לייט אינסטרומנטס פיתחה מכשיר לייזר המיועד להשלים את המקדח במרפאות שיניים. זו עיסקת הרכישה הראשונה של סינו-לייט, המתכננת השקעות נוספות בישראל
חברת Sino-Lite רכשה את חברת Light Instruments מיקנעם, המתמחה בייצור מכשירי לייזר לביצוע טיפולים דנטליים. חברת Sino-Lite המנוהלת על-ידי עו"ד אריק בן מיור, מתמקדת ברכישה וניהול של חברות רפואיות ודנטליות. סינו לייט ממומנת באמצעות משקיעים מסין.
בראיון ל-Techtime, סיפר אריק בן מיור שהכוונה היא לבנות חברה ישראלית המשקיעה בטכנולוגיות ישראליות ומקדמת מוצרים כחול לבן. "המטרה שלנו היא להשקיע בשלב הזה בחברות בעלות טכנולוגיה ייחודית בתחומי הטיפולים הדנטליים ו/או רפואיים. אנחנו מעוניינים בחברות בעלות טכנולוגיות ייחודיות, ונמצאים כעת במו"מ לרכישת שתי חברות נוספות שעדיין לא ניתן למסור את זהותן".
אריק בן מיור
חברת Light Instruments מייצרת מכשור לייזר דנטלי מסוג Er:YAG לטיפולים ברקמות קשות ורכות, ומוכרת בעולם בזכות מוצר הדגל שלה, LiteTouch. מדובר במכשיר מהפכני אשר יכול לשנות את פני רפואת השיניים. מכשיר הלייזר שלה מסוגל לטפל ברקמות רכות וקשות, ולהשלים את המקדחה המשמשת כיום רופאי שיניים. ללייזר יתרונות רבים בטיפול דנטלי: הדיוק שלו, הפגיעה ההיקפית המינימלית והעובדה שהוא מספק טיפול סטרילי שאינו מחמם את הרקמות מסביב לאזור המטופל, הופכים את הטיפול באמצעותו לפחות טראומטי בהשוואה למכשור הקיים היום במרפאת השיניים.
המכשיר של חברת לייזר אינסטרומנטס (לשעבר בבעלות סינרון) מבוסס על טכנולוגיית Laser-in-Handpiece. המכשיר זכה במספר פרסים בעולם. הוא מפותח ומיוצר במפעל החברה ביקנעם. להערכת סינו-לייט, שוק הלייזר הדנטלי מסתמן כאחד השווקים בעלי הפוטנציאל הגדול ביותר בעשור הקרוב. "המגמה העולמית ברורה וקיים רצון בקרב רופאי השיניים לאמץ פתרונות חדשניים, מהירים ויעילים יותר".
חברת לייט אינסטרומנטס מעסיקה כיום 20 עובדים. לדברי בן מיור, המכשיר קיבל אישורי שימוש בעולם, כולל אישורי FDA, CE, אישורים בישראל ובמזרח הרחוק. "יש לנו צבר הזמנות גדול במזרח ובאמריקה הלטינית, ואנחנו נכנסים לשוק האמריקאי. ההנהלה החדשה תקדם את המותג LiteTouch. נגדיל את כוח האדם של Light Instruments ונרחיב את מגוון המוצרים". מדובר באתגר רציני, שכן החברה צריכה לשכנע רופאי שיניים וארגוני בריאות עולמיים לעבור לשימוש בטכנולוגיה חדשה, שעדיין לא נלמדת בהרבה מבתי הספר לרפואת שיניים.
המערכת החדשה מאפשרת לבצע את כל הבדיקות הנדרשות בתקן 802.11ad, כדי לפתח ערכות שבבים ואבזרי תקשורת אלחוטיים לתדר הגלים המילימטריים 60GHz
ערכת הבדיקות המלאה לגלים מילימטריים
חברת Keysight Technologies הכריזה על הזמינות של פלטפורמת בדיקות משולבת מדגם E7760A, התומכת בתקן IEEE 802.11ad המוכר גם בכינוי Wi-Fi/WiGig. מדובר בפתרון מלא להתמודדות עם תקן IEEE, אשר מפרט את הדרישות למערכות תקשורת אלחוטית מקומית, המעבירות נתונים בקצב של עד 6Gbps, תוך שימוש בתדרי נושא מילימטריים מסביב לתדר של 60GHz.
פלטפורמת E7760A wideband transceiver כוללת תוכנה משולבת אשר מריצה את כל הבדיקות הנדרשות על-פי תקן 802.11ad, המאפשרת למשתמשים לייצר אותות ולנתח אותם במסך אחד. המערכת משלבת גם מחולל אותות וקטורי ונתח אותות וקטורי המאפשרים לאמת את ביצועי ה-IF של האבזר הניבדק.
מקמ"ש M1650A
הערכה מספקת קישוריות למקמ"ש גלים מילימטריים M1650A mmWave באמצעות כבל RF לביצוע בדיקות over-the-air testing ויכולת כיוונון (calibration) של האבזר בלא צורך להשתמש בציוד כיוונון חיצוני. המערכת מאפשרת לחבר עד שישה מקמ"שי M1650A אל מערך הבדיקה E7760A כדי לבצע בדיקות אימות של מערכות עיצוב אלומה ( beam forming), או השגת תפוקה מקסימלית על-ידי בדיקת מספר אבזרים בו-זמנית באמצעות בדיקה אחת (single setup).
סגן נשיא ומנהל תחום האבזרים האלחוטיים בחברת קיסייט, קיילאש נאראינאן, אמר שהלקוחות כיום מחפשים פתרונות יעילים כדי להביא לשוק מוצרים הפועלים בתדרים של 60GHz.
"החבילה הבנויה מ-E7760A ו-M1650A מספקת מענה קומפקטי המאפשר להתמודד עם מערך הדרישות של תקן 802.11ad, כדי לספק את רמת הביצועים הנדרשת. הפתרון הזה מספק מענה מושלם לאימות התכנון ולייצור המוני של ערכות שבבים, מודולים ואבזרים אלחוטיים הפועלים בתדרי 60GHz".
Keysight E7760A Wideband Transceiver
החברה מסרה שבפיתוח הפתרון, היא שיתפה פעולה עם חברות מובילות מתחום תכנון השבבים, כדי לפתח תוכנת chipset control ייעודית, המספקת כלי-בדיקה אוטומטיים המיועדים לקצר את תהליכי אימות התכנון של ערכות שבבים.
"בדיקות בתנאי אמת (Over-the-air) הן קריטיות בהבאת טכנולוגיות מילימטריות אל השוק", אמר מנהל קבוצת Wireless Chipsets, Devices and Operators בחברת קיסייט, סאטיש דנסקרן. "בטכנולוגיות האלה כבר לא ניתן להסתפק במדידות המתבצעות באמצעות חיבור כבל אל מחבר ה-RF של האבזר הנבדק".
עם מותו של שמעון פרס, אנחנו נפרדים מאחד מהנביאים הגדולים ביותר של התעשייה הטכנולוגית הישראלית. אדם שראה בה נכס לאומי ומנוף אמיתי לשיפור העולם והבאת שלום. יהי זכרו ברוך
הלילה מת בגיל 93 ראש הממשלה לשעבר והנשיא לשעבר שמעון פרס. כאדם שתמיד האמין בתרומה לקהילה ובחשיבות המדע והטכנולוגיה לעתיד האנושות, לא מקרי שלפני מותו הוא חתם על כרטיס אד"י, ומשפחתו סיפרה שהוא תרם איברים מגופו. ראיית העולם הזו, לצד האהבה הגדולה למדינת ישראל, התבטאה גם באמונה העמוקה של פרס בעתידה ובחשיבותה של תעשיית הטכנולוגיה הישראלית.
עשרות שנים חזר פרס על תפישת העולם שלו שלישראל אין משאבים אחרים מלבד המוח, ולכן עליה לפתח את המדע והטכנולוגיה ולהישען עליהם בבניית עתידה. פרס היה הרוח החיה מאחורי הקמת התעשייה האווירית כבר בראשית שנות החמשים, כאשר תעשיית תעופה ישראלית נחשבה לחלום בלתי ייאומן. הוא שכנע את אל שוויימר לעלות לישראל ולהקים את המכון הממשלתי לבדק מטוסים, שהפך לאחר מכן לתעשייה האווירית.
פרס היה מאדריכלי תוכנית הגרעין הישראלית. בתור המנכ"ל הצעיר של משרד הביטחון, הוא הצליח לשכנע את צרפת לבנות כור גרעיני בישראל ועקב מקרוב אחר בניית הכור והקמת תעשייה טכנולוגית עניפה אשר יכולה לתמוך בכור ולספק לו תשתיות מדעיות וטכנולוגיות שתרמו רבות לביסוס התעשייה המתקדמת בישראל.
בשנות ה-70 הוא יזם שיתופי פעולה טכנולוגיים עם ארצות הברית, ובאמצע שנות ה-90 ידע לנצל את האווירה האוהדת שנוצרה לאחר החתימה על הסכמי אוסלו, כדי לצרף את ישראל אל תוכנית המו"פ האירופית, המשמשת עד היום כאחד ממנועי הצמיחה החשובים ביותר של תעשיית ההייטק הישראלית.
פרס מקדם את התעשייה האווירית. בתמונה: מכתב לשר התעשייה. מקור: ארכיון משרד הבטחון
בשנות האלפיים היה פרס מהממקדמים הבולטים ביותר של תעשיית הננוטכנולוגיה בישראל, שכיום היא אחת מהתעשיות המבטיחות בארץ. פרס האמין שמדע וטכנולוגיה אינם רק בסיס לצמיחתה הכלכלית של מדינת ישראל, אלא גם מספקים מצע איתן לקירוב לבבות בין יהודים וערבים. הוא פעל לעידוד מדע וטכנולוגיה בקרב האזרחים הערבים בישראל והשקיע מאמצים רבים בפתיחת שערי התעשייה הישראלית בפני חוקרים ומהנדסים ערבים.
עם מותו של שמעון פרס, אנחנו נפרדים מאחד מהנביאים הגדולים ביותר של התעשייה הטכנולוגית הישראלית. אדם שראה בה נכס לאומי ומנוף אמיתי לשיפור העולם והבאת שלום.
הבורסה בתל-אביב הגיבה בשלילה להנפקה של ננו דיימנשן, ומניית החברה צנחה ביותר מ-9%חברת ננו דיימנשן (Nano Dimension) מנס ציונה קביעה תעריף של 6.5 דולר למניית ADR, במסגרת תהליך גיוס הון בארצות הברית, שבמהחלכו היא גייסה כ-12 מיליון דולר.
במסגרת הגיוס, ננו דיימנשן הציעה 1.85 מיליון מניות במחיר שקבעה, ועוד 277.5 אלף מניות שמחירן ניקבע בשוק. החברה לגייס בתהליך הזה כ-12 מיליון דולר, לא כולל עמלות ועלויות ההנפקה. בסך הכל, הסכום שיגוייס צפוי להסתכם בכ-13.8 מיליון דולר.
ננו דיימנשן מתכננת להשתמש בהון שיגוייס כדי לממן את המכירות והשיווק של מדפסת המעגלים המודפסים שהיא פיתחה ולהרחיב את תשתית הייצור שלה ושל הדיו המוליך שהיא מייצרת עבורה. הבורסה בתל-אביב הגיבה שלילה לפרסום ההנפקה. יכול להיות שהמשקיעים חוששים החברה נקלעת לקשיים פיננסיים מכיוון שעדיין לא ביצעה מכירות משמעותיות של המדפסת הייחודית שפיתחה. מכל מקום, היום צנחחה מניית ננודיימנשן בבורסה בתל-אביב ביותר מ-9%, והעניקה לחברה שווי שוק של כ-205 מיליון שקל.
עמית דרור, מנכ"ל החברה, ציין: "אנו מברכים על הבעת האמון הגדולה של המשקיעים האמריקאים שהשתתפו בגיוס, המתבטאת בביקוש היפה שנרשם בהנפקה. ההון שגוייס יאפשר לנו להתקדם לשלב המשמעותי ביותר של החברה- מעבר למכירות מוצרי החברה. לאחר מסירת שתי מדפסות ראשונות בשבועות האחרונים, בכוונת החברה להגדיל את מאגר הלקוחות העושים שימוש במדפסת החברה וכן, להמשיך ולפתח פתרונות פורצי דרך המבוססים על הידע והטכנולוגיה של החברה".
איציק שרם, יו"ר החברה, אמר: "אנו גאים בהשלמת גיוס מוצלח במיוחד בארה"ב. הגיוס התבצע במחיר המשקף הנחה מזערית ביחס למחיר השוק הממוצע בחודש האחרון וללא אופציות, על מנת לשמור ולהשיא ערך לבעלי המניות בחברה. ההנפקה משקפת את אמון המשקיעים האמריקאים בטכנולוגיה החדשנית ובפוטנציאל הגלום בחברה".
שותף מנהל בקרן Catalyst CEL, יאיר שמיר: "יש פערים בתרבות העסקית בין סינים לישראלים שצריך לגשר עליהם"
ההתלהבות של המשקיעים הסינים מחברות טכנולוגיה ישראליות הורגשה היטב עודנה בשני כנסים שנערכו לאחרונה בסין. בעיר Wuhan נערך כנס ההשקעות GoforIsrael של קרן קטליסט ובית השקעות קוקירמן, שהביא לסין קבוצה של כמה עשרות סטאטראפים וחברות הייטק ישראליות.
בכנס השתתפו כ-1,180 מבקרים, מתוכם כ-500 משקיעים סינים. בין החברות הישראליות שהשתתפו: Zerto, Xjet, Wework, Tufin, ReWalk, Kaminario, Mobileye.
לכנס מקביל שנערך בשנחאי הגיעו 1000 משקיעים סינים, שקיימו 750 פגישות אחד על אחד עם חברות ישראליות. שותף מנהל בקרן Catalyst CEL, יאיר שמיר, אמר שעדיין פערים בתרבות ה עסקית בין סינים לישראלים שצריך לגשר עליהם. "חשוב להיזהר בכבודם של הסינים, שעבורם to lose face זה דבר מרכזי ויש להיזהר לא להגיע אתם לפינות.
"נוצרו מאות פגישות פנים אל פנים בין חברות ישראליות למשקיעים פוטנציאליים, ואנו נשמח לראות שהקשר ממשיך ומניב תוצאות. היו חברות שקיימו 6 עד 8 פגישות ביום אחד, זה דבר שמקצר תהליכים בצורה משמעותית עבור חברה ישראלית, במקום לנסות ולייצר לעצמה פגישות כאלה לבד".
קרן הפרייבט אקוויטי Catalyst נוסדה בשנת 1999 ומשקיעה בחברות ישראליות. הקרן הרביעית של קטליסט מנהלת כ-200 מיליון דולר, ותומכת בצמיחתן לטווח ארוך של חברות ישראליות בגודל בינוני, עם חדשנות בשווקים גלובליים. חברות הפורטפוליו בקרן כוללות חברות מתעשיות הטלקום, תעשיה מתקדמת, IT, ציוד רפואי, ומדעי החיים/פארמה.
המשגר פאלקון 9 שתוכנן לשגר את הלוויין עמוס 6, התפוצץ עקב תקלה במערכת הקירור המימנית של מיכלי החמצן הנוזלי
הרכבת מיכלי הדלק באולם הייצור של פאלקון 9
התפוצצות הלוויין עמוס 6 (Amos) על כן השיגור של חברת SpaceX בקייפ קנברל בפלורידה, היתה מכה קשה לתעשיית לווייני התקשורת הישראלית. כעת מתברר שההתפוצצות ארעה בעקבות תקלה בשלב השני של המשגר Falcon 9 מתוצרת חברת SpaceX.
כך עולה מהעידכון האחרון של חברת SpaceX אודות התפתחות חקירת התאונה. החברה מסרה שההתפוצצות אירעה במהלך בדיקות טרום שיגור שנערכו למשגר, 8 דקות לפני מועד השיגור המתוכנן. בשלב הזה בוצעו בדיקות אחרונות של מערכות המשגר, כאשר הוא ניצב על כן השיגור, מתודלק ומוכן לשיגור.
החקירה מבוצעת על-ידי צוותים של חברת ספייס-אקס, נאס"א, חיל האוויר האמריקאי ומוחים מהתעשייה. במהלכה נאספו רוב השבים מאתר הפיצוץ, ורוכזו בתוך הנגר גדול שבו הם מסומנים ומקוטלגים, לצורך שיחזור וניתוח. במקביל, החוקרים מנתחים קרוב ל-3,000 מקורות של מידע הנדסי שהגיע מהטיל, לצד תמונות, צילומי וידאו ואותות אודיו.
בדיקת אנטנות בלוויין עמוס 6 במתקני התעשייה האווירית
מהממצאים הראשונים עולה שתקלה כלשהי הקשורה למערכת הקירור המימנית במיכל החמצן הנוזלי המצוי בשלב השני של הטיל, היא זו שגרמה לפיצוץ. החברה הודיעה שסוג התקלה עדיין לא התגלה. מדובר בארוע קצר מאוד, מהרגע הראשון שבו אותרה תופעה לא סדירה ועד הפיצוץ והפסקת קבת מידע, חלפו 93 מילי-שניות בלבד, כלומר פחות מעשירית שנייה.
להערכת חברת ספייס-אקס, המתקנים המרכזיים שלה לא נפגעו בפיצוץ, והיא עשויה לחזור לבצע שיגורים סדירים לחלל כבר בחודש נובמבר השנה. אולם מבחינת חברת חלל הישראלית, שהלוויין היה חיוני לאספקת לשירותי התקשורת שלה, מדובר בנזק ארוך טווח מאוד שההתאוששות ממנו לא תהיה קלה.
ניסטק תפעיל משרד בישראל שיסייע לחברות טכנולוגיות מסין לאתר שותפים טכנולוגיים בישראל. אחד מיעדי הפרוייקט: הבאת עבודות ייצור מסין לישראל
קבוצת ניסטק (Nistec) חתמה על הסכם לשיתוף פעולה עם אזור דליאן בסין, שבמסגרתו היא מקימה משרד קישור בישראל, אשר יסייע לחברות סיניות לאתר טכנולוגיות ושיתופי פעולה בישראל. מדובר באזור הנמצא בחסות עיריית Dalian, הנחשבת לעיר השנייה בגודלה במחוז Liaoning שבירתו היא שניאנג.
מנהל הרכש של קבוצת ניסטק, עמוס חגי, סיפר ל-Techtime שמחוז Dalian ממוקם בצפון-מזרח סין, ונחשב למוקד תעשיית הטכנולוגיה החמישי בגודלו בסין. "שי שם מרכזים של חברות גדולות מאוד שהוקמו בהשקעות זרות, כמו אינטל, אפל, פנאסוניק ועוד והוא נחשב כמקום מוביל בסין בתחום חברות הסטארט-אפ, שזהו תחום המעניין אותנו מאוד".
הפעילות החדשה התגבשה בעקבות פעילות בארבע השנים האחרונות של ניסטק בסין. במסגרת שיתוף הפעולה, ניסטק מקימה בישראל משרד קישור בממשלת אזור דליאן, אשר יסייע לחברות טכנולוגיות סיניות לאתר מוצרים או שיתופי פעולה בישראל. חגי אמר שעדיין קשה להעריך מה יהיו התוצאות של הפעלות הזו, אולם יש לה פוטנציאל מעניין.
JDH: "אנחנו מקימים פעילות קבועה כדי לראות כיצד ניתן לפתח את שתיוף הפעולה. להערכתנו יש גם מקום להבאת עבודות ייצור מסין לישראל. להערכתי נוצכל להביא ייצור מסויים לישראל בעיקר בשלבי הפיתוח, שבו עלות הייצור פחות קריטית. כמובן שכאשר מדובר בייצור המוני השיקולים אחרים ויש יתרונות לייצור בסין".
קבוצת ניסטק נמצאת בבעלות המנכ"ל יצחק ניסן ומעסיקה כ-850 עובדים. היא הוקמה בשנת 1985 ופועלת במתכונת של קבוצת חברות בנות המספקות שירותי עריכת מעגלים מודפסים והרכבות. כיום היא כוללת גם מפעל הרכבות וייצור אלקטרוני בפתח-תקווה, במעלות ובקצרים. בשנת 2013 היא רכשה את יצרנית המעגלים המודפסים אלטק מפתח תקווה.
שבוע לאחר חגיגת מכירת כרטיס המחשב ה-10 מיליון, מייסד רספברי, אבן אפטון, מגלה מהו השלב הבא: "בתוך כשנתיים נסיים את ההסרה של קודים סגורים ומחשבי Raspberry יהיו פתוחים לחלוטין"
ד"ר אבן אפטון, המייסד של קרן Raspberry אשר פיתחה ומייצרת את כרטיס המחשב הפופולרי Raspberry Pi, מצטער רק על דבר אחד: "יכולנו להשיק את הכרטיס כבר בשנת 2010, במקום להמתין לשנת 2011". אפטון נפגש עם Techtime במהלך כנס DevlopEX השנתי שנערך בשבוע בעבר באולם אבניו בקרית שדה התעופה, וסיפר מהו השלב הבא בהתפתחות מוצר שנחשב לאבן דרך בתעשייה.
אפטון: "חוק מור שאיתו מתקדמת תעשיית השבבים מאפשר לבצע רק שני דברים: להוסיף פונצקיות במחיר נתון, או להוריד את המחיר של מוצר קיים. ב-Raspberry Pi 2 הורדנו את המחיר ל-25 דולר, וב-Raspberry Pi Zero הורדנו אותו ל-5 דולר בלבד. אנשים חשבו שזו תהיה מהדורה מוגבלת ושאין לה ערך כלכלי. אבל זהו מוצר ריווחי. כיום אנחנו מייצרים 20 אלף כרטיסים ונמצאים רק בתחילת הדרישה".
מהו בסיס הלקוחות שלכם?
"בעיקר מערכת החינוך ואנשים שאוהבים טכנולוגיה. בתי ספר והרבה מאוד אנשים מבוגרים. אנחנו מייעדים את המוצר להיכרות עם עולם המחשבים ולא במוצר המיועד לתעשייה".
מהו היקף המכירות שלכם?
"בשבוע שעבר חגגנו את המחשב ה-10 מיליון שמכרנו. אנחנו צומחים בשיעור של 40% בשנה, והשנה נמכור 4 מיליון מחשבים. מחציתם הם כרטיסים של Raspberry 1, והשאר הם כרטיסי Raspberry 2 ו-Raspberry 3. בחודש אוגוסט השנה מכרנו 320 אלף כרטיסי מחשב, ללא חישוב כרטיסי Raspberry Zero".
מחשב Raspberry Pi Zero
כרטיסי רספברי פותחו בשיתוף פעולה עם חברת ברודקום, אשר רכיב ה-SoC שלה משמש כשבב המרכזע של המחשב. לדברי אפטון שיתוף הפעולה הזה יימשך גם בעתיד. מהו האתגר המרכזי שלכם כיום?
"כרגע אנחנו מאוד ממוקדים בהסרת קודים סגורים מתוך המערכת שלנו. מדובר בתוכנות מסחריות שהגיעו ביחד עם השבבים המצויים בכרטיס. להערכתי, נוכל לסיים את המהלך הזה בתוך כשנתיים, ואז המערכת שלנו תהיה פתוחה לחלוטין".
כיצד אתם מנהלים את הקהילה שהתפתחה מסביב למחשבי רספברי?
אנחנו לא דוחפים להם פלטפורמות ומשאירים את העבודה לקהילה. אבל הגענו למצב שבו אנחנו צריכים לדחוף פלטפורמות מכיוון שהאקוסיסטם שלמו נעשתה גדולה מאוד. כרגע אנחנו שוכרים מנהל מוצר שיסייע לנו בניהול האקוסיסטם. מבחינתנו זהו מהלך דרמטי מאוד, מכיוון שעד עכשיו התמקדנו רק בהיבטים ההנדסיים של המחשב. כעת אנחנו צריכים לספק תמיכה גדולה יותר במשתמשים".
מה היתה ההשפעה של רספברי על שוק כרטיסי המחשב?
"אני חושב שלפני ש-Raspberry Pi יצא לשוק, אנשים מכרו הפתרונות לא יעילים ובמחירים גבוהים מאוד, של מאות דולרים. כרטיסי המחשב נחשב לנישה תעשייתית בלבד. אנחנו הוכנו שניתן לייצר משהו שהוא גם טוב יותר וגם זול יותר. למעשה, לייצר צעצוע שהוא יותר טוב מהפתרונות התעשייתים שהיו בשוק.
"לדבר הזה היתה השפעה גדולה על המחירים בשוק. בזכות רספרי אנשים מצפים מכרטיסי מחשב לספק להם יציבות גדולה בהרבה הן ברמת התוכנה והן ברמת החומרה. כיום, כאשר אתה רוצה למכור כרטיס מחשב בכמה מאות דולרים, אתה צריך שיהי בו משהו מיוחד מאוד המצדיק את המחיר".
העסקה עדיין כרוכה באישור הרגולטור האמריקני, שלא אחת בעבר סרב לאשר מכירת חברות שבבים אמריקאיות לגופים סיניים
קרן ההון הסינית Shanhai Capital חתמה על הסכם לרכישת חברת השבבים האמריקנית Analogix Semiconductor תמורת 500 מיליון דולר. במסגרת ההסכם, מניות Analogix יימכרו לקונסורציום סיני המורכב מהקרנות Shanhai Capita ו-China IC. העסקה צפויה להיסגר עוד השנה, במידה והיא תקבל אישורים רגולטוריים. שנחאי קפיטל מתכוונת להנפיק את חברת אנלוג'יקס בבורסה הסינית.
חברת Analogix מסנטה קלרה, קליפורניה, הוקמה בשנת 2002 ועוסקת בייצורת שבבים לתעשיית המולטימדיה הדיגיטלית. היא מתמחה במעגלים משולבים מהירים ומשולבי אותות המיועדים למסכי HD וכרטיסים גרפיים של מכשירים ניידים, מערכות מציאות רבודה, ומערכות אלקטרוניות עתירות ביצועים. שבבים מתוצרה שולבו במוצרים של אפל, סמסונג, LG, מיקרוסופט, גוגל, דל, HP ועוד. יש לציין כי משרדיה הראשיים של החברה אומנם ממוקמים בקליפורניה, אולם מרבית המהנדסים עובדים במרכז הפיתוח של החברה בבייג'ינג שבסין.
מייסד ומנכ"ל Analogix, קיוואיי יאנג, סבור כי ההסכם יסייע לקדם את הצמיחה של החברה. "התמיכה של שנחאי קפיטל תסייע לדחוף קדימה את הצמיחה שלנו, ובה בעת לשמור על הכיוון והארגון שלנו. אני שמח במיוחד שאנחנו חולקים את החזון המשותף להפוך את Analogix ליצרנית שבבים גלובלית רחבה הרבה יותר ובעלת יכולות גבוהות יותר".
בין קרנות ההון המשקיעות כרגע ב-Analogix ניתן למנות את DCM Ventures, Globespan Capital Partners, Keytone Ventures ו-Woodside Fund. הסכם המיזוג יאפשר להן לבצע אקזיט על השקעתן.
האם הרגולטור האמריקני יסכל את הרכישה?
הסכם המיזוג בין שנחאי קפיטל לאנלוג'יקס הינו חלק מאסטרטגיה סינית רחבה יותר של רכישות חברות אמריקניות וזרות בכלל, וחברות שבבים בפרט. ואולם, בכל הנוגע לתעשיית השבבים, לא פעם הרגולטור האמריקני מסכל את העסקאות הללו, כביכול מטעמי ביטחון, וזאת לאור הרגישות הביטחונית של הטכנולוגיה הזו.
כך למשל, בשנה שעברה סיכלה הרשות לניירות ערך האמריקנית את הניסיון של Tsinghua Unigroup לרכוש את יצרנית השבבים האמריקנית Micron תמורת 23 מיליארד דולר. Tsinghua ניסתה לאחר מכן לרכוש את Western Digital, אך גם עסקה זאת נפלה לאחר שהשותפים לעיסקה העריכו שהרגולטור לא יאשר אותה.
לא מכבר דחתה יצרנית השבבים Fairchild הצעה עדיפה מבחינה כספית של שתי חברות סיניות וחתמה הסכם מיזוג עם ON Semiconductors. הנימוק הביטחוני לדחיית העסקאות הללו הוא כנראה רק חלק מהתמונה, מכיוון שלעתים רבות מדובר בטכנולוגיות שבמילא קיימות בסין. למאבק בין סין וארצות הברית על הגמוניה בשוק הסמיקונדקטורס יש ככל הנראה השפעה לא מעטה על הרגולטורים של שתי המדינות.
היום נחנך מרכז החדשנות הישראלי Samsung NEXT TLV במתחם שרונה בתל-אביב. הוא יתמקד בהשקעות, ברכישות וביצירת שותפויות בתחום התוכנה, בעלות ערך לעסקי החומרה של סמסונג
מרכז החדשנות הגלובלית של חברת סמסונג (Samsung Global Innovation Center), הכריז היום בבוקר (א') על הקמת השלוחה הראשונה שלו מחוץ לארצות הברית, הנקראת Samsung Next Tel aviv ופועלת ממתחם שרונה בתל-אביב. המרכז מנוהל על-ידי אייל מילר, שהגיע אליו לאחר תשע וחצי בשנים בחברת גוגל, שבמהלכן היה בין השאר אחראי גם על הקמת גוגל קמפוס בישראל.
מרכז החדשנות Samsung GIC הוקם בשנת 2012. המטה שלו פועל ממאונטיין ויו, קליפורניה, והוא מפעיל משרדים בניו יורק ובסן פרנסיסקו. המרכז מנוהל על-ידי דיוויד אן, ששימש בעבר כנשיא חטיבת המדיה ב-AOL וסגן נשיא גוגל. במפגש עם עיתונאים היום בבוקר, סיפר אייל מילר שאחת מהמטרות העיקריות של הגוף היא לקדם את תחום התוכנה בתוך המוצרים של סמסונג. "החברה מאמינה שהעתיד טמון בשילוב בין חומרה ותוכנה. המטרה שלנו היא לעזור לסמסונג להיות חברה מובילה גם בתחום התוכנה ולשלב בתוכהנ תרבות של חברות סטארט-אפ".
המרכז יבצע השקעות ביזמויות בתחומי התוכנה עם התמקדות בתחומים כמו בינה עסקית, רחפנים, אינטרנט של הדברים, מציאות ויטואלית, מציאות רבודה, טכנולוגיות ענן, ביג דטה וסייבר. במסגרת התכנית, הקבוצה תשקיע סכומים שונים בחברות סטארט אפ בשלבים ראשונים (סיד) ועד שלבים מתקדמים (B) סכומים של עד מיליון דולר, עם אפשרות לבצע השקעות גדולות יותר.
במקביל, היא תפעיל תוכנית ייחודית (EIR) במסגרתה יזמים מנוסים יקבלו הזדמנות לבחון במהירות רעיון חדש בתוך מספר חודשים, בתמיכה ובלימווי מקצועי של סמסונג. בסוף התהליך, היזמות תירכש על-ידי סמסונג, או שיתבצע גיוס הון/אקזיט בליווי סמסונג.
לדברי מילר, "כיום אנחנו בונים שדרת אנשים מקצוע שיוכלו לתמוך בחברות. בארצות הברית כבר בוצעו 45 השקעות במסגרת התוכנית הזאת. חלקן הפכו לפעילות מרכזית של סמסונג. כך למשל, ההשקעה של מרכז החדשנות בחברת LooPay בארצות הברית הפכה מאוחר יותר לרכישת החברה אשר הפכה לפלטפורמת התשלומים הניידים של סמסונג".
מעניין לציין שפעילות Samsung Next אינה מהווה חלק מהפעילות הישראלית של זרוע ההשקעות של החברה, סמסונג ונצ'רס. מילר: "סמסונג ונצ'רס היא קבוצת השקעות המתמקדת בחברות בשלות בשלבים המאוחרים. אנחנו עובדים בתהליכים מהירים מאוד, בסכומים קטנים יותר ובשלבים המוקדמים. אנחנו לא מסתכלים על אותן הזדמנויות".
"עוצמת המחשוב משנה בצורה מהותית את היכולות של מכשירים בתחום הרכב ובתחומים אחרים", אמר מייסד משותף, מנכ"ל משותף ויו"ר סינופסיס העולמית, ד"ר ארט דה ג'יאס, בביקורו בישראל
ד"ר ארט דה ג'יאס
לדברי ג'יאס, "אנחנו נמצאים כעת בשלבים המוקדמים של עידן 'האינטליגנציה הדיגיטלית', שבו האינטליגנציה הגלומה במכשירים דיגיטליים עשויה לעלות על האינטליגנציה של בני אדם. האינטליגנציה הדיגיטלית תהיה נוכחת בכל מקום –במחשוב לביש ובזירות הבריאות, הבתים החכמים, הערים החכמות, הרכב, האוטומציה התעשייתית והכספים.
"המתכננים מוסיפים אינטליגנציה לדברים קיימים כמו מכוניות, גוף האדם ורובוטים, ויוצרים את ה-Smart Everything. לחידושים האלה תהיה השפעה חברתית ניכרת. עידן ה-Smart Everything יכול לשנות את העולם שוב, באותו האופן שבו עידן המחשוב ועידן המובייל שינו אותו".
דה ג'יאס אמר את הדברים במסגרת כנס הבכירים השנתי (Executive Forum) של חברת סינופסיס (Synopsys) ישראל, שהתקיים בתחילת החודש בתל-אביב. הוא העריך שהתעשייה נמצאת בשלב שבו התועלת הכלכלית של חוק מור (Moore's Law) התמתנה, אבל התועלת הטכנית ממשיכה להתבטא. "התוכנה מתרחבת לתחומים חדשים והתוכנה והחומרה משתלבות יחד בצורה הדוקה מאד. תוכנה חכמה היא הגורם שדוחף את הסיליקון בהיבטים של ביצועים, הספק ומחיר – ולא להיפך.
"לפני זמן לא רב, נהיגה אוטונומית נחשבה למדע בדיוני, אבל זה דבר שהולך לקרות. המורכבות של Smart Everything במכוניות הופכת למשהו שלא ניתן לנהל. הבטיחות והאבטחה הם הנושאים המאתגרים ביותר ועלינו יהיה ליישם למידה מענפים אחרים, כמו תעופה, בכדי לטפל באתגרים שנובעים מהגדלת המשקל של השבבים והתוכנה במכוניות.
לדבריו, המגמות האלה הובילו את סינופסיס להיכנס לתחום איכות ואבטחת התוכנה באמצעות מתודולוגיית software signoff. "זו מתודולוגיה משולבת של פיתוח ובדיקה שמטרתה להבטיח איכות ואבטחה של תוכנה. סינופסיס היתה חלוצה בהכנסת רעיון ה-software signoff, אשר מחקה את רעיון ה-signoff שבו נעשה שימוש בתכנון שבבים. תהליך software signoff כולל סדרה של מחזורי בדיקה אוטומטיית בנקודות קריטיות במהלך מחזור פיתוח התוכנה ושרשרת אספקת התוכנה. המתודולוגיה מטפלת בתפקיד הקריטי של התוכנה בווידוא של בטיחות ואבטחה בתעשיית הרכב".
חברת סינופסיס מגדירה עצמה כ"שותף Silicon to Software" של חברות המפתחות מוצרי אלקטרוניקה ויישומי תוכנה. היא נחשבת לחברת התוכנה ה-15 בגודלה בעולם ומספקת תוכנות EDA – Electronic Design Automation, מודולים מוכנים לתעשיית השבבים(IP) ופתרונות איכות תוכנה ובדיקות אבטחת תוכנה באמצעות Coverity מבית סינופסיס.
ביום ה' אחר הצהריים הופעלה בהצלחה המצלמה של הלוויין אופק 11. משרד הביטחון: "הלוויין יתן תפוקות מבצעיות". מדובר במצלמה היפר-ספקטרלית מתקדמת שפותחה ויוצרה בחברת אלביט מערכות
שיגור הלוויין אופק 11 על-ידי משגר ישראלי
לאחר שבוע מורט עצבים שבמהלכו היה קיים חשש לשיבושי בתיפקוד לוויין הריגול החדש של מדינת ישראל, אופק 11, התקבלו ביום ה' התמונות הראשונות שצילם לוויין התצפית. משרד הביטחון העלה פוסט שבו הוא מדווח כי צוותי ההנדסה והתפעול של התעשייה האווירית (יצרנית הלוויין) ושל מינהלת החלל במפא"ת, משרד הביטחון, "הפעילו לראשונה הערב בשעה 17:10 את המטעד של לוויין התצפית אופק 11, והורידו תמונות ראשונות מהלוויין".
בהודעה נמסר שמאז השיגור, ביום שלישי שעבר, עסקו עשרות מהנדסים בפעולות לייצוב הלוויין ומערכותיו. צוותי משרד הביטחון והתעשייה האווירית הפעילו ובדקו בהדרגה ובאופן מבוקר את כל המערכות ותתי המערכות המרכיבות את הלוויין, כאשר לאורך כל הימים, מרגע השיגור, נשמרו קשר רציף ושליטה על הלוויין. משרד הביטחון מסר ש"הלוויין אופק 11 יתן תפוקות מבצעיות". ככל הנראה פירוש הדבר שהלוויין נמצא בשליטה ומתפקד במלואו.
אי-אפשר להסתתר ממצלמה היפר-ספקטרלית
המטעד של הלוויין מבוסס על מצלמה היפר-ספקטרלית מסוג יופיטר (Jupiter) מתוצרת חטיבת אלאופ בחברת אלביט מערכות. מדובר במצלמת חלל מהדור-החדש, בעלת ביצועים משופרים בהשוואה למצלמות החלל הקודמות והיא מיועדת ליישומים צבאיים ואזרחיים. כושר ההפרדה של המצלמה מאפשר הבחנה בעצמים בגודל 30 ס"מ מגובה שיוט של 600 ק"מ, כאשר היא סורקת רצועות שטח ברוחב של 15 ק"מ. בין השאר היא נבחרה גם לשימוש בלוויין הצילום OPTSAT 3000 שיסופק לאיטליה, במסגרת עסקת רכש גומלין של משרד הביטחון בעקבות רכישת מטוסי אימון חדשים של חיל האוויר.
חרטום המשגר שבתוכו מצוי הלוויין
מצלמות היפר-ספקטרליות (Hyper-spectral) מבוססות צילום תא שטח במספר אורכי גל בו-זמנית. בניגוד לצילום רגיל, המאתר את קווי המתאר של אוביקטים, צילום היפר-ספקטרלי מאפשר לעקוב אחר ה"חתימה" הספקטרלית של החומר המצולם, ועל-ידי כך לזהות גם חומרים ושינויים המתחוללים בחומרים. כך למשל, אמצעי הסוואה היעילים להסתרת כלי-רכב בפני מצמלות חלל רגילות, הם "שקופים" לגמרי בפני מצמלות היפר-ספקטרליות.
טכנולוגיה זו אפקטיבית גם לשימושים אזרחיים כגון איתור זיהומים, דגימת מים, איתור מחצבים שונים, לרבות שימושים חקלאיים כמו מעקב אחר צמיחה למתן תחזיות יבול, לחות, זיהוי אדמה חקלאית ועוד. נגזרת שלה נמצאת במצלמה של הלוויין האזרחי הישראלי-צרפתי VENµS, אשר יצוייד גם הוא במצלמה של אלביט.
להערכת החברה, התעשייה עוברת מהקטנת רוחב הצומת (חוק מור) לשימוש בחומרים חדשים. השינוי מעניק לה יתרון עסקי בשוק המערכות לייצור שבבים. אחד מיעדי האסטרטגיה: הכפלת המכירות לשוק הצגים
מערכת ייצור צגים של אפלייד מטיריאלס
חברת אפלייד מטיריאלס (Applied Materials) הגדירה אסטרטגיה חדשה שנועדה להביא אותה לצמיחה של 17% בשנה בשלוש השנים הבאות. מאחורי מפת היעדים החדשה ניצבת הערכה של החברה שהתעשייה עוברת מהתמקדות בשיפור הביצועים של השבבים באמצעות הקטנת גודל הצומת, לשיפור הביצועים באמצעות שימוש בחומרים חדשים.
בהודעה מיוחדת שפירסמה הלילה, מסרה אפלייד מטיריאלס שכיום היא מספקת מוצרים לכ-63% מיצרניות הוייפרים בעולם (WaferFabricationEquipment), בהשוואה ל-53% מהיצרנים בשנת 2012. החברה מעריכה שבאמצעות טכנולוגיות עיבוד החומרים שיש בידה.
בעקבות התחזית הזאת, החברה הגדירה יעדים חדשים: להגדיל את חלקה בשוק מערכות ייצור השבבים ב-4%, להכפיל את מכירותיה בשוק ייצור הצגים להיקף של 1.8 מיליארד דולר עד לשנת 2019, ולהגדיל ב-600 מיליון דולר בשנה את היקף המכירות משירותים.
"בשנים האחרונות הגברנו את מאמצי המחקר והפיתוח, ובזכות זאת אנחנו מצליחים לאתר כיום הזדמנויות בשלב מוקדם יותר מאשר בעבר", אמר נשיא ומנכ"ל אפלייד מטיריאלס, גרי דיקרסון.
להערכת החברה, מספר שינויים בשוק מגדילים את פוטנציאל המכירו שלה. בהם: התפתחות טכנולוגיית 3D NAND, המעבק הצפוי לייצור טרנזיסטורים ברוחב צומת של 7/10 ננומטר, הצורך בחומרים חדשים לייצור רכיבים תלת-מימדיים, הגידול בהיקף ההשקעות בסין בתעשיית הסמיקונדקטורס והאימוץ המואץ של צגי OLED. "ההתפחויות האלה נובעות משימוש בחומרים חדשים, שהוא אחד מהתחומים החזקים של אפלייד מטיריאלס".
ברבעון שהסתיים בחודש יולי השנה, הסתכמו המכירות של חברת אפלייד מטיריאלס בכ-2.82 מיליארד דולר, עלייה של 13% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.
שבע שנים אחרי הקמת הרשות ליישומים ביומטריים, אישר ראש הממשלה את מסמך המדיניות הלאומית. הבעיה: כל גופי הביטחון הוחרגו מהפיקוח של הרשות
מדינת ישראל נערכת לעידן הביומטרי ומאמצת מדיניות לאומית ליישומים ביומטריים. המדיניות הלאומית החדשה מיועדת להסדיר את תחום הזיהוי הביומטרי בישראל.
בשנת 2008 אישרה ממשלת ישראל בחוק את היוזמה להקמתו של מאגר נתונים ביומטרי לכל אזרחי ישראל, אשר פועל מאז 2013 כפיילוט. במקביל להחלטה על הקמתו של מאגר נתונים ביומטרי בישראל, החליטה הממשלה להקים גוף חדש בשם הממונה על היישומים הביומטריים במשרד ראש הממשלה, האחראי על גיבוש המדיניות ובקרה על הפעילות. בראשו עומד רם ולצר.
רק כעת, שבע שנים מיום כינון הרשות, אישר ראש הממשלה את מסמך המדיניות הלאומית ליישומים ביומטריים בישראל שגיבש הממונה על היישומים הביומטריים. מסמך המדיניות החדש הוצג על-ידי ולצר בכנס השנתי של תעשיית ההזדהות והיישומים הביומטריים, המאורגן על-ידי הרשות ומשרד המדע, שנפתח אמש (ג') בתל אביב.
המדיניות שאושרה איננה מיועדת לקדם או למנוע הקמת מאגרים ביומטריים, אלא להניח קווי יסוד לשימוש מאוזן של יישומים ביומטריים על-מנת לממש את התועלת שבהם תוך שמירה על פרטיות וביטחון אזרחי המדינה. בנוסף, הממונה ממליץ לעודד מחקר ופיתוח בתחום הזיהוי הביומטרי, על-מנת לממש את פוטנציאל החדשנות בישראל.
עם זאת, מסמך המדיניות שפורסם אתמול איננו מפרט המלצות, תוכניות עבודה או תקציבים פרטניים לצורך זה, אלא מסתפק באמירה כללית בדבר הצורך במהלך שכזה בנוסף ובנפרד למדיניות הלאומית בתחום. הממונה מותח ביקורת חריפה על אי קיומה של מדיניות כוללת ליישומים ביומטריים. העדרה של מדיניות שכזאת הוביל לכפילויות, אי-הבטחת קישוריות ולפגיעה אפשרית בפרטיות.
עם זאת, נראה כי גם אם תאומץ במלואה המדיניות הלאומית החדשה – הרי שהיא איננה צפויה לתת מענה אמיתי לבעיה זאת, כיוון שמוחרגים ממנה פרויקט המאגר הביומטרי השנוי במחלוקת, וגופי הביטחון כמו צה"ל, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והשב"כ. הממונה קורא אומנם ליצירת הסדרים מיוחדים עם הגופים המיוחדים כמו גם לשימוש עתידי במאגר הביומטרי במשרד הפנים, אך כאמור, הוא נטול סמכות לעסוק בגופים אלה באופן מחייב.
השימוש באמצעי זיהוי ביומטריים – כלומר, מכלול השיטות המשמשות לזיהוי בני אדם על בסיס תכונות פיזיות או התנהגותיות – הולך וצובר תאוצה בשנים האחרונות. מדינות, ארגונים וחברות עושים שימוש נרחב בטכנולוגיות אלה, אשר הולכות ומתפתחות מיום ליום. לישראל שמור מקום של כבוד בתעשיית הזיהוי הביומטרי, אשר משגשגת בישראל הודות לשילוב בין תעשיית הייטק מבוססת ומצב ביטחוני מורכב.
חוקרים מהטכניון בחיפה פיתחו תא אנרגיה מסוג חדש המייצר חשמל ומימן ממים באמצעות אנרגיה המגיעה מאור השמש. הפיתוח התפרסם במאמר בעיתון המדעי Nature Communications. מדובר בהתקן ביו-פוטו-אלקטרוכימי המבוסס על ממברנות מעלי תרד. חומר הגלם של ההתקן הוא מים ותוצריו הם זרם חשמל, מימן וחמצן.
התא שפיתחו החוקרים מבוסס על מערכת הפוטוסינתזה בצמחים, שהתפתחה והשתכללה במשך מיליוני שנים על-ידי מנגנוני האבולוציה והובילה להיווצרות החיים בכדור הארץ. מערכת זו מפרקת מולקולות של מים לחמצן ופרוטונים המשמשים ליצירת מולקולות ATP, שהן למעשה נשאי האנרגיה הבסיסיים בעולם החי והצומח.
תהליך הפוטוסינתיזה מתרחש באופן טבעי בממברנות צמחיות. כדי לרתום אותו לטובת הפקת זרם חשמלי הוסיפו החוקרים לתמיסה יוני ברזל. יוני הברזל מתווכים את מעבר האלקטרונים מהממברנות למעגל החשמלי ומאפשרים יצירת זרם חשמלי בתא. לחלופין ניתן לתעל את הזרם החשמלי ליצירת גז מימן באמצעות תוספת מתח חשמלי מתא פוטו-וולטאי אחורי.
כך ניתן להמיר את האנרגיה של קרינת השמש לאנרגיה כימית האגורה בגז המימן שנוצר בתא. אנרגיה זו ניתן להמיר בשעת הצורך לחום ולחשמל באמצעות שריפת המימן, בדומה לשריפת דלק פחמימני. אלא שבניגוד לשריפת דלק פחמימני, הפולטת לאטמוספירה גזי חממה (פחמן דו-חמצני) ומזהמת את הסביבה, תוצר השריפה של מימן הוא מים נקיים, כך שבסיכומו של דבר מדובר במחזור סגור המתחיל במים ונגמר במים, ומאפשר המרה ואגירה של אנרגיית השמש בגז מימן שיכול להוות תחליף נקי ובר-קיימא לדלק פחמימני.
השילוב הייחודי בין תא פוטו-וולטאי מעשה ידי אדם לבין ממברנות צמחיות הקולטות את אור השמש וממירות אותו ביעילות גבוהה לזרימת אלקטרונים, סולל את הדרך לפיתוח טכנולוגיות חדשות ליצירת דלק סינתטי נקי וירוק ממקורות מתחדשים: מים ואנרגיה סולרית.
המחקר נערך על-ידי הדוקטורנטים רועי פנחסי, דן קלמן וגדיאל סאפר בהנחיית פרופ' נעם אדיר מהפקולטה לכימיה ע"ש שוליך, פרופ' גדי שוסטר מהפקולטה לביולוגיה ופרופ' אבנר רוטשילד מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים. לדברי פרופ' רוטשילד, "ייחודו של המחקר בכך שהוא משלב מומחים מובילים משלושה תחומי ידע: ביולוגיה, כימיה והנדסת חומרים. השילוב בין הטבעי (עלים) למלאכותי (תא פוטו-וולטאי ורכיבים אלקטרוניים), והצורך לגרום לרכיבים הללו לתקשר ביניהם, הם אתגריים הנדסיים מורכבים שדרשו את שילוב הכוחות בינינו".
המחקר נערך בתכנית הבין-יחידתית לאנרגיה ע"ש ננסי וסטיבן גרנד ובוצע במעבדת המימן בטכניון שהוקמה בחסות קרן אדליס ותכנית האנרגיה. הוא מומן על ידי תכנית מרכזי המצוינות של הוועדה לתכנון ותקצוב והקרן הלאומית למדע, מענק מיוחד מהקרן הדו-לאומית למדע ישראל-ארה"ב (BSF), ושיתוף הפעולה הגרמני-ישראלי בפרויקטים (DIP).
בראיון ל-Techtime הסביר ליפ-בו טאן כיצד חברת קיידנס מתאימה את עצמה לתעשיית השבבים המשתנה ובמי הוא מאוהב. רמז: חברות סטארט-אפ ישראליות
חברת קיידנס (Cadence) מרחיבה את תחומי הפעילות שלה ומפסיקה להגדיר עצמה כיצרנית תוכנות EDA בלבד. בראיון ל-Techtime שנערך במהלך כנס המשתמשים השנתי של קיידנס, CDNLive 2016, שהתקיים השבוע בתל אביב, הסביר נשיא ומנכ"ל קיידנס העולמית, ליפ-בו טאן, את הרקע לאסטרטגיה החדשה.
טאן: "אנחנו רואים מגמה מתפתחת שלפיה חברות המערכת הגדולות החליטו שהן צריכות לפתח את הסיליקון שלהן בעצמן. מיקרוסופט מפתחת כיום סיליקון, אמזון רכשה את אנפורנה הישראלית, ויש לזה דוגמאות נוספות. כיום למשל, כ-40% מהמכירות של קיידנס מגיעות מחברות מערכת. הדבר דורש שינויים גם במוצרים שאנחנו מספקים להן, לכן הגדרנו אסטרטגיה חדשה בשם System Design Enabler".
המוצר הסופי הוא יותר מסיליקון
"כשפעלנו כחברת EDA התמקדנו בתכנון שבבים אצל חברות סמיקונדקטורס. כעת אנחנו אנחנו צריכים לחשוב בצורה אחרת: למה חברות המערכת זקוקות כדי להשלים את הפיתוח, ופירוש הדבר שאנחנו צריכים לחשוב על המוצר הסופי ולא רק על התכנון הסיליקוני. הגישה הזו דורשת התמודדות עם הרבה מאוד נושאים חדשים: בעיות הספק, שלמות אות, תכנון מארזי השבבים והכרטיסים האלקטרוניים, שילוב ואימות של חומרה ותוכנה ועוד.
"בין השאר גם אספקת תכנים חיוניים לפיתוח מערכות, כמו למשל מודולים של קניין רוחני (IP) המהווים כיום יותר מ-10% מהמכירות של קיידנס. ההתפתחות הזו מאפשרת לנו לפתח חבילות שירותים ממוקדות בשווקים חדשים כמו תחבורה, צבא ותעופה".
כיצד אתם מתמודדים עם ההאטה של חוק מור?
"זו בעיה שכל התעשייה מתמודדת איתה, מכיוון שכיום נעשה קשה יותר ויקר יותר לעבור לשימוש בצמתים מתקדמים וזעירים. בעבר התעשייה סמכה על כך שכל מחסור בעוצמת עיבוד יקבל מענה בדור הבא של טרנזיסטורים זעירים יותר. כיום המצב שונה בגלל ההאטה בחוק מור. החברות מתמודדות עם הבעיה באמצעות אסטרטגיה מקבילית המבוססת על מעבר לשימוש בהרבה מאוד ליבות עיבוד הפועלות במקביל.
"בנוסף, הן מחפשות חומרים חדשים לייצור טרנזיסטורים, אשר עשויים להחליף את טרנזיסטורי ה-CMOS שכנראה הגיעו למיצוי מלא. גם חברת קיידנס נמצאת בתהליך דומה. כל המנועים שלנו במוצרים של קיידנס עברו מעבודה בתכונת טורית לעבודה במתכונת מקבילית. בהמשך יהיה גם תיאום לרוחב ביניהם".
זה הרקע לרכישת רוקטיק הישראלית, שפיתחה מנוע אימות מקבילי?
"לרוקטיק יש צוות מצויין שהצליח לבצע האצה של אימות התכנון באמצעות עיבוד מקבילי. בהתחלה הם ביצעו זאת באמצעות מעבדים גרפיים (GPU) וכיום הם מבצעים את ההאצה גם במעבדי CPU. מיזגנו את הצוות של רוקטיק עם הצוות של מנוע הסימולציה שלנו, Incisive, הפועל ממסצ'וסטס. המטרה היא שהמנוע של רוקטיק יהיה המנוע המרכזי של Incisive.
"הדבר החשוב הבא יהיה לימוד מכונה (Deep Learning). כבר היום אנחנו משתמשים בניתוח תכנוני Place and Rout מהעבר כדי לשפר את כלי התכנון החדשים שלנו. אנחנו חייבים להתאים את עצמנו לשינויים בשוק ומשקיעים 35% מההכנסות במאמצי פיתוח והשקעה בחדשנות. בשנת 2015 בלבד השקענו 638 מיליון דולר במחקר ופיתוח, ובשלוש השנים האחרונות הוצאנו לשוק 20 מוצרים חדשים שפותחו בקיידנס".
כנס המשתמשים השנתי של קיידנס. יותר מ-900 מבקרים
אתה משמש גם כיו"ר קרן וולדן. מה דעתך על התעלמות הקרנות משוק השבבים?
"אני אוהב מאוד את תעשיית השבבים. יש בה הרבה מאוד חדשנות וההשפעה שלה על חיינו היא עצומה. אבל לצערי רוב עמיתי בקהילת משקיעי ההון סיכון (VC) מגלים עניין קטן מאוד בתעשיית השבבים. הם מתעניינים יותר בנושאים כמו אפליקציות ורשתות חברתיות, שבהן מקבלים מכפילי רווח גדולים יותר. בנוסף, השקעות בתעשיית השבבים דורשות מומחיות גדולה מאוד מצד המשקיעים. התוצאה היא שבשנה האחרונה רק 0.4% מהשקעות ההון סיכון הטכנולוגיות בוצעו בתעשיית השבבים".
"תעשיית השבבים הישראלית היא ייחודית"
"אומנם ממשלת סין מבצעת השקעות אסטרטגיות בתעשיית השבבים, אבל גם שם הסטודנטים המבריקים ביותר הולכים לפייסבוק ולגוגל ולא לתעשיית השבבים. מהבחינה הזאת ישראל היא יוצאת דופן בעולם, ויש כאן חברות סטארט-אפ מצויינות בתחום הסמיקונדקטורס. בגלל זה אני אוהב מאוד להשקיע בישראל. קרן וולדן השקיעה בחברות ישראליות כמו SolarEdge, Vayyar, חברת Altair שנמכרה השנה לסוני, אנפורנה, פסעבה, מלאנוקס ועוד. כעת אנחנו נמצאים בתהליך השקעה בשתי חברות ישראליות נוספות שעדיין אי אפשר לחשוף. ישראל היא מקום נפלא לחדשנות בתחום הסמיקונדקטורס".
ליפ-בו טאן, הגיע לארץ כדי להשתתף בכנס המשתמשים השנתי של קיידנס ישראל, CDNLive 2016, שהתקיים השבוע בתל-אביב. הארוע נחשב לאחד הכנסים המקצועיים הגדולים ביותר בישראל למשתמשים ולמפתחים בתעשיית השבבים והאלקטרוניקה, ואירח השנה יותר מ-900 משתתפים מ-190 חברות מהארץ ומהעולם. לישראל משקל מיוחד בחברת קיידנס, הן משום שיש בה שוק לקוחות מתקדם המבוסס על מרכזי הפיתוח הגלובליים, והן משום שפועלים בישראל שני מרכזי פיתוח של החברה, בפתח תקווה ובחיפה, המעסיקים ביחד כ-300 עובדים.
חברת ARM השיקה את המעבד Cortex-R52המיועד לממש תכונות בטיחות מתקדמות בכלי-רכב אוטונומיים, ומספק הפרדה נשלטת-חומרה של משימות התוכנה
חברת ARM, המספקת פתרונות IP (קניין רוחני) טכנולוגיים לתעשיית האלקטרוניקה, השיקה מעבד זמן-אמת חדש עם תכונות בטיחות מתקדמות עבור רכבים אוטונומיים ורובוטים לתחומי התעשייה והרפואה. המעבד החדש, ARM Cortex-R52 תוכנן להתמודד עם סוגיות של בטיחות פונקציונלית במערכות הנדרשות לעמוד בתקנים מחמירים ביותר בענפי התעשייה והרכב, כדוגמת ISO 26262 ASIL D ו-IEC 61508 SIL 3.
ה-Cortex-R52 מותאם במיוחד למערכות הדורשות תכונות בטיחות מתקדמות וביצוע תגובתי יעיל. המעבד מיועד לממש יישומים בתחומים קריטיים דוגמת אוטומציה בתחום הכירורגיה, וניהול בטיחות ושליטה במערכות העברת הכוח ברכב. חברת STMicroelectronics היא השותפה הראשונה של ARM שהכריזה על רישוי של המעבד החדש. ST מתכננת להשתמש בו די לפתח \מערכות על-גבי שבב (SoCs) עבור שוק הרכב.
מעבד Cortex-R52 מספק הפרדה נשלטת חומרה של משימות התוכנה כדי להבטיח בידוד מלא של הקוד הקריטי. תכונה זו מאפשרת ניהול של החומרה על-ידי Hypervisor של התוכנה, המפקח על הביצוע וההוצאה לפועל של משימות. הדבר גם מקטין את כמות הקוד שחייב לעבור אישורי בטיחות, ועל-ידי כך עוזר להאיץ את הפיתוח.
חברת ARM מסרה שהמעבד קיבל תמיכה של חברת DENSO, הנחשבת לאחת מהספקיות הגדולות בעולם של טכנולוגיות, מערכות ורכיבים מתקדמים לשוק הרכב. הזמינות של ARM Fast Models ושל Cycle Models מאפשרת לשותפות התוכנה של ARM לפתח פתרונות עבור המעבד. הם יעזרו להאיץ את זמן היציאה לשוק כיוון שמפתחות התוכנה יקבלו גישה ל-Cortex-R52 בשלב מוקדם של תהליך התכנון.
להערכת החברה, מעבד Cortex-R52 מציע שיפור של 35% בביצועים בהשוואה ל-Cortex-R5, שכבר נמצא בשימוש בקשת רחבה של יישומי בטיחות. המעבד החדש השיג ציון של 1.36Automark™/MHz במבחני ההשוואה EEMBC AutoBench – הציון הגבוה ביותר בקטגוריה שלו – תוך שימוש במהדר Green Hills Compiler 2017.
המדבקה מתבססת על טכנולוגיה של נוירו-מודולציה אלחוטית המסייעת להקל על כאבי מיגרנה. היא מחוברת לאפליקציה המאפשרת למשתמש לשלוט בטיפול
חברת הסטארט-אפ הרפואית Theranica Bio-Electronics המפתחת מדבקה לבישה לשיכוך כאבי מיגרנות באמצעות אפנון עצבי (נוירו-מודולציה), השלימה את סבב גיוס ההון הראשוני (שלב ה-Seed). בגיוס ההון השתתפו מספר משקיעי אנג'ל, בהובלת ד"ר שמעון אקהויז, מייסד ויו"ר חברת סינרון (Syneron) שישמש כיו"ר החברה החדשה. טראניקה לא מסרה מהו היקף ההון שגוייס.
אקהויז הוא בעל תואר שני בפיסיקה מהטכניון ונחשב לאחד מהיזמים הבולטים בישראל בתחום המכעשור הרפואי. הוא ייסד ומשמש כיו"ר חברת Syneron Candela המייצרת מערכות לביצוע טיפולים קוסמטיים ובעבר שימש גם כיו"ר חברת OrSense. מייסד ומנכ"ל החברה, אלון איירוני אמר שמטרת טראניקה היא "ליצור מכשירים חדשניים במחיר שווה לכל נפש, לטיפול וניהול שורה של מצבים רפואיים בצורה יעילה, בטוחה, ונגישה יותר מהחלופות המבוססות על תרופות או טיפולים קיימים".
שמעון אקהויז
המוצר הראשון של טראניקה הוא Nerivio Migra: מדבקה לבישה שנועדה להקלה על מיגרנה וכאבי ראש. המדבקה מצוידת בשבב המשדר פולסים חשמליים כדי לבצע אפנון עצבי (נוירו-מודולציה) לתאים העצביים המצויים מתחת לעור, ובכך להפחית או להפסיק את הכאב. המדבקה כוללת אלקטרודות ENS/NMES, סוללה, השבב הייעודי של החברה ומקמ"ש בלוטות' (BLE) המאפשר לשדר את המידע לאפליקציה בסמארטפון באמצעותה המשתמש מנהל את אופן ועוצמת הטיפול. החברה מתכוונת לפתח מוצרים לבישים נוספים שניתן לטפל בהם בטכנולוגיה אלחוטית.
בטכניקת נוירו-מודולציה (Neuromodulation) משדרים פולסים חשמליים במתח נמוך הממוקדים בתאי עצב באזור פגוע, במטרה למתן את אותות הכאב או לעורר תגובה נוירולוגית שלא היתה קיימת. השיטה פותחה עוד בשנות ה-60, אך רק בעשור האחרון החלו לצאת לשוק מכשירים המתבססים על הטכנולוגיה. ברובם הם מתמקדים בטיפול בתסמונות אפליפסיה, מיגרנה, פציעות בעמוד השדרה, פרקינסון ובריחת שתן. בעבר נעשו ניסויים לטפל במיגרנות באמצעות נוירו-מודולציה, אולם הם דרשו שמוש באלקטרודות שהוכנסו לראש מתחת לעור. חברת טראניקה מציעה גרסה שהיא בלתי פולשנית וקלה לשימוש.
ראש הוועדה המייעצת של החברה הוא פרופ' דויד ירניצקי, המשמש כמנהל המעבדה לנוירופיזיולוגיה קלינית בטכניון וראש המחלקה לנוירולוגיה בטכניון. מוקדם יותר השנה הוא הציג בכנס של הארגון העולמי לכאב (World Institute of Pain) שנערך בניו-יורק, את התוצאות של מחקר קליני ראשון שנערך בבית חולים רמב"ם במדבקת Nerivio Migra. המחקר נערך בקרב 86 מטופלים, ועל-פי החברה, "הושגו תוצאות מבטיחות מאוד" בכל הנוגע ליעילות ולבטיחות הקלינית. הוועדה המייעצת של החברה כוללת גם את דוקטור סטפן זילברשטיין ממרכז כאב הראש באוניברסיטת ג'פרסון ואת דוקטור צ'רלס ארגוף, מהקולג' הרפואי באלבני, שניהם מתמחים בכאב.
דוקטור זילברשטיין מסר ש-Nerivio Migra עשוי להחליף תרופות לטיפול במיגרנות, שלחלקן עשויות להיות תופעות לוואי משמעותיות ואינן מומלצות לאוכלוסיות מסוימות כגון ילדים ונשים בהיריון. "הפיתרון של טראניקה הינו בטוח, נוח לשימוש ועשוי לשנות באופן משמעותי את האופן שבו מטופלים מתמודדים עם מיגרנות ולהשיב להם שליטה על שגרת יומם".
חברת Avnet העולמית מגבשת אסטרטגיית התמקדות בשוק הרכיבים האלקטרוניים: כחודשיים לאחר עיסקת הרכישה של פרימייר פארנל, היא נפרדת חטיבת ה-IT הוותיקה
מחסן הרכיבים המרכזי של אבנט בצ'נדלר, אריזונה
כמעט חודשיים לאחר חתימה על העיסקה לרכישת פרימייר פארנל (Premier Farnell) תמורת כ-900 מיליון דולר, מבצעת חברת ההפצה Avnet עיסקה נוספת, הפעם מכירת חטיבת חטיבת הפתרונות הטכנולוגיים שלה (Technology Solutions Business). אתמול (ב') הודיעה אבנט על הסכם למכירת חטיבת הפתרונות שלה ל-Tech Data בעיסקת מניות ומזומנים בהיקף כולל של כ-2.6 מיליארד דולר. על-פי תנאי העיסקה, אבנט תקבל 2.4 מיליארד דולרים במזומן ועוד 2.8 מיליון מניות של דטה-טק בשווי של כ-200 מיליון דולר.
המנכ"ל ויליאם אמליו
מנכ"ל אבנט, ויליאם אמליו, שנכנס לתפקיד לפני כחודשיים וחצי בלבד, אמר שהעיסקה מציבה את אבנט בנתיב להשגת צמיחה וריווחיות, ומספקת לדטה-טק יכולת צמיחה מהירה. "בעקבות העיסקה, אבנט תתמקד בתחום שירותי שרשרת התכנון ושרשרת האספקה (design and supply chain).
"נבצע השקעות בתחום הפתרונות המשובצים, האינטרנט של הדברים ופלטפורמות דיגיטליות קריטיות. ההשקעה בתחומים הצומחים האלה תרחיב את הפורטפוליו שלנו ותעניק לנו גישה אל לקוחות חדשים".
השפעה על ישראל: בטווח הרחוק
קבוצת ה-Technology Solutions היא פעילות ה-IT של חברת אבנט, ועוסקת במתן פתרונות, שירותים והדרכה בתחומי תשתיות המידע, הענן, מרכזי הנתונים וכל צורכי ה-IT של הארגון. מנכ"ל דטה-טק, בוב דטקובסקי, אמר שהעיסקה ממצבת את דטה-טק במעמד של מפיצת IT גלובלית עם מגוון מוצרים המתחיל בבית הצרכן ומסתיים במרכז הנתונים.
הקירבה בין שתי העיסקאות ההפוכות מלמדת על המגמה המרכזית באסטרטגיה של חברת אבנט: מצד אחד, רכישת מפיצת רכיבים אלקטרוניים (פרימייר פארנל) הפועלת בעיקר באינטרנט, ומנגד מכירת החטיבה העסקית המספקת שירותי IT. לעיסקה לא צפויה להיות השפעה ישירה על השוק הישראלי, מכיוון שקבוצת הפתרונות הטכנולוגיים של אבנט לא פועלת בישראל. אולם ההשפעה על ישראל יכולה להיות מורגשת לטווח ארוך, בעקבות ההתמקדות של החברה בשוק הרכיבים האלקטרוניים, ובערוצי המכירה החדשים המתפתחים בשוק הזה.
בעקבות העיסקה פירסם מנכ"ל אבנט מכתב פתוח ללקוחות ובו הסביר מדוע היא נחתמה: "כמפיצת רכיבים תעשייתיים מובילה, אנחנו נרחיב את היכולות הדיגיטליות שלנו ונבנה פורטפוליו של פתרונות כדי לתמוך בשוקי המערכות המשובצות, ה-IoT והייצור. בשורה התחתונה, אנחנו מתכננים להיות ספר השירותים המוביל בתעשייה".
מניית CEVA זינקה אתמול לשיא של כל הזמנים בעקבות הידיעה שמחצית ממכשירי iPhone 7 החדשים יכילו את המודם של אינטל, המבוסס על מעבד DSP שלה
מודם XMM-7260 של אינטל, שנבחר כנראה על-ידי אפל
המנייה של חברת CEVA מהרצליה זינקה אתמול בנסד"ק ביותר מ-10% והגיעה לשיא של כל הזמנים בנסד"ק, והגיעה למחיר של 34.99 דולר. העלייה העניקה לחברה שווי שוק של כ-748 מיליון דולר. סיוה התקרבה למחיר הזה רק בחודש יולי 2011, שבמהלכו היא נסחרה במחיר של 31.9 דולר למניה.
מאחורי הזינוק הזה עומדת השקת הענק של מכשירי iPhone 7 מתוצרת חברת אפל. אחרי כמה חודשים של שמועות והשערות, פרוייקטי פירוק המכשיר שבוצעו בקדחתנות בימים האחרונים גילו שאפל שילבה במכשירים החדשים את המודם של חברת אינטל (Intel XMM 7360), המגיע ביחד עם הקניין הרוחני (IP) של מעבד DSP מתוצרת סיוה.
מניית סיוה אתמול בנסד"ק
המודם של אינטל עבור רשתות LTE מבוסס על מעבד Baseband של חברת CEVA (ככל הנראה גרסה של CEVA-XC320), המעניק למכשירים סלולריים יכולת להוריד מידע בקצב של עד 300Mbps. הוא מעניק למודם יכולת קישוריות אל שישה תקני תקשורת נפרדים, בהם: LTE-FDD, LTE-TDD, EDGE, HSPA+ ו-TD-SCDMA הסיני.
בפועל, אפל פיצלה את השוק בין אינטל ובין קואלקום: הטלפונים המיועדים לרשתות CDMA שיימכרו על-ידי Verizon, Sprint ורוב ספקיות התקשורת בשוק הסיני, יצויידו במודמים של קואלקום. שאר הטלפונים, כולל אלה שיימכרו על-ידי AT&T וספקיות התקשורת האחרות בעולם, יצויידו במודמים של אינטל.
דו"ח מיוחד של Benchmark שהגיע לידי Techtime, מעריך שמדובר בחלוקה כמעט שווה של השוק במונחי מספר המכשירים שיימכרו. אומנם מכירות האייפון של חברת אפל לא נמצאות בשיאן ואפילו ירדו ב-15% בהשוואה לשנה שעברה שבהן היא מכרה כ-230 מיליון מכשירים, אולם גם במצב כזה מדובר במכירה של יותר מ-100 מיליון מכשירים בכל אחת מהגרסאות.
אייפון 7 מכניס את סיוה לליבת התעשייה
להערכת בנצ'מרק, CEVA גם הצליחה להיכנס אל תוך אוזניות AirPod החדשניות אשר נמכרות ביחד עם מכשירי iPhone 7. האוזניות מתחברות אלחוטית אל המכשיר בלא כבל וקונקטור פיסי. להערכת האנליסטים של בנצ'מרק, משולב בהן הקניין הרוחני של CEVA לתקשורת בלוטות'.
גם כאן אפל פיצלה את השוק בין אינטל וקואלקום, אלא שיכול להיות שהשוק של האוזניות אפילו גדול יותר (במספר יחידות, לא בהכנסות) משוק היעד של מכשירי הטלפון. אוזניות AirPod תואמות לשימוש גם במוצרים אחרים של אפל, כולל דגמי טלפון ישנים יותר וטאבלטים של החברה.
הטריטוריה הבאה של סיוה: מצלמות
בנצ'מרק מעריכה שבקרוב תצליח סיוה להיכנס למרכיב נוסף בתוך עולם הסמארטפונים המתקדמים לרשתות LTE: "הקניין הרוחני של מעבד ה-DSP של סיוה אינו מצוי בתוך יחידת עיבוד התמונה במצלמה הכפולה של ה-iPhone 7, אולם המגמה המתפתחת של שימוש במצלמות כפולות בתוך הטלפונים מייצגת הזדמנות לסיוה. אנחנו צופים נצחונות תכנון לשימוש בפתרון עיבוד התמונה של החברה".
ככל הנראה הכוונה היא למעבד התמונה החדש, CEVA-XM4, המיועד לסמארטפונים, טאבלטים, מערכות נהיגה חכמות, מערכות אבטחה ומעקב, וכן ליישומי מציאות מדומה.
מעבד XM4 מספק יכולות מוגברות, דוגמת ייצוב תמונה דיגיטלי, פוקוס רב-מוקדי, זום, רזולוציה גבוהה במיוחד, הפחתת רעשים ושיפור הצילום בתנאי אור נמוכים. המעבד תומך גם בצילום וסריקת תלת-מימד, ומאפשר ניתוח מידע חזותי וזיהוי עצמים באמצעות שימוש בטכנולוגיות של רשתות נוירונים המדמות את פעילות המוח.
המסקנה של בנצ'מרק: מכירות סיוה לשוק ה-LTE יצמחו בכ-50% בשנת 2017. יכול להיות שההערכה הזו הריצה את המשקיעים אל מניית החברה אתמול אחר הצהריים.
החברה פיתחה את מערכת Deep TMS לטיפול אלקטרומגנטי לא פולשני בהפרעות מוחיות, דוגמת דכאון. לאחרונה מונה היו"ר דוד זכות למנכ"ל זמני עד לאיתור ומינוי מנכ"ל קבוע
חברת בריינסוויי (BrainsWay) מהר חוצבים בירושלים, קיבלה אישור לשיווק והפצת מערכת Deep TMS לטיפול בלתי פולשני בהפרעות מוחיות. האישור במקסיקו ניתן לביצוע טיפולים במקרים של דיכאון חמור, ומצטרף לאישורי השיווק וההפצה שקיבלה לאחרונה בארצות הברית, בקנדה ובאיחוד האירופי.
במסגרת הכניסה למקסיקו, בריינסוויי חתמה על הסכם עם חברת הציוד הרפואי המקסיקנית Moksha8, שקיבלה זכות בלעדית להפצת מערכות Deep TMS במקסיקו. בין השאר, Moksha8 התחייבה לרכוש 10 מערכות בתוך כשנה ממועד קבלת האישור הרגולטורי. הסכם ההפצה נחתם כבר בדצמבר 2015, אך מימושו המתין לקבלת אישור מהרגולטור המקומי.
יו"ר ומנכ"ל בריינסוויי, ד"ר דוד זכות, אמר שהמאמץ העיקרי של החברה ממוקד בשוק בצפון אמריקה, "שבו אנו רואים פוטנציאל עסקי ואסטרטגי ראשון במעלה. במקביל לכך, בריינסוויי פועלת לאיתור שווקים בעלי פוטנציאל משמעותי עבור מערכות Deep TMS של החברה. האישור במקסיקו מבטא את יכולתנו להגדיל נתחי שוק בכדי להיות החברה המובילה בתחום הטיפול בהפרעות מוחיות".
החברה מפסידה, והמנייה עולה
מניית בריינסוויי בבורסה בתל-אביב נמצאת במגמה עלייה ברבעון השלישי של 2016 וטיפסה משפל של 1,200 אגורות בחודש יוני לשיא של 1,919 אגורות במהלך ספטמבר. כיום החברה נסחרת לפי שווי שוק של כ-239 מיליון שקל. לא מכבר התפטר גיא איזיקיאל מתפקיד המנכ"ל, וזאת לאחר שכיהן רק שנה בתפקיד. היו"ר ד"ר דוד זכות נכנס לתפקידו ומשמש כעת כמנכ"ל הזמני של החברה, עד לאיתור ומינוי מנכ"ל חדש, אשר צריך להסתיים בתוך כשנה.
בדו"חותיה הכספיים לרבעון הראשון, דיווחה החברה על הכנסות של 2.48 מיליון דולר, גידול של כ-95% בהשוואה להכנסות ברבעון המקביל אשתקד. עם זאת, למרות עלייה בהכנסות ובשולי הרווח החברה עדיין רושמת הפסד נקי, אשר ברבעון הראשון הסתכם ב-1.1 מיליון דולר.
טיפול לא פולשני בהפרעות בתפקוד המוח
חברת בריינסוויי פיתחה מערכת ייחודית המאפשרת לבצע טיפולים לא פולשניים במוח, לטיפול בהפרעות נפוצות דוגמת דיכאון, סכיזופרניה, אפילפסיה, מאניה-דיפרסיה ועוד. הטכנולוגיה מבוססת על עקרון הגירוי המגנטי (Transcranial Magnetic Stimulation) שהתגלה בשנות התשעים. בשיטה זו מתקינים סלילים אלקטרומגנטיים בתוך קסדה המונחת על הראש. זרמים חשמליים משתנים מייצרים שדות מגנטיים שונים המשפיעים על קליפת המוח (Cortex) ומסייעים לטפל בהפרעות.
החברה קיבלה אישור מרשות התרופות האמריקנית (FDA) וממשרד הבריאות בקנדה לשווק את מערכת ה-TMS לטיפול בדיכאון חמור. כמו כן, החברה קיבלה אישורים מהאיחוד האירופי לטיפול במגוון תסמונות כגון סכיזופרניה, הפרעה פוסט טראומטית, דיכאון חמור, הפרעה דו קוטבית ועוד.
כנס DevelopEX2016 למפתחי מערכות מוכללות ויישומי IoT, יתקיים השבוע ביום ג', 20 בספטמבר, במרכז הכנסים אבניו שבקרית שדה התעופה
עשרים חברות ישראליות המפתחות את טכנולוגיות הדור הבא לתחום האינטרנט של הדברים (IoT) יציגו לראשונה את מוצריהם במתחם חברות ה-IoT שהוקם במיוחד למטרה זו במסגרת כנס DevelopEX2016 שיתקיים השבוע ביום ג', 20 בספטמבר, במרכז הכנסים אבניו שבקרית שדה התעופה.
בין החברות שיציגו את מוצריהן: חברת UIMWIN אשר תציג מדפסת תלת-מימד מהפכנית, חברת Intelligent smart ideas המפתחת מערכת למניעת תאונות ברכב, חברת Engage Technologies המפתחת קוד אוטומטי למערכות IoT ועוד. בנוסף, חניכי בית הספר הטכני של חיל האויר יציגו לראשונה פיתוחים ייחודיים שלהם המבוססים על מערכת Arduino; שהיא כרטיס מחשב וממשקים המשמשת כמערכת פיתוח בקוד פתוח.
לצד כל אלה יתקיים מתחם של חברות הזנק מתחום ה-IoT המשתמשות בפלטפורמת הפיתוח החדשה ARTIK של חברת סמסונג ,המותאמת לפיתוח ישומי IoT תוך ניצול אחסון מידע בענן. כנס DevelopEX2016 ישמש בימה להצגת מוצרים וטכנולוגיות חדשניות בתחומי ה- IoT, מערכות חדישות לתחום הרכב, רובוטיקה, הדפסה תלת מימדית ואחסון נתונים. הכנס יכלול כ-40 מרצים ומנחים מכל העולם ונחשב למפגש הפסגה המקצועי של כל העוסקים בתכנון ופיתוח מערכות מוכללות וישומי IoT. לצד ההרצאות ומתחם חברות סטרטאפ בתחום ה-IoT, תתקיים במהלכו גם תערוכת ספקים.
להערכת מארגני הכנס, השנה צפויים להשתתף בו כ-1,000 מאנשי התעשייה בהם מהנדסים, מנהלי פיתוח, סמנכ"לים, מנכ"לי חברות בתחום האלקטרוניקה, משקיעי הון סיכון ומומחים מקצועיים לתעשייה. הכנס יאפשר למפתחי מערכות אלקטרוניות להתעדכן בכלי הפיתוח והרכיבים החדישים ביותר העומדים לרשותם וכן ללמד על המגמות וכיווני התפתחות התעשיה בנושאים החמים ביותר בתעשיה. בנוסף, הושם השנה דגש מיוחד לנושא אבטחת נתונים וסייבר וקובצו מספר מומחים מחברות יבמ, סיסקו, אינטל ו-NXP אשר יציגו דרכים ושיטות לאבטחת מערכות הפיתוח ונתוני המשתמשים.
חברת הסטארט-אפ שיצאה לשוק באמצעות פרוייקט גיוס המונים באתר Indiegogo למימון הפיתוח של אבזר שליטה אלחוטי במזגנים, גייסה 2.6 מיליון דולר ומתחילה למכור בהודו ובאמצעות שירות הענן של אמזון
חברת Sensibo הישראלית חשפה בשבוע שעבר את אבזר הבקרה החדש שלה, Sensibo Inside, המאפשר להפוך כל מכשיר ביתי לאבזר חכם. המערכת מתאימה במיוחד לחברות המייצרות ציוד ביתית ובאמצעותו לספק פונקציונליות מעולם ה-IoT ללא צורך לכניסה לתהליכי פיתוח ארוכים.
חשיפת המוצר נעשתה בו-זמנית עם חתימה על הסכם שיתוף פעולה עם יצרנית המזגנים ההודית Blue Star, אשר תשלב את מערכת Sensibo בבתים בכל רחבי הודו. בלו-סטאר תשתמש באבזר Sensibo Inside כדי לקשר לענן את המזגנים שהיא מספקת ללקוחות. כדי לספק להם יכולות שליטה ובקרה מרחוק או יכולות תפעול אוטונומיות. כך למשל, המזגנים יכולים להסיק את פעולתם כאשר הבית ריק ולחזור לפעול זמן קצר לפני שהדיירים חוזרים אליו.
הרמקול החכם Echo של אמזון
החודש האחרון צפוף במיוחד בחברת הסטארט-אפ הישראלית. במהלכו היא גם השלימה גיוס ראשון בהיקף של 2.6 מיליון דולר, אשר בוצע בהובלת קרן Motus Ventures ובהשתתפות Lool Ventures. החברה החלה את דרכה בפרוייקט גיוס המונים שנפתח ביולי 2014 באתר Indiegogo, וסיימה את הגיוס בהצלחה גדולה מאוד: היא גייסה 180 אלף דולר, כמעט פי שניים וחצי מהסכום המקורי שביקשה.
סנסיבו פיתחה אבזר המאפשר שליטה במערכת המזגנים דרך אפליקציה בסמארטפון (אנדרואיד ו-iOS), אשר התקנתו פשוטה ונעשית באמצעות הצמדה של האבזר למזגן באמצעות מגנט. מנכ"ל Sensibo, עומר ענבר, אמר שעבור יצרני הציוד הביתי, "כל מכשיר שאינו מחובר ומתקשר מייצג הזדמנות אבודה. אבל המאמצים הגדולים והזמן הרב הנדרשים לפיתוח פתרונות הקישוריות, החומרה והתוכנה, הופכים את המשימה לקשה מאוד. ניתן להתקין במפעל את אבזר הקישוריות שלנו או להתקין אותו בבית הלקוח בתוך 60 שניות בלבד".
מטעד עתיר חיישנים ותקשורת אלחוטית
הפתרון של סנסיבו מבוסס על העובדה שהשליטה במזגנים נעשית באמצעות מקלט אינפרא-אדום המצוי במזגן, כאשר השלט שבידי המשתמש הוא משדר IR המשדר את הפקודות אל המזגן. החברה פיתחה מטעד הכולל 7 משדרי IR ותקשורת בלוטות'. באופן זה, כאשר מצמידים את המטעד אל המזגן, הוא יכול לשדר אליו מידע מכל נקודה שבה הוא נמצא על-פני המזגן.
בנוסף, המטעד כולל מספר רב של חיישנים, כמו חיישן טמפרטורה, חיישן פיאזו אלקטרי למדידת משבי אוויר, חיישן תאורה, חיישן לחות, חיישן iBeacon לאיתור נוכחות בחדר, וחיישן IR כדי שבמקרה הצורך הוא יוכל לתקשר עם השלט המקורי. מערכת הבלוטות' מקשרת את המטעד אל אפליקציה בסמארטפון שבאמצעותה ניתן לשלוט במזגן. קיימת גם אפשרות להתקין רכזת סנסיבו, המאפשרת שליטה במספר מטעדים המפוזרים בדירה.
אומנם האבזר נמכר באתר אמזון כבר מחדש פברואר השנה, אלא שבשבוע שעבר הוא קיבל שדרוג: אמזון צרפה אותו אל קבוצת המוצרים שהיא מוכרת לצד מערכת הבידור הקולי Echo. מערכת Echo היא רמקול חכם המקבל פקודות קוליות מהמשתמש, ומתחבר אל שרת Alexa של אמזון, אשר מפענח את הפקודות ומזרים אל הרמקול מוזיקה או ערוצי רדיו אחרים לפי בקשת המשתמש.
מכיוון שמדובר במערכת ביתית המקבלת פקודות קוליות להפעלת יישומים מהענן, אמזון מרחיבה את התשתית לשירות המאפשר שליטה מרחוק על אבזרים ביתיים. השילוב של אבזר סנסיבו בשירות Alexa מאפשר למשתמשים להפעיל את האפליקציה של סנסיבו באמצעות הוראות קוליות הנקלטות במערכת Echo הביתית, בלא צורך בהפעלת האפליקציה דרך הסמארטפון.
חתן פרס נובל לפיסיקה לשנת 2011, כועס: "האיאטולות באיראן שולחים את הילדים שלהם ללמוד מדעים, ואצלנו הרבנים שולחים את הילדים ללימודי דת"
בפגישה שנערכה השבוע בין Techtime לבין פרופ' דן שכטמן מהטכניון, מתברר שחתן פרס נובל לפיסיקה בשנת 2011 אשר גילה את המבנה הגבישי הכמו-מחזורי (קוואזי מחזורי), מודאג מאוד מהאופן שבו מתנהל הדיון הציבורי בישראלי על עתיד החינוך, ובמיוחד החינוך המדעי וההנדסי.
שכטמן: "אין שום סיבה שילדים לא ילמדו מדע כבר מגן הילדים. בעזרת ראש העיר חיפה הקמנו גן ילדים מדעי, מכיוון שלדעתי גם ילדים בני חמש מסוגלים להבין מדע. זהו גן ילדים שבו מלמדים פרופסורים מהטכניון".
אבל כיום מוותרים על לימודי הליבה לחרדים
"לדעתי הורה המונע מילדיו השכלה בסיסית הוא הורה המונע מהם עתיד כלכלי סביר. זהו הורה המתעלל בילדיו וצריך להעניש אותו. הוא גורם לכך שמצבם יהיה גרוע ושהם יהיו נטל על החברה. מדינת ישראל היא לצערי לא מדינה של עקרונות אלא של פוליטיקה. מדינה שבה יש ילדים שהם פטורים מלימודי ליבה היא מדינה מתאבדת.
"האיאטולות באיראן שולחים את הילדים שלהם ללמוד מדעים, ואצלנו הרבנים שולחים את הילדים ללימודי דת. אני מכיר את שר החינוך בנט ומעריך אותו, ואני לא מבין מדוע הוא אמר שלימודי יהדות חשובים ממתימטיקה. אין שום סיבה שהם יבואו האחד על חשבון השני. אנחנו לא יכולים להמשיך כך. אנחנו צריכים לשאוף לכך שכל ילד בישראל ימצה את כל הפוטנציאל הטמון בו".
מה המצב האקדמיה?
"בעשורים האחרונים היתה נפילה עצומה במספר הפרופסורים ביחס למספר הסטודנטים באקדמיה בישראל. תמיד היינו במצב לא כל כך טוב, אבל זה מאוד החמיר וכיום אנחנו נמצאים רחוק מאוד מהמקובל במדינות המפותחות.
לאחרונה המצב משתפר קצת בטכניון, בזכות יוזמות כמו תוכנית נשיא הטכניון לגיוס פרופסורים ישראלים הנמצאים בחו״ל ורוצים לחזור לארץ. אבל יש כאן הרבה מאוד דברים לא מובנים הקשורים לאקדמיה. המדינה למשל, לא משקיעה בבניינים באוניברסיטאות. אם אתה צריך להקים מבנה חדש – תביא תורם! אני לא מכיר תופעה כזו בעולם המפותח. ומדוע אין לימודי חינם מקצועות החשובים ביותר עבור המדינה?"
שכטמן סיפר שהיום הוא מקדיש את חייו לשיפור העולם בכך שהוא מנסה לשכנע מדינות שהן צריכות להשקיע בחינוך מדעי וטכנולוגי איכותי לכל האוכלוסייה. העולם יהיה טוב יותר אם המדינות יספקו חינוך בסיסי טוב לכל ילד, עם דגש על חינוך מדעי, הנדסי וטכנולוגי.
השגריר הטוב ביותר של ישראל בעולם
השבוע הוא העניק את הרצאת הפתיחה בכנס Life Science Baltics המתקיים בווילנא בירת ליטא, בארגון של חברת קליידוסקופ הישראלית. הכנס הוא הציג את תחום היזמות הטכנולוגית כמענה לבעיות דמוגרפיות המטלטלות כיום חלקים גדולים בעולם. חלקן נובעות משיעור כגול מאוד של צעירים ויעור קטן של אנשים בגיל העבודה, ובחלקן, הבעיה נעוצה במחסור בילודה והיווצרות שכבה רחבה מאוד של מבוגרים, ושכבה קטנה מדי של אנשים בגילבאו עבודה פוריים המסוגלים לתמוך בהם.
שכטמן: "בליטא, כמו בהרבה מדינות באירופה, יש בעיה דמוגרפית הנובעת משיעור ילודה נמוך מאוד. יש מדינות כמו רוסיה שהתמודדו עם הבעיה באמצעות תמיכה ממשלתית כלכלית. אולם יש דרך נוספת: יזמות טכנולוגית. רק חברות סטארט-אפ ויזמויות טכנולוגיות מצליחות להגיע לשיעורי צמיחה שיכולים לשפר את מצב המשק".
שכטמן הציג את מודל היזמות הישראלית המבוסס על מאפיינים תרבותיים ומדיניות ממשלתית. הוא סיפר על דברים הידועים לכל ישראלי, אשר נשמעים כמעט בלתי אפשריים בתרבות מזרח אירופית כמו של המדינות הבלטיות (ליטא, לטביה ואסטוניה): כישלון עסקי בישראל לא נחשב לכישלון אישי ולכן אין מחיר חברתי על חוסר הצלחה. דבר המעודד אנשים לקחת סיכונים ולהקים חברות חדשות. הוא סיפר על תרבות של הטלת ספק במרות, המתקיימת גם בצבא ולא רק באזרחות.
שכטמן סיפר על הקורסים ליזמות הניתנים היום בבתי הספר הטכנולוגיים ובפקולטות למדעים, כולל בחלק מבתי הספר התיכוניים בארץ. "בארצות הברית נותנים קורס ביזמות במחלקות למנהל עסקים. אבל רואי חשבון ועורכי דין הם לא האנשים שיקימו חברות סטארט-אפ. מי שיקים אותן יהיו מהנדסים ומדענים".
בסיום דבריו הוא זכה למחיאות כפיים סוערות. הוא הצליח לייצר הרבה ידידים חדשים למדינת ישראל. בעיני Techtime, הוא השגריר הכי טוב שהיה לנו מעולם.
חטיבת HP Scitex הישראלית שהוקמה בעקבות רכישת סאיטקס ויז'ן ב-2005, מפתחת מכונת דפוס דיגיטלית חדשנית עבור שוק אריזות הקרטון: המנכ"ל דודו תומר: זיהינו שוק של עשרות מיליארדי דולרים שהוא עדיין אנלוגי לחלוטין"
מנכ"ל Scitex דודו תומר
בניגוד לדימוי הציבורי שלה, חברת סאיטקס הישראלית לא נעלמה אלא פועלת מתחת למעטפת העבה של חברת HP, וכעת היא נמצאת על סף מהפיכה טכנולוגית אשר עשויה לשנות את שוק הדפסת האריזות בעולם. לאחרונה נפגש Techtime עם דודו תומר, המנהל כיום את אחד ממרכזי הפיתוח המתקדמים ביותר בישראל: חטיבת HP Scitex אשר שייכת מאז שנת 2005 לקבוצת פתרונות הדפוס של חברת HP.
הקבוצה, המעסיקה כיום כ-500 עובדים במרכז הפיתוח ומטה בנתניה, מפעל ייצור בקיסריה ומפעל ייצור דיו בקרית גת, מתכננת להוציא בשנה הבאה לשוק מערכת דפוס דיגיטלית להדפסת אריזות קרטון גלי (Corrugated) במהירות ובאיכות שאינם קיימים בשוק הדיגטלי. תומר: "זיהינו שוק ענק בהיקף של עשרות מיליארדי דולר בשנה, שמה שמדהים בו זה שכיום הוא עדיין אנלוגי לחלוטין, ומתבסס על טכנולוגיות אופסט ופלקסו מסורתיות".
לדבריו, כיום, בשוק הדפוס הדיגיטלי, סוגיית האריזות מזוהה כאתגר הבא. "זה היה נושא מרכזי בתערוכת דרופה שהתקיימה לפני שלושה חודשים. השוק דורש כיום ריצות קצרות מאוד, יכולת גיוון וזמן תגובה מהיר באמינות גבוהה. בסופרמרקט ממוצע בארה"ב יש כ-48,000 פריטים על המדפים. הלקוח צריך לקבל החלטת קנייה בשבריר שנייה, ולכן יש צורך בטכנולוגיות דיגיטליות כדי לייצר קמפיינים חדשניים בזמן תגובה קצר, אשר ימשכו את עין הקורא וייצרו אצלו חיבור רגשי למה שהמותג משדר.
"עבור האתגר הזה פיתחנו את מערכת HP PageWide C500 Press החדשה, אשר תצא בחודשים הקרובים לשלב האלפא אצל לקוח, וצפויה לצאת לשוק במהלך 2017. מדובר בפרוייקט שבמובל כולו מישראל: הפיתוח הטכנולוגי, הייצור והרכבת המכונות והשיווק, כולם נעשים כחול לבן".
מהו העומק הטכנולוגי של הפרוייקט?
תומר: "הפיתוח החל בשנת 2014 ומתבסס על שורה של טכנולוגיות שנועדו להתמודד עם בעיות ייחודיות לעולם אריזות הקרטון הגלי. צריך לזכור שקרטון גלי הוא מדיה לא אחידה ולא ישרה, היינו צריכים לפתח טכנולוגיית אחיזה מיוחדת בשם CorruGrip, אשר יכולה לאחוז את כל סוגי הקרטונים ולאפשר לראשי ההדפסה להיות קרובים מאוד אל פני השטח.
מזרק דיו תרמי מהסוג שסאיטקס משתמשת בו
"אתגר מיוחד נוסף היה בפיתוח הדיו. בעולם הזה צריך להשתמש בדיו מבוסס מים ולא בדיו UV, אשר מתייבש ומתמצק כאשר הוא נחשף לקרינת UV. הסיבה לכך היא שהדיו הזה אינו משואר על ידי ה-FDA לשימוש באריזות מזון, המהוות כ-30% מאריזות הקרטון בעולם. בתחום הזה אנו מפתחים לאורך השנים דיו מבוסס מים, שההרכב שלו הוא סודי לפחות כמו הנוסחא המפורסמת של חברת קוקה קולה".
שיטת הזרקת הדיו מבוססת על טכנולוגיית PageWide של חברת HP. בשיטה הזו מוצבים ראשי דיו בהזרקה תרמית (TIJ) לאורך קורת הדפסה החולפת על פני המשטח המודפס. כאשר משתמשים במספר קורות ניתן להגיע לאיכויות ותפוקות גבוהות ביותר.
רמת הדיוק נמדדת לפי מספר נחירי ההזרקה לרוחב הקורה, ובמקרה של סאיטקס מדובר במיליון נחירים לרוחב כל פס הדפסה. לדברי תומר, המערכת החדשה מהירה מאוד, אולם מהירותה עדיין נשמרת בסוד. כאשר המערכת החדשה תצא לשוק, היא תפעל באמצעות מערכת תוכנת ניהול הדפוס בענן, PrintOS, של חברת HP.
באיזה שלב אתם נמצאים כעת, האם יש לקוחות למערכת החדשה?
"יש לנו כבר מספר לקוחות הממתינים למכונה החדשה. במסגרת פרוייקט הפיתוח הקמנו קבוצת לקוחות נבחרים בשם Corrugated Packaging Advisory Council. הקבוצה הזו כוללת 7 לקוחות מרכזיים שלנו. מדי כמה חודשים אנחנו נפגשים איתם, מציגים בפניהם את ההתקדמות ומקבלים מהם חיווי. למעשה הם מעין שותפים בפיתוח המערכת, ובתמורה לכך הם יהיו הראשונים שיקבלו את מערכת C500 כשהיא תצא לשוק".
החברה היחידה שבחרו לחשוף את זהותה היאSmurfit Kappa . "זוהי חברת ה-Corrugated הגדולה באירופה ומחזיקה בכ-100 מפעלי דפוס. שנה לפני יציאת המכונה החדשה לשוק, היא כבר החליטה שמערכת C500 תהיה הפתרון עבור מפעלי הדפוס שלה".
מהו היקף הפעילות של HP Scitex?
"מאז ש-HP רכשה את סאיטקס ויז'ן, בנינו פעילות ישראלית המוכרת מכונות דפוס דיגיטליות בכל העולם בשוק השילוט והתצוגות. אנחנו מתמקדים במכונות בפורמט רחב הנמכרות לבתי דפוס גדולים במחירים של 0.5-1.5 מיליון דולר. כיום יש לנו כבר 2,400 מכונות בשטח, שכולן פותחו ויוצרו בישראל, כולל הייצור האלקטרוני הנעשה אצל קבלני ייצור והרכבות בארץ".
מאז עיסקת Sansa ביולי 2015, צמח מרכז הפיתוח של ARM בישראל להיקף של כ-130 עובדים, וכעת הוא יוצא בדרישה ל-11 משרות נוספות
מנהל מרכז הפיתוח וסגן נשיא ב-ARM העולמית, ירון מגבר. צילום: ניר זוננשיין
חברת ARM ממשיכה להגדיל את מצבת כוח האדם שלה במרכז הפיתוח החדש של החברה בכפר נטר שליד נתניה. ל-Techtime נודע שבימים האחרונים החברה פתחה 11 משרות חדשות בתחומי הנדסת התוכנה וה- Security, בהם: ארכיטקט לתחום האבטחה, מנהל פרויקט בתחום ה-IoT, מהנדסי תוכנה ועוד.
מאז ש-ARM רכשה את חברת Sansa Security בחודש יולי 2015 והפכה אותה למוקד פיתוח בתחום אבטחת האינטרנט של הדברים, מתרחבת פעילות הפיתוח בארץ והופכת לאחד ממרכזי הפיתוח הגדולים של ARM העולמית. בעקבות עיסקת הרכישה, הצטרפו 90 עובדי סאנסה לחברת ARM. בשנה שחלפה מאז היא גייסה עוד כ-40 מהנדסים.
להערכת מנהל מרכז הפיתוח וסגן נשיא בחברת ARM העולמית, ירון מגבר, בקרוב יהיה מרכז המחקר והפיתוח בישראל בין עשרת המרכזים הגדולים של ARM ברחבי העולם, ולאחד המובילים בתחום ה-IoT.
מרכז הפיתוח של ARM בישראל מתמקד בפעילות המו"פ של שתי יחידות עסקיות ב-ARM העולמית: קבוצת ה-IoT ו-Software and Sub System Group. קבוצת ה-IoT מפתחת פתרונות להקמת הקמת שירותי SaaS שיספקו אקו-סיסטם מלא ללקוחות החברה ברחבי העולם. טכנולוגית, היא פועלת בסביבת Embedded RT, פיתוח על Devices, כתיבה ב- C, Linux, Android וכמובן SaaS, ענן, Java, Docker, AWS.
חטיבת ה-SSG ממשיכה בפיתוח מוצר הדגל של Sansa בעולם ההצפנה – CryptoCell – המספק תשתית הצפנה למכשירי סלולר, טאבלטים ומוצרי IoT. המרחב הטכנולוגי שלה כולל תוכנה וחומרה, Firmware, סביבת RT Embedded, Linux ופיתוח IP של החומרה. בנוסף, המרכז תומך בהמשך פיתוח של טכנולוגיית ARM TrustZone ומעבד ה-IP SecurCore.
יצרנית החלקים התעופתיים המרוכבים של חברת איירבאס, CTC, תטמיע את תוכנת ניהול הייצור של פלטיין מפתח תקווה, במטרה לאמץ את הטכנולוגיה בכל שאר המפעלים של תאגיד התעופה האירופי
חברת פלטיין (Plataine) מפתח תקווה חתמה על הסכם לשיתוף פעולה עם חברת CTC מקבוצת איירבאס (Airbus). על-פי ההסכם, CTC תעשה שימוש נרחב בטכנולוגיות של פלטיין במהלך הטמעת טכנולוגיות Industry 4.0 ו-IIoT (אינטרנט של הדברים תעשייתי). המטרה היא לאמץ את הטכנולוגיה בהמשך בכל המפעלים של איירבאס בעולם.
נשיא ומנכ"ל פלטיין, אבנר בן-בסט
חברת CTC Stade, מהעיר שטאדה בגרמניה נמצאת בבעלות מלאה של איירבאס ועוסקת בפיתוח טכנולוגיות לייצור סדרתי והרכבה של חומרים מרוכבים עבור מטוסים ומבנים קלי משקל. החברה תטמיע את פתרון התוכנה של פלטיין לאופטימיזציה של ייצור תעשייתי.
"המטרה שלנו היא לבחון טכנולוגיות חדשניות בתחומי Industry 4.0 ו-IIoT ולעשות בהן שימוש נרחב בתהליך הייצור שלנו", אמר מנכ"ל CTC Stade, פרופ' ד"ר אקסל הרמן, "לאחר שבחנו את השוק החלטנו שפלטיין היא השותפה המושלמת עבורנו".
סגן נשיא לשיווק אמיר בן-אסא
חברת Plataine מפתחת פתרונות תוכנה למיקסום וייעול תהליכי ייצור מורכבים. פתרון Total Production Optimization של החברה אוסף מרצפת הייצור נתונים הקשורים לייצור ולאיכות החלקים המיוצרים, ומספק נראות בזמן-אמת של תהליך הייצור, מיקום ומצב של חומרי גלם, המלאי בתהליך, כלים ומוצרים סופיים.
בנוסף, התוכנה מספקת התרעות בפני היווצרות בעיות, למשל כאשר התהליך מגיע לסף האיכות, היווצרות מגבלות חיי מדף, עיכובים בייצור, תנועה בלתי מורשית של פריט מסוים וכדומה.
הבעיה המורכבת של חומר מרוכב
בראיון ל-Techtime הסביר נשיא ומנכ"ל פלטיין, אבנר בן-בסט, שמערכת הניהול מספקת אינטגרציה עם חיישנים המצויים בפס הייצור, עובדים בפס הייצור וכוח חישוב בכענן המפעיל אלגורתים המבוסס על בינה מלאכותית.
בן-בסט: "כאשר בונים מוצר המבוסס על חומר מרוכב, יש צורך לעקוב אחר תנאי האיחסון, אורך החיים של חומר הגלם, מהו מצב המכונות ועוד. כך למשל, חומר הגלם לחלקים נשמר במקפיא בטמפרטורה של מינוס 25 מעלות צלסיוס. מרגע שהוא מוצא מהמקפיא, צריך לייצר את החלק בתוך זמן קצוב, לדומא 200 שעות, ויש צורך במערכת אשר יכולה לספור את השעות האלה. אנחנו מאפשרים להצמיד לחומר הגלם תגי RFID ולדעת בדיוק את מצבו".
בשנים האחרונות בנתה פלטיין שיתופי פעולה עם חברות תעשייתיות מרכזיות. יש לה שיתוף פעולה הדוק עם חברת סימנס PLM (לשעבר טקנומטיקס הישראלית) ושתי המערכות פועלות ביחד כיחידה אחת. חטיבת התעופה של GE היא לקוחה של פלטיין. לפני כשנה היא שולבה בפרוייקט ה-IIoT של חטיבת התוכנה החדשה GE Digital, ומשתתפת בפיתוח מודול ניהול הייצור לתעשיית המטוסים ומודול לניהול תחנות להפקת אנרגיה מהרוח.
"כרגע אנחנו מפתחים אפליקציה לחומרים מרוכבים עבור תעשיית הרכב, שפותחה במקור עבור תעשיית התעופה. לתעשיית הרכב יש בעיה קשה של ציפויי חומרים, שהיא דומה במאפייניה לבעיית הכבישה בתעשיית התעופה".
מהפיכת ה-IoT משנה את קווי הייצור
חברת פלטיין יצאה מתוך חברת קליק סופטוור וכיום היא מעסיקה כ-60 עובדים. לפני כ-8 שנים היא החלה לשווק את מערכת ניהול הייצור שלה, ולפני כשלוש שנים החלה במהפיכה תפיסתית וטכנולוגית בעקבות התפתחות שוק ה-IoT בעולם. לדברי סגן נשיא לשיווק אמיר בן-אסא, בתחילה החברה התמקדה באופטימייזרים המבוססים על שימוש בתגי RFID, אולם בהמשך הגיעה למסקנה שהטכנולוגיה שותביל את השוק היא ה-IoT.
בן-אסא: "כעת אנחנו מפתחים טכנולוגיות התממשקות אל כל אותם מקורות מידע, והדבר דרש מאיתנו להביא עובדים היודעים לפתח טכנולוגיות בענן, ולהביא אל הענן מרכיבים של התוכנה הקיימת שלנו. כאשר העיבוד הגיע לענן ועמד לרשותנו כוח עיבוד גדול, ראינו שאנחנו פותרים בעיות גדולות – לא של מכונת הייצור- אלא של המפעל השלם ושרשרת האספקה כולה".
להיכן החברה מתפתחת כיום?
בן-בסט: "הארכיטקטורה החדשה נותנת לנו הזדמנויות חדשות, ואפשרויות להתמודד עם הדרישות החדשות המגיעות מה-IoT, שאי-אפשר להתמודד איתן מחוץ לענן. כעת אנחנו מבצעים השקעה מאסיבית בפיתוח השלב הבא של הארכיטקטורה, על פי הרעיון של מיקרו-שירותים בענן. לפני שנתיים העסקנו 30 עובדים וכעת החברה כוללת 60 עובדים. רק השנה גייסנו 15 עובדים חדשים. עד סוף השנה נגייס עוד חמישה עובדים והמטרה שלנו היא להמשיך בגיוסים ובצמיחה גם בשנה הבאה".
הדרישה באה בעקבות התפוצצות הלוויין עמוס 6. אקוניס: "ישראל חייבת לשמור על עצמאות תקשורתית מלאה שאיננה תלויה בגורמים חיצוניים"
שר המדע אופיר אקוניס
בדיון בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת שהתקיים היום (א'), גילה שר המדע אופיר אקוניס כי שיגר היום מכתב לראש הממשלה, לשר הביטחון ולשר האוצר ובו דרישה לבחינת מתן סיוע ראשוני לתעשיית החלל הישראלית, כבר בימים הקרובים.
אקוניס אמר בדיון: שישנה חשיבות אסטרטגית בבנייה ובייצור של לווייני תקשורת תוצרת כחול-לבן. :ישראל חייבת לשמור על עצמאות תקשורתית מלאה שאיננה תלויה בגורמים חיצוניים. אחד הפתרונות המידיים שיש לנקוט הוא התחלה מיידית של ייצור לוויין חדש".
מתחיל המאבק על עמוס 7
במכתב הועלתה דרישה שהמדינה תעמיד רשת ביטחון לחברות הרלוונטיות בתעשיית לווייני התקשורת של ישראל על-ידי העמדת תקציב מיידי לסוכנות החלל הישראלית במשרד המדע, לצורך ביצוע הזמנה בשלב הראשון של רכיבים נדרשים לפיתוח לוויין תקשורת חדש.
במידה והדרישה תתקבל, היא תמצב את סוכנות החלל כגוף היוזם והמנהל פרוייקטי חלל, ויעצים את השפעתה על תעשיית החלל הישראלית. זהו בדיוק המהלך החשוב ביותר שיש לעשותו כעת, בנוסף לתקציבים שיאפשרו לה להניע פרוייקטים רחבי היקף.
מנכ"ל משרד המדע, פרץ וזאן, הציג בוועדה את החשיבות האסטרטגית של לוויין תקשורת לישראל: "כיום, למדינת ישראל תלות כמעט מוחלטת במספר קטן של כבלים תת-ימיים (שגם הם תלויים בגורמים חיצוניים). לווייני התקשורת בחלל הם האלטרנטיבה היחידה לשמירה על עצמאות תקשורתית. עצמאות זאת מאפשרת שליטה טכנולוגית, שמירה על קיום תקשורת בכל עת והתקנת רכיבים שונים אשר הכרחיים למערכת הביטחון".
יו"ר סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע, פרופ' יצחק בן ישראל, אמר בדיון כי מדינת ישראל צריכה לקבוע כי תחום התקשורת בחלל הוא תחום אסטרטגי ולא להשאירו בידי השוק הפרטי בלבד. מהערכת מצב שקיימו נציגי סוכנות החלל הישראלית עם נציגי התעשייה האווירית עולה כי קיימת דחיפות במתן סיוע ראשוני כבר בימים הקרובים שיאפשר רכישה של רכיבי LLI, שהם רכיבים חיוניים לבניית לוויין תקשורת אשר נדרש זמן ארוך ממועד הזמנתם ועד למועד הגעתם. עלות הרכיבים נאמדת בכמה עשרות מיליוני שקלים.
גם אם המהלך יוכתר בהצלחה, עדיין נשארת באוויר שאלת עתידה של חלל תקשורת. אם לוויין תקשורת ישראלי הוא נכס אסטרטגי כל-כך חשוב, כיצד ניתן להשאיר את הפעלתו בידי חברה הנמצאת בתהליך מכירתה לתאגיד תקשורת סיני? שאלת המפעיל תהיה השלב כנראה הבא במהלך להצלת לוויין התקשורת הישראלי.
טרמינל BlackRay 71 של חברת גילת הצליח להעביר תשדורת וידאו באיכות HD בקצב של 3.9Mbps ותוך ניצול רוחב פס של 15.2MHz בלבד
חברת Intelsat General, הנמצאת בבעלותה המלאה של Intelsat, דיווחה על השגת "ביצועים חסרי תקדים" בשליחת וקבלת אותות ללוויין הקיבולת הגבוהה (HTS) של Intelsat המפעילה לווייני תקשורת, באמצעות שימוש באנטנה קטנה עם פנל שטוח של חברת גילת רשתות לוויין (Gilat) שנועדה לשימוש ביישומים אוויריים. בעקבות ההודעה עלתה מניית גילת בנסד"ק בכ-3% והחברה נסחרת לפי שווי שוק של כ-271 מיליון דולר.
הלוויין Intelsat 29e במבחנים אחרונים לפני שיגור
הבדיקות התבצעו באמצעות הטרמינל המוטס של גילת, BlackRay 71 (בתמונה למעלה), המצויד באנטנת פנל שטוח בעלת הנעה אלקטרו-מיכנית בגודל של 6X6 אינטש. המידע נשלח מהאנטנה הקטנה ללוויין Intelsat 29e ששוגר לחלל בינואר השנה, בקצב של 3.9Mbps ביעילות של 0.26bits/Hz.
זאת בהשוואה לקצב העלאת נתונים של 1.8Mbps ויעילות של 0.09bits/Hz שהושגה בשימוש עם לוויין רחב אלומה קונבנציונלי לתדרי Ku. קצב התקשורת שהושג היה גבוה אפקטיבית פי 2 מזה הקיים בלוויינים רחבי אלומה וביעילות הגבוהה בכמעט פי 3.
הטרמינל של גילת פותח כך שיתאים לדור הבא של מערכות כלי טיס בלתי מאוישות מסוג UAS Class III שישמשו בפעילויות מודיעין, מעקב וסיור (ISR), ליישומים ממשלתיים שאינם צבאיים וליישומים מסחריים נוספים.
הבדיקות בחלל טובות יותר
"הבדיקות הראו כי לוויין ה-EpicNG הראשון של Intelsat (לוויין הקיבולת הגבוהה) מאפשר ביצועים גבוהים מהרגיל באמצעות השימוש באנטנה המוטסת הקטנה של גילת", אמר נשיא Intelsat General, סקוט באטלר. "מקלטי הלוויין רגישים יותר ויכולים לקלוט אותות קטנים וחלשים יותר ממה שציפינו בעת שביצענו את הבדיקות על הקרקע לפני השיגור".
ראש חטיבת היוזמות האסטרטגיות בגילת, משה תמיר, אמר שהתוצאות המרשימות הינן עדות להצלחת אסטרטגיית התמיכה מערכות טיס לא מאוישות. "העברת תשדורת וידאו באיכות HD בקצב של 3.9Mbps ותוך ניצול רוחב פס של 15.2MHz בלבד באמצעות טרמינלים קטנים שכאלו, הינה פריצת דרך שתאפשר יישומים נרחבים בשווקים צבאיים ומסחריים".
חברת Intelsat General – IGC) מספקת ללקוחות ממשלתיים ומסחריים פתרונות תקשורת באיכות גבוהה באמצעות מערך הלוויינים ותשתיות היבשה של Intelsat. חברת גילת רשתות לוויין מפתחת ומשווקת טרמינלים לווייניים (VSAT), אנטנות בעלות פרופיל נמוך לתקשורת לוויינית בתנועה (SOTM), מגברי הספק ומודמים לתקשורת לוויינית ופתרונות רשת מנוהלת, שירותי תקשורת לוויינית לטלפוניה באזורי פריפריה באמצעות חברות בנות בפרו וקולומביה.
חמש שנים אחרי שרכשה את מקאפי תמורת 7.7 מיליארד דולר והקימה את אינטל סקיוריטי, אינטל מוכרת 51% ממניות הקבוצה תמורת 4.2 מיליארד דולר ומחזירה את מקאפי לתחייה
מנכ"ל מקאפי המחודשת כריס יאנג
חברת אינטל (Intel) אינטל מוכרת את השליטה בחטיבת הסייבר שלה, Intel Security, לחברת האחזקות הפרטית TPGבעסקה ששוויה 4.2 מיליארד דולר. במסגרת העיסקה, תקבל TPG שליטה בחברה ותחזיק 51% ממניותיה. בתמורה, היא תשלם לאינטל 3.1 מיליארד דולר ותבצע השקעה נוספת בהיקף של 1.1 מיליארד דולר כדי למקד את פעילותה ולהרחיב את נתח השוק שלה. אינטל תמשיך להחזיק ביתרת המניות (49%). החברה המשותפת תיקרא מקאפי (McAfee).
כזכור, בשנת 2011 רכשה אינטל את חברת מקאפי תמורת 7.7 מיליארד דולר, ולאחר מכן שינתה את שמה ל-Intel Security. בעקבות העיסקה, היא תחזור להשתמש בשמה המקורי, מקאפי. המטרה היא להופך את מקאפי לאחת מחברות אבטחת המידע (pure-play cybersecurity) המובילות בעולם. נשיא אינטל, בריאן קרזניץ', אמר שבאבטחה נשארת נושא מרכזי בכל מה שאינטל עושה, "ונמשיך להטמיע את יכולות האבטחה הטובות בתעשייה. שיתוף הפעולה עם TPG ביחד עם גיבוי מאינטל, יאפשרו לחברה החדשה לנצל טוב יותר את ההזדמנויות בשוק העולמי באמצעות מיקוד".
חברת TPG היא חברת השקעות שהוקמה בשנת 1992 ומנהלת השקעות בשווי של כ-70 מיליארד דולר במקומות רבים בעולם. מייסד משותף ומנכ"ל משותף של TPG, ג'ים קולטר, אמר שבתור חברה עצמאית תוכל מקאפי להיות גמישה ולהגיב במהירות לשינויים בשוק האבטחה העולמי. החברה החדשה תנוהל על-ידי כריס יאנג, ששימש עד היום כמנהל קבוצת Intel Security. לפני שהצטרף לאינטל הוא היה אחראי על קבוצת ה-Security בחברת סיסקו.
קבוצת אינטל סקיוריטי מספקת תוכנות הגנה לכשני שלישים מ-2,000 החברות הגדולות בעולם ומאתרת כ-400,000 איומים חדשים ביום. כיום החברה מעסיקה כ-7,500 עובדים. במחצית הראשונה של 2016 הסתכמו מכירותיה בכ-1.1 מיליארד דולר. מחיר העיסקה נקבע על-פי הערכת שווי נכס (51% מהחברה) של 2.2 מיליארד דולר, וחוב של החברה בהיקף של כ-2 מיליארד דולר. על-פי ההסכם, אינטל תכסה את החוב עם השלמת הדו"ח הכספי של מקאפי, ככל הנראה בתוך 3-5 חודשים. העיסקה צפויה להסתיים ברבעון השני של 2017.
אנו עושים שימוש בקבצי עוגיות לצרכים שיווקיים ושיפור חוויית השימוש באתר. איסוף המידע באתר נעשה באופן אנונימי, למעט בטפסי יצירת קשר והרשמה לניוזלטר בהם אתם מתבקשים למלא פרטים אישיים. אנו עושים שימוש במגוון תוכנות לאיסוף וניתוח אנליטי של הנתונים באופן אנונימי לרבות: גוגל אנליטיקס, פייסבוק פיקסל ועוד.
What personal data we collect and why we collect it
We collect anonymous data on visitors in this website for business purposes such as enhancing user experience, digital marketing and search engine optimization.
We collect personal data such as email address and names on various forms – all forms present in this website include consent checkboxes and clear reason for collecting the data: general inquiries on our products, newsletter subscription, professional inquiries job applications. All forms are designed in accordance with GDPR requirements.
Comments
When visitors leave comments on the site we collect the data shown in the comments form, and also the visitor’s IP address and browser user agent string to help spam detection.
An anonymized string created from your email address (also called a hash) may be provided to the Gravatar service to see if you are using it. The Gravatar service privacy policy is available here: https://automattic.com/privacy/. After approval of your comment, your profile picture is visible to the public in the context of your comment.
Media
If you upload images to the website, you should avoid uploading images with embedded location data (EXIF GPS) included. Visitors to the website can download and extract any location data from images on the website.
Contact forms and newsletter
We use Gravity Forms as our platform of choice for all forms present in this website. Forms present in this website have been modified to fit GDPR requirements.
Unless specifically specified and approved by visitor, we do not use the collected data for marketing purposes.
We use Mailchimp to collect email addresses and send periodical marketing materials to our customers.
Handling and management of all email addresses and mailing operations is conducted under GDPR terms and guidelines provided by Mailchimp.
All subscribers are able to change their subscriptions preferences or unsubscribe at any given time.
Techtime has accepted the Data Processing Addendum agreement provided by Mailchimp for all its Mailchimp accounts.
All our lead collection forms have been altered in accordance with GDPR requirements and now include unchecked checkboxes in order to accept the explicit consent of the user prior to form submission.
Cookies
If you leave a comment on our site you may opt-in to saving your name, email address and website in cookies. These are for your convenience so that you do not have to fill in your details again when you leave another comment. These cookies will last for one year.
If you have an account and you log in to this site, we will set a temporary cookie to determine if your browser accepts cookies. This cookie contains no personal data and is discarded when you close your browser.
When you log in, we will also set up several cookies to save your login information and your screen display choices. Login cookies last for two days, and screen options cookies last for a year. If you select “Remember Me”, your login will persist for two weeks. If you log out of your account, the login cookies will be removed.
If you edit or publish an article, an additional cookie will be saved in your browser. This cookie includes no personal data and simply indicates the post ID of the article you just edited. It expires after 1 day.
Embedded content from other websites
Articles on this site may include embedded content (e.g. videos, images, articles, etc.). Embedded content from other websites behaves in the exact same way as if the visitor has visited the other website.
These websites may collect data about you, use cookies, embed additional third-party tracking, and monitor your interaction with that embedded content, including tracing your interaction with the embedded content if you have an account and are logged in to that website.
Analytics
We use Google Analytics regularly for monitoring user behavior and traffic sources and utilize the gathered information for enhancing user experience and for business purposes.
The use of Google Analytics in done according to GDPR terms and guidelines provided by Google.
Legal Entity: Techtime.
Primary Contact (a.k.a. “Notification Email Address”): [email protected] – this email is designated for receiving notices under the Google Ads Data Processing Terms.
Who we share your data with
We use various cloud platforms and third party providers for the purpose of operating this website.
We do not share or sell your data for any commercial purpose other than specified above.
We use the following processors for the operating this website and executing related digital marketing campaigns:
WP Engine – Hosting Provider
Cloudflare – Cloud based security and web performance processor.
Google Cloud Platform – data centers provider for WP Engine
Sucuri – Website security provider
Mailchimp – Newsletter service provider
Google Analytics, Adwords, Webmasters
Facebook – We use Facebook for advertising and place tracking code on our website for enhancing digital marketing campaigns (i.e – Facebook Pixel).
Planwize Ltd – Digital Marketing Agency.
How long we retain your data
If you leave a comment, the comment and its metadata are retained indefinitely. This is so we can recognize and approve any follow-up comments automatically instead of holding them in a moderation queue.
For users that register on our website (if any), we also store the personal information they provide in their user profile. All users can see, edit, or delete their personal information at any time (except they cannot change their username). Website administrators can also see and edit that information.
What rights you have over your data
If you have an account on this site, or have left comments, you can request to receive an exported file of the personal data we hold about you, including any data you have provided to us. You can also request that we anonymize or erase any personal data we hold about you. This does not include any data we are obliged to keep for administrative, legal, or security purposes.
Request for Receiving Data Associated with One’s Email Address
Users may request to receive access to all related information submitted to this website for their review.
In accordance with GDPR compliance, user may further request the anonymization of such data.
In order to request access for all data associated with a given email address, users may submit the request here. Users then receive an email with a link to a page with all related information.
The link is valid for 24 hours. Users may submit additional request for the same email address once in every 24 hours.
A request for anonymization should be sent separately: User may select the data he or she wishes the site owner to anonymize so it cannot be linked to his or her email address any longer. An email confirmation will be sent once linked data has been successfully anonymized.
Where we send your data
Visitor comments may be checked through an automated spam detection service. All our processors and third party providers comply with GDPR requirements and apply privacy by design and necessary measure to ensure that personal data is being processed and handled in accordance with requirements. The list of our third party service providers and processors is listed above.
Contact information
For all privacy-specific concerns inquiries, you may contact us at [email protected]
How we protect your data
We use rigorous practices in order to protect our website and data collected, as well as world class cloud and hosting providers.
Communication between visitor and the server is encrypted using SSL.
The site is protected with web application firewall and is undergoing daily security scans, regular software updates by a dedicated team in order to minimize the risk of data breach.
What data breach procedures we have in place
Once a data breach is detected, our providers execute a dedicated standard operational procedure in order to assess the scope and potential damage, provide immediate remedy, patch any potential security holes and notify users who may be affected by the breach.
We may contact affected users with one or more form of communication within 72 hours and provide the needed information as to the scope of the data breach and actions taken.
What third parties we receive data from
We do not receive data from third parties for our marketing campaigns.
What automated decision making and/or profiling we do with user data
We may apply remarketing/retargeting methods while conducting online advertising using Google Facebook and the likes.
The above is conducted by applying various tracking codes into our website in order to track and retarget users based on
By visiting and using this website you are hereby provide your consent for the use of the above means and methods.