היא שהחברה המפעילה את לוויין התקשורת הישראלי צריכה להיות חברה ישראלית הנמצאת בבעלות ישראלית ומנוהלת מישראל. זוהי החלטה משמעותית ביותר בנוגע לעתידה של חברת חלל, הנמצאת היום במשא ומתן למכירתה לחברה סינית. השר אקוניס סרב להתייחס לשאלה האם הרגולטור הישראלי יסרב לאשר את עיסקת המגירה של חלל תקשורת, ואמר שזה נושא שמשאד הביטחון צריך לתת עליו את הדעת. מכאן שיכול מאוד להיות שמבחינה מעשית העיסקה אבודה.

לאישור הקבינט הביטחוני

השר אמר שבקרוב תוגש הצעת מחליטים לממשלה שבה היא מאשרת את מסקנות ועדת החלל. בעבר התקבלו בממשלה מספר החלטות בנוגע להגדרת תחום החלל כיעד לאומי ולתיקצובו אולם הן לא מומשו. הפעם הצעת ההחלטה תוגש לוועדת השרים לענייני ביטחון ("הקבינט המדיני ביטחוני") ולא למליאת הממשלה. היא גם תוגש במשותף על-ידי משרד המדע והמטה לביטחון לאומי (מל"ל), כדי להדגיש את המימד הביטחוני של המשבר. הדבר מגדיל את סיכויי היישום של ההמלצות. הפעם, בניגוד לפעמים הקודמות, מדובר במשבר של ממש שניתן להתגבר עליו בסכום מאוד צנוע – ולא בהשקעה בטכנולוגיות עתידעיות מתוך ציפיה שהן יביאו עמן תמורה כלכלית עתידית.

מנכ"ל משרד המדע, פרץ וזאן, שהוביל את הדיונים, אמר שההמלצות התקבלו על-ידי כל חברי הוועדה. יו"ר ועדת החלל במולמו"פ, פרופ' חיים אשד, אמר שתעשיית החלל היא בנפשנו, ויכולה למנף את המשק הישראלי כפי שעשתה תעשיית הסייבר. שוק החלל העולמי מוערך בכ-320 מיליארד דולר בשנה וההערכות כי ישראל יכולה להגיע לייצוא של כ-3 מיליארד דולר בשנה.

פעילות ועדת החלל

הוועדה קיימה 12 מפגשים אליהם זומנו נציגים מתעשיות החלל מהאקדמיה, מחברות סטארט אפ בתחום החלל, וממשרדי ממשלה ורשויות ציבוריות ונציגי ציבור. יו"ר הוועדה הוא מנכ"ל משרד המדע פרץ וזאן וחבריה: מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר; יו"ר סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע פרופ' אלוף (במיל') יצחק בן-ישראל; ראש תכנית החלל במשרד הבטחון תא"ל (במיל') אמנון הררי; יו"ר ועדת החלל במועצה הלאומית למו"פ פרופ' תא"ל (במיל') חיים אשד; מנהל סוכנות החלל של ישראל במשרד המדע אבי בלסברגר; סגן ראש הרשות לחדשנות צחי שנרך; ינון בן צור ראש חטיבת מיזמים טכנולוגיים במטה לבטחון לאומי.

ד"ר דגנית פייקובסקי מאוניברסיטת תל אביב ריכזה את עבודת הוועדה וחיברה את הדו"ח המסכם לפעולתה. מורן קוגן מנהלת רגולציה במשרד המדע הייתה מזכירת הוועדה.

בתמונה למעלה: אופיר אקוניס (מימין) ופרץ וזאן. צילום: Techtime

imec חושפת בישראל: הרפואה הדיגיטלית בפתח

פורסם בתאריך דצמבר 18, 2016דצמבר 21, 2016 ע"י Techtime

מכון imec, חשף בפני עובדי אפלייד מטיריאלס בישראל כמה מההתפתחויות המפתיעות בתחום הצומח של רכיבי סמיקונדקטורס ליישומי בריאות: החל בבדיקות DNA שגרתיות לטיפולים אישיים, וכלה במעבדת בדיקות ב-USB

אחד התחומים המרתקים ביותר כיום בעולם השבבים הוא פיתוח יישומי IoT בתחום הרפואה האישית, או מה שקרוי Internet of Healthy Things (אינטרנט של הדברים הבריאים). מכון המחקר הבלגי Imec, הנחשב לאחר ממוקדי הפיתוח החשובים בתחום תעשיית הסמיקונדקטורס, עובד כבר 15 שנה על פיתוח שבבים המתממשקים אל הגוף האנושי ומסוגלים לעקוב אחר מולקולות ותאים בגוף, ואף להשפיע עליהם למטרות טיפוליות.

סגן נשיא המחלקה לטכנולוגיות מדעי החיים ב-Imec, פטר פומנס (Peumans), הגיע לאחרונה לארץ כדי להשתתף ביום העיון של חברת אפלייד מטיריאלס (Applied Materials) שנערך באוניברסיטת בן-גוריון בבאר-שבע. זו היתה הפעם הראשונה שבה חברת אפלייד מטיריאלס ערכה אירוע משותף לאירופה ולישראל. בארוע השתתפו יותר מ-380 מהנדסים ומפתחים מחברת אפלייד מטיריאלס, שהציגו 119 מאמרים, 32 מצגות ו-19 פוסטרים.

פומנס הוזמן על-ידי אפלייד מטיריאלס כדי להציג בפני העובדים את מגמות ההתפתחות של הסמיקונדקטורס ליישומים רפואיים. לדבריו, כבר שנים רבות קיים חזון של מיפוי ה-DNA הייחודי והספציפי של כל אדם. "אולם העלות של מיפוי DNA האנושי, הכולל 6 מיליארד צמדי בסיסים, אינה מאפשרת לבצע מיפויים בהיקפים כאלה. כדי לוודא שהמיפוי האישי מדויק, יש לקרוא את רצף ה-DNA כ-30 פעם, מה שמצריך כוחות מחשוב גדולים.

פטר פומנס סכנס המהנדסים של אפלייד מטיריאלס

אולם העלייה המהירה, בקצב הנדסי של עוצמת העיבוד של המחשבים מקרבת אותנו לעידן שבו נוכל למפות את ה-DNA של כלל בני האדם. אם בשנת 2001 עלות מיפוי מלא של רצף DNA אנושי הסתכם בכמיליון דולר, כיום ניתן למפות DNA של אדם בכ-1,000 דולר בלבד. ככל שהעלות תקטן כך ניתן יהיה למפות יותר ויותר בני-אדם. התחזית שלנו היא שכבר בעשור הזה ניתן יהיה למפות עשרות מיליארדי DNA, כלומר את ה-DNA של כל בני האדם החיים".

לדבריו, מכון Imec הבלגי עובד כיום על פיתוח שבב שיוכל לבצע מיפוי מלא של הגנום האנושי, בפעולה אחת ובבדיקה זולה ומהירה. "להערכתנו, מיפוי אמיתי של ה-DNA של אדם אינו דבר שייעשה רק פעם אחת במהלך חייו, מכיוון שכדי להתמודד עם מחלות שונות יהיה צורך לבצע את המיפוי מספר פעמים. מיפוי ה-DNA בזרם הדם של חולה סרטן יוכל לאפשר מיפוי של סוגי הגידולים הסרטניים המתפתחים בגוף, והתאמת טיפול ייעודי לסוג הסרטן הייחודי המתפתח אצל כל אדם בנפרד. "כיום אנחנו מנסים לפתח ב-Imec מנסים שבבים שיוכלו לאתר בדגימת הדם את התאים הסרטניים המצויים בגוף. בעתיד אף ניתן יהיה לזהות ניצנים של גידולים סרטניים עוד בטרם ניתן לזהות אותם בגוף".

מיפוי DNA הוא בעצם בדיקה שגרתית

סיבה נוספת לכך שיהיה צורך למפות את ה-DNA האנושי יותר מפעם אחת בחייו של אדם קשורה לאוכלוסיית החיידקים המתקיימים בגוף שלנו. "ניתן לומר שאנחנו מעין מיכלים מהלכים של חיידקים. בגוף האדם יש פי 10 יותר תאי חיידקים מאשר תאים המכילים DNA אנושי. לחיידקים יש חשיבות רבה בשמירה בריאותנו ועל הסיכוי שלנו לחלות במחלות מסוימות. כך למשל, תאי החיידקים במעיים משפיעים לא רק על מערכת העיכול, אלא גם על מערכת החיסון ואפילו על פעילות המוח. כדי להבין את המצב הבריאותי של האדם יש צורך למפות את אוכלוסיית החיידקים בגופו.

"המכשירים הקיימים בשוק כיום למיפוי הגנום (DNA Sequencer), הם גדולים ומורכבים מדי לתפעול, ומשום כך הם מצויים בעיקר במעבדות פיתוח ולא בקליניקות עצמן. כדי להטמיע את המערכות הללו בשימוש השוטף במרפאות, יש צורך להקטין את המערכות הללו ולפשט את השימוש בהן, כך שאיש המעבדה יוכל להכניס את דגימת הדם ולקבל את התוצאה. כמו-כן, זמן המיפוי עדיין ארוך מדי ונמשך כ-24 שעות. במצבים מסכני חיים, כגון זיהום דם, יש צורך לקצר את הבדיקה לשעות ספורות.

פרויקט נוסף שהציג פומנס, ש-Imec עובדת עליו עם בית החולים ג'ון הופקינס, מיועד לבצע מהפיכה בתחום בדיקות הדם השגרתיות שמבצעים למטופלים. "בדיקת דם כיום היא תהליך מסורבל האורך זמן רב. המטופל צריך להגיע לרופא, לקבל הפנייה, לבצע בדיקת דם, הדגימה נישלחת למעבדה והתוצאות נשלחות לרופא. כדי לקצר את התהליך הזה, Imec מפתחת ערכה ביתית בשם Lab on Chip, המותקנת על USB, שתאפשר לכל אדם לבצע בדיקת דם בקלות בביתו. באמצעות דקירה קלה. השבב בערכה יידע לקרוא את בדיקת הדם והיא תועלה לענן ומהענן יוכלו המעבדות לבצע ניתוחים נוספים. פיתוח כזה יכול לייעל באופן משמעותי את פעילות מערכת הבריאות כולה.

ביו-אימפדנס: חיישן מסוג חדש

ראוי לציין שבחודש נובמבר השנה חשפה imec חיישן מסוג חדש שנועד לשפר את הטיפול בחולים באמצעות ערכת ניטור זולה וניידת. בשיתוף עם מכון המחקר הממשלתי ההולנדי Holst Centre, פיתח הצוות של imec חיישן מסוג חדש בשם ביו-אימפדנס, הבודק את ההתנגדות החשמלית באזור בו הוא מוצב. במהלך תערוכת electronica 2016 שנערכה בחודש הקודם במינכן, היא הציגה מוצר לביש הכולל ארבעה חיישני ביו-איטמפדנס, רכיב על-גבי שבב המשמש בתפקיד Medical Sensor Hub ומנתח את המידע מהחיישן, ומערך תקשורת מסוג Bluetooth Low Energy המשדר את המידע אל הסמארטפון או אבזר אחר.

הייחוד של החיישן החדש נעוצה בכך שניתן לבדוק באמצעותו פרמטרים פיסיולוגיים רבים ושונים מאוד זה מזה: החל מבדיקת פעילות הלב (אקג), ניטור מצב הנוזלים בגוף, כמות הנוזלים בריאות, ניטור איכות הנשימה ועוד. הכולל את החיישן החדש, מעבד, מודומדובר ברכיב חדש חיישן פעילות לב (אקג).

המוצר מיועד לתחום צומח הנקרא Mobile Health. הוא מתייחס לאנשים הסובלים ממחלות כרוניות מסוגים שונים וזקוקים לניטור רצוף. להערכת משקיפים. ניתן לספק את הפתרונות האלה מבלי לפגוע בשגרצ החיים או בצורך לאשפז את הפציינטים, רק באמצעות פתרונות דיגיטליים. להערכת imec, שוק ה-Mobile Health העולמי יצמח מהיקף של כ-19.6 מיליארד דולר בשנת 2016, להיקף של כ-58.8 מיליארד דולר בשנת 2020.

ד"ר אירית אידן תמונה לסמנכ"לית בכירה למחקר ולפיתוח

פורסם בתאריך דצמבר 18, 2016 ע"י Techtime

ד"ר אירית אידן הצטרפה לרפאל לפני כ-20 שנה ומאז מילאה שורה של תפקידים בכירים בתחומי הפרויקטים, המחקר והפיתוח. בתפקידה האחרון כיהנה כמנהלת המחקר והפיתוח של חטיבת מערכות חימוש

ד"ר אירית אידן מתמנה לתפקיד סמנכ"לית בכירה למחקר ולפיתוח בחברת רפאל (Rafael). ד"ר אידן תחליף את ד"ר רוני פוטסמן, המסיים את תפקידו ברפאל לאחר קריירה ארוכה ומגוונת, שבמהלכה כיהן בשורה של תפקידים בכירים, ביניהם ראש מינהל מערכות לוחמה ברשת. בשש השנים האחרונות הוא כיהן כסמנכ"ל למחקר ולפיתוח של חברת רפאל.

ד"ר אירית אידן הצטרפה לרפאל לפני כ-20 שנה ומאז מילאה שורה של תפקידים בכירים בתחומי הפרויקטים, המחקר והפיתוח. בתפקידה האחרון כיהנה כמנהלת המחקר והפיתוח של חטיבת מערכות חימוש ברפאל. אגף המחקר והפיתוח של רפאל אחראי על תוכניות המחקר והפיתוח של החברה וכן על הקשר עם האקדמיה ועם גופי המחקר במשרד הביטחון, במגזר האזרחי ועוד.

מנכ"ל רפאל, אלוף במיל. יואב הר-אבן, אמר שהכישורים, הידע, הניסיון וההיכרות של ד"ר אידן עם המערכת הביטחונית והאקדמית יתרמו לקידום פעילות החברה בתחום המחקר והפיתוח. הר-אבן: "יכולות המו"פ הן אבני-הבניין שעליהן נבנות מערכות מבצעיות פורצות-דרך בכל קנה מידה".

יבמ ובמוו יספקו לכלי-רכב יכולת לימוד ובינה מלאכותית

פורסם בתאריך דצמבר 18, 2016דצמבר 18, 2016 ע"י Techtime

צוות חוקרים של במוו ישולב במרכז ווטסון של יבמ במינכן. ביחד הם יפתחו מערכות המאפשרות לכלי-רכב ללמוד את הרגלי הנהג, ולתקשר עימו ועם מקורות מידע חיצוניים, כמו מצב מזג האוויר והתנועה בדרכים

חברת יבמ (IBM) וחברת במוו (BMW) ישתפו פעולה ביישום יכולות המחשוב הקוגניטיבי של המחשב ווטסון של יבמ, בכלי-רכב, במטרה לספק חוויית נהיגה מותאמת אישית ולייצר מערכות תמיכה אינטואיטיביות במכוניות העתיד של במוו. שתי החברות חתמו על הסכם שיתוף פעולה שבמסגרתו ימוקם צוות מחקר של במוו במטה ה-IoT העולמי של IBM במינכן, כדי שיוכל לעבוד בשיתוף פעולה עם אנשי יבמ בשיפור פונקציות חכמות עבור מכוניות במוו.

מדובר באחד מהפרוייקטים הראשונים שיבמ מדווחת עליהם, שייעשה במרכז המחקר השיתופי שלה במינכן. בחודש אוקטובר 2016 הודיעה יבמ כי תשקיע 200 מיליון דולר בהרחבת המרכז במינכן במסגרת פרוייקט ענק בהיקף של 3 מיליארד דולר לשילוב יישומי רחבת המרכז. כבר היום המרכז מעסיק כ-1,000 חוקרים ומפתחים. גם המטה הראשי של חברת במוו שוכן במינכן (בירת בוואריה). חברת במוו היא אחת מהחברות הראשונות החותמות על הסכם שיתוף פעולה וממקמת צוות מפתחים שלה בתוך המטה של יישומי ווטסון.

חברת יבמ מסרה שכיום יותר מ-6,000 חברות בעולם כבר משתמשות בטכנולוגיות ווטסון לתחום האינטרנט של הדברים (Watson IoT for Automotive). למעשה, היא מנהלת משא ומתן עם עם לקוחות נוספים במטרה לקשר יותר מרבע מיליון מכשירים שונים אל פלטפורמת הענן של ווטסון.

החברה ישתמשו ביכולות ה-Machine Learning (למידת מכונה) של ווטסון כדי לסייע לכלי-רכב ללמוד את העדפות הנהגים, הצרכים שלהם, הרגלי הנהיגה ויתאימו חוויית נהיגה אישית לכל נהג. הטמעת מערכת ווטסון במכוניות תאפשר לנהג לשאול את המכונית שאלות בדיבור רגיל, תוך שעיניו ממשיכות להתמקד בכביש שלפניו.

אפשר לדבר אל המכונית, כי בקרוב היא תענה…

הפתרון החדש ישלב גם מידע מחברת Weather Company (שיבמ רכשה בתחילת 2016) בזמן-אמת הכולל עדכונים לגבי הדרך, מזג האוויר, מצב התנועה ומצב הרכב, על מנת להעשיר את חוויית הנהיגה ולספק לנהג המלצות רלבנטיות.

לדברי איתן הדר ממעבדת המחקר של IBM בחיפה: "שילוב בינה מלאכותית ולמידת מכונה ביחד עם מגוון של מקורות מידע, יספק חוויה חושית בזמן נהיגה שכמותה לא הכרנו עד היום, ויגבירו את הבטיחות שלנו על הכביש". שתי החברות יציבו ארבע מכוניות ספורט היברידיות מדגם BMW i8 במטה ווטסון בתחום ה-IoT במינכן. מדובר באב טיפוס לפתרונות קוגניטיביים אשר יפעל על פלטפורמת הענן Bluemix של IBM ויסייע להדגים כיצד ווטסון מאפשר ממשקי שיחה חדשים בין מכוניות לנהגים.

על-פי מחקרים של יבמ, בולטות מספר מגמות המאפיינות את עולם הרכב ואת הקשר בין מכוניות ובני אדם: כלי-רכב המסוגלים לאבחן ולתקן את עצמם ואפילו לסייע בתיקון כלי-רכב אחרים ללא מגע יד אדם; כלי-רכב היודעים להתחבר לכלי-רכב אחרים ולעולם שמסביבם; מכוניות עם יכולת קוגניטיבית המאפשרות ללמוד ברציפות את התנהגות הנהג, הנוסעים וכלי-רכב אחרים ולספק עצות על-בסיס המידע הזה.

בנוסף, כלי-רכב נעשים היום ליותר ויותר אוטונומיים. הם יודעים להתאים עצמם להעדפות אישיות של הנהג, החל מהתאמת גובה המושב ועד זיהוי ומיקום היעדים המועדפים על הנהג. כלי-הרכב גם יודעים לעשות אינטגרציה עם מכשירים חכמים אחרים, הפיכתם לחלק ממגמת ה-IoT תוך חיבור לתנועה, למזג האוויר ולאירועים הקשורים לעולם המובייל ומתרחשים מסביב.

כנס הסייבר BlueHat מגיע לישראל

פורסם בתאריך דצמבר 15, 2016דצמבר 15, 2016 ע"י Techtime

כנס BlueHat יתארח לראשונה בישראל ויתקיים ב-24-25 לינואר בתל-אביב. בין המשתתפים: סמנכ"ל הטכנולוגיות של Azure מארק רוסינוביץ', ההאקר המפורסם בעולם, The Grugq וקוסטין ריו ממעבדת קספרסקי

כמה מהמוחות המבריקים בעולם בתחום אבטחת הסייבר יתארחו בכנס BlueHat IL שיתקיים ב-24-25 לינואר בתל אביב. זו הפעם הראשונה שהכגנס מתקיים בארץ. הכנס ייערך על-ידי מרכז המחקר והפיתוח של מיקרוסופט ישראל. בדוברים בכנס BlueHat IL מייצגים קשת רחבה של תחומים בתעשיית הסייבר.

האירוע יימשך יומיים ויתמקד במחקרים פורצי דרך, מגמות מובילות ואיומים חדשים מכלל קצוות תעשיית הסייבר. יורם יעקובי, מנהל מרכז המחקר והפיתוח של מיקרוסופט בישראל, אמר שבמהלך השנים האחרונות הפך מרכז המחקר והפיתוח של מיקרוסופט בישראל למוקד למצוינות סייבר. "הצוותים פה מתגברים על אתגרים מולם ניצבת תעשיית הסייבר בעולם כולו. רמת מקצועיות שלנו מאפשרת לארגן כנס מקצועי בהיקף רחב כזה".

בין הדוברים בכנס BlueHat IL:

מארק רוסינוביץ', סמנכ"ל טכנולוגיות Azure, מיקרוסופט

קוסטין ריו, מנהל צוות ניתוח ומחקר גלובלי (GReAT), מעבדת קספרסקי

The Grugq – ההאקר המפורסם בעולם

ג'ון למברט, GM, מרכז מודיעין איומים, מיקרוסופט

מריון מרשלק, האקרית ואנליסטית רוגלה

בנג'מין דלפי, gentilkiwi – חוקר אבטחה

רודריגו רובירה ברנקו – חוקר אבטחה ראשי, מרכז אבטחת מצוינות, אינטל

פרופ' יהודה לינדל, המדען הראשי ב- Dyadic Security, פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטת בר-אילן.

למידע נוסף אודות BlueHat IL ולהרשמה: www.bluehatil.com

RISC-V: שבבי הקוד הפתוח מתחילים לצאת לשוק

פורסם בתאריך דצמבר 15, 2016דצמבר 15, 2016 ע"י Techtime

בעוד Microsemi הכריזה על רכיבי FPGA המופיעים עם קוד CPU בארכיטקטורת RISC-V הפתוחה, חברת SiFive הכריזה על רכיב SoC המבוסס על RISC-V – ואפילו פתחה את קובץ ה-RTL שלו בפני קהילת הקוד הפתוח

מה שהחל בתחילה כרעיון מהפכני ומסקרן שנולד באוניברסיטת ברקלי, ארה"ב. מתחיל להתברר כשוק חדש ומפתיע. חברת Microsemi מקליפורניה, הכריזה לפני מספר ימים שהיא מתחילה לספק רכיבי FPGA מיתכנתים הכוללים את ליבת המעבד בקוד פתוח RISC-V. להערכת החברה היא הראשונה המספקת את המעבדים האלה על-גבי רכיבים מיתכנתים.

ליבת RV32IM RISC-V החדשה פותחה בשיתוף עם חברת SiFive, אשר הוקמה על-ידי צוות המפתחים המקורי של ארכיטקטורת RISC-V באוניברסיטת ברקלי, קליפורניה. מיקרוסמי מספקת את הליבה עם סביבת פיתוח (IDE) המאפשרת ליישם פונקציות שונות באמצעות הארכיטקטורה הזו. בשבוע שעבר היא הכריזה שהארכיטקטורה תהיה זמינה על-גבי משפחות הרכיבים המיתכנתים: IGLOO-2, SmartFusion ו- RTG4. הם יופיעו עם סביבת הפיתוח SoftConsole אשר רצה על לינוקס, ועם מערך התמיכה Libero SoC Design Suite.

מהפיכת ה-RISC-V

כדי להבין מה מסתתר מאחורי האכיטקטורה החדשה, צריך לזכור שכמעט כל השבבים בשוק כוללים כיום מעבד המבוסס על ארכיטקטורת פקודות (Instruction Set Architecture) בעלת זכויות יוצרים, שהשימוש בה דורש תשלום תמלוגים יקרים מאוד.

על-מנת להוזיל את העלויות של השימוש בארכיטקטורת המחשוב, פיתחו חוקרים באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה גרסת קוד פתוח של ISA חדשה בשם RISC-V, שתוכל להריץ מעבדים חזקים מאוד, עד 128 סיביות.

הארכיטקטורה הזו מיועדת להריץ שרתים חזקים מאוד, מערכות משובצות זולות, ואפילו אבזרי IoT שהם חסכניים מאוד באנרגיה ובמשאבי עיבוד. כבר היום היא ניתנת בחינם באמצעות רישיון השימוש החופשי של האוניברסיטה (Berkeley Software Distribution).

ענקיות השבבים בודקות את הרעיון

אלא שהרעיון לא נשאר באקדמיה. בתחילת 2016 הוקם ארגון התמיכה התעשייתי RISC-V Foundation, שנועד להפיץ את השימוש בארכיטקטורת המחשוב החופשית. בינואר השנה דיווח האיגוד שהתמיכה התעשיית מתרחבת, וכיום הוא מקבל תקציב תמיכה מ-16 חברות גדולות בתעשייה. בהן: HP, גוגל, אורקל, מיקרוסמי, לאטיס ועוד.

לפני שבועיים הכריזה SiFive על מה שניתן לכנות בשם שבב ה-SoC הפתוח הראשון בתעשיית השבבים. היא פיתחה מערכת על שבב בשם Freedom Everywhere 310 הכוללת ליבת עיבוד מבוססת RISC-V ומעגלי עזר סביבה דוגמת ממשקי תקשורת, זיכרונות מקומיים, מחלקי תדר ועוד. הרכיב נבחן באמצעות ייצור רכיב ממשי בחברת TSMC בגיאומטריה של 180 ננומטר.

ביחד עם ההכרזה על הרכיב החדש, שיחררה SiFive גם כרטיס פיתוח תוכנה עבורו המבוסס על כרטיס Adruino, אבל יותר מעניין: הוציאה לקהילת הקוד הפתוח את קוד ה-RTL של המעבד. המטרה היא לעודד מפתחים לשפר את התוכנית, לבצע בה שינויים ולהשתמש בתשתית הקיימת של FE310 כדי לפתח רכיבים חדשים המבוססים עליו.

אבטחה בקוד פתוח

המטרה של האסטרטגיה הזו היא להאיץ את הפיתוח של רכיבים חדשים, לשפר את היעילות שלהם ולהפחית משמעותית את העלות של פיתוח רכיבים חדשים. חברת מיקרוסמי, למשל, הודיעה שלאסטרטגיית הקוד הפתוח יש יתרונות משמעותיים בתחום האבטחה: "מכיוון שקוד ה-RTL פתוח לביקורת, הלקוחות יכולים לבדוק בעצמם את רמת האבטחה של המעבדים, וזהו דבר שהם לא יכולים לעשות במעבדי קוד סגור".

נראה שחברת מיקרוסמי הגדירה לעצמה את תחום ה-RISC-V כתחום אסטרטגי שאותו היא רוצה להוביל והדבר בא לידי ביטוי גם בפעילות שלה באיגוד RISC-V Foundation. רקה לאחרונה מונה מנהל חטיבת ה-SoC של החברה, טד ספירס, לדירקטור באיגוד, ומנהל שיווק ה-FPGA שלה מונה ליו"ר משותף בוועדת השיווק של RISC-V Foundation.

YST זכתה בנציגות של יצרנית הזכרונות GigaDevice

פורסם בתאריך דצמבר 14, 2016דצמבר 18, 2016 ע"י Techtime

חברת GigaDevice הסינית היא חברת פאבלס שהוקמה ב-2005 ומספקת זכרונות NOR Flash, Nand Flash, ומיקרו-בקרים 32 סיביות

חברת YST (יואב סימנטוב אלקטרוניקה) קיבלה את הנציגות בישראל של חברת GigaDevice, הנחשבת לאחת מהיצרניות הגדולות בעולם של זכרונות פלאש ליישומים תעשייתיים, צרכניים ולתעשיית הרכב. חברת GigaDevice היא חברת הסמיקונדקטורס שהוקמה בשנת 2005 ומתמחה בפיתוח וייצור זכרונות פלאש ומיקרו-בקרים.

משנת 2007 היא עובדת תחת הסמכות ISO9001 ו-ISO14001. החברה מספקת זכרונות בלתי נדיפים מסוג SPI NOR Flash ומסוג SPI NAND Flash, ואת משפחת המיקרו-בקרים העצמית, GD32. מדובר במשפחת מיקרו-בקרים חדשה לגמרי, המבוססת על ארכיטקטורת ARM Cortex-M3/M4 בעלת 32 סיביות.

בין המוצרים שהחברה מציעה:

SPI NOR FLASH 512Kb ~128Mb 1.8V/2.5V/3.3V
SPI NAND FLASH 1Gb ~ 8Gb 1.8V/3.3V
MCU – Microcontrollers based on Cortex M3, Cortex M4

למידע נוסף:

David Segev

FAE – Electronic Engineer

Yoav SimanTov Electronic Ltd.

[email protected]

Mobile: 972-50-4500013

אינפינידאט בוחנת הקמת קווי ייצור בחו"ל

פורסם בתאריך דצמבר 14, 2016דצמבר 18, 2016 ע"י Techtime

פתרונות האיחסון של Infinidat מיוצרים כיום בחברת טלעד בכפר-סבא. החברה בוחנת הקמת קווי ייצור נוספים אצל קבלני שירותי ייצור והרכבה גלובליים, כדי להיות קרוב ללקוחות בחו"ל

חברת אינפינידאט (Infinidat) מהרצליה פיתוח נמצאת במשא ומתן עם מספר קבלני ייצור גלובליים לצורך הקמת קווי הרכבה של מערכי איחסון הנתונים שהיא מספקת ללקוחות בעולם. ככל הנראה היא נמצאת במגעים מול קבלניות גדולות כמו פולקסטרוניקס, פוקסקון, ג'ייביל וסנמינה. חברת אינפינידאט מספקת ללקוחות פתרונות איחסון מלאים הכוללים חומרה ותוכנה המנהלת את מערך הזיכרון. הפתרון של החברה מופיע בצורת ארון איחסון בגודל של 42U בשם InfiniBox, המיועד לשימוש במחשבים מרכזיים (מיינפריים) אצל לקוחות המשתמשים בהם לצורך הפעלת מערכות קריטיות.

חברת תוכנה המספקת מערכת איחסון שלמה, כולל חומרה

כיום הייצור של המערכות מתבצע בחברת טלעד בכפר-סבא. בתגובה לשאלת Techtime, אמר מנהל המכירות של אינפינידאט בישראל, אורן ישרים, שהחברה מחוייבת להמשיך ולייצר בישראל. ישרים: "החברה ממקדת מאמצים בשווקים הגדולים כמו למשל באסיה ובצפון אמריקה ואחד מהיעדים שלנו הוא לקצר את זמן ההגעה של מוצרים ללקוחות. כרגע אנחנו מנהלים משא ומתן מול כמה קבלני ייצור במסגרת בדיקת אפשרויות להרחבת קווי הייצור כדי להרחיב את הפריסה הגלובלית של החברה".

הכפלת מספר העובדים בתוך כשנה

חברת אינפינידאט היא ככל הנראה אחת מחברות ההייטק בעלות קצב הצמיחה המהיר ביותר בארץ. בשנה האחרונה בלבד היא הכפילה את מספר העובדים מכ-250 לכ-500 עובדים, מתוכם כ-350 ממוקמים במשרדי החברה בבית אקרשטיין בהרצליה פיתוח, והשאר במשרדים בעולם. כיום החברה ממשיכה בתנופת הגיוסים ומתכננת לבצע גיוס עובדים רחב-היקף גם בשנת 2017.

השבוע היא חנכה משרדים חדשים בוולתם, מסצוסטס, המשתרעים על שטח של כ- 2100 מ"ר. מהמשרדים האלה תנוהל הפעילות העולמית של החברה.

הם כוללים דטה סנטר המיועד להציג ללקוחות את פתרון האחסון של החברה. חברת אינפינידאט נוסדה בשנת 2010 על-ידי משה ינאי, אשר היה בין המייסדים השותפים של חברת EMC העולמית ומייסד חברת XIV שנירכשה על-ידי IBM בשנת 2008. עד היום החברה גייסה כ-230 מיליון דולר כאשר הגיוס האחרון נעשה בחודש אפריל 2015.

במהלך הגיוס היא מכרה 12% ממניותיה לקרן TPG (אשר רכשה את מקאפי) תמורת 150 מיליון דולר. העיסקה בוצעה לפי שווי חברה של כ-1.2 מיליארד דולר.

כאוס טכנולוגי

לדברי אורן ישרים, ברבעון השלישי של 2016 היא הפכה ריוווחית ואינה זקוקה לגיוסי הון נוספים. "הצמיחה המהירה שלנו נובעת מהתפישה הייחודית שהחברה פיתחה". אינפינידאט הוקמה על בסיס הצוות הבכיר של XIV, מומחים שהגיעו מ-EMC ואפילו אנשים שהיו בשלבי הפיתוח הראשונים של פלטפורמת סימטריקס באלביט, לפני שהטכנולוגיה נמכרה ל-EMC.

"בשנת 2010 ינאי הוביל צוות שבדק את השוק לעומק והגיע למסקנה שתחום האחסון נקלע למשבר בשני צירים מרכזיים: קצב הגידול בהיקף המידע גדול בהרבה מקצב ירידת מחירי האיחסון, ולכן ההוצאה על האיחסון נמצאת בעלייה מתמדת. במקביל, מערכות הניהול נבנו לאורך השנים במתכונת של תוספות על-גבי תוספות, ולכן החברות מתמודדות כיום עם בעיית מורכבות קשה מאוד.

"יש בארגונים מגוון גדול מאוד של פתרונות איחסון וקשיי הניהול נעשים בלתי נסבלים, והמוצר שלנו מספק מענה לשתי הבעיות בו-זמנית. מבין השחקים החדשים שנכנסו לאחרונה לשוק האיחסון, אינפינידאט היא היחידה שנכנסה ישירות לתוך שוק המחשבים המרכזיים (מיינפריים). זהו תחום של מערכות קריטיות שבו אנחנו מתחרים מול יבמ, היטאצ'י ו-EMC".

חברת התוכנה שמספקת חומרה

מנהל התמיכה הטכנית בלקוחות ישראלים, עופר טל, מסביר שלמרות שאיניפנידאט היא חברת תוכנה, היא מספקת ללקוח מערכת איחסון שלמה המנוהלת באמצעות התוכנה (Software Defines Storage). "אנחנו מספקים ללקוחות מערכת אחסון המורכבת מפתרונות סטנדרטיים מהמדף שעברו הסמכה על-ידי החברה, ומנוהלים באמצעות התוכנה שלנו.

"מסדי InfiniBox מבוססים על שרתי דל ומערכי דיסקים סטנדרטיים. ההסתמכות על מוצרים מהמדף מאפשרת לנו לספק תמיד את החומרה המתקדמת ביותר בשוק, ובמחירים מאוד אטרקטיביים. לאחר ההרכבה, כל מסד עובד תהליך בדיקות הנמשך 3-4 שבועות כדי לוודא שהוא עובד כראוי וניתן לספק אותו כמערכת המיועדת לרמת שירות של 24X7.

"המטרה שלנו היא לספק מערך איחסון אחיד, קל מאוד לניהול הנותן מענה לכל סוגי המידע של הארגון, משום שהארגונים לא יודעים להגדיר איזה מידע הם יצטרכו מתי. פיתחנו טכנולוגיות תוכנה רבות כדי לעמוד במשימה. הגשנו 180 בקשות לרישום פטנט, ומתוכן כבר אושרו 60.

"כתבנו מחדש את ארכיטקטורת RAID המשמשת לגיבוי דיסקים. כיום הדיסקים כל-כך גדולים שהגיבוי וההתאוששות שלהם נמשכת ימים רבים שבהם ה-CPU עובד קשה וכל המערכת נמצאת במצב סיכון. הפתרון שלנו מאפשר לבנות מחדש דיסק נתונים בנפח של 8 טרה בייט, בתוך מספר דקות בלבד".

היכן שמור הגנום האנושי?

אינפינידאט מוסרת מידע מועט מאוד על לקוחותיה. לדברי אורן, רובם לקוחות מתחומי הפיננסים, הביטחון ותשתיות קריטיות. בין הלקוחות בארץ: אמדוקס, מנורה, AIG, בספקי ענן כמו טריפל סי, בזק בינלאומי, אופק טכנולוגיות ועוד. לאחרונה נודע שחברת טסלה בחרה בה עבור פיתוח פלטפורמת הרכב האוטונומי שלה.

המוצרים של החברה נבדקים במעבדת דטהבייס מהגדולות בעולם המאחסנת מידע בנפח כולל של 150 פטה-בייט. לדברי אורן, אינפינידאט מפעילה ארבע מעבדות מסוג הזה: שלוש בישראל ואחת בארה"ב. בין השאר ניתן למצוא בארץ מסד InfiniBox הכולל את כל המידע של פרוייקט הגנום האנושי, שהחברה מעמידה לרשות האקדמיה בישראל.

אורן ישרים: "משה ינאי החליט להביא את המידע הזה לישראל. מכיוון שמדובר בכמות עצומה של נתונים, נאלצנו להטיס ללונדון מסד InfiniBox, לטעון אותו בנתונים, ולהחזיר אותו לארץ".

מקסין פסברג פורשת מניהול אינטל ישראל

פורסם בתאריך דצמבר 13, 2016דצמבר 15, 2016 ע"י Techtime

אחרי 33 שנים באינטל, המנכ"לית מקסין פסברג פורשת. במקומה יתמנה יניב גרטי למנכ"ל אינטל ישראל. פסברג: "זה היה מסע מדהים, מרתק ומרגש"

מקסין פסברג, מנכ"לית אינטל ישראל וסגנית נשיא באינטל העולמית, הודיעה היום (ג') כי החליטה לסיים את תפקידה, ולפרוש לאחר 33 שנות עבודה בחברה. יניב גרטי, סגן נשיא באינטל העולמית ומנהל קבוצת תקשורת אלחוטית וחיבוריות באינטל, מונה למחליפה של מקסין. גרטי יחל רשמית את תפקידו כמנכ"ל אינטל ישראל ב-15 לינואר 2017, ופסברג תישאר לתמוך בהעברת מושכות הניהול לגרטי עד סוף מרץ 2017.

"זה היה מסע מדהים, מרתק ומרגש ואני מסיימת אותו בתחושת סיפוק וגאווה", אמרה פסברג. "הדבר הכי חשוב שלמדתי ב-33 שנים באינטל הוא שאין גבול ליכולת האנושית. הוכחנו באינטל פעם אחר פעם שאין אתגר שלא ניתן לפיצוח, שאין מכשול גבוה מדי. אני עוזבת חברה מדהימה, עם אנשים מדהימים, שנמצאת בחוד החנית של הטכנולוגיה, התעשייה והעשייה החברתית-קהילתית בישראל, ומעבירה את השרביט באמון מלא ליניב גרטי".

המנכ"ל הבא של אינטל ישראל: יניב גרטי

יניב גרטי, סגן נשיא ומנהל כללי של פתרונות תקשורת אלחוטית וחיבוריות באינטל העולמית, הוא המנכ"ל החדש של אינטל ישראל. הוא החל את דרכו באינטל בשנת 2004, לאחר ששימש כסגן נשיא של חברת אנוורה (Envara), שפיתחה פתרונות שבבים עבור שוק רשתות התקשורת המקומיות האלחוטיות ונרכשה על-ידי אינטל באותה שנה.

לאורך השנים הוא ניהל קבוצות משמעותיות של עובדים בחטיבת התקשורת והמובייל. בתפקידו הקודם שימש כדירקטור של קבוצת Wi-Fi ופתרונות חיבוריות. בתפקידו הנוכחי, כסגן נשיא ומנהל כללי העולמי של קבוצת התקשורת והחיבוריות, אחראי גרטי לשילוב מגוון פתרונות תקשורת במוצרי אינטל. קבוצת פתרונות התקשורת שאותה הוא מוביל מהווה חלק נכבד מפעילות אינטל בישראל, באתרי הפיתוח בחיפה, פתח תקווה וירושלים.

גרטי ימשיך בתפקידו הנוכחי לצד מינויו החדש כמנכ"ל אינטל ישראל ויוביל את המגעים עם ממשלת ישראל להמשך שיתוף פעולה מוצלח ופורה. "אני גאה מאוד לעמוד בראש חברת ההייטק הגדולה והמובילה בישראל", אמר לרגל כניסתו לתפקיד. "הפעילות בישראל הייתה תמיד נדבך מרכזי מפעילותה של אינטל העולמית ואני אדאג שהיא תוסיף להיות כך עוד שנים רבות. אני רוצה להודות למקסין על עשרות שנים של עשייה מאתגרת ועל הובלת החברה להישגים בלתי רגילים בכל התחומים".

מנהיגה עסקית וטכנולוגית יוצאת דופן

פסברג החלה את הקריירה הארוכה שלה באינטל אלקטרוניקה בירושלים (Fab8) בשנת 1983, כמהנדסת ליתוגרפיות. בשנת 1995 היא הצטרפה לצוות הסטארט-אפ שהקים את מפעל הייצור בקריית גת וניהלה את חטיבת ההנדסה. משנת 2000 עד 2004 ניהלה פסברג את המפעל בקריית גת ובשנת 2006 מונתה למנהלת המפעל החדש של אינטל בעיר (Fab28). ביוני 2007 היא מונתה למנכ"לית אינטל ישראל.

לאורך השנים רשמה פסברג הישגים מקצועיים רבים וסייעה להציב את ישראל בשורה הראשונה של מדינות עם תעשייה מתקדמת. תחת הנהגתה אינטל התבססה כגורם משמעותי ביותר בכלכלה הישראלית וצמחה לחברה שמעסיקה כעשרת אלפים עובדים, בארבעה מרכזי פיתוח ומפעלי ייצור ברחבי הארץ. אחד ממנועי צמיחת החברה היא המפעל בקריית גת, שבימים אלה נמצא בשלבי הסיום של פרוייקט שדרוג בהשקעה של 6 מיליארד דולר.

פסברג ראתה חשיבות גדולה בקשר ההדוק של אינטל עם הקהילות הסובבות אותה. כיום, כ-40% מעובדי אינטל מתנדבים בפעילויות שונות. אינטל גם תורמת עשרות מיליוני שקלים כל שנה למטרות חינוכיות ואקדמיות. היא הובילה תרבות של גיוון תעסוקתי והעצמת מגזרים שונים, כגון נשים, חרדים, ערבים, ועוד.

פסברג זכתה לפרסים ועיטורים רבים. ביוני 2009 היא הצטרפה להיכל התהילה של WITI , הארגון הבינלאומי לנשים בטכנולוגיה. בשנת 2011 זכתה בפרס התעשייה של התאחדות התעשיינים ובפרס רמנסיאנו לכלכלה לשנת 2012. בשנת 2014 נבחרה מקסין כאחת מ-14 מדליקות המשואות ביום העצמאות ה-66 למדינת ישראל, מעמד אותו הגדירה כרגע השיא בחייה המקצועיים.

Avery Dennison תרכוש את חניתה ציפויים ב-75 מ' ד'

פורסם בתאריך דצמבר 13, 2016דצמבר 14, 2016 ע"י Techtime

חניתה ציפויים פועלת מקיבוץ חנתיה בגליל המערבי ומעסיקה כ-220 עובדים. מנכ"ל החברה, עובד שפירא, העריך שבעקבות העיסקה היא תקלוט עובדים נוספים

חברת Avery Dennison מקליפורניה דיווחה היום על חתימת הסכם לרכישת חברת חניתה ציפויים (Hanita Coatings) תמורת כ-75 מיליון דולר. חניתה ציפויים נמצאת בבעלות קיבוץ חניתה וקרן טנא, ומייצרת ומשווקת ציפויים ליישומים תעשייתיים ומסחריים הדורשים ביצועים גבוהים ואיכות גבוהה. לחברה תשתית לוגיסטית הכוללת מרכזי מכירות ותמיכה בארה"ב, סין, גרמניה, אוסטרליה ובמדינות נוספות אחרות.

הפתרונות של חניתה בתחום ציפויי החלונות מיועדים לבניינים ולמכוניות; סרטי הפוליאסטר המצופים משמשים לייצור מדבקות עמידות; וסרטי הבידוד מהווים חלק ממערכת בידוד המשמשת בתחום המקררים, בנייה ואריזות קירור. נשיא ומנכ"ל אייברי, מיטץ' בוטייר, אמר: "תרבות החדשנות של חניתה והמחויבות ארוכת הטווח שלה למחקר ופיתוח תואמים להיסטוריית 80 השנים של Avery Dennison בחדשנות בתחום הנדסת החומרים".

חניתה ציפויים הוקמה בשנת 1983 וכיום היא מעסיקה כ-220 עובדים, רובם במטה ובמפעל החברה ביקבוץ חינתה בגליל המערבי. בשנת 2015 הסתכמו מכירותיה בכ-50 מיליון דולר ויש לה למעלה מ-220 עובדים, אשר מרביתם ממוקמים במטה החברה בקיבוץ חניתה בגליל המערבי. מנכ"ל החברה, עובד שפירא, אמר שהמשאבים של Avery Dennison, רשת ההפצה שלה והמותג החזק שלה בתעשייה, יעניקו לחניתה יתרון בכל השווקים. "העיסקה הזו מספקת הזדמנות לחזק את התעסוקה בפריפריה, לפתוח משרות למועמדים חדשים כחלק מהיותנו חברה גלובלית.

חברת Avery Dennison מספקת פתרונות בתחומי הדפוס והאריזה. מטה החברה ממוקם בגלנדייל, קליפורניה. החברה מעסיקה כ-25,000 עובדים ברחבי העולם, ומחזור המכירות שלה בשנת 2015 הסתכם בכ-6 מיליארד דולר.

כנס OASIS יתקיים ב-27-28 בפברואר בתל-אביב

פורסם בתאריך דצמבר 13, 2016דצמבר 13, 2016 ע"י Techtime

הכנס השנתי לאופטיקה, אלקטרו אופטיקה ולייזרים יתקיים השנה ב-27-28 בפברואר במלון דויד אינטרקונטיננטל בתל-אביב. בין הדוברים בכנס, חתן פרס נובל, פרופ' ויליאם מורנר מסטאנפורד

הכנס השנתי לאופטיקה ואלקטרו-אופטיקה, OASIS 6, יתקיים השנה בימים ב' ו-ג', 27-28 בפברואר 2017 במלון דויד אינטרקונטיננטל בתל-אביב. כנס אואזיס נחשב לאחד מהארועים החשובים בתחום האופטיקה בישראל. יו"ר הכנס הוא פרופ' אברהם קציר מאוניברסיטת תל-אביב, העומד בראש צוות של כ-40 מומחים ופרופסורים מהאקדמיה אשר בנו את תוכנית הכנס.

פריצות-דרך

הנושאים המרכזיים בכנס השנה יהיו: חישה מרחוק, פוטוניקה בביולוגיה וברפואה, פוטוניקה צבאית, אופטיקה לא-לינארית, מכשור אלקטרו-אופטי, מיקרו וננו אופטיקה, תופעות מהירות מאוד, אופטיקה קוונטית, אלקטרו אופטיקה בתעשייה, הנדסה אופטית, אנרגיה סולארית, לייזר ויישומים, וכל התחום של לייזר סיבים והיישומים הקשורים בו (IFLA).

בכנס ישתתפו מרצים בכירים מהארץ ומהעולם.בין השאר יגיע חתן פרס נובל לכימיה, פרופ' ויליאם מורנר מסטאנפורד, שייתן הרצאה על סופר רזולוציה ביישום מיקרוסקופיה תלת-מימדית והיכולת לעקוב אחר מולקולה בודדת בתוך התא.

פרופ' סיר דיוויד פיין מנהל המרכז לאלקטרו אופטיקה באוניברסיטת סאותהמפטון יתאר את הדור הבא של ה-Optical Fibres. פרופ' אורסולה קלר ממכון ETH בציריך תדבר על לייזרים בתדרי גיגהרץ, ופרופ' ויקטור מלכה ממכון וייצמן למדע ידבר על מניפולציה יחסותית של אלקטרונים באמצעות לייזר.

במהלך כנס OASIS 6 יתקיים גם המפגש השני של Fiber Lasers and Applications, לאחר שהמפגש הראשון התקיים בשנת 2014 בהשתתפות כ-250 חוקרים ומפתחים. הנושאים המרכזיים במפגש יהיו: יישומי פייבר-לייזר, לייזרים בהספק גבוה, סיבים מיוחדים ומגמות עכשוויות בפיתוח יישומים חדשניים מבוסס פייבר-לייזר.

השנה הכנס נערך בתמיכת משרד המדע והטכנולוגיה. במקביל להרצאות ולדיונים תתקיים תערוכה מסחרית גדולה בתחום האופטיקה והאלקטרו אופטיקה. כנס OASIS 6 מיועד לאנשי מחקר באקדמיה, אנשי פיתוח מהתעשייה ולמקבלי החלטות בתחומי האלקטרו אופטיקה.

למידע נוסף והרשמה:

Oasis 2017 Conference and Exhibition

ברנמילר אנרג'י חשפה טכנולוגיה תרמית לאגירת אנרגיה

פורסם בתאריך דצמבר 8, 2016דצמבר 8, 2016 ע"י Techtime

מתקן ההדגמה של ברנמילר אנרג'י בדימונה ממיר אנרגיה ממקורות שונים לקיטור בטמפרטורה גבוהה, ומספק חשמל בהספק של 1.5 מגה-ואט. האם החברה ויתרה על החלום הסולארי ומתמקדת בחוליה אחת בלבד בשרשרת האנרגיה?

brenmiller-energy

חברת ברנמילר אנרג'י (Brenmiller Energy) חשפה טכנולוגיה מתקדמת לאגירת חום ממגוון מקורות אנרגיה, והמרתו לחשמל זול. החברה הקימה מערכת הדגמה בהספק של 1.5 מגה-ואט במרכז הפיתוח שלה בדימונה. המערכת נטענת ממספר מקורות שונים, בהם שמש, גז טבעי, חום שיורי ודלק – ומייצרת קיטור יציב המתאים לייצור חשמל או ליישומים תעשייתיים. הטכנולוגיה פותחה בשיתוף עם משרד האנרגיה ובמימון משותף, מתאימה לתחנות מסוגים וגדלים שונים. החל מגנרטורים הפועלים על דלק ועד תחנות מחזור משולב המונעות בגז.

השימוש באגירה משפר משמעותית את יעילות שריפת הדלק וגם מספק פתרונות לתחום ניהול הרשת החכמה באמצעות ניוד חשמל משעות השפל לשעות השיא. "צמצום משמעותי של הפליטות מחייב הטמעה רחבה של אנרגיות מתחדשות, מעבר לייצור מבוזר ואמין, ופתרון אגירה זול ויעיל", אמר מנכ"ל ברנמילר אנרג'י, אבי ברנמילר. "טכנולוגיית האגירה שפיתחנו מסייעת בפתרון אחת הבעיות המרכזיות בשוק החשמל – התאמת הביקוש לכושר הייצור".

חברת ברנמילר אנרג׳י הוקמה ב-2012 על-ידי אבי ברנמילר, מנכ"ל סולל לשעבר, וקבוצת מהנדסים שפרשו מסולל לאחר מכירתה לסימנס הגרמנית בשנת 2009. טכנולוגיית האגירה שפיתחה החברה מבוססת על מרכז אנרגיה המאפשר אגירת חום בטמפרטורות גבוהות של 550 מעלות צלסיוס, והמרתו לחשמל נקי בכל שעות היממה.

מעבר מאנרגיה סולארית לקיטור

ההכרזה האחרונה מייצגת שינוי אסטרטגי בתפיסת השוק והטכנולוגיה של החברה. אבי ברנמילר הקים את החברה כדי לפתח טכנולוגיית אנרגיה סולארית יציבה. הרעיון המקורי של החברה היה לספק תחנות אנרגיה סולאריות הכוללות חוות מראות לייצור חום גבוה, ומתקן אגירה תרמי של האנרגיה, המאפשר להמיר אותה בכל שעה לאנרגיה חשמלית באמצעות טורבינות קיטור סטנדרטיות.

למרות שבאתר שלה באינטרנט החברה עדיין מציגה עצמה כספקית של אנרגיה סולארית, חשיפת המתקן בדימונה מלמדת שהחברה ויתרה של השוק הסולארי, ומתמקדת בחוליה החלשה ביותר של כל תשתיות האנרגיה האלטרנטיביות: אגירה והתממשקות אל מקורות ייצור חשמל סטנדרטיים. אסטרטגית, יש להחלטה הזו שני יתרונות מרכזיים. הראשון הוא שהיא לא צריכה להתחרות עם חברות המקימות תחנות אנרגיה ויכולה להיות ספקית שלהן. היתרון השני הוא בהרחבת השוק שלה אל מערכות אנרגיה אלטרנטיבית נוספות, מעבר לאנרגיה סולארי, כמו מערכות ביו-תרמיות, מערכות גיאותרמיות ועוד.

KLA-Tencor ישראל קיבלה את פרס היצואן המצטיין ליפן

פורסם בתאריך דצמבר 7, 2016דצמבר 7, 2016 ע"י Techtime

נשיא KLA-Tencor ישראל, ד"ר עמי אפלבום: "אנחנו מתחרים ממגדל העמק בפיתוח טכנולוגי המתבצע בכל העולם, וכנגד הייצור בסין"

מרכז הפיתוח והייצור של חברת KLA-Tencor הממוקם במגדל העמק, נבחר על-ידי לשכת המסחר ישראל יפן, בשיתוף עם משרד החוץ ומכון הייצוא הישראלי, כזוכה בפרס היצואן המצטיין ליפן לשנת 2015. הפרס ניתן בקטגוריית ״כל הענפים״ (פרס כלל ארצי). חברת KLA-Tencor ישראל חגגה לא מכבר 30 שנות פעילות בישראל. החברה היא ספק גלובלי של פתרונות מתקדמים למדידה ובקרה של תהליכי ייצור שבבים. בישראל מעסיקה החברה כ-500 עובדים המפתחים, מייצרים ונותנים שירות למערכות המטרולוגיות המתקדמות ביותר של החברה.

נשיא KLA-Tencor ישראל, ד"ר עמי אפלבום, אמר שהחברה תורמת מיליארדי שקלים בכל שנה לייצוא הישראלי. "הייצור והייצוא שלנו מהגליל מתחרה בטכנולוגיות שיצאו מעמק הסיליקון, מקוריאה, מיפן ומאירופה, וגם בייצור בסין. בכל טלפון נייד, מחשב וטאבלט בעולם ישנם רכיבים שבשלב זה או אחר בתהליך הייצור עברו במכונות שפותחו ויוצרו בגליל". הפרס ניתן בטקס חגיגי בתל אביב בהשתתפות שגריר יפן בישראל, קוג׳י טומיטה.

היקף יצוא הסחורות מישראל לארצות אסיה בשנת 2015 הסתכם ב-17.7 מיליארד דולר, עלייה של 1.7% לעומת שנת 2014. ייצוא ענפי התעשייה והחרושת עלה ב-4.1% לעומת שנת 2014 והסתכם ב-16.2 מיליארד דולר. היקפי היצוא הגדולים ביותר היו בענפים: עיבוד יהלומים (5.0 מיליארד דולר), ייצור מחשבים, מכשור אלקטרוני ואופטי (7.4 מיליארד דולר) וייצור כימיקלים ומוצריהם (1.3 מיליארד דולר). משנת 2010 יצוא ענף ייצור מחשבים, מכשור אלקטרוני ואופטי עלה ב-62.8% ויצוא ענף ייצור מכונות וציוד עלה ב-41.3%.

פיני יונגמן ימונה לראש חטיבת עליונות אווירית ברפאל

פורסם בתאריך דצמבר 7, 2016דצמבר 7, 2016 ע"י Techtime

יונגמן שימש בעבר כראש תוכנית שרביט-קסמים. חטיבת מערכות לעליונות אווירית אחראית על מערכות הגנה מפני טילים, כדוגמת "שרביט קסמים" ו"כיפת ברזל" ועל טילי אוויר-אוויר

חברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות (Rafael) הודיעה על מינויו של תא"ל (במיל.) פיני יונגמן לתפקיד סמנכ"ל בכיר וראש חטיבת מערכות לעליונות אווירית. יונגמן יחליף את יוסי דרוקר, המסיים את תפקידו ברפאל לאחר קריירה ארוכה ומגוונת של תפקידים רבים ומשמעותיים שהאחרון שבהם הוא סמנכ"ל בכיר וראש חטיבת מערכות לעליונות אווירית. המינוי ייכנס לתוקפו בשנת 2017.

פיני יונגמן, בן 56, מהנדס מערכות מידע, הצטרף לרפאל בשנת 2005, ושימש כראש תוכנית "שרביט קסמים". בתפקידו האחרון כיהן כראש מינהלת מערכות הגנה מטילים ותלול-מסלול ברפאל. חטיבת מערכות לעליונות אווירית אחראית על מערכות הגנה מפני טילים, כדוגמת "שרביט קסמים" ו"כיפת ברזל", על טילי אוויר-אוויר מסוג פיתון ודרבי ועל מערכות נוספות.

מנכ"ל רפאל, האלוף (במיל') יואב הר-אבן אמר כי פיני יונגמן מביא עימו ניסיון וידע רב של תחומי פעילות החטיבה והוא משוכנע שהוא יידע להוביל אותה ולממש את היעדים הלאומיים והשיווקים הניצבים בפניה. הר-אבן הודה ליוסי דרוקר על תרומתו רבת השנים למערכת הביטחון בכלל ולרפאל בפרט, והדגיש שדרוקר היה מעורב בפרויקטים רבים ומשמעותיים, שהבולט והמפורסם בהם הוא "כיפת ברזל", עליו גם קיבל את פרס ביטחון ישראל.

אלטרה חוזרת להיאבק על מקומה בשוק הישראלי

פורסם בתאריך דצמבר 7, 2016דצמבר 12, 2016 ע"י Techtime

אינטל מינתה את אילן הוכמן למנהל השוק הישראלי של מוצרי Altera. מנהל מכירות אירופה, פרנק פורסטר: "השוק הישראלי הוא אחד מהשווקים החזקים שלנו באירופה"

intel-altera-frank

חברת אינטל מינתה את אילן הוכמן למנהל המכירות של פעילות אלטרה (Altera) בישראל. הוכמן הוא אחד ממנהלי השיווק והמכירות המנוסים של החברה, ושימש עד לאחרונה כמנהל השיווק והפיתוח העיסקי של אינטל בישראל, תפקיד שאותו ביצע משנת 2005.

לפני-כן שימש כמנהל קו מוצרי HP בחברת בינת. מדובר במינוי במשקל כבד, אשר מלמד על החלטתה של אינטל לצאת למאבק על שוק רכיבי ה-FPGA בישראל, בעיקר מול המתחרה המרכזית זיילינקס (Xilinx). בכך מסתיימת שנה של חוסר בהירות: בדיוק לפני שנה השלימה חברת אינטל (Intel) את עיסקת המיזוג הגדולה ביותר בתולדותיה: רכישת חברת אלטרה (Altera) תמורת כ-16.7 מיליארד דולר.

העיסקה זיעזעה את שוק הרכיבים המיתכנתים (FPGA) העולמי, שנישלט בעיקר על-ידי החברות אלטרה וזיילינקס, שהחזיקו ברוב המכירות בשוק מערכות הקצה הבינוני והגבוה, בחלקים כמעט שווים. העיסקה עוררה מבוכה בקרב לקוחות רבים של אלטרה, שלא ידעו כיצד היא תשפיע על מפת הדרכים שלה, המוצרים ומה הן תוכניותיה של אינטל ביחס לעתידה.

המטרה: להתרחב בשוק הישראלי

במהלך 2016 ביצעה אינטל מהלכים רבים שנועדו לשכנע את לקוחות אלטרה שמבחינתם דבר לא השתנה: היא הקימה את קבוצת הפתרונות המיתכנתים (Programmable Solutions Group), במתכונת של יחידה עסקית עצמאית המרכזת את הפעילות של אלטרה לשעבר: ניהול עצמאי, מכירות עצמאיות, ותמיכה עצמאית בלקוחות. אלא שבישראל, כל עוד לא בוצע מהלך מרכזי ומהדהד, נשאר השוק בחוסר ודאות. השבוע פגש Techtime את מנהל המכירות הראשי של אלטרה באירופה, פרנק פורסטר (בתמונה למעלה), שסיפר על מינויו של אילן הוכמן.

פורסטר הגיע לכנס משותף של אינטל וחברת איסטרוניקס המוקדש להאצת ביצועים באמצעות מעבדי CPU של אינטל ורכיבי FPGA של אלטרה. פורסטר: "השוק הישראלי הוא אחד מהשווקים החזקים ביותר שלנו באירופה. כמנהל החדש של השוק הישראלי, אילן יתמקד בהגדלת הפעילות שלנו בשוק הישראלי ובהתרחבות לתחומים מתפתחים כמו הענן, הדור החמישי, בינה מלאכותית ועוד".

מהו המסר שלך ללקוחות הישראלים שהגיעו לכנס?

"החלטנו שישראל היא שוק חשוב עבורנו. יש לנו כאן לקוחות נאמנים ואנחנו מחוייבים להמשיך ולפתח את השוק המקומי. אנחנו חושבים שה-FPGA הוא מנוע של חדשנות לחברות אשר רוצות להאיץ את היציאה לשוק של מוצרים חדשים. איסטרוניקס אשר תמשיך להיות המפיצה הבלעדית שלנו. יש לנו נסיון מצויין עם איסטרוניקס ויש לנון מחוייבות לתמוך בשוק הישראלי באמצעות איסטרוניקס".

מהו תפקיד ה-FPGA באסטרטגיה של אינטל?

"כיום ה-FPGA יושב בכל מקום שבו יש צורך בעיבוד חזק יותר מאשר בעבר. מדובר בפתרון גנרי מאוד. בתחום התקשורת, אנחנו סבורים שרכיבי FPGA ייכנסו לשימוש לכל רוחב הרשת: מאבזרי הקצה, תשתיות התקשורת ועד לתשתית הענן. ה-FPGA יכול לסייע בהאצת העיבוד בכל אחד מהשלבים האלה, ולכן הוא יהיה בכל מקום – מקצות הרשת ועד למרכז הענן".

כיצד הרכב האוטונומי והדור החמישי משפיעים על השוק שלכם?

"הרכב האטונומי הוא חלק מתחום רחב יותר של בינה מלאכותית. לרכיבי FPGA יש תפקיד חשוב מאוד במערכות בינה מלאכותית, משום שהאלגוריחתמים העומדים מאחורי מערכות בינה מלאכותיתי הם מטבעם מתאימים מאוד ליישום ברכיבי FPGA. הרבה מאוד מידע נכנס למערכת, מתבצע עליו עיבוד בזמנים קצרים מאוד והוא ממשיך הלאה.

"באותה מידה גם מערכות הדור החמישי הן מנוע צמיחה לעולם ה-FPGA. החל מהעבודה שהן מספקות את הצינור המקשר בין עולם ה-IoT והענן, והצינור הזה זקוק להרבה מאוד FPGA. גם היום בתחנות הבסיס הסלולריות יש הרבה רכיבי GPGA. בנוסף, עדיין אין תקנים סגורים ל-5G, ופירוש הדבר שהמוצרים צריכים להיות גמישים מאוד – יכולת שקל להשיג עם FPGA".

אתם מתכננים לעבור מ-ARM לארכיטקטורת אינטל?

"יש לנו מחוייבות מלאה לפתרונות SoC המבוססים על ARM. אנחנו נשארים עם הארכיטקטורה של ARM בתחום ה-FPGA".

יש שמועות שתהליך המזעור של הרכיבים מתעכב

"התשובה היא לחלוטין שלילית, אין עיכוב. כבר ברבעון השלישי של השנה התחלנו לספק ללקוחות הראשונים דוגמאות של רכיבי Stratix 10 FPGA, המיוצרים בטכנולוגיית הטרנזיסטורים tri-gate בתהליך של 14 ננומטר. ברכיב הזה יש הרבה מאוד פיתוחים טכנולוגיים שישפיעו עמוקות על עולם הדטה-סנטרים.

"השילוב של אלטרה בעולם של אינטל נותן ללקוחות הרבה יותר ערך מאשר שינויים טכניים כמו מיזעור של תהליך הייצור. ה-FPGA מוטמע בהדרגה בכל האקו-סיסטם של אינטל. אחד מהדברים הראשונים שאינטל עשתה אחרי הרכישה היתה תיגבור צוות הפיתוח של אלטרה ביותר מ-300 מהנדסים".

איזה חידושים צפויים לצאת בקרוב לשוק?

"כיום אנחנו מפתחים רעיונות מהפכניים נוספים. אחד מהם הוא למשל פתרון חדש בשם Enpirion המפשט ומייעל את כל מערכת אספקת הכוח לרכיבי FPGA. זו משפחה של פתרונות הספק ל-FPGA שמטרתה לספק ללקוחות מוצר שבו מערכת אספקת הכוח תופסת שטח קטן יותר, קלה יותר לניהול וחסכונית יותר. אנחנו מרחיבים את טווח ההספקים שבה הסדרה תומכת, כאשר בקרוב ייצא מוצר ראשון שיתמוך בזרמים של עד 30 אמפר".

enpirion

"אינטל לוקחת את ה-FPGA ומחברת אותו אל מעבדי השרתים. לאחרונה הצגנו לשותפים העסקיים שלנו פתרון חדש שייצא בעתיד לשוק, המבוסס על הרעיון של Multi Component Package. זהו מארז חדש אשר בתוכו יהיו גם מעבד שרתים מתקדם ממשפחת Xeon וגם רכיב FPGA, כדי לספק את הפתרון האופטימלי לייעול מרכזי הנתונים. זה יהיה קו מעבדים חדש המיועד לעולם הדטה סנטר שנצא איתו בקרוב. הפתרון הזה מעורר עניין רב מאוד בקרב לקוחות שלנו הבונים מרכזי נתונים גדולים".

פלקס מתכננת להרחיב את השקעותיה בישראל

פורסם בתאריך דצמבר 6, 2016דצמבר 7, 2016 ע"י Techtime

הכלכליסט דיווח שקרן ההשקעות שלה מתכננת להשקיע כמה עשרות מיליוני דולרים בחברות ישראליות בתחומים צומחים כמו: IoT, אנרגיה, חקלאות חכמה ורכב אוטונומי

flex-israel

שהיא קבלנית הייצור הגלובלית פלקס (flex), שעד לא מזמן נקראה פלקסטרוניקס, מתכננת להרחיב את היקף ההשקעות שלה בישראל, בעיקר באמצעות השקעות במרכזי חדשנות ובחברות סטארט-אפ ישראלית. כך דיווח העיתון כלכליסט, בעקבות ראיון עם מנהל הפיתוח של פלקס באירופה והמזרח התיכון, מייקל מוניקו.

כיום פלקס מעסיקה כ-3,500 עובדים בישראל, רובם באתרי ייצור אלקטרוני שבבעלותה, ממגדל העמק ועד אופקים. מרכזי הייצור כוללים מפעל הרכבות אלקטרוני הגדול בישראל, מפעל פלסטיק, מתקן לוגיסטי ומרכז חדשנות ופיתו בתל-אביב, בהמצע פרוייקטים עבור חברות זרות.

מוניקו אמר לכלכליסט שההשקעות יבוצעו באמצעות קרן ההשקעות של פלקס, הפועלת כיום רק בישראל ובעמק הסיליקון. "השקענו בשש חברות בישראל בהיקפים של בין חצי מיליון עד 2.5 מיליון דולר לחברה. אחת מהחברות היא OriginGPS. לדבריו, החברה מתכננת להשקיע בישראל כמה עשרות מיליוני דולרים, ולגייס כמה עשרות עובדים למרכזי הפיתוח שלה בתל-אביב ובחיפה.

מוניקו: "המיקוד שלנו כיום מבחינת הטכנולוגיה הוא בתחומי החקלאות החכמה, IOT, ניהול אנרגיה, מערכות בריאות דיגיטליות, תעשיית הרכב וערים חכמות".

"אחד התחומים שבהם נשקיע הרבה בשנים הקרובות גם בישראל וגם בעולם הוא תחום הרכב האוטונומי. כבר כיום יש לנו שיתופי פעולה רבים עם יצרניות רכב ואנו מתמקדים בהרבה תחומים שיש לנו בהם חוזקות, כמו מערכות המחשוב והאלקטורניקה שיש ברכבים. אנחנו יכולים לחבר הרבה חברות ישראליות לשחקנים המובילים בתחום".

מיקרון השלימה את רכישת אינוטרה הטאיוואנית

פורסם בתאריך דצמבר 6, 2016דצמבר 6, 2016 ע"י Techtime

מיקרון שילמה 4 מיליארד דולר תמורת 77% מהמניות. חברת Nanya הטאיוואנית השקיעה מיליארד דולר במניות מיקרון, ותקבל ממנה טכנולוגיות ייצור DRAM בתהליך של 20 ננומטר

חברת מיקרון (Micron Technology) השלימה את רכישת חברת Inotera Memories הטאיוואנית, באמצעות החברה הבת מיקרון טאיוואן, תמורת סכום של כ-4 מיליארד דולר. מנכ"ל מיקרון, מרק דרקן, אמר שלעיסקה תהיה תרומה פיננסית משמעותית. "אנחנו מצפים לשיפור מיידי ברווח הגולמי של מכירת רכיבי DRAM, ויצירת מזומנים בעקבות שילוב הארגון של אינוטרה בארגון של מיקרון".

מדובר בעיסקה שנחתמה לפני שנה, ועל-פי התוכנית המקורית היתה צריכה להסתיים לפני מספר חודשים. באמצע חודש דצמבר נחתם הסכם שלפין תרכוש מיקרוןה 77% ממניות איטנוטרה, ועל-ידי כך תגיע ל-100% בעלות, מכיוון שהיא החזיקה בכ-33% מהמניות. עד להשלמת העיסקה, מיקרון רוכשה את כל תפוקת ה-DRAM של אינוטרה, המהווה כ-35% מכל רכיבי ה-DRAM של מיקרון. בעקבות העיסקה, תשנה אינוטרה את קו הייצור שלה וצפויה לעבור לייצור זיכרונות בתהליך 20 ננומטר שפותח על-ידי מיקרון.

ראוי לציין שהמשקיע הגדול ביותר בחברה הוא קונסורציום Formosa Group Companies, המחזיק בכ-32% ממניות אינוטרה. אחת מהחברות הבולטות בקבוצה הזו היא יצרנית רכיבי ה-DRAM הטאיוואנית Nanya Technology Corporation, המחזיקה בכ-24% ממניות אינוטרה. נאניה היתה מהתומכות הגדולות בעיסקה, ואף הגדירה אותה בעבר כ"שיתוף פעולה ארוך טווח בינה לבין מיקרון".

מיד לאחר השלמת העיסקה, השקיעה נאניה את הסכומים שקיבלה, בהיקף של כ-981 מיליון דולר, בחברת מיקרון וקיבלה 5.2% מהבעלות על יצרנית הזכרונות האמריקאית. אתר החדשות הטאיוואני DIGITIMES מדווח שכושר הייצור הנוכחי של חברת נאניה הוא 60,000 פרוסות 12 אינטש בחודש, לזיכרונות המיוצרים בתהליך של 30 ננומטר. ההשקעה בחברת מיקרון מתמבצעת ביחד עם חתימה עם הסכם לשיתוף פעולה טכנולוגי, אשר יאפשר לנאניה לייצר זכרונות DRAM בתהליך של 20 ננומטר, כבר בשנת 2017.

מלאנוקס קיימה האקתון ראשון ל-RDMA וטכנולוגיות רשת

פורסם בתאריך דצמבר 4, 2016דצמבר 4, 2016 ע"י Techtime

חברת מלאנוקס ביצעה בסוף השבוע ניסוי שבמהלכו איפשרה למפתחים מבחוץ להשתתפף בהאקתון במתכונת פנים-ארגונית. סמנכ"ל ארכיטקטורה: "האקתונים הפכו לדרך חיים במלאנוקס"

mellanox-hackatop

בסוף השבוע האחרון, קיימה חברת מלאנוקס טכנולוגיות (Mellanox) האקתון ראשון מסוגו תחת השם Hackatop – Code Your Way To The Top. במהלכו של הארוע היא ארחה עשרות מהנדסי תוכנה, אנשי יחידות צבאיות טכנולוגיות, סטודנטים, סטארטאפיסטים ובוגרי מוסדות אקדמאיים מובילים, שהתקבצו במתחם התחנה בתל אביב כדי לקחת להתמודד עם אתגרים בתחום הגישה המרוחקת לזיכרון המחשב (RDMA) וטכנולוגיות רשת מתקדמות. המשתתפים, שהורכבו מצוותים של עד חמישה משתתפים, הוזמנו לפתח מוצרים וטכנולוגיות שישפרו ביצועים ויאיצו אבטחת מידע, ענן, ביג דאטה, למידה עמוקה, NFV, אחסון, ומחשוב על באמצעות טכנולוגיות רשת מתקדמות. הפיתוח נעשה באווירה שמחה ותוססת, שכללה אוכל שתייה פינוקים ואף מסאג' למשתתפים.

לאחר 25 שעות מפרכות, הצליחו שלושה צוותים לפצח את דרכם אל הגמר: את המקום הראשון קטפו צוות IBitTorrent שבו השתתפו אורן בר וטלי מסינג, אשר מימשו טכנולוגיית RDMA based peer to peer וזכו ב-10,000 דולר. למקום השני הגיע צוות Cloud Manager בהשתתפות אריק גלמן ומיקי פטרסקו, שמימשו מערכת הוליסטית לניהול ענן וזכו ב-5,000 דולר. למקום השלישי הגיע צוות RPS בהשתתפות מיכאל ללוץ', דניאל אנגל ואריאל צנטנר, שמימש מערכת היררכיה של זיכרון מואצת RDMA וזכה ב-2,000 דולר.

חבר השופטים כלל את מנהל הטכנולוגיות הראשי במלאנוקס מיכאל קגן, סמנכ"ל מיזוגים ורכישות נמרוד גינדי, סמנכ"ל תוכנה עמית קריג, וכן מנכ"לית חברת לאומיטק יפעת אורון. לדברי אורון: "ההאקתון של מלאנוקס אורגן ללא דופי, ואיכות הצוותים היתה יוצאת דופן ברמת הרעיונות ובתחכום שלהם. האירוע מדגים כמה חשוב הקשר ושיתוף הפעולה בין חברות גדולות ליזמי הייטק בישראל".

סמנכ"ל ארכיטקטורת תוכנה במלאנוקס וממארגני האירוע, דרור גולדנברג, אמר ש"האקתונים הפכו לדרך חיים במלאנוקס, הם מביאים חדשנות ויזמות מקרב העובדים ומאפשרים להם ליישם רעיונות לרמת אב טיפוס, להציג אותם להנהלה ולהמשיך למוצר. לאור הצלחת ההאקתונים הפנים-ארגוניים, החלטנו לפתוח את האירוע לכלל הציבור, לייצר קהילה של מפתחים שמבינה בטכנולוגיות רשת ולהאיץ אפליקציות חשובות ב-data center. לאור ההצלחה הרבה, אנו שוקלים להפוך את האירוע למסורת".

לאתר התחרות: www.hackatop.com

מוטורולה סולושנס חנכה מרכז חדשנות בישראל

פורסם בתאריך דצמבר 1, 2016דצמבר 1, 2016 ע"י Techtime

המרכז ינוהל על-ידי חמי פקר, לשעבר ראש מינהלת הסייבר במשרד ראש הממשלה. שמעון דיק, מנכ"ל מוטורולה סולושנס ישראל: "המרכז יעסוק בטכנולוגיות אנליטיקס, בינה מלאכותית וסייבר מתקדם"

motorola

חברת מוטורולה סולושנס (Motorola solutions) חנכה אמש (ד') את מרכז החדשנות שלה בישראל, שיתמקד במענה לאתגרים החדשים העומדים בפני ממשלות וארגונים בהגנה על ביטחון הציבור. חמי פקר, לשעבר ראש מינהלת הסייבר במשרד ראש הממשלה, מונה לעמוד בראש המרכז. מוטורולה הודיעה שבכוונתה לגייס עשרות מומחים, אנשי פיתוח ומחקר, אשר יעסקו בפיתוח טכנולוגיות לתחומי ביטחון, מודיעין, חירום והצלה, ממשל, ערים חכמות ותשתיות קריטיות.

חמי פקר מביא עימו ניסיון עשיר בתחום טכנולוגיות הגנת הציבור והסייבר במגזרים שונים. בתפקידו הקודם הוא שימש כמנהל תכניות הסייבר של חברת לוקהיד מרטין בישראל ולפני כן כיהן כראש מנהלת הסייבר במשרד ראש הממשלה וראש חטיבת הטכנולוגיה במועצה לביטחון לאומי והמטה ללוחמה בטרור. לאורך שנותיו בשירות המדינה עסק בין השאר בלוחמת מידע ופיתוח תשתיות טכנולוגיות מתקדמות ללוחמה בטרור.

חברת מוטורולה סולושנס ישראל הוקמה בשנת 1964 והייתה לשלוחה הראשונה של מוטורולה מחוץ לצפון אמריקה.שמעון דיק, מנכ"ל מוטורולה סולושנס ישראל, אמר: "מוטורולה סולושנס העולמית רואה בישראל אי של חדשנות ומרחיבה את השקעותיה כאן. מרכז החדשנות יעסוק בטכנולוגיות של אנליטיקה, בינה מלאכותית וסייבר מתקדם, וייצר חדשנות אשר תתורגם למוצרים טובים ומתקדמים יותר לכל העולם. אנחנו שמחים על הצטרפותו של חמי פקר לשורות החברה ובטוחני כי המרכז בראשותו יביא את החברה לשיאים חדשים."

במסגרת האירוע הציגו והדגימו מהנדסי מרכז המו"פ של מוטורולה ישראל טכנולוגיות ביטחון עתידיות, בהן: אפוד חכם רוטט לשוטרים או כבאים לתקשורת מתקדמת בשטח; מנוע קונטקסט (הקשר) לשוטר הדיגיטלי המגדיר פעולות אוטומטיות כגון הפעלת מצלמת גוף כאשר השוטר שולף את נשקו; משקפיים המציגים אובייקטים בשטח אותם השוטר מסמן ושולח למרכז הבקרה להמשך מעקב; מערכת שליטה ובקרה המשלבת מציאות מדומה, ופתרונות נוספים המקלים על פעולת כוחות ההצלה.

כתבה מקצועית: כיצד להתמודד עם בדיקת אבזרי IoT

פורסם בתאריך דצמבר 1, 2016דצמבר 8, 2016 ע"י Techtime

בדיקה מהירה, מדויקת וחסכונית של מכשירים בעלי צריכת חשמל נמוכה תהייה מכרעת לצמיחת האינטרנט של דברים Internet of Things – IoT. מנהל פיתוח שוק ב-Keithley, רובורט גרין, מסביר לקוראי Techtime כיצד לגשת אל האתגר

מאת: רוברט גרין, Keithley Instruments, a Tektronix Company

בתעשייה מעריכים שבתוך עשור יצמח האינטרנט של הדברים (IoT ) להיקף של טריליוני התקנים אלחוטיים וחיישנים. עם זאת, הצמיחה הזו תהיה תלויה במידה מסוימת ביכולת של היצרנים להוזיל את העלות של המוצרים האלה.

במקביל, ההתקנים חייבים להיות מאופיינים היטב במהלך התכנון והפיתוח שלהם, ולאחר מכן להיבדק במהירות, בדיוק ובצורה חסכונית במהלך הייצור. כדי לפעול באופן אמין באמצעות הסוללה ולכן המכשירים הסלולריים הזעירים האלה חייבים לצרוך הספק נמוך. הדבר דורש איפיון מדוייק של צריכת החשמל בכל מצבי ההפעלה.

איפיון צריכת החשמל דורש מכשור המסוגל לבצע את המדידות ברגישות גבוהה ובמהירות גבוהה. לדוגמא, כאשר מאפיינים את זרמי העומס, מערכת הבדיקה צריכה להיות מסוגלת למדוד זרמים נמוכים, לפעמים עד עשרות מיקרו-אמפרים או פחות, כשההתקן במצבי המתנה.

כדי ליישם מדידות יציבות ומדויקות של זרמים אלה ברמה הנמוכה, מערכות הבדיקה אמורות, בדרך כלל, לבצע מדידות רבות על-פני מרווח מדידה ארוך, בכדי לבודד מתוך הרעש החשמלי שמייצר ההתקן את רעש הסביבה החיצונית.

סינון יכול לשמש גם כדי להבטיח מדידות איכותיות. עם זאת, זמן המדידה המשתרעת על פני מספר מחזורי קו המתח AC, יחד עם סינון, יכולה לגרום לזמן מדידה של שניות ולעתים קרובות עשרות שניות. זה מרחיב את תקופת המדידה בניגוד לצורך במהירות גבוהה המגדילה את התפוקה ומצמצמת את עלות הבדיקה של כל התקן.

כיצד מתמודדים עם דרישות סותרות

בנוסף לביצוע מדידות רגישות ואיטיות של זרמי ההמתנה והרוגע של התקני IoT, המכשור חייב לבצע מדידות זרם מהירות מאוד כאשר התקן ה-IoT פעיל, למשל כאשר הוא משדר נתונים. האתגר הוא ללכוד ולמדוד פרצים של זרם עומס שעשוי להימשך רק כמה מאות מיקרו-שניות. המכשור חייב להגיב במהירות ולבצע מדידה במרווח זמן קצר מאוד. במצב זה, מתכנן מערכת הבדיקה חייב להתפשר לגבי דיוק ורזולוציית המדידה בכדי להשיג מהירות.

איור 1. מדגים פרופיל זרם עומס אופייני עבור התקן IoT אלחוטי. במצב רוגע, הזרם הוא נמוך מאוד, אבל כאשר המכשיר משדר, זרם העומס עולה באופן דרמטי לזמן קצר. כדי למדוד זרם זה, מכשור הבדיקה חייב להגיב לאותות הבקרה אשר מסמנים שההתקן עובר למצב הפעיל, כך שהמכשור יכול ליזום את המדידה במהירות גבוהה. המכשיר צריך גם לאפשר גמישות בבחירת זמן המדידה, כך שתתקבל המדידה הטובה ביותר שניתן לבצע.

איור 1. פרופיל עומס הזרם עבור התקן אלחוטי טיפוסי, כולל תקופות ארוכות של צריכת זרם נמוכה עם צרורות קצרים של צריכה גבוהה

מכיוון שהצורך במדידות מדויקות מאוד של זרם נמוך בזמן רוגע ומצבי המתנה, והצורך בביצוע מדידות זרם גבוה מאוד ובמהירות במהלך מצבי ההפעלה הם כה שונים, ניתן להניח שיידרשו מספר רב של מכשירים לביצוע המדידות האלה.

לדוגמא, אפשר יהיה לחבר נגד בטור לקו, אשר מחבר את אספקת החשמל. על-ידי מדידת מפל המתח על-פני הנגד עם מודד דיגיטלי (DMM) ניתן לחשב את הזרם. עם זאת, זה יהיה מאוד מאתגר לבחור את הערך המתאים עבור הנגד הטורי. ערך נגד קטן מוסיף שגיאה קטנה במדידת זרם העומס, אבל אם הערך הוא קטן מדי – מכשיר DMM ללא רגישות למדידת הזרם הנמוך במצב רוגע, או אפילו זרם במצב המתנה – יציג מדידה לא מדויקת.

למרות שגם אוסילוסקופ עשוי להתאים למשימת לכידת עוצמת הפולסים עבור זמנים קצרים, ה-DMM מציע דיוק רב יותר בעת ביצוע מדידות מתח. ייתכן כי יהיה צורך להשתמש במקור מתח, DMM ואוסילוסקופ לביצוע כל המדידות הדרושות.

יחידת המדידה/מקור (SMU) הינו מכשיר המציע אופציה אפשרית עבור יישום זה. המכשיר יכול למדוד זרמים מאוד נמוכים (עד פיקו-אמפרים או פחות) במדויק. למרבה הצער, ה-SMU אינו מיועד בדרך כלל ללכידת פולסים צרים. כמו-כן, בדרך כלל, ה-SMU הינו מכשירי המיועד לאספקה וצריכת חשמל נמוכים. לכן הוא עשוי שלא להיות בעל הספק כללי המתאים לספק את הזרם הדרוש בשעות של שיא הצריכה. בנוסף, בגלל הרגישות יוצאת הדופן שלהם, מכשירי ה-SMU יכולים להיות פתרונות יקרים יחסית לצורך בדיקת התקנים זולים.

מכשיר יחיד לאתגרי מדידה מרובים

רוב מהנדסי התכנון והבדיקות מעדיפים פתרון פחות מסובך מאשר ליישם מערכת בדיקה עם ספק כוח DC, כדי לספק את מתח המקור, נגד טורי, DMM, אוסילוסקופ, מכשיר SMU, ומערכת מיתוג לקשור את כולם ביחד. אם הם יכולים לבצע את המדידות באמצעות מכשיר אחד בלבד, הבדיקות יכולות להתחיל מוקדם יותר (איור 2).

איור 2. אפיון Benchtop של התקנים אלחוטיים בעלי צריכת חשמל נמוכה דורש מכשור המשלב את הרגישות הדרושה לצורך מדידת זרמי רוגע עם המהירות הדרושה ללכידת פולסי זרם צרים,ותחום רחב של מקור אספקת הזרם — איור 2. אפיון Benchtop של ההתקנים דורש מכשור המשלב את הרגישות הדרושה לצורך מדידת זרמי רוגע עם המהירות הדרושה ללכידת פולסי זרם צרים, ותחום רחב של מקור אספקת הזרם

האוטומציה של המדידה היא פשוטה, כמו גם מכשיר אחד בלבד לתכנת. זה גם מבטל את הצורך לסנכרן מספר רב של מכשירים ומאפשר למהנדס להתמקד בביצוע המדידה. עם זאת, מתכנני המכשור מתחילים רק עתה לקחת על עצמם את האתגר של יצירת מכשירים המסוגלים לספק את רמת ההספק הדרושה, כדי לתפעל התקן אלחוטי – מבלי להקריב את היכולת למדוד הן זרמי עומס נמוכים מאוד והן זרמי עומס פעיל גבוהים במדויק ועם רזולוציה גבוהה. מכשירים אלה נכנסים רק כעת לשוק, בתצורה של ספקי כוח עם יכולות משולבת של מדידות מאוד מדויקות (איור 3).

איור 3. ספק הכוח 2280S של Keithley מספק זרמי עומס מזערים עם רזולוציה של 10nA, ומדידת זרמים של עד 6A — איור 3. ספק הכוח 2280S של Keithley מספק זרמי עומס מזערים עם רזולוציה של 10nA, ומדידת זרמים עד 6A

כדי למדוד במדויק זרמי המתנה או רוגע, הספק/מודד חייב להיות בעל איכות של DMM וברזולוציה של ½6 ספרות. בעת ביצוע מדידות זרם גבוה, חייב המכשיר ללכוד פולסי זרם קצרים של עד כמה מאות מיקרו-שניות. כמו כן, כיוון שמכשירים מסוימים, כגון חיישנים רפואיים מושתלים או מכשירים ניידים, המופעלים מסוללות, הם בעלי רצף עומסי זרם בהפעלה, בדומה לזה שמוצג באיור 4, המכשיר הנבחר חייב להיות בעל יכולות ביצוע מדידות מרובות ומסונכרן בכל המצבים של הפעלה או כיבוי.

איור 4. כדי לאפיין את רצף ההפעלה, ציוד הבדיקה חייב לבצע מדידות מהירות ומסונכרנות

מכשירים המיועדים לשימוש במערכת בדיקה אוטומטית, בנוסף לעבודת התכנון, חיוני שיהיו בעלי ממשקים LAN, USB, או ממשקי GPIB וכניסות/יציאות דיגיטליות הנחוצות לצורך שילוב עם ציוד בדיקה אחר במערך.

כדי לפשט אפיון על ה-benchtop, יש לשקול שימוש בספק כוח עם יכולות תצוגה מתקדמות, הכוללות תצוגה גרפית מובנית, המפשטת ניטור היציבות של זרם העומס, לכידה והצגה של זרם עומס דינמי, או תצוגה נוחה של הפעלה או כיבוי של זרם עומס.

רוברט גרין הוא מנהל פיתוח שוק בכיר ב- Instruments Keithley, Cleveland, OHIO, המהווה חלק מחטיבת ציוד המדידה ובדיקה של חברת Tektronix. גרין היה מעורב בהגדרה והשיווק של מגוון רחב של מכשור. הוא בעל תואר ראשון בהנדסת חשמל מאוניברסיטת קורנל ותואר MS בהנדסת חשמל מאוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס, מיזורי.

לקוח אסיאתי הזמין מראדא מכ"ם ב-1.1 מיליון דולר

פורסם בתאריך נובמבר 30, 2016נובמבר 30, 2016 ע"י Techtime

הלקוח הזמין את המכ"ם הרב-משימתי MHR כדי לספק מענה מיידי לפערים מבצעיים. החברה מאמינה שיגיעו ממנו הזמנות נוספות

חברת ראדא תעשיות אלקטרוניקה (RADA) מנתניה הודיעה היום על קבלת הזמנות ראשונות לאספקת מערכות מכ"מ ממשפחת MHR – Multi-Mission Hemispheric Radars ללקוח אסייתי בעל חשיבות אסטרטגית גדולה לחברה. שווי הזמנות האלה הוא יותר מ-1.1 מיליון דולר, ואספקתן צפויה להסתיים במחצית הראשונה של 2017.

החברה מסרה שהלקוח ביצע הזמנה ראשונה של המערכות מראדא לצורך בחינת המכ"מים ומתן מענה מיידי לפערים מבצעיים. להערכת החברה, פוטנציאל השוק למכירת מכ"מים טקטיים אלה ללקוח זה "הינו מהותי ביותר". ההזמנות שהתקבלו היו למגוון יישומים מבצעיים: גילוי ירי עוין, איתור רחפנים, איתור מטרות קרקעיות, ושילוב של משימות אלה.

המכ"ם של חברת ראדא הוצג לראשונה ב-2013. הוא פועל בטווח התדרים S-Band וכולל Pulse-Doppler ואנטנת שידור וקליטה מסוג Active Electronically Scanned Array המאופיין ביכולת לייצר קרינה ממוקדת (beam forming) הנישלטת באמצעות תוכנה. בין השאר הוא הותקן במערכת מערכת Drone Dome החדשה של חברת רפאל, המשמשת לאיתור והגנה בפני רחפנים עוינים.

דב סלע, מנכ"ל ראדא, אמר: "השקענו לאורך שנים בשיווק ממוקד ובהדגמות ללקוח חשוב זה. אנו שבעי רצון שמאמצינו נשאו פרי עם קבלת הזמנות ראשונות אלה. אנו צופים שהשימוש השוטף במכ"מים שלנו בטווח הקרוב יוכיח את הערך הגבוה שלהם ללקוח ויסלול את הדרך להזמנות מהותיות נוספות בעתיד".

סלע מונה לתפקיד המנכ"ל בתחילת החודש, במקומו של צבי אלון שניהל את ראדא משנת 2007. סלע הצטרף לראדא בינואר 2003 ושימש כסמנכ"ל התפעול מאפריל 2003 ועד יולי 2007, אז מונה לסמנכ"ל הפיתוח העסקי של החברה.

Friendly Robotics: מכסחת דשא רובוטית המנוהלת מהענן

פורסם בתאריך נובמבר 30, 2016דצמבר 1, 2016 ע"י Techtime

החברה מפרדסייה התקינה מערכת ניהול לקוחות מהענן ונכנסת בימים אלה לשלבי ייצור המוני של דגם Robomow החדש, כדי להגיע לשוק האירופי עם סיום החורף

robomow

חברת Friendly Robotics המוכרת בעולם כיצרנית מכסחות הדשא הרובוטיות Robomow, נערכת כיום לתחילת הייצור ההמוני של מכסחת דשא רובוטית חדשה המיועדת לשוק הביתי האירופי, ומתוכננת להכנס לשוק במהלך חודש מרץ 2017, עם סיום החורף ביבשת. מייסד משותף וסמנכ"ל הטכנולוגיות של החברה, שי אברמסון, סיפר ל-Techtime, שזו הפעם השלישית שבה החברה מקדימה את השוק העולמי.

robomow-robot אברמסון: "היינו הראשונים שהוציאו לשוק רובוט לגינות גדולות בשטח של עד 4,000 מ"ר, היינו הראשונים שהוציאו דגמים לשטחים של עד 1,000 מ"ר, והפעם נהיה הראשונים המספקים מוצר המתאים בגודל ובמחיר לשוק הביתי, הכולל מדשאות בשטח של עד 200 מ"ר".

החברה פועלת מאזור התעשייה פרדסייה שליד נתניה ומעסיקה כ-60 עובדים. הפיתוח והייצור נעשים כולם בישראל. כאשר המערכות האלקטרוניות ותת-המערכות מיוצרות על-ידי קבלני משנה, וההרכבה והבדיקות האיכות נעשות בחברה עצמה. לאחרונה החברה סיימה התקנת מערכת לניהול לקוחות בענן שפותחה על-ידי חברת CodeOasis. היקף הפרוייקט נאמד בכ-300 אלף שקל.

המערכת עוקבת אחר הרובוט ומזהה תקלות ברגע נתון, בודקת האם סיים הרובוט את גזרת הכיסוח שהוגדרה לו ועוד. פלטפורמה נוספת שפיתחה CodeOasis, בשם My Robomow, מספקת ללקוחות מידע סטטיסטי על פעילות הרובוט ואילו אפליקציה בשם ToolKit מספקת לטכנאים לקבל אינדיקציה מרחוק על מצבו של הרובוט. לדברי אברמסון, המערכת מאפשרת לאסוף מידע, לנתח אותו ולשדרג את התוכנות של 40,000 הרובוטים של החברה הנמצאים היום בשימוש אצל הלקוחות.

"עם הגידול במספר הלקוחות החלטנו לעבור לפלטפורמת ניהול בענן המאפשרת לנו להיות זמינים 24/7." אמר אור פלס, מנהל הדיגיטל של רובומו. הרובוט רובומו נטען בתחנת עגינה הנמצאת בגינה. ממנה הוא יוצא לכיסוח הדשא בגבולות גזרה שהוגדרה לו, כאשר הוא מבצע את הכיסוח באופן אוטונומי, בתקופות קבועות, וחוזר עצמאית לעמדת העגינה והטעינה. הדבר מאפשר ללקוחות רבים לכסח את הדשא בבית הקיץ שלהם, לפני שהם מגיעים אליו לחופשה.

אברמסון אמר, שאחד מיתרונות המערכת החדשה, היא בכך שהיא מעניקה ללקוחות יכולת ניהול של הרובוט גם באמצעות ממשק האינטרנט ולא רק באמצעות אפילקציה ניידת בסמארטפון. אברמסון: "מדובר במערכת עם אלגוריתמיקה מאוד מיוחדת המאפשרת לרובוט להתגבר על מצבים בלתי צפויים ומכשולים שונים בשטח תוך איסוף מידע מכל החיישנים. אנחנו מדברים על מערכת הנמצאת בחוץ בתנאי סביבה קשים וצריכה לפעול באמינות".

Huatian הסינית רכשה את מכונת הקידוח של אורבוטק

פורסם בתאריך נובמבר 30, 2016 ע"י Techtime

יצרנית מארזי השבבים המתקדמים מתכננת להשתמש במערכת אמרלד של אורבוטק כדי לפתח יישומים חדשים בתחום המארזים התלת-מימדיים הצפופים ( 3D Wafer-level Packaging)

orbotech-emerald

חברת Huatian Technology הסינית אשר ממוקמת ליד שנגחאי, רכשה את מערכת Emerald של חברת אורבוטק (Orbotech), המשמשת לביצוע קידוחים זעירים ברמת הסיליקון. חברת Huatian מספקת שירותי ייצור של מארזי שבבים מתקדמים בטכנולוגיית Wafer-level Packaging – WLP. בשיטה הזו מייצרים מארזים צפופים מאוד כאשר השבבי עדיין נמצאים על פרוסת הסיליקון, ורק לאחר ייצור המארז הפרוסה מנוסרת לרכיבים נפרדים. זאת בניגוד לטכניקה המסורתית, שבה מנסרים את הפרוסה ולאחר מכן מייצרים מארז פלסטי נפרד לכל רכיב.

טכנולוגיית WLP משמשת פתרון מרכזי בייצור שבבים המופיעים במארזים צפופים מאוד למוצרים בהם יש בעיית צפיפות גדולה מאוד. מערכת אמרלד של חברת אורבוטק מבצעת קידוחים במצעי שבבים באמצעות קרינת לייזר באור אולטרא סגול (UV Laser Drilling) ברמות דיוק של 6μm. המטרה של Huatian Technology היא להשתמש במכונה על-מנת לייצר מעבירי מוליכים (TSV) בקוטר קטן מ-30µm, כדי לייצר מארזים רב-שכבתיים (3D wafer-level packaging).

נשיא הואטיאן, איימו שיאהו, אמר שציוד הייצור של חטיבת SPTS של אורבוטק הוא מרכיב מרכזי בקו הייצור של החברה הסינית. "אנחנו מאמינים שמערכת אמרלד תאפשר לנו לאתר יישומים חדשים לתחום המארזים ברמת פרוסת הסיליקון". חברת הואטיאן הוקמה בשנת 2008 וצמחה לאחת מהספקיות המובילות בעולם של בדיקות שבבים לאחר האריזה ושל ייצור מארזים צפופים בטכנולוגיות Wafer-level. בין השאר, היא מספקת שירותי ייצור של מודולי מצלמה ברמת פרוסת הסיליקון (Wafer Level Camera) ושל ייצור אלמנטים אופטיים ברמת הסיליקון (Wafer Level Optics).

אפלייד מטיריאלס במבצע לגיוס 100 עובדים חדשים

פורסם בתאריך נובמבר 30, 2016דצמבר 4, 2016 ע"י Techtime

בשנה האחרונה גייסה החטיבה הישראלית של אפלייד מטיריאלס כ-200 עובדים בישראל, והשיגה שיא בהיקף מכירותיה. כיום היא מעסיקה בארץ כ-1,200 עובדים

amat

חברת אפלייד מטיריאלס ישראל (Applied Materials) צפויה לגייס בשנה הקרובה כ-100 עובדים חדשים שיצטרפו ל- 1,200 עובדי החברה בישראל. אפלייד מטיריאלס דיווחה לאחרונה כי תחום המערכות ליצור מוליכים למחצה השיג את ההכנסות הרבעוניות והשנתיות הגבוהות ביותר זה 15 שנה והחטיבה הישראלית של אפלייד הציגה הכנסות שיא בתולדותיה.

הגיוס החדש הוא תוצאה של הגידול בהיקף הפעילות. בתחום הפיתוח המטרה היא לגייס בעיקר מהנדסי/ות תוכנה, מפתחי/ות אלגוריתמים, מהנדסי/ות מערכת ופיזיקאי/ות. בתחום העסקי החברה מחפשת מנהלי/ות מוצר ומנהלי/ות Business Management. בתחום התפעול והייצור יגויסו מהנדסי/ות אינטגרציה ומהנדסי/ות תעשיה וניהול.

בנוסף, היא ממשיכה בגיוס טכנאים/ות, הנדסאים/ות ומהנדסים/ות לתחום השירות, כדי לתמוך בלקוחות החברה בקרית גת. בשל מגוון המשרות הרחב ודרגות בכירות שונות, הן פתוחות עבור מועמדים ומועמדות בעלי השכלה אקדמית רלוונטית בעלי נסיון וגם חסרי ניסיון תעסוקתי.

מדובר בגיוס המשך בעקבות גיוס של כ-200 עובדים בשנה שעברה. בין העובדים שגוייסו היו כמה עשרות סטודנטים שהתחילו לעבוד בחברה בזמן לימודיהם, במסגרת תכניות שהחברה מפעילה לקליטת סטודנטים מצטיינים. בנוסף לשכר, מקבלים העובדים תנאים סוציאליים מלאים, בונוס שנתי, ביטוח בריאות ועוד. מרבית הסטודנטים נקלטים למשרה מלאה בחברה עם סיום לימודיהם.

חברת אפלייד מטיריאלס ישראל פועלת מפארק המדע ברחובות ועוסקת בפיתוח וייצור מערכות בדיקה לבקרת תהליכי הייצור של שבבים (מטרולוגיה). המרכז בארץ נחשב למרכז המו"פ והייצור הגדול ביותר של החברה מחוץ לארה"ב. במהלך העשור האחרון השקיעה אפלייד מטיריאלס העולמית מעל 1.5 מיליארד דולר בישראל.

קורות חיים ניתן לשלוח ל-[email protected]

לפרטים נוספים אודות המשרות הפתוחות: www.appliedmaterials.com/careers

אדוארדס רוכשת את Valtech cardio ב-990 מיליון דולר

פורסם בתאריך נובמבר 28, 2016נובמבר 28, 2016 ע"י Techtime

חברת Valtech מאור יהודה קיבלה ב-2015 אישור להשתלת מסתם לבבי באירופה. הפטנט שלה מאפשר לבצע את הפרוצדורה בצינטור בלבד וללא ניתוח

valtech-lab-israel

חברת המכשור הרפואי האמריקאית אדוארדס (Edwards lifesciences) הנסחרת בנאסד"ק בשווי של כ-19 מיליארד דולר, הודיעה היום כי חתמה על הסכם לרכישת חברת Valtech cardio מאור-יהודה בסכום של 990 מיליון דולר. אדוארדס מסרה כי הרכישה מתבצעת לאור פיתוח מוצר חדש וולטק קרדיו, המאפשר התאמה ייחודית לכל מטופל אשר תואם את הצרכים ואת התפקודים של המסתם הלבבי, ולאור העובדה שבשנת 2015 קיבלה החברה היתר להשתלת המסתם באירופה והחלה במכירתו. ולטק פיתחה שיטה המאפשרת להחליף את השסתום המיטרלי בלב ללא צורך בניתוח לב פתוח ובאמצעות צנתור בלבד.

"זיהינו כאן הזדמנות לרכוש את הטכנולוגיה פורצת הדרך של וולטק-קרדיו ולצרפה כמוצר משלים לסל המוצרים הרחב שלנו", אמר יו"ר ומנכל אדוארדס, מייקל מוסלם (Michael A. Mussallem). "אנו מרוצים מאוד מקצב ההתקדמות של וולטק-קרדיו ומעריכים כי רופאים בכל רחבי העולם יעשו שימוש במוצרים הייחודיים של החברה, אנו גם מאמינים שהעובדים והמנהלים המיומנים של החברה ימשיכו לפתח עוד ועוד מוצרים חדשניים בעתיד".

לפי מתווה העסקה, תקבל וולטק-קרדיו מזומן ומניות בסך 340 מיליון דולר, כאשר 350 מיליון דולר נוספים יינתנו בהתאם לעמידה באבני דרך. בנוסף, רכשה אדוארדס אופציה לרכישת הפעילות בתחום החלפת המסתם המיטרלי תמורת כ-300 מיליון דולר נוספים.

הודעת הרכישה של אדוארדס באה לאחר שלפני כשנה נכשלה חברת HEARTWARE בניסיון לרכוש את וולטק-קרדיו בעסקה שהוערכה אז בכ-860 מיליון דולר. מנכ"ל חברת וולטק-קרדיו, עמיר גרוס, אמר היום כי רכישת החברה על-ידי ענקית המכשור הרפואי והמובילה העולמית בתחום מסתמי-הלב היא בשורה מצוינת לעובדי החברה. "העיסקה היא הבעת אמון בחברה ובעובדיה ותאפשר פיתוח נוסף של מוצרים פורצי דרך בתחום רפואת הלב".

העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים והשלמתה צפויה בתחילת 2017. חברת וולטק-קרדיו נוסדה בשנת 2005 על-ידי עמיר גרוס וקרן ההון סיכון פרגרין. החברה מעסיקה כ-70 עובדים במשרדיה באור יהודה וכעשרה עובדים נוספים באירופה. עד היום היא גייסה כ־70 מיליון דולר מהקרנות OXO ,IFA NGN, פרגרין וגלנרוק. החברה מתמחה בשיפור טכנולוגיות לא פולשניות שמטרתן לטפל בהיצרות המסתמים הלבביים, אשר משבשת את זרימת הדם אל הלב.

במעבדות ולטק-קרדיו. צילום תמונות: שלומי יוסף

חברת אדוארדס מתמחה בפיתוח של מכשירים רפואיים לניתוחי לב פולשניים, ובטיפול שיקומי לאחר ניתוחים פולשניים. החברה גם מבצעת שורה ארוכה של מחקרים וניסויים מתקדמים שתכליתן למצוא שיטות טיפול יעילות בחולי לב. אדוארדס נסחרת בשווי של כ-19 מיליארד דולר בנסד"ק. מחזור המכירות שלה בשנת 2016 צפוי להסתכם בכ-3 מיליארד דולר.

קיידנס ממקדת את טנסיליקה בשוק המעבדי-עזר

פורסם בתאריך נובמבר 28, 2016דצמבר 5, 2016 ע"י Techtime

מנהל שיווק קבוצת טנסיליקה בקיידנס, סטיב רודי: "כיום יש כ-40 מעבדים שונים בתוך שבב SoC טיפוסי המיוצר ב-16 ננומטר. לפי ההערכה שלנו, ב-7 ננומטר יהיו לפחות 70 מעבדים שונים בתוך ה-SoC"

tensilica-stephen

מאחורי הכניסה של חברת קיידנס (Cadence) לתחום הקניין הרוחני של מעבדים עם רכישת טנסיליקה בשנת 2013, ניצבת תחזית שוק מאוד מוגדרת של החברה על עתיד שוק מעבדים בעולם. בשיחה עם Techtime מבהיר מנהל השיווק של קבוצת מעבדי Tensilica בתוך קיידנס, סטיב רודי, שהכוונה איננה להתחרות בפלטפורמות ה-CPU הנפוצות בשוק – אלא לספק פונקציה שונה לחלוטין, המתקיימת לצד ארכיטקטורות הענק השולטות בשוק.

רודי: "טנסיליקה מספקת לנו מעבדי DSP המבצעים את כל הפעולות הנעשות מחוץ למעבד ה-ARM: עיבוד האודיו, התמונות, הווידאו, התקשורת ועוד. אלו פעולות שאינן מתבצעות במעבדי CPU, אלא באמצעות מעבדים ייעודיים. כעת אנחנו מפתחים מעבדים ייעודיים לפונקציות ספציפיות.

"כך למשל, האודיו הוא אחד משוקי היעד המרכזיים שלנו ויש בו צורך במעבדים מסוגים שונים. אחד מהם לדוגמא הוא מעבד אודיו חסכוני מאוד בהספק המקשיב כל הזמן למתחולל סביבו, כם כאשר המכשיר סגור. במקביל, יש צורך במעבדי אודיו לעיבוד קולי, ליישום ביצוע פקודות קוליות ועוד".

באיזה שווקים אתם מתמקדים?

"אנחנו ממקדים מאמצים רבים בתחום הסמארטפונים משום שזהו שוק גדול מאוד, אולם אין בטכנולוגיה הזו משהו מיוחד המתאים רק לסמארטפון. לאחרונה הוציאה אפסון שעון חכם הפועל באמצעות מעבד שלנו, וסיסקו החלה לבנות נתבים גדולים מאוד המבוססים על הטכנולוגיה שלנו. אנחנו לא מתמקדים בשוק ספציפי אחד. המוצר שלנו מתאר בשפה עלית את סוג המעבד שנעשה בו שימוש, את הפקודות, מספר הליבות ועוד. הקוד הזה מייצר תכנון המותאם ללקוח, כאשר כל מעבד שלנו מתחיל בליבת RISC שאליה המתכנן מוסיף את הדרישות המיוחדות שלו".

השרתים הכלליים הפסיקו להיות יעילים

"אנחנו לא מתכננים להחליף את ארכיטקטורות ה-CPU הקיימות בעולם השרתים, אבל כבר היום ברור לכל ששרתים כלליים אחידים אינם יעילים. שרתי הדור הבא יצויידו במעבדי תמונה ייעודיים, מכיוון שכ-70% מהתנועה ברשת היא של קבצי וידאו. גם ה-FPGA אינו מספק פתרון מלא, מכיוון שלצד הגמישות שהוא מעניק לשרתים, הוא מבזבז אנרגיה בערך פי 10 מאשר מעבדים הבנויים בלוגיקה סטנדרטית. לכן אנחנו רואים את טנסיליקה נמצאת בתוך השרתים, לצד רכיבי FPGA או אפילו בתוכם".

כיצד אתם מעריכים עתיד את שוק מעבדי-העזר?

"זהו שוק הצומח בקצב מעריכי, וכבר כיום יש כ-40 מעבדים שונים בשבב SoC טיפוסי המיוצר בגיאומטריה של 16 ננומטר. לפי ההערכה שלנו, בתוך שבבי ה-SoC שייוצרו בגיאומטריה של 7 ננומטר יהיו לפחות 70 מעבדים שונים. למשל, צפויים להיות בהם כ-4-8 מעבדי תמונה שונים ועוד כמה מעבדי אודיו מסוגים שונים. ברשתות 5G העתידיות יהיו 10-12 מעבדים ייעודיים רק במודם האלחוטי עצמו.

"לעתים רבות קשה לראות בדיאגרמת מלבנים פשוטה את כל המעבדים המצויים בשבב. בממשקי DDR למשל קיימים הרבה מאוד בקרים קטנים לשליטה על האותות, שאינם מופיעים בדיאגרמת המלבנים. אתה לא משלב עשרות מעבדי ARM בתוך שבב, אבל מוסיף עשרות מיקרו-בקרים ומעבדים ייעודיים אחרים כדי לוודא את התיפקוד הכולל שלו".

מהו המשקל של ישראל אצלכם?

השוק בישראל הוא מאוד דינמי. כיום יש בעולם ארבעה ריכוזים של חברות סטארט-אפ אקטיביות: עמק הסיליקון, ישראל, סין וטאיוואן. טכנולוגיה כמו שלנו מתאימה מטבעה לחברות המפתחות מוצרים חדשניים, לכן אנחנו נמצאים בשוק הישראלי כבר משנת 2000. דוגמא ללקוח כזה היא למשל חברת Design Art Networks, שפיתחה ערכות שבבים לתחנות LTE זעירות ונירכשה לפני כ-5 שנים על-ידי קואלקום".

סינופסיס מכינה את כלי הסינתיזה שלה ל-7 ננומטר

פורסם בתאריך נובמבר 27, 2016נובמבר 28, 2016 ע"י Techtime

סינופסיס שהודיעה שהיא מתחילה לבצע שינויים טכנולוגיים במערכות הסינתיזה וניתוח התפוקה שלה, כדי להנכין אותם לייצור רכיבי 7 ננומטר המבוססים על טרנזיסטורי FinFET

חברת סינופסיס (Synopsys) מתחילה להכין את כלי הסינתיזה שלה עבור תהליך ייצור שבבים המבוססים על טרנזיסטורי FinTEF אשר מיוצרים בתהליך של 7 ננומטר. החברה מסרה שהיא נמצאת במהלכו של פרוייקט להרחבת פתרון הבדיקה וניתוח התפוקה (yield) שלה, כדי לשפר את יכולות הבדיקה, התיקון והדיאגנוסטיקה במערכות על גבי-שבב (SoCs) המיוצרות בגיאומטרה של 7 ננומטר. במסגרת הפרוייקט, היא משתפת פעולה עם מספר חברות סמיקונדקטור לקידום של שיטות בדיקה ודיאגנוסטיקה עבור רכיבי לוגיקה, זיכרון ורכיבי סיגנל מעורב מהירים המיוצרים ב-7 ננומטר. הכוונה היא לספק פונקציונליות חדשה בפתרון הבדיקה מבוסס הסינתזה של סינופסיס, הכולל את TetraMAX II ATPG, DesignWare STAR Memory System ו-DesignWare STAR Hierarchical System.

במסגרת זאת היא החלה להוסיף מספר טכנולוגיות חדשות לכלים הוותיקים: טכנולוגיות מידול חדשות דוגמת resistance sweeping, משפרות את היכולת לבצע בדיקות מבוססות slack ומודעות לתאים (cell-aware) בכדי לאתר פגמים ברכיבים לוגיים, כמו גשרים חלקיים בתוך התא (intra-cell partial bridges) הנפוצים יותר בתהליכי FinFET מתקדמים.

החברה הוסיפה לפתרון STAR Memory System אלגוריתמים המבוססים על למידת סיליקון, כדי לאתר ולתקן פגמים בזיכרונות משובצים, המתבטאים ב-resistive fin shorts, fin opens ו-gate-fin shorts. טכנולוגיות חדשות נוספות כוללות תמיכה ב"תיאורים מודעים לתאים" (cell-aware) במסד הנתונים המשותף לפתרונות TetraMAX II ATPG ו-Yield Explorer. השילוב בין שיפורים בבדיקה ובדיאגנוסטיקה מחזקים את היכולת לאתר פגמי 7 ננו-מטר ומזרזים את ניתוח הכשלים ואת הגברת ה-yield בסביבות ייצור.

סגן נשיא לשיווק IP ותכנון אבות טיפוס בסינופסיס, ג'ון קוטר, הסביר שהעלייה במורכבות ובגיוון תהליכי הייצור של שבבי FinFET ב-7 ננומטר, דורשת שיפור של טכנולוגיות הבדיקה וה-yield. פתרון הבדיקה מבוסס הסינתזה של סינופסיס (Synopsys synthesis-based test solution) כולל את DFTMAX Ultra, DFTMAX, TetraMAX I ו-TetraMAX II עבור בדיקת לוגיקה מודעת-להספק (power-aware) ודיאגנוסטיקה פיזית; DFTMAX LogicBISTעבור בדיקה עצמית בתוך המערכת; SpyGlass DFT ADV עבור ניתוח בדיקתיות; מערכת DesignWare STAR Hierarchical System עבור בדיקה אוטומטית היררכית של IP ובלוקים לוגיים על גבי SoC; מערכת DesignWare STAR Memory System עבור יכולות משובצות של בדיקה, תיקון ודיאגנוסטיקה; סימולטור הכשלים Z01X; ניתוח yield שהתכנון עומד במרכזו (design-centric) Yield Explorer ומערכת התוכנה Camelot עבור ניווט CAD.

בנוסף, הוא משלב סינתזת Design CompilerRTL עם טכנולוגיית בדיקה משובצת, שילוב הדוק לפלטפורמת Synopsys Galaxy Design Platform, כולל סינתזת Design Compiler, פתרון ה-place and route מדגם IC Compiler II ופתרון ניתוח התזמון PrimeTime.