הלוויין אופק 11 חזר לפעולה ושלח תמונות ראשונות

פורסם בתאריך ספטמבר 22, 2016ספטמבר 25, 2016 ע"י Techtime

ביום ה' אחר הצהריים הופעלה בהצלחה המצלמה של הלוויין אופק 11. משרד הביטחון: "הלוויין יתן תפוקות מבצעיות". מדובר במצלמה היפר-ספקטרלית מתקדמת שפותחה ויוצרה בחברת אלביט מערכות

שיגור הלוויין אופק 11 על-ידי משגר ישראלי

לאחר שבוע מורט עצבים שבמהלכו היה קיים חשש לשיבושי בתיפקוד לוויין הריגול החדש של מדינת ישראל, אופק 11, התקבלו ביום ה' התמונות הראשונות שצילם לוויין התצפית. משרד הביטחון העלה פוסט שבו הוא מדווח כי צוותי ההנדסה והתפעול של התעשייה האווירית (יצרנית הלוויין) ושל מינהלת החלל במפא"ת, משרד הביטחון, "הפעילו לראשונה הערב בשעה 17:10 את המטעד של לוויין התצפית אופק 11, והורידו תמונות ראשונות מהלוויין".

בהודעה נמסר שמאז השיגור, ביום שלישי שעבר, עסקו עשרות מהנדסים בפעולות לייצוב הלוויין ומערכותיו. צוותי משרד הביטחון והתעשייה האווירית הפעילו ובדקו בהדרגה ובאופן מבוקר את כל המערכות ותתי המערכות המרכיבות את הלוויין, כאשר לאורך כל הימים, מרגע השיגור, נשמרו קשר רציף ושליטה על הלוויין. משרד הביטחון מסר ש"הלוויין אופק 11 יתן תפוקות מבצעיות". ככל הנראה פירוש הדבר שהלוויין נמצא בשליטה ומתפקד במלואו.

אי-אפשר להסתתר ממצלמה היפר-ספקטרלית

המטעד של הלוויין מבוסס על מצלמה היפר-ספקטרלית מסוג יופיטר (Jupiter) מתוצרת חטיבת אלאופ בחברת אלביט מערכות. מדובר במצלמת חלל מהדור-החדש, בעלת ביצועים משופרים בהשוואה למצלמות החלל הקודמות והיא מיועדת ליישומים צבאיים ואזרחיים. כושר ההפרדה של המצלמה מאפשר הבחנה בעצמים בגודל 30 ס"מ מגובה שיוט של 600 ק"מ, כאשר היא סורקת רצועות שטח ברוחב של 15 ק"מ. בין השאר היא נבחרה גם לשימוש בלוויין הצילום OPTSAT 3000 שיסופק לאיטליה, במסגרת עסקת רכש גומלין של משרד הביטחון בעקבות רכישת מטוסי אימון חדשים של חיל האוויר.

מצלמות היפר-ספקטרליות (Hyper-spectral) מבוססות צילום תא שטח במספר אורכי גל בו-זמנית. בניגוד לצילום רגיל, המאתר את קווי המתאר של אוביקטים, צילום היפר-ספקטרלי מאפשר לעקוב אחר ה"חתימה" הספקטרלית של החומר המצולם, ועל-ידי כך לזהות גם חומרים ושינויים המתחוללים בחומרים. כך למשל, אמצעי הסוואה היעילים להסתרת כלי-רכב בפני מצמלות חלל רגילות, הם "שקופים" לגמרי בפני מצמלות היפר-ספקטרליות.

טכנולוגיה זו אפקטיבית גם לשימושים אזרחיים כגון איתור זיהומים, דגימת מים, איתור מחצבים שונים, לרבות שימושים חקלאיים כמו מעקב אחר צמיחה למתן תחזיות יבול, לחות, זיהוי אדמה חקלאית ועוד. נגזרת שלה נמצאת במצלמה של הלוויין האזרחי הישראלי-צרפתי VENµS, אשר יצוייד גם הוא במצלמה של אלביט.

אפלייד מטיריאלס מגדירה אסטרטגייה ללא חוק מור

פורסם בתאריך ספטמבר 22, 2016ספטמבר 22, 2016 ע"י Techtime

להערכת החברה, התעשייה עוברת מהקטנת רוחב הצומת (חוק מור) לשימוש בחומרים חדשים. השינוי מעניק לה יתרון עסקי בשוק המערכות לייצור שבבים. אחד מיעדי האסטרטגיה: הכפלת המכירות לשוק הצגים

חברת אפלייד מטיריאלס (Applied Materials) הגדירה אסטרטגיה חדשה שנועדה להביא אותה לצמיחה של 17% בשנה בשלוש השנים הבאות. מאחורי מפת היעדים החדשה ניצבת הערכה של החברה שהתעשייה עוברת מהתמקדות בשיפור הביצועים של השבבים באמצעות הקטנת גודל הצומת, לשיפור הביצועים באמצעות שימוש בחומרים חדשים.

בהודעה מיוחדת שפירסמה הלילה, מסרה אפלייד מטיריאלס שכיום היא מספקת מוצרים לכ-63% מיצרניות הוייפרים בעולם (Wafer Fabrication Equipment), בהשוואה ל-53% מהיצרנים בשנת 2012. החברה מעריכה שבאמצעות טכנולוגיות עיבוד החומרים שיש בידה.

בעקבות התחזית הזאת, החברה הגדירה יעדים חדשים: להגדיל את חלקה בשוק מערכות ייצור השבבים ב-4%, להכפיל את מכירותיה בשוק ייצור הצגים להיקף של 1.8 מיליארד דולר עד לשנת 2019, ולהגדיל ב-600 מיליון דולר בשנה את היקף המכירות משירותים.

"בשנים האחרונות הגברנו את מאמצי המחקר והפיתוח, ובזכות זאת אנחנו מצליחים לאתר כיום הזדמנויות בשלב מוקדם יותר מאשר בעבר", אמר נשיא ומנכ"ל אפלייד מטיריאלס, גרי דיקרסון.

להערכת החברה, מספר שינויים בשוק מגדילים את פוטנציאל המכירו שלה. בהם: התפתחות טכנולוגיית 3D NAND, המעבק הצפוי לייצור טרנזיסטורים ברוחב צומת של 7/10 ננומטר, הצורך בחומרים חדשים לייצור רכיבים תלת-מימדיים, הגידול בהיקף ההשקעות בסין בתעשיית הסמיקונדקטורס והאימוץ המואץ של צגי OLED. "ההתפחויות האלה נובעות משימוש בחומרים חדשים, שהוא אחד מהתחומים החזקים של אפלייד מטיריאלס".

ברבעון שהסתיים בחודש יולי השנה, הסתכמו המכירות של חברת אפלייד מטיריאלס בכ-2.82 מיליארד דולר, עלייה של 13% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.

מדינת ישראל מאמצת מדיניות לאומית ליישומים ביומטריים

פורסם בתאריך ספטמבר 21, 2016ספטמבר 21, 2016 ע"י Techtime

שבע שנים אחרי הקמת הרשות ליישומים ביומטריים, אישר ראש הממשלה את מסמך המדיניות הלאומית. הבעיה: כל גופי הביטחון הוחרגו מהפיקוח של הרשות
מדינת ישראל נערכת לעידן הביומטרי ומאמצת מדיניות לאומית ליישומים ביומטריים. המדיניות הלאומית החדשה מיועדת להסדיר את תחום הזיהוי הביומטרי בישראל.

בשנת 2008 אישרה ממשלת ישראל בחוק את היוזמה להקמתו של מאגר נתונים ביומטרי לכל אזרחי ישראל, אשר פועל מאז 2013 כפיילוט. במקביל להחלטה על הקמתו של מאגר נתונים ביומטרי בישראל, החליטה הממשלה להקים גוף חדש בשם הממונה על היישומים הביומטריים במשרד ראש הממשלה, האחראי על גיבוש המדיניות ובקרה על הפעילות. בראשו עומד רם ולצר.

רק כעת, שבע שנים מיום כינון הרשות, אישר ראש הממשלה את מסמך המדיניות הלאומית ליישומים ביומטריים בישראל שגיבש הממונה על היישומים הביומטריים. מסמך המדיניות החדש הוצג על-ידי ולצר בכנס השנתי של תעשיית ההזדהות והיישומים הביומטריים, המאורגן על-ידי הרשות ומשרד המדע, שנפתח אמש (ג') בתל אביב.

המדיניות שאושרה איננה מיועדת לקדם או למנוע הקמת מאגרים ביומטריים, אלא להניח קווי יסוד לשימוש מאוזן של יישומים ביומטריים על-מנת לממש את התועלת שבהם תוך שמירה על פרטיות וביטחון אזרחי המדינה. בנוסף, הממונה ממליץ לעודד מחקר ופיתוח בתחום הזיהוי הביומטרי, על-מנת לממש את פוטנציאל החדשנות בישראל.

עם זאת, מסמך המדיניות שפורסם אתמול איננו מפרט המלצות, תוכניות עבודה או תקציבים פרטניים לצורך זה, אלא מסתפק באמירה כללית בדבר הצורך במהלך שכזה בנוסף ובנפרד למדיניות הלאומית בתחום. הממונה מותח ביקורת חריפה על אי קיומה של מדיניות כוללת ליישומים ביומטריים. העדרה של מדיניות שכזאת הוביל לכפילויות, אי-הבטחת קישוריות ולפגיעה אפשרית בפרטיות.

עם זאת, נראה כי גם אם תאומץ במלואה המדיניות הלאומית החדשה – הרי שהיא איננה צפויה לתת מענה אמיתי לבעיה זאת, כיוון שמוחרגים ממנה פרויקט המאגר הביומטרי השנוי במחלוקת, וגופי הביטחון כמו צה"ל, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והשב"כ. הממונה קורא אומנם ליצירת הסדרים מיוחדים עם הגופים המיוחדים כמו גם לשימוש עתידי במאגר הביומטרי במשרד הפנים, אך כאמור, הוא נטול סמכות לעסוק בגופים אלה באופן מחייב.

השימוש באמצעי זיהוי ביומטריים – כלומר, מכלול השיטות המשמשות לזיהוי בני אדם על בסיס תכונות פיזיות או התנהגותיות – הולך וצובר תאוצה בשנים האחרונות. מדינות, ארגונים וחברות עושים שימוש נרחב בטכנולוגיות אלה, אשר הולכות ומתפתחות מיום ליום. לישראל שמור מקום של כבוד בתעשיית הזיהוי הביומטרי, אשר משגשגת בישראל הודות לשילוב בין תעשיית הייטק מבוססת ומצב ביטחוני מורכב.

חוקרים מהטכניון פיתחו תא דלק המבוסס על פוטוסינתיזה

פורסם בתאריך ספטמבר 21, 2016 ע"י Techtime

בפרוייקט פיתוח בינתחומי, החוקרים מהטכניון ייצרו מכשיר הממיר אנרגיית שמש לאנרגיה כימית האגורה בגז המימן שנוצר בתא. אנרגיה זו ניתנת להמרה לחום ולחשמל

הדוקטורנטים גדיאל סאפר (משמאל) ודן קלמן במעבדה בטכניון

חוקרים מהטכניון בחיפה פיתחו תא אנרגיה מסוג חדש המייצר חשמל ומימן ממים באמצעות אנרגיה המגיעה מאור השמש. הפיתוח התפרסם במאמר בעיתון המדעי Nature Communications. מדובר בהתקן ביו-פוטו-אלקטרוכימי המבוסס על ממברנות מעלי תרד. חומר הגלם של ההתקן הוא מים ותוצריו הם זרם חשמל, מימן וחמצן.

התא שפיתחו החוקרים מבוסס על מערכת הפוטוסינתזה בצמחים, שהתפתחה והשתכללה במשך מיליוני שנים על-ידי מנגנוני האבולוציה והובילה להיווצרות החיים בכדור הארץ. מערכת זו מפרקת מולקולות של מים לחמצן ופרוטונים המשמשים ליצירת מולקולות ATP, שהן למעשה נשאי האנרגיה הבסיסיים בעולם החי והצומח.

תהליך הפוטוסינתיזה מתרחש באופן טבעי בממברנות צמחיות. כדי לרתום אותו לטובת הפקת זרם חשמלי הוסיפו החוקרים לתמיסה יוני ברזל. יוני הברזל מתווכים את מעבר האלקטרונים מהממברנות למעגל החשמלי ומאפשרים יצירת זרם חשמלי בתא. לחלופין ניתן לתעל את הזרם החשמלי ליצירת גז מימן באמצעות תוספת מתח חשמלי מתא פוטו-וולטאי אחורי.

כך ניתן להמיר את האנרגיה של קרינת השמש לאנרגיה כימית האגורה בגז המימן שנוצר בתא. אנרגיה זו ניתן להמיר בשעת הצורך לחום ולחשמל באמצעות שריפת המימן, בדומה לשריפת דלק פחמימני. אלא שבניגוד לשריפת דלק פחמימני, הפולטת לאטמוספירה גזי חממה (פחמן דו-חמצני) ומזהמת את הסביבה, תוצר השריפה של מימן הוא מים נקיים, כך שבסיכומו של דבר מדובר במחזור סגור המתחיל במים ונגמר במים, ומאפשר המרה ואגירה של אנרגיית השמש בגז מימן שיכול להוות תחליף נקי ובר-קיימא לדלק פחמימני.

השילוב הייחודי בין תא פוטו-וולטאי מעשה ידי אדם לבין ממברנות צמחיות הקולטות את אור השמש וממירות אותו ביעילות גבוהה לזרימת אלקטרונים, סולל את הדרך לפיתוח טכנולוגיות חדשות ליצירת דלק סינתטי נקי וירוק ממקורות מתחדשים: מים ואנרגיה סולרית.

המחקר נערך על-ידי הדוקטורנטים רועי פנחסי, דן קלמן וגדיאל סאפר בהנחיית פרופ' נעם אדיר מהפקולטה לכימיה ע"ש שוליך, פרופ' גדי שוסטר מהפקולטה לביולוגיה ופרופ' אבנר רוטשילד מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים. לדברי פרופ' רוטשילד, "ייחודו של המחקר בכך שהוא משלב מומחים מובילים משלושה תחומי ידע: ביולוגיה, כימיה והנדסת חומרים. השילוב בין הטבעי (עלים) למלאכותי (תא פוטו-וולטאי ורכיבים אלקטרוניים), והצורך לגרום לרכיבים הללו לתקשר ביניהם, הם אתגריים הנדסיים מורכבים שדרשו את שילוב הכוחות בינינו".

המחקר נערך בתכנית הבין-יחידתית לאנרגיה ע"ש ננסי וסטיבן גרנד ובוצע במעבדת המימן בטכניון שהוקמה בחסות קרן אדליס ותכנית האנרגיה. הוא מומן על ידי תכנית מרכזי המצוינות של הוועדה לתכנון ותקצוב והקרן הלאומית למדע, מענק מיוחד מהקרן הדו-לאומית למדע ישראל-ארה"ב (BSF), ושיתוף הפעולה הגרמני-ישראלי בפרויקטים (DIP).

למאמר המלא: לחצו כאן

נשיא ומנכ"ל קיידנס העולמית: "החלטנו לפרוץ מעולם ה-EDA אל תחום המערכות"

פורסם בתאריך ספטמבר 21, 2016ספטמבר 25, 2016 ע"י Techtime

בראיון ל-Techtime הסביר ליפ-בו טאן כיצד חברת קיידנס מתאימה את עצמה לתעשיית השבבים המשתנה ובמי הוא מאוהב. רמז: חברות סטארט-אפ ישראליות

cadece-ceo

חברת קיידנס (Cadence) מרחיבה את תחומי הפעילות שלה ומפסיקה להגדיר עצמה כיצרנית תוכנות EDA בלבד. בראיון ל-Techtime שנערך במהלך כנס המשתמשים השנתי של קיידנס, CDNLive 2016, שהתקיים השבוע בתל אביב, הסביר נשיא ומנכ"ל קיידנס העולמית, ליפ-בו טאן, את הרקע לאסטרטגיה החדשה.

טאן: "אנחנו רואים מגמה מתפתחת שלפיה חברות המערכת הגדולות החליטו שהן צריכות לפתח את הסיליקון שלהן בעצמן. מיקרוסופט מפתחת כיום סיליקון, אמזון רכשה את אנפורנה הישראלית, ויש לזה דוגמאות נוספות. כיום למשל, כ-40% מהמכירות של קיידנס מגיעות מחברות מערכת. הדבר דורש שינויים גם במוצרים שאנחנו מספקים להן, לכן הגדרנו אסטרטגיה חדשה בשם System Design Enabler".

המוצר הסופי הוא יותר מסיליקון

"כשפעלנו כחברת EDA התמקדנו בתכנון שבבים אצל חברות סמיקונדקטורס. כעת אנחנו אנחנו צריכים לחשוב בצורה אחרת: למה חברות המערכת זקוקות כדי להשלים את הפיתוח, ופירוש הדבר שאנחנו צריכים לחשוב על המוצר הסופי ולא רק על התכנון הסיליקוני. הגישה הזו דורשת התמודדות עם הרבה מאוד נושאים חדשים: בעיות הספק, שלמות אות, תכנון מארזי השבבים והכרטיסים האלקטרוניים, שילוב ואימות של חומרה ותוכנה ועוד.

"בין השאר גם אספקת תכנים חיוניים לפיתוח מערכות, כמו למשל מודולים של קניין רוחני (IP) המהווים כיום יותר מ-10% מהמכירות של קיידנס. ההתפתחות הזו מאפשרת לנו לפתח חבילות שירותים ממוקדות בשווקים חדשים כמו תחבורה, צבא ותעופה".

כיצד אתם מתמודדים עם ההאטה של חוק מור?

"זו בעיה שכל התעשייה מתמודדת איתה, מכיוון שכיום נעשה קשה יותר ויקר יותר לעבור לשימוש בצמתים מתקדמים וזעירים. בעבר התעשייה סמכה על כך שכל מחסור בעוצמת עיבוד יקבל מענה בדור הבא של טרנזיסטורים זעירים יותר. כיום המצב שונה בגלל ההאטה בחוק מור. החברות מתמודדות עם הבעיה באמצעות אסטרטגיה מקבילית המבוססת על מעבר לשימוש בהרבה מאוד ליבות עיבוד הפועלות במקביל.

"בנוסף, הן מחפשות חומרים חדשים לייצור טרנזיסטורים, אשר עשויים להחליף את טרנזיסטורי ה-CMOS שכנראה הגיעו למיצוי מלא. גם חברת קיידנס נמצאת בתהליך דומה. כל המנועים שלנו במוצרים של קיידנס עברו מעבודה בתכונת טורית לעבודה במתכונת מקבילית. בהמשך יהיה גם תיאום לרוחב ביניהם".

זה הרקע לרכישת רוקטיק הישראלית, שפיתחה מנוע אימות מקבילי?

"לרוקטיק יש צוות מצויין שהצליח לבצע האצה של אימות התכנון באמצעות עיבוד מקבילי. בהתחלה הם ביצעו זאת באמצעות מעבדים גרפיים (GPU) וכיום הם מבצעים את ההאצה גם במעבדי CPU. מיזגנו את הצוות של רוקטיק עם הצוות של מנוע הסימולציה שלנו, Incisive, הפועל ממסצ'וסטס. המטרה היא שהמנוע של רוקטיק יהיה המנוע המרכזי של Incisive.

"הדבר החשוב הבא יהיה לימוד מכונה (Deep Learning). כבר היום אנחנו משתמשים בניתוח תכנוני Place and Rout מהעבר כדי לשפר את כלי התכנון החדשים שלנו. אנחנו חייבים להתאים את עצמנו לשינויים בשוק ומשקיעים 35% מההכנסות במאמצי פיתוח והשקעה בחדשנות. בשנת 2015 בלבד השקענו 638 מיליון דולר במחקר ופיתוח, ובשלוש השנים האחרונות הוצאנו לשוק 20 מוצרים חדשים שפותחו בקיידנס".

כנס המשתמשים השנתי של קיידנס. יותר מ-900 מבקרים

אתה משמש גם כיו"ר קרן וולדן. מה דעתך על התעלמות הקרנות משוק השבבים?

"אני אוהב מאוד את תעשיית השבבים. יש בה הרבה מאוד חדשנות וההשפעה שלה על חיינו היא עצומה. אבל לצערי רוב עמיתי בקהילת משקיעי ההון סיכון (VC) מגלים עניין קטן מאוד בתעשיית השבבים. הם מתעניינים יותר בנושאים כמו אפליקציות ורשתות חברתיות, שבהן מקבלים מכפילי רווח גדולים יותר. בנוסף, השקעות בתעשיית השבבים דורשות מומחיות גדולה מאוד מצד המשקיעים. התוצאה היא שבשנה האחרונה רק 0.4% מהשקעות ההון סיכון הטכנולוגיות בוצעו בתעשיית השבבים".

"תעשיית השבבים הישראלית היא ייחודית"

"אומנם ממשלת סין מבצעת השקעות אסטרטגיות בתעשיית השבבים, אבל גם שם הסטודנטים המבריקים ביותר הולכים לפייסבוק ולגוגל ולא לתעשיית השבבים. מהבחינה הזאת ישראל היא יוצאת דופן בעולם, ויש כאן חברות סטארט-אפ מצויינות בתחום הסמיקונדקטורס. בגלל זה אני אוהב מאוד להשקיע בישראל. קרן וולדן השקיעה בחברות ישראליות כמו SolarEdge, Vayyar, חברת Altair שנמכרה השנה לסוני, אנפורנה, פסעבה, מלאנוקס ועוד. כעת אנחנו נמצאים בתהליך השקעה בשתי חברות ישראליות נוספות שעדיין אי אפשר לחשוף. ישראל היא מקום נפלא לחדשנות בתחום הסמיקונדקטורס".

ליפ-בו טאן, הגיע לארץ כדי להשתתף בכנס המשתמשים השנתי של קיידנס ישראל, CDNLive 2016, שהתקיים השבוע בתל-אביב. הארוע נחשב לאחד הכנסים המקצועיים הגדולים ביותר בישראל למשתמשים ולמפתחים בתעשיית השבבים והאלקטרוניקה, ואירח השנה יותר מ-900 משתתפים מ-190 חברות מהארץ ומהעולם. לישראל משקל מיוחד בחברת קיידנס, הן משום שיש בה שוק לקוחות מתקדם המבוסס על מרכזי הפיתוח הגלובליים, והן משום שפועלים בישראל שני מרכזי פיתוח של החברה, בפתח תקווה ובחיפה, המעסיקים ביחד כ-300 עובדים.

ARM הכריזה על מעבד מאובטח לרכב אוטונומי

פורסם בתאריך ספטמבר 21, 2016ספטמבר 21, 2016 ע"י Techtime

חברת ARM השיקה את המעבד Cortex-R52 המיועד לממש תכונות בטיחות מתקדמות בכלי-רכב אוטונומיים, ומספק הפרדה נשלטת-חומרה של משימות התוכנה

coretx-r52

חברת ARM, המספקת פתרונות IP (קניין רוחני) טכנולוגיים לתעשיית האלקטרוניקה, השיקה מעבד זמן-אמת חדש עם תכונות בטיחות מתקדמות עבור רכבים אוטונומיים ורובוטים לתחומי התעשייה והרפואה. המעבד החדש, ARM Cortex-R52 תוכנן להתמודד עם סוגיות של בטיחות פונקציונלית במערכות הנדרשות לעמוד בתקנים מחמירים ביותר בענפי התעשייה והרכב, כדוגמת ISO 26262 ASIL D ו-IEC 61508 SIL 3.

ה-Cortex-R52 מותאם במיוחד למערכות הדורשות תכונות בטיחות מתקדמות וביצוע תגובתי יעיל. המעבד מיועד לממש יישומים בתחומים קריטיים דוגמת אוטומציה בתחום הכירורגיה, וניהול בטיחות ושליטה במערכות העברת הכוח ברכב. חברת STMicroelectronics היא השותפה הראשונה של ARM שהכריזה על רישוי של המעבד החדש. ST מתכננת להשתמש בו די לפתח \מערכות על-גבי שבב (SoCs) עבור שוק הרכב.

מעבד Cortex-R52 מספק הפרדה נשלטת חומרה של משימות התוכנה כדי להבטיח בידוד מלא של הקוד הקריטי. תכונה זו מאפשרת ניהול של החומרה על-ידי Hypervisor של התוכנה, המפקח על הביצוע וההוצאה לפועל של משימות. הדבר גם מקטין את כמות הקוד שחייב לעבור אישורי בטיחות, ועל-ידי כך עוזר להאיץ את הפיתוח.

חברת ARM מסרה שהמעבד קיבל תמיכה של חברת DENSO, הנחשבת לאחת מהספקיות הגדולות בעולם של טכנולוגיות, מערכות ורכיבים מתקדמים לשוק הרכב. הזמינות של ARM Fast Models ושל Cycle Models מאפשרת לשותפות התוכנה של ARM לפתח פתרונות עבור המעבד. הם יעזרו להאיץ את זמן היציאה לשוק כיוון שמפתחות התוכנה יקבלו גישה ל-Cortex-R52 בשלב מוקדם של תהליך התכנון.

להערכת החברה, מעבד Cortex-R52 מציע שיפור של 35% בביצועים בהשוואה ל-Cortex-R5, שכבר נמצא בשימוש בקשת רחבה של יישומי בטיחות. המעבד החדש השיג ציון של 1.36Automark™/MHz במבחני ההשוואה EEMBC AutoBench – הציון הגבוה ביותר בקטגוריה שלו – תוך שימוש במהדר Green Hills Compiler 2017.

Theranica מפתחת מדבקה אלקטרונית לטיפול במיגרנה

פורסם בתאריך ספטמבר 20, 2016ספטמבר 21, 2016 ע"י Techtime

המדבקה מתבססת על טכנולוגיה של נוירו-מודולציה אלחוטית המסייעת להקל על כאבי מיגרנה. היא מחוברת לאפליקציה המאפשרת למשתמש לשלוט בטיפול

theranica-pain

חברת הסטארט-אפ הרפואית Theranica Bio-Electronics המפתחת מדבקה לבישה לשיכוך כאבי מיגרנות באמצעות אפנון עצבי (נוירו-מודולציה), השלימה את סבב גיוס ההון הראשוני (שלב ה-Seed). בגיוס ההון השתתפו מספר משקיעי אנג'ל, בהובלת ד"ר שמעון אקהויז, מייסד ויו"ר חברת סינרון (Syneron) שישמש כיו"ר החברה החדשה. טראניקה לא מסרה מהו היקף ההון שגוייס.

אקהויז הוא בעל תואר שני בפיסיקה מהטכניון ונחשב לאחד מהיזמים הבולטים בישראל בתחום המכעשור הרפואי. הוא ייסד ומשמש כיו"ר חברת Syneron Candela המייצרת מערכות לביצוע טיפולים קוסמטיים ובעבר שימש גם כיו"ר חברת OrSense. מייסד ומנכ"ל החברה, אלון איירוני אמר שמטרת טראניקה היא "ליצור מכשירים חדשניים במחיר שווה לכל נפש, לטיפול וניהול שורה של מצבים רפואיים בצורה יעילה, בטוחה, ונגישה יותר מהחלופות המבוססות על תרופות או טיפולים קיימים".

המוצר הראשון של טראניקה הוא Nerivio Migra: מדבקה לבישה שנועדה להקלה על מיגרנה וכאבי ראש. המדבקה מצוידת בשבב המשדר פולסים חשמליים כדי לבצע אפנון עצבי (נוירו-מודולציה) לתאים העצביים המצויים מתחת לעור, ובכך להפחית או להפסיק את הכאב. המדבקה כוללת אלקטרודות ENS/NMES, סוללה, השבב הייעודי של החברה ומקמ"ש בלוטות' (BLE) המאפשר לשדר את המידע לאפליקציה בסמארטפון באמצעותה המשתמש מנהל את אופן ועוצמת הטיפול. החברה מתכוונת לפתח מוצרים לבישים נוספים שניתן לטפל בהם בטכנולוגיה אלחוטית.

בטכניקת נוירו-מודולציה (Neuromodulation) משדרים פולסים חשמליים במתח נמוך הממוקדים בתאי עצב באזור פגוע, במטרה למתן את אותות הכאב או לעורר תגובה נוירולוגית שלא היתה קיימת. השיטה פותחה עוד בשנות ה-60, אך רק בעשור האחרון החלו לצאת לשוק מכשירים המתבססים על הטכנולוגיה. ברובם הם מתמקדים בטיפול בתסמונות אפליפסיה, מיגרנה, פציעות בעמוד השדרה, פרקינסון ובריחת שתן. בעבר נעשו ניסויים לטפל במיגרנות באמצעות נוירו-מודולציה, אולם הם דרשו שמוש באלקטרודות שהוכנסו לראש מתחת לעור. חברת טראניקה מציעה גרסה שהיא בלתי פולשנית וקלה לשימוש.

ראש הוועדה המייעצת של החברה הוא פרופ' דויד ירניצקי, המשמש כמנהל המעבדה לנוירופיזיולוגיה קלינית בטכניון וראש המחלקה לנוירולוגיה בטכניון. מוקדם יותר השנה הוא הציג בכנס של הארגון העולמי לכאב (World Institute of Pain) שנערך בניו-יורק, את התוצאות של מחקר קליני ראשון שנערך בבית חולים רמב"ם במדבקת Nerivio Migra. המחקר נערך בקרב 86 מטופלים, ועל-פי החברה, "הושגו תוצאות מבטיחות מאוד" בכל הנוגע ליעילות ולבטיחות הקלינית. הוועדה המייעצת של החברה כוללת גם את דוקטור סטפן זילברשטיין ממרכז כאב הראש באוניברסיטת ג'פרסון ואת דוקטור צ'רלס ארגוף, מהקולג' הרפואי באלבני, שניהם מתמחים בכאב.

דוקטור זילברשטיין מסר ש-Nerivio Migra עשוי להחליף תרופות לטיפול במיגרנות, שלחלקן עשויות להיות תופעות לוואי משמעותיות ואינן מומלצות לאוכלוסיות מסוימות כגון ילדים ונשים בהיריון. "הפיתרון של טראניקה הינו בטוח, נוח לשימוש ועשוי לשנות באופן משמעותי את האופן שבו מטופלים מתמודדים עם מיגרנות ולהשיב להם שליטה על שגרת יומם".

אבנט מוכרת את חטיבת ה-IT תמורת 2.6 מיליארד דולר

פורסם בתאריך ספטמבר 20, 2016ספטמבר 20, 2016 ע"י Techtime

חברת Avnet העולמית מגבשת אסטרטגיית התמקדות בשוק הרכיבים האלקטרוניים: כחודשיים לאחר עיסקת הרכישה של פרימייר פארנל, היא נפרדת חטיבת ה-IT הוותיקה

מחסן הרכיבים המרכזי של אבנט בצ'נדלר, אריזונה

כמעט חודשיים לאחר חתימה על העיסקה לרכישת פרימייר פארנל (Premier Farnell) תמורת כ-900 מיליון דולר, מבצעת חברת ההפצה Avnet עיסקה נוספת, הפעם מכירת חטיבת חטיבת הפתרונות הטכנולוגיים שלה (Technology Solutions Business). אתמול (ב') הודיעה אבנט על הסכם למכירת חטיבת הפתרונות שלה ל-Tech Data בעיסקת מניות ומזומנים בהיקף כולל של כ-2.6 מיליארד דולר. על-פי תנאי העיסקה, אבנט תקבל 2.4 מיליארד דולרים במזומן ועוד 2.8 מיליון מניות של דטה-טק בשווי של כ-200 מיליון דולר.

מנכ"ל אבנט, ויליאם אמליו, שנכנס לתפקיד לפני כחודשיים וחצי בלבד, אמר שהעיסקה מציבה את אבנט בנתיב להשגת צמיחה וריווחיות, ומספקת לדטה-טק יכולת צמיחה מהירה. "בעקבות העיסקה, אבנט תתמקד בתחום שירותי שרשרת התכנון ושרשרת האספקה (design and supply chain).

"נבצע השקעות בתחום הפתרונות המשובצים, האינטרנט של הדברים ופלטפורמות דיגיטליות קריטיות. ההשקעה בתחומים הצומחים האלה תרחיב את הפורטפוליו שלנו ותעניק לנו גישה אל לקוחות חדשים".

השפעה על ישראל: בטווח הרחוק

קבוצת ה-Technology Solutions היא פעילות ה-IT של חברת אבנט, ועוסקת במתן פתרונות, שירותים והדרכה בתחומי תשתיות המידע, הענן, מרכזי הנתונים וכל צורכי ה-IT של הארגון. מנכ"ל דטה-טק, בוב דטקובסקי, אמר שהעיסקה ממצבת את דטה-טק במעמד של מפיצת IT גלובלית עם מגוון מוצרים המתחיל בבית הצרכן ומסתיים במרכז הנתונים.

הקירבה בין שתי העיסקאות ההפוכות מלמדת על המגמה המרכזית באסטרטגיה של חברת אבנט: מצד אחד, רכישת מפיצת רכיבים אלקטרוניים (פרימייר פארנל) הפועלת בעיקר באינטרנט, ומנגד מכירת החטיבה העסקית המספקת שירותי IT. לעיסקה לא צפויה להיות השפעה ישירה על השוק הישראלי, מכיוון שקבוצת הפתרונות הטכנולוגיים של אבנט לא פועלת בישראל. אולם ההשפעה על ישראל יכולה להיות מורגשת לטווח ארוך, בעקבות ההתמקדות של החברה בשוק הרכיבים האלקטרוניים, ובערוצי המכירה החדשים המתפתחים בשוק הזה.

בעקבות העיסקה פירסם מנכ"ל אבנט מכתב פתוח ללקוחות ובו הסביר מדוע היא נחתמה: "כמפיצת רכיבים תעשייתיים מובילה, אנחנו נרחיב את היכולות הדיגיטליות שלנו ונבנה פורטפוליו של פתרונות כדי לתמוך בשוקי המערכות המשובצות, ה-IoT והייצור. בשורה התחתונה, אנחנו מתכננים להיות ספר השירותים המוביל בתעשייה".

סיוה נכנסה למועדון היוקרתי של ספקי רכיבים לאייפון 7

פורסם בתאריך ספטמבר 20, 2016ספטמבר 25, 2016 ע"י Techtime

מניית CEVA זינקה אתמול לשיא של כל הזמנים בעקבות הידיעה שמחצית ממכשירי iPhone 7 החדשים יכילו את המודם של אינטל, המבוסס על מעבד DSP שלה

מודם XMM-7260 של אינטל, שנבחר כנראה על-ידי אפל

המנייה של חברת CEVA מהרצליה זינקה אתמול בנסד"ק ביותר מ-10% והגיעה לשיא של כל הזמנים בנסד"ק, והגיעה למחיר של 34.99 דולר. העלייה העניקה לחברה שווי שוק של כ-748 מיליון דולר. סיוה התקרבה למחיר הזה רק בחודש יולי 2011, שבמהלכו היא נסחרה במחיר של 31.9 דולר למניה.

מאחורי הזינוק הזה עומדת השקת הענק של מכשירי iPhone 7 מתוצרת חברת אפל. אחרי כמה חודשים של שמועות והשערות, פרוייקטי פירוק המכשיר שבוצעו בקדחתנות בימים האחרונים גילו שאפל שילבה במכשירים החדשים את המודם של חברת אינטל (Intel XMM 7360), המגיע ביחד עם הקניין הרוחני (IP) של מעבד DSP מתוצרת סיוה.

המודם של אינטל עבור רשתות LTE מבוסס על מעבד Baseband של חברת CEVA (ככל הנראה גרסה של CEVA-XC320), המעניק למכשירים סלולריים יכולת להוריד מידע בקצב של עד 300Mbps. הוא מעניק למודם יכולת קישוריות אל שישה תקני תקשורת נפרדים, בהם: LTE-FDD, LTE-TDD, EDGE, HSPA+ ו-TD-SCDMA הסיני.

בפועל, אפל פיצלה את השוק בין אינטל ובין קואלקום: הטלפונים המיועדים לרשתות CDMA שיימכרו על-ידי Verizon, Sprint ורוב ספקיות התקשורת בשוק הסיני, יצויידו במודמים של קואלקום. שאר הטלפונים, כולל אלה שיימכרו על-ידי AT&T וספקיות התקשורת האחרות בעולם, יצויידו במודמים של אינטל.

דו"ח מיוחד של Benchmark שהגיע לידי Techtime, מעריך שמדובר בחלוקה כמעט שווה של השוק במונחי מספר המכשירים שיימכרו. אומנם מכירות האייפון של חברת אפל לא נמצאות בשיאן ואפילו ירדו ב-15% בהשוואה לשנה שעברה שבהן היא מכרה כ-230 מיליון מכשירים, אולם גם במצב כזה מדובר במכירה של יותר מ-100 מיליון מכשירים בכל אחת מהגרסאות.

להערכת בנצ'מרק, CEVA גם הצליחה להיכנס אל תוך אוזניות AirPod החדשניות אשר נמכרות ביחד עם מכשירי iPhone 7. האוזניות מתחברות אלחוטית אל המכשיר בלא כבל וקונקטור פיסי. להערכת האנליסטים של בנצ'מרק, משולב בהן הקניין הרוחני של CEVA לתקשורת בלוטות'.

גם כאן אפל פיצלה את השוק בין אינטל וקואלקום, אלא שיכול להיות שהשוק של האוזניות אפילו גדול יותר (במספר יחידות, לא בהכנסות) משוק היעד של מכשירי הטלפון. אוזניות AirPod תואמות לשימוש גם במוצרים אחרים של אפל, כולל דגמי טלפון ישנים יותר וטאבלטים של החברה.

הטריטוריה הבאה של סיוה: מצלמות

בנצ'מרק מעריכה שבקרוב תצליח סיוה להיכנס למרכיב נוסף בתוך עולם הסמארטפונים המתקדמים לרשתות LTE: "הקניין הרוחני של מעבד ה-DSP של סיוה אינו מצוי בתוך יחידת עיבוד התמונה במצלמה הכפולה של ה-iPhone 7, אולם המגמה המתפתחת של שימוש במצלמות כפולות בתוך הטלפונים מייצגת הזדמנות לסיוה. אנחנו צופים נצחונות תכנון לשימוש בפתרון עיבוד התמונה של החברה".

ככל הנראה הכוונה היא למעבד התמונה החדש, CEVA-XM4, המיועד לסמארטפונים, טאבלטים, מערכות נהיגה חכמות, מערכות אבטחה ומעקב, וכן ליישומי מציאות מדומה.

מעבד XM4 מספק יכולות מוגברות, דוגמת ייצוב תמונה דיגיטלי, פוקוס רב-מוקדי, זום, רזולוציה גבוהה במיוחד, הפחתת רעשים ושיפור הצילום בתנאי אור נמוכים. המעבד תומך גם בצילום וסריקת תלת-מימד, ומאפשר ניתוח מידע חזותי וזיהוי עצמים באמצעות שימוש בטכנולוגיות של רשתות נוירונים המדמות את פעילות המוח.

המסקנה של בנצ'מרק: מכירות סיוה לשוק ה-LTE יצמחו בכ-50% בשנת 2017. יכול להיות שההערכה הזו הריצה את המשקיעים אל מניית החברה אתמול אחר הצהריים.

בריינסוויי קיבלה אישור שיווק במקסיקו

פורסם בתאריך ספטמבר 19, 2016ספטמבר 19, 2016 ע"י Techtime

החברה פיתחה את מערכת Deep TMS לטיפול אלקטרומגנטי לא פולשני בהפרעות מוחיות, דוגמת דכאון. לאחרונה מונה היו"ר דוד זכות למנכ"ל זמני עד לאיתור ומינוי מנכ"ל קבוע

brainsway

חברת בריינסוויי (BrainsWay) מהר חוצבים בירושלים, קיבלה אישור לשיווק והפצת מערכת Deep TMS לטיפול בלתי פולשני בהפרעות מוחיות. האישור במקסיקו ניתן לביצוע טיפולים במקרים של דיכאון חמור, ומצטרף לאישורי השיווק וההפצה שקיבלה לאחרונה בארצות הברית, בקנדה ובאיחוד האירופי.

במסגרת הכניסה למקסיקו, בריינסוויי חתמה על הסכם עם חברת הציוד הרפואי המקסיקנית Moksha8, שקיבלה זכות בלעדית להפצת מערכות Deep TMS במקסיקו. בין השאר, Moksha8 התחייבה לרכוש 10 מערכות בתוך כשנה ממועד קבלת האישור הרגולטורי. הסכם ההפצה נחתם כבר בדצמבר 2015, אך מימושו המתין לקבלת אישור מהרגולטור המקומי.

יו"ר ומנכ"ל בריינסוויי, ד"ר דוד זכות, אמר שהמאמץ העיקרי של החברה ממוקד בשוק בצפון אמריקה, "שבו אנו רואים פוטנציאל עסקי ואסטרטגי ראשון במעלה. במקביל לכך, בריינסוויי פועלת לאיתור שווקים בעלי פוטנציאל משמעותי עבור מערכות Deep TMS של החברה. האישור במקסיקו מבטא את יכולתנו להגדיל נתחי שוק בכדי להיות החברה המובילה בתחום הטיפול בהפרעות מוחיות".

החברה מפסידה, והמנייה עולה

brainsway-stock

מניית בריינסוויי בבורסה בתל-אביב נמצאת במגמה עלייה ברבעון השלישי של 2016 וטיפסה משפל של 1,200 אגורות בחודש יוני לשיא של 1,919 אגורות במהלך ספטמבר. כיום החברה נסחרת לפי שווי שוק של כ-239 מיליון שקל. לא מכבר התפטר גיא איזיקיאל מתפקיד המנכ"ל, וזאת לאחר שכיהן רק שנה בתפקיד. היו"ר ד"ר דוד זכות נכנס לתפקידו ומשמש כעת כמנכ"ל הזמני של החברה, עד לאיתור ומינוי מנכ"ל חדש, אשר צריך להסתיים בתוך כשנה.

בדו"חותיה הכספיים לרבעון הראשון, דיווחה החברה על הכנסות של 2.48 מיליון דולר, גידול של כ-95% בהשוואה להכנסות ברבעון המקביל אשתקד. עם זאת, למרות עלייה בהכנסות ובשולי הרווח החברה עדיין רושמת הפסד נקי, אשר ברבעון הראשון הסתכם ב-1.1 מיליון דולר.

טיפול לא פולשני בהפרעות בתפקוד המוח

חברת בריינסוויי פיתחה מערכת ייחודית המאפשרת לבצע טיפולים לא פולשניים במוח, לטיפול בהפרעות נפוצות דוגמת דיכאון, סכיזופרניה, אפילפסיה, מאניה-דיפרסיה ועוד. הטכנולוגיה מבוססת על עקרון הגירוי המגנטי (Transcranial Magnetic Stimulation) שהתגלה בשנות התשעים. בשיטה זו מתקינים סלילים אלקטרומגנטיים בתוך קסדה המונחת על הראש. זרמים חשמליים משתנים מייצרים שדות מגנטיים שונים המשפיעים על קליפת המוח (Cortex) ומסייעים לטפל בהפרעות.

החברה קיבלה אישור מרשות התרופות האמריקנית (FDA) וממשרד הבריאות בקנדה לשווק את מערכת ה-TMS לטיפול בדיכאון חמור. כמו כן, החברה קיבלה אישורים מהאיחוד האירופי לטיפול במגוון תסמונות כגון סכיזופרניה, הפרעה פוסט טראומטית, דיכאון חמור, הפרעה דו קוטבית ועוד.

20 חברות IoT מתחילות יציגו בכנס DevelopEX2016

פורסם בתאריך ספטמבר 18, 2016ספטמבר 18, 2016 ע"י Techtime

כנס DevelopEX2016 למפתחי מערכות מוכללות ויישומי IoT, יתקיים השבוע ביום ג', 20 בספטמבר, במרכז הכנסים אבניו שבקרית שדה התעופה

developex-image

עשרים חברות ישראליות המפתחות את טכנולוגיות הדור הבא לתחום האינטרנט של הדברים (IoT) יציגו לראשונה את מוצריהם במתחם חברות ה-IoT שהוקם במיוחד למטרה זו במסגרת כנס DevelopEX2016 שיתקיים השבוע ביום ג', 20 בספטמבר, במרכז הכנסים אבניו שבקרית שדה התעופה.

בין החברות שיציגו את מוצריהן: חברת UIMWIN אשר תציג מדפסת תלת-מימד מהפכנית, חברת Intelligent smart ideas המפתחת מערכת למניעת תאונות ברכב, חברת Engage Technologies המפתחת קוד אוטומטי למערכות IoT ועוד. בנוסף, חניכי בית הספר הטכני של חיל האויר יציגו לראשונה פיתוחים ייחודיים שלהם המבוססים על מערכת Arduino; שהיא כרטיס מחשב וממשקים המשמשת כמערכת פיתוח בקוד פתוח.

לצד כל אלה יתקיים מתחם של חברות הזנק מתחום ה-IoT המשתמשות בפלטפורמת הפיתוח החדשה ARTIK של חברת סמסונג ,המותאמת לפיתוח ישומי IoT תוך ניצול אחסון מידע בענן. כנס DevelopEX2016 ישמש בימה להצגת מוצרים וטכנולוגיות חדשניות בתחומי ה- IoT, מערכות חדישות לתחום הרכב, רובוטיקה, הדפסה תלת מימדית ואחסון נתונים. הכנס יכלול כ-40 מרצים ומנחים מכל העולם ונחשב למפגש הפסגה המקצועי של כל העוסקים בתכנון ופיתוח מערכות מוכללות וישומי IoT. לצד ההרצאות ומתחם חברות סטרטאפ בתחום ה-IoT, תתקיים במהלכו גם תערוכת ספקים.

להערכת מארגני הכנס, השנה צפויים להשתתף בו כ-1,000 מאנשי התעשייה בהם מהנדסים, מנהלי פיתוח, סמנכ"לים, מנכ"לי חברות בתחום האלקטרוניקה, משקיעי הון סיכון ומומחים מקצועיים לתעשייה. הכנס יאפשר למפתחי מערכות אלקטרוניות להתעדכן בכלי הפיתוח והרכיבים החדישים ביותר העומדים לרשותם וכן ללמד על המגמות וכיווני התפתחות התעשיה בנושאים החמים ביותר בתעשיה. בנוסף, הושם השנה דגש מיוחד לנושא אבטחת נתונים וסייבר וקובצו מספר מומחים מחברות יבמ, סיסקו, אינטל ו-NXP אשר יציגו דרכים ושיטות לאבטחת מערכות הפיתוח ונתוני המשתמשים.

לצפייה בתוכנית הכנס לחצו כאן

להרשמה לחצו כאן

לפרטים נוספים: לימור אהרוני, 09-7454007 או בדוא"ל: [email protected]

אתר הכנס: www.developex.co.il

אמזון חיברה את אבזר Sensibo הישראלי לשירות Alexa

פורסם בתאריך ספטמבר 18, 2016ספטמבר 18, 2016 ע"י Techtime

חברת הסטארט-אפ שיצאה לשוק באמצעות פרוייקט גיוס המונים באתר Indiegogo למימון הפיתוח של אבזר שליטה אלחוטי במזגנים, גייסה 2.6 מיליון דולר ומתחילה למכור בהודו ובאמצעות שירות הענן של אמזון

sensibo

חברת Sensibo הישראלית חשפה בשבוע שעבר את אבזר הבקרה החדש שלה, Sensibo Inside, המאפשר להפוך כל מכשיר ביתי לאבזר חכם. המערכת מתאימה במיוחד לחברות המייצרות ציוד ביתית ובאמצעותו לספק פונקציונליות מעולם ה-IoT ללא צורך לכניסה לתהליכי פיתוח ארוכים.

חשיפת המוצר נעשתה בו-זמנית עם חתימה על הסכם שיתוף פעולה עם יצרנית המזגנים ההודית Blue Star, אשר תשלב את מערכת Sensibo בבתים בכל רחבי הודו. בלו-סטאר תשתמש באבזר Sensibo Inside כדי לקשר לענן את המזגנים שהיא מספקת ללקוחות. כדי לספק להם יכולות שליטה ובקרה מרחוק או יכולות תפעול אוטונומיות. כך למשל, המזגנים יכולים להסיק את פעולתם כאשר הבית ריק ולחזור לפעול זמן קצר לפני שהדיירים חוזרים אליו.

החודש האחרון צפוף במיוחד בחברת הסטארט-אפ הישראלית. במהלכו היא גם השלימה גיוס ראשון בהיקף של 2.6 מיליון דולר, אשר בוצע בהובלת קרן Motus Ventures ובהשתתפות Lool Ventures. החברה החלה את דרכה בפרוייקט גיוס המונים שנפתח ביולי 2014 באתר Indiegogo, וסיימה את הגיוס בהצלחה גדולה מאוד: היא גייסה 180 אלף דולר, כמעט פי שניים וחצי מהסכום המקורי שביקשה.

סנסיבו פיתחה אבזר המאפשר שליטה במערכת המזגנים דרך אפליקציה בסמארטפון (אנדרואיד ו-iOS), אשר התקנתו פשוטה ונעשית באמצעות הצמדה של האבזר למזגן באמצעות מגנט. מנכ"ל Sensibo, עומר ענבר, אמר שעבור יצרני הציוד הביתי, "כל מכשיר שאינו מחובר ומתקשר מייצג הזדמנות אבודה. אבל המאמצים הגדולים והזמן הרב הנדרשים לפיתוח פתרונות הקישוריות, החומרה והתוכנה, הופכים את המשימה לקשה מאוד. ניתן להתקין במפעל את אבזר הקישוריות שלנו או להתקין אותו בבית הלקוח בתוך 60 שניות בלבד".

מטעד עתיר חיישנים ותקשורת אלחוטית

הפתרון של סנסיבו מבוסס על העובדה שהשליטה במזגנים נעשית באמצעות מקלט אינפרא-אדום המצוי במזגן, כאשר השלט שבידי המשתמש הוא משדר IR המשדר את הפקודות אל המזגן. החברה פיתחה מטעד הכולל 7 משדרי IR ותקשורת בלוטות'. באופן זה, כאשר מצמידים את המטעד אל המזגן, הוא יכול לשדר אליו מידע מכל נקודה שבה הוא נמצא על-פני המזגן.

בנוסף, המטעד כולל מספר רב של חיישנים, כמו חיישן טמפרטורה, חיישן פיאזו אלקטרי למדידת משבי אוויר, חיישן תאורה, חיישן לחות, חיישן iBeacon לאיתור נוכחות בחדר, וחיישן IR כדי שבמקרה הצורך הוא יוכל לתקשר עם השלט המקורי. מערכת הבלוטות' מקשרת את המטעד אל אפליקציה בסמארטפון שבאמצעותה ניתן לשלוט במזגן. קיימת גם אפשרות להתקין רכזת סנסיבו, המאפשרת שליטה במספר מטעדים המפוזרים בדירה.

אומנם האבזר נמכר באתר אמזון כבר מחדש פברואר השנה, אלא שבשבוע שעבר הוא קיבל שדרוג: אמזון צרפה אותו אל קבוצת המוצרים שהיא מוכרת לצד מערכת הבידור הקולי Echo. מערכת Echo היא רמקול חכם המקבל פקודות קוליות מהמשתמש, ומתחבר אל שרת Alexa של אמזון, אשר מפענח את הפקודות ומזרים אל הרמקול מוזיקה או ערוצי רדיו אחרים לפי בקשת המשתמש.

מכיוון שמדובר במערכת ביתית המקבלת פקודות קוליות להפעלת יישומים מהענן, אמזון מרחיבה את התשתית לשירות המאפשר שליטה מרחוק על אבזרים ביתיים. השילוב של אבזר סנסיבו בשירות Alexa מאפשר למשתמשים להפעיל את האפליקציה של סנסיבו באמצעות הוראות קוליות הנקלטות במערכת Echo הביתית, בלא צורך בהפעלת האפליקציה דרך הסמארטפון.

פרופ' דן שכטמן: "מדינה המוותרת על לימודי הליבה היא מדינה מתאבדת"

פורסם בתאריך ספטמבר 14, 2016ספטמבר 19, 2016 ע"י Techtime

חתן פרס נובל לפיסיקה לשנת 2011, כועס: "האיאטולות באיראן שולחים את הילדים שלהם ללמוד מדעים, ואצלנו הרבנים שולחים את הילדים ללימודי דת"

dan-techtime

בפגישה שנערכה השבוע בין Techtime לבין פרופ' דן שכטמן מהטכניון, מתברר שחתן פרס נובל לפיסיקה בשנת 2011 אשר גילה את המבנה הגבישי הכמו-מחזורי (קוואזי מחזורי), מודאג מאוד מהאופן שבו מתנהל הדיון הציבורי בישראלי על עתיד החינוך, ובמיוחד החינוך המדעי וההנדסי.

שכטמן: "אין שום סיבה שילדים לא ילמדו מדע כבר מגן הילדים. בעזרת ראש העיר חיפה הקמנו גן ילדים מדעי, מכיוון שלדעתי גם ילדים בני חמש מסוגלים להבין מדע. זהו גן ילדים שבו מלמדים פרופסורים מהטכניון".

אבל כיום מוותרים על לימודי הליבה לחרדים

"לדעתי הורה המונע מילדיו השכלה בסיסית הוא הורה המונע מהם עתיד כלכלי סביר. זהו הורה המתעלל בילדיו וצריך להעניש אותו. הוא גורם לכך שמצבם יהיה גרוע ושהם יהיו נטל על החברה. מדינת ישראל היא לצערי לא מדינה של עקרונות אלא של פוליטיקה. מדינה שבה יש ילדים שהם פטורים מלימודי ליבה היא מדינה מתאבדת.

"האיאטולות באיראן שולחים את הילדים שלהם ללמוד מדעים, ואצלנו הרבנים שולחים את הילדים ללימודי דת. אני מכיר את שר החינוך בנט ומעריך אותו, ואני לא מבין מדוע הוא אמר שלימודי יהדות חשובים ממתימטיקה. אין שום סיבה שהם יבואו האחד על חשבון השני. אנחנו לא יכולים להמשיך כך. אנחנו צריכים לשאוף לכך שכל ילד בישראל ימצה את כל הפוטנציאל הטמון בו".

מה המצב האקדמיה?

"בעשורים האחרונים היתה נפילה עצומה במספר הפרופסורים ביחס למספר הסטודנטים באקדמיה בישראל. תמיד היינו במצב לא כל כך טוב, אבל זה מאוד החמיר וכיום אנחנו נמצאים רחוק מאוד מהמקובל במדינות המפותחות.

לאחרונה המצב משתפר קצת בטכניון, בזכות יוזמות כמו תוכנית נשיא הטכניון לגיוס פרופסורים ישראלים הנמצאים בחו״ל ורוצים לחזור לארץ. אבל יש כאן הרבה מאוד דברים לא מובנים הקשורים לאקדמיה. המדינה למשל, לא משקיעה בבניינים באוניברסיטאות. אם אתה צריך להקים מבנה חדש – תביא תורם! אני לא מכיר תופעה כזו בעולם המפותח. ומדוע אין לימודי חינם מקצועות החשובים ביותר עבור המדינה?"

שכטמן סיפר שהיום הוא מקדיש את חייו לשיפור העולם בכך שהוא מנסה לשכנע מדינות שהן צריכות להשקיע בחינוך מדעי וטכנולוגי איכותי לכל האוכלוסייה. העולם יהיה טוב יותר אם המדינות יספקו חינוך בסיסי טוב לכל ילד, עם דגש על חינוך מדעי, הנדסי וטכנולוגי.

השגריר הטוב ביותר של ישראל בעולם

השבוע הוא העניק את הרצאת הפתיחה בכנס Life Science Baltics המתקיים בווילנא בירת ליטא, בארגון של חברת קליידוסקופ הישראלית. הכנס הוא הציג את תחום היזמות הטכנולוגית כמענה לבעיות דמוגרפיות המטלטלות כיום חלקים גדולים בעולם. חלקן נובעות משיעור כגול מאוד של צעירים ויעור קטן של אנשים בגיל העבודה, ובחלקן, הבעיה נעוצה במחסור בילודה והיווצרות שכבה רחבה מאוד של מבוגרים, ושכבה קטנה מדי של אנשים בגילבאו עבודה פוריים המסוגלים לתמוך בהם.

שכטמן: "בליטא, כמו בהרבה מדינות באירופה, יש בעיה דמוגרפית הנובעת משיעור ילודה נמוך מאוד. יש מדינות כמו רוסיה שהתמודדו עם הבעיה באמצעות תמיכה ממשלתית כלכלית. אולם יש דרך נוספת: יזמות טכנולוגית. רק חברות סטארט-אפ ויזמויות טכנולוגיות מצליחות להגיע לשיעורי צמיחה שיכולים לשפר את מצב המשק".

שכטמן הציג את מודל היזמות הישראלית המבוסס על מאפיינים תרבותיים ומדיניות ממשלתית. הוא סיפר על דברים הידועים לכל ישראלי, אשר נשמעים כמעט בלתי אפשריים בתרבות מזרח אירופית כמו של המדינות הבלטיות (ליטא, לטביה ואסטוניה): כישלון עסקי בישראל לא נחשב לכישלון אישי ולכן אין מחיר חברתי על חוסר הצלחה. דבר המעודד אנשים לקחת סיכונים ולהקים חברות חדשות. הוא סיפר על תרבות של הטלת ספק במרות, המתקיימת גם בצבא ולא רק באזרחות.

שכטמן סיפר על הקורסים ליזמות הניתנים היום בבתי הספר הטכנולוגיים ובפקולטות למדעים, כולל בחלק מבתי הספר התיכוניים בארץ. "בארצות הברית נותנים קורס ביזמות במחלקות למנהל עסקים. אבל רואי חשבון ועורכי דין הם לא האנשים שיקימו חברות סטארט-אפ. מי שיקים אותן יהיו מהנדסים ומדענים".

בסיום דבריו הוא זכה למחיאות כפיים סוערות. הוא הצליח לייצר הרבה ידידים חדשים למדינת ישראל. בעיני Techtime, הוא השגריר הכי טוב שהיה לנו מעולם.

בלעדי ל-Techtime: סאיטקס חיה ונושמת, ומתכננת מהפיכה חדשה בשוק הדפוס הדיגיטלי

פורסם בתאריך ספטמבר 12, 2016ספטמבר 18, 2016 ע"י Techtime

חטיבת HP Scitex הישראלית שהוקמה בעקבות רכישת סאיטקס ויז'ן ב-2005, מפתחת מכונת דפוס דיגיטלית חדשנית עבור שוק אריזות הקרטון: המנכ"ל דודו תומר: זיהינו שוק של עשרות מיליארדי דולרים שהוא עדיין אנלוגי לחלוטין"

בניגוד לדימוי הציבורי שלה, חברת סאיטקס הישראלית לא נעלמה אלא פועלת מתחת למעטפת העבה של חברת HP, וכעת היא נמצאת על סף מהפיכה טכנולוגית אשר עשויה לשנות את שוק הדפסת האריזות בעולם. לאחרונה נפגש Techtime עם דודו תומר, המנהל כיום את אחד ממרכזי הפיתוח המתקדמים ביותר בישראל: חטיבת HP Scitex אשר שייכת מאז שנת 2005 לקבוצת פתרונות הדפוס של חברת HP.

הקבוצה, המעסיקה כיום כ-500 עובדים במרכז הפיתוח ומטה בנתניה, מפעל ייצור בקיסריה ומפעל ייצור דיו בקרית גת, מתכננת להוציא בשנה הבאה לשוק מערכת דפוס דיגיטלית להדפסת אריזות קרטון גלי (Corrugated) במהירות ובאיכות שאינם קיימים בשוק הדיגטלי. תומר: "זיהינו שוק ענק בהיקף של עשרות מיליארדי דולר בשנה, שמה שמדהים בו זה שכיום הוא עדיין אנלוגי לחלוטין, ומתבסס על טכנולוגיות אופסט ופלקסו מסורתיות".

לדבריו, כיום, בשוק הדפוס הדיגיטלי, סוגיית האריזות מזוהה כאתגר הבא. "זה היה נושא מרכזי בתערוכת דרופה שהתקיימה לפני שלושה חודשים. השוק דורש כיום ריצות קצרות מאוד, יכולת גיוון וזמן תגובה מהיר באמינות גבוהה. בסופרמרקט ממוצע בארה"ב יש כ-48,000 פריטים על המדפים. הלקוח צריך לקבל החלטת קנייה בשבריר שנייה, ולכן יש צורך בטכנולוגיות דיגיטליות כדי לייצר קמפיינים חדשניים בזמן תגובה קצר, אשר ימשכו את עין הקורא וייצרו אצלו חיבור רגשי למה שהמותג משדר.

"עבור האתגר הזה פיתחנו את מערכת HP PageWide C500 Press החדשה, אשר תצא בחודשים הקרובים לשלב האלפא אצל לקוח, וצפויה לצאת לשוק במהלך 2017. מדובר בפרוייקט שבמובל כולו מישראל: הפיתוח הטכנולוגי, הייצור והרכבת המכונות והשיווק, כולם נעשים כחול לבן".

מהו העומק הטכנולוגי של הפרוייקט?

תומר: "הפיתוח החל בשנת 2014 ומתבסס על שורה של טכנולוגיות שנועדו להתמודד עם בעיות ייחודיות לעולם אריזות הקרטון הגלי. צריך לזכור שקרטון גלי הוא מדיה לא אחידה ולא ישרה, היינו צריכים לפתח טכנולוגיית אחיזה מיוחדת בשם CorruGrip, אשר יכולה לאחוז את כל סוגי הקרטונים ולאפשר לראשי ההדפסה להיות קרובים מאוד אל פני השטח.

"אתגר מיוחד נוסף היה בפיתוח הדיו. בעולם הזה צריך להשתמש בדיו מבוסס מים ולא בדיו UV, אשר מתייבש ומתמצק כאשר הוא נחשף לקרינת UV. הסיבה לכך היא שהדיו הזה אינו משואר על ידי ה-FDA לשימוש באריזות מזון, המהוות כ-30% מאריזות הקרטון בעולם. בתחום הזה אנו מפתחים לאורך השנים דיו מבוסס מים, שההרכב שלו הוא סודי לפחות כמו הנוסחא המפורסמת של חברת קוקה קולה".

שיטת הזרקת הדיו מבוססת על טכנולוגיית PageWide של חברת HP. בשיטה הזו מוצבים ראשי דיו בהזרקה תרמית (TIJ) לאורך קורת הדפסה החולפת על פני המשטח המודפס. כאשר משתמשים במספר קורות ניתן להגיע לאיכויות ותפוקות גבוהות ביותר.

רמת הדיוק נמדדת לפי מספר נחירי ההזרקה לרוחב הקורה, ובמקרה של סאיטקס מדובר במיליון נחירים לרוחב כל פס הדפסה. לדברי תומר, המערכת החדשה מהירה מאוד, אולם מהירותה עדיין נשמרת בסוד. כאשר המערכת החדשה תצא לשוק, היא תפעל באמצעות מערכת תוכנת ניהול הדפוס בענן, PrintOS, של חברת HP.

באיזה שלב אתם נמצאים כעת, האם יש לקוחות למערכת החדשה?

"יש לנו כבר מספר לקוחות הממתינים למכונה החדשה. במסגרת פרוייקט הפיתוח הקמנו קבוצת לקוחות נבחרים בשם Corrugated Packaging Advisory Council. הקבוצה הזו כוללת 7 לקוחות מרכזיים שלנו. מדי כמה חודשים אנחנו נפגשים איתם, מציגים בפניהם את ההתקדמות ומקבלים מהם חיווי. למעשה הם מעין שותפים בפיתוח המערכת, ובתמורה לכך הם יהיו הראשונים שיקבלו את מערכת C500 כשהיא תצא לשוק".

החברה היחידה שבחרו לחשוף את זהותה היאSmurfit Kappa . "זוהי חברת ה-Corrugated הגדולה באירופה ומחזיקה בכ-100 מפעלי דפוס. שנה לפני יציאת המכונה החדשה לשוק, היא כבר החליטה שמערכת C500 תהיה הפתרון עבור מפעלי הדפוס שלה".

מהו היקף הפעילות של HP Scitex?

"מאז ש-HP רכשה את סאיטקס ויז'ן, בנינו פעילות ישראלית המוכרת מכונות דפוס דיגיטליות בכל העולם בשוק השילוט והתצוגות. אנחנו מתמקדים במכונות בפורמט רחב הנמכרות לבתי דפוס גדולים במחירים של 0.5-1.5 מיליון דולר. כיום יש לנו כבר 2,400 מכונות בשטח, שכולן פותחו ויוצרו בישראל, כולל הייצור האלקטרוני הנעשה אצל קבלני ייצור והרכבות בארץ".

מרכז הפיתוח של ARM בישראל יהיה בעשירייה הראשונה

פורסם בתאריך ספטמבר 12, 2016ספטמבר 12, 2016 ע"י Techtime

מאז עיסקת Sansa ביולי 2015, צמח מרכז הפיתוח של ARM בישראל להיקף של כ-130 עובדים, וכעת הוא יוצא בדרישה ל-11 משרות נוספות

מנהל מרכז הפיתוח וסגן נשיא ב-ARM העולמית, ירון מגבר. צילום: ניר זוננשיין

חברת ARM ממשיכה להגדיל את מצבת כוח האדם שלה במרכז הפיתוח החדש של החברה בכפר נטר שליד נתניה. ל-Techtime נודע שבימים האחרונים החברה פתחה 11 משרות חדשות בתחומי הנדסת התוכנה וה- Security, בהם: ארכיטקט לתחום האבטחה, מנהל פרויקט בתחום ה-IoT, מהנדסי תוכנה ועוד.

מאז ש-ARM רכשה את חברת Sansa Security בחודש יולי 2015 והפכה אותה למוקד פיתוח בתחום אבטחת האינטרנט של הדברים, מתרחבת פעילות הפיתוח בארץ והופכת לאחד ממרכזי הפיתוח הגדולים של ARM העולמית. בעקבות עיסקת הרכישה, הצטרפו 90 עובדי סאנסה לחברת ARM. בשנה שחלפה מאז היא גייסה עוד כ-40 מהנדסים.

להערכת מנהל מרכז הפיתוח וסגן נשיא בחברת ARM העולמית, ירון מגבר, בקרוב יהיה מרכז המחקר והפיתוח בישראל בין עשרת המרכזים הגדולים של ARM ברחבי העולם, ולאחד המובילים בתחום ה-IoT.

מרכז הפיתוח של ARM בישראל מתמקד בפעילות המו"פ של שתי יחידות עסקיות ב-ARM העולמית: קבוצת ה-IoT ו-Software and Sub System Group. קבוצת ה-IoT מפתחת פתרונות להקמת הקמת שירותי SaaS שיספקו אקו-סיסטם מלא ללקוחות החברה ברחבי העולם. טכנולוגית, היא פועלת בסביבת Embedded RT, פיתוח על Devices, כתיבה ב- C, Linux, Android וכמובן SaaS, ענן, Java, Docker, AWS.

חטיבת ה-SSG ממשיכה בפיתוח מוצר הדגל של Sansa בעולם ההצפנה – CryptoCell – המספק תשתית הצפנה למכשירי סלולר, טאבלטים ומוצרי IoT. המרחב הטכנולוגי שלה כולל תוכנה וחומרה, Firmware, סביבת RT Embedded, Linux ופיתוח IP של החומרה. בנוסף, המרכז תומך בהמשך פיתוח של טכנולוגיית ARM TrustZone ומעבד ה-IP SecurCore.

איירבאס מתכננת להטמיע את תוכנת ניהול הייצור של פלטיין

פורסם בתאריך ספטמבר 11, 2016ספטמבר 13, 2016 ע"י Techtime

יצרנית החלקים התעופתיים המרוכבים של חברת איירבאס, CTC, תטמיע את תוכנת ניהול הייצור של פלטיין מפתח תקווה, במטרה לאמץ את הטכנולוגיה בכל שאר המפעלים של תאגיד התעופה האירופי

plataine-screen

חברת פלטיין (Plataine) מפתח תקווה חתמה על הסכם לשיתוף פעולה עם חברת CTC מקבוצת איירבאס (Airbus). על-פי ההסכם, CTC תעשה שימוש נרחב בטכנולוגיות של פלטיין במהלך הטמעת טכנולוגיות Industry 4.0 ו-IIoT (אינטרנט של הדברים תעשייתי). המטרה היא לאמץ את הטכנולוגיה בהמשך בכל המפעלים של איירבאס בעולם.

חברת CTC Stade, מהעיר שטאדה בגרמניה נמצאת בבעלות מלאה של איירבאס ועוסקת בפיתוח טכנולוגיות לייצור סדרתי והרכבה של חומרים מרוכבים עבור מטוסים ומבנים קלי משקל. החברה תטמיע את פתרון התוכנה של פלטיין לאופטימיזציה של ייצור תעשייתי.

"המטרה שלנו היא לבחון טכנולוגיות חדשניות בתחומי Industry 4.0 ו-IIoT ולעשות בהן שימוש נרחב בתהליך הייצור שלנו", אמר מנכ"ל CTC Stade, פרופ' ד"ר אקסל הרמן, "לאחר שבחנו את השוק החלטנו שפלטיין היא השותפה המושלמת עבורנו".

חברת Plataine מפתחת פתרונות תוכנה למיקסום וייעול תהליכי ייצור מורכבים. פתרון Total Production Optimization של החברה אוסף מרצפת הייצור נתונים הקשורים לייצור ולאיכות החלקים המיוצרים, ומספק נראות בזמן-אמת של תהליך הייצור, מיקום ומצב של חומרי גלם, המלאי בתהליך, כלים ומוצרים סופיים.

בנוסף, התוכנה מספקת התרעות בפני היווצרות בעיות, למשל כאשר התהליך מגיע לסף האיכות, היווצרות מגבלות חיי מדף, עיכובים בייצור, תנועה בלתי מורשית של פריט מסוים וכדומה.

הבעיה המורכבת של חומר מרוכב

בראיון ל-Techtime הסביר נשיא ומנכ"ל פלטיין, אבנר בן-בסט, שמערכת הניהול מספקת אינטגרציה עם חיישנים המצויים בפס הייצור, עובדים בפס הייצור וכוח חישוב בכענן המפעיל אלגורתים המבוסס על בינה מלאכותית.

בן-בסט: "כאשר בונים מוצר המבוסס על חומר מרוכב, יש צורך לעקוב אחר תנאי האיחסון, אורך החיים של חומר הגלם, מהו מצב המכונות ועוד. כך למשל, חומר הגלם לחלקים נשמר במקפיא בטמפרטורה של מינוס 25 מעלות צלסיוס. מרגע שהוא מוצא מהמקפיא, צריך לייצר את החלק בתוך זמן קצוב, לדומא 200 שעות, ויש צורך במערכת אשר יכולה לספור את השעות האלה. אנחנו מאפשרים להצמיד לחומר הגלם תגי RFID ולדעת בדיוק את מצבו".

בשנים האחרונות בנתה פלטיין שיתופי פעולה עם חברות תעשייתיות מרכזיות. יש לה שיתוף פעולה הדוק עם חברת סימנס PLM (לשעבר טקנומטיקס הישראלית) ושתי המערכות פועלות ביחד כיחידה אחת. חטיבת התעופה של GE היא לקוחה של פלטיין. לפני כשנה היא שולבה בפרוייקט ה-IIoT של חטיבת התוכנה החדשה GE Digital, ומשתתפת בפיתוח מודול ניהול הייצור לתעשיית המטוסים ומודול לניהול תחנות להפקת אנרגיה מהרוח.

"כרגע אנחנו מפתחים אפליקציה לחומרים מרוכבים עבור תעשיית הרכב, שפותחה במקור עבור תעשיית התעופה. לתעשיית הרכב יש בעיה קשה של ציפויי חומרים, שהיא דומה במאפייניה לבעיית הכבישה בתעשיית התעופה".

מהפיכת ה-IoT משנה את קווי הייצור

חברת פלטיין יצאה מתוך חברת קליק סופטוור וכיום היא מעסיקה כ-60 עובדים. לפני כ-8 שנים היא החלה לשווק את מערכת ניהול הייצור שלה, ולפני כשלוש שנים החלה במהפיכה תפיסתית וטכנולוגית בעקבות התפתחות שוק ה-IoT בעולם. לדברי סגן נשיא לשיווק אמיר בן-אסא, בתחילה החברה התמקדה באופטימייזרים המבוססים על שימוש בתגי RFID, אולם בהמשך הגיעה למסקנה שהטכנולוגיה שותביל את השוק היא ה-IoT.

בן-אסא: "כעת אנחנו מפתחים טכנולוגיות התממשקות אל כל אותם מקורות מידע, והדבר דרש מאיתנו להביא עובדים היודעים לפתח טכנולוגיות בענן, ולהביא אל הענן מרכיבים של התוכנה הקיימת שלנו. כאשר העיבוד הגיע לענן ועמד לרשותנו כוח עיבוד גדול, ראינו שאנחנו פותרים בעיות גדולות – לא של מכונת הייצור- אלא של המפעל השלם ושרשרת האספקה כולה".

להיכן החברה מתפתחת כיום?

בן-בסט: "הארכיטקטורה החדשה נותנת לנו הזדמנויות חדשות, ואפשרויות להתמודד עם הדרישות החדשות המגיעות מה-IoT, שאי-אפשר להתמודד איתן מחוץ לענן. כעת אנחנו מבצעים השקעה מאסיבית בפיתוח השלב הבא של הארכיטקטורה, על פי הרעיון של מיקרו-שירותים בענן. לפני שנתיים העסקנו 30 עובדים וכעת החברה כוללת 60 עובדים. רק השנה גייסנו 15 עובדים חדשים. עד סוף השנה נגייס עוד חמישה עובדים והמטרה שלנו היא להמשיך בגיוסים ובצמיחה גם בשנה הבאה".

שר המדע דורש תקציב לבניית לוויין תקשורת חדש

פורסם בתאריך ספטמבר 11, 2016ספטמבר 13, 2016 ע"י Techtime

הדרישה באה בעקבות התפוצצות הלוויין עמוס 6. אקוניס: "ישראל חייבת לשמור על עצמאות תקשורתית מלאה שאיננה תלויה בגורמים חיצוניים"

בדיון בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת שהתקיים היום (א'), גילה שר המדע אופיר אקוניס כי שיגר היום מכתב לראש הממשלה, לשר הביטחון ולשר האוצר ובו דרישה לבחינת מתן סיוע ראשוני לתעשיית החלל הישראלית, כבר בימים הקרובים.

אקוניס אמר בדיון: שישנה חשיבות אסטרטגית בבנייה ובייצור של לווייני תקשורת תוצרת כחול-לבן. :ישראל חייבת לשמור על עצמאות תקשורתית מלאה שאיננה תלויה בגורמים חיצוניים. אחד הפתרונות המידיים שיש לנקוט הוא התחלה מיידית של ייצור לוויין חדש".

מתחיל המאבק על עמוס 7

במכתב הועלתה דרישה שהמדינה תעמיד רשת ביטחון לחברות הרלוונטיות בתעשיית לווייני התקשורת של ישראל על-ידי העמדת תקציב מיידי לסוכנות החלל הישראלית במשרד המדע, לצורך ביצוע הזמנה בשלב הראשון של רכיבים נדרשים לפיתוח לוויין תקשורת חדש.

במידה והדרישה תתקבל, היא תמצב את סוכנות החלל כגוף היוזם והמנהל פרוייקטי חלל, ויעצים את השפעתה על תעשיית החלל הישראלית. זהו בדיוק המהלך החשוב ביותר שיש לעשותו כעת, בנוסף לתקציבים שיאפשרו לה להניע פרוייקטים רחבי היקף.

מנכ"ל משרד המדע, פרץ וזאן, הציג בוועדה את החשיבות האסטרטגית של לוויין תקשורת לישראל: "כיום, למדינת ישראל תלות כמעט מוחלטת במספר קטן של כבלים תת-ימיים (שגם הם תלויים בגורמים חיצוניים). לווייני התקשורת בחלל הם האלטרנטיבה היחידה לשמירה על עצמאות תקשורתית. עצמאות זאת מאפשרת שליטה טכנולוגית, שמירה על קיום תקשורת בכל עת והתקנת רכיבים שונים אשר הכרחיים למערכת הביטחון".

יו"ר סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע, פרופ' יצחק בן ישראל, אמר בדיון כי מדינת ישראל צריכה לקבוע כי תחום התקשורת בחלל הוא תחום אסטרטגי ולא להשאירו בידי השוק הפרטי בלבד. מהערכת מצב שקיימו נציגי סוכנות החלל הישראלית עם נציגי התעשייה האווירית עולה כי קיימת דחיפות במתן סיוע ראשוני כבר בימים הקרובים שיאפשר רכישה של רכיבי LLI, שהם רכיבים חיוניים לבניית לוויין תקשורת אשר נדרש זמן ארוך ממועד הזמנתם ועד למועד הגעתם. עלות הרכיבים נאמדת בכמה עשרות מיליוני שקלים.

גם אם המהלך יוכתר בהצלחה, עדיין נשארת באוויר שאלת עתידה של חלל תקשורת. אם לוויין תקשורת ישראלי הוא נכס אסטרטגי כל-כך חשוב, כיצד ניתן להשאיר את הפעלתו בידי חברה הנמצאת בתהליך מכירתה לתאגיד תקשורת סיני? שאלת המפעיל תהיה השלב כנראה הבא במהלך להצלת לוויין התקשורת הישראלי.

אינטלסאט הופתעה מביצועי אנטנת הלוויינים של גילת

פורסם בתאריך ספטמבר 8, 2016ספטמבר 8, 2016 ע"י Techtime

טרמינל BlackRay 71 של חברת גילת הצליח להעביר תשדורת וידאו באיכות HD בקצב של 3.9Mbps ותוך ניצול רוחב פס של 15.2MHz בלבד

gilat

חברת Intelsat General, הנמצאת בבעלותה המלאה של Intelsat, דיווחה על השגת "ביצועים חסרי תקדים" בשליחת וקבלת אותות ללוויין הקיבולת הגבוהה (HTS) של Intelsat המפעילה לווייני תקשורת, באמצעות שימוש באנטנה קטנה עם פנל שטוח של חברת גילת רשתות לוויין (Gilat) שנועדה לשימוש ביישומים אוויריים. בעקבות ההודעה עלתה מניית גילת בנסד"ק בכ-3% והחברה נסחרת לפי שווי שוק של כ-271 מיליון דולר.

הלוויין Intelsat 29e במבחנים אחרונים לפני שיגור

הבדיקות התבצעו באמצעות הטרמינל המוטס של גילת, BlackRay 71 (בתמונה למעלה), המצויד באנטנת פנל שטוח בעלת הנעה אלקטרו-מיכנית בגודל של 6X6 אינטש. המידע נשלח מהאנטנה הקטנה ללוויין Intelsat 29e ששוגר לחלל בינואר השנה, בקצב של 3.9Mbps ביעילות של 0.26bits/Hz.

זאת בהשוואה לקצב העלאת נתונים של 1.8Mbps ויעילות של 0.09bits/Hz שהושגה בשימוש עם לוויין רחב אלומה קונבנציונלי לתדרי Ku. קצב התקשורת שהושג היה גבוה אפקטיבית פי 2 מזה הקיים בלוויינים רחבי אלומה וביעילות הגבוהה בכמעט פי 3.

הטרמינל של גילת פותח כך שיתאים לדור הבא של מערכות כלי טיס בלתי מאוישות מסוג UAS Class III שישמשו בפעילויות מודיעין, מעקב וסיור (ISR), ליישומים ממשלתיים שאינם צבאיים וליישומים מסחריים נוספים.

הבדיקות בחלל טובות יותר

"הבדיקות הראו כי לוויין ה-Epic^NG הראשון של Intelsat (לוויין הקיבולת הגבוהה) מאפשר ביצועים גבוהים מהרגיל באמצעות השימוש באנטנה המוטסת הקטנה של גילת", אמר נשיא Intelsat General, סקוט באטלר. "מקלטי הלוויין רגישים יותר ויכולים לקלוט אותות קטנים וחלשים יותר ממה שציפינו בעת שביצענו את הבדיקות על הקרקע לפני השיגור".

ראש חטיבת היוזמות האסטרטגיות בגילת, משה תמיר, אמר שהתוצאות המרשימות הינן עדות להצלחת אסטרטגיית התמיכה מערכות טיס לא מאוישות. "העברת תשדורת וידאו באיכות HD בקצב של 3.9Mbps ותוך ניצול רוחב פס של 15.2MHz בלבד באמצעות טרמינלים קטנים שכאלו, הינה פריצת דרך שתאפשר יישומים נרחבים בשווקים צבאיים ומסחריים".

חברת Intelsat General – IGC) מספקת ללקוחות ממשלתיים ומסחריים פתרונות תקשורת באיכות גבוהה באמצעות מערך הלוויינים ותשתיות היבשה של Intelsat. חברת גילת רשתות לוויין מפתחת ומשווקת טרמינלים לווייניים (VSAT), אנטנות בעלות פרופיל נמוך לתקשורת לוויינית בתנועה (SOTM), מגברי הספק ומודמים לתקשורת לוויינית ופתרונות רשת מנוהלת, שירותי תקשורת לוויינית לטלפוניה באזורי פריפריה באמצעות חברות בנות בפרו וקולומביה.

אינטל מוכרת את השליטה בקבוצת Intel Security

פורסם בתאריך ספטמבר 8, 2016ספטמבר 8, 2016 ע"י Techtime

חמש שנים אחרי שרכשה את מקאפי תמורת 7.7 מיליארד דולר והקימה את אינטל סקיוריטי, אינטל מוכרת 51% ממניות הקבוצה תמורת 4.2 מיליארד דולר ומחזירה את מקאפי לתחייה

חברת אינטל (Intel) אינטל מוכרת את השליטה בחטיבת הסייבר שלה, Intel Security, לחברת האחזקות הפרטית TPG בעסקה ששוויה 4.2 מיליארד דולר. במסגרת העיסקה, תקבל TPG שליטה בחברה ותחזיק 51% ממניותיה. בתמורה, היא תשלם לאינטל 3.1 מיליארד דולר ותבצע השקעה נוספת בהיקף של 1.1 מיליארד דולר כדי למקד את פעילותה ולהרחיב את נתח השוק שלה. אינטל תמשיך להחזיק ביתרת המניות (49%). החברה המשותפת תיקרא מקאפי (McAfee).

כזכור, בשנת 2011 רכשה אינטל את חברת מקאפי תמורת 7.7 מיליארד דולר, ולאחר מכן שינתה את שמה ל-Intel Security. בעקבות העיסקה, היא תחזור להשתמש בשמה המקורי, מקאפי. המטרה היא להופך את מקאפי לאחת מחברות אבטחת המידע (pure-play cybersecurity) המובילות בעולם. נשיא אינטל, בריאן קרזניץ', אמר שבאבטחה נשארת נושא מרכזי בכל מה שאינטל עושה, "ונמשיך להטמיע את יכולות האבטחה הטובות בתעשייה. שיתוף הפעולה עם TPG ביחד עם גיבוי מאינטל, יאפשרו לחברה החדשה לנצל טוב יותר את ההזדמנויות בשוק העולמי באמצעות מיקוד".

חברת TPG היא חברת השקעות שהוקמה בשנת 1992 ומנהלת השקעות בשווי של כ-70 מיליארד דולר במקומות רבים בעולם. מייסד משותף ומנכ"ל משותף של TPG, ג'ים קולטר, אמר שבתור חברה עצמאית תוכל מקאפי להיות גמישה ולהגיב במהירות לשינויים בשוק האבטחה העולמי. החברה החדשה תנוהל על-ידי כריס יאנג, ששימש עד היום כמנהל קבוצת Intel Security. לפני שהצטרף לאינטל הוא היה אחראי על קבוצת ה-Security בחברת סיסקו.

קבוצת אינטל סקיוריטי מספקת תוכנות הגנה לכשני שלישים מ-2,000 החברות הגדולות בעולם ומאתרת כ-400,000 איומים חדשים ביום. כיום החברה מעסיקה כ-7,500 עובדים. במחצית הראשונה של 2016 הסתכמו מכירותיה בכ-1.1 מיליארד דולר. מחיר העיסקה נקבע על-פי הערכת שווי נכס (51% מהחברה) של 2.2 מיליארד דולר, וחוב של החברה בהיקף של כ-2 מיליארד דולר. על-פי ההסכם, אינטל תכסה את החוב עם השלמת הדו"ח הכספי של מקאפי, ככל הנראה בתוך 3-5 חודשים. העיסקה צפויה להסתיים ברבעון השני של 2017.

סטודנטים מהטכניון זכו במקומות ראשונים בתחרות הבינלאומית AUVSI לכלי טיס אוטונומיים

פורסם בתאריך ספטמבר 7, 2016ספטמבר 7, 2016 ע"י Techtime

בתוך שני סמסטרים בלבד, הסטודנטים פיתחו כלי טיס אוטונומי המסוגל להמריא ולנחות לבד, לעקוב אחר מטרות ולהתחמק ממכשולים

UAV-TECHNION-TEAM

צוות סטודנטים מהטכניון זכה במקום הראשון בשתי קטגוריות, ובמקום הרביעי בדירוג הכללי בתחרות AUVSI, הנחשבת לתחרות הסטודנטים החשובה בעולם לכלי טיס אוטונומיים. בתחרות שהתקיימה במרילנד השתתפו אוניברסיטאות מכל העולם (רובן מארה"ב). צוות משותף של סטודנטים מהפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל ומהפקולטה להנדסת חשמל בטכניון פיתח במהלך שנת הלימודים (שני סמסטרים בלבד) כלי טיס מקורי, בלתי מאויש, המסוגל להמריא, לטוס, לבצע סיור אווירי, לחמוק ממכשולים, לזהות ולפענח מטרות ולהטיל מטען לנקודה נתונה על הקרקע.

חלק מהמשימות חייבות להתבצע באופן אוטונומי, כלומר תוך "קבלת החלטות" עצמאית של כלי הטיס וללא סיוע מהקרקע. לתחרות ניגשו צוותים מ-46 אוניברסיטאות מכל העולם, אך רק כמחציתם (24 צוותים) צלחו את האתגרים המוקדמים והגיעו לשלב הטיסה. נבחרת הטכניון זכתה במקום ראשון ברמת הדו"ח ההנדסי המסכם את הפיתוח (25% מהציון הכולל), במקום ראשון בהצגת "סקר מוכנות לטיסה" (25%) ובמקום החמישי במשימות הטיסה של המערכת. בשקלול הכולל היא קיבלה את המקום הרביעי.

UAV-TECHNION

את הפרויקט הנחו דרור ארצי מהפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה והנדסת חלל, עמית איידס מהפקולטה להנדסת חשמל ויבגני גוטניק מהפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל, בסיוע יוחנן ארז ומנחים מהמעבדות בפקולטה להנדסת חשמל. לדברי ארצי, "בשפת התעשייה קוראים לזה כטב"מ – כלי טיס בלתי מאויש – אבל בתחרות הזאת מדובר במערכות אזרחיות לכל דבר. מאחר שמדובר בפרויקט מורכב מאוד, המשלב דיסציפלינות רבות – אווירודינמיקה, מבנה, הנעה, שליטה ובקרה, תקשורת, מחשוב ועיבוד תמונה – החלטנו לשלב בקבוצה סטודנטים משתי הפקולטות".

UAV-TECHNION-COMPETITION

המשלחת קיבלה תמיכה מהנהלת הטכניון ומיחידות שונות בטכניון, כמו המעבדה לראייה ומדעי התמונה והמעבדה לתקשורת, היחידה למערכות אוטונומיות וכן גופים נוספים: רפאל, התעשייה האווירית, אלביט, DHL, אינטל, VECTORNAV, INTELLITECH, PGRC ו-OTENTIK.

לסרטון על הפרויקט לחצו כאן

הושלם מיזוג הענקים של Dell ו-EMC

פורסם בתאריך ספטמבר 7, 2016ספטמבר 7, 2016 ע"י Techtime

הוקמה חברת הטכנולוגיות הפרטית הגדולה בעולם: היא מעסיקה 140,000 עובדים, בעלת שווי שוק של 74 מיליארד דולר, מחזיקה ב-20,000 פטנטים ואפליקציות – ואפילו לא נסחרת בבורסה

מייקל דל מכריז על המיזוג. "נוביל את המהפיכה הדיגיטלית"

חברת Dell Technologies הודיעה היום על השלמת הרכישה של חברת EMC. המיזוג מייצר ענקית טכנולוגיה בשווי שוק של 74 מיליארד דולר, הכוללת חבילת טכנולוגיות עצומה בתחומים אסטרטגיים כמו ענן היברידי, מרכזי נתונים מוגדרי תוכנה, תשתית אחודה, פלטפורמה כשירות (PaaS), אנליזת נתונים והגנת סייבר.

חברת Dell מעריכה שהיא משרתת כ-98% מהחברות ברשימת Fortune 500. שתי החטיבות הגדולות ביותר של החברה המאוחדת הן: Dell client solutions business ו- Dell EMC infrastructure solutions business, הנתמכות על-ידי Dell EMC services. בנוסף, Dell Technologies כוללת את החברות: Boomi, Pivotal, RSA, Secure Works, Virtustream ו-VMware.

מבנה הייחודי הזה מיועד לשלב מיקוד וחדשנות של סטארט-אפ עם קנה מידה גלובלי ושירות של חברת ענק. יו"ר ומנכ"ל Dell Technologies, מייקל דל, הסביר שמאחורי המיזוג ניצבת מציאות עסקית וטכנולוגית מאוד מוגדרת: "אנחנו נמצאים בשחר של המהפיכה התעשייתית הבאה. העולם נעשה אינטליגנטי ומקושר ברמת הדקה, ובסופו של דבר יהיה מקושר בצורה רחבה לאינטרנט של הדברים. זו הסיבה שיצרנו את Dell Technologies. יש לנו את המוצרים, השירותים, הכישרון וקנה המידה הגלובלי, להיות הזרז לשינוי".

חברת Dell Technologies משלבת את החוזק של Dell בשוק העסקים הקטנים והארגונים הבינוניים, עם הנוכחות החזקה של EMC בארגונים הגדולים. החברה מסרה שכיום היא ממוצבת כמובילה ב-20 "ריבועי קסם" של חברת גרטנר, ומחזיקה בפורטפוליו של יותר מ-20,000 פטנטים ואפליקציות.

Celeno השלימה גיוס הון בהיקף של 38 מיליון דולר

פורסם בתאריך ספטמבר 7, 2016ספטמבר 11, 2016 ע"י Techtime

סוף סוף גיוס שבבים. גיוס ההון המרשים של יצרנית שבבי ה-Wi-Fi מרעננה, יממן ההתרחבות בשוק העולמי, ויאפשר לחברה לגייס עובדים כדי לפתח טכנולוגיות חדשות

CELENO

חברת הסמיקונדקטורס מרעננה, סלנו תקשורת (Celeno), השלימה סבב גיוס הון בהיקף של 38 מיליון דולר. את סבב הגיוס הובילה קרן Red Dot Capital Partners, הממוקדת בהשקעה בחברות צמיחה וממומנת על-ידי חברת ההשקעות הסינגפורית טמסק ((Temasek). משקיעים חדשים שהצטרפו לסבב הגיוס: פועלים שוקי הון (Poalim Capital Markets) שהיא זרוע הפרייבט אקוויטי של בנק הפועלים, וקרן ההשקעות OurCrowd. כל המשקיעים הקיימים בחברה: Liberty Global, סיסקו, פיטנגו, 83North (לשעבר גריילוק ישראל), Vintage ו-Miven, השתתפו בסבב הגיוס. בעקבות ההשקעה הצטרף צביקה נגן, שותף מנהל בקרן Red Dot, למועצת המנהלים של סלנו.

חברת סלנו מפתחת ומספקת שבבים ליישומי מולטימדיה ברשתות Wi-Fi ביתיות באיכות גבוהה (HD). שבבי ה-Wi-Fi של החברה מאפשרים להריץ זרמי וידאו באיכות גבוהה ובו-זמנית למספר אבזרים: ממיר כבלים, מחשבים אישיים, מחשבי טאבלט, מכשירי טלוויזיה, מקליטי וידיאו דיגיטליים (DVR), שרתי מדיה והתקנים נוספים בעלי יכולות Wi-Fi. עד היום הותקנו השבבים והתוכנה שלה עשרות מיליוני בתים ברחבי העולם על ידי קרוב ל-100 ספקיות תקשורת גלובליות מובילות.

החברה הוקמה בשנת 2005 על-ידי המנכ"ל גלעד רוזן ומעסיקה כיום כ-120 עובדים, מתוכם 85 עובדים במטה החברה ברעננה. לסלנו משרדים ונציגים בארה"ב, באירופה, ובאסיה. סלנו נמצאת בתהליך גיוס עובדים, ומתכננת לגייס כ-20 עובדים נוספים בתחומים כמו תוכנת זמן אמת (RT), תכנון שבבים (VLSI), מעבדי אותות ספרתיים (DSP) ומנהלי מוצר ופיתוח עיסקי.

מטרת הגיוס היא להגדיל את ההשקעה בפיתוח מוצרים חדשים ומימון פעולות שיווק חדשות בעקבות השקת משפחת מוצרים חדשה המבוססת על פרוטוקול 802.11ac wave 2. המייסד והמנכ"ל גלעד רוזן, אמר שהגיוס המשמעותי יאפשר לבנות חברה גלובלית ומובילת שוק. "בכוונתנו להאיץ את ההתרחבות בשוק ולהתמקד בפיתוח פתרונות חדשניים".

שותף מנהל בקרן Red Dot, צביקה נגן, אמר שסלנו ביצעה בהצלחה את המעבר ממעמד של חברת סטארט-אפ חדשנית ובעלת טכנולוגיה ייחודית, למעמד של שחקנית גלובלית בתעשיית שבבי ה-Wi-Fi. "קרן Red Dot שמחה להצטרף לסלנו בתקופה שהחברה מבסס את עצמה כשחקנית משמעותית בשוק".

יכול להיות שעמוס 6 יציל את תוכנית החלל הישראלית

פורסם בתאריך ספטמבר 7, 2016ספטמבר 11, 2016 ע"י Techtime

התפוצצות עמוס 6 מראה עד כמה קל לאבד את תעשיית החלל. בזכותה המדינה אולי תתעורר משנתה, ותבין שיש בידה נכס מדהים שאותו היא מזניחה ומשליכה לפח

הלוויין עמוס 6 צונח אפוף להבות ממגדל השיגור. מקור: USLaunchReport.com

דיון החירום ששר המדע אופיר אקוניס קיים השבוע עם בכירי תעשיית החלל הישראלית, מלמד על ההלם שאחז בישראל בעקבות התפוצצות הלוויין עמוס 6 בארה"ב, על מגדל השיגור של חברת SpaceX. למעשה מדובר בהלם על-גבי הלם: רק שבוע לפני הארוע דיווחה חברת חלל תקשורת, אשר הזמינה את הלוויין מהתעשייה האווירית, שהיא חתמה על הסכם למכירתה לתאגיד תקשורת סיני במחיר מגוחך של 135 מיליון דולר בלבד (המחיר שסוכם הוא 285 מיליון דולר, אבל בקופת החברה מצויים כיום כ-158 מיליון דולר).

כלומר, גם ללא האסון על כן השיגור, חלק מרכזי בתעשיית החלל הישראלית עשוי היה להיעלם, שכן עמוס 6 היה לוויין התקשורת היחיד שהוזמן בשנים האחרונות בישראל. להתפוצצות הלוויין עשויות להיות השלכות מיידיות. ההסכם בין חברת חלל תקשורת לבין הרוכשת הסינית Xinwei עשוי להתבטל (הצלחת השיגור היה תנאי בהסכם).

התעשייה האווירית עשויה להידרש לשלם לחלל פיצויים בגובה של יותר מ-200 מיליון דולר. לאור העובדה שהיא חברה ממשלתית, ולאור המעורבות של המדינה בקידום פרוייקט עמוס 6, יכול להיות שהתשלום יגולגל אל תקציב המדינה.

יו"ר סוכנות החלל הישראלית איציק בן ישראל

אולם אלה הן סוגיות פעוטות. השאלה המרכזית היא מהי הגישה של מדינת ישראל אל תעשיית החלל: האם היא רואה בה נכס אסטרטגי, כלכלי, בטחוני ומדעי, או שמא רק פרוייקט לא גדול במיוחד במסגרת תקציב הבטחון שלה.

עד היום התשובה השנייה היתה הנכונה. לפני כשלושה חודשים אמר יו"ר סוכנות החלל הישראלית, פרופ' איציק בן ישראל, בדיון בוועדת המדע בכנסת, ש"עד לפני 3-4 שנים לא היה לסוכנות תקציב מלבד תקציב להחזקת עצמה".

יעד כלכלי שאפתני

אחר-כך נראה היה שהמצב משתפר, אבל בהיסוס: "התחלנו בתוכנית שקודמה על-ידי הנשיא לשעבר פרס וראש הממשלה שלפיה אם יושקעו 300 מיליון שקל מידי שנה בחלל האזרחי בארץ, אפשר יהיה לקחת 3%-5% מהשוק העולמי, כאשר כל אחוז הוא בערך 2 מיליארד דולר. לבסוף קיבלנו 90 מיליון ולא 300, וגם זה נפרש ל-3 שנים". אלא שאפילו הסכום הזה לא התקבל: בפועל הסוכנות קיבלה הבטחה ל-71 מיליון שקל לשנה בשנים 2016 ו-2017.

הבעיה עם התקציבים האלה היא שהם אינם מאפשרים לגבש תוכנית חלל אזרחית ארוכת טווח: הסכומים קטנים, ואופן התקצוב לא מגן עליהם מפני שינויים פתאומיים ובלתי צפויים. פרוייקט החלל שנכפה על מדינת ישראל, עדיין לא קיבל מעמד של תחום אסטרטגי.

הצלחה לא מתוכננת

מדינת ישראל נכנסה לתחום החלל בניגוד לרצונה: כאשר נחתם הסכם השלום עם מצרים בשנת 1979, ביקשה מערכת הביטחון הישראלית אפשרות לוודא שהמצרים עומדים בתנאי הפירוז ולא מכניסים כוחות צבא למדבר סיני. בתחילה מערכת הביטחון הטילה את יהבה על לווייני הריגול של הידידה והשושבינה של ההסכם, ארצות הברית.

אולם האמריקאים סרבו לספק את המידע. לאחר שהתברר שארצות הברית לא תתן לישראל את הצילומים החיוניים (ניתן להעריך שזה היה הרקע לפרשת פולארד), החליט משרד הביטחון לפתח לוויין צילום ישראלי שנתקבל בשלבים הראשונים בהתנגדות עזה מצד הצבא. הלוויין הראשון בסדרה, אופק 1, שוגר כבר בשנת 1988.

מטבע-על דיפלומטי

התעשייה שצמחה כמעט באקראי, התגלתה כמכרה זהב כלכלי, טכנולוגי ומדיני. שיתופי פעולה בתחום החלל נחשבים כיום כמטבע מדיני לוהט מכיוון שהם גם בעלי חשיבות אזרחית וגם בעלי חשיבות בטחונית. כאשר מדינות אירופה תקפו את ארצות הברית לפני כ-15 שנה על מדיניותה בעיראק וטירפוד הסכמי קיוטו לצמצום פליטת גזי החממה, היא יזמה פרוייקט לשיתוף פעולה בינלאומי בתחום חקר משאבי כדור הארץ מהחלל.

כאשר ממשלת צרפת רצתה להוכיח שהיא מתנגדת לחרם על ישראל, היא אישרה את פרוייקט הלוויין המשותף ונוס, שישוגר לחלל בשנת 2017. מבחינת ישראל, ההצלחה של ונוס היא כישלון אסטרטגי: הוא מבוסס על פלטפורמה צבאית שפותחה לפני כמה עשורים, ולמעשה הוא מהווה את הפרוייקט האזרחי האחרון המנוהל כיום על-ידי סוכנות החלל הישראלית.

במלים אחרות, אם עמוס 6 עשוי לציין את סופו של פרק לווייני התקשורת בתעשיית החלל הישראלית, הלוויין ונוס עשוי לציין את סופו של עידן לווייני התצפית האזרחיים.

לכן ההתפוצצות של עמוס 6 כל-כך חשובה. היא מראה עד כמה קל לאבד את התעשייה החשובה הזו. יכול להיות שהמדינה תתעורר בעקבות הארוע משנתה, ותבין שיש בידה נכס ששווה זהב, ושאותו היא מזניחה ומשליכה לפח. עד היום, סוכנות החלל הישראלית היתה מעין עלה תאנה שאיפשר למערכת הביטחון לנהל את פרוייקטי החלל שלה בהתאם לצרכים שלה בלבד ובלא התחשבות בצרכים הלאומיים, המדעיים, הטכנולוגיים והמדיניים של המדינה.

הנסיון העולמי מלמד שרק סוכנות חלל לאומית שהיא גדולה, עצמאית ובעלת בטחון תקציבי לטווח ארוך, יכולה לבנות תעשייה מצליחה ולפתח תשתיות מדעיות וטכנולוגיות.

האם ניתן להציל את תוכנית החלל הישראלית?

יכול להיות שהדבר ידרוש שינוי ארגוני. כיום סוכנות החלל הישראלית היא גוף המוטמע במשרד קטן ואינה מצליחה להשיג ביטחון תקציבי (למרות ההישג התקציבי האדיר של השנים האחרונות). במקביל, היא צריכה לנווט את דרכה במרחב שבו רוב תקציבי החלל נמצאים בידי מערכת הביטחון, וחלקם במשרדים מרוחקים אך חזקים, כמו משרד הכלכלה.

השר אקוניס ביקש לקבל המלצות בתוך 10 שבועות לגיבוש תוכנית חלל לאומית ארוכת טווח. אולם תוכנית טובה לא מבטיחה דבר. כדי לטפח תעשיית חלל ישראלית אמיתית (והניסיון מוכיח שיש לישראל יתרונות עצומים בתחום), יש צורך להעניק לסוכנות החלל מעמד של רשות לאומית שתקציבה מובטח באמצעות חקיקה – במדרגות של לפחות עשר שנים קדימה. כי זהו אורך החיים הממוצע של פרוייקטי חלל משמעותיים.

רק גוף חזק ובעל עוצמה המאפשרת התמודדות מול משרד הביטחון והובלת פרוייקטים גדולים ושאפתניים – יוכל להפוך את השתיל הנדיר שיש לנו לגן פורח.

ניסטק ו-Digi-Key יקיימו הדרכה בניהול שרשרת האספקה

פורסם בתאריך ספטמבר 6, 2016ספטמבר 6, 2016 ע"י Techtime

הדרכה תתקיים ביום ה', ה-15 לספטמבר 2016, במטה קבוצת ניסטק בפתח תקווה. המטרה היא לספק מידע מעשי כיצד לנהל את שרשרת האספקה בשוק דינמי, לקצר את זמני הייצור והרכש, ולהכיר את תהליך הרכבת הכרטיס האלקטרוני

NISTECH

קבוצת ניסטק (Nistec) וחברת הפצת הרכיבים Digi-Key, יקיימו הדרכה משותפת ללא תשלום, עבור חברות המתכננות לבצע פרוייקטי ייצור של מערכות אלקטרוניות. ההדרכה תתקיים ביום ה', ה-15 לספטמבר 2016, במטה קבוצת ניסטק ברחוב הסיבים 43 בפתח-תקווה. במסגרת יום העיון יינתנו הדרכות בנושא תכנון נכון ומהיר של שרשרת האספקה וכן יבוצע סיור במפעל להרכבת כרטיסים אלקטרוניים של ניסטק בפתח-תקווה.

מטרת שיתוף הפעולה היא לספק מידע מעשי כיצד צריך לנהל את שרשרת האספקה בשוק דינמי, ללמד שיטות לקיצור זמני הייצור והרכש, ולהכיר מקרוב את תהליך הרכבת הכרטיס האלקטרוני, משלב התכנון ועד למוצר הסופי. החברות יתנו הרצאות בנושאים כמו ניהול מלאי במבנה היברידי מ-NPI לייצור המוני, שיטות בהזמנת רכיבים באופן יעיל ומהיר, ועוד. ניסטק תקיים הדרכה בנושא "איך ניתן לקצר את זמן האספקה? כלים ושיטות", ותבצע סיור בקווי ההרכבה במפעל.

סמנכ"ל השיווק של ניסטק, ארבל ניסן, הסביר שהפרוייקט המשותף נולד בעקבות הרצון של הקבוצה לעזור ללקוחות לצאת עם המוצר שלהם לשוק מהר יותר ויעיל יותר. "לצורך כך, אנו שמחים על שיתוף הפעולה עם חברת Digi-Key, שהיא אחת מחברות ההפצה המובילות כיום בעולם בתחום הרכיבים האלקטרוניים".

ההשתתפות ביום העיון היא ללא תשלום

לרישום: www.nistec.com/livetour

אושר מיזוג הענקים בין חברת Dell לבין חברת EMC

פורסם בתאריך ספטמבר 1, 2016ספטמבר 1, 2016 ע"י Techtime

מיזוג הענקים בהיקף של יותר מ-50 מיליארד דולר ייצור חברה גלובלית המעסיקה יותר מ-140,000 עובדים. בישראל, חברת EMC מעסיקה כיום כ-1,000 עובדים

משרד המסחר הסיני הודיע שהוא אינו מתנגד לעיסקת המיזוג בין חברת Dell לבין חברת EMC, ובכך הוסרו כל המכשולים הרגולטוריים למימוש העיסקה. הרגולטורים באירופה ובארצות הברית העניקו את אישורם כבר בתחילת השנה. שתי החברות הודיעו שהן מתכננות להשלים את העיסקה בעוד שבוע, ב-7 בספטמבר 2016. העיסקה אושרה גם על-ידי אסיפות בעלי המניות של Dell ושל EMC.

"זהו רגע היסטורי עבור Dell ועבור EMC", אמר יו"ר ומנכ"ל Dell, מייקל דל. "ביחד, אנחנו ממוצבים במקום טוב מאוד לצמוח בתחומים האסטרטגיים של תעשיית ה-IT של הדור הבא, דוגמת מרכזי נתונים מוגדרי תוכנה, תשתיות מאוחדות, ענן היברידי, ניידות ואבטחה. ההשקעות שלנו במחקר ופיתוח וצוות של 140,000 עובדים מסביב לעולם, מעניקים לנו יתרונות גודל וגמישות חסרי תקדים".

בתגובה לקבלת האישור הסיני, זניק המחיר של מניית EMC בבורסה של ניו-יורק מ-28.75 דולר ל-28.99 דולר. אומנם זהו הבדל של דולר אחד בלבד, אבל הוא הספיק כדי להביא את החברה לשווי שוק של 57.36 מיליארד דולר. מדובר באחת מעיסקאות המיזוג הגדולות ביותר בתעשיית הטכנולוגיה בעולם: חברת Dell הציעה סכום כולל של כ-53.6 מיליארד דולר תמורת כל המניות של EMC וכ-80% מהמניות של החברה האחות VMware.

העיסקה נועדה לסייע לחברת דל להרחיב את פעילותה בתחומים הצומחים של תשתיות לטכנולוגיות מידע ומרכזי נתונים וענן, ולצמצם את פעילותה בשוק המקרטע של מחשבים אישיים. חברת דל נמצאת כיום בבעלותו של המייסד מייקל דל, אשר גיבש קונסורציום שרכש אותה מהציבור בשנת 2013 תמורת 24.9 מיליארד דולר, וכיום היא חברה פרטית שאינה נסחרת בבורסה. זהו צד מעניין נוסף של המיזוג: חברה בשווי של כ-25 מיליארד דולר משתלטת על חברת ענק בעלת שווי שוק כפול, אשר מעסיקה כ-70,000 עובדים בעולם.

חוסר הוודאות באשר לפעולות שיינקטו עם המיזוג הוא גדול מאוד. בחודשים האחרונים, דל שיחררה כמה פרטים במסורה: החברה הממוזגת תיקרא Dell Technologies ותמשיך לשווק את כל המוצרים וקווי המוצר של שתי החברות. בנוסף, החברה תשיק מותג חדש בשם Dell EMC, שבו ירוכזו כל הפעילויות מול ארגונים גדולים (enterprise business). המותג Dell יישמר, ויכלול את כל פעילות המכירה הישירה ללקוחות פרטיים וצרכניים.

בישראל ממתינים במתח ל-7 בספטמבר

לעיסקה צפויה להיות השפעה רבה על השוק הישראלי. לחברת EMC יש פעילות רחבת-היקף בישראל, והיא מעסיקה בארץ יותר מ-1,000 עובדים במרכזי המו"פ והמכירות בהרצליה, פתח תקווה, גליל ים, באר שבע וחיפה. EMC הקימה את פעילותה בישראל בשנת 1996 ואת מרכז הפיתוח בשנת 2006. עד היום היא השקיעה מיליארדי דולרים ברכיש תשע חברות ישראליות, בהשקעות בטכנולוגיה ישראלית ועוד. היא היתה החברה הבינלאומית הראשונה שהקימה מרכז פיתוח בפארק ההייטק בבאר-שבע.

אחת מההשקעות הבלטות ביותר היתה רכישת XtremIO בשנת 2012 תמורת כ-430 מיליון דולר. חברת XtremIO פיתחה טכנולוגיה לייעול זיכרון המבוסס על מוליכים למחצה. החברה משווקת את מערכת X-Brick הכוללת מערך דיסקים מבוססי Flash. בחודש שעבר דיווחה EMC שחטיבת XtremIO שלה השיגה הזמנות בהיקף של כ-1 מיליארד דולר בתוך 18 חודשים, מאז יצא המוצר לשוק. בנובמבר 2015 הודיעה EMC שהמוצר של XtremIO היה "המוצר בעל הצמיחה המהירה ביותר במכירות בהיסטוריה בת 36 השנה של EMC".

IC Insights: "טאואר-ג'אז תמשיך לצמוח בקצב מהיר"

פורסם בתאריך אוגוסט 31, 2016ספטמבר 5, 2016 ע"י Techtime

חברת טאואר-ג'אז ממגדל העמק תעלה השנה למעמד קבלנית ייצור השבבים החמישית בגודלה בעולם, בעקבות צמיחה שנתית עקבית של 35% מאז שנת 2013. "ב-2016 היא תציג את שיעור הגידול הגבוה ביותר בתעשייה"

שוק שירותי ייצור השבבים בקבלנות משנה (pure-play foundries) צומח בקצב מהיר יותר משוק הסמיקונדקטורס כולו. כך העריכה לאחרונה חברת המחקר IC Insights, אשר דרגה את עשרת החברות הגדולות ביותר בשוק. שוק הייצור בקבלנות משנה הראה צמיחה של 17% בשנת 2014, בהשוואה לשוק המוליכים למחצה כולו, שצמח באותה שנה ב-9% בלבד. אומנם מאז הצמיחה התמתנה, אולם היא עדיין גבוהה יותר מהשוק כולו: בשנת מכירות קבלני הייצור צמחו ב-6%, בשעה ששוק השבבים העולמי ירד ב-1%. השנה, החברה מעריכה, השוק חוזר לצמיחה מוגברת ויתרחב בכ-9%. שאר יצרניות השבבים יכולות להביט ולקנא: השוק הסמיקונדקטורס העולמי צפוי להצטמק השנה ב-2%.

הנתונים שנאספו במחצית הראשונה של 2016 מלמדים ששוק הפאונדריז ריכוזי בהרבה משוק השבבים (הריכוזי במילא) העולמי כולו. עשרת היצרנים המובליים מחזיקים בכ-95% מהשוק כולו, ואילו ארבעת היצרניות הגדולות ביותר, TSMC, GlobalFoundries, UMC ו-SMIC, מחזיקות ביחד בכ-84% מהשוק. החברה המאפילה על כולם היא כמובן TSMC הטאיוואנית, אשר צפויה לתפוס כ-58% מהשוק העולמי, בעקבות עלייה במכירות מכ-1.5 מיליארד דולר ב-2015 לכ-2.1 מיליארד דולר ב-2016.

TOWERJAZZ

שלושת הענקיות האחרות, GlobalFoundries, UMC ו-SMIC, ישמרו על משקלן מהשנה שעברה: 26% מהשוק העולמי. במצב כזה, איזה סיכוי יש לקבלנית ייצור ישראלית דוגמת חברת TowerJazz ממגדל העמק? להערכת IC Insights הסיכוי מצויין. "שתי חברות מהעשירייה הראשונה שיציגו את שיעורי הצמיחה הגבוהים ביותר הן TowerJazz, שלהערכתנו תצמח השנה בכ-30% וחברת SMIC הסינית, אשר צפויה לצמוח ב-27%".

החברה צופה שמכירות TowerJazz ישלימו מהלך רב שנתי נחשוני מ-505 מיליון דולר בשנת 2013 לכ-1,245 מיליון דולר ב-2016. מדובר בצמיחה שנתית של כ-35%. בפרק הזמן הזה, אגב, SMIC צמחה בכ-19% בשנה ותגיע להיקף מכירות של 2,850 מיליון דולר ב-2016. ל-TowerJazz יש ייחוד נוסף: מתוך עשרת הגדולים, רק היא ו-GlobalFoundries האמריקאית אינן חברות אסיאתיות.

לעת עתה, הדרקון הסיני עדיין לא שואג בתחום ייצור השבבים בקבלנות. קבלניות סיניות צפויות להחזיק השנה רק 8.2% מהשוק העולמי, שזו ירידה של 5.1% בהשוואה לשנת 2007 שבה הן החזיקו בכ-13.3% מהשוק. אלא שחברת IC Insights סבורה שמדובר במצב זמני בלבד: "בחמש השנים הקרובות יוזרמו כמויות הון עצומות מהממשלה וקרנות פרטיות אל תעשיית ייצור השבבים הסינית. לכן אנחנו מעריכים שסין תגדיל את משקלה בשוק עד לשנת 2020".

סמסונג תקיים בארץ סדנת ARTIK, פלטפורמת ה-IoT שלה

פורסם בתאריך אוגוסט 31, 2016אוגוסט 31, 2016 ע"י Techtime

הסדנה תתקיים במסגרת כנס DevelopEX2016 ב-20 בספטמבר באולם אבניו בקרית נתב"ג. הסדנה התקיימה עד היום בברצלונה, בלונדון, בסן-פרנסיסקו ובברלין, וכעת מגיעה לראשונה לישראל

ARTIK

חברת Samsung לראשונה בישראל סדנת עבודה (Workshop) בנושא פלטפורמת ה-IoT שלה, הידועה בשם ARTIK. מדובר בפיתרון מקצה לקצה לעולם האינטרנט של הדברים (IOT), הכולל רכיבי חומרה, תוכנה וענן ייחודי ל-IoT המאפשרים לקצר מאוד את זמני הפיתוח וההבאה לשוק של מוצרים חדשים.

משפחת ARTIK כוללת מודולים מבוססי מעבדי ARM הכוללים יכולות עיבוד, זיכרון ותקשורת וניתנים להטמעה בהתקני IoT. הפלטפורמה כוללת את מערכת ARTIK Cloud, המאפשרת לבצע אינטגרציה קלה ומהירה של יחידות קצה רבות ועננים של ספקים שונים.

סדנת ARTIK תתקיים במסגרת כנס DevelopEX2016 למפתחי מערכות מוכללות ו-IoT בישראל. כל משתתף בסדנא יקבל במתנה ערכת ARTIK מתקדמת, על מנת להתנסות באופן מודרך, ביכולות הפיתוח של הערכה במהלך הסדנה ולאחריה.

לרגל הסדנה יגיעו לארץ סגן נשיא לחדשנות בסמסונג, Dr. Luc Julia, מנהל התמיכה הטכנית של המרכז Dan Gross ומהנדסת בכירה ומדריכה של מרכז החדשנות והאסטרטגיה, Wei Xiao. בנוסף, ירצו בסדנה מנהלת מרכז החדשנות של סמסונג בישראל רותי אדר, מנהל פיתוח עסקי בסמסונג ישראל דורון פורת, ומנהל מוצרי מנהל פיתוח עסקי ב-Samsung ישראל בישראל שרון סבן.

אודות כנס DevelopEX2016

במהלך כנס DevelopEX2016 יוצגו מוצרים וטכנולוגיות חדשניות אשר פותחו לאחרונה בארץ ובעולם. הכנס יכלול כ-40 מרצים ומנחים מכל העולם ונחשב למפגש הפסגה המקצועי של כל העוסקים בתכנון ופיתוח מערכות מוכללות וישומי IOT. השנה ייערך הכנס ב-20 בספטמבר, במרכז הכנסים AVENUE שבקרית שדה התעופה.

הארוע יאפשר למפתחי מערכות אלקטרוניות להתעדכן בכלי הפיתוח והרכיבים החדישים ביותר העומדים לרשותם וכן ללמד על המגמות וכיווני התפתחות התעשיה בנושאים החמים ביותר כולל יישומי IoT, מערכות לתחום הרכב, מדפסות תלת-מימד, פתרונות אחסון נתונים ועוד. השנה הושם גם דגש מיוחד לתחום אבטחת הנתונים וקובצו מספר מומחים אשר יציגו דרכים ושיטות לאבטחת מערכות הפיתוח ונתוני המשתמשים.

בכנס השנה צפויים להשתתף כ-1,000 מאנשי התעשייה בהם מהנדסים, מנהלי פיתוח, סמנכ"לים, מנכ"לי חברות בתחום האלקטרוניקה, משקיעי הון סיכון ומומחים מקצועיים לתעשייה. ההרצאות המקצועיות ב-DevelopEX2016 נבחרו על-ידי ועדה מקצועית המורכבת מכעשרה אנשי אקדמיה ותעשיה בכירים בראשות פרופ' יצחק בירק, ראש המעבדה למערכות מקביליות בטכניון ויו"ר מקצועי של-DevelopEX2016.

לצפיה בתוכנית הכנס לחצ/י כאן

לפרטים נוספים יש לפנות ללימור אהרוני בטל: 09-7454007 או בדוא"ל: [email protected] .

אתר הכנס: www.developex.co.il

ארו מגיעה אל חברות הסטארט-אפ בעזרת אינדיגוגו

פורסם בתאריך אוגוסט 30, 2016אוגוסט 30, 2016 ע"י Techtime

בעקבות הסכם שיתוף הפעולה עם אינדיגוגו, מהנדסי ארו יספקו ייעוץ בתכנון, בהעברה לייצור ובבניית רשימת החומרים של חברות סטארט-אפ המגייסות הון באתר גיוס ההמונים הענק

שיתוף הפעולה החדש והמפתיע בין מפיצת הרכיבים הגלובלית ארו (Arrow Electronics) ובין פלטפורמת גיוס ההמונים אינדיגוגו (indiegogo) מגלה דרך חדשה שבה מנסות חברות הענק להגיע אל חברות הסטארט-אפ. שתי החברות הכריזו על תוכנית חדשה עבור מיזמים טכנולוגיים אשר מבצעים פרוייקט גיוס הון באינדיגוגו.

במסגרת התוכנית, הם יכולים להגיש בקשה לקבלת אישור מסוג חדש בשם Arrow Certificate. במסגרת קבלת האישור, מהנדסי ארו בודקים את הרעיון (דיאגרמת המלבנים ו/או רשימת החומרים) וקובעים האם הוא חדשני ומתאים לפעילות של החברה.

הענקת האישור ליזמים מספקת מספר יתרונות: מהנדסי ארו לומדים את התכנון ומספקים להם עצות כיצד לשפר אותו. הם מציעים להם רשימת חומרים ממוטבת, מסייעים להם להתגבר על בעיות טכניות, ומעניקים להם הנחה של 10% הנחה על הרכיבים שיירכשו מחברת ארו.

במקביל, חברת ארו מבטיחה שהצוות המקצועי שלה יסייע ליזמים להעביר את הרעיון משלבי התכנון הראשוני לייצור, כולל הפנייתם לקבלני ייצור אלקטרוני (EMS), סיוע במשא ומתן מולם, ופרסום הפרוייקט גם בערוצי המידע והפרסום של ארו. כל זאת מבלי שחברת ארו תדרוש בתמורה אחוזים בבעלות על החברות.

אינדיגוגו מרחיב את הגדרת מרחב הפעילות שלו

אתר גיוס ההמונים אינדיגוגו מהווה אחד מנקודות הצומת הגדולות בעולם שאליהן מגיעות חברות סטארט-אפ. בכל רגע נתון האתר מריץ כ-7,000 פרוייקטים ומאז הקמתו מימן כ-275,000 מיזמים. שיתוף הפעולה המפתיע הוא למעשה לא כל-כך מפתיע, לאור ההצרה האחרונה של מנכ"ל אינדיגוגו, דייויד מנדלברוט.

בתחילת חודש יולי הוא הכריז על אסטרטגיה חדשה של האתר, שלפיה הוא יחרוג מתפקידו כפלטפורמת גיוס הון מההמונים, ולהיכנס לסדרה של יוזמות שיהפכו אותו לגוף המסייע באופן פעיל ליזמים לעבור משלב הרעיון לשלבי הייצור והמכירות. הפרוייקט הראשון במסגרת הזאת היה פתיחת שירות InDemand המאפשר ליזמים לבצע מכירות ישירות מתוך אתר גיוס ההמונים שלהם.

היוזמה השנייה ממוקדת בחתימה על הסכמי שיתוף פעולה עם גופים גדולים, אשר יכולים לסייע ליזמים לממש את הרעיון. כבר בהכרזה המקורית מלפני חודשיים מסר מנדלברוט שההסכם הראשון יהיה עם חברת ארו.

מבחינת ארו היתרונות עצומים: הקצב המהיר של שינויים טכנולוגיים והמעבר של התעשייה לשימוש במקורות מיקרו חוץ – מייצור ועד שימוש בכרטיסים המשמשים מערכת כמעט מושלמת, מקצרים ומפשטים את תהליך הפיתוח והייצור של מוצרים חדשים, והופכים את חברות הסטארט-אפ למגזר מרכזי, שכן הן מפתחות מוצרים חדשים ויכולות ליהפך במהירות לגופי מכירות גדולים המוכרים מוצרים בכמויות עצומות. העיסקה עם אינדיגוגו מביא את ארו אלקטרוניקס ממש אל תוך התנור שבו מתבשלות חברות הסטארט-אפ.

אינטל משיקה את מעבדי Core 7 שפותחו בחיפה

פורסם בתאריך אוגוסט 30, 2016אוגוסט 31, 2016 ע"י Techtime

מעבדי Intel Core 7 החדשים צורכים הספק של 4.5Watts בלבד ופותחו מסביב להגדרת צרכים חדשה שאינטל מכנה בשם Immersive Internet, הממוקדת בעיבוד ויאו וגרפיקה חזקים במיוחד INTEL-CORE-7 חברת אינטל (Intel) משיקה היום (ג') את הדור השביעי של משפחת מעבדי Core המיוצרים בתהליך של 14 ננומטרץ מדובר במעבדים בעלי תפישה חדשה, אשר תוכננו ופותחו באינטל חיפה, שהוא מרכז הפיתוח הגדול ביותר של אינטל מחוץ לארה"ב. "מעבדי הדור השביעי פותחו במיוחד לעולם המחובר באינטרנט מהיר ודורש ניידות, קלות וממשק תפעול נוח – בדומה לסמארטפונים", הסביר מנכ"ל מרכזי הפיתוח של אינטל בישראל, רן סנדרוביץ'.

"רשת האינטרנט מציעה כיום עולם תוכן עשיר וחוויית שימוש המבוססת על וידאו איכותי. לאופי החדש הזה של הרשת אנו קוראים Immersive Internet והכוונה היא שהאינטרנט מעניק חווית שימוש מציאותית ופעילה, המערבת את כל החושים ואופפת את המשתמש.

"עיקר השיפורים במעבדי הדור השביעי הם ביכולת להציג תוכן וידאו באיכות מעולה, בהזרמה חלקה וללא שיהוי, לרבות צילומי וידאו ב-360 מעלות. המשימה שלנו היא לנסות לחזות מה יהיו הצרכים ואיזו טכנולוגיה תתן מענה. זה מה שעשו אנשי מרכז הפיתוח בחיפה בשנה האחרונה, ואנחנו גאים שעמדנו במשימה בהצלחה".

צוות הפיתוח הישראלי שתכנן את מעבדי הדור השביעי

למעבדים החדשים נוספו מנועי מדיה ייעודיים שהותאמו לפורמטים של 4K UHD Codec והם מאפשרים לנגן עד 9.5 שעות של וידיאו 4K UHD. טכנולוגיית Intel Speed Shift מספקת שיפור של 19% במהירות הגלישה לעומת מחשבים המבוססים על מעבדי Core מהדור השישי שהושקו אשתקד.

צוות הפיתוח הישראלי הצליח לצמצם את צריכת ההספק של המעבדים באופן המאפשר לייצר מחשבי 2 ב-1 (מסך נתיק) ללא מאוורר ובעובי של פחות מ-7 מ"מ.

סכימת פריסת הסיליקון של מעבדי הדור השביעי

"אנחנו הולכים ומתקרבים לשלב שבו המחשבים יהיו דקיקים כמו סמארטפונים". להערכתו, המעבדים יאפשרו לייצר מחשבים בעובי של מטבע ובמשקל של עד 1.3 ק"ג. המעבדים החדשים צורכים הספק של 4.5Watts בלבד. פחות ממעבדי הדור הראשון, שצרכו 18Watts וסיפקו רק עשירית מעוצמת העיבוד של הדור השביעי.

הם מופיעים בשלוש דרגות עוצמה: i3, i5 ו-i7. חברת אינטל תיגברה אותם במאיצי עיבוד גרפיים בארכיטקטורת Gen9. משקל מיוחד ניתן להאצת העיבוד של תכני וידאו: שולב בהם מנוע מדיה ייעודי המבצע פעולות עיבוד מקבילי כדי להאיץ את התהליך ולאפשר הזרמה מהירה של תכני וידאו. החברה מסרה שהמעבדים החדשים יודעים לטפל בווידאו בתקן HEVC בעל 10 סיביות ובתקן VP9 בעל 10 סיביות, שפותח על-ידי גוגל.

המחשבים שיתבססו על המעבדים יצוידו במחברי Thunderbolt 3 המאפשרים חיבור מטען, כבל וידאו וכבל דטה לשקע רב-שימושי יחיד, מסכי מגע או עטי סטילוס וכן ביישומי Microsoft Hello המאפשרים אבטחה מידע טכנולוגיית זיהוי פנים.

ממש בימים הקרובים, כבר בספטמבר, צפויים לצאת לשוק מחשבים הכוללים את המעבדים החדשים בתצורת Core m3 ו-Core i3, i5, i7. לקראת עונת החגים צפויים להגיע לשווקים יותר מ-100 מחשבים של חברות כמו לנובו, דל, HP, אסוס, טושיבה ועוד. על אריזותיהם תופיע התווית 7^th Gen.

המגמות המרכזיות בתחום האינטרנט שהגדירו את יעדי הפיתוח

עדו גנות מונה לסמנכ"ל מכירות ופיתוח עסקי עולמי של חטיבת ה-IoT ב-‪ARM

פורסם בתאריך אוגוסט 29, 2016אוגוסט 29, 2016 ע"י Techtime

גנות ינהל את הצוות העסקי הגלובלי המאגד את תחומי המכירות, הפיתוח עסקי, ותמיכת הלקוחות של החטיבה בארה"ב, אירופה ואסיה

חברת ARM, המספקת פתרונות IP (קניין רוחני) טכנולוגיים לתעשיית האלקטרוניקה, מינתה את עדו גנות לסמנכ"ל מכירות ופיתוח עסקי של חטיבת ה-IoT הגלובלית ב-ARM וכחבר בהנהלת החטיבה העולמית. פעילות החטיבה מתמקדת במערכות מחוברות חכמות: ערים חכמות, תאורה חכמה, מבנים חכמים, אוטומציה תעשייתית ופתרונות ניהול מאובטחים של יחידות קצה חכמות בעולם ה-IoT.

גנות ינהל את הצוות העסקי הגלובלי המאגד את תחומי המכירות, הפיתוח עסקי, ותמיכת הלקוחות של החטיבה בארה"ב, אירופה ואסיה. עדו גנות הצטרף ל-ARM לפני כשנה כחלק מהרכישה של חברת Sansa Security, שבה כיהן כסמנכ"ל בכיר למכירות ופיתוח עסקי. ‪לפני-כן כיהן במגוון תפקידי ניהול בכירים עסקיים בחברות טכנולוגיה מובילות.

גנות מביא עימו כ-20 שנות ניסיון בהובלת צוותים עסקיים גלובליים ומכירת תוכנה לחברות טכנולוגיות מובילות בעולם בהיקפי פעילות גדולים.‪מחזיק בתואר MBA מטעם אוניברסיטת תל-אביב ותואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

חטיבת ה-IoT של ARM מתמקדת בהאצת שוק ה-IoT והקמת שירותי SaaS שיספקו אקו-סיסטם מלא ללקוחות החברה ברחבי העולם. פעילות החטיבה בישראל מורכבת ממפתחי תוכנה המתמחים במגוון רחב של טכנולוגיות, שפות וכלים: החל מעולם ה-Embedded RT, פיתוח על Devices, כתיבה ב-C, Linux, Android ועד לעולמות ה-SaaS, ענן, Java, Docker, AWS. מרכז הפיתוח המקומי מבוסס על הצוות של Sansa Security ש-ARM רכשה ביולי 2015.

המרכז ממוקם בכפר נטר ומעסיק 120 עובדים. בתחילת החודש, הודיעה ARM ישראל כי תגייס במהלך השנה הקרובה 40 עובדים נוספים למגוון תפקידים, מה שיהפוך את המרכז בישראל כאחד המרכזיים בקרב מרכזי המו"פ של החברה בעולם.