תוכנה ישראלית תפקח על ייצור השבבים בפריסקייל

חברת אופטימל פלוס פיתחה מערך כלים לניטור, בקרה ואופטימיזציה בהפעלת מתקני ייצור שבבים, המאפשר גם לחברות פאבלס לדעת מה מתרחש אצל קבלן הייצור שלהן. תהיה אחראית על הגדלת התפוקה בכל קווי הייצור של פריסקייל

FREESCALE-FAB

המייסד והמנכ"ל דן גלוטר
המייסד והמנכ"ל דן גלוטר

חברת אופטימיל פלוס (Optimal+) נבחרה על-ידי חברת פריסקייל העולמית ( Freescale Semiconductor) כספקית של תוכנת ניהול ייצור שנועדה לייעל את כל פעולות הייצור בעולם של פריסקייל. במסגרת ההסכם הרב-שנתי בין שתי החברות, נקבע שהן יפעלו ביחד כדי לייעל את מתקני הייצור הפנימיים והחיצוניים של פריסקייל.

החברה פיתחה חבילת תוכנה הממוקדת בשיפור התפוקה והאיכות של מפעלי ייצור שבבים. "ההובלה שלנו בתחום המיקרו-בקרים ומעבדי הקישוריות מבוססת על היכולת שלנו לנטר את המהירות, העלות והיעילות של שרשרת האספקה", אמר סגן נשיא לייצור בפריסקייל, בריאן בלדן.

"באמצעות Optimal+, אנחנו דוחפנים את תרבות הייצור שלנו להיות יותר פרואקטיבית, ומשפרים את האופן שבו אנחנו מטפלים בנתוני ביג דטה אנאספים ממתקני הייצור בעולם".

מערכת התוכנה של אופטימל פלוס מספקת מידע לכל רבדי שרשרת הייצור, ממהנדסי בדיקות ותפוקה ועד לדרגי הניהול של החברה.

חברת אופטימל פלוס פיתחה מערכת ניתוח נתונים (אנליטיקס) עבור יצרני שבבים, שלהערכתה מותקנת כיום אצל כל קבלניות ייצור השבבים המרכזיות (outsourced semiconductor assembly and test), ומטפלת בקווים המייצרים כ-30 מיליארד שבבים בשנה.

החברה הוקמה בשנת 2005 על-ידי המנכ"ל דן גלוטר, אשר שימש שנים רבות כמנהל תחום בדיקות הפעילות של פאב-18 בקרית-גת. החברה קיבלה השקעות מקבוצה של קרנות הון סיכון ישראליות: פיטנגו, כרמל ונצ'רס, אוורגרין ואביב. כיום היא פועלת מחולון ומפעילה 12 משרדי מכירות ותמיכה בעולם.

המערכת של החברה אוספת מידע ישירות מכל מתקני הבדיקה בקו הייצור ומעבדת אותו עוד לפני שהמידע מגיע ללקוח של קבלן הייצור. במקביל, מותקן שרת בקו הייצור, המנתח את המידע בזמן אמת ומייצר פעולות יזומות, כמו איתור תקלות במכשירי בדיקה והפעלת או הפסקת פרוצדורות בדיקה מוגדרות.

מאז הקמתה החברה נמצאת בצמיחה, ובחודש ספטמבר גייסה קרן צמיחה בהיקף של 42 מיליון דולר מחברת ההשקעות KKR. במקביל,  היא גייסה שלושה מנהלים בכירים חדשים: עוזי ברוך הגיע מתפקיד של סגן נשיא בנייס, שבה היה אחראי על צוות של 150 מהנדסים שפיתוח תוכנות אנליטיקס. הוא משמש כסגן נשיא למו"פ.

החברה מינתה סגן נשיא לניהול כל פעולותיה באסיה, את ז'אן עמנואל פרדרו, שהגיע מחברת STATS ChipPAC הסינגפורית. במקביל, היא גייסה לשורותיה את אלון שגיא כדי לנהל את הפעילויות בארצות הברית, שבה היא תומכת ב-5 מתוך עשרת חברות הפאבלס הגדולות בארה"ב. שגיא הגיע מחברת אפלייד מטיריאלס, שבה היה אחראי על שירותי תמיכה בלקוחות בהיקף של כ-150 מיליון דולר בשנה.

אי.אם.אס מבקשת להשתחרר מחובת הדיווח לציבור

לפני כחודשיים הפסיקה הבורסה את המסחר במניית אי.אם.אס. לחברה הפסדים מצטברים בהיקף של 85 מיליון שקל. בעלי המניות מהציבור הם קבוצה של 81 משקיעים שלאף אחד מהם אין אחזקה מהותית בחברה

קו הייצור של AMS בראש העין
קו הייצור של AMS בראש העין

קבלנית שירותי הייצור, חברת אי.אם.אס (AMS), הגישה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב בקשה לאשר שלה לכנס את בעלי המניות בחברה, כדי שאלה יוכלו לקבל החלטה הפוטרת אותה מהצורך לעמוד בחובת דיווח.

חברת AMS הפכה לחברה ציבורית בשנת 2000 ומאז היא נסחרת בבורסה בתל-אביב. החברה מעסיקה 145 עובדים ומספקת שירותי ייצור והרכבה של מוצרים אלקטרוניים באמצעות המפעל שלה הפועל מראש העין.

בשנים האחרונות החברה מתמודדת עם סדרה ארוכה של משברים שהביאו להפסדים, ירידה בשווי החברה, ולהוצאת מניית החברה ממסחר בבורסה לפני כחודשיים. למרות שהמסחר הופסק, החברה עדיין צריכה לעמוד בחוברת הדיווח לציבור.

בנימוקי הבקשה, החברה מסבירה שמאחורי המונח "ציבור" נמצאים היום מספר קטן מאוד של משקיעים בסכומים קטנים. מהבדיקה של החברה עולה שקבוצת השליטה בה, הכוללת את מריו סגל, חיה ונחמיה למלבאום, רעיה שטראוס וחברת שטאוס, מחזיקה ב-85% ממניות החברה.

AMS-BLDGמשאר המניות, חברות בנות של אי.אם.אס מחזיקות בקצת יותר מ-5% מהמניות, והמשקיעים האחרים (הציבור) מחזיקים בכ-9.6% ממניותיה. מדובר בקבוצה של 81 בעלי מניות, שמניותיהם מוחזקות באמצעות מזרחי טפחות חברה לרישומים. לאף אחד מהם אין אחזקה מהותית בחברה (5% ומעלה).

החברה הסבירה בפנייה לבית המשפט, שהמספר הקטן של בעלי המניות וההוצאות הגבוהות הנובעות מחובת הדיווח, הופכים את הדיווח לכלי בלתי יעיל המקשה עליה להתייעל.

הפסדי החברה בשנים 2010-2014 הצטברו לסכום של כ-85 מיליון שקל, וכיום היא מתמודדת עם גירעון של 20 מיליון שקל בהון העצמי. "חובות הדיווח משתיתות על החברה הוצאות המוערכות בכ-700 אלף שקל בשנה. סיום חובות הדיווח יאפשר לחברה לצמצם עלויות ולהקצות את משאביה לאפיקים ריווחיים, דבר אשר ייטיב עם כלל בעלי המניות".

פרדי גבאי מונה לסמנכ"ל תוכנה במלאנוקס

גבאי הגיע למלאנוקס בשנת 2012 לאחר שמילא תפקידי פיתוח וניהול פיתוח בחברת פריסקייל ובחברת אינטל ישראל

חברת מלאנוקס (Mellanox) מינתה את פרדי גבאי לתפקיד של סמנכ"ל תחום התוכנה בחברה. גבאי ידווח לעמית קריג, סגן הנשיא לתוכנה.

בתפקידו הקודם כיהן גבאי כמנהל הנדסה בכיר במלאנוקס, ומילא תפקיד מרכזי בפיתוח התוכנות עבור מתגי האינפיניבנד ומתג 100Gb/s Ethernet של החברה. לפני-כן הוא שירת בתפקידי ניהול הנדסה, תוכנה ופיתוח מוצר בחברות בינלאומיות.

גבאי הצטרף למלאנוקס בשנת 2012, לאחר שהגיע מחברת פריסקייל, שבה הוביל את פיתוח שבב הבייסבנד של החברה. לפני מלאנוקס שימש כארכיטקס בכיר בחברת אינטל ישראל.

חברת Perion רכשה את Undertone ב-180 מ' דולר

פריון מקווה שהשילוב של פלטפורמת פירסום לכל המסכים, ביחד עם פלטפורמת קידום התכנים והאפליקציות שלה, יעשה אותה לשחקנית גלובלית בתחום הפרסום המקוון

UNDERTONE

חברת האינטרנט הישראלית Perion Networks מחולון רכשה את חברת הפירסום המקוון Undertone מניו-יורק תמורת 180 מיליון דולר במזומן, במסגרת אסטרטגיה שנועדה להביא אותה למעמד של חברה גלובלית המספקת פתרונות פירסום מקוונים. בעקבות ההודעה, זניקה מניית פריון בנסד"ק ביותר מ-8% והחברה הגיעה לשווי שוק של כ-161.4 מיליון דולר.

במקביל לעיסקה, רכשה ג'יי פי מורגן מניות של פריון בהנפקה פרטית בהיקף של 10.125 מיליון דולר, עבור שניים מלקוחותיה. מנכ"ל פריון, יוסף מנדלבאום, שבנוסף לתזרים מזומנים וגיוון בסיס הלקוחות של פריון, העיסקה מספקת לחברה בסיס טכנולוגי למתן פתרונות פרסום חדשניים. מנכ"ל אנדטון, קורי פרנגל, אמר שלא קל למצוא שתי חברות שהן כל-כך משלימות אחת את השנייה כמו פריון ואנדרטון.

התשלום עבור הרכישה ייעשה במספר צעדים. בשלב הראשון פריון תשלם 91 מיליון דולר מקופתה עם חתימה סופית של ההסכם. סכום נוסף של 18 מיליון דולר ישולם 18 חודשים לאחר השלמת העיסקה, לאחר מכן ישולמו 3 מיליון דולר בכל חודש למשך 18 חודשים ובשנת 2020 יועבר התשלום האחרו בהיקף של 20 מיליון דולר. בנוסף, הילוותה פריון 50 מיליון דולר מהבנקיפ שמימנו את אנדרטון, סיליקו ואלי בנק, סנטראסט רובינסון המפרי וקומריקה בנק.

בתשעת החודשים הראשונים של 2015 הסתכמו המכירות של אנדרטון בכ-104 מיליון דולר. תחזית המכירות של 2015 כולה היא 143-145 מיליון דולר. פירוש הדבר שפריון קונה חברה שהיא כמעט בגודל שלה: שכן לפי הדו"ח האחרון שלה, המכירות של פריון בתשעת החודשים הראשונים של 2015 הסתכמו בכ-153.3 מיליון דולר, והחברה צופה שמכירותיה בכל 2015 יסתכמו בכ-206 מיליון דולר.

הנהלת פריון במרכז עזריאלי בחולון
הנהלת פריון במרכז עזריאלי בחולון

בחודש יוני השנה רכשה אנדרטון את חברת Sparkflow, אשר פיתחה פלטפורמה טכנולוגית לפירסום עשיר מדיה. החברה נוסדה ב-2013 ופיתחה פלטפורמת פרסום מבוססת HTML5 שנועדה לספק מענה לצמיחה בצפייה בתכנים ניידים. מטרת הפלטפורמה היתה לספק יכולת צפייה בפרסומות בכל המסכים, הניידים והנייחים. העיסקה נועדה להוסיף טכנולוגיה לפלטפורמת Virtuoso של אנדרטון, במטרה לספק לה יכולת מלאה לפתח פרסומות דינמיות, בכל המסכים האפשריים, הכוללות ניהול מלא של הקמפיין באמצעות מערכת אנליטיקס מובנית.

חברת פריון מספקת טכנולוגיות לקידום החשיפה של אתרי תוכן ויצרני אפליקציות. שני המוצרים המרכזיים של החברה הם מערכת Codefuel המבצעת אוטממיזציה של קמפיינים כדי להתאים עצמם לקהלים שונים, ומערכת Growmobile המקדמת את ההפצה של אפליקציות.

מלאנוקס השיקה מתג אינפיניבנד המבצע הסטת עומסים

מתג ה-InfiniBand החדש Switch-IB 2 הוא המתג הראשון בעולם המבצע פעולות הסטת עומס של פרוטוקול Message Passing Interface במחשבים עתירי עיבוד

מנכ"ל מלאנוקס איל וולדמן מציג את שבב הליבה של המתג
מנכ"ל מלאנוקס איל וולדמן מציג את שבב הליבה של המתג

חברת מלאנוקס (Mellanox) על מתג ה-InfiniBand החדש שלה, Switch-IB 2, שהיא מגדירה כמתג האינפיניבנד החכם הראשון העובד בקצבים של עד 100Gb/s לכל פורט. מדובר במתג הראשון בעולם המבצע פעולות הסטת עומס (Offload) של פרוטוקול Message Passing Interface מהמעבד המרכזי (CPU) אל הרשת.

פרוטוקול MPI הוא תקן תעשייתי שהתפתח החל משנות ה-90 ומגדיר תצורת תקשורת פנימית בתוך מחשבים מקביליים, ומאפשר לכתוב עבורם תוכנות הפעלה ויישומים בלא תלות בפלטפורמת החומרה הספציפית. להערכת מלאנוקס, הסטת העומס מאפשרת לשפר את פעילות המחשב עד פי 10 בהשוואה ליכולת העבודה שלו בלא הסטת עומסים.

המתג מספק זמן שיהוי (Latency) של 90ns בלבד, ומאופיין בצריכת אנרגיה נמוכה. החברה מסרה שהוא מיועד לשימוש במערכות מיחשוב עתירות ביצועים (השם המודרני של מחשבי-על), מרכזי נתונים, תשתיות ענן ויישומי Web 2.0. סגן נשיא לשיווק במלאנוקס, גלעד שיינר, אמר שהקישוריות החכמה של מלאנוקס "נמצאת דור שלם לפני המתחרים במונחי ביצועים וביתרונות של החזר על ההשקעה שהיא מביאה ל-IT ולמנהלי אפליקציות".

בישראל, המוצרים של מלאנוקס מופצים על-ידי חברת מטריקס, המבצעת פרוייקטי אינטגרציה ויישום בתחום טכנולוגיות המידע. מנהל תחום מלאנוקס במטריקס, אבי בן יוסף, אמר שהשוק הישראלי חווה ביקוש גובר ליכולות אנליטיקס של נתונים, בינה עסקית, אבטחה לאומית ואפליקציות IoT. "זהו פתרון יעיל וחכם המסוגל לפנות משאבי CPU יקרים כדי לעבד אפליקציות במקום לנהל את פעילות הרשת".

ננו דיימנשן משנה כיוון: מתכננת להיכנס לשוק הייצור התעשייתי של מעגלים מודפסים

החברה הגישה בקשה לפטנט בתחום של דיו מוליך המבוסס על חלקיקי נחושת. הדבר יאפשר לה להחליף את הדיו היקר המבוסס על חלקיקי כסף, כדי שיתאים למדפסות PCB עבור קווי ייצור המוניים

מדפסת ה-PCB של ננו דיימנשן
מדפסת ה-PCB של ננו דיימנשן

חברת ננו דיימנשן (Nano Dimension) הגישה בקשה לרישום פטנט בארה"ב עבור דיו הכולל נחושת לשימוש בתהליך של הדפסת מוליכים חשמליים במעגלים אלקטרוניים. המוצר המרכזי של החברה הוא מדפסת תלת-מימדית לייצור מיידי של מעגלים מודפסים (PCB) רב-שכבתיים, המייצרת את שכבות המצע ואת המוליכים החשמליים.

החברה מסרה שהפטנט מציג גישות חדשות לשימוש בדיו המבוסס על ננו-חלקיקי נחושת בעלי עמידות משופרת כנגד חמצון. להערכתה, הפטנט עשוי להביא לפריצת דרך ביכולת להדפיס נחושת במדפסות תלת-מימדיות תעשייתיות. היתרון המרכזי של הנחושת הוא בכך שהיא בעלת מוליכות חשמלית גבוהה, שהיתרון המשמעותי שלה ביחס למתכת כסף הינו מחירה הנמוך.

אולם עד היום היה קשה להשתמש בדיו המבוסס על ננו-חלקיקי נחושת, מכיוון שהוא מפתח תהליך חמצון מהיר המתרחש במגע עם האוויר, אשר הופך את הנחושת לבלתי מוליכה חשמלית. הפטנט של כולל גישות טכנולוגיות חדשניות, שנועדו לפתור את בעיית החמצון.

חברת ננו דיימנשן פיתחה מדפסת התלת-מימדית של החברה מבוססת על שימוש בחומר פולימרי מתמצק ודיו המורכב מננו-חלקיקי כסף. עד היום החברה ייצרה את הדגם הראשון, בשם Dragonfly, אשר מדפיס מעגלים רב-שכבתיים ברמת דיוק של מוליך ברוחב של 50 מיקרו-מטר.

חלקיקי הכסף בדיו המוליך של ננו דיימנשן
חלקיקי הכסף בדיו המוליך של ננו דיימנשן

ייצור המוני דורש פתרונות זולים

מאחורי הפטנט החדש מסתתר שינוי אסטרטגי בהגדרת שוק היעד של החברה. עד לאחרונה היא הגדירה את המדפסת שלה ככלי עבודה לייצור מהיר של אבות טיפוס במחלקות פיתוח והנדסה. במקרה כזה, מדובר בכמויות קטנות מאוד ולכן לעלות הייצור של מוליכים מבוססי כסף יש משמעות מאוד קטנה על עלות הפיתוח.

ההפרש במחיר בין נחושת לבין כסף הופך למשמעותי כאשר הייצור נעשה בכמויות גדולות. בהודעה שלה היום החברה מודה שזהו שוק יעד חדש עבורה: "דיו מבוסס נחושת זול בהרבה ומותאם לייצור תעשייתי באמצעות הדפסת תלת מימד של מוליכים אלקטרוניים.

במסגרת הדיאלוג של החברה עם מאות חברות בתחום האלקטרוניקה, עולה דרישה ברורה לטכנולוגיית הדפסת התלת-מימד של החברה גם בעולם ייצור האלקטרוניקה התעשייתי ולא רק בתחום הפיתוח וייצור אבי-טיפוס. שוק ה-PCB התעשייתי נאמד כיום בכ-70 מיליארד דולר וצפוי לצמוח לכ-100 מיליארד דולר בשנים הקרובות. "בהתאם לזאת החלה החברה להיערך, שכן החברה סבורה כי השילוב של טכנולוגיות ההדפסה שלה עם דיו נחושת ייחודי יהווה פריצת דרך תעשייתית בשוק עצום זה".

מיקרוסופט ישראל סוגרת קבוצת המצלמות התלת-מימדיות

צוות הצילום התלת-מימדי של מיקרוסופט בישראל התבסס על חברת 3DV Systems שנירכשה על-ידי מיקרוסופט בשנת 2009, ושהיה אחראי על פיתוח חלק מרכיבי החומרה השונים של משקפי המציאות הרבודה Hololens

משקפי המציאות הרבודה Hololens
משקפי המציאות הרבודה Hololens

חברת מיקרוסופט (Microsoft) סוגרת את קבוצת הפיתוח של פרויקט משקפי המציאות המוגברת שלה בישראל שאחראית על פיתוח חלק מרכיבי החומרה השונים למשקפי Hololens. העיתון כלכליסט דיווח שכ-60 עובדים, שכמחציתם עובדי החברה והשאר הם עובדי קבלן, קיבלו אתמול (א') את ההודעה על הפסקת הפרויקט. שלושים עובדי הקבלן יפסיקו את עבודתם בימים הקרובים, ואילו לשאר העובדים ניתנה הזדמנות לאתר לעצמם מקומות עבודה אחרים במרכזי הפיתוח של מיקרוסופט בישראל. לא בטוח שהם יצליחו, מכיוון שמדובר במומחי חומרה.

בתגובה לשאילתא של Techtime לא הכחישה מיקרוסופט את הידיעה ומסרה תגובה לקונית: "אנחנו מבצעים הערכות שוטפות של הצרכים העסקיים שלנו ולאחרונה קיבלנו החלטות המשפיעות על מספר משרות באחת הקבוצות שלנו. בהתאם לצורך, אנו מגבירים השקעות באזורים מסוימים ומקטינים השקעות באחרים. כתוצאה מכך יש תזוזה של משרות על פני הארגון ולעתים, ביטול משרות. בראש סדר העדיפויות שלנו עומד הטיפול בעובדים שיושפעו מההחלטה והתמיכה בהם".

צוות הצילום התלת-מימדי של מיקרוסופט בישראל התבסס על חברת 3DV Systems שנירכשה על-ידי מיקרוסופט בשנת 2009. החברה הוקמה על-ידי ד"ר גיורא יהב, שהוביל את צוות הפיתוח גם במסגרת מיקרוסופט. היא פיתחה  מצלמות ליישומים צרכניים המבוססות על טכנולוגיית Time of Flight. הטכנולוגיה הזו נמצאת בפיתוח כבר יותר מעשור, אולם רק בשנים האחרונות היא מתחילה לצבור תאוצה בעקבות הגדלת מהירות התגובה של מוליכים למחצה.

המחשה של וולו ומיקרוסופט לשימוש במשקי Hololens לשיווק מכוניות
המחשה של וולוו ומיקרוסופט לשימוש במשקי Hololens לשיווק מכוניות

המצלמה פועלת במעין גרסה אופטית של מכ"ם: מקרן לייזר מאיר את המטרה בפולסים קצרים מאוד. חיישן אופטי הכולל דיודות רגישות לאור בתדר הספיציפי של הלייזר מגיב לאור החוזר, והמערכת האלקטרונית מודדת את הזמן שחלף בין שידור האות לבין קליטתו.

מכיוון שמהירות האור ידועה (כ-300 אלף ק"מ בשנייה), ניתן לחשב את המרחק של האובייקט מכל פיקסל. מדובר במשימה תובענית מאוד למערכת האלקטרונית. כדי למדוד את המרחק לאובייקט המצוי 2.5 מטרים מהמצלמה, יש צורך למדוד פרק זמן של כ-16 ננו-שניות בלבד.

הטכנולוגיה שפותחה בישראל מאיצה את תהליך עיבוד התמונה על-ידי ניצול הטווח הדינמי של החיישן: מכיוון שכמות המטען החשמלי הניטען בכל פיקסל היא פרופורציונלית לזמן החשיפה שלו לאור, ניתן לחשב את המרחק שלו מהאובייקט באמצעות רמת הצבע האפור שהוא מפיק (המבטאת את כמות המטען שהוא צבר).

בעבר סיפר ד"ר יהב ל-Techtime שלהערכתו הערכתי טכנולוגיית Time of Flight תוביל את מהפיכת הצילום התלת-מימדי באבזרים צרכניים. "המצלמות יהיו קטנות, זולות ויצרכו פחות אנרגיה. היכולות הללו יאיצו את מהפיכת Internet of Things מכיוון שהן ישולבו בכל מכשיר, קטן ככל שיהיה, ויספקו לו ממשק אדם-מכונה מתקדם".

מעניין לציין שמיקרוסופט קיבלה את ההחלטה דווקא כאשר נראה שמשקפי המציאות הרבודה Hololens מתחילות לצבור עניין בשוק. בשבוע שעבר דיווח מנהל מוצר Hololens במיקרוסופט, סקוט אריקסון, על פרוייקט משותף עם חברת וולוו לשיפור חוויית הקנייה של מכוניות באמצעות המשקפיים האלו.

הכוונה היא לאפשר לרוכשים לבחון את המכונית באמצעות משקפי המציאות הרבודה, אשר יוסיפו מידע דיגיטלי על-גבי תמונת הרכב הממשית, ועל ידי כך יאפשרו לקונים "להיכנס" אל תוך תת המערכות, להביט במנוע, ובמכלולים השונים.

מוצרי האלקטרוניקה גונבים את ההצגה בחג ההודיה

45% מכל הבוגרים בארה"ב שיבצעו השנה רכישות בשבוע חג ההודיה – ירכשו מוצרים טכנולוגיים. שלושת המוצרים המובילים הם סמארטפונים, טלוויזיות וטאבלטים

CTA

אחד מהמאפיינים הבולטים ביותר של חג ההודיה האמריקאי (Thanksgiving) הוא מבצעי מכירות ופסטיבל קניות אדיר אשר מתחיל ביום שישי השחור ומסתיים כעבור שבוע (בעוד ארבעה ימים). אלא שהשנה מסתמן חג ההודיה כארוע של רכישות טכנולוגיות המאפילות על כל שאר השווקים של השוק הצרכני בארצות הברית.

סקר של איגוד תעשייית האלקטרוניקה הצרכנית בארה"ב (Consumer Electronics Association) ש-45% מכל הבוגרים בארה"ב אשר רכשו או מתכננים לבצע רכישות במהלך השבוע (בסה"כ 56.9 מיליון איש), קונים מוצר טכנולוגי. להערכת CTA, במהלך השבוע הזה יבוצעו קניות בהיקף של כ-40 מיליארד דולר בארצות הברית, בממוצע של 319 דולר לעיסקה.

עשרת המוצרים הטכנולוגיים המובילים השנה הם (לפי סדר יורד): סמארטפונים, טלוויזיות, טאבלטים, אבזרים טכנולוגיים שונים, מחשבי PC ניידים, קונסולות משחקי וידאו, נגני וידאו ומוזיקה (DVD/Blu-Ray Players), אוזניות, אבזרים למעקב אחר הכושר הגופני ובמקום האחרון: אבזרי סטרימינג לשידור מדיה.

אחת מהתופעות החשובות השנה היא התחזקות מגמת הקניות האלקטרוניות: למעשה, כמחצית מהקניות נעשות בצורה אלקטרונית, באמצעות מחשבים אישיים ואבזרים ניידים כמו סמארטפונים וטאבלטים.

במשאל שנערך בקרב קבוצה מייצגת של הקונים באתרים אלקטרוניים, 85% אמרו שעל-ידי קניות מקוונות הם יכולים להימנע מהעומס והתורים שבחנויות הפיסיות, 79% אמרו שהדבר חוסך להם זמן, 78% הסבירו שברשת הם יכולים למצוא הצעות טובות יותר ו-57% דיוחו שהם מבצעים את הקניות שלהם בשעות שבהן החנויות סגורות.

עלייה של 21% במכירות קבוצת מר

החברה הקטינה את הפסדיה בתשעת החודשים הראשונים של 2015 מ-24.4 מיליון שקל לכ-10.1 מיליון שקל. מתקינה מערכות ספירת נוסעים בקווי האוטובוס של אפיקים, המבוססים על פיענוח של צילומי וידאו בזמן אמת

ניר למפרט
ניר למפרט

בתשעת החודשים הראשונים של 2015 הסתכמו המכירות קבוצת מר (Mer Group) בכ-545 מיליון שקל, עלייה של 21% במכירות. המכירות ברבעון השלישי של השנה צמחו ב-17% והסתכמו בכ-185 מיליון שקל. בסיום הרבעון כללה קופת החברה מזומנים בהיקף של כ-77 מיליון שקל.

מנכ"ל החברה, ניר למפרט, אמר שבהמשך למהלכים שבוצעו מתחילת השנה, "גם במהלך הרבעון השלישי המשכנו להציג עלייה בהכנסות ושיפור בריווחיות. תזרים מזומנים שוטף של 26 מיליון שקל, לצד הזילות גבוהה, מאפשרים לנו גמישות ומימוש אסטרטגיית צמיחה".

אוטובוס של אפיקים
אוטובוס של אפיקים

החברה דיווחה על הפסד הנקי מתחילת השנה של 10.1 מיליון שקל, בהשוואה להפסד של 24.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. ההפסד הנקי ברבעון השלישי עמד על 1.5 מיליון שקל, בהשוואה להפסד של 2.2 מיליון שקל אשתקד.

הכנסות חטיבת הטלקום, שהיא המרכיב המרכזי בפעילות החברה, הסתכמו ב-422.7 מיליון שקל מתחילת השנה, בהשוואה ל-309.8 מיליון שקל בתקופה המקבילה בשנה שעברה. הצמיחה בהכנסות נבעה ברובה מהכנסות תחום התקשורת האלחוטית באפריקה, דרום אמריקה ומזרח אסיה. ח.מר ניסחרת בבורסה בתל-אביב בסימול מר, ועוסקת באספקת פתרונות בתחום הטלקום, הביטחון, המודיעין ושירותי החירום. הקבוצה מעסיקה כ-1,100 עובדים, מתוכם כ-750 בישראל.

היום היא מסרה שהחברה הבת ORT, העוסקת בתכנון והטמעת תוכנות ופתרונות SIM וכרטיסים חכמים, פורסת מערכת לספירת נוסעים וחיבור Wi-Fi ב-230 אוטובוסים של חברת התחבורה הציבורית אפיקים. פריסת המערכת ב-70 אוטובוסים בקווי אשדוד ויבנה הושלמה באוגוסט השנה. חלקו השני צפוי להסתיים במהלך הרבעון הראשון של 2016.

במסגרת הפרויקט ORT תכננה, התקינה והטמיעה מערכת ספירת נוסעים ונתבים סלולריים המקושרים אל מוקד התפעול של חברת אפיקים. המערכת מורכבת מחיישנים שמותקנים בשתי דלתות האוטובוס, כאשר כל חיישן מבוסס על שתי מצלמות וידאו סטריאוסקופיות אשר מייצרות תמונה, ממנה מפענחת המערכת את מספר האנשים באוטובוס.

בניגוד לחיישני אינפרא אדום הנפוצים כיום, חיישני וידאו סטריאוסקופי מאפשרים זיהוי מדוייק של מספר הנוסעים שאינו מושפע מתנאי הסביבה כמו טמפרטורה או  חושך. ספירת הנוסעים שעולים ויורדים בכל תחנה מועברת בזמן אמת למוקד אפיקים באמצעות הנתבים הסלולריים, ומאפשרת בזמן אמת לצוות המוקד לנטר את מספר הנוסעים בכל קו. הנתבים הסלולריים שהותקנו מספקים גם חיבור Wi-Fi לנוסעים.

אמזון חשפה דור חדש של רחפני חבילות אוטונומיים

הרחפן החדש של אמזון משלב תכונות של מסוק עם תכונות של מטוס, ונושא חבילות עד למרחק של 15 מייל מנקודת השילוח. אמזון גיבשה הצעה להגדרת מדיניות הפעלת רחפנים מסחריים שהוגשה לרשות התעופה בארה"ב

רחפן Prime Air בטיסה (ימינה)
רחפן Prime Air בטיסה (ימינה)

חברת אמזון (Amazon)  חשפה את הדור החדש של רחפני החבילות שלה, Amazon Prime Air, אשר פועל בצורה שונה מהדור הראשון שאותו הציגה לציבור בסוף שנת 2013.

החשיפה נעשתה הלילה (ב') באמצעות העלאת סרטון באתר החברה בהנחיית ג'רמי קלארקסון, המנחה של תוכנית הרכב הבריטית Top Gear, והעברת הסרטון ליוטיוב. הרחפן שהוצג פועל הן כמסוק מרובה רוטורים והן כמטוס. הוא ממריא אנכית לגובה של 400 רגל (כ-330 מטר) ואז משייט אופקית כמו מטוס באמצעות מדחף אחורי.

הדגם שהוצג מגיע למרחק של עד 15 מייל ממרכז השילוח של אמזון, ונוחת בבית הלקוח על-גבי לוחית סימון שהוא מזהה, אשר הונחה במקום נוח לנחיתה. אמזון מדווחת בסרטון שהרחפן שהוצג הוא רק דגם אחד מתוך סדרה של דגמים חדשים שהיא צפויה להציג.

במובנים רבים הרחפן של אמזון מזכיר את רחפן החבילות של גוגל שהוצג בתחילת השנה. אלא שבעוד שהרחפן של גוגל אינו נוחת, אלא מוריד את החבילה באמצעות כבל אל משטח הלקוח, הרחפן של גוגל מפעיל מנגנון בקרה המאפשר לו לצלם את משטח הנחיתה, להחליט האם המשטח בטוח ופנוי ממכשולים, ורק אז לנחות על-גביו.

קמפיין מול הרגולטור

למנגנון הזה חשיבות רבה מאוד לעתיד השימוש ברחפני חבילות, מכיוון שהוא מאפשר לאמזון להציג רחפנים בעלי יכולת זיהוי סכנות והימנעות מהן, אשר יהיו ככל הנראה דרישה מובנית לצורך קבלת אישורי הפעלה מרשות התעופה הפדרלית (FAA).

כבר היום אמזון מקדמת את תהליך מתן האישורים מול הרשויות, והחלה לבצע סדרת ניסויים בשיתוף פעולה עם נאס"א לבחינת הפעלה בטוחה של רחפנים במרחב עירוני. בחודש יולי השנה היא פירסמה את ההצעה שלה לרשויות, כיצד לארגן את המרחב האווירי (Airspace) באופן שיאפשר הפעלת רחפנים אזרחיים, במיוחד רחפנים אוטונומיים הפועלים מעבר לקו הראייה של המפעיל ( beyond line of sight).

הצעת אמזון לחלוקת המרחב האווירי
הצעת אמזון לחלוקת המרחב האווירי

הקונספט של אמזון מבוסס על חלוקת מרחב האוויר בגובה של עד 500 רגל לסוגים שונים של רחפנים קטנים, המוגדרים על-ידי השימוש ורמת התיחכום שלהם, ממש כפי שהספקטרום האלקטרומגנטי מפוצל לפי יישומים שונים. המושג "רחפנים קטנים" (sUAS) הוא חשוב, מכיוון שהוא אינו כולל מל"טים מגביהי טוס ועתירי ביצועים, המשמשים במערכות ביטחון ציבורי וצבא.

נתיבי אוויר לכלים אוטונומיים

אמזון מציעה לחלק את המרחב האווירי של הרחפנים לשלוש קטגוריות נבדלות: עד גובה של 100 רגל ינועו רחפנים איטיים ומבוקרי רדיו, דוגמת רחפני חובבים וצעצועים ורחפנים שאינם מצויידים במערכות חישה והתחמקות ממכשולים (SAA).

במרחב הגבהים 200-400 רגל, ינועו רחפנים מהירים (High-Speed Transit), דוגמת Amazon Prime Air אשר יהיו מצויידים בכל מערכות הבקרה והבטיחות שהרשויות ידרשו.

מרחב הגובה 400-500 רגל יהיה אסור לטיסה, מלבד במקרי חירום. מעבר לו מצוי מרחב Integrated Airspace, שאמזון לא מגדירה את תפקידו. במקביל, אמזון מציעה לרשויות להגדיר ארבע קטגוריות של רחפנים, כאשר לכל אחת מהקטגוריות יהיו זכויות שונות ורשיון תנועה משלו במרחב אווירי שונה.

הקטגוריות הן: Basic, המיועדת לרפנים מונחי שלט הפועלים בקו הראייה של המפעיל ובאזורים לא מסוכנים. קטגורייית Good, של רחפני Basic משופרים, הכוללים יכולות קישוריות נוספות דוגמת GPS, V2V או Wi-fI  ומוגבלים לשימוש בפרברים.

קטגוריית Better היא של רחפנים בעלי יכולת ניווט עצמית אשר נעזרים ברשתות שיתופיות דוגמת V2V, אינטרנט בכלי-רכב וכדומה. הקטגוריה החזקה ביותר מוגדרת כ-Best וכוללת רחפנים אוטונומיים, שאינם תלויים בתשתיות סביבתיות וכוללים מערך שלם של אמצעי ניטור, בקרה, זיהוי מכשולים ויכולת התחמקות מהם.

הרחפן ייצא ישירות מתוך מחסן הלוגיסטיקה דרך פתח בגג
הרחפן ייצא ישירות מתוך מחסן הלוגיסטיקה דרך פתח בגג

הרחפנים שהחברה מפתחת כיום שייכים לקטגוריה הזו, ולפי ההצעה של אמזון הם יורשו לנוע באזורים כפריים ועירוניים, ביום ובלילה, בגובה של 200-400 רגל וחלקם אפילו בכל תנאי מזג האוויר (תלוי בחבילת החיישנים שלהם).

קשה להאמין שהרשויות יקבלו את ההצעה של אמזון ללא שינוי. אולם עצם ההצעה שבאה מצד חברה המשתפת פעולה עם נאס"א בחקר הבטיחות של הפעלת רחפנים אזרחיים, מלמדת שמדובר בתפיסה שלא רק אמזון שותפה לה.

מעניין לציין שבסיום הצעתה, מוסיפה אמזון אזהרה לרשויות: לדעתה, אם הן לא יגבשו את המדיניות כעת, בתוך 10 שנים ייהפכו השמיים העירוניים לכאוס של רחפנים בלתי ניתנים לשליטה, מכיוון שאי-אפשר יהיה לעצור את השימוש בהם, ברשיון או שלא ברשיון.

סרטון ההכרזה של אמזון:

קרן טרנדליינס מתחילה להיסחר בבורסה בסינגפור

חברת Trendlines השלימה הנפקה ציבורית שבמהלכה היא גייסה 38.7 מיליון דולר, כולל 5 מיליון דולר מתאגיד B. BRAUN Melsungen

TRENDLINES

קרן ההון סיכון ומפעילות החממות Trendlines מתחילה להיסחר בבורסה של סינגפור בעקבות הצלחת ההנפקה הציבורית שלה בסוף השבוע. בעקבות ההנפקה היא נסחרת בבורסת סינגפור תחת הסימול SGX:42T.

במהלך ההנפקה גייסה הקרן 25 מיליון דולר ממשקיעים שרכשו את המניות שהיא מכרה, בנוסף להשקעה ראשונית שקיבלה ממשקיעים במהלך הרוד-שואו ערב ההנפקה, בהיקף של 9.7 מיליון דולר. כלומר, בסך הכל היא גייסה

ההשקעה הגדולה ביותר היתה של קבוצת B. BRAUN Melsungen AG, אשר השקיעה 5 מיליון דולר בקרן. החברה עוסקת בהפצת ציוד רפואי בעולם, ומכירותיה בתחום הבריאות מסתכמות בכ-5.43 מיליארד אירו.

מנכ"ל ויו"ר משותף של הקרן, טוד דולינגר, אמר שלמרות שהיא פועלת במתכונת שאינה מוכרת בסינגפור, המשקיעים השתכנעו מיכולתה של טרנדליינס להביא לשוק טכנולוגיות חדשניות בתחומי הבריאות והחקלאות, באמצעות שתי החממות שהיא מפעילה בישראל ומעבדת Trendlines Labs שבגוש משגב.

ירידה של 8% במכירות RH טכנולוגיות

בסך הכל, RH הפסידה כ-1.7 מיליון דולר ברבעון, בהשוואה לרווח של 1 מיליון דולר אשתקד. בתשעת החודשים הראשונים היא הפסידה כ-1.1 מיליון דולר

ברבעון השלישי של שנת 2015 הסתכמו המכירות של חברת RH טכנולוגיות מנצרת, המספקת שירותי ייצור אלקטרוניים בקבלנות משנה, בכ-29 מיליון דולר. ברבעון המקביל אשתקד הסתכמו המכירות בכ-35 מיליון דולר.

בסך הכל, החברה הפסידה כ-1.7 מיליון דולר ברבעון, בהשוואה לרווח נקי של 1 מיליון דולר אשתקד. בתשעת החודשים הראשונים של השנה החברה הפסידה כ-1.1 מיליון דולר.

בסך הכל, בתשעת החודשים הראשונים של 2015 ירדו מכירות החברה בכ-8% והסתכמו בכ-92.2 מיליון דולר, בהשוואה לכ-100.5 מיליון דולר בתשעת החודשים הראשונים של 2014.

החברה מסרה שקיטון במכירות בתקופת הדו"ח נובע מקיטון בהיקף הפעילות עם חלק מלקוחות החברה, וכן מהעובדה שמספר לקוחות של החברה ביצעו דחייה של הזמנות לרבעונים הבאים.

במהלך התקופה הזו החברה רשמה קיטון של 8.7 מיליון דולר ביתרת הלקוחות עקב קיטון בפעילות החברה, קיצור תנאי אשראי ללקוחות מסוימים ושיפור בגבייה. בנוסף, היא צמצמה את היקפי המלאי בכ-1.8 מיליון דולר והצליחה להקטין את יתרת הספקים בהיקף של כ-4.8 מיליון דולר כתוצאה מתוכנית התייעלות.

כיום החברה מנהלת הליך משפטי כנגד המנכ"ל לשעבר של החברה הבת RH-USA. הוא פוטר בחודש יולי השנה, ובאוקטובר הגיש דרישה לתשלום פיצוי בגין אפלייה על רקע גילו. יצוין כי מנכ"ל חברת הבת היה בן 75 בעת פיטוריו.

בנוסף הודיע המנכ"ל כי הוא מוכן להתפשר על סכום של 325 אלפי דולר וזאת כדי להימנע מכניסה להליך של תביעה משפטית כנגד חברת הבת. חברת RH השיבה שהיא דוחה על הסף טענותיו. בדוחות הכספיים לא נערכה הפרשה בגין הדרישה הנ"ל, מכיוון שאינה בסכום מהותי.

Raspberry שחררה את מחשב Pi Zero תמורת 5 דולרים

מחשב Raspberry vjsa ארוז בכרטיס של 3 על 6.5 ס"מ ומבוסס כל מעבד יישומים של ברודקום. מחירו כל-כך זול, שהוא ניתן במתנה ל-10,000 קוראי מגזין The MagPi 

RASPBERRY

בסוף השבוע החלה ההפצה של מחשב הכרטיס החדש Raspberry Pi Zero, אשר מגיע לשוק בתצורת גודל ובמחיר חסר תקדים. בהודעת וידאו על ההשקה החדשה, מסר מייסד משותף החברה מוויילס, בריטניה, אבן יופטון, שהתימחור של מחשב הכרטיס החדש – 5 דולרים בלבד – נועד לבטל כמעט כליל את מחסום המחיר בפני אנשים המעוניינים לרכוש אותו כדי ללמוד את עקרונות המיחשוב. "יש רק דבר אחד יותר זול מזה – וזה לספק אותו בחינם".

למעשה החברה ביצעה מהלך שכמעט מתקרב לרעיון של חלוקה חינם – אל עמוד השער בגליון האחרון של המגזין The MagPi, מוצמד כרטיס Raspberry Pi Zero שיינתן בחינם לכל 10,000 קוראי המגזין בבריטניה. מדובר בהפחתה דרמטית במחיר, בהשוואה למחשב הקודם הזול ביותר של רספברי, שנמכר תמורת 20 דולר.

המחשב כרטיס החדש מריץ את מערכת ההפעלה Raspbian שהיא מערכת הפעלה חופשית המבוססת על מערכת ההפעלה החופשית Debian שהותאמה למחשבי רספרי. בנוסף לקוד הבסיס, מערכת ההפעלה הזו כוללת 35,000 חבילות ומודולי תוכנה מוכנים מראש הניתנים להורדה ולהתקנה במחשב.

כרטיסי רספברי החדשים מופיעים בגודל של 30 מ"מ על 65 מ"מ. הם מבוססים על מעבד היישומים BCM2835 של חברת ברודקום, הבנוי מסביב לליבת מעבד ARM11 ועובד במהירות של 1GHz (שיפור של 40%). המחשבים כוללים כונן לכרטיסי micro-SD, קונקטור mini-HDMI לווידאו, 40 תקעים עבור ממשק התקשורת GPIO וזיכרון פנימי LPDDR2 SDRAM בנפח של 512MB.

הייצור בישראל תקוע, אבל המו"פ ממשיך להתרחב

תעשיית האלקטרוניקה בישראל מתחפרת בציביון קבוע: פיתוח חדשני בהיקף גדול מאוד של מצרים פורצי-דרך, אולם ייצור המוני קטן מאוד וכמעט זניח. כך עולה מרב-שיח שנערך על-ידי Techtime וחברת המחקר Frost and Sullivan

PANEL-GENERAL

רב-שיח בהשתתפות כמה מהמפיצים המרכזיים וספקי הרכיבים בתעשיית האלקטרוניקה הישראלית, שנערך על-ידי חברת המחקר הגלובלית Frost and Sullivan ו-Techtime *, ניסה לאפיין את המגמות המרכזיות בתעשיית האלקטרוניקה הישראלית כפי שהן משתקפות בשוק הרכיבים המקומי.

התוצאה היתה מרתקת. מתברר שישראל הפכה למעין מנוע טכנולוגי המשפיע על התעשייה העולמית בצורות עקיפות ומגוונות, למרות שמדידה ישירה של הפעילות המקומית ברמת הייצור מראה תמונה הפוכה. ברב-שיח שלפניכם תוכלו למצוא את התשובות לתופעה המוזרה הזו.

האם השוק הישראלי תקוע?

דני קורן, נשיא אבנט ישראל: "עד שנת 2000 השוק היה בצמיחה והיו לנו כל מיני צורות להעריך את היקפו. בתקופות מסויימות היינו מכפילים פי שלושה את ההזמנות של ECI או פלקסטרוניקס, ומקבלים את הערכת היקף השוק בישראל. בעולם, שוק הרכיבים האקטיביים נאמד בכ-350 מיליארד דולר ועבר הרבה את היקפו בשנת 2000, לפני התפוצצות בועת האינטרנט. השוק הישראלי להערכתנו קטן היום יותר מאשר בשנת 2000".

שמואל ברקן, מנכ"ל משותף פריסקייל ישראל: "זה נכון שלא חזרנו להיקפים של שנת 2000, אבל השוק שינה את אופיו. מרכיב השירותים בתעשיית השבבים נמצא בצמיחה, ומכיוון שהתעשייה בישראל מתוחכמת מאוד ומשתמשת במוצרים החדשניים ביותר, היא צורכת יותר שירותים. השוק בארץ לא עולה ברמת הברזלים, כי הוא כולל יותר פתרונות ברמת השירותים.

"לפני 20 שנה שוק הטלקום תפס כמחצית מהשוק הישראלי, אבל היום תשתיות התקשורת הן קומודיטי ולכן המשקל שלו ירד בישראל ל-25%. במקומו מתפתח שוק ה-SDN/NFV, שיביא למהפיכה בתחום תשתיות התקשורת. פריסקייל ישראל מעורבת במהפיכה הזו ומפתחת כיום מעבד תקשורת ל-SDN/NFV.

"בתחום ה-IoT אנחנו לא רואים עדיין התפתחויות מהותיות בשוק העולמי, אולם אין לי ספק שבישראל התחום הזה יתפוס מהר יותר מאשר ברוב המדינות האחרות בעולם".

יושבם, מימין לשמאל: איל ווילף, טל סגמן, שמואל ברקן, דני קורן, שמיל פרומן ואלון בלעש
יושבים, מימין לשמאל: איל ווילף, טל סגמן, שמואל ברקן, דני קורן, שמיל פרומן ואלון בלעש

שמיל פרומן, מנכ"ל On Semiconductor בישראל: "אחת מהבעיות המרכזיות של שוק הרכיבים הישראלי היא שאלת עתיד חברות הסטארט-אפ בתחום החומרה. בעבר היה לנו צינור דלק של כסף שזרם אל חברות הסטארט-אפ, אולם הוא נחסם וכל הכסף מושקע בחברות אפילקציות ותוכנה".

איל ווילף, מנהל פיתוח עיסקי, STG: "האינדיקציה לעתיד שוק הרכיבים היא מספר מהנדסי החומרה היוצאים בכל שנה מהאוניברסיטאות, וכאן אנחנו לא רואים גידול במספר הבוגרים".

גיא בר-נר, מנהל שיווק ומכירות אינטל בישראל: "מגמת ה-SDN וה-NFV יכולה להתגלות כסוג של חרב פיפיות כמו שהיה בתחום השרתים, שהפך לשוק של שרתים סטנדרטיים וחיסל את שוק השרתים הייעודיים. כבר עכשיו אנחנו רואים שיצרניות אבזרי התקשורת משקיעות פחות בתחום הייצור מאשר בעבר.

"בתחום ה-IoT מתרחשת בישראל פעילות עצומה: מספר חברות הסטארט-אפ הישראליות הוא גדול מאוד, כמעט בכל יום יש לפחות 4-5 ארועי IoT, אבל בשורה התחתונה כל זה לא יגיע לשוק הרכיבים הישראלי. אנחנו עובדים קשה לזכות בנצחונות תכנון, אבל הייצור ההמוני ייעשה בחו"ל. הכסף הגדול של שוק ה-IoT יהיה בביג דטה, לא בתחומי החיישנים והאבזרים עצמם".

מימין לשמאל: דני חייקין, אלון עדה, גיא בר-נר, ודורית אלדובי מנהלת פיתוח עסקי פרוסט אנד סאליבן ישראל
מימין לשמאל: דני חייקין, אלון עדה, גיא בר-נר, ודורית אלדובי מנהלת פיתוח עסקי פרוסט אנד סאליבן ישראל

הישראלים רוכשים מודולים מוכנים מראש (SoM)?

גיא בר-נר: "אנחנו רואים עלייה ברכישת מודולים בישראל".

שמואל ברקן: "שוק ה-SoM בישראל נמצא בצמיחה. זהו פתרון המתאים גם ליצרנים וגם ללקוחות. זהו מוצר המתווך בין לקוחות המחפשים פתרון מוכן, לבין יצרני רכיבים שרוצים לתמוך בפחות לקוחות. הפתרון הזה עובד טוב מאוד בכמויות של כמה עשרות אלפים, אולם מעבר לזה הוא לא מצליח מכיוון שמחשבים כל סנט בעלות הייצור".

אלון עדה, סמנכ"ל תפעול ומכירות באבנט ישראל: "כרטיסי SoM פותרים בעיה מאוד ספציפית לתעשייה, בעיקר כאשר מדובר בכמויות יחסית קטנות. אבל במערכות המורכבות מאוד המיוצרות בישראל השפעת ה-SoM על השוק היא עדיין מוגבלת. קיימת מגמה, אבל לא ברמה המשנה את השוק באופן דרמטי".

עד כמה הפכנו למרכז הפיתוח של העולם?

דני קורן: "אם היינו מחשבים את השוק הישראלי לפי משקל הרכישות שנעשו כאן והיקף הייצור היוצא לחו"ל, הגדלנו את שוק האלקטרוניקה בעולם. באבנט אנחנו מקבלים 200 ביקורים בשנה של אנשים שבאים לראות טכנולוגיות ישראליות".

ELECTRONICS-INDUSTRY SLIDE

שמיל פרומן: "כיום גם היצרנים למדו שישראל היא מקום המייצר השפעה, וכיום החברות הגלובליות כבר לא מדברות איתנו רק על מונחים כמו כמה הכנסה ייצרנו בשוק הישראלי".

שמואל ברקן: "רוב החברות הגלובליות שיכללו את המערכות שלהן כדי שיוכלו לתגמל את האנשים המקומיים שלהן על מכירות שהביאו לייצור בחו"ל".

גיא בר-נר: "אצלנו באינטל קיימת הבנה שישראל היא מרכז פיתוח של העולם (Design Center to the World)".

דני חייקין, מנהל תמיכת לקוחות Digi-Key Israel: "קצב יצירת חברות הסטארט-אפ גדול בלפחות 50% מאשר לפני עשור, אבל אני מאמין שהשוק שלנו עדיין לא מוכן לקלוט IoT. בחברת Digi-Key בישראל, למשל, רוב הלקוחות לא נמצאים בתחום ה-IoT. חברות הסטארט-אפ עדיין מגדירות את עצמן בתחומים כמו מדיקל או תקשורת, ולא במונחי IoT".

מה הן המגמות הכלליות בשוק?

גיא בר-נר: "אנחנו רואים שמתפתח בישראל מגזר חדש בתחום האיחסון (Storage) עם חברות כמו אינפינידאט, קמינריו ועוד. אולם הן לא מבצעות את הייצור בארץ. קיים מגזר חזק מאוד של חברות מיכשור רפואי הכולל כ-600 חברות, שמתוכן כ-3-4 הן בעלות מכירות משמעותיות עבורנו".

דני קורן: "שני תחומים חזקים מאוד בישראל הם רכיבי FPGA ורכיבים אנלוגיים בעלי דיוק גבוה, שהמשקל שלהם בשוק הישראלי גדול פי עשרה ביחס למקובל בשוק העולמי".

דני חייקין: "הסגמנטציה הוותיקה נעלמה, אבל לדעתי תחום המדיקל הוא מוביל ומייצר הרבה מאוד חברות סטארט-אפ".

לאן הולך השוק הישראלי?

שמיל פרומן: "אנחנו עדיין משמשים כיום כסטארט-אפ ניישן וצריך לשמור על הסטטוס הזה. קשה לי לחשוב שניפגש בעוד חמש שנים ונוכל להגיד שהשוק המקומי צמח ב-50%".

דני חייקין: מפיצים מקוונים כמו Digi-Key ומאוזר משרתים את השוק המקומי עד לרמה שיוצאים לייצור בחו"ל. לכן אנחנו רואים צמיחה של 20%-25% בשנה מאז 2011. המו"פ הישראלי ממשיך להתרחב, ולכן מבחינתנו השוק בריא וטוב".

אלון עדה: "הבריחה לייצור בחו"ל כבר איננה מאפיין של השוק האזרחי בלבד. כיום אנחנו רואים שגם חברות ביטחוניות מתחילות לייצר בחו"ל, וזהו שינוי משמעותי שאינו לטובה. אנחנו מהדקים את שיתוף הפעולה עם גופי אבנט במזרח ומעודדים את אנשי המכירות שלנו לפעול באותה נחישות לוודא שאבנט מקבלת את ההזמנות עבור פעילות השוק הישראלי, בין אם הרכש נעשה בישראל ובין אם הוא בחו"ל."

איל ווילף: "התופעה החשובה ביותר השנה היא מגמת המיזוגים בתעשייה. היא משאירה נישות לשחקנים מאוד קטנים, וכאשר הם נעשים בינוניים בגודלם, הם נמכרים לחברות הגדולות".

גיא בר-נר: "המגמות החשובות של 2015 הן Smart ו-Connected, וזה לא חשוב אם זה בתחום ה-IoT או בתחום ה-NFV. בישראל אנחנו מובילים ונמשיך להוביל את המגמה הזו".

DISCUSS* הרב-שיח נערך בתחילת חודש נובמבר, והונחה על-ידי עורך Techtime רוני ליפשיץ ועל-ידי אנליסט פרוסט אנד סאליבן, נדב אופיר.

אלביט תספק לשווייץ מל"טי הרמס ב-200 מיליון דולר

המל"ט הרמס 900 של אלביט גבר על המל"ט סופר הרון של התעשייה האווירית. במקור נאמד היקף הפרוייקט בכ-280 מיליון דולר

ניסויי הטיסה של הרמס 900 בשווייץ
ניסויי הטיסה של הרמס 900 בשווייץ

חברת אלביט מערכות (Elbit) זכתה בחוזה של משרד ההגנה השווייצרי (Suiss Federal Department of Defence, Civil Protection and Sport) בהיקף של כ-200 מיליון דולר, לאספקת מטוסים ללא טייס (מל"טים) מסוג Hermes 900. החוזה כולל גם אספקת מערכות יבשתיות לשליטה, בקרה ותקשורת. החוזה יבוצע במשך ארבע שנים.

נשיא ומנכ"ל אלביט, בצלאל מכליס, אמר ששווייץ הינה שוק חשוב מאוד של אלביט מערכות. "הבחירה של משרד ההגנה השוויצרי מעידה על בשלות המערכות, ואנחנו מקווים שהפרוייקט הזה יסלול את הדרך לפרוייקטים נוספים בשווייץ ובעולם".

הזכייה באה בהמשך להודעת משרד ההגנה השוויצרי מחודש יוני 2014, בדבר בחירתה של אלביט מערכות כספק המועדף לתוכנית מל"טי המודיעין ADS 15. העיכוב במתן ההזמנה נובע מהצורך של שווייץ לקבל אישור מהפרלמנט לתקציב הביטחון 2015. בהודעה מאמצע 2014 נאמד היקף החוזה בכ-280 מיליון דולר. מכאן שנראה שהשווייצרים ניהלו מו"מ קשוח בשנה האחרונה והצליחו להוריד את המחיר.

מדובר בפרוייקט שבו שתי המתחרות העיקריות היו מישראל: אלביט והתעשייה האווירית. למעשה, שווייץ החליטה לעבור לשימוש במל"טים גדולים המספקים זמן שהייה גדול, בעלי טווח טיסה גדול ועמידות גבוהה בכל תנאי מזג האוויר. התוכנית נועדה להחליף את תוכנית המל"טים הקיימת, ADS 95, שהחלה בשנת 2001 ותגיע לסוף תקופת הפעילות שלה בשנת 2020. היא התבססה על פלטפורמת Ranger של התעשייה האווירית.

HERMES-SWISS

כאשר משרד ההגנה השווייצרי פירסם את המכרז, עברו את שלב ההערכה המקדמית רק שני המתחרים מישראל: הרמס של אלביט והמל"ט Super Heron של התעשייה האווירית. משרד ההגנה השווייצרי מסר שבתחרות הביצועים בין שני המל"טים האלה, "נתן המל"ט של אלביט נתן תוצאה כללית טובה יותר בשיקלול כל הפרמטרים שניבדקו".

המל"ט הרמס 900 יכול לשהות באוויר במשך 36 שעות ברציפות ולהגיע לגובה של עד 30 אלף רגל. הוא בעל יכולת נשיאה של מטענים במשקל של עד 350 ק"ג, ולבצע החלפה מהירה בין מטעדים שונים. יש לו יכולת המראה ונחיתה אוטונומיים ויכולת הפעלה מקרון שליטה ובקרה אוניברסלי (UGCS) המאפשר לבצע משימות משולבות ביחד עם מל"טים אחרים.

ARM חושפת טכנולוגיות להאצת הפריסה של התקני IoT

מדובר בגרסה משופרת של מוצרי ARM mbed שהותאמו לתמיכה בפריסה של התקני IoT ויתמכו בפיתוח של התקנים מאובטחים

מבנה מערכת ההפעלה mbed OS
מבנה מערכת ההפעלה mbed OS

חברת ARM השיקה חבילה חדשה של מוצרים המיועדים להאיץ את הפריסה הבטוחה של התקני IoT בהיקף רחב. מדובר בגרסה משופרת של מוצרי ARM mbed שהותאמו לתמיכה בפריסה של התקני IoT ויתמכו בפיתוח של התקנים מאובטחים. המוצר Mbed Device Connector מאפשר למפתחים לחבר התקנים בתוך פריסות אב-טיפוס, לבנות יישומי רשת מאובטחים במהירות ולשלב אותם בקלות עם פתרונות ענן.

ניתן למצוא את mbed Device Connector בכתובת connector.mbed.com בחינם עבור כמות של עד 100 התקנים המטפלים בעד 10,000 אירועים בשעה. בנוסף, גרסת mbed OS Technology Preview היא האיטרציה החדשה ביותר של מערכת ההפעלה עבור מיקרו-בקרים (MCU) המבוססים על מעבדי ARM Cortex-M.

המוצר תוכנן כדי לאפשר IoT מותאם לגודל. החידושים במוצר כוללים mbed TLS: תמיכת מערכת ההפעלה המקורית הראשונה עבור יכולת ניהול בסיסית וחיבוריות בתקן Thread. כדי להאיץ את הטיפול בכל ההיבטים של חיבוריות, אבטחה ויעילות, יצרה ARM שתי פלטפורמות ייחוס במסגרת mbed Reference Designs, הכוללת גם שימוש במשאבי קוד פתוח.

ARM-mbed-IoT-platform

חברת ARM חשפה בכנס ARM TechCon 2015 הדגמות של שני התכנונים הראשונים: הראשון, Mbed Wearable Reference Design, הוא התקן בעל נצילות הספק גבוהה, הנילבש על מפרק כף-היד ומסוגל לספק חוויית משתמש אינטראקטיבית מלאה עם תוחלת חיי סוללה של כשמונה שבועות.

התכנון השני, Mbed Smart City Reference Design, מיועד לניטור תשתיות ויישומים תעשייתיים חכמים המשתמשים בפרוטוקולי רשת sub-GHz 6LoWPAN & CoAP עבור מספר גדול של התקנים. התכנון תומך בפריסה מהירה, בניית תצורה וניהול של נתבים והתקני קצה המותאמים למגוון של טכנולוגיות תמסורת ביישומים תעשייתיים באופן שיעזור לצמצם את ה-BoM עבור התקני הקצה.

החברה מסרה שמאז שהיא פירסמה את החזון שלה עבור mbed IoT Device Platform באוקטובר 2014, היא מקבלת תמיכה גורפת מהשותפות העיסקיות שלה. בשנה האחרונה בלבד, יותר מ-55 שותפות הצטרפו לתוכנית שותפות mbed והן משקיעות משאבים נכבדים כדי לתמוך ב-mbed IoT Device Platform.

כיום מעורבים ביוזמה כ-250 מהנדסים ייעודיים, זאת בנוסף לעובדה שקהילת ה-mbed התרחבה ליותר מ-150,000 מפתחים מרחבי העולם. ARM תומכת בצמיחת הפלטפורמה עם תוכנות mbed חדשות, חומרות וכלי פיתוח, המושתתים על הסטנדרטים הפתוחים החדשים בתעשייה, לרבות תמיכה ברמת מערכת ההפעלה בתקן החיבוריות Thread.

לקראת היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלויות: פריסקייל ישראל מציעה פרסים לרעיונות מדליקים

היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלויות יתקיים ב-3 בדצמבר 2015. פריסקייל ישראל מציעה לכם להעלות רעיון לשיפור חיים באמצעות יישום IoT, ולזכות בכרטיס HummingBoard Edge, המאפשר לממש אותו

מערכת OrCam המסייעת ללקויי ראייה ומבוססת על מעבד פריסקייל
מערכת OrCam המסייעת ללקויי ראייה ומבוססת על מעבד פריסקייל

לקראת היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלויות, שיתקיים ביום ה', ה-3 בדצמבר 2015, יוזמת חברת פריסקייל ישראל תחרות נושאת פרסים לגיבוש רעיונות עבור יישומי IoT שיסייעו לאנשים בעלי מוגבלויות בתפקוד יומיומי.

האתגר: לגבש רעיון עבור אבזר או פתרון IoT שיקל על חייהם של בעלי מוגבלויות, ולתאר את הרעיון בעמוד הייעודי של Freescale IoT Challenge.

HUMMINGBOARDחמשת המקומות הראשונים יזכו בכרטיס HummingBoard-Edge המתקדם ביותר של חברת SolidRun הישראלית, ספק כוח וכרטיס זיכרון בנפח של 8GB, בכדי לממש את הרעיון שהציעו.

צוות שיפוט המורכב מנציגי חברת Freescale ,SolidRun ועורך Techtime יבחר את הרעיונות הזוכים.

חברת Freescale היא יצרנית מובילה של פתרונות עיבוד מאובטחים ומשובצים עבור האינטרנט של הדברים (IoT). כרטיס HummingBoard Edge של חברת SolidRun הישראלית מבוסס על ליבות ARM המוטמעות במעבד היישומים i.MX6 של חברת פריסקייל.

הכרטיס כולל את כל המרכיבים הדרושים לפלטפורמת פיתוח מואץ ויישום של פתרונות האינטרנט של הדברים בתחומים רבים, דוגמת בית חכם, העיר החכמה, יישומי תחבורה ורכב, פתרונות לרשתות שיווק, מיכשור בריאותי, אבזרים לבישים ועוד.

הירשמו עכשיו לאתגר, ותוכלו לזכות באחד מכרטיסי הפיתוח המתקדמים בעולם!

FREESCALE-IOT-REGISTER

 

 

 

דאסו סיסטמס תוציא לשוק תוכנת וריפיקציה לתכנון שבבים

מנואל ריי: "הקניין הרוחני של השבב צריך להתנהל באופן שונה ממה שחברות ה-EDA מספקות; בתוך כמה שנים יצרני השבבים ירצו לשאוב מידע מאבזרי ה-IoT". הסיכויים הטובים ביותר – לישראל ולעמק הסיליקון

DASSAULT-SEMICONDUCTORS

חברת דאסו סיסטמס (Dassault Systemes) מתכננת להרחיב את תחומי הפעילות שלה בתעשיית השבבים, ולהכריז על מוצר ייעודי חדש עבור חברות פיתוח וייצור שבבים. מנואל ריי, המשמש כמנהל תחום הסמיקונדקטורס בקבוצה של תוכנת ניהול המידע ההנדסי Enovia, סיפר ל-Techtime שלקראת סוף השנה החברה תשיק את מערכת  Requirement Driven Verification, אשר מיועדת לסייע בניהול מחזורי האימות השונים של תכנון השבב.

"המוצר יקשר בין כל תהליכי ה-Verification וה-Validation ויאפשר למפתחים לעקוב אחר התהליך בכל רגע נתון. תעשיית השבבים הפכה בשנים האחרונות לאחד מהשווקים החשובים של דאס סיסטמס והיא הגדירה אותה כאחת מ-12 התעשיות שאליהן היא מכוונת את מוצריה. בתוך כך, היא מתחילה לנגוס בחלק מהשווקים על חברות התכנון האלקטרוני (EDA) המסורתיות, ולהציע פתרונות מתחרים בחלק מהתהליכים.

ריי: "לגישה שלנו יש יתרונות שונים. כך למשל, אנחנו מאמינים שחברות זקוקות לנהל את הקניין הרוחני (IP) של השבב באופן שונה ממה שחברות ה-EDA מספקות. כיום הגישה המסורתית היא היא של ניהול בלוקים של IP, אולם לדעתנו מדובר בתהליך שצריך להיות מנוהל ברמת הארגון, ולכלול מידע אנליטיקס, ניהול מדיניות של הטיפול בשינויים, הגנה, ניהול תמלוגים והכנסות והוצאות עבור ה-IP. למעשה, הגישה הנכונה היא של Enterprise IP Management".

מה הן המגמות החשובות ביותר מבחינתכם בתעשיית השבבים?

"המיזוגים בתעשיית גורמים לכך שהרבה מהלקוחות משתמשים בכלים של יצרני EDA שונים.לכן היינו צריכים לפתח את מערכת PLM for Semiconductors, אשר מאפשרת לנהל מלמעלה את כל המודולים של התכנון דרך תוכנת Enovia. כעת אנחנו מתחילים לספק יכולת ביזנס אנליטיקס על-גבי תכנון הסיליקון. הכוונה היא לספק יכולת ראייה של מטריצות קריטיות בפרוייקט: כמה בלוקים הוא כולל, מהי ההתקדמות בכל בלוק, מתן מדדים פיננסיים לכל שלב בפיתוח של הפרוייקט, כולל מדדים להשוואה בין קבוצות פיתוח שונות, ועוד".

יצרני השבבים ישאבו מידע מרשתות ה-IoT

"תחום ה-IoT דורש פתרונות ייעודיים. עבורו פיתחנו יכולות תכנון לייצור של רכיבים ייעודיים כמו רכיבי MEMS, חיישנים ואבזרים. התחום המרכזי השני קשור לביזנס אנליטיקס על רשת ה-IoT. בתוך 3-5 שנים לדעתי, יצרניות השבבים בתוירצו לשאוב בעצמן מידע מתוך השבבים שהן מספקות ליצרני פתרונות ה-IoT.

"שרשרת המזון של ה-IoT מורכבת מהמשתמש, הרכיב והמידע המיוצר על-ידי הרכיב. אני מאמין שהאנשים בחברות השבבים יגלו שיש כאן הזדמנות עסקית עבורם. הדבר לא חייב לפגוע בפרטיות, מכיוון שהם יכולים לייצר מידע ממוצע שיש לו ערך ליצרן מבלי שהמשתמש מזוהה. למשל, בתור יצרן אתה יכול לדעת באיזה מודולים ברכיב יש שימוש רב ובאיזה מודולים יש שימוש נדיר. זה יכול לסייע בתכנון את הגרסה הבאה של הרכיב".

כיצד אתה רואה את התעשייה הישראלית?

"בשבילנו ישראל היא שוק מפתח מכיוון שיש כאן שלוש קטגוריות של חברות שבבים חשובות: חברות השייכות לארגונים בינלאומיים, חברות ישראליות מצליחות ובעלות מסה קריטית, כמו מלאנוקס, טאואר-ג'אז, או DSP Group שהן לקוחות שלנו, וחברות הסטארט-אפ הנוצרות בישראל. אני מאמין שב-IoT יש הזדמנות מאוד מעניינת לחברות בעלות ידע בתחום השבבים שיוכלו לתכנן חיישנים וסוגים חדשים של אבזרים ורכיבי SoC לצרכים מאוד ספציפיים. מהבחינה הזאת, שני המקומות בעולם שיש בהן את כל התנאים להתפתחות בכיוון הזה הם ישראל ועמק הסיליקון".

15 מ' ד' לאיגואזי-או הסודית, לפיתוח טכנולוגיית איחסון

חברת Iguaz.io פועלת במתכונת של חברה חשאית ועוסקת בפיתוח פתרונות איחסון למרכזי נתונים ותשתיות ביג דטה. מייסדיה הם יוצאי מלאנוקס, וולטיר ו-ExtermIO

המנכ"ל אסף סומך
המנכ"ל אסף סומך

חברת איגואזי-או מהרצליה (Iguaz.io) השלימה גיוס הון ראשון בהיקף של 15 מיליון דולר בהובלת קרן מגמה ובהשתתפות קרן JVP ומשקיעים אסטרטגיים גדולים.

חברת איגואז עוסקת בפיתוח טכנולוגיה חדשה של בסיסי נתונים גדולים המבוססת על חומרה ועל תוכנה. היא הוקמה באמצע 2014 על-ידי קבוצת מנהלים בכירים שיצאו מחברות מרכזיות בשוק הישראלי.

בהן: XtremIO שנירכשה על-ידי EMC, חברת XIV שנירכשה על-ידי יבמ, חברת מלאנוקס, חברת וולטיר שנירכשה על-ידי מלאנוקס וחברת רדוויז'ן שנירכשה על-ידי אוויה.

הטכנולוג הראשי ירון חביב
הטכנולוג הראשי ירון חביב

מדובר בצוות של מפתחים שעסק בעשרים השנים האחרונות בפיתוח בסיסי נתונים ותשתיות ענן עבור חברות ענק מהגדולות בעולם. להערכת שותף מנהל בקרן מגמה, יהל זילכה, "הצוות של איגואזי-או פיתח גישה חדשנית אשר יכולה לייצר שינוי מהותי בשוק".

מנכ"ל ומייסד משותף של החברה, אסף סומך, אמר שהחברה פיתחה את הפתרון שלה מהמסד ועד הטפחות, כדי לספק מענה לקשיים המתעוררים בעת הקמת בסיס נתונים גדולים עבור יישומי ביג דטה ואנליטיקס.

הטכנולוג הראשי ומייסד משותף של החברה, ירון חביב, אמר שתעשיית ה-IT נמצאת בתהליך שינוי רחב-היקף עקב האימוץ הנרחב של טכנולוגיות ענן והדרישות לעיבוד כמויות מידע גדולות מאוד. "חומרה מתקדמת ביותר וארכיטקטורת תוכנה חדשנית מאפשרות לנו לספק פתרונות ייחודיים לעסקים מוכווני-מידע".

לפני שהשתתף בהקמת החברה, שימש ירון חביב במשך שלוש וחצי שנים כסגן נשיא חברת מלאנוקס לתחום בסיסי נתונים ופתרונות איחסון. הוא הגיע לתפקיד בעיקבות רכישת חברת וולטיר, שבה שימש כטכנולוג הראשי במשך יותר מעשר שנים.

גם המנכ"ל אסף סומך הגיע מתפקיד של סגן נשיא לשיווק במלאנוקס, בעקבות רכישתה של וולטיר, שבה הוא מילא תפקידים של סגן נשיא לשיווק, סגן נשיר לשיתופי פעולה אסטרטגיים ותפקידי ניהול שיווק שונים.

מכיוון שהחברה פועלת במתכונת חשאית, עדיין קשה לדעת מהו בדיוק המוצר שלה. אולם מעניין לציין שהיא מהווה דוגמא נוספת להתפתחותו של מגזר חדש ומפתיע בתעשיית ההייטק הישראלית, הוא המגזר של חברות הממציאות מחדש פתרונות איחסון.

למגזר הזה שייכות כמה הצלחות כמו חברת INFINIDAT שהוקמה על-ידי משה ינאי, חברת ExtremIO שנירכשה על-ידי EMC, ושהמוצר שלה נחשב למוצר המצליח ביותר בכל ההיסטוריה של EMC, וכמובן גם חברת קמינריו מיקנעם המפתחת פתרונות איחסון מבוססי זיכרונות פלאש.

פרנויה מקוונת: פורטינט מתארת את איומי הסייבר של 2016

האקרים יתמקדו בשנה הקרובה בתשתיות הצומחות והרגישות ביותר: אינטרנט של הדברים, תשתיות ענן, הדבקה בין מכשירים ותוכנות לסילוק ראיות

FORTINET

מה הם האיומים הבולטים הצפויים ב-2016 ומה הן המגמות המרכזיות בתחום האבטחה לקראת השנה החדשה? מעבדת המחקר FortiGuard של חברת האבטחה Fortinet) מעריכה שהאינטרנט של הדברים (IoT) והענן יהיו יעדים מרכזיים לתקיפות סייבר, אך יאופיינו בטכניקות ובאסטרטגיות זדוניות חדשות. במקביל, יפותחו טכניקות התחמקות מתוחכמות, על רקע הלחץ הגובר המופעל על האקרים מצד רשויות האכיפה.    

הדו"ח "חוקים חדשים: נוף האיומים המתפתח בשנת 2016", חושף את המגמות והאסטרטגיות החדשות שחוקרי FortiGuard צופים שייאפיינו את השנה הקרובה. להלן מגמות אבטחת הסייבר העיקריות לשנת 2016:

התקפות M2M והדבקה בין מכשירים

מספר ראיות ודוגמאות בעייתיות עלו לכותרות בשנת 2015 והדגימו את הפגיעות של מכשירי האינטרנט של הדברים. בשנת 2016 אנו מצפים לראות התפתחות נוספת של נקודות תורפה בתוכנות, והופעת נוזקות אשר ישימו לעצמן למטרה את פרוטוקולי התקשורת בין מכשירים אלו. חוקרי FortiGuard צופים כי ה-IoT יהפוך ליעד מרכזי להתקפות אלו, שבמסגרתן ינצלו האקרים את הפגיעות של מכשירים מקושרים כדי לקבל גישה לרשתות הארגוניות ולחומרה שאליה הן מחוברות.   

המגמה המרכזית: תקיפת מכונות מקושרות
המגמה המרכזית: תקיפת מכונות מקושרות

וירוסים ותולעים לתקיפת מכשירי IoT

וירוסים ותולעים גרמו לנזק רב בעבר, אלא שפוטנציאל הנזק, כאשר הם יכולים להתפשט בין מיליונים או מיליארדים של מכשירים, מאבזרים לבישים ועד לחומרה רפואית, הוא עצום. החוקרים כבר הדגימו כי ניתן לזהם מכשירים בעזרת כמות קטנה של קוד שיכול להתפשט ולהישאר במערכת. וירוסים ותולעים אשר יכולים להתפשט ממכשיר למכשיר הם בהחלט סכנה.  

התקפות ענן ותשתית וירטואלית

פגיעות ה-Venom שהתגלתה השנה, רמזה על הפוטנציאל של נוזקה להתחמק מה-hypervisor ולגשת אל מערכת ההפעלה המארחת בסביבה וירטואלית. הסתמכות גוברת על וירטואליזציה ועל עננים פרטיים והיברידים תהפוך את סוגי ההתקפות הללו לפורות אף יותר עבור פושעי הסייבר. במקביל, בגלל שלאפליקציות רבות קיימת גישה למערכות מבוססות-ענן, המכשירים הניידים מריצים אפליקציות לא מהימנות שיש להן פוטנציאל לספק וקטור לתקיפה מרחוק של עננים ציבוריים ופרטיים, ושל הרשתות הארגוניות שאליהן הם מחוברים.

טכניקות חדשות לסיכול חקירות משפטיות

תוכנת Rombertik זכתה לתשומת לב משמעותית בשנת 2015 כאחד מהחלקים הראשונים הגדולים של blastware במרחב. אף בעוד ש-blastware עוצבה כדי להרוס או להשבית מערכת ברגע שזוהתה, FortiGuard מאמינה שיימשך השימוש בנוזקה הזו)ץ נוזקת ghostware עוצבה כדי למחוק את האינדיקטורים של הסכנה שמערכות אבטחה רבות נועדו לאתר. לכן, יהיה קשה מאוד לארגונים לעקוב אחר היקף איבוד הנתונים הקשור להתקפה זו.

התחמקות מטכנולוגיות ארגז חול מתקדמות

ארגונים רבים פנו לארגז החול כדי לאתר נוזקות חבויות או לא ידועות על-ידי צפייה בהתנהגות חוזרת של קבצים חשודים. נוזקות דו-פרצופיות (Two-faced), לעומת זאת, מתנהגות בצורה רגילה בזמן שהן נמצאות בבדיקה ולאחר מכן מתגלות כבעלות מטען זדוני ברגע שהן עברו את ארגז החול. זהו עלול להתברר כדבר די מאתגר לאיתור, אבל עלול גם לפגוע במנגנוני מודיעין איומים המסתמכים על מערכות דירוג של ארגז החול.

כל אחת מהמגמות הללו מייצגת אתגר חדש ומשמעותי הן עבור ארגונים אשר פורסים פתרונות אבטחה והן עבור הספקים המספקים אותם. פורטינט מספקת אבטחת רשת מלאה מקצה לקצה, המתעדכנת בקביעות על ידי FortiGuard וממודיעין האיומים הניזון ממיליוני מכשירים הפרוסים ברחבי העולם.

קן קסי, מייסד ומנכ"ל פורטינט, מציין: "כשאנו מסתכלים קדימה על האיומים הקשורים למחוברות ההולכת וגדלה שלנו והאימוץ המהיר של מכשירים חדשים, פורטינט מחויבת לספק אבטחה בלתי מתפשרת ושיפור מתמיד של הפתרונות שלנו".

תכנית היזמות של 8200 בחרה במטריקס כשותף הטכנולוגי

עמותת בוגרי יחידת 8200 הצה"לית המפעילה את האקסלרטור 8200 EISP, בחרה בזרוע הפעילות של מטריקס, 8300, כשותף הטכנולוגי הבלעדי שלה לליווי הסטארט-אפים

עמותת בוגרי יחידת 8200 הצה"לית המפעילה את האקסלרטור 8200 EISP, בחרה בזרוע הפעילות של מטריקס המספקת שירותים לחברות סטארט-אפ, 8300, כשותף הטכנולוגי הבלעדי שלה לליווי הסטארט-אפים בתוכנית.

במסגרת זאת, המנטורים העסקיים ומומחי הטכנולוגיה של 8300 ידריכו את משתתפי התוכנית בנושאים טכנולוגיים, שיווקיים ועסקיים, יספקו שעות ייעוץ אישיות לסטארט-אפים  ויובילו יחד עם העמותה אירועים משותפים לקהילה ומפגשים טכנולוגיים. שיתוף הפעולה יתחיל במחזור השנתי הקרוב של תכנית היזמות בשנת 2016, ומתוכנן להימשך מספר מחזורים.

אקסלרטור 8200 EISP הושק בשנת 2011 ולאחרונה השלים 5 שנות פעילות ראשונות שבמסגרתן ליווה ותמך בכ-90 סטארט-אפים ויזמים. התוכנית נוסדה על-ידי עמותת בוגרי 8200 ללא כוונת רווח, פתוחה לקהל רחב של יזמים, ולא רק לבוגרי 8200. בכל מחזור נבחרים 20 יזמים/נציגי סטארט-אפים לאחר תהליך בחירה מעמיק מתוך כ-400 הגשת מועמדויות בממוצע.

במסגרת התוכנית משתתפים היזמים בסדנה אינטנסיבית של 5 חודשים המכסה מגוון רחב של נושאים כמו ניהול מוצרים ושיווק, ניהול כספים, גיוס כספים, סוגיות משפטיות בעולם היזמות, גיוס עובדים וכדומה. נכון להיום 75% מבוגרי התוכנית לאורך השנים ממשיכים להוביל את הסטארט-אפים שייסדו, גייסו הון בשווי 250 מיליון דולר ומעסיקים למעלה מ-400 עובדים בישראל ובעולם.

מנכ"ל מטריקס, מוטי גוטמן, אמר שפעילות 8300 של מטריקס הושקה בחודש מרץ השנה וממוקדת בפתרונות ושירותים ייחודיים לקהיליית הסטארטאפים וחברות הטכנולוגיה. "הבחירה של עמותת בוגרי 8200 ב-8300 כשותף טכנולוגי בלעדי לתכנית מהווה עדות ליכולות, למקצועיות ולידע וניסיון של פעילות 8300. אנו שמחים לקחת חלק בתוכנית יוקרתית הזו, ונשקיע את מיטב משאבינו להצלחת הפעילות".

מנהל תוכנית 8200 EISP, גיא קצוביץ', אמר שהחזון של האקסלרטור הוא לרתום את רשת הבוגרים של 8200, הממלאים תפקידים בכירים ומשמעותיים בענף ההייטק, במטרה לקדם סטארט-אפים ויזמים ישראלים בראשית דרכם. "בכך, אנו מאמינים, נתרום משמעותית לכלל החברה".

חברת מטריקס המעסיקה כ-7,350 מקצועני IT ונחשבת לחברת טכנולוגיית מידע מובילה בשוק הישראלי. מטריקס נסחרת בבורסה בת"א. בשנת 2014 הסתכמו מכירותיה בכ-2 מיליארד שקל.

Microsemi חטפה את PMC Sierra מידי skyworks

Microsemi רוכשת את PMC-Sierra תמורת 2.5 מיליארד דולר, לאחר שבחודשיים האחרונים ניהלה מלחמת מחירים על החברה מול skyworks

PMC-SIERRA

התחרות הצמודה שנערכה בחודשיים האחרונים על רכישת חברת PMC-Sierra הסתיימה היום בניצחון מוחץ של חברת Microsemi Corporation, אשר גברה על חברת skyworks בתחרות המחירים שהתחוללה בחודשיים האחרונים. פחות מחודשיים בלבד לאחר שהכריזה על עיסקת ענק לרכישת יצרנית השבבים PMC-Sierra, הודיעה היום skworks שהיא פורשת מהתחרות.

בתחילת חודש אוקטובר השנה הודיעו סקייוורקס ו-PMC על על הסכם מיזוג שלפיו תשלם Skyworks Solutions ממסצ'וסטס, ארה"ב, סכום של כ-2 מיליארד דולר במזומן לכל בעלי המניות של PMC-Sierra מסאניוויל, קליפורניה, במטרה לייצר יצרנית שבבים בתחומי ה-RF והאותות המעורבים (אנלוג ודיגיטל). על-פי התחזית, היקף המכירות המשותף של החברה הממוזגת אמור היה להיות קצת יותר מ-4 מיליארד דולר, עם רווח תפעולי של כ-40%.

העיסקה תומחרה לפי מחיר מניה של 10.5 דולרים, שהעניק פרימיום של 37% לבעלי המניות של PMC. חברת מיקרוסמי ניסתה לחטוף את העיסקה, והגישה הצעת רכישה משופרת הכוללת גם מזומנים וגם מניות בהיקף כולל של 2.2. מיליארד דולר. בתגובה, נחתם הסכם מעודכן בין סקייוורק ו-PMC, שבו העלתה סקייוורק את מחיר העיסקה ל-11.6 דולר.

הנהלת מיקרוסמי בקליפורניה
הנהלת מיקרוסמי בקליפורניה

מיקרוסמי שיפרה את הצעת הרכש שלה, והציעה סכום של 2.5 מיליארד דולר במזומנים ומניות, המעניק לבעלי המניות פרימיום של 77.4%. חברת PMC קיבלה את ההצעה, וביטלה את העיסקה עם סקייוורקס. בהודעה לקונית שסקייוורקס פירסמה אתמול בערב, היא דיווחה על ביטול העיסקה והודיעה ש-PMC צריכה לפצות אותה בסכום של 88.5 מיליון דולר, שהוא הקנס שנקבע בהסכם לצד שיבטל אותו.

היום מיקרוסמי הודיעה בשמחה שחתמה על הסכם סופי לרכישת PMC. חברת מיקרוסמי תממן אותה באמצעות הלוואה בנקאית, ובסיומה יחזיקו בעלי המניות של PMC בכ-15% ממניות מיקרוסמי. מיקרוסמי צופה חיסכון של 100 מיליון דולר בשנה, עם השלמת המיזוג.

"אנחנו שמחים ש-PMC קיבלה את ההצעה המצויינת שלנו", אמר יו"ר ומנכ"ל מיקרוסמי, ג'יימס פטרסון. "המיזוג יעניק לנו מעמד מוביל בשוק פתרונות האיחסון עתירי הביצועים ויוסיף מוצרים נוספים לפורטפוליו שלנו בתחום מוצרי התקשורת. כאשר נשלים את השילוב של שתי החברות, נהנה מיתרונות הגודל, התשתיות המשותפות ושולי הרווח של חברות גדולות".

חברת מיקרוסמי מקליפורניה מייצגת מגוון גדול של רכיבים לשוקי התקשורת, התעשייה התעופה והביטחון. בהם: רכיבים מוקשחי קרינה לאותות מעורבים, רכיבי ניהול הספק, פתרונות RF, פתרונות תיזמון, רכיבי FPGA מיתכנתים, רכיבים לרשתות Ethernet ועוד. החברה מעסיקה כ-3,600 עובדים ומכירותיה ב-2014 הסתכמו בכ-1.4 מיליארד דולר.

בעקבות ההודעה על זכייתה בתחרות, התמוטטה מניית החברה בנסד"ק וירדה ביותר מ-8% ברגעים הראשונים היום של המסחר בנסד"ק, וכעת (אחר הצהריים) היא ניסחרת לפי שווי שוק של 3.26 מיליארד דולר.

חברת PMC-Sierra מפתחת בעיקר רכיבי תקשורת לרשתות איחסון, רשתות תקשורת אופטיות ולרשתות אלחוטיות. היא מעסיקה כ-1,500 עובדים, ובשנת 2014 הסתכמו מכירותיה בכ-526 מיליון דולר. בעקבות ההודעה על העיסקה, ירדו מניותיה בנסד"ק בכ-2% וכעת היא נסחרת לפי שווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר.

אלקטל-לוסנט הדגימה תקשורת אופטית 6X6 MIMO-SDM למרחק של 60 ק"מ

הניסוי של אלקטל-לוסנט בתקשורת MIMO-SDM מנפץ את גבולות הקיבולת של רשתות אופטיות, ומציג טכנולוגיה שתסייע לעמוד בביקוש הצפוי לתקשורת נתונים

בתוך מעבדות בל בארה"ב
בתוך מעבדות בל בארה"ב

חברת אלקטל-לוסנט (Alcatel-Lucent) הצליחה לייצר קו תקשורת אופטית המעביר אותות בקצב של 600Gbps בסיב אופטי באורך של 60 ק"מ. הניסוי בוצע על-ידי מעבדות בל הפועלות בחברה, ונחשב להוכחת היתכנות של השימוש בטכניקת SDM-MIMO (ריבוב אופטי מרובה קלט/פלט) להעברת מידי בקצב גבוה ולמרחקים גדולים.

החברה העריכה שלהדגמה הזו, הנחשבת לראשונה מסוגה בעולם, יש פוטנציאל להגדיל את קיבולות העברת המידע של הסיבים הקיימים היום מ-10-20 טרה-ביט בשנייה, לסדר גודל של פטה-ביט בשנייה (אלף טרה-ביט) . לשם המחשה, זוהי קיבולת המאפשרת לשני שלישים מאוכלוסיית ארה"ב להזרים בו-זמנית סרטים באיכות HD על-גבי סיב אופטי יחיד.

הניסוי המוצלח של מערכות זמן אמת 6X6 MIMO-SDM, תוך שימוש בששה משדרים וששה מקלטים, במשולב עם עיבוד אותות דיגיטלי בזמן אמת, נערך על פני סיבים צמודי-ליבה שנפרסו לאורך 60 ק"מ, במטה הגלובלי של מעבדות בל בניו ג'רזי.

המטרה של מעבדות בל בשימוש בטכניקת MIMO-SDM היא להתגבר על מגבלות הקיבולת בסיבים אופטיים. כיום, הסיבים האופטיים השכיחים בחיבורים באורך של יותר מ-1 ק"מ הינם מסוג Single-Mode. פריצת הדרך של מעבדות בל מראה כיצד ניתן להשתמש בסיבים מהדור החדש: Coupled-Core Fibers (סיבים צמודי-ליבה) בשילוב עם טכנולוגיות MIMO כדי להגדיל את קצב העברת המידע.

סמנכ"ל הטכנולוגיה (CTO) של אלקטל לוסנט, ונשיא מעבדות בל, מרקוס וולדן, אמר שהניסוי מייצג פריצת דרך אדירה בפיתוח העברת המידע העתידית ברשתות אופטיות. "אנחנו ניצבים כיום על פרשת דרכים של שינוי כביר ברשתות התקשורת, עם הופעת הרשתות הסלולריות מהדור החמישי ורשתות הענן שבדרך, אשר ייאלצו את רשתות התקשורת להתמודד עם אתגרים של גידול מאסיבי בתעבורה".

לקריאת הדו"ח על הניסוי של מעבדות בל: First Real-Time Coherent MIMO-DSP

Keysight תקיים הדרכה בהכנת תוכניות בדיקה אוטומטיות

ההדרכה תתקיים במשרדי Keysight בקרית אריה בפתח-תקווה ביום ב', 30.11.2015 מהשעה 09:00 עד 13:00. ההשתתפות ללא תשלום אולם מחייבת הרשמה מראש

KEYSIGHT-SEMINAR

חברת Keysight Israel תקיים בסוף החודש סמינר הדרכה בתחום כתיבת תוכנית אוטומציה לצב"ד. ההדרכה תתקיים במשרדי Keysight בקרית אריה בפתח-תקווה ביום ב', 30.11.2015 מהשעה 09:00 עד 13:00. ההדרכה נועדה לספק לאנשי פיתוח את הידע הבסיסי הנדרש לצורך כתיבת תכנית אוטומציה לצב"ד. היא תתמקד בסוגיות טכניות מעשיות וביישומי לקוח ותכלול דוגמאות מהעולם האמיתי בסביבות פיתוח שונות ומגוונות.

ההדרכה תציג תהליך פיתוח הכולל הגדרת סביבת בדיקה אחודה, יצירת ממשקי אוטומציה, שמירת נתונים, פיענוח, עיבוד וניתוח בכלי תוכנה חיצוניים כגון: Matlab,  LabView, C. ו-VEE. ההדרכה מיועדת לאנשי RF, מהנדסי מערכת, מהנדסי תוכנה ומערכות RF, מהנדסי יישומים ואינטגרציה ויועצים טכנים לתחום המערכות האוטומטיות (ATE) מכל תחומי תעשיית ה-RF, המיקרוגל והדיגיטל.

ההשתתפות בהדרכה היא ללא תשלום אולם מחייבת הרשמה מראש.

להרשמה שילחו מייל אל:  [email protected]

הנושאים שבהם ההדרכה תתמקד
הנושאים שבהם ההדרכה תתמקד

תוכנה ישראלית מאריכה את אורך חיי הסוללה של הסמארטפונים הסיניים

תוכנת PowerXtend של LucidLogix שולטת על המעבד הגרפי ומתאימה את עוצמת הפעולה שלו ליישום הספציפי ברגע נתון. היא מאריכה את אורך חיי הסוללה בכ-20% בממוצע ונמצאת בכ-150 מיליון טלפונים בעולם

LUCIDLOGIX

השבוע הצטרפה חברת Meizu הסינית לרשימה המתארכת של יצרני סמארטפונים מסין אשר מטמיעים את התוכנה של Lucidlogix מנתניה בתוך המכשירים שלהם. "מייזו היא שותפה טבעית שלנו", אמרה מנכ"לית לוסיד-לוג'יקס, עדינה שור. "מכשירי הקצה הגבוה שלה ממוקדים ביישומי מולטימדיה וחוויית משחק, ולכן יכולים ליהנות מהיתרונות של תוכנת PowerXtend המאריכה את אורך חיי הסוללה של המכשיר".

בכך מצטרפת מייזו לרשימה ארוכה של יצרנים סיניים אשר התקינו את התוכנה בתוך המכשירים שלהם. עד היום היא הותקנה במכשירים של ZTE, TCL, Zopo, Sangfei, LG, סמסונג ועוד. חברת סמסונג, למשל, הודתה שהתוכנה מאריכה את זמן השימוש במכשירי Galaxy S5 בכ-25%.

חברת ZTE השתמשה בתוכנה כדי לאפשר שימוש במצלמה ומשחקים גרפיים בדגם הפרימיום שלה, nubia Z7, והרוויחה עוד 2-3 שעות שימוש במכשיר. בסך הכל, החברה מאמינה שכיום היא מותקנת בכ-150 מיליון טלפונים בעולם.

תוכנת PowerXtend של Lucidlogix מותקנת בין מערכת ההפעלה (אנדרואיד) לבין האפליקציות, ומאפשרת להאריך את אורך חיי הסוללה באמצעות ניהול משאבי הטלפון והתאמת פעולתו לאופן השימוש ברגע נתון.

היא מתמודדת עם תופעה רחבה בתחום הפיתוח של מכשירי טלפון: המכשירים החדשים צורכים משאבי סוללה גוברים בגלל שימוש במסכים גדולים יותר וברזולוציית HD, התרחבות השימוש במשחקים בעלי גרפיקה עשירה, ריבוי אפילקציות המותקנות במכשיר אשר משתמשות במשאבי העיבד שלו, גם ברקע, ועוד.

LUCIDLOGIX-NAV

יצרני החומרה מפתחים ללא הרף פתרונות חדשים להפחתת צריכת ההספק של המכשירים, אולם הם לא מצליחים להדביק את קצב הגידול בניצול משאבי העיבוד בטלפון, אשר מגיע מצד התוכנות, הספריות הגרפיות והאפליקציות.

יותר מזה, המתכנתים המפתחים אפליקציות ניידות מתמקדים בהשגת חוויית משתמש עשירה מאוד מבחינה גרפית, ומקדישים תשומת לב זעירה עד אפסית, להשפעת התוכנה על צריכת האנרגיה של המכשיר. לכן, לעתים רבות מדובר באפליקציות בזבזניות מאוד באנרגיה.

הפתרון של החברה מתמקד באופטימיזציה תלויית הקשר בזמן באמת של משאבי המכשיר, באופן המצמצם את היקף משימות העיבוד בטלפון, מבלי לפגוע בחוויית המשתמש.

כך למשל, היא מנתחת את הפקודות הגרפיות המגיעות מספריות ה-OpenGL בטלפון, ומשנה אותן לפקודות חסכוניות יותר באנרגיה. כאשר המשתמש גולש באינטרנט, התוכנה מתאימה את המעבד הגרפי לבצע ביצועים מכסימליים בתהליך הגלילה של העמוד, אבל לא כאשר יש קריאה סטטית של התוכן.

בדומה, התוכנה מפעילה ומשביתה את מצב החיסכון Power Save באופן אוטומטי ובהתאם ליישום המופעל ברגע נתון בטלפון. ברור שבעיצומו של משחק פעולה מהיר, יש צורך בהפעלת כל יכולות המעבד הגרפי, אולם רגע לאחר מכן, בשלב איטי במשחק, ניתן לחסוך באנרגיה ולהפחית את העומס על המעבד הגרפי.

מיזוג והגדרת שוק חדשה

החברה הוקמה בשם Lucid הוקמה בשנת 2004 על-ידי אופיר רמז וד"ר ראובן בקלאש, ופיתחה טכנולוגיות תוכנה לבקרת פעולת המעבד הגרפי (GPU) במחשבים ובאבזרים ממוחשבים, כדי להתאים את עוצמת העבודה שלו ליישום או למשחק המופעלים במחשב.

בתחילה החברה התמקדה בשוק הכרטיסים הגרפיים, ושולבה בכרטיסי העיבוד הגרפיים של ASUS, MSI, אינטל, Gigabyte ועוד. בשנת 2013 היא התמזגה עם חברת CellGuide מרחובות, אשר התמחתה בפיתוח ליבות IP לפתרונות מיקום לווייניים עבור מכשירים ניידים.

בעקבות המיזוג מונתה מנכ"לית CellGuide, עדינה שור, ליו"ר ומנכ"לית החברה המשותפת, והאסטרטגיה של החברה הועברה לתחום הפחתת צריכת האנרגיה של אבזרים ניידים, סביב טכנולוגיית PowerXtend.

שור היא בעלת ניסיון רב בתעשייה: בעבר היא שימשה כמנכ"לית חברת Objet מרחובות שהתמזגה עם Stratasys) וכמנהלת קו מוצרים בחברת סאיטקס. לאחרונה החברה החלה לשווק את  החדשה, אשר מיועדת לייעל את השימוש במעבדים גרפיים באבזרים ניידים מבוססי חלונות ואנדרואיד.

האיחוד האירופי אישר את המיזוג בין אוואגו וברודקום

האישור ניתן לאחר שאוואגו התחייבה להמשיך לספק את הקניין רוחני שלה לחברות המתחרות כיום בברודקום בתחום הרכיבים למתגי תקשורת

AVAGO

האיחוד האירופי הודיע ביום ב' השבוע כי הוא מאשר עיסקת הענק בהיקף של 37 מיליארד דולר, שבה תרכוש חברת Avago מסינגפור את חברת Broadcom מארה"ב. מסקנת ועדת הבדיקה של האיחוד היתה שגם לאחר שברודקום תתמזג בתוך אוואגו, החברה המאוחדת תתמודד עם תחרות ביבשת אירופה, ולכן לא תהיה מונופול ביבשת.

בהחלטתה הסבירה ועדת הבדיקה ששתי החברות הן יצרניות שבבים גלובליות, אשר פורטפוליו המוצרים שלהן בעיקר משלים אחד את השני, מכיוון שברודקום מתמקדת בייצור רכיבים מהמדף למערכות תקשורת רחבות פס ולפתרונות קישוריות, בעוד שאוואגו מתמקדת בעיקר בייצור שבבים ייעודיים ליישומים מיוחדים בשוק הרכיבים האנלוגיים האלחוטיים, ובמערכות מחשוב ארגוניות, מערכות איחסון ומוצרים תעשייתיים.

"למרות זאת, יש לוועדה חששות ביחס ליחסים אנכיים שייווצרו לאחר מימוש העיסקה, מאחר שאוואגו מספקת קניין רוחני (תקשורת נתונים מהירה בין שבבים) לחלק מהמתחרים של ברודקום. קיימת אפשרות שלאחר העיסקה יהיה לאוואגו תמריץ לא לספק את הקניין הרוחני הזה, כדי להגדיל את חלקה של החברה הממוזגת בשוק רכיבי המיתוג (switch chips)".

הוועדה גילתה שאוואגו לא התעלמה מהחששות האלה, ובמהלך הבדיקה היא חתמה ביוזמתה על הסכמים עם החברות המתחרות בברודקום בתחום רכיבי המיתוג, שבהן היא הבטיחה להן גישה אל הקניין הרוחני לפרק זמן סביר. "בזכות הפיתרון המוצלח הזה, הוועדה יכלה לאשר את העיסקה ללא תנאים מיוחדים".

מדובר באבן דרך חשובה באחת מעיסקאות הענק הגדולות ביותר בתעשיית השבבים: בסוף מאי השנה חתמה Avago Technologies על הסכם לרכישת חברת Broadcom בעיסקת מזומנים ומניות בהיקף כולל של 37 מיליארד דולר. אוואגו תשלם כ-17 מיליארד דולר במזומן, ותרכוש מניות של ברודקום בהיקף של כ-20 מיליארד דולר, אשר יעניקו לבעלי המניות של ברודקום 32% מהמניות של אוואגו.

עם השלמת העיסקה, החברה המאוחדת צפויה להיות יצרנית השבבים בעלת הפורטפוליו הגדול ביותר בתעשייה של רכיבי תקשורת. שווי השוק שלה (לפי מצב המניות ערב העיסקה) נאמד בכ-77 מיליארד דולר, ומכירותיה המשותפות ב-2014 הסתכמו בכ-15 מיליארד דולר.

יצרן שבבים גדול הזמין מקמטק מערכות Eagle ב-4 מ' דולר

רמי לנגר: "הביקוש לפתרונות בדיקה בשוק המארזים המתקדמים נובע מהופעתו של דור חדש של מכשירים ניידים דקים במיוחד"

CAMTEK

חברת קמטק (Camtek) ממגדל העמק דיווחה היום שאחד ממפעלי השבבים הגדולים בעולם הזמינה ממנה מספר מערכות בדיקה ומדידה בהיקף כולל של כ-4 מיליון דולר. המערכות מיועדות להתקנה ברבעון הרביעי של 2015. החברה צופה הזמנות של מערכות נוספות בחודש דצמבר, אשר יסופקו ברבעון הראשון של 2016.

מערכת Eagle
מערכת Eagle

הציוד שהוזמן ישמש לבדיקה ומדידה במגוון יישומים, בכללם Fan-Out ופתרונות נוספים, עבור שווקי המארזים המתקדמים. סגן נשיא וראש חטיבת השבבים בקמטק, רמי לנגר, אמר שיש לקמטק מערכת יחסית ארוכת שנים ומבוססת עם חברות מובילות בתעשייה, ובסיס התקנות משמעותי ברחבי העולם. "ההזמנה הזו ממצבת את משפחת מוצרי Eagle שלנו ככלי בדיקה מועדף עבור שוק המארזים המתקדמים.

"הביקוש לפתרונות בדיקה בשוק המארזים המתקדמים נובע מהופעתו של דור חדש של מכשירים ניידים דקים במיוחד, כגון טלפונים חכמים וטאבלטים, אשר פותח במטרה למקסם את השטח המנוצל ולייעל את צריכת החשמל". להערכתו, נתח השוק של החברה בתחום הזה צפוי לגדול השנה, ועל-כך מבוססת תחזית החברה לצמיחת חטיבת השבבים בשנה הקרובה.

מערכות Eagle הינן מערכות בדיקה (מטרולוגיה) המיועדות לבדוק את מארזי השבבים החדשים, שבהם יש מספר פרוסות סמיקונדקטור במארז אחד, במתכונת של 3D ו-2D. במארזים אלה מונחות פרוסות הסיליקון על מעגל מודפס זעיר או על פרוסת סיליקון רחבה המשמשת כמצע למספר רכיבים שונים.

האימוץ של המארזים החדשים מתרחב בתעשייה, בין השאר בעקבות השימוש הגובר ברכיבים המשמשי כמערכת על-גבי שבב (SoC). במקרים רבים קשה מאוד לממש את ה-SoC בפרוסת סיליקון יחידה, ולכן חברות רבות מממשות אותן באמצעות מארזים גדולים המכילים מספר שבבים נפרדים. בחלק מהמקרים, מכנים את המארזים בשם מארזי 2.5D, ובמקרים אחרים היא מקבלת את הכינוי 3DIC.

במצגת של קמטק למשקיעים מסוף 2014, היא מעריכה כי שוק הציוד לייצור מארזי 3DIC, נמצא בעלייה, כאשר 2015 היא שנת מפתח שבה מתחילה הצמיחה המהירה של השוק. המצגת כוללת תחזית שוק של חברת Yole Developpement, אשר מעריכה כי בשנת 2017 יגיע היקף השוק העולמי של מערכות ייצור ובדיקת 3DIC, להיקף של כ-3.78 מיליארד דולר.

אלטק קיבלה מהודו הזמנות צבאיות ב-1.4 מיליון דולר

יצחק ניסן: "אנחנו מתמקדים בשוק הצבאי העולמי כחלק מאסטרטגיה ארוכת טווח"

ELTEK

חברת אלטק (Eltek) מפתח תקווה, המספקת שירותי ייצור מעגלים מודפסים, דיווחה היום שמתחילת הרבעון הרביעי היא קיבלה הזמנות בהיקף של 1.4 מליון דולר מלקוחות בהודו, אשר הזמינו ממנה מעגלים מודפסים (PCB) המיועדים לשימוש במערכות צבאיות. מרבית הסכום מיועד להזמנות אשר יסופקון במהלך 2016.

מנכ"ל ויו"ר דירקטוריון החברה, יצחק ניסן, אמר שהשבר מלמד על המיצוב של אלטק כחברה מובילה בייצור מעגלים בעלי אמינות גבוהה עבור מוצרים צבאיים. "אנחנו מתמקדים בשוק הצבאי העולמי כחלק מהאסטרטגיה העסקית ארוכת הטווח שלנו".

אלטק נמצאת בבעלות קבוצת ניסטק. בתשעת החודשים הראשונים של 2015 הסתכמו ב-30.9 מיליון דולר, בהשוואה ל-36 מיליון דולר בתקופה המקבילה ב-2014. הרווח הגולמי בתשעת החודשים הראשונים הראשונים של 2015 הסתכם ב- 4.9 מיליון דולר (15.7% מההכנסות) בהשוואה ל-4.7 מיליון דולר (13.0% מההכנסות) אשתקד.

ההמצאות החדשות שיצאו ממרתון TOM ישראל

מקלדת אור לקשישים, הדפסת פרוטזות בקוד פתוח, מזרון אוויר למדידת משקל ואפילו שילוב של דרבוקה ומכשיר לחץ דם המשמש להרגעת ילדים אוטסטיים. חגיגה של המצאות במרתון TOM ישראל שהסתיים בשבוע שעבר

TOM-IL

בשבוע שעבר התקיים אירוע הסיום של מייקתון TOM:IL, בסיומם של שלושה ימי עבודה מרתונית סביב השעון בפיתוח מוצרים חדשניים לבעלי צרכים מיוחדים. במרתון השתתפו 150 מתנדבים: אנשי טכנולוגיה ובעלי צרכים מיוחדים.

בין המוצרים  שזכו בפרסים: מקלדת אור שפותחה עבור מאיר גרינשטיין בן ה-100 שזכתה בפרס בנק הפועלים עבור אקסטלרטור חברתי, כולל חבילת ליווי להמשך פיתוח המוצר והבאתו לשוק. המקלדת מאפשרת לסובלים מקשיים מוטוריים באצבעותיהם להישאר פעילים ברשת באמצעות שימוש באור אינפרא אדום הקורא את מיקום האצבעות, ללא צורך בלחיצה.

פרס דלויט לחדשנות משמעותית ניתן לצוות מתנדבים עובדי התעשייה האווירית שפיתח מזרון המשתלב במיטת המטופל, מודד את לחץ האוויר וממיר אותו למשקל בק"ג. המערכת מזהה שינוי במשקלו של המטופל ומאפשרת לעקוב בקלות אחר שינוי במשקלם של חולי ALS מבלי לטלטלם למרפאה כדי להישקל על-גבי רמפה מיוחדת.

צוות אחר פיתח מכשיר שבאמצעותו סיגל תוכל לנייד באופן קל ואסתטי את מכשיר ההנשמה שאליו היא צמודה. כפרס קיבל הצוות מנוי לחלל עבודה במשרדי WeWork ישראל. מערכת בלמים לאופניים עבור קטועי אצבעות פותחה עבור מור, שאיבד את אצבעותיו במפולת שלגים בנפאל. מפתחי המערכת זכו בפרס חברת A.Y Electronics לפיתוח מוצר משמעותי וחלקו אותו יחד עם מפתחי מכשיר למיקוד מבט לשימוש במים, עבור חולי ניוון שרירים (ALS).

TOM

פיתוחים נוספים שזכו פרסים: פרוטזות מודפסות בתלת מימד בקוד פתוח, שפיתחה קבוצת 3D מחיפה ושזיכו בפרס של חברת סטרטסיס, עמידון מתקפל לרכב עבור ילדים משותקים קיבל את פרס TD Factory לפיתוח מוצר משמעותי. תלמידי בית הספר "סולם צור" בקיבוץ גשר הזיו פיתחו שילוב של דרבוקה ושרוול לחץ כאמצעי המסייע לילדים על הספקטרום האוטיסטי להירגע, זכו בפרס של 2,000 דולר להשלמת המוצר, מקרן יק”א.

מייקתון TOM:IL התקיים בגן התעשייה תפן, באירוחו של התעשין סטף וורטהיימר. הוא מהווה האירוע השנתי של מיזם TOM המתמקד בפיתוח מוצרים שמאפשרים לאנשים עם צרכים מיוחדים לבצע פעולות יומיומיות. מייקתונים קודמים התקיימו בישראל, ברזיל, קנדה וארה"ב. האחרון שבהם התקיים לפני חודשיים בסן פרנסיסקו, בשיתוף עם גוגל העולמית.

הפרסים נבחרו על-ידי ועדה של 12 שופטים בראשות ד"ר איריס גינזבורג, מומחית לטכנולוגיה וחדשנות מאוניברסיטת תל אביב. IL:TOM הוא האירוע השנתי שמקיים המיזם, מבית מכון ראות, בשיתוף עם קהילת ROI של קרן שוסטרמן.

למידע נוסף: www.tomglobal.org

נאט"ו בדקה את מערכת אלביט להגנת מטוסים מטילי-כתף

מערכת DIRCM מזהה טילי-כתף ומנטרלת את ראש הביות התרמי שלהם. בחודש אוקטובר נאט"ו ביצעה 15 ניסויים באתר של חיל האוויר הגרמני, שהסתיימו בהצלחה

מערכת ההגנה DIRCM מותקנת במטוס של חברת אל-על
מערכת ההגנה DIRCM מותקנת במטוס של חברת אל-על

חברת אלביט מערכות (Elbit) הודיעה היום שמערכת ההגנה מבוססת הלייזר מתוצרתה, המספקת הגנה על מטוסים מפני טילי כתף, השתתפה לאחרונה בניסוי מוטס מוצלח שהתקיים בארגון נאט"ו, במסגרת קבוצת עבודה של הארגון הבודקת טכנולוגיות חדשניות להגנה על מטוסים. אלביט מאמינה שהניסוי המוצלח במסגרת נאט"ו עשוי לקדם התקנה של מערכות מסוג זה גם במטוסי מדינות החברות בארגון.

הניסוי התבצע בשיתוף פעולה עם קונצרן התעופה איירבאס על-גבי מטוס C295, ועם מפא"ת במשרד הביטחון הישראלי. ראוי לציין שלפני כשנתיים השלימו משרד הביטחון, רשות התעופה האזרחית ואלביט, סדרה של ניסויים מסכמים של המערכת, לאחר שהיא נבחרה על-ידי משרד התחבורה הישראלי להגן על מטוסי חברות התעופה הישראליות.

הניסוי בוצע בחודש אוקטובר, ובמסגרתו הותקנה מערכת MUSIC, המשתייכת למשפחת מערכות Directed Infrared Countermeasure – DIRCM, במטוס Airbus C295 של חיל האוויר הגרמני (בונדסוור). במהלכו נערכו 15 מבחנים שבמהלכם המערכת הצליחה לזהות את האיום, לעקוב אחריו, ולנטרל את מערכת מערכת ההדגמה המדמה את הטיל. למעשה, "לעוור" את ראש הביות התרמי של הטיל.

ניתוח התוצאות הוכיח שהמערכת הצליחה לשבש את הפעילות של טילי כתף מונחי-חום (MANPAD) מהדור הראשון השני והשלישי, תוך שימוש בקוד שיבוש סטנדרטי של נאט"ו.

ניטרול בפעולה: מימין: מטוס איירבאס ניקלט לע-ידי המערכת המדמה טיל-כתף. משמאל: המערכת מסונוורת על-ידי מנגנון ההגנה
מימין: מטוס איירבאס ניקלט על-ידי מערכת המדמה טיל-כתף. משמאל: המערכת מסונוורת על-ידי מנגנון ההגנה

בניסוי השתתפו גם חיל האוויר הספרדי וקבוצת NAFAG ACG3 SG/2, שהיא הגוף של נאט"ו אשר אחראי על פיתוח ואישור פתרונות הגנה על פלטפורמות אוויריות. מערכות DIRCM כוללות מכשיר לייזר מבוסס סיב אופטי, מצלמת מעקב מסוג אינפרא-אדום (IR), צריח המכיל מראת כיוון המאפשרת לכוון את קרן הלייזר אל ראש ביות של טיל הכתף.

מצלמת המעקב ממשפחת PAWS של אלביט, משמשת כמערכת זיהוי והתראה פאסיבית. היא מצלמת תמונות IR של הסביבה בקצב גבוה, מעבדת אותם, ומזהה איומים המתקרבים אל כלי הטיס. כיום אלביט מספקת אותה לעשרה לקוחות בעולם, אשר התקינו אותה במטוסי קרב, במסוקים ובמטוסים נוספים.

בסך הכל, עד היום נבחנה מערכת DIRCM במספר מדינות, והיא נמצאת כיום בייצור מלא לאספקה למספר לקוחות בגרמניה, איטליה, ברזיל, יש ראל ועוד. אלביט מסרה שיש לה חוזים לאספקת 110 מערכות עבור 10 לקוחות שישתמשו בה בכ-20 סוגים של כלי טיס.