הוקמה קבוצת העבודה לקידום תקן LTE-U, שיתחרה בתקן Wi-Fi

פורסם בתאריך דצמבר 29, 2015ינואר 5, 2016 ע"י Techtime

קבוצת MulteFire כוללת כעת את קואלקום, אינטל, נוקיה ואריקסון ומבקשת לצרף אליה משתתפים נוספים. מטרתה לקדם את תקן LTE-U אשר צפוי להתחרות בתקן Wi-Fi הנפוץ לתקשורת אלחוטית מקומית

אינטל ואריקסון הצטרפו אל היוזמה של נוקיה וקואלקום, והכריזו על הקמת קבוצת העניין החדשה MulteFire Alliance, אשר תקדם את השימוש בטכנולוגיית LTE לתקשורת אלחוטית קצרת טווח בתדרים חופשיים מרישוי. מטרת הקבוצה היא לקדם את טכנולוגיית MulteFire, שהיא טכנולוגיית LTE לתאים סלולריים קטנים בתדר 5GHz. טכנולוגיית MulteFire מנצלת את קישור הרדיו העוצמתי, קלות הניהול ומאפייני הארגון העצמי של LTE שפותחו ב-3GPP, כדי לספק ביצועים משופרים ברשתות מקומיות.

״הבאת יתרונות ה-LTE לספקטרום ללא רישוי מאפשרת לספק כיסוי, קיבולת וניידות משופרים", אמר סטיבן ליטיינס, VP לאסטרטגיה בתחום פס רחב נייד בנוקיה, ויו״ר MulteFire. "הטכנולוגיה הזו מסוגלת לשפר את איכות החוויה (QoE) ואת רמת האבטחה של רשתות פרטיות. MulteFire יכולה לשמש כתקן למארח נייטרלי המשרת משתמשים של מפעילים מרובים, במיוחד במקומות שאליהם קשה להגיע, כמו מבנים ומשרדים״.

סוגיית הקיום המשותף לצד טכנולוגיית Wi-Fi הנפוצה היא נושא מרכזי המעסיק את קבוצת העבודה. חברת קואלקום החלה לעבוד כבר בשנת 2013 על פיתוח הטכנולוגיה, שאותה היא כינתה בשם LTE Unlicensed, או בשם הקיצור LTE-U. מאז היא מנהלת קמפיין מול רשות התקשורת כדי לתמוך באישור התקן החדש. במאמר שפורסם לפני כחודשיים ב-Techtime, הסביר סגן נשיא ליחסי ממשל בקואלקום, דין ברנר, שהתקן מוגדר שאופן שלא יפגע בתשתיות Wi-Fi הקיימות.

תוצאות מהבדיקות של קואלקום על הקיום המשותף של שתי הטכנולוגיות

למעשה, הוא אפילו יכול לשפר את תיפקודן: "הבדיקות שלנו מראות שכאשר שתי נקודות גישה מבוססות Wi-Fi חולקות ערוץ יחיד, תפוקת החיבור צונחת ומספקת פחות ממחצית התפוקה המתקבלת מחיבור Wi-Fi בודד. עם זאת, כאשר הן חולקות ערוץ ביחד עם התקן עם LTE-U, תפוקת ה-Wi-Fi המתקבלת היא לעתים דווקא גבוהה יותר".

הפעולה הראשונה של הגוף החדש היתה פירסום קול קורא להמזמין חברות בעולם לסייע בהגדרת מקרי מבחן והזדמנויות עיסקיות, פיתוח המפרט הטכני וגיבוש תוכנית הסמכה למוצרי MulteFire. ״הטכנולוגיה הזו תאפשר ליהנות מביצועים דמויי 4G-LTE ביחד עם פשטות הפריסה של Wi-Fi ברשתות מקומיות״, אמר סגן נשיא בכיר להנדסה בקואלקום, אד טידמן.

הקול קורא של הקבוצה מדגיש שההתפתחות של טכנולוגיית MulteFire, צריכה להבטיח דו-קיום עם Wi-Fi ועם טכנולוגיות אחרות הפועלות בספקטרום ללא רישוי. "MulteFire תוכננה לעמוד בתקני הרגולציה הבינלאומיים של טווח התדרים ללא רישוי, לרבות תכונות Listen-Before-Talk הנדרשות באיזורים כמו אירופה ויפן".

המדען הראשי יפתח ב-2016 מאגד חדש לטכנולוגיות לייזר

פורסם בתאריך דצמבר 29, 2015דצמבר 29, 2015 ע"י Techtime

ועדת מגנ"ט מתכננת להקים לפחות שני מאגדים חדשים: מאגד לטכנולוגיות לייזר בהספק גבוה ליישומים תעשייתייים, ומאגד לתקשורת אלקטרונית/פוטונית מהירה בתוך מרכזי נתונים

ועדת מגנ"ט, בראשות המדען הראשי במשרד הכלכלה, אישרה את המשך ההתארגנות של שני מאגדים חדשים שייפתחו בשנת 2016. המאגד הראשון הוא מאגד ALTIA לטכנולוגיות לייזר, והמאגד השני הוא מאגד PETACLOUD לתקשורת מהירה אלקטרונית/פוטונית.

מאגד ALTIA מחבר בין יצרניות לייזר, יצרניות רכיבים, חברות End User וחוקרים בעלי מוניטין בינלאומי בתחום האלקטרואופטיקה ממוסדות המחקר המובילים בתחום. המאגד מתכנן לפתח טכנולוגיות לייזר חדשות לשימושים תעשייתיים, ובכלל זה חיתוך וליטוש מתכות, יהלומים ועיבוד חומרים משוכלל. הדגש הוא על מציאת פתרונות זולים מהמערכות הקיימות היום, באמצעות לייזרים רציפים ופולסים בהספקים גבוהים .

מנהל תכנית מגנ"ט בלשכת המדען הראשי, אילן פלד, אמר שמאגד ALTIA סומן כמאגד מועדף מכיוון שתעשיית הלייזרים בישראל היא מהמובילות בעולם, והרחבת פעילותה לתחום התעשייתי תיתן לה הזדמנות כניסה לשווקים חדשים. המאגד יובל על-ידי החברות VGEN וסיוון.

מאגד PETACLOUD, יתמקד בתכנון של רשת תקשורת היברידית (חשמלית/פוטונית) שתוכל להעביר מידע בקצב של פטא (1000 טרה ביט שנייה) ברשתות תקשורת של מרכזי נתונים בטווח קצר, באמצעות מיתוג וניתוב אופטי. המאגד יחקור ויפתח ארכיטקטורה חדשנית של מיתוג אופטי מבוזר, הפרוס על פני מרכז הנתונים ומספק קישוריות ישירה.

הארכיטקטורה שתפותח תדע לנצל יתרונות תקשורת אופטית ופריצות דרך בתחום הסיליקון הפוטוני. היא תהיה גמישה ובעלת יכולת שרידות והרחבה ותאפשר קישוריות אופטית ישירה בין כונניות שרתים ברשת אריג ותקשורת מהירה בין שרתים ברחבי מרכז המחשוב. המאגד יובל על-ידי חברת פיניסר וחוקרים מהטכניון ומהאוניברסיטה העברית.

המדען הראשי, אבי חסון, אמר שמאגדי מגנ"ט מהווים פלטפורמה ייחודית לשיתוף פעולה בין חברות תעשייתיות וחוקרים מהאקדמיה. "שילוב שיכול להביא להישגים ופריצות דרך. התמיכה הכספית ניתנת כמענק ופטורה מהחזר תמלוגים וכפועל יוצא מעודדת את החברות לעסוק במחקר גנרי, ארוך טווח, פורץ דרך ועתיר סיכונים".

CEVA נכנסת למסלול התנגשות עם MobilEye

פורסם בתאריך דצמבר 29, 2015מאי 30, 2016 ע"י Techtime

מעבד עיבוד התמונה XM4 של CEVA קיבל הסמכת ISO 26262, אשר מכניסה אותו לשוק מערכות הבטיחות בנהיגה הנמצא כיום בשליטה כמעט מוחלטת של MobilEye. האנליסט של וונדרליך העלה את מחיר היעד ב-4 דולר

הניסוי בזיהוי הלוכי רגל שבוצע על-ידי Phi Algorithm במעבד של סיוה — הניסוי בזיהוי הולכי רגל שבוצע על-ידי Phi Algorithm במעבד של סיוה

יכול להיות שהשליטה הכמעט בלעדית שיש היום לחברת MobilEye הישראלית בתחום מערכות התראה לנהג המבוססות על עיבוד תמונה צפויה להתערער בקרוב. התחרות עשויה להגיע מכיוון בלתי צפוי: יצרנית הקניין הרוחני מהרצליה, חברת CEVA. אתמול (ב') היא דיווחה שמעבד ה-DSP שלה לעיבוד תמונה, CEVA-XM4, קיבל הסמכת ISO 26262, שזהו התקן הבינלאומי למערכות אלקטרוניות ממונעות. ללא תו התקן הזה, לא ניתן להיכנס לשוק מערכות העזר לנהג (Advanced Driver Assistance Systems).

המעבד כולל אופטימיזציה למימוש פונקציות בטיחות ייעודיות, כמו למשל בלימת חירום פתאומית, גילוי עצמים במרחב, זיהוי שלטי רחוב, זיהוי הולכי-רגל, והפעלת יישומים נוספים המבוססים על שימוש ברשתות נוירוניות. היכולת של המעבד להפעיל רשתות נוירוניות נחשפה רק לפני חודשיים, וכבר החלה להיבדק למימוש ביישומי ADAS.

שבב ה-IP היחיד בעולם ה-ADAS

בחודש אוקטובר דיווח Techtime שחברת סיוה פיתחה טכנולוגיית לימוד מכונה על-גבי שבב, אשר מאפשרת ליישם רשתות נוירוניות המבצעות לימוד מכונה מסוג למידה עמוקה (Deep Learning), על-גבי מעבד עיבוד התמונה שלה, CEVA-XM4. אחד מהיישומים הראשונים של הטכנולוגיה (CEVA Deep Neural Network), היה להפעלת אלגוריתם לזיהוי הולכי רגל ויישומי ADAS, אשר מומש על-ידי חברת Phi Algorithm Solutions מקנדה.

אלא שהפעם החברה מכוונת גבוה יותר, היא העבירה את המעבד לבדיקת חברת YOGITECH האיטלקית המבצעת בדיקות עמידות עבור רכיבים ומערכות אלקטרוניות, אשר אישרה שהוא עומד בדרישות ASIL – Automotive Safety Integrity Level ברמה B. "בתור מעבד הקניין הרוחני (IP) היחיד בתעשייה העומד בדרישות ASIL B, הלקוחות שישתמשו ב-CEVA-XM4 לפיתוח מערכות ADAS קריטיות, ייהנו מהיכולת לקצר את זמן היציאה לשוק", אמר סגן נשיא לשיווק בחברת CEVA, ערן ברימן.

ההתפתחות הזאת מייצרת מציאות חדשה בשוק מערכות ה-ADAS, שכן היא מאפשרת ליצרניות חדשות להיכנס אליו. חברות, אשר יכולות לשלב את הקניין הרוחני של סיוה בתוך מערכות חדשות, ולספק חבילת פתרונות לשוק הרכב העיתדי – גם שוק המכוניות הסטנדרטיות וגם שוק המכוניות האוטונומיות אשר מתחילות לצבור אמינות.

מדובר בשוק בעל פוטנציאל עצום. החברה המובילה כיום את שוק ה-ADAS היא חברת MobilEye הירושלמית, אשר מסקת חבעלת אבטחה שלמה הכוללת שבבים ותוכנות. המכירות שלה נמצאות בצמיחה מתמדת: בשנת 2012 הסתכמו מכירותיה בכ-40 מיליון דולר, הן צמחו לכ-81 מיליון ב-2013, לכ-114 מיליון ב-2014, וצפויות להסתכם בכ-240 מיליון דולר ב-2015. החברה נסחרת בבורסה של ניו-יורק בשווי של 9.17 מיליארד דולר.

אלא שקשה להניח שהיא תישאר המלכה הבודדת בצמרת, מכיוון שיצרניות השבבים הגדולות לוטשות עיניים אל השוק הזה. אחת מהן, היא חברת NXP שהשלימה רק לאחרונה את רכישת Freescale, והודיעה שאחד מהמניעים לעיסקה הוא החלטתה להגדיר את שוק הרכב כשוק יעד אסטרטגי, שהיא רוצה להוביל.

ראש בראש מול NXP ו-MobilEye

ההכרזה על קבלת התקן לא נשארה ללא תגובה. כמה שעות לאחר שהיא פורסמה, הוציא אנליסט השבבים של Wunderlich, מתיו רוביסון, דייווח מיוחד שבו הוא העלה את מחיר היעד למניית CEVA ל-28 דולר, בהשוואה למחיר של כ-24 דולר שבו היא ניסחרת כיום.

רוביסון מאוד התרשם מההסמכה של יוגיטק, וסיפר שהיא מקובלת כחברה בעלת סמכא בקרב ספקי התת-מערכות הגדולים ביותר (Tier-1) של יצרניות הרכב. "ההסמכה מציבה את CEV בשורה אחת לצד MobilEye והפעילות של Freescale שנירכשה על-ידי NXP. סיוה ממקמת את XM4 במקום שבו הוא מתחרה ב-NXP וב-MobilEye, מכיוון שהיא מאפשרת לספקיות של תת-המערכות לספק יכולות משלימות לרשת הנוירונית שלה".

רוביסון מעריך שהמחיר של כל ליבת SoC הכוללת את מעבד XM4 יהיה 5-10 דולרים. מכיוון שהמכוניות צפויות לכלול 8-10 מצלמות ומספר זהה של ליבות SoC, צפי ההכנסות משוק הרכב גדול מאוד, למרות שמספר המכוניות החדשות המיוצרות בשנה קטן בהרבה ממספר המסארטפונים, למשל.

"מערכות ADAS מאפשרות לדחוף לתוך המכונית טכנולוגיות ויישומי זיהוי נוספים. לכן ההסמכה לתקן ISO 26262 מכניסה את סיוה גם לתחום של יישומים ממונעים פשוטים ומיידיים יותר, כמו זיהוי פנים, אינטרנט של הדברים ועוד. אנחנו צופים שההסמכה הזאת תגרום לעלייה במכירות כבר בטווח הקרוב".

טל סגמן מונה לתפקיד המשנה למנכ"ל אבנט ישראל

פורסם בתאריך דצמבר 28, 2015דצמבר 28, 2015 ע"י Techtime

סגמן הצטרף לאבנט ב-2000 ומשמש גם כסמנכ"ל מכירות ושיווק. המינוי הוכרז על-ידי המנכ"ל דני קורן במסגרת האירוע השנתי של אבנט ישראל שנערך השנה במרום גולן

TAL-SEGMAN

טל סגמן (41), המשמש כסמנכ"ל מכירות ושיווק בחברת אבנט רכיבים ישראל (Avnet Israel), מונה לתפקיד נוסף: המשנה למנכ"ל החברה דני קורן. המינוי הוכרז על-ידי דני קורן במסגרת האירוע השנתי של אבנט ישראל שנערך השנה בקיבוץ מרום גולן. המינוי מסמן אותו כמנכ"ל העתידי של החברה.

דני קורן משמש מנכ"ל אבנט רכיבים ישראל ב-15 השנים האחרונות. הוא מונה לתפקיד מיד לאחר שחברת אבנט ארה"ב רכשה את קבוצת חברות רדט בתחום הרכיבים בסוף שנת 2000. קורן מסר ל-Techtime שהשנה הוא חוגג את יום ההולדת ה-66 שלו, ולכן שנה לפני המועד הרשמי ליציאה לגמלאות, החליט ביחד עם הנהלת אבנט שזה הזמן לסמן את מספר שתיים שלו.

טל סגמן הצטרף לצוות המכירות של רדט רכיבים בשנת 2000, לאחר שעבד בחברת תדיראן תקשורת, שנרכשה על-ידי ECI. טל מספר שבעקבות הראיון עם דני קורן הוא השתכנע לעבוד מתחום הייצור האלקטרוני לתחום המכירות של רכיבים אלקטרוניים. "עמדו בפני מספר הצעות, אבל דני קורן אמר לי בפשטות: 'כאן השמים הם הגבול. רק אתה תקבע לאן תגיע בתחום האתגרי הזה'".

במהלך השנים הוא הוא הפך לאחד ממנהלי המכירות המובילים בתעשיית האלקטרוניקה בישראל. בשנים האחרונות הוא משמש גם כמנהל השיווק של החברה ומטפל בכל סוגיות הניראות שלה: כנסים ותערוכות, נגישות ללקוחות פוטנציאליים וגיבוש החומרים מקצועיים המספקים את התשתית לצוות המכירות של אבנט רכיבים. במקביל, הוא עוסק בפיתוח עיסקי, הוספת קווי פעילות חדשים, שיתופי פעולה ורכישות ומיזוגים.

חברת אבנט רכיבים ישראל היא אחת מחברות ההפצה הגלובליות הגדולות ביותר בישראל. מהחברה נמסר שהיא תשבור השנה שיא מכירות של יותר מ-120 מיליון דולר בתחום הרכיבים האלקטרוניים.

אביליטי נכנסת לנסד"ק במיזוג עם חברת מדף מארה"ב

פורסם בתאריך דצמבר 28, 2015דצמבר 31, 2015 ע"י Techtime

חברת Ability מתל-אביב מתמחה בייצור מערכות חוקיות ליירוט תשדורות סלולריות ותשדורות של לווייני תקשורת. מתכננת להיכנס לשוק האמריקאי ולהקים מרכז מחקר ופיתוח במזרח אירופה

מערכת יירוט תקשורת מוטסת של חברת אביליטי

חברת המודיעין האלקטרוני הישראלית Ability Computer & Software Industries מתל-אביב, נכנסת לבורסת נסד"ק באמצעות עיסקת מיזוג עם חברת המדף Cambridge Capital Acquisition Corporation מניו-יורק. בעקבות העיסקה, תיסחר אביליטי בבורסה של נסד"ק תחת הסימול ABIL ו-ABILW ובשם Ability Inc. העיסקה בוצעה לפי הערכת שווי חברה של כ-280 מיליון דולר.

חברת Cambridge הוקמה על-ידי חברת ההשקעות Cambridge Capital כדי לבצע עיסקת מיזוג המכניסה תוכן עיסקי לפעילותה. היא מציעה לחברת היעד קופת מזומנים בהיקף של 81 מיליון דולר ותמיכה בתחום ההתמחות של החברה האם, ניהול שרשרת האספקה. מנכ"ל אביליטי, אנטולי חורגין, אמר שהעיסקה תשפר את הניראות של אביליטי כחברה הנסחרת בבורסת נסד"ק. "היא תספק לנו את ההון הדרוש למימון אסטרטגיית הצמיחה שלנו.

"המוצרים שלנו הותקנו ב-50 מדינות בעולם. השווקים המרכזיים שלנו כיום הם באמריקה הלטינית, אסיה, אירופה ואפריקה. אנחנו מתכננים לבנות נוכחות משמעותית בארצות הברית, שהיא שוק היעד הגדול ביותר עבור המוצרים שלנו. "במקביל, נקים מרכז פיתוח טכנולוגי במזרח אירופה כדי להפחית עלויות ולשווק את המוצרים שלנו באזורים נוספים". לדבריו, החברה מחפשת כיום טכנולוגיות מתאימות לרכישה, שניתנות לשימוש במוצרים שלה ותמשיך לפתי מוצרים חדשים, "כולל מערכות למניעת פשעים בשוק האזרחי, פתרון יירוט תשדורות חדש לרשתות LTE ועוד".

מערכת אביליטי ליירוט תשדורות סלולריות ברשתות GSM

חברת אביליטי פועלת מקרית עתידים בתל-אביב ומספקת ציוד מודיעין אלקטרוני לסוכניות ממשליות וכוחות צבא. החברה הוקמה בשנת 1994 על-ידי המנכ"ל אנטולי חורגין והטכנולוג הראשי שלה, אלכסנדר אורובסקי. היא מתמחה במערכות ציטוט, פיענוח ויירוט תשדורות אלחוטיות באופן חוקי. המערכות שלה מבצעות יירוט אקטיבי ופסיבי של תקשורת סלולרית דוגמת GSM, CDMA, UMTS ו-LTE.

בנוסף, אביליטי מספקת ציוד ליירוט תשדורות מלווייני תקשורת דוגמת אירידיום, Thuraya ועוד, ויירוט תקשורת של מפעלי לווייני תקשורת, כמו איטלסאט, יוטלסאט, ערבסאט וכדומה. בימים אלה היא עוסקת בפיתוח מערכת תוכנה למניעת פשעים, המבוססת על תוכנה המנחת תמידע המיורט מטלפונים סלולריים. המערכת עדייו לא יצאה לשוק.

במחצית הראשונה של 2015 הסכתמו המכירות של אביליטי ב-43 מיליון דולר, בהשוואה ל-16.4 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. בתקטוה הזו צמחו הרווחים ב-394% מ-3.4 מיליון דולר אשתקד ל-16.8 מיליון דולר השנה. היקף השוק העולמי ליירוט חוקי של תשדורות תקשורת נאמד בכ-5.8 מיליארד דולר בשנת 2015. הוא צפוי לצמוח בשיעור שנתי של 11% עד לשנת 2020.

מצב האינטרנט בישראל: בלי פוליטיקה, בלי טבעונות, והרבה מאוד סרטים פיראטיים

פורסם בתאריך דצמבר 28, 2015דצמבר 29, 2015 ע"י Techtime

בזק פרסמה היום את הדו"ח שלה על מצב האינטרנט בישראל, הסוקר בישראל את הרגלי השימוש וההתנהגות של הישראלים בעידן הדיגיטלי. יש הרבה מאוד הפתעות

BEZEQ

הדו"ח מבוסס על מחקר מעמיק שערכה החברה על האינטרנט בישראל, המגמות השולטות בו ושימושיו השונים, וכן על נתונים סטטיסטיים אמיתיים מפעילות החברה ומערכותיה. בין השאר נערך לצורך הדוח סקר בשיתוף מכון המחקר TNS, בקרב 1000 נדגמים כולל בני נוער, הכולל קטגוריות שונות המרכיבות את החיים הדיגיטליים של כל אחת ואחד מאתנו. הסקר ונתוני התשתיות שנאספו ממערכות בזק בצרוף אנליזה של נתוני השוק, משקפים תמונת מצב של החיים בעידן הדיגיטלי לשנת 2015. הדו"ח פורסם בכנס דיגיטל של דמרקר.

מהדוח עולה כי בשנת 2015 מספר המשתמשים באינטרנט בישראל עומד על כ-6.3 מיליון. קצב הגלישה ממשיך לעלות בהתאם לשימושים המוגברים ברשת, כאשר רוחב הפס הממוצע באינטרנט הנייח, עומד כיום על 50 מגה – עליה של 25% בהשוואה לשנה שעברה. הגולש הממוצע מוריד כיום קבצים בנפח של כ-3 ג'יגה ביום באינטרנט הנייח, עליה של 40% בהשוואה לשנה שעברה. בכ-12% ממשקי הבית בישראל כבר נמצא לפחות מכשיר אחד בטכנולוגיית IOT (Internet of Things – שעון חכם, מצלמה חכמה, מזגן חכם, אזעקה חכמה וכיוב'), ותחום הענן תופס תאוצה, כאשר 54% מהמשתמשים מגבים תמונות וסרטונים על גבי ענן, עליה של 17% בהשוואה לשנה שעברה.

BEZEQ-B

בנוסף לנתונים כמותיים אודות מספר משתמשי האינטרנט, קצב הגלישה שלהם והחלוקה לאינטרנט נייח וסלולרי, נסקרו בדוח נתונים רבים אודות תופעות והרגלים שלנו כמשתמשים, תוך התמקדות ב-6 פרקים שהפכו מרכזיים בשנים האחרונות: רשתות חברתיות, אפליקציות וסמארטפונים, שיימינג, צריכת וידאו וחדשות, סייבר וזוגיות.

תופעת "השיימניג ברשת", שבלטה מאוד השנה קיבלה ביטוי גם בסקר שביצענו שהראה כי 58% מהגולשים נחשפו לשיימינג ברשת בשנה החולפת, וכ-11% מאלה שנחשפו אליו, המשיכו ושיתפו אותו הלאה ברשתות החברתיות. עוד עולה כי 28% מהנוער (עד גיל 18) חווה בעצמו או מכיר אישית מישהו שחווה שיימינג ברשת. כמחצית מההורים לילדים בני 6-17 מתארים את התופעה כאחת התופעות ממנה הם חוששים לגבי ילדיהם, כש-17% חוששים ממנה מאוד, ו-30% די חוששים ממנה.

תופעה מדאיגה נוספת היא סרטוני הסנאף שמופצים בעיקר באמצעות הווטסאפ. לפי הסקר ניתן לראות מכך שכ- 50% מהציבור נחשפו לסרטוני סנאף בווטסאפ, כאשר בקרב בני הנוער שלושה מכל ארבעה בני נוער נחשף לסרטוני סנאף. מבין סרטוני הסנאף, מובילים תכנים המציגים פיגועי טרור. 42% מהציבור נחשף לתכנים מזירות פיגועים, 29% לתכנים בעלי אופי מיני, 29% לתכנים המציגים אלימות, 26% לתכנים קשים מתאונות דרכים ו-24% להתעללות בבעלי חיים.

BEZEQ-C

אפליקציית המסרים החברתיים, ווטסאפ, שהפכה כבר מזמן לרשת חברתית, ופייסבוק, ממשיכות לשלוט ביד רמה בתחום הרשתות החברתיות, בכל הגילאים, כאשר כ-93% מהציבור משתמש בווטסאפ ו-85% פעיל בפייסבוק. בקרב הנוער בולטות השנה האינסטגרם והסנאפצ'ט, כש-51% פעילים באינסטגרם ו-35% פעילים בסנאפצ'ט, לעומת פחות מ-6% מגילאי 18+ שפעילים בסנאפצ'ט.

על אף הפופולריות של הפייסבוק, עולה מהסקר כי מרבית הגולשים סבורים כי הוא לא מעוות את המציאות כאשר החברים ברשת מציגים באמצעותו תמונה ורודה של החיים ומעלים פוסטים חיוביים בלבד. כ-68% מהגולשים מציינים שפייסבוק מתאר תמונה ורודה יותר ומעוותת של החיים, כשבקרב בני הנוער אף מתגברת התופעה ו-89% סבורים כי התמונה המוצגת בפייסבוק מעוותת.

אגב כך, לציבור הגולשים נמאס מסוגים רבים של פוסטים המציפים את הרשת החברתית, כאשר 25% מצביעים על פוסטים בנושאי טבעונות וצמחונות ככאלה המעצבנים אותם במיוחד, 23% מתעצבנים מפוסטים פוליטיים, 12% מתעצבנים מפניות ישירות לבני הזוג על גבי הרשת ו-11% מתעצבנים מתמונות של אוכל או מצ'ק אין שמעלים הגולשים מנתב"ג.

גם בתחום הזוגיות, הרשת מהווה פלטפורמה מרכזית כאשר 34% מהנשאלים הודו כי הכירו את בני זוגם באמצעות האינטרנט.

BEZEQ-D

בתוך כך, מראה הסקר שינויים משמעותיים בהרגלי צריכת החדשות של כולנו. הפייסבוק הפך לפלטפורמה עיקרית בצריכת החדשות של בני הנוער, כאשר כשליש מהנוער – 32%, מדרגים את צריכת החדשות ברשת החברתית כפעילות העיקרית שהם עושים בה. בנוסף, ניתן לראות כי יותר ויותר ישראלים צורכים את מנת החדשות שלהם באמצעות עדכוני Push למיניהם (פוסטים בפייסבוק, התראות נייד וכדומה). 50% מבני 35+ ו-68% מבני 13-34, קוראים חדשות באמצעות הפניות המגיעות אליהם מאפליקציות, מהווטסאפ או מהפייסבוק.

בגזרת האפליקציות – האפליקציה הפופולרית בסמארטפונים שלנו היא ללא ספק ווטסאפ. 81% הצהירו כי זו אפליקציה שאינם מוכנים לוותר עליה בשום אופן. אחריה, בהפרש ניכר ובסדר יורד: ווייז עם 61%, האפליקציות של ג'ימייל ופייסבוק עם 34% ואפליקציית יוטיוב עם 17%. המסך הראשי בסמארטפון האישי שלנו יכלול בנוסף לאלה גם אפליקציות צילום, דפדפן כרום, לוח שנה, שעון, מזג אויר, מחשבון ומפות, כאשר אצל בני הנוער יהיו במסך הסמארטפון הראשי גם אפליקציית סנאפצ'ט, אינסטגרם ומוזיקה ואצל המבוגרים, אפליקציות של אתרי חדשות. ייתכן שאנחנו מתחילים להגיע לרוויה מהאפליקציות, זאת משום שבשנה האחרונה, כמות האפליקציות החינמיות שהורדנו ירד ב-50% מ-32 אפליקציות ל-17.

BEZEQ-E

נקודה מעניינת נוספת שעולה מהסקר מלמדת כי כי הצפייה בווידאו הופכת לשימוש העיקרי שלנו באינטרנט, כאשר 84% מהציבור צופה בוידאו באמצעות האינטרנט, לעומת 75% בדוח המקביל שביצענו בשנת 2014. מרבית הנשאלים דיווחו כי עושים זאת באמצעות המחשב, או חיבור לטלוויזיה, אולם 14% עושים זאת באמצעות הסמארטפון, לעומת 8% בלבד ב-2014, גידול של 75% בשנה אחת בלבד. עוד עולה כי 54% מהצופים בוידאו באינטרנט, צופים בתוכן פיראטי. בקרב הצעירים פופולרית במיוחד תוכנת פופקורן, כשכמעט 30% מהצעירים צורך תכני וידאו באמצעותה.

הסקר בדק גם הרגלים הקשורים לשימוש בסמארטפון בזמן הנהיגה. בהקשר זה, אפשר להגיד שכמעט כולנו חושבים שאין זה אחראי להשתמש בסמארטפון בזמן הנהיגה. 93% מהציבור חושבים שזה חוסר אחריות לסמס תוך כדי נהיגה, אבל – 46% מהנהגים מודים כי הם עושים שימוש כלשהו בסמארטפון בזמן הנהיגה. מבין השימושים שבהם בכל זאת מודים כי הם נעשים בזמן הנהיגה, 17% מהנהגים מודים כי הם קוראים סמסים וווטסאפ, ו-11% גם שולחים. בהקשר זה, 42% הודו כי כאשר הם מכניסים פרטי מיקום לאפליקציית הווייז, הם מקישים "אינני הנהג", אף שהם נוהגים ברכב.

בתחום ה-E-Commerce , אנחנו רואים שתחום הקניות מהמובייל עדיין לא פוצח וכי מרבית הישראלים, 53%, עדיין נמנעים מרכישות באמצעות הטלפון הסלולרי. עם זאת, אנחנו רואים ש- ebay הוא האתר המוביל בקניות מהסלולר מבין אתרי הקניות שהישראלים עושים בהם שימוש, עם 32%, ואחריו Aliexpress עם 22%. בסמארטפון ניתן לשלם גם במקומות מסוימים, אבל אנחנו רואים ש-73% מהגולשים מציינים כי אינם משלמים כלל עבור מוצרים ושירותים באמצעות הסמארטפון. מבין התחומים שבהם כן נעשה שימוש מוגבר בשירות תשלומים באמצעות הסמארטפון, ניתן לציין את תחום החניונים, בו כ-16% מהישראלים משלמים באמצעות הסמארטפון.

מצורף הדו"ח המלא: http://www.bezeq.co.il/media/PDF/internetreport_2015.pdf

Imagination מרחיבה את תוכנית הסיוע לאוניברסיטאות

פורסם בתאריך דצמבר 28, 2015דצמבר 28, 2015 ע"י Techtime

התוכנית תוצג בפני האקדמיה הישראלית בסמינר לפרופסורים וחוקרים שיתקיים באוניברסיטת תל-אביב ב-18-19 בינואר 2016

חברת Imagination מרחיבה את תוכנית ההכשרה האקדמית באמצעות שיתוף פעולה עם תוכנית EUROPRACTICE. התוכנית תאפשר לסטודנטים מ-670 אוניברסיטאות ומכוני מחקר ב-44 מדינות לקבל גישה אל מעבדי MIPS Warrior M-class.

תוכנית EUROPRACTICE היא יוזמה של האיחוד האירופי שנועדה לקדם את תעשיית התכנון בתחום המיקרואלקטרוניקה באירופה. התוכנית מעניקה לסטודנטים גישה אל כלי פיתוח ואל משאבים המאפשרים לייצר רכיבים לצורכי מחקר ולימוד.

בעקבות שיתוף הפעולה בין מכון EUROPRACTICE ובין חברת Imagination, הסטודנטים והחוקרים יוכלו לייצר רכיבי SoC משלהם, ולייצר אותם ביחד עם מעבד תעשייתי סטנדרטי משובץ מסוג MIPS M-class, הנמצא כיום במאות מליוני שבבים בשוק.

מדובר בשלב נוסף בתוכנית ההכשרה בארכיטקטורת MIPS שאותה יוזמת אימג'יניישן. השלב הראשון התבצע לפני מספר חודשים עם השקת תוכנית MIPSfpg, המעניקה לחוקרים באוניברסיאות גישה מלאה אל קוד פתוח של מעבד MIPS תעשייתי, ביחד עם חומרי לימוד להעברת קורסים בתחום ארכיטקטורות מיחשוב.

תוכנית הסיוע לאקדמיה מגיעה בינואר לישראל

סדנת MIPSfpga One Day Workshops in Israel מגיעה לראשונה גם לישראל, והיא תוצג בפני פרופסורים וחוקרים באקדמיה בסמינר מיוחד שיתקיים באוניברסיטת תל-אביב בימים ב' ו-ג', ה-18-19 בינואר 2016.

המורים שישתתפו בסדנא, יוכלו להוריד מאתר החברה את כל חומרי הלימוד הקשורים למעבדי RISC וארכיטקטורות עיבוד, ולהשתמש בהם לצורך העברת קורסים אקדמיים בפלטפורמות מיחשוב. מכיוון שמדובר במערכת פתוחה, הם גם יוכלו לבצע בה שינויים ולהתאימה לצורכיהם.

ההדרכה תתבסס על פלטפורמת Nexys 4DDR של חברת Digilent, שבה הקוד מיושם על-גבי רכיב Xilinx Artix 7 FPGA. במהלכה יוצגו בפני אנשי האקדמיה בישראל (פרופסורים ותלמידי תארים גבוהים) כיצד ניתן להשתמש בליבות העיבוד הללו כדי ללמוד את נושא ארכיטקטורת מחשבים.

ארכיטקטורת MIPS נחשבת לארכיטקטורת ה-RISC הטהורה ביותר הקיימת היום בתעשייה, ולכן היא מתאימה ללימוד ארכיטקטורות מיחשוב במסגרת קורסים אקדמיים. במהלך הסדנא תתקיים הדרכה שבמהלכה יוצג קוד ה-RTL של MIPSfpga, שהיא גרסת MIPS של המעבד MIPS microAptiv המיושם ברכיב FPGA. הגרסא הזו מצויה במערכות משובצות רבות בתעשייה, דוגמת המיקרו-בקרים ממשפחת PIC32MZ של Microchip, או מעבד Artik1 של חברת סמסונג.

מנהל התוכנית הוא רוברט אואן, אשר מכיר היטב את ישראל. הוא בילה כאן פעמים רבות כאשר שימש כשדר ברדיו תחנת קול השלום, שהופעלה על-ידי אייבי נתן מספינת שידור מול חוף תל-אביב. לדבריו, התוכנית נוחלת הצלחה גדולה מאוד, וכיום שני ספרי הלימוד הנפוצים ביותר באקדמיה בתחום המחשבים, מתבססים על תיאור ארכיטקטורת MIPS. הספרים הם Digital Design & Computer Architecture שניכתב על-ידי דייויד ושרה האריס, ו-Computer Organization and Design שניכתב על-ידי דייויד פטרסון וג'ון הנסי.

לדבריו, התוכנית זוכה להצלחה גדולה מאוד מכיוון שהיא מאפשרת לחוקרים ולסטודנטים לבצע תהליך שלם של תכנון וייצור בסיליקון. "התוכנית מאפשרת להם לנצל את כל המשאבים של מעבדי MIPS, כולל טכנולוגיית האבטחה OmniShield".

כיצד ייראה סילבסטר 2038 בשוק האלקטרוניקה?

פורסם בתאריך דצמבר 27, 2015דצמבר 27, 2015 ע"י Techtime

מיוחד ל-Techtime. לכבוד היובל ה-25 להולדתה של קיידנס מנסה הבלוגר הרשמי של החברה, בריאן פולר, לחזות מה יהיה בעוד 20 שנה… בהצלחה

מאת: בריאון פולר, העורך הראשי של Cadence ולשעבר עורך EDN ו-EETimes

TOSHIBA-PC בשנת 1988 נמכר המחשב אישי T120H של טושיבה (10 מגהרץ, מעבד 80c86 של אינטל, 1MB של זיכרון RAM, וכונן 20MB) תמורת 4,098 דולר. במחירים של ימינו מדובר בסכום עצום של 7,182 דולר. כעבור עשרים שנה, ב-2008, עלה המחשב ThinkPad של לנובו 1,700 דולר, והוא הניח בקצות אצבעותינו 2 גיגהרץ עוצמת עיבוד, 2GB זיכרון RAM וכונן קשיח בנפח של 160GB (ועוד כמה וכמה תכונות שכלל לא היו קיימות בשנות ה-80 של המאה ה-20).

את מה שטושיבה הצליחה לדחוס אל תוך אותו T120H ב-1988, אנחנו מחזיקים כיום בכף היד בתוך טלפון חכם קטן, בתוספת יכולות ויישומים רבים בהרבה. ב-1988, העלות למגהבייט הייתה 58 דולר (בהתאמה אינפלציונית). כיום, מדובר ב-0.000363 דולר. ב-1988 נחשב ה-ASIC לרכיב האלקטרוני המתקדם ביותר, ורכיבי ה-FPGA עוד בכלל היו בחיתוליהם.

ענף ה-EDA נשם את אוויר הפסגות של ההשתחררות מחברות האלקטרוניקה המשולבות-אנכית ושגשג במערב פרוע קטן משל עצמו. באקלים הזה נולדה ב-1 ביוני 1988, חברה חדשה, Cadence Design Systems – מיזוג של ECAD (שנוסדה על-ידי גלן אנטל ופול הואנג ב-1982) ו-SDA Systems, שייסד ג'ים סולומון ב-1983..

עשרים וחמש שנים הם זמן ארוך במונחים של בני-אדם, ונצח של ממש במונחי תעשיית האלקטרוניקה והמוליכים-למחצה. מסקרן לחשוב איך עתיד עולמנו להיראות ב-2038, עשרים וחמש שנים מהיום. ברוב ההיבטים בלתי אפשרי לנבא. האם היינו מאמינים ב-1988 שביום מין הימים נחליק יותר עוצמת מחשוב אל תוך כיס החולצה ממה שישב אז על שולחננו? נראה שלא ניתן באמת לנבא איך ייראה עולם האלקטרוניקה ב-2038.

אבל לנוכח העובדה שהתעשייה היום לא נראית שונה בהרבה ממה שהייתה ב-1988, סביר להניח שהיא עדיין תיראה לנו מוכרת גם ב-2038. באותם ימים, לקראת סוף ה-80 של המאה ה-20, החלה התעשייה לנטוש את המודל המשולב אנכית, ועם זאת אנחנו עדיין פועלים באותה צורה של התמחות והתמקדות.

CADENCE-25-YEARS

כיום, אנחנו עומדים בפתחו של עידן חדש ומרתק שישמש בסיס לחדשנות הטכנולוגית שאנו עתידים לחוות. צפוי לנו שינוי של ממש בעידן המוליכים למחצה, שבמסגרתו יילכו החברות ויתפצלו לשני מסלולים אפשריים. במסלול אחד יתמקדו חברות המוליכים למחצה המסורתיות ברכיבים, וברוב המקרים ירכשו עסקים דיגיטליים או אנלוגיים כדי להרחיב את קווי המוצרים שלהן. במסלול השני יתמקדו החברות במערכות.

גארי סמית', גורו בתחום ה-EDA, מנסה להגדיר את המגמה: "מה שאנחנו רואים בעסקי המוליכים למחצה, החל להתבהר רק בשנים האחרונות: ARM הפכה לאבטיפוס החדש של 'חברת מעגלים משולבים.' ייתכן שלא נשתמש בסיליקון בעתיד. אנחנו בונים אחדים ואפסים וזה נכנס לתוך משהו. במקרה של ARM, זה לא נכנס לסיליקון עד שמישהו אחר עושה עם זה משהו. זוהי הצורה הטהורה של התפיסה החדשה".

כחלק משינוי הזה, יחידת העיבוד המרכזית, לדוגמה, עשויה לאבד מחשיבותה עם עלייתם של המעבדים הייעודיים, כך סבור סמית': "בסופו של דבר יהיו שש עד שמונה יחידות עיבוד המותאמות למערכים ספציפיים של אלגוריתמים. עלינו להתמחות בתבניות אלגוריתמיות שונות כדי למטב את העיבוד באופן שיאפשר לנו למזער את סוגיית ההספק. ה-CPU, מעצם הגדרתו, איננו אופטימלי".

עבור ענף ה-EDA, עשר השנים הבאות יחשפו שינוי – שכבר החל – מעסקי הכלים ועד לעסקי הפתרונות: היצרניות יבלעו את חברות הסטארטאפ בתחום ה-IP, כדי לאפשר לאותן חברות מתפתחות בתחום המוליכים-למחצה להתקדם ב"שרשרת המזון" כדי לממש את תכנוני מיליארד השערים שלהם בצורה פרודוקטיבית ויעילה.

החדשות הטובות ביותר לטווח הקרוב, לדברי סמית', הן שענף ה-EDA רוכש את ידע המו"פ בתחום המוליכים למחצה. לדוגמה הוא מביא את התפתחות טכנולוגיית האמולציה, או DFM – כאשר חברות המוליכים למחצה מתקדמות בשרשרת הייצור. עד מהרה, כך הוא טוען, זה ידחוף את שולי הממוצע בענף "צפונה".

סמית' מאמין שזה יקרה בגלל רוס פרו. החזון של פרו היה להוציא למיקור-חוץ את תוכנות מרכזי הנתונים. לאחר מכן, הספקים של אותן תוכנות מכרו אותן בחזרה במתח רווחים של 40%, מה שנהייה הקמע של וול סטריט. כשענף ה-EDA נולד מתוך תעשיית המוליכים-למחצה, השאירה תעשיית המוליכים למחצה את ה"מ" ב"מו"פ", כך ששולי ה-EDA היו 25%, לטענת סמית'. היום ,כשה"מ" הזה חוזר, גם השוליים אמורים לגדול.

אז איך תיראה 2038? הכי טוב שנוכל לעשות בשלב הזה הוא לנסות לנחש כיצד תיראה 2028, לנוכח העובדה שזהו קצה הטווח של מפת הדרכים של המוליכים למחצה (ה-ITRS). בעוד 15 שנים נייצר מערכות על-גבי שבב (SoCs) עם 65 מיליארד טרנזיסטורים בקצה העליון. בשנת 2000 נדרשו 18 מהנדסים לתכנן מיליון שערים. ב-2028 יהיה מדובר ב-0.01 מהנדסים. בשנת 2000 העלות הכוללת של ייצור אותו תכנון בן 35 מיליון שערים הייתה 22.2 מיליון דולר. ב-2028 יעלה 53.3 מיליון דולר לייצר התקן עם 16 מיליארד טרנזיסטורים.

ב-1988 האינטרנט לא היה בצורה שאנו מכירים אותו כיום: לא גוגל, לא פייסבוק, לא ITunes או אנדרואיד. למכוניות היו כריות אוויר אבל לא מכ"ם צדי או יכולת נהיגה אוטונומית. המזל"טים היחידים בשמיים היו טילים.

אז…לחיי רבע מאה של חדשנות. יש לנו עוד המון מה לעשות.

ECI הצטרפה לפרוייקט תוכנת הרשת הפתוחה ONOS

פורסם בתאריך דצמבר 27, 2015דצמבר 29, 2015 ע"י Techtime

חברת ECI הודיעה שהבקר שהיא מפתחת עבור ONOS ישולב בחבילת תוכנות ניהול הרשת שלה. עיקר מאמץ הפיתוח של החברה מוקדש כיום לתחום התוכנה

ממשק המשתמש של תוכנת LightAPPS של אי.סי.איי

חברת אי.סי.איי טלקום (ECI Telecom) הצטרפה לקונסורציום ONOS, המפתח מערכת הפעלה פתוחה ברמת תשתיות התקשורת (Service Provider Networks) עבור רשתות תקשורת המנוהלות באמצעות תוכנה (SDN). פרוייקט Open source SDN Network Operating System מנוהל על-ידי חברת On.Lab ופועל כקבוצת עבודה בתוך Linux Foundation. הוא מתנהל בשלוש השנים האחרונות בהשתתפות כמה מיצרניות ציוד התקשורת המובילות בעולם, בהן: AT@T, אלקטל-לוסנט, NTT, וואווי, סיסקו, אריקסון, פוג'יטסו, אינטל, NEC ועוד.

השנה התוכנה יצאה לראשונה לשוק, וביצעה חמש הפצות. מטרת מנהלי הפרוייקט היא לשמור על קצב קבוע של הפצה בכל רבעון. התפקיד של ECI הוא לתרום למערכת ההפעלה יכולת ניהול משותפות של ש תקשורת העוברת גם במתכונת חבילות (IP Packets) וגם ברשתות תמסורת אופטיות.

חברת ECI הודיעה שהבקר שהיא מפתחת עבור ONOS ישולב בחבילת תוכנות ניהול הרשת שלה, מסוג SmartLIGHT. המנהל הטכנולוגי של ECI, חיים פורת, הסביר שהחברה בחרה ב-ONOS לאחר בדיקה מקיפה של כל התוכנות בתחום.

"מערכת ההפעלה ONOS מתאימה יותר לשוק ה-WAN שבו אנחנו פועלים, חיפשנו מערכת הפעלה ברמת הטלקום המתאימה ללקוחות הקיימים שלנו, והיא מתוכננת עבור רשתות מיתכנתות אמיתיות".

ההצטרפות לקנוסורציום נעשתה במסגרת אסטרטגיית ELASTIC החדשה, שעליה הכריזה ECI בתחילת השנה. האסטרטגיה מכוונת לאספקת מוצרים המאפשרים ללקוחות להרחיב ולשנות כל מרכיב ברשת שלהם, מהענן ועד אבזרי הקצה.

פירוש הדבר שעיקר המאמצים של החברה עוברים לתחום התוכנה. אומנם היא ממשיכה לייצר ולשווק מוצרי תמסורת כמו מערכות Apollo לשוק התמסורת האופטית או מערכות Neptune לשוק רשתות המטרו, אולם המאמץ העיקרי מתמקד כיום בחבילת התוכנות Light, הכוללת תוכנות ניהול רשת כמו LightSOFT, LightCONTROL, LightAPPS ואפילו תוכנת האבטחה LightSEC.

למרות שהיא מזוהה בציבור כיצרנית ציוד תקשורת המעסיקה כ-1,600 עובדים בישראל ובעולם, אי.סי.איי משקיעה את מירב מאמצי הפיתוח שלה בתחום התוכנה. לאחרונה אמר נשיא ומנכ"ל החברה שנכנס לתפקיד ב-2012, דריל אדוארדס, שבעבר היתה אי.סי.איי חברת חומרה מוכוונת ייצור. "כיום אנחנו בעיקר תוכנה, ולא סתם תוכנה, אלא תוכנת קוד פתוח".

הרובוטים לא ישתלטו על כל המשרות – הם ייצרו חדשות

פורסם בתאריך דצמבר 27, 2015דצמבר 27, 2015 ע"י Techtime

בעשור הקרוב ייווצרו בארה"ב כ-13.6 מיליון משרות חדשות בעקבות התפתחות האוטומציה. מדובר בהיווצרות משרות בהיקף של 9% מכוח העבודה, בהשוואה לאובדן משרות בשיעור של 7%

מחקר חדש של חברת פורסטר ריסרץ' (Forrester) מנסה להעריך את השפעת הרובוטים על שוק העבודה, וצופה שבניגוד לחששות רבים, הם לא צפויים להביא לאבטלה גורפת בשוק העבודה. לדברי האנליסט שערך את המחקר, ג'יי, פי גאונדר, הערכות קודמות של חוקרםי מהאקדמיה, שלפיהן קרוב ל- 50% מהמשרות יושפעו מהפעילות של רובוטים, הן מוגזמות מאוד, מכיוון שאינן מתייחסות לאחת מהתוצאות של מהפיכת האוטומציה – יצירת משרות חדשות.

להערכת חברת פורסטר ריסרץ', מהפיכת האוטומציה שתתבטא בטכנולוגיות כמו רובוטים תעשייתיים, מכוניות אוטונומיות ומיחשוב תפישתי, תביא לאיבוד של כ-16% מהמשרות בשוק האמריקאי בין השנים 2015 ו-2025. אלא שבמקביל, היא תייצר משרות חדשות בתחומים כמו תוכנה, הנדסה, תכנון ותחזוקה.

להערכת החברה, בעשור הקרוב ייווצרו בארה"ב כ-13.6 מיליון משרות חדשות בעקבות התפתחות האוטומציה. מדובר בהיווצרות משרות בהיקף של 9% מכוח העבודה בארה"ב, בהשוואה לאובדן משרות בשיעור של 7% מכוח העבודה במשק האמריקאי – שיועברו לידי רובוטים.

על-פי המחקר The Future Of Jobs, 2025: Working Side By Side With Robots, אחד מהתחומים המעניינים ביותר קשור למשרות שאופיין ישתנה בעקבות האוטומציה. למעשה, עד 2019, הרובוטים ישנו 25% מהמשרות. רפואה היא דוגמא מובהקת: המחשוב הקוגניטיבי צפוי לשנות לחלוטין את האופן שבו רופאים מבצעים דיאגנוזה ומחליטים איזה טיפולים לבצע.

החוקרים סבורים שההתמקדות הנוכחית של התעשייה והמגזר העיסקי באוטומציה ככלי להפחתת עלויות מחמיצה את העיקר. "התרומה המרכזית של הרובוטים אינה בהפחתת עלויות, אלא בייצור חוויית מפגש עם העסק, התואמת יותר לציפיות של הלקוחות". לכן הם ממליצים לתעשייה להתמקד ביצירת סביבה שבה מתקיימת עבודה משותפת של בני-אדם ורובוטים.

תאונה במכוון: הרובוט נוגע בראשו של רודני, ואינו פוגע בו

דוגמא לאפשרות הזו היא הרובוט Baxter המפותח כיום על-ידי חברת Rethink Robotics האמריקאית. החברה הוקמה על-ידי רודני באקסטר, שהיה ממייסדי חברת iRobot. המטרה המוצהרת שמאחורי הפיתוח היא להחזיר לארה"ב את הייצור שעבר בעשור האחרון לסין ולדרום מזרח אסיה.

לכן, החברה פיתחה רובוט תעשייתי אשר אמור להשתלב בקווי ייצור מכל הסוגים, כולל בתעשיות השירותים, סדנאות, בתי מלאכה קטנים ואפילו בחנויות או במסעדות. הפעלתו אינה דורשת ידע טכני. המפעיל מלמד אותו לבצע את הפעולות הדרושות באמצעות הכוונה פיסית ישירה, במהירות ובצורה אינטואיטיבית.

הרובוט מצוייד במסך דמוי פנים הכולל עיניים גדולות, אשר מסתכלות לתמיד לכיוון הפעולה הבאה שהוא יבצע, כדי להקל על התקשורת בינו לבין המפעיל או העובד האנושי הנמצא לידו. באקסטר מתוכנן לעבוד בסביבה אנושית ולהיות בטוח לגמרי. לכן הוא כולל חיישני מגע ולחץ, המונעים ממנו לפגוע בבני אדם שנכנסו לטווח העבודה שלו.

באחת מההדגמות (ראו Baxter ביוטיוב), מכניס רודני באקסטר את ראשו לסביבת העבודה של הרובוט, כאשר הזרוע הכבדה שלו מעבירה חפץ ממקום למקום. ברגע שהרובוט נוגע במיצחו של רודני, הוא נעצר מיידית ולא פוגע בו. לדברי המייסד, הוא עדיין לא בטוח כיצד הלקוחות ישתמשו בו, אולם בטוח שהם ימציאו שפע של מטלות חדשות שאי-אפשר עדיין לחשוב עליהן.

השנה ששינתה את פני תעשיית השבבים העולמית

פורסם בתאריך דצמבר 25, 2015דצמבר 28, 2015 ע"י Techtime

שנת 2015 ניפתחה עם מספר רב של הכרזות רכישה בהיקפים קטנים ובינוניים. אבל אז התחילו להגיע ההכרזות הגדולות – ולאט לאט התברר שמשהו רציני מתחולל בשוק

שנת 2015 היכתה בתדהמה גם את המשקיפים הוותיקים ביותר של תעשיית השבבים העולמית, אשר זוכרים עוד את הופעת המחשב האישי ולאחר מכן האינטרנט, ששינו בזמנם את פני התעשייה. גם אז, בשיא ימי הבועה של סוף שנות ה-90, לא נעשו כל-כך הרבה עיסקאות מיזוג ורכישה כל-כך גדולות, כפי שנעשו בשנה האחרונה.

מהבחינה הזו, אפשר לומר ש-2015 התחילה כבר באמצע שנת 2014, כאשר נעשו בה שלוש עיסקאות ענק שבדיעבד רימזו על המגמה: ביוני 2014 הודיעה Analog Devices על רכישת Hittite תמורת 2.5 מיליארד דולר, באוגוסט Infineon את רכשה International Rectifier תמורת 3 מיליארד דולר ובאוקטובר רכשה Qualcomm את CSR הבריטית (שרכשה בעבר את צורן) תמורת 2.5 מיליארד דולר.

עיסקאות השבבים הגדולות ביותר (במיליארדי דולרים)
תאריך ההכרזה		רוכשת	נמכרת	סכום	תחום פעילות
2014	יוני	Analog Devices	Hittite	2.5	רכיבי תקשורת
2014	אוגוסט	Infineon	IR	3.0	רכיבי הספק
2014	אוקטובר	Qualcomm	CSR	2.5	שבבי תקשורת
2015	ינואר	Lattice	Silicon Image	0.6	FPGA
2015	פברואר	Intel	Lantiq	לא נמסר	שבבי תקשורת
2015	מרץ	Microsemi	Vittese	0.4	שבבי תקשורת
2015	אפריל	NXP	Freescale	11.8	שבבי תקשורת
2015	מאי	Avago	Broadcom	37	רכיבי תקשורת
2015	יוני	Intel	Altera	16.7	FPGA
2015	יולי	Globalfoundries	IBM Semi	-1.5	פאב
2015	יולי	קרן סינית מנסה לרכוש את Micron		23	זיכרונות
2015	אוגוסט	Microchip	Micrel	0.84	אנלוג/דיגיטל
2015	ספטמבר	Dialog Semi	Atmel	4.6	אנלוג/דיגיטל
2015	אוקטובר	Western Digital	SanDisk	19	זיכרונות
2015	אוקטובר	Lam Research	KLA-Tencor	10.6	ייצור שבבים
2015	נובמבר	On Semi	Fairchild	2.4	אנלוג/הספק
2015	נובמבר	Microsemi	PMC-Sierra	2.5	רכיבי תקשורת
2015	דצמבר	Micron	Inotera	3.2	זיכרונות

שנת 2015 ניפתחה עם מספר רב של הכרזות רכישה בהיקפים קטנים ודיווח על עיסקאות בהיקפים בינוניים, כמו עיסקאות Lattice/Silicon Image או Microsemi/Vittese שהיו בסביבות החצי מיליארד דולר כל אחת.

אבל אז התחילו להגיע ההכרזות הגדולות, ולאט לאט התברר שמשהו רציני מתחולל בשוק: בחודש אפריל דיווחה NXP על עיסקת 11.8 מיליארד דולר לרכישת Freescale. במאי הטילה Avago פצצה והכריזה על עיסקת השבבים הגדולה בהיסטוריה: רכישת ענקית הפאבלס Broadcom תמורת 37 מיליארד דולר.

IMEC-SEMI כעבור חודש ביצעה חברת אינטל את הצעד הנועז ביותר בתולדותיה, והכריזה על רכישת יצרנית רכיבי ה-FPGA המיתכנתים הגדולים Altera, תמורת 16.7 מיליארד דולר. זו עיסקה בעלת משקל אדיר לתעשייה, שכן כיום מתחלק השוק הזה בין שתי חברות בלבד: אלטרה לבין Xilinx.

בעקבות שתי העיסקאות האלו, נראה פתאום שעיסקאות מיזוג בהיקפים של 2-5 מיליארד דולר הן עיסקאות בינוניות… אלא שבהמשך שמרה התעשייה על הקצב המסחרר של מיזוגים ורכישות.

כלכלת הגודל מתייצבת

אוקטובר היה חודש של שתי עיסקאות ענק: חברת Western Digital על רכישת SanDisk תמורת 19 מיליארד דולר, וחברת Lam Research הודיעה על רכישת KLA-Tencor תמורת 10.6 מיליארד דולר. אומנם הן לא מייצרות שבבים, אבל הן מספקות ציוד חיוני לייצור שבבים.

הייחוד הגדול ביותר של עיסקאות 2015 נעוץ לא רק בהיקפן, אלא בזהות החברות המעורבות בהן. זו היתה שנה שבה חברות גדולות מאוד, הנמצאות ברשימות 20 החברות ו-50 החברות המובילות בשוק, רכשו אחת את השנייה. כלומר, לא חברות גדולות הרוכשות חברות קטנות ובעלות צמיחה מהירה, אלא ענקים איטיים הרוכשים אחד את השני כדי להיות מגה-ענקים.

הדבר הזה מלמד שיש תהליך עומק המתחולל בתעשייה, אשר ייצר את גל המיזוגים והרכישות. שוק השבבים העולמי הפך לשוק של כלכלת גודל ולא לשוק של טכנולוגיות חדשניות ופורצות דרך. המגמה הזו מורגשת כבר זמן מה.

הסימנים הראשונים היו כאשר קרנות ההון סיכון הפסיקו להתלהב מחברות סטארט-אפ בתחום השבבים. לפני חמש שנים ההתנהגות שלהם היתה בלתי מובנת, לאור האקזיטים הגבוהים מאוד שאיפיינו חברות שבבים שהצליחו. אבל בשנה האחרונה הקיפאון הפיננסי הזה מורגש בכל העולם – אפילו בעמק הסיליקון.

קללת חוק מור

הקרנות חשו בבעיה שהתעשייה הודתה בקיומה רק באיחור: חוק מור מתחיל לזייף. במשך 50 שנה התפתחה תעשיית השבבים בזכות שיפור מתמיד בתהליכי הייצור שהיא להכפלת מספר הטרנזיסטורים בשבב בכל 18 חודשים בקירוב. כלומר, בכל שנתיים קיבלו היצרנים והמתכננים יכולת לדחוס לשבב יותר אלגוריתמים ובמחיר נמוך יותר. אלא שכאשר התעשייה עברה מתהליך של 28 ננומטר לתהליך של 22 ננומטר, התברר שהכללים השתנו: במקום לרדת – המחיר של כל טרנזיסטור בשבב דווקא עלה!

בהמשך התברר שקשה יותר ויותר לפתח תהליכים חדשים. המעבר לפרוסות סיליקון בגודל של 450 מ"מ (במקום 300 מ"מ כיום) נתקל בקשיים, ומתעכב כבר יותר משלוש שנים. מספר יצרנים מייצרים היום שבבים בתהליך של 11 ננומטר, אולם הוא מתאים רק לחלק קטן מהמוצרים (בעיקר מעבדים), ורוב המעגלים האנלוגיים יעילים יותר בתהליכים ישנים כמו 65 ננומטר ו-45 ננומטר. ולבסוף, כיום כמעט ולא מדברים ברצינות על מעבר מאסיבי של התעשייה לתהליך חדש סביב ה-5 ננומטרים.

בחלק ממכוני המחקר המובילים בעולם, כמו imec למשל, מאמינים שהשימור של חוק מור יהיה אפשרי רק לאחר שהתעשייה תפתח מארזים חדשים המאפשרים להצמיד את פיסות הסיליקון זו לזו ולייצר שבב תלת-מימדי. כלומר במקום תהליך ייצור חדש ברמת הסיליקון, התעשייה מחפשת פיתרון באמצעות תהליך ייצור חדש ברמת המארז.

אלה חלק מהסיבות אשר יכולות להסביר מדוע דווקא עכשיו עוברת התעשייה מכלכלה טכנולוגית לכלכלת גודל. שנת 2016 נפתחת כאשר תעשיית השבבים הופכת מתעשייה של חדשנות טכנולוגית לתעשייה של חדשנות ניהולית: ייעול שרשרת האספקה, השגת שיאי תפוקה, שיווק גלובלי וקניית לקוחות – אפילו במחיר גבוה.

רשף תסייע ל-Baharat Electronics ההודית להקים מפעל ייצור מרעומים

פורסם בתאריך דצמבר 24, 2015דצמבר 24, 2015 ע"י Techtime

החברה ההודית זכתה במכרז לאספקת 320 אלף מרעומים לפגזי 105 מ"מ המבוססים על הטכנולוגיה של רשף

RESHEF חברת רשף טכנולוגיות מאור יהודה (Reshef Technologies) חתמה על הסכם ל-15 שנה שבמהלכו היא תסייע לחברת Baharat Electronics ההודית להקים מפעל להרכבת מרעומים אלקטרוניים עבור תחמושת קרקעית בהודו. בנוסף, היא תספק לה סיוע טכני בכל הקשור לייצור והרכבת מרעומים. החברה ההודית תוכל לרכוש מצדדים שלישיים ו/או ולייצר את כל רכיבי המרעומים בעצמה, למעט רכיב קריטי במרעום שיסופק על-ידי רשף.

בנוסף, מוגדרים רכיבים נוספים במרעום שלרשף יש אופציה לדרוש שהיא תהיה הספקית היחידה שלהם. במסגרת הקמת מפעל המרעומים בהודו, קיימת אפשרות שרשף תספק ציוד בדיקה ומתקני ייצור על פי הזמנות של החברה ההודית.

התמורה לרשף תנבע בעיקר מאספקת רכיבי מרעומים לחברה ההודית: הרכיב הקריטי, אופציה לספק כ-30% מרכיבי המרעומים, או עד 30% מכמות המרעומים של המפעל (תוצרת גמורה).

חברת Baharat Electronics ההודית זכתה בחודש אוגוסט השנה במכרז לאספקת כ-320,000 מרעומים עבור תחמושת בקוטר של 105 מ"מ לצבא ההודי, בהיקף כולל של כ-50 מיליון דולר. חלקה של רשף טכנולוגיות בפרוייקט צפוי להיות כ-5 מיליון דולר עבור אספקת הרכיב הקריטי במרעום. במקרה של מימוש האופציה, חלקה בפרוייקט צפוי לגדול להיקף של 15 עד 18 מיליון דולר.

רשף טכנולוגיות נמצאת בבעלות ארית תעשיות, ומהווה את הפעילות העיקרית שלה. בעקבות ההודע על חתימת ההסכם, זינקה מניית ארית בבורסה בתל-אביב ביותר מ-17%, והיום היא נסחרת לפי שווי שוק של כמעט 47 מיליון שקל.

גוגל ופורד במגעים לפיתוח משותף של רכב אוטונומי

פורסם בתאריך דצמבר 24, 2015מאי 30, 2016 ע"י Techtime

ככל הנראה צפויה הכרזה על חברה בת משותפת במהלך תערוכת CES 2016 בחודש הבא בלאס וגאס. גוגל פתחה אתר המדווח על פרוייקט המכונית האוטונומית

GOOGLE-CAR

סוכנות רויטרס דיווחה היום שחברת גוגל (Google) מנהלת משא ומתן עם יצרנית המכוניות השנייה בגודלה בארה"ב, פורד (Ford), לשיתוף פעולה בפיתוח המכונית האוטונומית העתידית. רויטרס מצטטת מקור המקורב לדיונים שסיפר שהם נמשכים כבר מספר חודשים. המטרה של פורד היא לקבל גישה אל התוכנות של גוגל בתחום הנהיגה האוטונומית, והידע של פורד בתחום הרכב, שיאפשר לגוגל לשפר את התוכנות שלה.

במסגרת הזאת נערכה החודש פגישה בקליפורניה בין מייסד משותף של גוגל, סרגי גרין, לבין מנכ"ל פורד, מרק פילדס. המקור סיפר לרויטרס שגוגל מנהלת שיחות עם יצרני רכב נוספים, אולם עדיין אין הסכמים בתחום. מעניין לציין שלפורד יש יתרון מסויים בכל הקשור לגוגל, שכן המנכ"ל הקודם של פורד, אלן מולאלי, משמש כיום בחברת גוגל. בחודש ספטמבר השנה מונה אחד מהמנהלים הבכירים של פורד שעבר 14 שנים בחברה, ג'ון קראפיק, למנהל רוייקט המכונית האוטונומית של גוגל.

מענין לציין שהאתר Yahoo Autos דיווח אתמול על הסכם לייצור משותף של מכונית אוטונומית בין פורד לבין גוגל. לדברי האתר, שתי החברות יקימו ביחד חברה בת משותפת שתייצר מכוניות אוטונומיות, אשר תוכרז בחודש הבא במסגרת תערוכת CES שתתקיים בלאס וגאס. גוגל העלתה לאחרונה לרשת אתר המדווח על פרוייקט Google Self Driving Car. מהאתר ניתן ללמוד פרטים בראשונים על עומק והיקף הפרוייקט, שעד היום הגיעו לתקשורת רק באמצעות הדלפות לא מאושרות.

GOOGLE-CAR-MAN

מסתבר שגוגל התחילה את הפרוייקט כבר בשנת 2009, בעקבות פרוייקט Grand Challenges של הסוכנות למחקרי ביטחון מתקדמים (DARPA) שבמהלכו נערכו תחרויות לנהיגה אוטונומית של כלי-רכב צבאיים בתנאי שטח.

בשלבים הראשונים גוגל ביצעה ניסויים במכוניות Toyota Prius שנישלחו לאוטוסטרדות בארה"ב, ולאחר מכן במכוניות Lexus SUV שיצאו לניסויי נהיגה במאונטיין-ויו, קליפורניה, ובאוסטין, טקסס. בסך הכל, היא צברה ניסיון של נהיגה אוטונומית לאורך מצטבר של יותר מ-1.5 מיליון קילומטרים.

כמובן שבכל המכוניות היו גם נהגים לצורכי בטיחות. כתוצאה מהניסיון הזה, החליטה גוגל שהיא חייבת לתכנן בעצמה את המכונית האוטונומית, כפלטפורמה יעודית של חיישנים, ולא להתקין חיישנים על פלטפורמה קיימת. המכונית של גוגל היא מכונית חשמלית לשני נוסעים ואינה כוללת מנגנון שליטה כמו הגאים ודוושות. היא מתוכננת בתצורה עגולה וללא זוויות, כדי להגדיל את שדה הראייה של החיישנים.

גוגל תכננה מחשב ייעודי למכונית המיועד לטפל במטלות נהיגה אוטונומית, וחיברה אותו אל מספר חיישנים: לייזרים, מערכות מכ"ם ומצלמות. החברה מדווחת שכיום המכונית מתיכה מידע המגיע מהחיישנים ומהמפה הממוחשבת המצויה במחשב, המאשר לה לדעת בדיוק היכן היא נמצאת, כולל באיזה נתיב.

התוכנה מזהה אובייקטים בהתאם לצורה, ולגודל ולתבנית התנועה שלהם, ויודעת לזהות כלי-רכב אחרים, הולכי-רגל ורוכבי אופניים. בין השאר, התוכנה כוללת מנגנון חיזוי אשר מנחש מה הולך הרגל או רוכב האופניים ייעשו ברגעים הבאים שלאחר איתורם, ומקבלת החלטות: האם להחליף נתיב כדי לאפשר תנועה לרוכב האופניים, או להאט ולעצור כדי לאפשר להולך הרגל לחצות את הכביש.

בדו"ח של החברה מחודש נובמבר השנה גוגל דיווחה שהיא מבצעת ניסויים הכוללים כבר 30 מכוניות. בין השאר, הן צויידו ביכולת לזהות צפירות של אמבולנסים, לזהות את תנועת האמבולנס ולפנות לו נתיב נסיעה.

להערכת גוגל, המכונית האוטונומית בטוחה בהרבה ממכונית סטנדרטית. "בכל יום מתרחשות אלפי תאונות זעירות בכבישי ארה"ב, כאשר 94% מהן נגרמות עקב טעות אנוש. בשש השנים שבהן מתנהל הפרוייקט צברנו מרחק נסיעה כולל של יותר מ-2 מיליון מייל. היינו מעורבים ב-17 תאונות זעירות. בכולן היו מעורבות מכוניות שכללו גם נהג אנושי. המכוניות האוטונומיות במלואן מעולם לא היו מעורבות בתאונה".

חברת Altair פותחת מרכז מחקר ופיתוח בטאיוואן

פורסם בתאריך דצמבר 23, 2015ינואר 6, 2016 ע"י Techtime

יצרנית שבבי ה-LTE מהוד השרון מתכננת להרחיב את פעילותה באסיה ומגבשת אסטרטגיית IoT המבוססת על תקני LTE. בקרוב תוציא לשוק שבב LTE CAT-1 חדש

קוריאה טלקום הציגה בחודש הקודם יישומי IoT עתידיים מבוססי אלטייר

חברת אלטייר (Altair Semiconductor) מהוד השרון, פותחת מרכז מחקר ופיתוח חדש בטאיוואן, כדי לתמוך בהתרחבות של החברה בשוק האסיאתי. סגן נשיא לפיתוח עיסקי ושיווק בחברה, ערן אשד, אמר שפתיחת המרכז נועדה להגדיל את ההשפעה הגלובלית של החברה ולקדם את המוצרים שלה בתחום ה-IoT.

ALTAIR-CHIP חברת אלטייר מפתחת מספר משפחות של ערכות שבבים מסדרה FourGee, המספקים את המעגלים האלחוטיים ומעגלי עיבוד האות הדרושים לייצר תקשורת בטכנולוגיית LTE. ערכות השבבים של החברה מאורגנות לפי שלושה שווקים מרכזיים: רכיבי LTE ליישומי IoT, בהתאם למיפרט LTE Category-0.

השבבים האלה חסכוניים מאוד באנרגיה, מספקים קצב העלאת והורדת של נתונים של עד 1Mbps וכוללים יחידת בקרת הספק בעלת יכולת להבעיר את הרכיב למצב המתנה עמוק לצורך חיסכון באנרגיה ומעבד פנימי המאפשר ללקוח לפתח יישומים. בתחום ה-IoT החברה מספקת גם ערכת שבבים המותאמת לדרישות LTE Category-1, שבה קצב הורדת הנתונים מגיע עד 10Mbps. הקטגוריה הזו מיועדת ליישומי הוא IoT תובעניים, דוגמת אבזרים לבישים, מצלמות וידאו למעקב, נתבים ביתיים, שלטים דיגיטליים, נתבים תעשייתיים ואפילו רחפנים.

הרכיבים הגדולים והחזקים ביותר של החברה משתייכים לקטגוריה שהיא מגדירה כ-Supercharged LTE. הם אלה תומכים באבזרי קצה ובתחנות בסיס בתקני LTE ו-LTE-Advanced. חלקם תומך גם ברשתות סלולריות מסוג 3GPP (הדור השלישי) והם מספקים קבצי העברת מידע מהירים מאוד המגיעים עד ל-150Mbps בהעלאת ובהורדת נתונים.

שוק ה-IoT תופס מקום מרכזי באסטרטגיית ההתרחבות של החברה, במיוחד ברמת היישומים התובעניים — שוק ה-IoT תופס מקום מרכזי באסטרטגייה של החברה, במיוחד ברמת היישומים התובעניים

חברת אלטייר נוסדה ב-2005 על-ידי מייסדי חברת ליבית שנרכשה על-ידי טקסס אינסטרומנטס ב-1999. הם המשיכו לעבוד ב-TI ישראל עד להקמת אלטייר. בין המייסדים: המנכ"ל עודד מלמד, הטכנולוג הראשי יגאל ביטרן ומנהל הפיתוח העסקי והשיווק ערן אשד.

הרכיבים של אלטייר מבוססים על ארכיטקטורת O²P העצמית, אשר מאפשרת למעבדי FourGee לטפל בעד 6 אנטנות LTE בו-זמנית (MIMO). הטכנולוגיה מוגדרת באמצעות תוכנה, כדי שיהיה קל להתאימה לתקנים השונים (והמתפתחים) של ה-LTE.

בשנה האחרונה גיבשה החברה אסטרטגיה הממוקדת ביישומי IoT מבוססי LTE, שלהערכתה יהיו דומיננטים בשוק בשנים הקרובות. במסגרת הזאת היא פיתחה את שבבי FourGee-1160 עבור LTE Category-1, אשר צפויה לצאת לשוק בשבועות הקרובים.

החברה דיווחה שמספר יצרני ציוד ליישומי M2M/IoT בחרו להתבסס על הערכה הזו. בחודש שעבר היא זכתה לחשיפה גדולה מאוד בתעשייה, כאשר קוריאה טלקום בחרה להציג שלושה יישומי IoT מרכזיים עבורה, המתבססים על ערכת השבבים החדשה.

סגן נשיא חטיבת האבזרים בקוריאה טלקום, ביונגיום קים, אמר שאלטייר היא החברה היחידה בעולם שהצליחה לספק ערכת שבבי CAT-1 העומדים בדרישות הביצועים וההספק של קוריאה טלקום. "אנחנו מצפים להרחיב את שיתוף הפעולה האסטרטגי עם אלטייר כאשר המוצרים האלה יגיעו לשלב המיסחור". למעשה הוא רומז על הסכם הזמנת שבבים עבור מוצרי ה-IoT העתידיים של קוריאה טלקום.

TowerJazz ו-Keysight פיתחו ערכת תכנון לרכיבי RFIC

פורסם בתאריך דצמבר 23, 2015דצמבר 23, 2015 ע"י Techtime

המודול מיועד לתכנון שבבים המיוצרים בתהליך RF-CMOS בגיאומטריה של 65 ננומטר, ומאפשר שימוש משותף גם בתוכנת Keysight וגם בתוכנת Cadence

KEYSIGHT

חברת טאואר-ג'אז ממגדל העמק (TowerJazz) פיתחה ביחד עם חברת Keysigh Technologies, ערכת פיתוח שבבים אלחוטיים עבור תוכנת התכנון Advanced Design System של Keysight. המודול מיועד לתכנון שבבים המיוצרים בתהליך RF-CMOS בגיאומטריה של 65 ננומטר, במתקנים של חברת TowerJazz Panasonic Semiconductor, הנמצאת בבעלות טאואר-ג'אז.

ערכת הפיתוח מיועדת ליישומים שונים, דוגמת תקשורת Wi-Fi, משדרים/מקלטים אלחוטיים, טלפונים ניידים, טיונרים, מערכות מכ"ם ממונעות ועוד. ערכת הפיתוח החדשה מאפשרת ללקוחות לבצע עריכה של התכנונים גם בתוכנת ADS של Keysight, וגם בתוכנת Virtuoso של Cadence, תוך שימוש בבסיס נתונים אחד בלא שיהיו הפרעות הדדיות בין שתי התוכנות.

פתרון מהסוג הזה מאפשרים למתכננים לבחור בכל שלב בכלי הפיתוח שלדעתם הוא המתאים ביותר למשימה הספציפית. הלקוחות של Keysight ו-TPSCo יקבלו גישה אל תכנוני ייחוס של מגברי רעש נמוך (LNA), שנועדו להמחיש את יכולת העבודה ההדדית בין ADS לבין ערכת הפיתוח החדשה (PDK).

המנהל הטכנולוגי הראשי של TPSCo, טומויוקי סאסאקי, אמר שהערכה תהיה זמינה בשלב הראשון ללקוחות המתכננים שבבי 65nm RF CMOS. "בשלב הבא נספק פתרונות משותפים עם Keysight לסביבות RF נוספות שפיתחנו, כמו שבבי מיקרוגל (mmWave).

מנהל שיווק מוצרי Silicon RFIC בחברת Keysight, פולקר בלאשק, שמעתה יכולים הלקוחות המשתמשים בערכת פיתוח סטנדרטית של Virtuoso, לקבל גישה גם אל תהליכים והכלים של Keysight EEsof EDA. "יכולת העבודה ההדדית מקילה על תהליכי הפיתוח מכיוון שהיא פותרת את המתכננים מהצורך לשמור ולסנכרון את התכנון בין שתי סביבות פיתוח שונות. באמצעות הוספת Momentum substrate לערכת הפיתוח, איפשרנו למתכננים לבצע סימולציות משותפות של הקרינה האלקטרומגנטית בכל שלבי התכנון".

למידע נוסף: http://www.keysight.com/find/eesof-rfic-design

ננו דיימנשן תקבל 4.4 מיליון שקלים מהמדען הראשי

פורסם בתאריך דצמבר 23, 2015דצמבר 23, 2015 ע"י Techtime

המדען הראשי משתתף ב-50% מהוצאות המו"פ. פירוש הדבר שננו דיימנשן מתכננת להשקיע השנה כ-8-9 מיליון שקל במחקר ופיתוח. נסחרת בתל-אביב לפי שווי חברה של 199 מיליון שקל

חברת ננו דיימנשן (Nano Dimension) מנס-ציונה קיבלה אישור לקבלת 4.4 מיליון שקל מהמדען הראשי במשרד הכלכלה, לפיתוח מדפסת תלת-מימדית. זו השנה השנייה ברציפות שבה החברה מקבלת מימון מהמדען הראשי.

המענק ניתן לפרוייקט המו"פ של החברה, שבמסגרתו היא מפתחת מדפסת לייצור מיידי של מעגלים אלקטרוניים (PCB), לרבות מעגלים רב-שכבתיים. המדען אישר לחברה תקציב של עד 4.4 מיליון שקלים, כאשר חלקו של המדען הראשי בתקציב המו"פ הינו 50%. פירוש הדבר שהחברה מתכננת להשקיע השנה בהמשך הפיתוח סכום כולל של כ-8-9 מיליון שקלים.

חברת ננו דיימנשן פיתחה מדפסת התלת-מימדית של המבוססת על שימוש בחומר פולימרי מתמצק ודיו המורכב מננו-חלקיקי מתכת. הדגם הראשון של החברה, Dragonfly, מדפיס מעגלים רב-שכבתיים ברוחב מוליך של עד 50 מיקרון.

במקור המדפסת תוכננה לשימוש על-ידי מעבדות פיתוח וקבוצות המייצרות אבות טיפוס או מעגלים בודדים. בתחילת חודש נובמבר היא הגישה בקשה לרישום פטנט בארה"ב עבור דיו המבוסס על חליקי נחושת, בתוספת למוצר המקורי המבוסס על חלקיקי כסף.

הדבר מרמז על הגדרת שוק יעד חדש, שכן מוליכים מבוססי נחושת זולים יותר ומתאימים לשימוש בייצור תעשייתי. עד היום היה קשה להשתמש בדיו המבוסס על חלקיקי נחושת, מכיוון שהם מתחמצנים במהירות במגע עם האוויר, ומאבדים את תכונת המוליכות החשמלית שלהם. הבקשה לפטנט מבוססת על תהליך הפותר את בעיית החמצון, ומאפשר להדפיס מוליכי נחושת.

בעקבות ההודעה על קבלת האישור, עלתה מניית ננו דיימנשן בבורסה בתל-אביב ביותר מ-4%, וכיום היא נסחרת לפי שווי שוק של כ-199 מיליון שקל.

השלב הבא בפיתוח שבבים תלת-מימדיים אמיתיים

פורסם בתאריך דצמבר 22, 2015דצמבר 25, 2015 ע"י Techtime

מיוחד ל-Techtime. מכון המחקר האירופי imec מפתח טכנולוגיות ייצור חדשות לשבבים תלת-מימדיים. בהן: חיבור פיסות סיליקון ברמת דיוק של 200 ננומטר

מאת: ד"ר אריק ביין, מנהל תוכנית 3D Integration ב-imec

בשנתיים-שלוש האחרונות חלה התפתחות טכנית וכלכלית רבה בהבנת מפת הדרכים הדרושה לפיתוח רכיבים תלת-מימדיים (3D-IC). ברמת הייצור הפלנרי הקונבנציונלי (2C) פותחו בתקופה הזו טכניקות ייצור המאפשרות לייצר קישורים קטנים מאוד בין המעגלים.

טכניקות אלה מכינות את הקרקע לקראת השילב התלת-מימדי בתעשיית השבבים, שהוא חיוני כדי שנוכל להמשיך ולשמור על התקפות של חוק מור.

אפשר לומר שרכיבי ה-3D הראשונים שנכנסו לתעשייה הופיעו במארזים הכוללים בעיקר שבבי זיכרון מסוג DRAM.

מערכות הטרוגניות במארז

הם נבנו בתצורה של פיסות סיליקון המונחות אחת על גבי השנייה ולכן קיבלו את הכינוי 3D stacked ICs. אנחנו צופים שהטכניקה הזו תמשיך להתפתח ובשנים הקרובות נראה מערכות הטרוגניות בתצורת stacked מסוג 3D SoCs. הכוונה למארזים שבהם מצויים שבבים מסוגים שונים, הבנויים בטכנולוגיות שונות, המנוחים זה על זה בצפיפות רבה מאוד. תחשבו לדוגמא על חיישן תמונה שמחוברים אליו מעגלי עיבוד ברמת הפיקסל הבודד.

צעד אחר שייעשה בעתיד הקרוב הוא בתחום של רכיבי 3D-IC: במקום לחבר פיסות סיליקון אחת לשנייה, יהיו שכבות מוערמות של טרנזיסטורים. הרעיון הזה נמצא בשלבי פיתוח ראשונים במעבדות רבות, והדוגמא הראשונה לאפשרויות הטמונות ברעיון הזה מומחשת על-ידי שבבי הזיכרון 3D-NAND, שבהם מוערמים תאי הזיכרון אחד על גבי השני, לעתים אפילו 50 תאים כאלה, כשהם מקושרים אל המערך באמצעות ערוץ הבנוי מטרנזיסטור אחד בלבד.

שני האתגרים המרכזיים: הערמה וקישוריות

מכיוון שהוא אחד מהאתגרים הטכנולוגיים החשובים ביותר הניצבים כיום לפנינו, התחלנו ב-imec לעבוד על שיפור רמת הצפיפות של מרכיב הקישוריות (interconnectios) בתוך שבבים תלת-מימדיים. הדבר פותח אפשרויות חדשות. במקום להסתפק בקישוריות בין בלוקים פונקציונליים נפרדים, נוכל לרדת לרמות נמוכות בהרבה של תת-מעגלים זעירים. למשל: קישור מעבדים בסיסיים וקטנים לכל פיקסל בחיישן, או לכל תא בזיכרון.

היכולת הזו היא חיונית כדי לספק את הרכיבים שיידרשו למעבדי העתיד, אבזרי המולטימדיה, חיישנים ברזולוציה גבוהה ועוד. אולם כדי לממש את הרעיון יש צורך בטכניקות הערמה וקישור מדוייקות יותר. זהו אחד מהתחומים המרכזיים שבו מתעסקת כיום קבוצת 3D integration ב-imec ביחד עם השותפים שלנו.

צילום מיקרוסקופ אלקטרוני של תבניות מגע זעירות שיתחברו לפיסת הסיליקון

השנה הצלחנו להתקדם בכיוון הזה מצורה משמעותית, גם בקישוריות בין פיסת הסיליקון למצע הפרוסה (die-to-wafer) וגם ברמת הקישוריות בין מצע למצע (wafer-to-wafer stacking). שתי הדרכים העיקריות להערים שבבים ולייצר ביניהם קישוריות חשמלית.

בהערמת פיסה על מצע, שבבים מוכנים מודבקים על מצע שעבר עיבוד. התקן הממוצע בתעשייה לקישוריות מהסוג הזה היא מירווחים של 40um. אבל בניסויים שביצענו הצלחנו להגיע למירווחים של 10 מיקרון, חמישה מיקרון ואפילו 3 מיקרון.

המחשת המאמצים הפיסיים על פיני TSV לקישוריות חשמלית בין מצעים

האתגר הוא לייצר אותם במהירות, בדייקנות וברמת תפוקה כלכלית. פיתחנו תהליך לייצור מגעים זעירים (micro-bumps) בתהליך thermo-compression הנעזר בכלי יציור חדשים ומדוייקים מאוד.

להערמת מצע על מצע, המטרה היא לקשר בין שכבות סיליקון דקות מאוד (לאחר שיוף) ברמת דיוק של 200 ננומטר. אחד מהקשיים הובלטים ביתוח התהליך קשור לאופן שבו מתנהגות שתי פרוסות סיליקון מאוד חלקות. הן נוטות להיכרך אחת מסביב לשנייה ולייצר עיוותים בסדר גודל של רמת הדיוק שאליה אנחנו צריכים להגיע. כרגע אנחנו מחפשים פתרון לבעיה הזו.

כדי לבצע הצמדה וחיבורים חשמליים בין המצעים, אנחנו עובדים בשני נתיבים במקביל. הראשון מבוסס על הצמדת silicon-carbon-nitride וחיבוריות חשמלית מסוג through-silicon vias. בשיטה הזו אנחנו מתכננים לשייף את המצע העליון לעובי של חמישה מיקרון ולייצר מעברי TSV בקוטר של 1 מיקרון.

השיטה השנייה נקראת hybrid bonding. גם כאן אנחנו משתמשים בסיליקון-קרבון-ניטריד (SiCN) להצמדה הפיסית, אולם מייצרים את המגעים החשמליים באמצעות דפנות נחושת מאוד דקות (5 ננומטר). הדבר מאפשר להגיע למירווחים של 3.6um, ואף יותר – בחלק מהניסויים הצלחנו להגיע לגודל של 1.8um.

אודות המחבר: ד"ר אריק ביין מנהל את תוכנית המארזים המתקדמים במכון המחקר imec. הצוות שלו עוסק בפיתוח מארזים ושיטות קישוריות צפופות מאוד עבור רכיבי system-in-a-package, מארזים ברמת הסיליקון, מארזים לרכיבי RF, רכיבי RF-MEMS ועוד.

ראו גם: imec Technology Forum Israel 2016

למידע נוסף:

> Lightning-fast die to wafer stacking

> Exploring graphene on the interconnect test bench

> Polariscopy reveals TSV stress fields

> A novel approach for integrating ultralow-k dielectrics

> Imec compares yield of two major flavors of chip stacking

> When will we find 3D chips in our smartphones?

TowerJazz תספק שירותי ייעוץ ל-Semiconductor Laboratory ההודית

פורסם בתאריך דצמבר 22, 2015דצמבר 22, 2015 ע"י Techtime

בהסכם יוצא דופן מבחינתה, טאואר-ג'אז תקבל 35 מיליון דולר תמורת אספקת ידע ולא תמורת ייצור שבבים

TOWERJAZZ

חברת טאואר-ג'אז (TowerJazz) חתמה על הסכם מתן שירותי ייעוץ ל-Semiconductor Laboratory, שהיא מחלקה ממשלתית בחברה אסיאתית. ככל הנראה מדובר בחברת השבבים ההודית Semi-Conductor Laboratory, הנמצאת בבעלות משרד החלל בממשלת הודו. החברה הוקמה לפני כמעט 30 שנה ומיועדת לפתח רכיבי CMOS, EEPROM, CCD ו-MEMS עבור התעשייה המקומית.

כיום היא מעסיקה כ-550 עובדים. במהלך ההסכם לשלוש השנים הבאות, טאואר-ג'אז תסייע בחידוש מערך הייצור של Semiconductor Laboratory, ותספק לה ידע טכני הקשור לתחזוקת הציוד ולתהליכי ייצור שפותחו בטאואר-ג'אז. במקביל, היא תספק הכשרה ומידע הדרוש להפעלת מעבדה כימית במפעל.

להערכת טאואר-ג'אז, העיסקה תביא לה הכנסות בהיקף של כ-35 מיליון דולר. מנכ"ל טאואר-ג'אז, אמר שמבחינת החברה מדובר במודל עיסקי חדש המגדיל את הכנסותיה. במלים אחרות, לפחות במרכ הזה היא מוכרת שירותי ייעוץ והכשרה הנדסית, ולא שירותי ייצור.

NetApp רוכשת את SolidFire תמורת 870 מיליון דולר

פורסם בתאריך דצמבר 22, 2015דצמבר 22, 2015 ע"י Techtime

חברת סוליד-פייר מתמחה באספקת מערכות זיכרון המבוססות על מערכים של רכיבי פלאש

מיזוג בתעשיית הזיכרונות: חברת NetApp רוכשת את SolidFire בעיסקת מזומנים בהיקף של 870 מיליון דולר. חברת סוליד-פייר מתמחה באספקת מערכות זיכרון המבוססות על מערכים של רכיבי פלאש. הרכישה מאפשרת לחברת נטאפ לספק פתרונות זיכרון מבוססי פלאש לשלושת מגזי השוק המרכזיים שלה: משפחת מוצרי NetApp All Flash עבור מערכות מידע ארוגניות מסורתיות, מערכות NetApp EF Series למפעיל אפליקציות, ואת המוצרים של סוליד-פייר ללקוחות המפעילם שירותי ענן וזקוקים לארכיטקטורת webscale של החברה.

לאחר השלמת המיזוג, מנכ"ל חברת סוליד-פייר ינהל את קו מוצרי סוליד-פייר בחברת נטאפ. חברת סוליד-פייר מספקת את מערכי הזיכרון ביחד עם מערכות ניהול ותוכנות, הכוללות OpenStack, VMware ומערכות ענן נפוצות אחרות. חברת נטאפ מסרה שלאחר הרכישה ישולבו כל המוצרים של סוליד-פייר בתוך אסטרטגיית data fabric של נטאפ, המאפשרת ניהול חלק של המידע דרך כל משאבי האיחסון: דיסקים מגנטיים, מערכי פלאש ותשתיות ענן.

Valens תקבל בינואר את פרס האיימי הטכנולוגי

פורסם בתאריך דצמבר 21, 2015ינואר 7, 2016 ע"י Techtime

יצרנית השבבים מהוד השרון תעמוד על הבמה ליד נטפליקס, HBO ואריקסון. בימים אלה היא מפתחת דור חדש של שבבי תקשורת שייצא לשוק בעוד כשנתיים

שבב התקשורת של ואלנס. הטכנולוגיה הישראלית הפכה לתקן של IEEE

חברת ואלנס (Valens Semiconductor) מהוד השרון תקבל בחודש הבא את פרס האיימי (Emmy) הטכנולוגי, על תרומתה לשיפור איכות הצפייה בטלוויזיה. הפרס יוענק למנכ"ל החברה (ואחד משלושת מייסדיה) דרור ירושלמי, מיוחד שיתקיים בסיום תערוכת CES שתתקיים בתחילת ינואר 2016 בלאס וגאס. לצד ואלנס יעמדו זוכים נוספים שזכו בפרסים בקטגוריות שונות, בהם חברות כמו נטפליקס, HBO, אוטודסק, אקוסטאר, אריקסון ועוד.

חברת ואלנס המציאה את טכנולוגיית HDBaseT, המאפשרת להפיץ שידורי תקשורת ומולטימדיה באיכות גבוהה (HD) בתוך הבית או המבנה הארגוני באמצעות כבלי תקשורת זולים עד לטווח של 100 מטר. הטכנולוגיה חוסכת את הצורך להשתמש בטכנולוגיות דחיסה או בתשתיות יקרות. הפתרון מבוסס על שימוש בשבב משדר ובשבב מקלט המאפשרים העברה בכבל יחיד של כל מקורות המידע: אבזרים צרכניים, מחשבים ומכשירי טלוויזיה, מערכות אודיו-וידאו, תקשורת אינטרנט ועוד. כולל העברת כוח בכבלים בהספק של עד 100Watts.

החברה הוקמה בשנת 2006 על-ידי קבוצה של יזמים יוצאי מיסטיקום, ומעסיקה כיום כ-170 עובדים. הטכנולוגיה שלה שימשה להגדרת מיפרט HDBaseT אשר מקודם בתעשייה על-ידי ארגון HDBaseT Alliance שהחברה הקימה ביחד עם סמסונג, LG וסוני. כיום חברות בארגון כ-150 חברות המקבלות ממנו הסמכת HDBaseT. בחודש מרץ השנה קיבל המיפרט של החברה מחמאה יוצאת דופן, כאשר ארגון IEEE החליט לאמץ אותו בשלמותו ולהגדיר אותו כתקן סטנדרטי של הארגון הבינלאומי, בשם IEEE 1911.

התקשורת מבוססת על שבב של ואלנס הנמצא בכל אחד מהמכשירים המקושרים, ומיישם את התקשורת ביניהם. מכיוון שהיעד של החברה הוא להעביר סוגי מידע רבים במהירות גבוהה על-גבי כבל באיכות סטנדרטית, היא פיתחה מערך של פתרונות שנועדו להתגבר על רעשים והפרעות הדדיות. בליבת הטכנולוגיה מצויה גירסה של החברה ליישום שיטת האיפנון Pulse Amplitude Modulation, שבה מידע דיגיטלי מיוצג באמצעות סכימה המשתמשת ברמות שונות של מתח ישר.

יותר מ-100 פטנטים

הארכיטקטורה מבוססת על תקשורת לא סימטרית: היא שולחת את קבצי המידע הגדולים מהמקור אל היעד, אולם האותות החוזרים הם רק אותות בקרה ברוחב פס של 100Mbps בלבד, אשר ניתנים למימוש וניתוח באמצעות מנוע DSP ייחודי. במקביל, החברה פיתחה טכניקות העדפה, אשר יודעות להעביר את האותות הקריטיים בכל שידור, ומאפשרות למערכת להתפשר על אותות פחות קריטיים במקרה הצורך.

מאחורי ההצלחות האלה מסתתר עומק טכנולוגי עצום, המוגן על-ידי 35 פטנטיo רשומים ועוד 35 פטנטים הנמצאים בשלבי רישום. סגן נשיא לפיתוח עיסקי ושיווק בחברה, מיכה ריסלינג, סיפר ל-Techtime שכעת החברה נמצאת בתהליכי פיתוח הדור הבא של שבבי HDBaseT, אשר יצטרך לעמוד בדרישות חדשות המאפיינות את שוק מערכות האודיו-וידאו המקצועי (Pro AV). "התפישה שלנו היא שכבל הוא דבר נתון, ושבבי התקשורת שלנו צריכים להתגבר על כל הבעיות הנוצרות בהעברת תקשורת מהירה דרך כבלים זולים".

דוגמא לחלק מהמקרים בהם נעשה ישמוש בשבבי ואלנס

אלא שהשינויים בשוק דורשים מהחברה לפתח את שבבי הדור השלישי שלה: "עד עכשיו סיפקנו קישוריות לפרוטוקול איתרנט בקצב של 100Mbps, שהספיק למערכות השליטה מרחוק ולגלישה באינטרנט, אולם בשנים הבאות נצטרך לעמוד ביעד של 1Gbps.

"במקביל, קצב הווידאו בעולם נמצא בתהליכי שינוי. מסכי הטלוויזיה החדשים תומכים בטכנולוגיות High Dynamic Range, המעניקות עושר גדול יותר של הצבעים באמצעות הקצאת יותר סיביות לתיאור כל גוון. התעשייה do מתחילה את המעבר לתקני וידאו חדשים.

"היפנים כבר הודיעו שכל שידורי אולימפיאדת טוקיו בשנת 2020 ייעשו בתקן 8K, הדורש רוחב פס גדול פי ארבעה בהשוואה לתקן 4K. מכיוון שאנחנו נמצאים בחזית עם יצרני הציוד המובילים בתחום, אנחנו חייבים לתמוך בכל המגמות האלו".

להערכתו, ערכת השבבים החדשה תהיה מוכנה בתוך כשנתיים. מעניין לציין שלמרות שהרכיבים (המיוצרים ב-TSMC) צריכים ליישם תקן פתוח ועד היום נמסרו כמה עשרות מיליוני יחידות ללקוחות, עדיין אין לחברה מתחרה שהצליח לייצר רכיבים אלטרנטיביים. ריסלינג מסביר את התופעה בקושי הגדול הקשור ביישום התקן.

CellSavers השלימה גיוס סיד בהיקף של 3 מיליון דולר

פורסם בתאריך דצמבר 21, 2015דצמבר 21, 2015 ע"י Techtime

חברת CellSavers מעסיקה כיום 14 עובדים בישראל ובארה"ב, ומנהלת מערך של מאות טכנאים בארה"ב המספקים שירותי תיקוני סמארטפון אצל הלקוח

CELL

חברת הסטארט-אפ CellSavers, המספקת שירות תיקוני סמארטפון לפי דרישה (on-demand), השלימה גיוס סיד בהיקף 3 מיליון דולר בהובלת קרן סקויה קפיטל ישראל. האנג'ל רוברט אנטוקול, מנכ"ל חברת Playtika, השתתף גם הוא בסבב הגיוס כמשקיע פרטי. בעקבות סבב הגיוס, יצטרף גילי רענן, שותף בסקויה, למועצת המנהלים של CellSavers.

חברת CellSavers מעמידה לרשות הלקוחות מערך של טכנאים עצמאים המתקנים במהירות מכשירי סמארטפון בזמן ובמקום שבו הלקוח בוחר. החברה הוקמה השנה על-ידי אייל רונן ואיתי הירש, שהתמחו בהקמת וניהול צוותי B2C. אייל רונן הקים בשנת 2000 את CMATE שנמכרה לאוברון מדיה, שה שימש במשך 6 שנים בתפקידים בכירים. בהמשך הקים גם את GOTIGO שעסקה בפיתוח טכנולוגיה למשחקים מרובי משתתפים.

חברת CellSavers מעסיקה כיום 14 עובדים בישראל ובארה"ב, ומנהלת מערך של מאות טכנאים בארה"ב. ההון שגויס יסייע להתרחב לערים גדולות אחרות בארצות הברית ולנגוס נתחים נוספים בשוק תיקוני הסמארטפון, שהיקפו בארה"ב נאמד בכ-4 מיליארד דולר.

תהליך ההזמנה המקוון של CellSavers מבוסס על מחירים קבועים מראש, סיוע של מומחה ומסופק בדרך כלל בתוך 30 דקות או פחות. החברה כבר תיקנה אלפי סמארטפונים ברחבי ארצות הברית. אייל רונן, מייסד משותף ומנכ"ל CellSavers, אמר שהחזון של החברה הוא להיות מוקד בכל מה שקשור לטיפול בטלפון הסלולרי, "מתמיכה ועד לתיקון ולוודא שהלקוחות יישארו מינימום זמן בלי המכשיר הדיגיטלי החשוב ביותר שלהם".

הצעת הרכש של RH הצליחה. היא יוצאת מהבורסה

פורסם בתאריך דצמבר 21, 2015דצמבר 23, 2015 ע"י Techtime

לאחר שיותר ממחצית מבעלי המניות מהציבור קיבלו את הצעת הרכש שהוגשה לפני שבועיים, RH תבצע רכישה כפויה של שאר המניות' ותפסיק להיסחר בבורסה בתל-אביב

מהלך היציאה של RH טכנולוגיות מהמסחר בבורסה בתל-אביב הצליח. היום החברה דיווחה שההצעה לרכוש את יתרת המניות מהציבור התקבלה על-ידי כמות גדולה מהמינימום הנדרש, ולכן התקיימו התנאים הנדרשים להשלמתה. בפועל, היא התקבלה על-ידי בעלי מניות המחזיקים ב-5.74% מהחברה, ולכן החברה תבצע רכישה כפויה משאר בעלי המניות, המחזיקים בכ-3.9% מהמניות.

לפני שבועיים הגישו יעקב רוזנברג וגדליה המרמן, המחזיקים ביחד ב-87.1% ממניות RH טכנולוגיות, הצעת רכש לרכוש את שאר המניות שבידי הציבור במחיר של 440 אגורות למנייה, או בהיקף כולל של 8.83 מיליון שקל. ההצעה הוגשה על-ידי חברת ר.ה. נכסים, הנמצאת בבעלות שווה של המרמן ורוזנברג.

ההצעה הוגשה לאחר שרוזנברג והמרמן ביצעו ביחד סדרה של רכישות בבורסה לאורך שנת 2015. במהלך העיסקאות האלה הם רכשו כשלושה מיליון מניות של החברה שהגדילו את חלקם בגרעין השליטה בכ-15%. בעקבות זאת הם הצליחו להגיע למצב שהציבור מיוצג על-ידי קבוצה קטנה של בעלי מניות, שקל יחסית לרכוש את מניותיה.

החברה מסרה שעם השלמת הצעת הרכש, תחזיק המציעה ביחד עם בעלי שליטה בחברה (בניכוי מניות המוחזקות על ידי חברת הבת), במלוא הון המניות ובמלוא זכויות ההצבעה. "החברה תהפוך לחברה פרטית, מניותיה תימחקנה מהמסחר בבורסה בתל-אביב והחברה תחדל להיות 'תאגיד מדווח'".

חברת RH טכנולוגיות היא החברה האם של RH אלקטרוניקה מנצרת, הנחשבת לקבלנית הייצור האלקטרוני הישראלית הגדולה ביותר. כיום היא מעסיקה כ-900 עובדים, ומתמודדת עם ירידה במכירות ובריווחיות.

ברבעון השלישי של שנת 2015 הסתכמו מכירותיה בכ-29 מיליון דולר, בהשוואה לכ-35 מיליון דולר ברבעון אשתקד. בסך בתשעת החודשים הראשונים של 2015 דיווחה RH על ירידה של כ-8% במכירות: כ-92.2 מיליון דולר השנה בהשוואה לכ-100.5 מיליון דולר בתשעת החודשים הראשונים של 2014.

החל מהיום, ארה"ב דורשת רישוי לרחפנים פרטיים

פורסם בתאריך דצמבר 21, 2015דצמבר 22, 2015 ע"י Techtime

מחייבת הצמדת המספר לרחפן. רשות התעופה האמריקאית החלה לעבד תוכנית רישוי לרחפנים מסחריים שתפורסם ב-2016. מכבי אש השביתו מטוסי כיבוי בגלל רחפנים

ניסויים באוסטרליה ברחפן הסודי Google Wing

החל מהיום נכנסת ארצות הברית לעידן חדש שבו מתחיל רישוי של השימוש ברחפנים (Drones) ברחבי המדינה. רשות התעופה האמריקאית (FAA) פתחה אתר מיוחד המבצע את הרישוי, שבסיומו בעלי הרחפנים מקבלים מספר רישוי כמו של מכונית, שעליהם להצמיד לרחפן. בחודש הראשון הרישוי יהיה בחינם, אולם לאחר מכן הרישוי של כל רחפן יעלה 5 דולרים. הרשות הבהירה שמטרתה להבטיח בטיחות טיסה, בטיחות בני-אדם ובטיחות רכוש.

הרישום מיועד לכל הרחפנים במשקל 0.25-25 ק"ג, כולל המטעד שלהם (למשל מצלמה). מועד פתיחת האתר אינו מקרי, חודש דצמבר הוא התקופה בה נעשות הרכישות הגדולות ביותר של רחפנים על-ידי חובבים, וה-FAA מקווה לנצל את תהליך הרישום כדי ללמד אותם כיצד להשתמש ברחפנים שלהם. למשל: אסור להם להטיס אותם בגובה שמעל 130 מטר, הם חייבים להישאר בטווח ראייה של המפעיל, אסור להפעיל אותם בקרבת ביני-אדם או ליד שדות תעופה ומתקני חירום והצלה.

ראוי לציין שמדובר בשלב הראשון בתוכנית רחבת-היקף של ה-FAA לפקח על השימוש ברחפנים. כעת הרשות מפתחת תהליך רישוי לרחפנים מסחריים, אשר אמורה להתחיל לפעול החל מקיץ 2016. התוכנית הזו אמורה לתת מענה לרחפנים כבדים יותר, דוגמת רחפני החבילות שמפתחות אמזון וגוגל, רחפני אכיפת חוק כמו רחפנים משטרתיים או רחפנים בשירות רשויות מקומיות, ורחפנים לניטור קווי חשמל וכדומה.

הרחפן ייצא ישירות מתוך מחסן הלוגיסטיקה דרך פתח בגג — רחפן החבילות החדש של אמזון. ייצא מתוך מחסן הלוגיסטיקה דרך פתח בגג

בשבוע שעבר פירסמה הרשות נייר בשם "ממצאי עובדות", הממחיש את ההשפעה הגוברת של הרחפנים על התעופה האזרחית. בין ינואר לאוגוסט 2015 דיווחו טייסים בארה"ב על 780 מקרים של היתקלות עם רחפנים, בהשוואה ל-238 מקרים ב-2014. במהלך חודשי הקיץ השנה, כאשר מכבי האש התמודדו עם שריפות יער גדולות במערב ארה"ב, הם דיווחו על מספר מקרים שבהם נאלצו לקרקע את מטוסי הכיבוי עקב נוכחותם של רחפנים באזורי השריפות.

תרגיל של משטרת יפן: תפישת רחפן באוויר:

מיליון רחפנים ביום

להערכת איגוד טכנולוגיות הצריכה (Consumer Technology Association), מגזר הרחפנים הוא אחד מהמגזרים בעלי הצמיחה המהירה ביותר בשוק מוצרי הצרכיה הטכנולוגיים. להערכת האיגוד, במהלך עונת החגים האחרונה (החודש) נמכרו 4000,000 רחפנים בארצות הברית. לאורך 2015 כולה נמכרו יותר מ-700,000 יחידות בהיקף כולל של כ-105 מיליון דולר. אומנם הסכום אינו נראה גדול, אולם האיגוד סבור שמדובר בשלבים הראשונים של שוק חדש שיגיע להיקף מכירות של מיליון יחידות ביום בתוך פחות מ-20 שנה.

להערכת חברת Research and Markets, שוק הרחפנים המסחריים צפוי להגיע להיקף של כ-27 מיליארד דולר בשנת 2021. הם ייהפכו לכלי מרכזי בתחומים כמו חקלאות, נפט וגאז, ביטחון המולדת, אכיפת חוק, צילום, משלוחי חבילות ועוד. מעניין לציין שהחברה צופה בילבול מסויים בשוק, עקב הופעת קטגוריה חדשה של "רחפני וידאו פרטיים בעלי יכולות ומאפיינים של רחפנים מסחריים מלאים". הקטגוריה הזו, שהרגולטור יתקשה ככל הנראה לקטלג, צפויה להיות המגזר בעל הצמיחה המהירה ביותר בשוק הרחפנים.

בתוך כך, בשוק מופיעות טכנולוגיות חדשות המלמדות שפניו של השוק עדיין לא ברורות לגמרי. חברת Intelligent Energy הבריטית תציג בתערוכת CES בחודש הבא, רחפן המונע באמצעות תא דלק מימני, המגדיל את זמן השהייה שלו באוויר ומקצר את זמן התידלוק (או הטעינה) הארוך המאפיינים רחפנים מבוססי סוללה. מקור האנרגיה החדש מיועד להפעיל רחפנים מסחריים וארגוניים, דוגמת רחפני החבילות שאמזון מפתחת.

רחפן תא-הדלק של אינטליג'נט אנרג'י הבריטית

להערכת החברה, רחפן הכולל סוללה ותא דלק, מסוגל לשהות מספר שעות באוויר, בהשוואה לכחצי שעה ברחפן חשמלי. החברה עבדה בשנים האחרונות ע בואינג ואיירבאס על יתוח טכנולוגיות תאי דלק לתעופה האזרחית, אולם ב-14 החודשים האחרונים היא פיתחה במקביל את תאי הדלק הזעירים לרחפנים.

ההתפתחויות הטכנולוגיות מגיעות ממספר כיוונים. כך למשל, חברת DreamHammer today מסן-דיאגו, ארה"ב, הכריזה על מערכת הפעלה ייעודית לרחפנים מסחריים, בשם DroneOS, אשר מיועדת לאפשר הפעלה מלאה של כל הרחפנים המסחריים בכל הקטגוריות ובכל השווקים. עד היום החברה סיפקה תוכנת שליטה ובקרה ברחפנים. וכאשר נוצר שוק למערכת הפעלה, סימן מדובר בפלטפומה יציבה, בעלת מאפיינים מובהקים ושוק גדול מאוד.

שיתוף פעולה בין יזמים סינים והאיגוד הישראלי לרובוטיקה

פורסם בתאריך דצמבר 21, 2015דצמבר 21, 2015 ע"י Techtime

היזמים הסינים מקימים פארק רובוטי בגואנדז'ו, סין, ומוכנים להשקיע 20 מיליון דולר בישראל, כדי לייצר שיתוף פעולה עם מפתחים וחברות מישראל בתחומי הרובוטיקה

ROBOTS

בשבוע שעבר נחתם הסכם לשיתוף פעולה בין איגוד הרובוטיקה הישראלי, לבין קבוצת יזמים סינים הנמצאים בתהליכי הקמה של פארק תעשיות רובוטיקה בגואנדז'ו. ההסכם מהווה מסמך הבנות, שבו המשקיעים הסינים הצהירו על נכונות להשקיע סכום כולל של כ-20 מיליון דולר בפרוייקטי מו"פ משותפים ישראלים סינים.

במסגרת ההסכם, יוקם סניף ישראלי של מכון הרובוטיקה סין-ישראל, אשר יספק ייעוץ ויעסוק בקישור חברות סיניות וישראליות. ראש האיגוד הישראלי לרובוטיקה, פרופ' צבי שילר, אמר שהסכם מהווה פריצת דרך עבור תעשיית הרובוטיקה הישראלית, הנתמכת על-ידי תשתית מדעית מהמתקדמות בעולם, אולם חסרה את ההשקעות הדרושות כדי לפתח מוצרים חדשניים בתחום מתפתח שעדיין מחפש את דרכו בשוק העולמי. "הקשר הישיר שנפתח לשוק הסיני באמצעות ההסכם, מצעיד את תעשיית הרובוטיקה הישראלית למקום מוביל במהפכת הרובוטיקה של המאה ה-21".

באירוע השתתפו מנהלים בכירים מחברת Siasun, שהיא חברת הרובוטיקה המובילה בסין , וחברת Vanke, שהיא חברת הנדל"ן הגדולה בסין. איתם הגיעו בכירי ממשל מהנהלת אזור התעשיה של העיר גואנגז'ו. מהצד הישראלי נכח: יריב בכר מנהל מחלקת הודו-סין במשרד הכלכלה, אורי פכטר מנהל מחלקת פרויקטים בינלאומיים במכון הייצוא, דני קטריבס – ראש אגף סחר חוץ בהתאחדות התעשיינים, פגי מזרחי, ראש יחידת סין במכון הייצוא, ובכירי קהיליית הרובוטיקה בהם פרופ' משה שהם מהטכניון ומייסד מזור, ד"ר אריה פרי נשיא AUVSI ישראל, רפי ערבות מייסד רובוגרופ, ורן ברייאר מנהל תחום רובוטיקה אזרחית בתעשיה אוירית.

המצוקה המפתיעה של סין: מחסור בידיים עובדות

מדוע הסינים צריכים רובוטים? מנהל השיווק בחברת Siasun, ז'אנג ז'ין, הסביר שסין נקלעה למשבר ייצור מאחר שביססה את מעמדה על כוח עבודה זול, אשר מתחיל להתייקר. "על הרקע הזה בחרנו לגבש מודל ייצור חדש המסתמך על רובוטים. לכן תעשיית הרובוטיקה היא יעד אסטרטגי חשוב של סין ואחד מ-10 הסקטורים המועדפים על ידי הממשלה הסינית. כיום אנו עומדים על 30 רובוטים תעשייתיים לכל 10,000 עובדים בתעשיה, לעומת 62 רובוטים במדינות כמו יפן. במקביל, אנו מפתחים גם רובוטים נותני שירותים כגון: מלצרים רובוטיים, ומעריכים שזהו שוק שיעקוף את השוק התעשייתי".

אחד ממנהלי חברת בנייה הסינית Vanke, סיפר שענף הבנייה צורך הרבה ידיים עובדות, "אבל יש לנו מחסור בזה, מכיוון שהצעירים בסין לא רוצים להשתלב בתחום. הרובוטים יוכלו לשפר את שולי הרווח של תעשיית הבנייה.רובוטים מיועדים גם לשמש כמאבטחים, שומרים ומנקים בנכסים שאנחנו מנהלים, לעמוד בקבלה בבתי מלון, לטפל בקשישים ולספק שירותיםבדירות יוקרה ובפארקי שעשועים. אנחנו ענקי נדל"ן אבל קטנים מאוד בתחום הרובוטיקה, ולכן מחפשים שת"פ עם ישראל".

"המפגש הזה מהווה יריית פתיחה להתנעת פעילות המו"פ הישראלי ברובוטיקה מול השוק הסיני. אני מקווה לראות תוצאות ראשונות של שת"פ זה בכנס הישראלי לרובוטיקה שיתקיים באפריל 2016" , אמר שילר.

שלושה ישראלים נבחרו כעמיתים ב-ACM

פורסם בתאריך דצמבר 20, 2015דצמבר 20, 2015 ע"י Techtime

פרופ' ארנה גרימברג ואסף שוסטר מהטכניון נבחרו לעמיתים בארגון ACM, האגודה הגדולה בעולם למיכון ממוחשב

אגודת Association for Computing Machinery, הנחשבת לאגודה הגדולה והחשובה ביותר בתחום המיחשוב, הכריזה על צירוף של 42 מדענים מרחבי העולם לשורותיה כעמיתים חדשים, בהם הפרופסורים ארנה גרימברג ואסף שוסטר מהפקולטה למדעי המחשב בטכניון. תוכנית העמיתים של אגודת המחשוב העולמית נוסדה כדי לציין תרומות יוצאות דופן של מנהיגים בעולם המחשוב.

פרופ' ארנה גרימברג עוסקת בתיאוריה ובכלי תוכנה בתחום האימות הממוחשב (Computer Aided Verification), לבדיקה אוטומטית של מערכות מורכבות. היא אחת משלושת המחברים של הספר Model Checking, שקיבל מעמד של ספר היסוד המקצועי בתחום האימות הממוחשב. מאז אוקטובר 2013 היא חברה באקדמיה האירופית למדעים.

פרופ' אסף שוסטר עוסק בחישוב מקבילי, מבוזר, מבוסס ענן, ובסולמיות (סקלביליות של חישובים). לדבריו, "הפוקוס המשמעותי שלי הוא עיבוד של מידע גדול, ובפרט של זרמי נתונים בזמן אמת, גם אם הם מגיעים בצורה מבוזרת גיאוגרפית. דוגמאות למערכות כאלו אפשר למצוא ברשתות סנסורים, בניטור של רשתות מחשבים גדולות/מבוזרות, ובאיתור ומניעה של פוגענים ברשתות מחשבים.

דיקן הפקולטה למדעי המחשב בטכניון, פרופ' עירד יבנה, אמר שמדובר בהישג מרשים. "הגאווה כפולה כאשר זוכים בתואר שניים מחברי הסגל". שוסטר וגרימברג הם שניים מתוך שלושה ישראלים שהתקבלו השנה לאגודה. הישראלי השלישי, פרופ' מולי שגיב מאוניברסיטת תל אביב, הוא בוגר הפקולטה למדעי המחשב בטכניון, שבה השלים גם את הדוקטורט.

מכון imec יקיים במרץ את הכנס הראשון שלו בישראל

פורסם בתאריך דצמבר 20, 2015דצמבר 22, 2015 ע"י Techtime

מכון המחקר האירופי היוקרתי imec, יקיים כנס טכנולוגי לראשונה בישראל. הכנס יתקיים בהרצליה ביום ג', ה-1 למרץ 2013

מכון המחקר האירופי imec, הנחשב לאחד מגופי המחקר החשובים ביותר בתעשיית הסמיקונדקטורס, יערוך את הכנס הטכנולוגי הראשון שלו בישראל, אשר יתקיים בהרצליה ביום ג', 1 במרץ 2016. הכנס מגיע לארץ במסגרת תוכנית כנסים בינלאומית אשר מתקיימת גם בקוריאה, ארה"ב, יפן, טאיוואן, וכמובן במקום משכנה של החברה בבלגיה. סדרת כנסי Imec Technology Forum מתמקדת בבחינת מגמות טכנולוגיות וההתפתחויות העיקריות בתעשיית השבבים בעולם.

הנושאים המרכזיים שיוצגו בכנס: חיישנים קישוריות הדרושים להתפתחות האינטרנט של הדברים האינטואיטיבי, התפתחויתו בתחום הננוטכנולוגיה עבור מדעי החיים ודיאגנוסטיקה של אבזרים לבישים, אלקטרוניקה גמישה, חיישני תמונה מיוחדים, ASIC ועוד. קהל היעד של הארוע הוא יצרני רכיבים, חברות אלקטרוניקה וחברות סטארט-אפ בתחומים הרלוונטיים.

מכון המחקר מסר ל-Techtime שהוא בחר לערוך את הכנס בישראל מכיוון שישראל נמצאת בחזית המחקר והפיתוח של טכנולוגיות מתקדמות, "ואנחנו משוכנעים שאנחנו יכולים לבנות שיתוף פעולה רב -ערך עם תעשיית ההייטק הישראלית". הכנס מתוכנן לשלב בין הרצאות של המנהלים הבכירים וראשי תוכניות המחקר ב-imec, ושל דובריח מתעשיית ההייטק הישראלית.

הרישום לארוע מתחיל ב-11 בינואר 2016.

למידע נוסף: www.itf2016.be

מכון imec הוא גוף תעשיית ללא כוונת רווח הפועל מבלגיה. מאז הוקם בשנת 1984 צמח imec ומעסיק כיום כ-2,200 חוקרים בכירים שהתקבצו אליו מכל העולם, ונהנים מתשתיות ותקציבי מחקר בשווי של כ-2 מיליארד דולר. היעד של המכון הוא לייצר טכנולוגיות פורצות דרך בתחומי הסמיקונדקטורס, ICT, IoT, רפואה דיגיטלית ומדעי החיים.

המחקרים שנעשו במכון תרמו רבות ל-600 השותפים של imec, בהם חברות כמו אינטל, סמסונג, פנאסוניק, סוני, גלובל פאונדריז, TSMC, סנדיסק, מיקרון, אלטרה, Xilinx ועוד. מדובר בגוף מחקרי יוצא דופן, מכיוון שהוא מתמקד בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות עבור השותפים שלו.

Draft program
Registration	15:00-15:30
Opening keynote – Luc Van den hove, president and CEO imec	15:30-16:00
Industrial keynote tbd	16:00-16:25
Sensing and connectivity for the intuitive internet of things – imec	16:25-16:45
Nanoelectronics-based instrumentation for life science – imec	16:45-17:05
Coffee break	17:05-17:25
Disappearing electronics – imec	17:25-17:45
Turning ideas into reality – Steve Beckers, general manager imec IClink	17:45-18:05
Wearable diagnostics for health prevention, care and cure – imec	18:05-18:25
Specialty imagers – imec	18:25-18:45
Walking dinner	18:45-20:30

חדש: סדנאות לפיתוח עבודת צוות וניהול בחברות הייטק באמצעים קולנועיים

פורסם בתאריך דצמבר 20, 2015דצמבר 20, 2015 ע"י Techtime

שרונה לויטן: "משימת הפקת סרט, משלב הרעיון והתסריט ועד הבימוי והצילום, מציבה בפני העובדים את האתגרים עימם הם מתמודדים בחיי היום יום בארגון, ומשפרת את התנהלותם"

SHARONA-C

הבימאית שרונה לויטן והפסיכולוגית הארגונית מיכל גרדשטיין פיתחו שיטה לפיתוח עבודת צוות ובניית יכולות ניהול בחברות הייטק, המבוססת על שילוב של יצירה קולנועית ביחד עם כלים מתחום הפסיכולוגיה הארגונית. לדברי לויטן, תהליך ההפקה והצילום של סרט קולנוע מאפשר לבחון בדייקנות רבה את אופן ההתנהלות האישית והקבוצתית של צוותי עבודה בתעשייה.

"משימת ההפקה, משלב הרעיון והתסריט ועד הבימוי והצילום, מציבה בפני העובדים את האתגרים עימם הם מתמודדים יום יום, כמו שיתוף פעולה, תקשורת, התמודדות עם מחלוקות, גיבוש פתרונות ועוד. מכיוון שהתהליך מתבצע באמצעות חוויית הנאה ויציאה מהשדרה, הוא מאפשר להתמודד עם הדילמות הארגוניות בכלים המעצימים את את הפתרון ומצמצמים את הקונפליקטים בתוך הארגון".

לויטן וגרדשטיין פיתחו תוכנית המותאמת לחברות שונות, החל מסדנאות גיבוש קצרות (5-8 שעות) ועד לסדנאות בנות יומיים, המיועדות לצוותים. הסדנאות מתנהלות במתכונת מובנית: בחלקן הראשון לומדים העובדים מושגים מקצועיים מעולם הקולנוע ומתנסים בהפקת סרט קצר. חלקן השני מוקדש לניתוח הסרטים ולהתמודדות עם סוגיות העבודה המשותפת שעלו במהלך הפרוייקט. בסדנאות העומק לשיפור עבודת הצוות, נעזר הדיון גם בניתוח סרט אשר תיעד את עבודתם על הפרוייקט הקולנועי.

מנהלים פוטוגנים

תוכנית סדנאות נוספת מיועדת למנהלים בארגון. סדנאות "ניהול דרך עולם הקולנוע" מאפשרת למנהלים לפתח מיומנויות ניהול הנדרשות מהם בחייהם הארגוניים היומיומיים דרך הפעילות החווייתית באתר הצילומים.

לדברי גרדשטיין, הסדנאות מפתחות אצל המנהלים מיומנויות ניהול עצמי, מיומנויות ניהול צוות, מיומנויות הבניית תרבות ארגונית, מיומנויות ניהול קונפליקטים ומיומנויות הערכת ופיתוח עובדים. סדנאות הניהול מתקיימות במתכונת של חצי יום ( 5 שעות) או של יום שלם ( 8 שעות).

למידע נוסף:

שרונה לויטן, 054-4209592, [email protected]

www.tigarfilms.com

מיכל גרדשטיין, 050-6676857, [email protected]

www.michalop.com

ארה"ב תספק ReWalk לכל נכי הצבא הזקוקים לה

פורסם בתאריך דצמבר 17, 2015דצמבר 21, 2015 ע"י Techtime

פוטנציאל של אלפי מערכות שלד חיצוני שהחברה מיקנעם תספק לפצועי עמוד השדרה של צבא ארה"ב. בבורסה: מחיר מניית החברה בנסד"ק הוכפל בתוך מספר דקות

REWALK

האגף לשיקום נכים בצבא ארה"ב קיבל החלטה גורפת לרכוש לנכי ארה"ב העונים על הקריטריונים, את מערכות העזר של חברת ReWalk הישראלית, לשימוש פרטי. היום מסרה החברה מיקנעם, שהאגף אישר תוכנית בדיקה והערכה לאומית, שבה כל נפגעי עמוד השדרה יוצאי הצבא, ייבדקו ויתאפשר להם להצטייד במערכת העזר מסוג שלד חיצוני (exoskeleton systems) שהיא פיתחה.

בעקבות ההכרזה הוכפל מחיר המנייה של החברה בנסד"ק כבר בתחילת יום המסחר, ואחר הצהריים היא נסחרה במחיר של יותר מ-12 דולרים, לעומת כ-6 דולרים אתמול. "זו החלטה היסטורית שתעניק לאלפי משוחריי צבא בארצות הברית גישה אל הטכנולוגיה משנת החיים שלנו", אמר מנכ"ל החברה, לארי יאסינקי. "אנחנו רוצים שכל החיילים שנפגעו בעמוד השדרה יידעו שמעתה יש להם אפשרות לקבל מערכת ReWalk פרטית".

ההחלטה מאפשרת לכל משוחררי הצבא הרלוונטיים להגיע למרכזי ההערכה וההכשרה של ReWalk בארה"ב. המשוחררים שיתאימו לשמוש במערכות האלה, יהיו זכאים לקבלת מערכת אישית. יאסינקי אמר שהחלטת אגף השיקום האמריקאי מגדיר תקן חדש שלפיו נפגעי עמוד שדרה זכאים למערכת הסיוע בהליכה. הוא הביע תקווה שגופים אחרי יילכו בעקבות האגף. ככל הנראה הוא רומז למשרד הבריאות בארה"ב ולחברות הביטוח, מתוך מטרה שגם הם יכירו בשימוש במערכת כצורת טיפול סטנדרטית.

מערכת ReWalk הא מערכת השלד החציוני היחידה שקיבלה אישור FDA לשימוש בארה"ב. הגרסה העדכנית ביותר שלה היא ReWalk Personal 6.0, המאפשרת למשותקים נפגעי עמוד השדרה להזדקף ולצעוד.

עמית גופר פורש מהחברה

המערכת כוללת מערך של חיישנים ומערכת בקרה מבוססת מחשב, המאפשרת למשתמש לנהל ולשלוט בתנועותיו. הפיתוח של המוצר נמשך יותר מעשור.

חברת ReWalk Robotics הוקמה בשנת 2001 על-ידי ד"ר עמית גופר לאחר שהוא עצמו נפגע קשה בעמוד השדרה לאחר שהיה מעורב בתאונת דרכים. הוא החליט לפתח מוצר שיחזיר את כושר התנועה לאנשים שנפגעו בפגיעה דומה, למרות שעקב חומרת מצבו הוא עצמו לא יכול להשתמש במערכת.

גופר הוא יזם בעל ניסיון וייסד בעבר את חברת Odin Medical Technologies שנמכרה לחברת Medtronic. אחרים במצבו. בחודש אוגוסט הודיעה החברה שגופר עומד לפרוש ממנה, ויפסיק לשמש כדירקטור בחברה וכטכנולוג הראשי שלה ב-18 לנובמבר 215, כלומר מחר. בצירוף מקרים נדיר, המייסד ובעל החזון (ובעיני רבים ממש גיבור), פורש מהחברה שהקים יום לאחר ההכרזה החשובה ביותר שלה עד היום.

החברה מתמקדת בעיקר במרכזי שיקום, בתי חולים ובגופים המטפלים בנפגעי עמוד השדרה. על-פי הנתונים של המרכז הלאומי לטיפול בנפגעי עמוד שדרה בארה"ב (NSCISC), כיום נישלחים יותר מ-87% מנפגעי עמוד השדרה לביתם לאחר סיום הטיפול בבתי החולים, בלא שיקבלו פתרון אמיתי למצבם. היעד של החברה הוא להכשיר אותם לשימוש במערכת כחלק מתהליך השיקום, ולאחר מכן למכור אותה לשימוש אישי.

נפגעי צבא בארה"ב, מייצגים מספר גדול מאוד של משתמשים. המרכז הלאומי לטיפול בנפגעי עמוד שדרה בארה"ב (NSCISC), מצויים כיום בארה"ב כ-42,000 פצועים של הצבא הזכאים לטיפול רפואי ושיקום על חשבון משרד הביטחון האמריקאי. להערכת החברה, כ-218,000 משותקים בארה"ב מתאימים לשימוש במערכת השלד החיצוני שפיתחה.

מפעיל תקשורת במקסיקו רוכש IP-20 של סרגון ב-6 מ' דולר

פורסם בתאריך דצמבר 17, 2015דצמבר 17, 2015 ע"י Techtime

פלטפורמת התמסורת האלחוטית החדשה של סרגון נבחרה כדי שהמפעיל יוכל לבצע פרויקט שדרוג והרחבה של הרשת הסלולרית שלו אל תשתית הדור הרביעי

חברת סרגון נטוורקס (Ceragon) הודיעה היום כי מפעיל תקשורת במקסיקו בחר להטמיע את פלטפורמת ה-IP-20 שלה, במסגרת פרויקט נרחב לשדרוג והרחבת רשת הדור הרביעי (4G) שלו. במסגרת הפרויקט זה הוזמן מסרגון ציוד בהיקף של יותר מ-6 מיליון דולר, מרביתו לאספקה כבר ב-2015.

הציוד של סרגון מאפשר למפעיל התקשורת להרחיב במהירותאת פריסת השירות ברמה ארצית, ולספק למנויים שירותי 4G בקצבים הגבוהים ביותר. המפעיל בחר בפלטפורמת FibeAir IP-20 של סרגון במטרה להרחיב במהירות את הכיסוי הגיאוגרפי, לשפר את היעילות התפעולית ולהבטיח זמינות של השירות.

פלטפורמת IP-20 של סרגון הינה פתרון תמסורת אלחוטית מבוסס IP, בכל טווח התדרים (4GHz-86GHz) ולכל תרחיש בו נדרשת תמסורת אלחוטית. הארכיטקטורה מבוססת על טכנולוגיית ריבוי ליבות סרגון. מערכות IP-20C מספקות לכל אתר מהירות תקשורת של כ-1Gbps בתצורת פס צר, ומערכות IP-20E מספקות לכל אתר מהירות תקשורת של 2.5Gbps בתדרי E-Band רחבי סרט.

הפתרון מיועד לאפשר התקנה מהירה של תשתיות תמסורת (Wireless Backhaul) לכל סוגי האתרים: קווי תמסורת אלחוטית קצרי טווח, ארוכי טווח ועבור חיבור תאים קטנים (Small cells). במקביל, פלטפורמת IP-20 מאפשרת לארגונים או למפעילי תקשורת לפרוס תמסורת אלחוטית לגיבוי רשתות הסיבים האופטיים, באמצעות טכנולוגיית E-band המיושמת במוצר IP-20E.

"אנו מעריכים את ההזדמנות שניתנה לנו להרחיב את מערכת היחסים שלנו עם מפעיל התקשורת הזה באמצעות אספקת פתרון תמסורת אלחוטית בכל רשת ה-4G", אמר עירא פלטי, נשיא ומנכ"ל סרגון.

גילת זכתה בפרויקט חדש בהיקף של 108 מיליון דולר בפרו

פורסם בתאריך דצמבר 17, 2015דצמבר 17, 2015 ע"י Techtime

בסך הכל, היקף הזכיות של גילת בפרוייקטי התקשורת האזוריים של פרו, מסתכם בכ-400 מיליון דולר

חברת גילת רשתות לוויין מפתח-תקווה (Gilat) הודיעה היום כי קרן התקשורת הממשלתית של פרו, Fitel, בחרה בה לביצוע פרויקט תשתית תקשורת אזורית בסביבת העיר קוסקו, בהיקף כולל של כ-108 מיליון דולר. פרויקט זה בא בהמשך למכרז הקודם שבו בחרה פיטל בגילת לביצוע פרויקט תשתית תקשורת אזורית בשלושה אזורים שונים, אשר ביצועם כבר החל. בעקבות הזכייה האחרונה, מסתכמים הפרוייקטםי שבהם גילת זכתה בפרו בכ-400 מיליון דולר.

"הבחירה מעידה על האמון ביכולתנו לפרוס תשתיות תקשורת בקנה מידה גדול ובתנאי שטח מאתגרים. אנו ממשיכים להרחיב את יכולותיה של גילת להיבחר ולבצע פרויקטים בקנה מידה גדול של תשתיות תקשורת פס רחב באזורים מרוחקים ביותר, בהתאם לאסטרטגיה של גילת", אמר דב בהרב, המנכ"ל הזמני ויו"ר גילת. "אנו מאמינים כי מעבר לתשלום הזה, גילת תייצר ממנו הכנסות באמצעות אספקת קיבולת רשת לחברות סלולר וחברות תקשורת אחרות על גבי הרשת שתתוקן".

היוזמה האזורית של פיטל מייצגת את השלב המשלים של פרויקט Peruvian National Fiber Backbone, שמטרתו לחבר כפרים באזורים מרוחקים לשירותי תקשורת בפס רחב. רשתות התעבורה המבוססות סיבים אופטיים ייבנו ויועברו למשרד התקשורת הפרואני, ואילו רשתות הגישה (Access) המבוססות על טכנולוגיות אלחוט, ייבנו ויופעלו במשך 10 שנים לפני העברתן למשרד התקשורת.

במסגרת ההתחייבות להפעלת רשתות הגישה, גילת תחבר כ-615 מוסדות ציבוריים ו-371 כפרים באזורים מרוחקים לשירותי פס רחב. גילת מפתחת ומספקת מוצרים ושירותים לרשתות תקשורת לוויינית בפס רחב. בהם: טרמינלים לווייניים (VSAT) בתדרי Ka, אנטנות פרופיל נמוך לתקשורת לוויינית בתנועה (SOTM), מגברי ההספק והמודמים. החברות הבנות שלה בקולומביה ופרו מספקות גם פתרונות רשת מנוהלת, שירותי תקשורת לוויינית לטלפוניה באזורי פריפריה וקישוריות אינטרנט.

עיסקאות השבבים הגדולות ביותר (במיליארדי דולרים)