Fujitsu פיתחה צג המעניק חוויית מגע פיסית אמיתית

פורסם בתאריך מרץ 12, 2014מרץ 12, 2014 ע"י Techtime

"שוק הטאבלטים והסמארטפונים הגיע לבשלות. הלקוחות מחפשים חוויות, לא תכונות"

חברת פוג'יטסו היפנית הודיעה על פיתוח צג מגע חדש למכשירי טאבלט, אשר יכול להעניק תחושה של חלקלקות או חיספוס, בהתאם לתוכן התמונה המוצגת על הצג. הטכנולוגיה פותחה במעבדות פוג'יטסו (Fujitsu Laboratories).

הניסיון לייצר חוויית מישוש אינו חדש. עד היום בוצעו ניסיים רבים בעולם ביצירת תחושת מגע באמצעות זעזועים זעירים של צג המדע או ביצירת מטענים סטטיים חשמליים. הטככנולוגיה של פוג'יטסו היא חדשה ומבוססת על יצירת זעזועים אולטרא-סוניים המשמשים ליצירת חויית המישוש על-ידי כך שבכל נקודה בתמונה הזעזועים משתנים, בהתאם לתוכן של התמונה.

הטכנולוגיה מאפשרת לשחזר תחושות שעד כה התקשו צגי המישוש לייצג, כמו למשלש, חיספוס, חלקלקות, קשיות ורכות. החברה הסבירה שהמאמצים נובעים מכך ששוק הטאבלטים והסמארטפונים הגיע לבשלות: "סדר העדיפויות של הלקוחות עובר מהתכונות והיכולות הטכנולוגיות של המכשירים, לנוחיות, יופי וחווייתיות".

כיצד הטכנולוגיה עובדת

זעזועים אולטרא-סוניים על משטח הצג מייצרים שכבת אוויר בלחץ גבוה בין האצבע של המשתמש לבין הצג. הדבר מעניק תחושת חלקלקות מכיוון שהאוויר מקטין את החיכוך בין האצבע לבין הצג ומייצר תחושת ציפה. הסוד הטכנולוגי המרכזי מאחורי הפיתוח נעוץ ביכולת לייצר את הזעזועים בלא לרוקן במהירות את סוללת המכשיר.

באמצעות יצירת נקודות רבות שבהן הצג מייצר זעזועים המעניקים חיכוך גבוה וזעזועים המעניקים תחושת חיכוך נמוך, נוצרת באצבע תחושה של חיספוס. "השילוב בין חוויית המגע הפיסית, חויית התמונה הוויזואלית וחוויית הקול, מעניקים חוויית משתמש עשירה במיוחד".

החברה הדגימה את הטכנולוגיה באמצעות הצגת אבטיפוס של טאבלט הכולל מספר אפליקציות הממחישות את יכולות הצג החווייתי. בהן: אפליקציית נגינה בכלי המיתרים היפני המסורתי קוטו (Koto), אפליקציית DJ המחקה את תחושת המגע בתקליט פיסי ובכפתורי השליטה על עוצמת הקול, ואפליקציית תנין, שבה המשתמשים מעבירים את האצבע על תמונת תנין וחשים את חוויית העור המחוספס שלו.

מעבדות פוג'יטסו היא חברה בת של פוג'יטסו למחקר ופיתוח הפועלת מיפן. פוג'יטסו הודיעה שהיא מתכננת להוציא את הטכנולוגיה לשוק כבר בשנת 2015.

Cadence מזמינה חברות סטארט-אפ לאיגוד IATI

פורסם בתאריך מרץ 11, 2014 ע"י Techtime

חברות המעסיקות פחות מ-20 עובדים אשר מבקשות להצטרף לתוכנית החסויות של Cadence, מתבקשות לשלוח את פרופיל החברה לכתובת [email protected] עד ל-21 לחודש מרץ

חברת Cadence ישראל, המספקת תוכנות לתכנון אלקטרוני (EDA), החליטה לתמוך בחברות סטארט-אפ ישראליות באמצעות מימון חברותן באיגוד תעשיות ההייטק ישראל (IATI). החברה מסרה שהתרומה נועדה לסייע לחברות להגיע אל קבהילת המשקיעים וקרנות ההון סיכון הנמצאות בקשר עם ארגון IATI.

חברות המעסיקות פחות מ-20 עובדים אשר מבקשות להצטרף לתוכנית החסויות של קיידנס, מתבקשות לשלוח את פרופיל החברה לכתובת [email protected] עד ל-21 לחודש מרץ.

האיגוד יעביר את הבקשות לחברת קיידנס לצורך הערכה, כאר קיידנס תבחר את החברות שלהן היא מעוניינת להעניק את החסות. החסות של קיידנס ניתנת לשנת החברות הראשונה. צירוף חברת הסטארט-אפ תלוי גם באישור הנהלת IATI.

החברות באיגוד IATI מעניקה לחברות הסטארט-אפ גישה אל סמינרים מקצועיים, אל רשת חברתית של תעשיית ההייטק ואל הזדמנויות עיסקיות. האיגוד הוקם במטרה לחזק את תעשיות ההייטק ומדעי החיים בישראל. מנכ"ל חברת קיידנס ישראל, ארז צור, משמש גם כיו"ר פורום החברות הבינלאומיות ב-IATI.

מיקרוסופט מפתחת את מצלמת ה-3D של הדור הבא

פורסם בתאריך מרץ 11, 2014מרץ 13, 2014 ע"י Techtime

מרכז הפיתוח הוקם בעקבות רכישת חברת 3DV Systems הישראלית ב-2009

חברת מיקרוסופט (Microsoft) מפתחת מצלמות חדשניות מסוג Time of Flight, שלהערכתה ייכנסו בעתיד לכל האבזרים הממוחשבים: החל ממחשבים וסמארטפונים וכלה אפילו באבזרים מקושרים מעולם האינטרנט של הדברים.

הפיתוח נעשה בקבוצת Advanced Imaging Technologies הפועלת גם בישראל במסגרת חטיבת אבזרי החומרה של מיקרוסופט. מנהל צוות הפיתוח הוא ד"ר גיורא יהב, אשר ייסד את חברת 3DV Systems שנירכשה על-ידי מיקרוסופט בשנת 2009. החברה היתה מהחלוצות העולמיות של פיתוח מצלמות ליישומים צרכניים המבוססות על טכנולוגיית Time of Flight.

מדובר בטכנולוגיה המאפשרת לייצר מצלמות תלת-מימדיות מבוססות רכיבי סיליקון, ובכך להשיג יעדי עלות וצריכת הספק המתאימים למוצרים צרכניים.

טכנולוגיית הצילום התלת-מימדית מסוג Time of Flight נמצאת בפיתוח כבר יותר מעשור, אולם רק בשנים האחרונות היא מתחילה לצבור תאוצה בעקבות הגדלת מהירות התגובה של מוליכים למחצה. המצלמה מהווה מעין גרסה אופטית של עקרון המכ"ם.

היא כוללת מקרן לייזר המשדר המאיר את המטרה בפולסים קצרים מאוד. החיישן האופטי כולל דיודות רגישות לאור בתדר הספיציפי של הלייזר. כאשר הן חשות באור חוזר, המערכת האלקטרונית מודדת את הזמן שחלף בין שידור האות לבין קליטתו.

מכיוון שמהירות האור ידועה (כ-300 אלף ק"מ בשנייה), ניתן לחשב את המרחק של האובייקט מכל פיקסל. מדובר במשימה תובענית מאוד למערכת האלקטרונית. כדי למדוד את המרחק לאובייקט המצוי 2.5 מטרים מהמצלמה, יש צורך למדוד פרק זמן של כ-16 ננו-שניות בלבד.

הטכנולוגיה שפותחה בישראל מפשטת ומאיצה את תהליך עיבוד התמונה, באמצעות ניצול הטווח הדינמי של החיישן. היא מבוססת על העובדה שכמות המטען החשמלי הניטען בכל פיקסל היא פרופרציונלית לזמן החשיפה שלו לאור. לכן לאחר נורמליזציה של תנאי התאורה הטבעיים, ניתן לחשב את המרחק של כל פיקסל מהאובייקט באמצעות רמת הצבע האפור שהוא מפיק, המבטאת את כמות המטען שהוא צבר.

תעלומת TowerJazz

כיום מספר חברות מייצרות מצלמות תלת-מימדיות מסוג ToF. בהן: פנאסוניק, CamBoard, Bluetechnix, MESA Imaging ועוד. באמצע 2010 זכתה חברת TowerJazz הישראלית בחוזה לייצור החיישן האופטי עבור המצלמה התלת-מימדית של חברת Canesta האמריקאית.

החברה פיתחה את הטכנולוגיה במשך 10 שנים ורשמה עבורה כ-50 פטנטים. כעבור מספר חודשים, בנובמר 2010, נירכשה Canesta על-ידי חברת מיקרוסופט. כיום משולבת המצלמה במערכות המשחק Kinect Xbox של החברה. במיקרוסופט ובטאואר לא התייחסו לשאלה האם טאואר מייצרת את החיישנים של מיקרוסופט.

פעילותה של מיקרוסופט בתחום נחשפה במהלך כנס שקבוצת AIT מקיימת השבוע בעין גדי. בראיון בלעדי ל-Techtime סיפר יהב שמטרת הכנס היא להפגיש בין הגופים המובילים בעולם בתחומי החומרה והתוכנה של צילום תלת-מימדי. "מדובר למעשה בסדנה מקצועית שנועדה לדון בבעיות טכניות ולאפשר פיתוח מצלמות טובות יותר".

מצלמת הקולנוע Alexa של חברת ARRI. השתתפותה בכנס מלמדת על פוטנציאל ה-TOF גם בקצה הגבוה של השוק — מצלמת הקולנוע Alexa של חברת ARRI. השתתפותה מלמדת על פוטנציאל ה-TOF גם בקצה הגבוה של השוק

בבלוג שניפתח לצורך הארוע (Image Sensors World) מופיעה רשימת המשתתפים ומתברר שלארוע הופיעו כל המי ומי בתחום החישה התלת-מימדית: חברת פנאסוניק, יצרנית מצלמות הקולנוע המובילה ARRI, חברת טאואר הישראלית, MESA Imaging, האוניברסיטאות המובילות בעולם בתחום כמו המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס ואוניברסיטאות היידלברג, בון טוקיו ועוד.

מדוע אנחנו צריכים מצלמות תלת-מימדיות צרכניות?

ד"ר יהב: "כבר בעתיד הקרוב נראה מצלמות תלת-מימדיות קומפקטיות ומותאמות לאבזרים צרכניים. כבר עכשיו חברות רבות מקדמות את הרעיון. לפני שבועיים גוגל הודיעה על פרוייקט טנגו שיאפשר שימוש במצלמות תלת-מימדיות באבזרים ניידים, אינטל מבצעת הדגמות במסגרת הרעיון של מיחשוב תפישתי וחברת אפל רכשה את PrimeSense הישראלית.

להערכתי טכנולוגיית Time of Flight תוביל את המהפיכה בעתיד הקרוב. המצלמות יהיו קטנות, זולות ויצרכו פחות אנרגיה. היכולות הללו יאיצו את מהפיכת Internet of Things מכיוון שהן ישולבו בכל מכשיר, קטן ככל שיהיה, ויספקו לו ממשק אדם-מכונה מתקדם".

ICIS בחר בישראל לקיום הכנס הבינלאומי למדעי ההדמיה

פורסם בתאריך מרץ 11, 2014מרץ 11, 2014 ע"י Techtime

הארגון הבינלאומי International Committee of Imagine Science בחר לקיים בישראל את הכנס הבינלאומי שלו, המתקיים אחת לארבע שנים. הכנס הקרוב יתקיים ב-12-14 למאי במלון דן פנורמה בתל-אביב.

ICIS יו"ר משותף של הכנס, ביחד עם פרופ' זאב זלבסקי, המשמש גם כסגן של המדענית הראשית במשרד והמדע והטכנולוגיה, ד"ר ויקטור וייס, סיפר ל-Techtime שעד היום התקבלו לכנס יותר מ-120 מאמרים מדעיים חדשים.

אופטיקה תלת-מימדית

בכנס יוצגו שיטות עיבוד תמונה חדשות לניתוח הפעילות במוח ושיטות חדשות מבוססות ליתוגרפיה לפיתוח מדפסות תלת-מימדיות. הגישה החדשה ל-3D Printing מיועדת להתגבר על חסרונות המדפסות התלת-מימדיות הנוכחיות, המבוססות על בניית שכבות של פולימרים.

נושאים נוספים שיידונו בכנס: צילום היפר-ספקטראלי המתבצע בו-זמנית במרחב רחב מאוד של הספקטרום האלקטרומגנטי, ייצור תמונות באיכות גבוהה באמצעות טכניקות סופר-רזולוציה, התחום החדש של צילום חישובי (Computational Photography), חישה מרחוק ועוד.

אחד מהנושאים המעניינים שיוצגו בכנס, שכבר נכנס לתעשייה אולם מצוי עדיין בתנופה מחקרית ופיתוח יישומים, הוא הקרנת תמונות ומידע בטכנולוגיות של Micro Mirrors. טכנולוגיות אלה מבוססות של שימוש במראות זעירות בתוך רכיבי MEMS, המאפשרות להתגבר על בעיית זמני התגובה האיטיים של טכניקות הקרנה וייצור מקובלות.

מסין לתל-אביב

הכנס ייערך בחסות משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל. הבאת הכנס לישראל היא יוזמה משותפת של וייס וזלבסקי, שהחלה עוד לפני שוויקטור וייס הגיע למשרד המדע. וייס הצטרף למשרד ביולי 2012 לאחר 18 שנים בחברת אלאופ ורשם כ-6 משפחות פטנטים בתחום האופטיקה.

במהלך הכנס הקודם שהתקיים בסין בשנת 2010, פנו וייס וזלבסקי להנהלת ICIS והציעו לקיים את הכנס הבא בישראל. ההצעה זכתה בתחרות בין מספר מדינות בזכות המעמד המדעי והטכנולוגי של ישראל בתחום. מאוחר יותר גם משרד המדע נירתם למאמץ.

למידע נוסף ורישום לכנס: ICIS 2014

מלאנוקס הקימה את קונסורציום OpenOptics לתקשורת מהירה

פורסם בתאריך מרץ 11, 2014מרץ 13, 2014 ע"י Techtime

האנליסט הראשי של Ovum: "הצמיחה של שירותי הענן מציבה אתגר טכנולוגי קשה"

חברת מלאנוקס (Mellanox) הקימה ביחד עם חברת Ranovus קונסורציום חדש בשם OpenOptics לקידום תקן תעשייתי חדש עבור תקשורת אופטית במרכזי נתונים גדולים. הקונסורציום יתמקד בפיתוח תקן תקשורת המבוסס על ריבוב אותות (Wavelength Division Multiplexing) בקצב של 100Gbps למרחקים של עד 2 קילומטרים. זהו המרחק המכסה כיום את רוב צורכי הקישוריות של מרכזי הנתונים הגדולים.

מטרת ההתארגנות היא להבטיח קישוריות של מערכות הכוללות לייזר 1550 nm WDM ורכיבים אפטיים משולבים (silicon photonics) בממשקים סטנדרטיים מסוג QSFP. "אנחנו מאמינים שהגישה הזו משנה את כללי המשחק בתחום מרכזי הנתונים, ותצמצם את עלויות התקשורת האופטית פי ארבעה עד פי שבעה", הסביר מנהל השיווק של Ranovus, סעיד אראמידה. שתי החברות מעוניינות לצרף להתארגנות גורמים נוספים בתעשייה.

הענן יהיה אופטי

המרכיבים המרכזיים שתקן שהקונסורציום מקדם כוללים: תקשורת בקצב של 100Gb/s המתאפשרת באמצעות ארבעה ערוצי WDM מרובבים בקצב של 25Gb/s לכל אחד, שימוש בכבל אופטי SMF סטנדרטי, הסתמכות על חיבוריות תעשייתית סטנדרטית מסוג QSFP28 ויכולת גידול של קצבי התקשורת עד למהירות של 400G ואף מעבר לה.

האנליסט הראשי של חברת Ovum התייחס להקמת הקונסורציום: "הצמיחה של שירותי הענן מציבה אתגר טכנולוגי קשה: יש צורך דחוף בפתרונות 100G זולים וקלים להתקנה, אשר צריכים להיות בעלי אופק צמיחה מהיר ל-400G ואחר-כך גם לקצבים של 1Tb. לצורך זה יש צורך בתיאום תעשייתי הדוק, כפי שמציע קונסורציום OpenOptics".

אסטרטגיית מלאנוקס 2.0

ראוי לציין שחברת מלאנוקס הכינה לעצמה את התשתית הטכנולוגית הדרושה לצורך הובלת שוק הקישוריות האופטית במרכזי נתונים: בחודש יוני 2013 היא רכשה את חברת IPtronics מדנמרק תמורת 47.5 מיליון דולר. החברה מפתחת רכיבי קישוריות אופטית עבור תקשורת דיגיטלית. הרכישה נועדה להעניק למלאנוקס מרכז פיתוח וקניין רוחני בתחום הקישוריות האופטית במהירויות 100Gbpsומעלה.

חודש לפני-כן היא רכשה את חברת Kotura מסאניוויל, קליפורניה, תמורת 82 מיליון דולר. החברה פיתחה טכנולוגיות קישוריות המבוססות על שילוב תקשורת אופטית בתוך מוליכים למחצה. למעשה, היא נחשבת לאחת מהחלוצות בתחום הצומח של Silicon Photonics ועד היום היא רשמה, או הגישה לרישום, 120 פטנטים בתחומי האופטיקה מבוססת CMOS.

המהלכים האחרונים מלמדים שזירת התקשורת האופטית בתוך מרכזי נתונים הולכת להיות ככל הנראה זירת הפעילות המרכזית של מלאנוקס בשנים הבאות. בתחום הזה היא כבר נמצאת בתחרות מול אינטל ויבמ. מדובר בשק בעל סיכויי צמיחה גדולים בהרבה מתחום ה-InfiniBand המסורתי של מלאנוקס, אולם בתור חברה ישראלית קטנה עליה להקפיד על יתרון אחד מרכזי: להיות המובילה הטכנולוגית הבלתי-מעורערת.

מוצר התקשורת של Tadiran Telecom עלה לענן של אמזון

פורסם בתאריך מרץ 10, 2014מרץ 10, 2014 ע"י Techtime

Tadiran ביצעה מהפך: מיצרנית חומרה לחברת תוכנה בעיקר

חברת תדיראן טלקום (Tadiran Telecom) שבבעלות קבוצת אפקון, מתחילה לספק שירותי תקשורת אחודה באמצעות שירותי הענן של חברת אמזון (Amazon Web Services).

החברה הודיעה היום שמערכת התקשורת האחודה שלה, Aeonix, תהיה זמינה באתר של אמזון במסגרת אסטרטגיית Bring Your Own Cloud החדשה.

הטלפון מתחבא בענן

האסטרטגיה הזו מאפשרת ללקוחות לבחור מי תהיה החברה שתספק שלהם את שירות התקשורת במסגרת Aeonix, כאשר אמזון נבחרה כספקית הראשונה המוצעת לשוק. מדובר במערכת תקשורת ארגונית הניתנת ללקוחות באמצעות שירותי הענן. במקביל, החברה גם מציעה ללקוחות אפשרות להתקין את המוצר גם על-גבי השרתים המקומיים של הארגון.

הדבר מבטיח להם המשכיות בשירותי התקשורת, גם כאשר יש קשיי קישוריות. במקרה כזה, שתי המערכות פטעלות במקביל ומבטיחות יתירות מלאה של השירות. הההכרזה האחרונה ממחישה את היקף התפנית שהחברה ביצעה בשנתיים האחרונות, כאשר העבירה את המוקד שלה מפעילות ייצור חומרת תקשורת אל תחום התוכנה.

במסגרת המהלך הוחלף חלק ניכר מהנהלת החברה, ונעשה שינוי בפרופיל העובדים: גוייסו אנשי תוכנה רבים ופוטרו חלק מהעובדים שהתמחו בתחומי חומרת התקשורת. בסוף 2012 החברה חשפה את הפרי הראשון של המאמץ: תוכנת Aeonix, שהיא מערכת תקשורת ארגונית (Unified Communications and Collaboration) ומאפשרת לשלב יישומים עסקיים שונים ומתאימה להפעלה בענן מיחשוב פרטי וברשת התקשורת המקומית. היא כוללת יכולת טלפונית וכן וידאו ושיתופיות, ממשק אינטואיטיבי ויכולת התאוששות מתקלות.

המנכ"ל אלדד ברק הסביר ל-Techtime שהמטרה היא לפתח פתרונות תקשורת ארגוניים מבוססי יישומים, דוגמת ניהול מוקדי שירות, חדרי בקרה של רכבות ותשתיות הולכת חשמל. "התחום קרוי Control Room ובמסגרתו זיהינו 15 יישומי תקשורת".

החברה החלה את דרכה כחטיבה בחברת תדיראן תקשורת, ונירכשה בשנת 2004 על-ידי אפריקה ישראל שבבעלות לב לבייב תמורת כ-כ-18 מיליון דולר. החברה התמחתה בייצור מכשירי טלפון דיגיטליים ומרכזיות IP ארגוניות. בחודש מרץ 2011 היא נירכשה על-ידי קבוצת אפקון שבבעלות שלמה מלצר, אשר גם חתם על הסכם קיבוצי עם כל 140 עובדי החברה. מאז החברה שינתה פניה ומתמקדת כיום בעיקר בתחום תוכנות תקשורת.

נפתחה פלטפורמת PrivatEquity מקוונת למסחר במניות של עובדי הייטק

פורסם בתאריך מרץ 10, 2014מרץ 11, 2014 ע"י Techtime

העובד מציע את ניירות החברה הפרטית למכירה, ומקבל את ההצעה הגבוהה ביותר

אתמול (א') עלתה לאוויר פלטפורמת מסחר אינטרנטית יוצאת דופן בשם PrivatEquity המאפשרת לעובדים ולעובדים לשעבר בחברות הייטק המחזיקים ניירות ערך של חברות שטרם הונפקו, להציע את הניירות הפרטיים למכירה.

משמעות הדבר שגם עובדים המחזיקים במניות מעטות יחסית, יכולים לבצע מעין אקזיט פרטי ולנהל את הסיכון בעצמם. זאת לפני שהמשקיעים או המנהלים של החברות יוצאים לאקזיט גדול או לפני שהם מחליטים על חלוקת דיבידנד.

מהפיכת ה-FinTech

היזמית והמנכ"לית של אתר PrivatEquity, סיגלית כהן, אמרה שזירת המסחר החדשה "משנה את כללי המשחק בתחום המסחר במניות פרטיות". לדבריה, היא שייכת למגמה כלל-עולמית של יצירת שירותים פיננסיים מבוססי טכנולוגיה (FinTech).

כהן: " מיליוני עובדים ועובדים לשעבר בחברות הייטק בעולם מחזיקים בניירות ערך של חברות פרטיות בצמיחה. מהצד השני קיים הון פרטי רב המחפש השקעות בחברות צומחות. אנחנו מאפשרים לשניהם להיפגש. זירת PrivatEquity מיועדת לעובדי הייטק, ליזמים, למשקיעים פרטיים ואנג'לים ולמחזיקי ניירות ערך".

כל אדם הוא קרן הון סיכון

המודל העסקי של האתר מבוסס על קבלת עמלה מהצדדים רק לאחר ביצוע עסקה בפועל. בזירת הנפקות הפרטיות השווי המינימלי של ניירות הערך הוא 35 אלף שקל וזמן בעלות של שנה אחת לפחות. העובד מציע את הניירות למכירה, ומקבל את ההצעה הגבוהה ביותר, בתנאי שהסכום שהוצע הועבר במלואו לידי נאמן.

זירת האנג'לים מאפשרת להוביל סבבי השקעות בחברות סטארט-אפ באמצעות פנייה למאגר המשקיעים של PrivatEquity, בהיקף שלא יעלה על השקעת האנג'ל. זירה זו תהיה פתוחה גם למשקיעים המעוניינים להשקיע סכומים נמוכים יחסית, החל מ-10,000 שקל.

הזירה מאפשרת לאנג'לים לגייס השקעות לחברות טכנולוגיות בתחילת דרכן, כולל חברות חממה. למעשה, היא פותחת בפני משקיעים קטנים מאוד את האפשרות להשתתף בהשקעת "סיד" בחברות סטארט אפ, עם ליווי מקצועי של אנג'ל.

מדובר בזירה שבפועל מרחיבה את מעגל המשקיעים בחברות הייטק, ומביאה למעין "דמוקרטיזציה" של ההשקעות בתעשייה. במובן הזה היא משתלבת במגמה כלל-עולמית, המתבטאת במשקלן הגובר של זירות גיוס הון מהסוג של פלטפורמות Croudsourcing.

צמיחה חדה בשוק ספקי כוח הדיגיטליים

פורסם בתאריך מרץ 10, 2014מרץ 11, 2014 ע"י Techtime

השוק העולמי של ספקי כוח: רכיבי הספק ופתרונות הספק דיגיטליים, נמצא בשלבי צמיחה מהירים ביותר.

פתרונות ההספק הדיגיטליים מצמצמים את רשימת החומרים

להערכת חברת המחקר IHS, השוק יצמח בשיעור חסר תקדים של כ-65% בשנת 2014. היקף המכירות של ספקי כוח דיגיטליים צפוי להגיע לכ-3.3 מיליארד דולר ב-2014, ואז להמשיך לטפס להיקף של 11.8 מיליארד דולר שנת 2018.

צמיחה דומה צפויה גם בשוק רכיבי ההספק (Digital Power ICs): בשנת 2014 יסתכמו מכירותיהם בעולם בכ-605 מיליון דולר, אולם בתוך ארבע שנים הן יוכפלו פי חמישה להיקף של 3.1 מיליארד דולר ב-2018.

אנליסט פתרונות ההספק בחברת IHS, ג'ונתן אייקין, הסביר ששוק פתרונות ההספק הדיגיטליים התבסס היטב בתחומי השרתים וציוד התקשורת. "כעת אנחנו רואים אימוץ שלהם בתחומים חדשים ורחבים מאוד, הדוחפים את מגמת הצמיחה בשוק". לדבריו פתרונות ההספק הדיגיטליים מצמצמים את רשימת החומרים (BOM) הדרושה לייצור ספקי כוח, מגדילים את צפיפות ההספק ומאפשרים לנטר את פעולת הספקים ולבצע אופטימיזציה "חמה" (תוך כדי עבודה) של רמות ההספק המסופקות.

החברות המובילות בעולם בתחום ספקי הכוח הדיגיטליים הן Delta Electronics המחזיקה בכ-10.3% מהשוק, חברת Eltek (לא יצרנית המעגלים המודפסים הישראלית) המחזיקה בכ-9.1% מהשוק וחברת Emerson המחזיקה בכ-8.8% מהשוק העולמי.

בתחום רכיבי ההספק, החברה המובילה בעולם היא Texas Instruments המחזיקה בכ-9.8% מהשוק העולמי. אחריה מדורגת חברת Infineon עם 9.6% מהשוק ובמקום השלישי חברת Powervation עם 8.9% מהשוק העולמי.

"גם שוק ספקי הכוח וגם שוק הרכיבים לספקי כוח הם שווקים מאוד מפוצלים בלא ספק דומיננטי יחיד. פירוש הדבר שיש משקל גבוה מאוד לחדשנות ולתחרות בשוק הזה".

ColorChip חשפה מקמ"שים אופטיים מהמהירים בעולם

פורסם בתאריך מרץ 9, 2014מרץ 9, 2014 ע"י Techtime

חברת ColorChip מיקנעם חושפת השבוע אבזרי תקשורת אופטית מהמהירים בעולם.

,תיאור סכימטי של מרבב אופטי משולב מפלטפורמת SystemOnGlass של ColorChip — תיאור סכימטי של מרבב אופטי משולב מפלטפורמת SystemOnGlass של ColorChip

החברה הכריזה על מקמ"ש אופטי העובד בקצב של 100Gb/s ומופיע במארז QSFP28 קומפקטי (Quad Small Form-factor) המאפשר להעביר אותות בסיב אופטי למרחק של יותר מ-2 ק"מ. ההדגמה מתקיימת בתערוכת OFC 2014 המתקיימת השבוע בסן-פרנסיסקו.

באמצעות שימוש בלייזרים לא מקוררים, המקמ"שים מאפשרים פעולה בהספק נמוך מ-3.5W, בהתאם לתקנים התעשייתיים המחמירים ביותר של אבזרים זעירים. הם מיועדים לשימוש בעיקר עבור מרכזי נתונים. כיום החברה מספקת אבזרים לרשתות אופטיות הפועלות בקצב של 40Gb/s ומאפשרםי להעביר מידע ברשתות איתרנט עד למרחק של 10 ק"מ.

החברה הוקמה בשנת 2001 על בסיס טכנולוגיה חדשנית שפיתחה לייצור רכיבים אופטיים משולבים מבוססי זכוכית. החברה מספקת מקמ"שים אופטייים ומפצלים עבור מערכות טלקום ודטהקום ועבור רשתות סיבים אופטיים.

החברה פיתחה תהליך ייצור ייחודי בשם Ion-Exchange המאפשר לייצר את מוליכי האור בתוך זכוכית בעלת הרכב ייחודי. התהליך כולל שימוש במסיכה ליתוגרפית בתוך הזכוכית המחוממת לטמפרטורות גבוהות מאוד. בשלב זה חלק מהיונים של המסיכה הליתוגרפית נטמעים בתוך הזכוכית במקום יוני נתרן והתהליך מייצר את תבנית ההולכה.

על-בסיס הטכנולוגיה פיתחה החברה את פלטפורמת SystemOnGlass המאפשרת לספק מודולים הכוללים כמות גדולה מאוד של רכיבים אופטיים צפופים, המיוצרים בטכנולוגיית Ion-Exchange.

האנליסטית הראשית בחברת Ovum, קארן ליו, אמרה שרק הופעתם של רכיבי 100G QSFP28 תאפשר להתחיל באמת את עידן ה-100G Ethernet . "העובדה שחברת ColorChip פיתחה גישה סטנדרטית ואלגנטית לממשק QSFP28 היא בשורה מצויינת לתעשייה".

Snake: נחשפה מתקפת סייבר רוסית נגד נאט"ו

פורסם בתאריך מרץ 9, 2014מרץ 9, 2014 ע"י Techtime

בתוך הקוד של התוכנה יש רמזים לכך שהמחברים הם דוברי רוסית.

BAE

מתקפת סייבר חרישית מתנהלת בימים אלה כנגד מאות מחשבים ממשלתיים בארצות הברית ובאירופה. סוכנות רויטרס דיווחה היום על איתור תוכנת הריגול Turla, שלהערכת גרמי מודיעים בארה"ב ובאירופה פותחה על-ידי הרוסים. קוד התוכנה הזה קשור לפריצה למחשבי הצבא האמריקאי שהתגלתה בשנת 2008, ולמתקפת הסייבר שהתנהלה ב-2011 נגד רשתות תקשורת דיפלומטיות, צבאיות ורשתות תקשורת של מתקני גרעין מערביים, שקיבלה את הכינוי "אוקטובר האדום".

קיומה של המתקפה נודע לאחר שחברת האנטי-וירוס הגרמנית G Data הוציאה דיווח על וירוס חדש בשם Uroburos. בדו"ח המיוחד של החברה היא גילתה שבתוך הקוד של התוכנה יש רמזים לכך שהמחברים הם דוברי רוסית. החברה מעריכה שמדובר באחת מתוכנות הריגול המתוחכמות ביותר שיש בשוק, ושרק מדינות גדולות מסוגלות לפתח מוצר כזה.

"קיימות עדויות רבות לכך שהקבוצה העומדת מאחורי התוכנה היא אותה קבוצה שניהלה את מבצע Agent.BTZ, שהיה ככל הנראה מבצע של ארגון ביון כנגד ארצות הברית. בשני המקרים התוקפים השתמשו באותם מפתחי הצפנה והשתמשו במרכיבים הלקוחים מהשפה הרוסית".

לקבלת הדו"ח הקלק: Uroburos Espionage Software

בסוף השבוע פירסמה חברת BAE Systems Applied Intelligence,שהיא זרוע הסייבר של BAE, דו"ח משלה על תוכנת Uroburos והעניקה לה את הכינוי Snake (נחש). להערכתה מדובר בתוכנה ותיקה בהרבה, והפיתוח וההפצה שלה החלו כבר בשנת 2005. אם כן, מדובר באחד ממבצעי הריגול המקוון המוצלחים בעולם – שפעל לאורך עשור שלם מבלי שנחשף.

"החסינות של Snake, שהיא גירסה משופרת של תוכנת Agent.BTZ שהתגלתה במחשבי מערכת הביטחון האמריקאית, נובעת מהתיחכום יוצא הדופן של ליבת התוכנה (Kernel). מבנה הליבה מלמד שבידי התוקפים יש מאגר כלי פריצה וידע מעמיק ביותר במבצעים מקוונים. בולטת במיוחד היכולת של המתכנתים להעלות נוזקות לא חתומות למחשבי 64 סיביות מבוססי חלונות, תוך עקיפת מקכיבי האבטחה הבסיסיים ביותר של חלונות".

Brainsway מגייסת 41 מ' שקל תמורת 5.5% מהמניות

פורסם בתאריך מרץ 9, 2014מרץ 10, 2014 ע"י Techtime

ניסויים ראשוניים מרמזים שהטכנולוגיה של Brainsway יעילה כנגד סימפטומים הקשורים בסכיזופרניה

BRAINSWAY

חברת Brainsway ביקשה את אישור הבורסה לביצוע הנפקה פרטית בהיקף של 41 מיליון שקל. על-פי ההצעה תרכוש ממנה חברת ילין לפידות העוסקת בניהול קרנות נאמנות, כ-5.1% מהון המניות, וחברת מחוג תרכוש ממנה מניות בשיעור של כ-0.4% מההון, במחיר של 53 שקל למניה. העיסקה מעניקה לחברה שווי שוק של כ-745 מיליון שקל.

חברת בריינסוויי מהר חוצבים שבירושלים פיתחה טכנולוגיה המאפשרת לבצע טיפולים לא פולשניים במוח, לטיפול בהפרעות נפוצות דוגמת דיכאון, סכיזופרניה, אפילפסיה, מאניה-דיפרסיה ועוד.

הטכנולוגיה מבוססת על עקרון הגירוי המגנטי (Transcranial Magnetic Stimulation) שהתגלה בשנות התשעים. בשיטה זו נתקינים סלילים אלקטרו מגנטיים בתוך קסדה המונחת על הראש. זרמים חשמליים משתנים מייצרים שדות מגנטיים שונים המשפיעים על קליפת המוח (Cortex) ומסייעים לטפל בהפרעות.

החברה הצליחה הצליחה לשפר את הטכנולוגיה הוותיקה ולהעמיק את מרחק החדירה של הגירוי האלקטרומגנטי לכ-7 ס"מ בעומק המוח. זהו העומק שבו מתחוללים ארועים הקשורים למצב הנפשי. הטכנולוגיה של החברה קרויה Deep TMS.

בחודשים האחרונים דיווחה החברה על מספר התפתחויות חשובות. התקנת מערכת Deep TMS לצורך טיפול בדיכאון בבית החולים הסיכיאטרי בנט לואיס, ארה"ב, התקנת מערכת באחד מהמוסדות הרפואיים החשובים באירופה, Karolinska Hospital בשבדיה, התקנת מערכת בבית החולים האוניברסיטאי של אוניברסיטת הרוורד בארה"ב וקבלת אישורים ה-FDA לצורך שיווק המערכות מתוצרתה לטיפולים בתופעות של דיכאון, הפרעות כפייתיות ואישור אירופי לטיפול בכאבים כרוניים.

בחודש שעבר היא אף דיווחה על תוצאות ראשוניות של ניסוי המרמזות שייתכן והטיפול בטכנולוגיית Deep TMS משפיע לטובה על סימפטומים הקשורים לסכיזופרניה. כיום החברה נמצאת בשלב קריטי: היא הקימה מרכז לוגיסטי בארצות הברית ונמצאת במהלכה של תנופת חדירה לשוק האמריקאי.

20 עובדים של Freescale היו במטוס המאלזי שנעלם

פורסם בתאריך מרץ 9, 2014מרץ 9, 2014 ע"י Techtime

נשיא ומנכ"ל Freescale, גרג לואה, מסר שכעת החברה מתמקדת בתמיכה במשפחות.

MH370

חברת Freescale Semiconductor הודיעה שבמטוס שנעלם בסוף השבוע מטיסה MH370 של מאלזיה איירליינס, היו 20 עובדים של החברה. מתוכם 12 עובדים ממאלזיה ו-8 עובדים מסין. "קהיליית פריסקייל כולה עצובה עד עמקי נפשה מהידיעות".

נשיא ומנכ"ל פריסקייל, גרג לואה, מסר שכעת החברה מתמקדת בתמיכה ובסיוע למשפחות. החברה מסרה שהיא הקימה צוות תמיכה מיוחד המורכב ממומחים ויועצים, המעניק למשפחות העובדים תמיכה רצופה 24 שעות ביממה.

כזכור, ביום ששי בערב נעלמו עקבותיו של מטוס בואינג 777 של חברת מאלזיה איירליינס שהמריא מבירת מאלזיה קואלה לומפור בדרכו לבייג'ין. כעבור שעתיים נותק הקשר עם המטוס והוא נעלם ממסכי המכ"ם. החיפושים הנירחבים שנעשו במהלך סוף השבוע לא העלו בינתיים דבר. בחיפושים משתתפות 40 ספינות ועד 22 מטובים. עד היום הודיע חיל האוויר הוייטנאמי על איתור כתמי דלק בים, שעל פי החשד נוצרו בעקבות נפילת המטוס.

על המטוס שנעלם היו 239 נוסעים ועוד 12 אנשי צוות. רשימות הנוסעים מעלות ששניים מהנוסעים שהיו מתוכננים לעלות על הטיסה, לא עלו עליה. הדבר מעלה חששות שמדובר בפעולת טרור. יחד עם זאת, נתוני מכ"ם אחרונים לפני ניתוק הקשר עם המטוס מעלים שהוא ניסה כנראה לחזור על עקבותיו. משמעות הדבר שייתכן והיתה תקלה במטוס והטייסים ניסו להחזירו לנמל המוצא.

DARPA יוצאת למאבק במכת הרכיבים המזוייפים

פורסם בתאריך מרץ 9, 2014מרץ 10, 2014 ע"י Techtime

מתברר שהמאמצים לשלוט בשרשרת האספקה נכשלו. הכיוון החדש הוא טכנולוגי

הסוכנות האמריקאית למחקרי ביטחון מתקדמים (DARPA), שהיא הגוף הביטחוני החשוב ביותר בעולם בפיתוח טכנולוגיות חדשות, החליטה לחפש פתרונות טכנולוגיים כדי לבלום את מכת הרכיבים המזוייפים הפוגעת בתעשיית האלקטרוניקה בכלל. מנקודת מבטה, הסכנה הגדולה ביותר נעוצה בחדירת רכיבים מזוייפים או רכיבים ששובשו במכוון, לתוך מערכות צבאיות קריטיות. רכיבים אלו קיבלו את הכינוי "סוסים טרויאניים".

הסוכנות הודיעה שבאמצע החודש היא תקיים דיון במרכז הקונגרסים שלה בארלינגטון, וירג'יניה, שבו יוצגו לתעשייה עיקרי התוכנית החדשה, שקיבלה את השם Shield Program.

מטרת תוכנית Shield היא לפתח רכיבי זיהוי קטנים ביותר שניתן להצמידם לרכיבים אלקטרוניים כדי לוודא את המקוריות שלהם ואת מסלול שרשרת האספקה שבה הם חלפו. הרכיבים נדרשים להיות קטנים מאוד, זולים מאוד, ושהשימוש בהם יהיה בעל השפעה מינימלית על תהליך הייצור שלהם, ההפצה ועל תהליכי השימוש בהם (הרכבת המעגל האלקטרוני).

הסוכנות מבקשת מהתעשייה ומחוקרים באקדמיה להשתתף בפיתוח טכנולוגיה שתהיה אמינה מאוד ומוגנת בפני פריצה וזיוף. השימוש בהם דורש ציוד מינימלי ושניתן לייצר אותם בכמויות גדולות בתהליכי ייצור סטנדרטיים המקובלים היום בתעשיית המוליכים למחצה. היא מבקשת לקבל הצעות לפיתוח רכיב בגודל של לא יותר מ-100 מיקרון על 100 מיקרון, הכולל מנוע הצפנה מלא, חיישנים לגילוי נסיונות לזייף את הרכיב או מידע על הרכיב, שניתן להצמיד אותם לרכיב קיים בלא צורך לבצע בו שינויים.

למידע נוסף על המפגש שיתקיים החודש: Shield Program

משמיד הצוללות Seahawk SH-60B. רכיבים במערכות FLIR קריטיות

מאחורי היוזמה של DARPA ניצב כישלון מתמשך למנוע חדירה של רכבים מזוייפים למערכות צבאיות אמריקאיות. דו"ח מיוחד של ועדת הכוחות המזויינים בסנאט האמריקאי שבדק את הסוגיה, מגלה שרק בשנתיים האחרונות הסתננו יותר ממיליון רכיבים אלקטרוניים אל שרשרת האספקה הרשמית של מערכת הביטחון האמריקאית.

"יותר מדי פעמים הגיעו רכיבים מזוייפים מסין לתוך מערכות ביטחוניות אמריקאיות", ניכתב בדו"ח. החקירה גילתה עשרות מקרים שבהם שולבו רכיבים מזוייפים במערכות צבאיות חיוניות כמו מערכות נשק מבוססות חישה תרמית, מחשב משימה במערכת טילי THAAD, במטוסים צבאיים דוגמת SH-60B, AH-64, C-17, C-130J, במטוס פוסיידון P-8A ועוד".

מבחינת הצבא האמריקאי, מדובר בתרחישי אימה שהתממשו. כך למשל, בספטמבר 2011 התגלו רכיבים מזוייפים בשלוש מערכות FLIR שהותקנו במסוק Seahawk SH-60B הנמצא בשימוש חיל הים האמריקאי ומשמש כמסוק לציד צוללות.

גם P-8A Poseidon משמש כפלטפורמת איור והשמדת צוללות. מדובר במטוס מדגם בואינג 737 שעבר הסבה לפלטפורמת לחימה נגד צוללות, נגד מטרות שטח וכמטוס לאיסוף מידע מודיעיני. הפרוייקט היה כרוך התקנת מערכות מודיעין אלקטרוני (ELINT), מערכות איתור ומערכות נשק דוגמת פצצות טורפדו וטילי שיוט מסוג SLAM-ER.

ניסוי יירוט של מערכת THAAD האמריקאית ליירוט טילים. רכיב מזוייף במחשב המשימה

דוגמא לתרחיש הגרוע ביותר התגלתה בחודש ספטמבר 2010: הסוכנות להגנה בפני טילים (MDA) גילתה שלמחשב המשימה של הטיל נגד טילים בליסטיים Thaad (המקבילה האמריקאית של מערכת "חץ") הסתננו רכיבי זיכרון מזוייפים. הרכיבים נירכשו על-ידי Honeywell שהתקינה אותם במחשבי המשימה שנימסרו לקבלן הראשי של הפרוייקט, Lockheed Martin. להערכת שתי החברות, אם הרכיבים המזוייפים לא היו מתגלים, ברגע האמת המערכות היו נכשלות. תיקון התקלה, אגב, עלה כ-2.7 מיליון דולר.

לקבלת דו"ח הסנאט על רכיבים מזוייפים: Counterfeit Electronic Parts Report

עד ליוזמה האחרונה של DARPA, ניסתה ארה"ב להיאבק בתופעת הרכיבים המזוייפים באמצעות הידוק הפיקוח על שרשרת האספקה. כך למשל, הממשל בחר בחברת חברת המחקר והמידע IHS כקבלנית משנה לאיסוף מידע ומעקב אחר שרשרת האספקה של חברות המשמשות כספקיות של הממשל.

החברה מנהלת את מאגר הרכיבים האלקטרוניים 4DOnline Parts Universe, המאפשר ללקוחות לקבל התראה על האפשרות שהם רוכשים רכיבים מזוייפים. המאגר מבוסס על בסיס מידע הכולל מידע מקיף על 65 מיליון רכיבים אלקטרוניים מתוצרת כ-500 יצרנים. המידע כולל נתונים חשמליים, תיעוד עדכני והיסטוריה של הרכיבים, תאריכי התפוגה שלהם, זמינות בשוק ורשימות של רכיבים אלטרנטיביים (Second Source).

בתיקון לסעיף 818 בתקציב הביטחון האמריקאי לשנת 2013, הסכימה המדינה לראשונה להשתתף בעלויות של החברות לסילוק רכיבים מזוייפים. אולם הסיוע יינתן רק לחברות שהקימו מערכת בקרה שאושרה על-ידי משרד הביטחון (DOD), ואשר רכשו את הרכיבים מיצרנים מקוריים או באמצעות ספקים מאושרים (Trusted Suppliers) של משרד ההגנה.

בשורה התחתונה, הפרוייקט החדש של DARPA מלמד שכל המאמצים הללו היו כנראה ללא הואיל. כעת המאמצים עוברים לפסים טכנולוגיים ולא מנהליים.

Radwin פרסה רשת Wi-Fi ברכבת התחתית של מוסקווה

פורסם בתאריך מרץ 6, 2014מרץ 6, 2014 ע"י Techtime

הרכבת התחתית של מוסקווה היא אחת מהעמוסות בעולם ומסיעה כ-7 מיליון בני-אדם ביום

RADWIN

חברת Radwin התקינה מערכת Wi-Fi עבור רשת הרכבות העירוניות של מוסקווה, הנחשבת לאחת מרשתות הסעת ההמונים העמוסות בעולם. הפיתרון מבוסס על מערכת FiberinMotion של החברה, המספק רוחב פס של 90Mbps לכל רכבת. טווח השידור מתחת לאדמה מגיע ל-900 מטר. כאשר הרכבת מעל פני הקרקע מגיע טווח השידור והקליטה ל-3 ק"מ.

תשתית התקשורת משמשת לאספקת שירותי Wi-Fi בפס רחב ולהעברת תשדירי םירסום המוקרנים ברכבות. רשת הרכבת התחתית של מוסקווה כוללת 12 קווים ו-180 תחנות. היא מתפרשת לאורך 300 ק"מ ומסיעה כ-7 מיליון בני-אדם ביום. מנכ"ל חברת רדווין, שרון שר, מסר שהמערכת הותקנה ב-80 רכבות ומגיעה להספק העלאה של 1 טרה-בייט ביום.

הנהלת הרכבת העירונית מנצלת את תשתית התקשורת ליישומי הפעלת מצלמות מעקב ובקרה בזמן אמת (CCTV), הפעלת מערכת בקרת נוסעים (PIS) והפעלת מערכת לבקרת הרכבות (CBTC). מערכת Fiber-in-Motion מבוססת על תחנות בסיס נייחות בעלות עוצמת שידור גדולה המתקשורות עם יחידות ניידות המצויות ברכבות עצמן. הן מבטיחות העברה חלקה של התקשורת מתחנת בסיס לתחנת בסיס, ולשמירה על איכות שידורים גם כאשר תחנות התקשורת הניידות נעות במהירות של 200 ק"מ לשעה.

גבי זליגסון ינהל את חברת Kornit Digital

פורסם בתאריך מרץ 6, 2014מרץ 6, 2014 ע"י Techtime

חברת Kornit מפתחת מדפסות דיגיטליות לשוק הטקסטיל

המנכ"ל לשעבר של חברת נובה מכשירי מדידה (Nova), גבי זליגסון, מונה למנכ"ל חברת קורניט (Kornit Digital) מראש העין. זליגסון מחליף בתפקיד את מייסד החברה, עופר בן-צור, אשר ימשיך למלא את תפקידי הנשיא והטכנולוג הראשי (CTO).

זליגסון פרש מנובה באוגוסט 2013 לאחר 7 שנים בחברה, שבמהלכן הגדיר לחברה אסטרטגיית צמיחה והוציא אותה ממעמד חברה של מוצר אחד למעמד ספקית של מספר פתרונות כוללים. בשנת 2010 הוא נבחר למנכ"ל השנה בהייטק על-ידי המכון הישראלי לניהול.

חברת קורנית מפתחת מדפסות דיגיטליות לשוק הטקסטיל. למעשה, החברה אחראי למיני מהפיכה כאשר פיתחה מדפסת דיגיטלית לביצוע הדפסות משי, שהיא טכנולוגיה שכמעט ולא השתנתה במשך מאות שנים. המדפסות של החברה מאפשרות לבצע הדפסה דיגיטלית ישירה על בגדים.

החברה פיתחה טכנולוגיית הזרקת דיו חדשה המבוססת על שימוש בצבע עצמי בשם NeoPigment המבוסס על מים, ומאפשר להצע הדפסות מהירות ברמת דיוק גבוהה. החברה גם מייצרת ומוכרת את הצבעים ללקוחות הרוכשים את המדפסות. לפני מספר חודשים ציינה החברה את היובל להקמתה: מאז היא מכרה 1,000 מדפסות ללקוחות ב-100 מדינות בעולם.

סרטון וידאו המציג את מכונות ההדפסה של החברה:

אורכית מתכננת לתבוע את Hudson Bay על ביטול עיסקת הפטנטים

פורסם בתאריך מרץ 6, 2014מרץ 9, 2014 ע"י Techtime

המנכ"ל יצחק תמיר התחייב להקדיש את כל הזמן הנידרש במסגרת הליכים משפטיים שיתקיימו מול Hudson Bay ו-Networks3

צילום הלוגו של האדסון במשרדיה בניו-יורק. החברה מעידה על עצמה שהיא "מפעילה אסטרטגיות בעלות יעילות מוחלטת" — צילום הלוגו של האדסון במשרדיה בניו-יורק. החברה מעידה שהיא "מפעילה אסטרטגיות בעלות יעילות מוחלטת"

חברת אורכית (Orckit) מתכננת הליך משפטי נגד חברת Hudson Bay Management והחברה הבת שלה Networks3, בעקבות החלטתן לבטל באופן חד-צדדי את עיסקת הרכישה של פורטפוליו הפטנטים של אורכית.

כך עולה ממסמך הפשרה בין אורכית לבין הרמטיק, המשמשת כנאמן של מחזיקי אגרות החוב של החברה, שהוגש השבוע לבית המשפט המחוזי בתל-אביב. מדובר בפשרה בסכסוך המתקיים בין החברה לבין בעלי אגרות החוב, עקב אי-עמידתה של החברה בתשלומים. ההסדר החדש כולל את מינויו של רו"ח שי ניסן כמומחה לבחינת ההסדר שיוצע ומינוי של רו"ח יואב כפיר כדירקטור. במידה ושני הצדדים יגיעו להסכם, כפיר ימונה ליו"ר החברה.

גלגל ההצלה טובע

אלא שמעבר למאבק הישיר על עתידה של החברה והחזר החובות למשקיעים, כולל מסמך הפשרה גם התייחסות ישירה להתמוטטות העיסקה עם חברת Hudson Bay Capital Management האמריקאית.

מדובר בעיסקה שהיתה אמורה להציל את חברת אורכית ולהזרים אליה את ההון הדרוש להמשך פעילותה וביצוע התשלומים לבעלי אגרות החוב. בחודש מרץ 2013 נחתם הסכם בין אורכית לבין Hudson Bay ו-Networks3 שבבעלותה.

על-פי ההסכם הן היו מיועדות לרכוש את תיק הפטנטים של אורכית תמורת 5 מיליון דולר, ולבצע השקעה נוספת בחברה תמורת מניות בהיקף של כ-3 מיליון דולרים נוספים, ושותפות של אורכית ב-Networks3.

אולם בחודש אוגוסט הודיעה חברת Networks3 שהיא מבטלת את העיסקה. הטענה הרשמית היתה שהמדען הראשי במשרד התמ"ת (היום משרד הכלכלה) לא אישר את העיסקה. אורכית טענה בתגובה שהיא קיבלה אישור מהמדען והביטול אינו מוצדק.

כעת נראה שאורכית נערכת למאבק משפטי על העיסקה. במסמך הפשרה שהוגש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב מופיע סעיף שלפיו מתחייב המנכ"ל ומנהל הכספים של אורכית, יצחק תמיר, "להעמיד את זמנו ומרצו לטובת החברה, ככל שיידרש, בקשר עם ניהול הליכים משפטיים שיינקטו כלפי Hudson Bay ו-Networks3 או כל מי מטעמם".

ראוי לציין שמהלך משפטי נגד Hudson Bay צפוי להיות קשה וממושך, שכן מדובר בחברה שההתמחות שלה היא ניהול הליכים משפטיים. אחד מתחומי הפעילות של החברה, המנוהל על-ידי המייסד השותף יואב רות, מוגדר על-ידה כ"הפקת רווח מפטנטים". במסגרת זאת היא הקימה את חברת Networks, שהתאגדה בדלאוור ועוסקת ברכישת קניין רוחני של חברות טכנולוגיות לצורך גביית תמלוגים מחברות אחרות המפירות את זכויות הקניין הרוחני.

הכלכלה הצומחת של תביעות הפטנטים

הנוהל העיסקי הזה נחשב למאוד לא-פופולרי בתעשייה. שכן מדובר בחברות המשתמשות בחוקי הקניין הרוחני כמקור להשגת רווח באמצעות תביעות משפטיות או איום בתביעות משפטיות, ולא כדי להגן על רעיונות חדשניים שהן פיתחו. החברות האלה קיבלו את כינוי הגנאי "הטרולים של הפטנטים" (Patents Trolls).

למעשה, מדובר בתופעה שהשלכותיה הכלכליות מתחילות להיות מורגשות, ומטרידות בקנה מידה רחב. בחודש יולי 2013 פירסם צוות חוקרים מאוניברסיטת בוסטון מחקר העוקב אחר התופעה ומאפיין את פעילות התביעות של חברות הקניין הרוחני.

מהדו"ח עולה שבשנת 2011 הסתכמו העלויות והנזקים של התביעות הללו למשל האמריקאי ביותר מ-29 מיליארד דולר. מדובר בעלייה חדשה בהשוואה לעלויות של כ-11 מיליארד דולר ב-2007 וכ-6.5 מיליארד דולר ב-2005.

הקלק כאן לקבלת הדו"ח המלא: Direct Costs of NPE Disputes

AudioCodes מגייסת 28 מ' ד' באמצעות מכירת מניות

פורסם בתאריך מרץ 5, 2014מרץ 6, 2014 ע"י Techtime

"מורגשת עלייה בתביעות הפטנטים מצד גורמי צד שלישי שאינם חלק מהתעשייה"

חברת אודיוקודס (AudioCodes) מלוד סיימה היום את הליך התימחור של מניותיה והודיעה על יציאה לגיוס הון בהיקף של 28 מיליון דולר. במהלכו תמכור החברה 3.5 מיליון מניות במחיר של 8 דולר מנייה. בניכוי עלויות הגיוס, הברה צופה כי תקבל כ-25.8 מיליון דולר.

בעקבות ההודעה, התמוטטה מניית החברה בנסד"ק מכ-9 דולר לכ-8 דולר למנייה. התופעה הזו מתרחשת פעמים רבות בעיסקאות מבוססות מניות. החברה מעריכה שמכירת המניות תתבצע בשבוע הבא. ההון שיגוייס ישמש למטרות כלליות ולמימון עיסקאות רכישה עתידיות.

התוצאות השנתיות תומכות בהנפקה

כוונתה של החברה לבצע רכישות עתידיות מודגשת גם בתשקיף להצעה, שבה היא מבהירה בין גורמי הסיכון (פרק קבוע שבו החברה מסבירה למשקיעים מה הם הסיכונים הטמונים ברכישת מניותיה), את האפשרות שעיסקאות רכישה עתידיות "יגזלו משאבי ניהול רבים" .

ההנפקה מגיעה שבוע לאחר שהחברה פירסמה את תוצאותיה לשנת 2014. המכירות צמחו ל-137.2 מיליון דולר בהשוואה ל-27.5 בשנת 2012, והרווח הסתכם בכ-4.22 מיליון דולר, בהשוואה לכ-4.18 מיליון דולר אשתקד.

יו"ר ומנכ"ל החברה, שבתאי אדלרסברג, אמר שהרבעון האחרון של השנה, "היה רבעון שישי ברציפות של שיפור בתוצאות. חווינו עלייה טובה מהמשוער בהכנסות משירותים, ששיפרו את הריווחיות התפעולית".

חברת אודיוקודס מפתחת פתרונות תקשורת בטכנולוגיית Voice over Packet, המבוססת על ארכיטקטורת שערי הליבה VoIPerfect של החברה. היא אחת מהחברות המרכזיות שהשתתפו בהגדת התקן החדש של ITU לדחיסת קול, G.723.1. תקן זה הוגדר עבור תשתיות VoIP החדשות, ומאפשר ליישם שירותי טלפוניה קוליים ברשתות דיגיטליות בקצבים של 6.3kbit/s ו-5.3kbit/s.

"הטרולים" באים

מטיוטת התשקיף לקראת ההנפקה מתברר שהגידול בהיקף פעילות "הטרולים של קניין רוחני", מתחיל להיחשב כבעל השלכות אסטרטגיות. מדובר בחברות הרוכשות חבילות גדולות של פטנטים מחברות המצויות בקשיים, רק כדי לחפש חברות טכנולוגיות שייתכן ומשתמשות בהם, כדי לתבוע אותן.

חברת אודיוקודס מציינת בפרק הסיכונים: "אנחנו מאמינים שמורגשת עלייה בתכיפות תביעות הפטנטים מצד גורמי צד שלישי שאינם חלק מהתעשייה שלנו. בהם גופים הרוכשים פטנטים בתור השקעה כדי להפיק מהם הכנסה כספית. כל תביעה אפשרית כזו, גם אם היא חסרת בסיס, עשויה לעלות לנו הון רב למימון ההגנה המשפטית או לפיתוח מחודש המבוסס על קניין רוחני שאינו מצוי במחלוקת".

התשקיף גם מגלה שהחודש חידשה החברה את חוזה השכירות שלה בבניין ממנו היא פועלת בקרית שדה התעופה. עלות חידוש החוזה מסתכמת בכ-5.3 מיליון דולר ל-10 שנים.

דן וילנסקי: "ישראל יכולה להיות מעצמת ננוטכנולוגיה"

פורסם בתאריך מרץ 5, 2014מרץ 6, 2014 ע"י Techtime

כנס הננוטכנולוגיה, NanoIsrael 2014, יתקיים ב-24-25 למרץ 2014 במלון דויד אינטרקונטיננטל בתל אביב

המרכז לננו-אלקטרוניקה על-שם זיסאפל בטכניון בחיפה

בשש השנים האחרונות הושקעו 134 מיליון דולר בענף הננו-טכנולוגיה בישראל מהם 27 מיליון דולר במתקני מחקר וייצור. כך עולה מסיכום ביניים של הוועדה הלאומית לננוטכנולוגיה (INNI), הפועלת במסגרת שותפות בין פורום תלם התעשייתי-אקדמי ומשרד הכלכלה.

היו"ר הראשון של הוועדה, דן וילנסקי, אמר שלמרות שהיקף התעשייה בישראל הוא "מזערי" ונאמד במיליונים דולרים בודדים, בעולם צפויה תעשיית הננוטכנולוגיה להגיע להיקף מכירות של יותר מטריליון דולר בתוך חמש שנים.

"מהסקר השנתי שלנו עולה כי ישראל יכולה להיות שחקנית חשובה בפיתוח מוצרים שישולבו בתעשייות עולמיות מובילות. חלק מהם ייוצר בארץ. אנחנו נמצאים על הדרך הנכונה להפוך את ישראל למעצמת ננוטכנולוגיה מובילה".

7,500 מאמרים אקדמיים

מנתוני INNI עולה שב-6 השנים שחלפו מאז הוכרזה הננו-טכנולוגיה כפרוייקט בעדיפות לאומית, הוקמו 206 חברות סטארט-אפ חדשות בתחום, אושרו 270 פטנטים חדשים ובוצעו 830 פרוייקטי שיתוף פעולה בין האקדמיה הישראלית והתעשייה (מקומית וזרה).

גם התשית המחקרית אקדמית התחזקה: 101 מדענים בכירים עלו לישראל והתקבלו כחברי פקולטה באוניברסיטאות, מספר המדענים הזוטרים בתחום (כולל פוסט-דוקטורט) עומד על 220, מספר הסטודנטים לדוקטורט עומד על כ-750 ומספר הסטודנטים לתואר השני הוא כ-850. בתקופה זו פורסמו יותר מ-7,500 מאמרים מדעיים.

וילנסקי מסר שכיום רשומות במאגר המידע של INNI כ-120 חברות ננו-טכנולוגיה. כ-15% מהחברות (15-20) הן גדולות יחסית. בהן: אלביט, רפאל, פלסן, תע"א, אפלייד מטיריאלס, אינטל, וולקן, כתר וכימיקלים לישראל, שחלק מפעילותן מתבצע בתחום הננוטכנולוגיה.

השאר הן חברות סטארט-אפ קטנות ובינוניות. "חלק זה צפוי לגדול בשנים הקרובות עקב טכנולוגיות ננו שהגיעו לבשלות והמחפשות יישומים תעשייתיים".

דן וילנסקי משמש כיו"ר כנס NanoIsrael 2014 שיתקיים ב-24-25 למרץ 2014 במלון דויד אינטרקונטיננטל בתל אביב. הכנס והתערוכה שלצידו מיועדים ולאנשי תעשייה. הכנס נערך בשיתוף INNI, מרכזי הננו-טכנולוגיה באוניברסיטאות המחקר ובארגון חברת כנס.

למידע נוסף: www.kenes.com/nano

"עסקת Transwitch ממחישה סדר היום של Cadence"

פורסם בתאריך מרץ 4, 2014מרץ 6, 2014 ע"י Techtime

מנכ"ל Cadence ישראל, ארז צור: "צמיחת חברות סטארט-אפ כמו אלטייר, ואלנס וסיאנו סייעה להצמחת עסקינו בארץ"

EREZ-CADENCE-CEO

בדיוק שלוש שנים לאחר שהחל לשמש כמנכ"ל חברת קיידנס ישראל (Cadence), נפגש ארז צור לראיון ביניים עם Techtime. הוא תאר את אסטרטגיית הצמיחה של בארץ של יצרנית תוכנות הפיתוח האלקטרוני (EDA), כיצד היא מתחברת לאסטרגיה העולמית של קיידנס ומהי הדרך שבה יכולה התעשייה להתמודד עם התחרות הגוברת מסין.

מה ההתפתחויות המרכזיות בקיידנס ישראל בשנים האחרונות?

ארז צור: "בסיכום תלת-שנתי, המכירות שלנו בישראל צמחו בקצב של כ-20% בשנה. אחד ממנועי הצמיחה שלנו היה תכנית התמיכה בחברות סטארט-אפ ישראליות שאותה התחלתי לפני שמונה שנים. לתוכנית הצטרפו חברות חדשות וקטנות כמו Altair,Valens ו-Siano שהתפתחו והגיעו למעמד של חברות שהן מובילות עולמיות, וביחד עם חברות הסטארט-אפ גם אנחנו צמחנו בארץ. הצמיחה שלהן עזרה לנו.

"תחום צמיחה נוסף התפתח בעקבות אימוץ אסטרטגיית 360 של קיידנס, שהביאה לגל של רכישת חברות IP. שוק הקניין הרוחני (IP) נאמד במאות מיליוני דולרים בשנה וה-IP הפך כיום לגורם העיקרי המבדל את החברות ומאפשר ללקוחות שלנו לצאת מהר יותר אל השוק.

המגמות התעשייתיות העומדות מאחורי אסטרטגיית ה-IP של קיידנס. מתוך מצגת למשקיעים של החברה

"כיום אנחנו מסוגלים לתת פתרון שלם של כל תהליך הפיתוח, כולל פתרונות דיגיטל, אנלוג ואותות מעורבים. ההתפתחות הזאת הביאה אותנו להיות מעורבים בשלבים מוקדמים יותר בתהליך התכנון. ה-IP פתח לנו ערוץ של דיון עם הארכיטקטים של השבבים, והתחלנו למכור מוצרים כבר בשלבים המוקדמים".

בעקבות עסקת Transwitch יש עכשיו מרכז פיתוח בישראל. יהיו עסקאות נוספות?

"עסקת Transwitch נעשתה במסגרת תהליך גלובלי ורחב היקף של קיידנס לאיתור רכיבי ה-IP התחרותיים ביותר. אנחנו ממשיכים לחפש הזדמנויות נוספות תחת הנהגתו של מרטין לאנד, המשמש כמנהל אסטרטגיית IP ורכישות IP. בכלל זה החיפוש מתבצע גם בישראל".

מהי תמונת המצב כיום בשוק הסמיקונדקטורס בארץ?

"בשלוש השנים האחרונות לא התפתח הגל השני של חברות שבבים. בשנת 2008 הופסקו ההשקעות של קרנות ההון סיכון במגזר הסמיקונדקטורס וזה למעשה תהליך עולמי המשפיע גם על ישראל. עם זאת, ולמרות הירידה הגלובלית, יש עדיין בישראל קצב הקמה של 3-4 חברות סמיקונדקטורס בשנה. זה הרבה בהשוואה לעולם, גם במספרים מוחלטים.

"אנחנו מרגישים בשוק את החיסרון של גל חברות שלא התפתחו בשנים 2008-2010, אבל כעת אנחנו נערכים לגל חדש של חברות בתחום האינטרנט של הדברים (IOT)".

החברות הרב-לאומיות עדיין אוהבות את ישראל?

"היקף הפעילות של החברות הרב-לאומיות ממשיך לצמוח. אומנם חלק מהחברות, כמו פריסקייל למשל, צמצמו את הפעילות, אבל חברות אחרות הרחיבו את פעילותן או נכנסו לארץ, כמו אפל. הן פועלות בצורה שונה מאשר חברות סטרט-אפ מקומיות.

ההשפעה העסקית של זמן היציאה לשוק. מתוך מצגת קיידנס למשקיעים

"הסטארט-אפים מבצעים את רוב הפעילות במקום אחד וחשוב להם להגיע מהר אל השוק. החברות הרב-לאומיות בארץ הן חלק מקבוצה גלובלית והפיתוח הוא חלק מתהליך שלם המתקיים במספר מקומות בו-זמנית. לכן הדגש אצלן הוא שתהליך העבודה יהיה נכון.

"התעשייה בישראל צריכה להיות דרוכה. בסין קיימת כיום פעילות פיתוח שבבים רבה מאוד, הנעשית במימון ממשלתי. הפער בינם לבין שאר העולם מתחיל להיסגר, ולכן הישראלים צריכים לשמור בקנאות על היתרון הטכנולוגי שלהם".

בתור יו"ר משותף של פורום החברות הבינלאומיות באיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI), מה הם הנושאים העיקריים שאתם מטפלים בהם?

"צריך לזכור שהחברות המשתתפות בפורום מייצגות כ-40% מהעובדים בהייטק בארץ. לכן הנושאים החשובים להן חשובים לכל התעשייה הישראלית. זיהינו בעיות ספציפיות הקשורות לכוח האדם המקצועי. מספר בוגרי המחשב, למשל, יורד משמעותית למרות הגידול באוכלוסייה.

"מהדו"ח האחרון של מוסד שמואל נאמן, מתברר שבעשור האחרון חלה ירידה של 40% במספר בוגרי האוניברסיטאות במקצועות מדעיים וטכנולוגיים. אומנם הייתה עלייה במספר הבוגרים בכלל, אולם רובם הם בוגרי מכללות, לא אוניברסיטאות.

"בנוסף, באקדמיה לא תמיד עוקבים אחר השינויים הטכנולוגיים: עדיין מלמדים בה שפות תכנות ישנות כמו בייסיק ופסקל אבל לא אנדרואיד. הצורך לטפח כישרונות נמצא בעדיפות עליונה אצלנו בפורום. בטווח הקצר אנחנו מדברים על הוספת ערבים וחרדים למעגל המועסקים בתעשייה. בשלב הבא השפעה על התכנים הנלמדים באוניברסיטה ואחר-כך אנחנו מתכננים ללכת אפילו לבתי-ספר תיכוניים, כדי לעודד אותם להגביר את לימודי המדע והטכנולוגיה.

"לדעתנו הממשלה צריכה לגבש במהירות תכנית עשור להתמודד עם הבעיה הזו. היא חייבת לסייע בייצור ובפיתוח מאגר של כישרונות בישראל".

ארנה ברי קיבלה אחריות על חדשנות גלובלית ב-EMC

פורסם בתאריך מרץ 4, 2014מרץ 5, 2014 ע"י Techtime

מרכז המצוינות של EMC בישראל מודיע על סדרת מינויים המשקפים היערכות כוללת

ד"ר ארנה ברי. מביאה מודל ישראלי לחברה העולמית

ד"ר ארנה ברי , שהובילה בשנים האחרונות את מרכז המצויינות של חברת EMC בישראל (במעמד של סגנית נשיא ב-EMC Corporation), מונתה למנהלת פעילות חדשנות וצמיחה בקנה מידה גלובלי. היום החברה הודיעה הרחבת תפקידה: מעתה היא תוביל את פעילות החדשנות והצמיחה גם במרכזי המצוינות של EMC ב-EMEA (אירלנד ומצרים) ובארה"ב.

פירוש הדבר שהחברה מאמצת אל ליבת הפעילות שלה את מודל החדשנות שברי הקימה וניהלה בישראל. בסך הכל, מפעילה חברת EMC שמונה מרכזי מצוינות: בארה"ב (יוטה וצפון קרוליינה), באזור EMEA (אירלנד, ישראל ומצרים) וברוסיה, סין והודו.

במסגרת האחריות המורחבת, תטפל ברי באיתור הזדמנויות בשוק הגלובלי, יצירת קשרים ושותפויות עם גופים אקדמיים ועיסקיים וקידום פנים-ארגוני של טכנולוגיות בצמיחה. בעקבות המינוי, מונתה ד"ר יעל וילה, ששימשה עד עתה כמנהלת RSA ישראל ומנהלת טכנולוגיות (CTO) בחטיבת אבטחת המידע של EMC, למנכ"לית ו-CTO של מרכז המצויינות בישראל.

גיל שפירא. מנכ"ל RSA ישראל במקום ד"ר וילה

וילה תדווח לארנה ברי. לד"ר וילה 30 שנות ניסיון בייעוץ סטטיסטי ומחקר אקדמי ומעשי. היא הצטרפה ל-RSA ישראל בשנת 2007 כמנהלת צוות ניתוח סיכוני הונאה. לפני-כן מילאה תפקידים אקדמיים בבית הספר למתמטיקה של אוניברסיטת תל-אביב והייתה סמנכ"לית מחקר בחברות הסטארט-אפ Celebros ו-Textology.

במקביל לכך, מונה גיל שפירא לתפקיד מנכ"ל RSA ישראל במקומה של ד"ר יעל וילה. הוא ישמש גם כסגן נשיא מערך המוצרים לטיפול בהונאה ב-RSA וכמנהל פעילות התכנון והפיתוח של מוצרי אימות המשתמש ב-RSA.

שפירא הצטרף ל-EMC בשנת 1998 ומילא תפקידי ניהול והנדסה בבוסטון ובישראל. הוא הוביל את ההטמעה המוצלחת של כמה מחברות הסטארט-אפ שרכשה EMC בישראל מאז 2006. שפירא קידם וניהל בהצלחה רבה את קו מוצרי Recover Point, שהתווסף לפורטפוליו החברה בעקבות רכישת קאשיה הישראלית.

ד"ר ברי מילאה שורה של פקידים בתחום הטכנולוגיה והניהול: היא היתה שותפה להקמת חברת אורנת שנמכרה לסימנס, שימשה כמדען הראשי במשרד התמ"ת, יו"ר איגוד קרנות ההון סיכון הישראלי (IVA), יו"ר קרן בירד ישראל-ארה"ב, ושותפה עצמאית בקרן הון סיכון ג'מיני. ברי קיבלה ב-2013 את אות 'יקירת הנגב' מאוניברסיטת בן-גוריון, על פועלה רב השנים לקידום הנגב כאזור כלכלי-חברתי פורח.

Future Electronics בונה מערך גלובלי של מומחי ARM

פורסם בתאריך מרץ 4, 2014מרץ 5, 2014 ע"י Techtime

Future מקימה צוות שידריך מאות מהנדסי FAE בחברה

FUTURE-HQ

חברת ההפצה הגלובלית Future Electronics מטילה את יהבה על ארכיטקטורת ARM והחליטה להקים מערך ענק של מומחים להטמעת ארכיטקטורת ARM במערכות משובצות. החברה הודיעה שבמסגרת המהלך היא קיבלה מחברת ARM מעמד של Accredited Engineering Partner.

פיוטצ'ר מתכננת לבצע מהלך של הטמעת טכנולוגיית ARM בכל העולם, בדגש על הסמכת עובדים בתחום המיקרו-בקרים ((AAME. המעמד של מהנדס מוסמך (Accredited Engineer) ניתן למהנדסים שקיבלו הכשרה מפורטת בארכיטקטורת ARM, מבנה הפקודות, היכולות של הפתרונות השונים ומתודולוגיית פיתוח עבור פלטפורמות ARM. התואר ניתן לאחר מבחן שנערך על-ידי חברת Prometric הפועלת באופן עצמאי מ-ARM.

החברה הודיעה שהיא תקצה 30 משרות של מהנדסי הדרכה, שתפקידם יהיה להכשיר עובדים בחברה לקבלת תואר AAME, במיוחד באזורי צפון אמריקה, EMEA ואסיה. מטרת הצוות היא להבטיח שכל מהנדסי התמיכה (FAE) של פיוטצ'ר המספקים תמיכה בתחומי המיקרו-בקרים, יהיו בעלי תואר AAME עד סוף שנת 2014. פירוש הדבר הכשרת צבא של מאות מהנדסים.

סגן נשיא להנדסה בחברת פיטוצ'ר העולמית, ברוס ג'ונס, אמר שמטרת הפרוייקט היא להבטיח שהחברה תהיה בעלת צוות המומחים בטוב ביותר מבין כל חברות ההפצה. סגן נשיא לפיתוח העיסקי של תחום ARM בחברה, קיית' קלארק, אמר שבעקבות המהלך הופכת פיוטצ'ר לחברה הראשונה המקבלת סמכה מלאה מטעם ARM.

RRsat קיבלה הזמנה בהיקף של 11.7 מיליון דולר

פורסם בתאריך מרץ 3, 2014מרץ 3, 2014 ע"י Techtime

חברת RRsat, המספקת שירותי ניהול והפצת תוכן עבור רשתות טלוויזיה ורדיו בעולם, הודיעה היום כי זכתה בחוזה חדש בהיקף של 11.7 מיליון דולר מלקוח באסיה.

הלוגו של RRsat בכניסה לחוות תחנות הקליטה הלווייניות של החברה בעמק האלה

מדובר באחת מהעסקאות הגדולות בתולדות החברה. עקב הסכם סודיות עם הלקוח, שמו אינו נחשף. חברת RRsat תספק לו שירותי עיבוד מדיה, שילוב של שידורים חיים ופתרונות הפצה באיכות SD ו-HD לאסיה.

סמנכ"ל מסחרי בחברה, ליאור ריבל, מסר שהביקוש לשירותי החברה נובע מהשאיפה של גופי שידור להגיע ללקוחות נוספים ולהרחיב את הנוכחות הגלובלית. "הנוכחות הגיאוגרפית המורחבת שלנו, התשתית החדשנית והיכולות המתקדמות של החברה פותחות בפנינו הזדמנויות בשווקים חדשים".

Elbit תקים את הגדר האלקטרונית של ארצות הברית

פורסם בתאריך מרץ 3, 2014מרץ 4, 2014 ע"י Techtime

הסנטור ג'ון מק'קיין הודיע שיעקוב מקרוב אחר הפרוייקט, כדי למנוע מחדלים כמו אלה שהיו בפרוייקט SBInet

הגבול החשוף בין מקסיקו ואריזונה. מערכת ההתראה נועדה למנוע מעבר בני-אדם ומטענים

חברת אלביט מערכות (Elbit) זכתה בחוזה ענק בהיקף של 145 מיליון דולר להקמת מערכת עמודי תצפית ומרכזי בקרה לאורך גבול מקסיקו. החוזה יבוצע באמצעות החברה הבת האמריקאית EFW. החברה מסרה שבשלב זה המשרד להגנת המולדת בארה"ב (DHS) העניק הזמנה לכמות הבסיסית, המהווה נתח מתוך החוזה, לאספקה במהלך כשנה אחת.

מעקב גם אחר מטוסים

הדרישות היו חמורות במיוחד: המערכת נדרשת לגלות בני-אדם ממרחק של 5-7.5 מייל ביום ובלילה, בתוך 3 שניות, גם כשחלק מגופו לא גלוי. תמונת הווידאו צריכה להיות באיכות כזו שהמפעיל ידע לזהות שמדובר בבן אדם. לכל מגדל מוגדר מרחב מעקב שבו הוא נידרש לעקוב ולדווח אוטומטית, ללא בקשה מצד מפעיל אנושי, אחר מטוסים קלים העים בגובה נמוך מ-500 רגל ואחר בני-אדם ההולכים על רגליהם, רוכבים על בעל-חיים או נעים באמצעות כלי-רכב.

הסנטור ג'ון מק'קיין מהמפלגה הרפובליקנית בארצות הברית פירסם הודעה מיוחדת בעקבות הזכייה שבה כתב: "תושבי אריזונה ממתינים יותר מעשור לכם שמהשרד להגנת המולדת יתקין את הטכנולוגיה הדרושה לאורך הגבול. מתן החוזה לחברת אלביט באמריקה מהווה התפתחות חשובה באבטחת הגבול של אריזונה. אני מתכנן לעקוב מקרוב אחר הפרוייקט כדי לוודא שהמשרד להגנת המולדת מנהל אותו כראוי".

מיקום מגדלי החישה בשלב הראשון של הפרוייקט. מקור: DHS

מק'קיין רמז שהוא מתכוון לוודא שגורל הפרוייקט של אלביט לא יהיה כגורלו של פרוייקט SBInet שבוצע על-ידי חברת בואינג. מדובר בפרוייקט כושל לאבטחת גבול אריזונה עם מקסיקו שחברת בואינג זכתה בו בשנת 2006.

בואינג התבקשה לבנות מערכת הכוללת מגדלים נושאי חיישנים, תחנות בקרה אליהן מגיע המידע מהמגדלים, סיורים הניתנים להקפצה מהירה אל נקודות בהן מתנהלת פעילות חשודה, ומטוסים ללא טייס המעניקים כיסוי אווירי של אזור הגבול. על פי הערכות שונות, הממשל תכנן להשקיע בפרוייקט יותר מ-2 מיליארד דולר.

החל משנת 2008 המשרד להגנת המולדת הראה סימנים שהוא לא מרוצה מהתקדמות הפרוייקט, ובשנת 2011 החליט להפסיק לגמרי את התמיכה בו, ולייעד את התקציב למערכת הגנת גבולות אחרת.

המכרז שבו זכתה אלביט פורסם לראשונה בחודש אפריל 2012. הבקשה היתה לספק מגדלים עתירי חיישנים (Integrated Fixed Tower) בארכיטקטורה פתוחה שניתן יהיה לשלב במערכת להגנת הגבולות. בעקבות הניסיון של SBInet, הפעם האמריקאים ביקשו לקבל מערכת בשלה שאינה נמצאת בשלבי פיתוח.

מלבד החיישנים במגדלים, המבוססים על מצלמות מעקב ומערכות מכ"ם, המכרז כלל הקמת תחנות שליטה ובקרה המקבלות את המידע מהחיישנים הנייחים, מנתחים אותו ומספקים תמונת מצב מלאה וכן תשתית התקשורת בין המגדלים לתחנות הבקרה.

כעבור שנה נערכו ההדגמות בין החברות שהתחרו בפרוייקט, ובשבוע שעבר הודיע המשרד להגנת המולדת שחברת אלביט זכתה במכרז.

שועלי שמשון אלקטרוניים: נתח FieldFox לתנאים קשים

פורסם בתאריך מרץ 2, 2014מרץ 4, 2014 ע"י Techtime

נתחי FieldFox מיועדים לעבוד בתנאים בלתי נסבלים: סערות שלגים, סופות חול, בים הסוער ובתוך קרונות בקרה לוהטים

fieldfox-military

לא תמיד מהנדסים וטכנאי אלקטרוניקה מבלים את זמנם במעבדה ממוזגת: התקנת ותחזוקת מערכות כמו רשתות רדיו, תחנות קרקע ללוויינים, מערכות מכ"ם ועוד כרוכות באימות וכיוונון בשטח של מסננים, דיפלקסרים, דופלקסרים ואנטנות.

למרות שהכלי המועדף הוא נתח רשת וקטורי (VNA), המכשירים המעבדתיים אינם ניידים ומוקשחים לעבודת שטח אמיתית. כדי לתת מענה לבעיה פיתחה חברת Agilent את משפחת FieldFox, הכוללת נתחי RF ומיקרוגל ומיועדת לעבודה בתנאים קשוחים: סופות שלגים, על סיפון ספינות בים סוער, בקרונות בקרה, בסופות חול ועוד.

תנאים קיצוניים מקשים על ביצוע מדידות וקבלת תוצאות מדויקות. בדיקות בתוך מבנים עשויות להיערך בקרבת ציוד הגורם הפרעות. בדיקות בחללים קטנים מטוסים uצוללות עשויות להתקיים בתנאי חום, לחץ, וחשיפה לשמנים ולמזהמים. בתנאי חוץ תהליך הבדיקה נחשף לפגעי מזג האוויר ולנזקים לציוד.

לכן קשה בתנאים כאלה לבצע מדידות מדויקות והדירות של מאפיינים כמו יחס גלים עומדים (VSWR), הפסדי החזרות (Return Loss), הפסדי העברה (Insertion Loss), בידוד, Distance To Fault, הפסדי כבלים, S-parameters ועוד. בנוסף, תהליכי הכיול מורכבים יותר, ובתנאים קשים נוצרות שגיאות כיול רבות.

קבלת תוצאות בשטח

מיקרוגל נתח FieldFox מגיע במספר תצורות: בדיקת Cable And Antenna, ניתוח רשת וקטורי וכן ניתוח ספקטרום (בנפרד או במשולב) בטווח תדרים 26.5GHz-4GHz. כדי לעמוד בתנאי שטח קשים, הנתחים תואמים לתקן הצבאי MIL-PRF-28800F, הכולל אטימות למים ועמידות בפני אבק, ונבדקים בכפוף ל-IP53 (אבק וגשם) ובסביבה נפיצה בכפוף ל- MIL-STD-810G ברמת Method 511.5 Procedure 1.

כאשר מתבצעות בדיקות במתארים שאין אליהן גישה לבני-אדם (משיקולי מרחב או סיכון) ניתן לשלוט ב-FieldFox מרחוק באמצעות יישום iOS.

הגדרת תצורה

התצורה המינימליסטית לעבודה בשטח היא בתצורת CAT, שבה המכשיר מודד S-parameters של העוצמה בלבד, ומדווח על ערכים כגון הפסדי החזרות והפסדי העברה. ערכים אלה שימושיים לאיפיון רכיבי אנטנה ומערכות קו תמסורת, לרבות כבלים ומוליכי גל.

בתצורת VNA, נתח FieldFox ניתן להגדרה עבור מדידות Transmission and Reflection (קדימה בלבד) או מדידות מלאות של שני פורטים (קדימה ואחורה). בכל מקרה, הוא יכול למדוד את הערכה המלאה של S-parameters מסוג Complex Valued (עוצמה ומופע).

בתצורת Transmission/Reflection, יש לנתק את ההתקן הניבדק (DUT) ולחברו מחדש לצורך ביצוע מדידות בכיוון ההפוך. מכיוון שהתצורה המלאה בת שני הפורטים כוללת מטריצת מיתוג פנימית, יש לחבר את ההתקן הניבדק פעם אחת בלבד. יחידה מלאה של שני פורטים מספקת מדידה מדויקת, מכיוון שהיא מאפשרת איפיון והסרה של כל שגיאות המדידה השיטתיות.

יכולות כיול מובנות

החלת מישור המדידה עד ל-DUT, מאפשרת ל QuickCal להפיק תוצאות דומות לאלה המושגות באמצעות כיול מלא של שני פורטים

משפחת FieldFox מספקת מספר סוגי כיול: הפשוטים ביותר הם CalReady ו- QuickCal. הם אינם זקוקים לערכת כיול חיצונית ואין צורך לשאת ציוד נוסף לשטח. במקרה של CalReady, המכשיר כבר מכויל בעת הדלקתו (או לאחר הגדרה מראש) ומוכן להתחיל בעבודה ללא צורך בפעולה נוספת. הוא מחיל תיקון שגיאות מלא של שני פורטים על פורט הבדיקה.

גם תצורת QuickCal מאפשרת לבצע כיול ללא אבזרים נוספים. כיוון שמישור הכיול (Cal Plane) מורחב עד לחיבור הממשי ל-DUT, השיטה הזו יכולה לפצות על כבלי הבדיקה ועל מתאמים הממוקמים בין המכשיר לבין ה-DUT. ביישומי שטח, השילוב של QuickCal עם תצורה מלאה של שני פורטים מספק איזון אופטימלי בין דיוק לבין מעשיות, ובין מהירות, דיוק ופשטות הכיול.

תמונת המסך למעלה מציגה השוואה בין שתי מדידות של תמסורת קדמית, S21, שמבוצעות על כבל קואקסיאלי קצר תוך שימוש ב- QuickCal ובכיול מכני מלא של שני פורטים. כפי שניתן לראות, ההבדל בין שתי העקבות קטן מאוד, והדבר מלמד על ערך ה- QuickCal כחלופה לכיול מכאני בעת ביצוע מדידות בשטח.

נתח FieldFox תומך גם בשיטות כיול הדורשות רמה גבוהה יותר של דיוק, דוגמת quick SOLT ,SOLT וכן OSL. אומנם שיטות אלה מדוייקות מאוד, אולם הן מחייבות לשאת לשטח ערכות כיול איכותיות. צריך לזכור שהמחיר של קבלת דיוק מוגבר הוא מורכבות הכיול, זמן ההתקנה ונקיטה באמצעים להגנת ערכות הכיול (כבלים קואקסיאליים, מוליכי גל ועוד) מפני לכלוך ונזקים.

Electo-Galil תטמיע מעגלים מודפסים בחלקי פלסטיק

פורסם בתאריך מרץ 2, 2014מרץ 5, 2014 ע"י Techtime

בלגה: "כיום אנחנו לומדים את הטכנולוגיה ומאמינים שב-2014-2015 נתחיל להפעיל את אמצעי הייצור המתאימים"

אהוד בלגה: "המשימה היא להיכנס לטכנולוגיות שלא קיימות בישראל"

חברת Electo-Galil הנמצאת בבעלות קבוצת זריחה תעשיות חלאבין, נכנסת לתחום חדש של הייצור האלקטרוני: הטמעת מעגלים מודפסים בתוך חלקי פלסטיק תלת-מימדיים. בראיון מיוחד ל-Techtime סיפר מנכ"ל הקבוצה, אהוד בלגה, שמדובר בטכנולוגיה חדשה שעדיין לא קיימת בישראל, אולם נכנסת כיום לתעשיות הרכב ומוצרי הצריכה האלקטרוניים.

בלגה: "כיום אנחנו לומדים את הטכנולוגיה ומאמינים שב-2014-2015 נתחיל להפעיל את אמצעי הייצור המתאימים". להערכתו, ההשקעה במפעל ההרכבות האלקטרוניות תסתכם בכ-5 מיליון שקל בשנת 2014 ובעוד 5 מיליון שקל בשנת 2015.

מדובר בשלב השקעה נוסף במפעל, לאחר שהקבוצה השקיעה כ-7 מיליון שקל בשידרוג קו הייצור של המפעל. ההשקעה כללה התקנת ציוד הרכבת SMT חדש ומערכות בדיקה בהיקף כולל של כ-7 מיליון שקל.

מערכת צבאית שיוצרה במפעל אלקטו-גליל בקרית-שמונה

מפעל אלקטו-גליל פועל מקרית-שמונה ומעסיק כיום כ-100 עובדים. הוא עבר מספר גלגולים מאז הוקם בשנת 1983. בשנת 1989 הוא נירכש על-ידי תדיראן תקשורת, ובשנת 2000 מוזג לתוך חברת ECI. במסגרת ECI התמחה המפעל בהשמת רכיבים, ציפויים קונפורמיים למעגלים לאחר הייצור ובייצור צמות ופתרונות כבילה.

בשנת 2006 החליטה חברת ECI למכור את תשתיות הייצור שלה. המפעל באופקים נימכר לחברת פלקסטרוניקס, והמפעל בקרית-שמונה נימכר לקבוצת זריחה. כיום המפעל כולל 3 קווי SMT בקיבולת של כ-100 מיליון השמות בשנה ויכולת ייצור מכלולים אלקטרוניים, צמות ותיבות משלב התכנון ועד לאינטגרציה המלאה.

בין השאר, הוא מייצר את כל הצמות עבור מטוסי המנהלים של התעשייה האווירית, ומשמש כספק של אלביט ורפאל. לפני כארבעה חודשים מונה למפעל מנכ"ל חדש, יוסי גוטמן, שהגיע אליו לאחר 18 שנים בחברת RH אלקטרוניקה, שבה ניהל בתפקידו האחרון את ריצפת הייצור של הקבלנית מנצרת. לדברי בלגה, המשימה המרכזית של גוטמן היא "להרחיב את הייצור ולהיכנס לטכנולוגיות שלא קיימות בישראל".

קבוצת זריחה היא מאגד של חמש חברות המעסיקה כיום כ-300 עובדים בישראל ועוד 25 עובדים בסין. בנוסף לאלקטו-גליל, הקבוצה כוללת מפעל הזרקת פלסטיק במעלות, המייצר בין השאר את המרכיבים הפלסטיים של מדפסות Stratasys המיוצרות בישראל. לצידן פועלות חטיבת הנדסה לחלקי מתכת הפועלת בישראל ובסין, חטיבת הנדסת ייצור לתכנון ובניית תבניות להזרקה פלסטית וחברת ההפצה Dr. Byte, המפיצה מוצרים חשמליים לוועדי עובדים ורשתות הפצה גדולות.

TowerJazz מתחילה לשווק את החיישנים של פנאסוניק

פורסם בתאריך מרץ 2, 2014מרץ 4, 2014 ע"י Techtime

פנאסוניק מעבירה לחברת TowerJazz את הטכנולוגיה של חיישני SmartFSI

למרות שהסכם השותפות בין חברת חברת TowerJazz לבין חברת Panasonic היפנית צפוי להיחתם רק בחודש הבא, יצרנית השבבים ממגדל העמק כבר מתחילה לחפש לקוחות חדשים לטכנולוגיית החיישנים האופטיים של פנאסוניק. כך גילה בסוף השבוע מנכ"ל TowerJazz, מרסל אלוונגר, במהלך שיחת הוועידה שלאחר פירסום התוצאות הכספיות של החברה.

מניית טאואר בנסד"ק בעקבות ההסכם עם פנאסוניק

כזכור, בחודש דצמבר 2013 נחתם מיזכר הבנות בין טאואר-ג'אז לבין פנאסוניק, להקמת חברה משותפת (בשם הזמני Joint Venture) שטאואר תחזיק ב-51% ממניותיה והיא תתבסס על שלושה מפעלי ייצור שבבים של פנאסוניק מאזור הוקוריקו (Hokuriku) ביפן, המייצרים שבבים על-גבי פרוסות סיליקון של 8 אינטש ו-12 אינטש, בתהליכים של 45 ננומטר ו-65 ננומטר. קיבולת הייצור של המפעלים מסתכמת בכ-800,000 פרוסות סיליקון בשנה.

מבחינה טכנולוגית, השותפות מספקת לטאואר יכולות מיוחדות. בהם טכנולוגיית Frontside Illumination של פנאסוניק לייצור חיישני תמונה בעלי רזולוציה גבוהה. אחת מהבעיות בייצור חיישני תמונה היא שהמעגל החשמלי המעביר את המידע מהגלאי מצוי לצידו של הגלאי עצמו. כתוצאה מכך השטח האפקטיבי של כל פיקסל קטן בהרבה מהשטח המוקצה לו בלוח החישה, וכמות גדולה של אור הולכת לאיבוד.

מבט אל תוך חיישני SmartFSI:

חברת פנאסוניק פיתחה את גלאי SmartFSI, הנחשבים לגלאי תמונה מהטובים בעולם. בטכנולוגיה זו ממוזער למינימום שטח המוליכים החשמליים והם מוטמעים בתוך מחיצות אנכיות בין הפיקסלים. מחיצות אלה פועלות גם כמו מראות פנימיות המחזירות אל רכיב החישה האופטי את האור שהוא היה מאבד בשיטות הקודמות.

מבחינת טאאור-ג'אז, יש לטכנולוגיה יתרון מעניין: כיום התעשייה נוטה לעבור לייצור גלאי תמונה (Image Sensors) בשיטה החדשה יותר של Backside Illumination. שיטה זו מתגברת על בעיות אובדן האור באמצעות תהליך ייצור מסובך, המאפשר למקם את רכיב החישה בחזית החיישן ואת מעגלי הקישוריות החשמליים בחלקו האחורי. הדבר משפר את הביצועים, אולם כרוך בתהליך ייצור מסובך ויקר.

לפחות כיום, טכנולוגיית SmartFSI של פנאסוניק, מספקת ביצועי Backside Illumination בעלויות של Frontside Illumination. אלוונגר סיפר שטאואר כבר החלה במשא ומתן עם יצרניות מצלמות מהשורה הראשונה על ייצור גלאים שאותם לא היתה יכולה לייצר בטכנולוגיית שלה. טאואר תהנה מטכנולוגיה חשובה נוספת: טכנולוגיית ייצור של רכיבי סיליקון על מבודד (SOI) המרחיבה את טווח העבודה של רכיבים בי-פולאריים מ-80V ל-190V. "היא מאפשרת לנו להיכנס לייצור דרייברים לצגים ולשווקים שלא היו זמינים בפנינו קודם לכן, כמו שוק המיכשור הרפואי והציוד התעשייתי".

לקראת מכירות של מיליארד דולר בשנה

מבחינת מפת הדרכים של טאואר, העיסקה מביאה אותה להיקף ייצור של כמעט מיליארד דולר בשנה, שכן פנאסוניק התחייבה לבצע הזמנות ייצור בהיקף כולל של כ-2 מיליארד דולר במשך חמש שנים. גם התיזמון מצויין: ההזמנה הזו מפצה על הפסקת חוזה הייצור עם חברת מיקרון (Micron) שהיה סעיף בהסכם רכישת קו הייצור של מיקרון בעיר נישיוואקי ביפן, ושיש לו השפעה מהותית על מכירותיה.

ברבעון האחרון ל 2013 הסתכמו המכירות של חברת TowerJazz ב-134.6 מיליון דולר, ירידה של 13 מיליון דולר בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, כתוצאה מהפסקת ההזמנות מחברת Micron. למרות זאת, החברה מסרה שהתוצאות מלמדות על צמיחה אורגנית של 20 מיליון דולר במכירות (צמיחה של 25% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד). בשורה התחתונה: החברה הפסידה 29.8 מיליון דולר, בהשוואה להפסד של 23.4 מיליון דולר ברבעון המקביל.

המכירות של כל שנת 2013 הסתכמו ב-505 מיליון דולר, בהשוואה ל-638.8 מיליון דולר בשנת 2012. החברה צופה שמכירותיה ברבעון הראשון של 2014 יסתכמו בכ-130-140 מיליון דולר. קו האמצע של 135 מיליון דולר מייצג צמיחה שנתית של 20%. החוזה עם פנאסוניק צפוי להיחתם בחודש אפריל השנה.

מתגבש הסכם תעסוקה וסחר חופשי בין סין וישראל

פורסם בתאריך פברואר 27, 2014מרץ 4, 2014 ע"י Techtime

הו-מינג: "אנחנו מקווים שממשלת ישראל תקל על ההגבלות של ייצוא ביטחוני"

IVC-CHINA-ISRAEL

ישראל וסין נמצאות היום במשא ומתן מתקדם לקראת חתימה על הסכם לשיתוף פעולה כלכלי שיכול להיות בעל השלכות מרחיקות לכת. ההסכם המתגבש כולל כינון אזור סחר חופשי בין ישראל וסין, ושיתוף פעולה בתחום התעסוקה.

כך גילה היום הניספח הכלכלי בשגרירות סין בישראל, הו-מינג, במהלך הכנס להזדמנויות ואתגרים של ההייטק הישראלי בסין, שאותו ערכה בתל-אביב חברת IVC Research. לדברי הו-מינג, בשבוע הבא תגיע משלחת מסין כדי לסגור את הקצוות האחרונים של המשא ומתן.

"ככל הנראה המו"מ יסתיים בתוך מספר בועות ואי מקווה שבחודש מאי נחתום על ההסכם. לאחר חתימת ההסכם, יגיעו לישראל אלפי עובדים סיניים, ועובדים ישראלים יוכלו להגיע לעבוד בקלות בסין". לדבריו, יש לממשלת סין רצון חזק מאוד לשפר את היחסים הכלכליים עם ישראל.

"סין רוצה לקדם את שיתוף הפעולה בין שתי המדינות. השוק הסיני פתוח פני כל החברות הטכנולוגיות הישראליות שרוצות לעשות עסקים בסין. אנחנו גם מקווים שממשלת ישראל תקל על ההגבלות של ייצוא ביטחוני לסין". לדבריו, "למרות ההצלחה הכלכלית העצומה של סין, אנחנו עדיין מתמודדים עם בעיות רבות, כמו עוני וזיהום סביבתי. יש לנו הרבה מה ללמוד מישראל".

בדרך המהירה להונג-קונג 2.0

במהלך הכנס סיפרה עו"ד תהילה לוי-לאטי, מנהלת מחלקת סין במשרד ZAG-S&W, שבימים אלה מתחוללים שינויים בחקיקה הסינית שנועדו להקל על כניסתן של חברות זרות, במיוחד טכנולוגיות, לפעילות בסין.

כך למשל, לוי-לאטי סיפרה שהחודש ייכנסו לתוקף תקנות חדשות שפורסמו רק בדצמבר 2013, המצמצמות מאוד את התהליך הביורוקרטי ומקטינות את הון היסוד הדרוש לחברה זרה כדי לפתוח חברה בת בסין.

בתוך כך החל ניסוי רחב היקף להקמת אזור סחר חופשי חדש בשנחאי. "למעשה מדובר בניסיון של ממשלת סין להפוך את אזור שנחאי להונג-קונג נוספת".

רפורמה פיננסית ומהפיכת IP

אזור הסחר החופשי החדש מיועד לפשט ולזרז את כל התהליכים הקשורים ביצירת עסקים: כל הרשיונות הממשלתיים יינתנו באמצעות משרד אחד (One Stop Shop) בתהליך מזורז שיימשך מספר ימים. לכל היותר חודש.

תוגדר רשימה חדשה של תחומים המותרים בהשקעות זרות, שהיא רחבה בהרבה מהרשימה הנוכחית. לחברות סטארט-אפ ישראליות חשוב לדעת שהדרישה בהשקעת הון מינימלי צומצמה מ-150-200 אלף דולר, לכ-15 אלף דולר בלבד.

לדברי לוי-לאטי, כרגע מתחוללת גם רפורמה פיננסית באזור הסחר החופשי החדש: "החברות הזרות יוכלו ליצור חשבונות במטבע חוץ ובמטבע מקומי, לפי בחירתן ויהיו הקלות נוספות סמיסוי על הקעות בנכסים לא כספיים". במלים אחרות: פטנטים.

עורך הדין ג'רמי בן-דוד, מנהל משרד רישום הפטנטים JMB DAVIS BEN DAVID, ביקש להבהיר שכיום סין הסדירה את תהליכי השמירה על קניין רוחני. "המצב היום אינו דומה לסיפורי האימה שמענו לפני עשר שנים. סין הקימה משרד פטנטים (SIPO) גדול מאוד, המבצע היום יותר רישום פטנטים מאשר משרד הפטנטים האמריקאי. אם המערכת לא היתה עובדת – אף אחד לא היה רושם בו פטנטים".

הושלמו הניסויים במערכת ה-DIRCM "מגן רקיע", להגנת מטוסים אזרחיים מפני טילים

פורסם בתאריך פברואר 27, 2014פברואר 27, 2014 ע"י Techtime

הניסויים התקיימו בדרום הארץ ודימו איומים, שמולם תידרש המערכת להתמודד

מערכת ההגנה המותקנת בגחון של מטוס בואינג 737 של אל על

ככל הנראה בקרוב יצויידו מטוסי הנוסעים של חברות תעופה ישראליות במערכת הגנה בפני טילים מונחי חום. אתמול דיווחה חברת אלביט על סיום מוצלח של הניסויים מערכת "מגן רקיע" המיועדת להגנה על מטוסי נוסעים מפני טילי כתף, אשר בוצעו על-ידי מפא"ת, רשות התעופה האזרחית וחברת אלבט מערכות, המשמשת כבלן הראשי של הפרוייקט.

הניסויים התקיימו במתקן ניסויים בדרום הארץ ודימו איומים, שמולם תידרש מערכת "מגן רקיע" להתמודד. המערכת מבוססת על מכשיר לייזר המשבש הנחיית הטיל הנורה לעבר המטוס. היא נבחרה על-ידי משרד התחבורה להגן על מטוסי חברות התעופה הישראליות.

מערכת C-MUSIC במבט מקרוב. הוצגה בביתן אלביט בסלון האווירי בפאריס

נשיא אלביט מערכות, בצלאל מכליס, מסר שלחברה חוזים עם מספר לקוחות ברחבי העולם, בנוסף לעסקת "מגן רקיע" בישראל, בהם חילות האוויר של איטליה וברזיל.

בבסיס המערכת נמצאת טכנולוגיית DIRCM של אלביט (Directed Infrared Counter Measure). אלביט פיתחה את הטכנולוגיה לשימוש צבאי, אולם בעקבות מתקפת הטילים על מטוס ארקיע במומבסה בשנת 2002, היא החלה לפתח גם גירסה מקבילה לשימוש אזרחי.

כוללות מספר מרכיבים מרכזיים: מערכת התראה המבוססת על חיישני אינפרא-אדום סיבים אופטיים, קרינת UV או מכ"ם; לייזר חזק המייצר את הקרן המשבשת; מצלמה תרמית העוקבת אחר הטילים המשוגרים לעבר המטוס; צריח בעל מהירות סיבוב גבוהה מאוד שעליו ממוקמת המצלמה התרמית, ומערכת שליטה ובקרה המנהלת את פעולת הגילוי והשיבוש ושולטת בכל תת-המערכות.

כיום כוללת משפחת מערכות DIRCM של אלביט ארבע מערכות שונות: מערכת MUSIC להגנה על מטוסים ומסוקים גדולים ובינוניים, מערכת C-MUSIC לכלי טיס מסחריים (רחבי גוף), מערכת J-MUSIC להגנה על מטוסי תובלה, תדלוק, מטוסי מנהלים וכדומה, ומערכת mini-MUSIC להגנה על כלי-טיס קטנים ובינוניים.

סרטון הדגמה של אלביט על פעולת המערכת:

הוקמה קרן הון סיכון ישראלית-סינית-אמריקאית

פורסם בתאריך פברואר 26, 2014פברואר 27, 2014 ע"י Techtime

צבי שלגו: "מנסוננו, הצלחה בסין דורשת בניית צוות מקומי שיפתח את עסקי החברה"

מעמדה של סין בתעשיית ההייטק העולמית מתחיל לבוא לידיד ביטוי בהשקעות הון סיכון. במהלך כנס הזדמנויות עיסקיות להייטק בסין שיערך מחר על-ידי חברת המחקר IVC Online ופירמת עורכי הדין זיסמן, אהרוני, גייר, יוכרז על הקנתה של קרן ההון סיכון החדשה WBP Venture Partners שתשקיע בחברות הייטק ישראליות.

מייסדי הקרן הם B&P Management China האמריקאית בראשות דיוויד פוקס, חברת הניהול PTL Group בראשות צבי שלגו והממשל הסיני באמצעות אזור הסחר WEZ שבעיר צ'אנגז'ו. בשלב הראשון הקרן תגייס כ-50 מיליון דולר לביצוע השקעות בחברות ישראליות שיפעלו בסין.

היקף ההשקעה הממוצע בחברה צפוי להיות כ-2 מליון דולר. הכרזה ראשונה על הקמת הקרן תתקיים במסגרת כנס IVC ב-27 בפברואר שיעסוק בפעילות חברות הייטק ישראליות בסין.

הקרן תשקיע בחברות טכנולוגיה שיש להן מוצרים חדשניים המוכנים ליציאה לשוק, ואשר כבר פועלות בשוק המערבי ומבקשות להרחיב את פעילותן לשוק הסיני. במקרים מסוימים, תשקיע גם בחברות סטארטאפ הנמצאים על סף תחילת שיווק (טווח של כשנה). המגזרים המועדפים הם: מדעי החיים, מיכשור רפואי, קלינטק, טלקום, מובייל, Online Media וטכנולוגיות לתעשיה.

ניהול ומימון בעיסקה אחת

הקרן גם מציעה לחברות המושקעות סיוע אסטרטגי בשלבים עיסקיים דוגמת הנפקה בבורסה ועיסקאות מיזוג ורכישה. לדברי דיוויד פוקס, "השילוב של השקעות ומעטפת שירותים הוא מודל יוצא דופן בשוק. חדשנות טכנולוגית אינה מספיקה. חלק מהחברות האמריקאיות שרצו לפעול בסין נכשלו משום שלא היתה להן תמיכה מקומית מהסוג שאנחנו מציעים".

פוקס הינו בנקאי השקעות עם ניסיון גיוס לחברות הייטק ישראליות וסיניות. הוא עובד בשותפות עם John Hui, המתמחה בהנפקת חברות סיניות בעולם. המודל של הקרן פותח על בסיס הניסיון של PTL Group בשוק הסיני. היא עבדה בסין עם חברות טכנולוגיה ישראליות רבות, בהן מטריקס, ליקורד (מקבוצת מכתשים אגן), טאואר-ג'אז, רדוור ועוד.

מנכ"ל PTL Group ושותף מנהל בקרן החדשה, צבי שלגו, אמר שהמטרה היא לאפשר לחברות הייטק ישראליות לחדור לשוק הסיני ולצמוח בו אורגנית לאורך זמן. "מנסיוננו, הדבר דורש בניית צוות מקומי שיפתח את עסקי החברה בסין".

החברה מכירה מקרוב את העיר צ'אנגז'ו. לפני כארבע שנים היא החלה להקים בה תשתית תעשייתית עבור חברות ישראליות. בין המיזמים הישראלים המשתמשי בתשתית הזו: חממה תעשייתית לחברות ישראליות, מפעל ביוטכנולוגיה של ליקורד מקבוצת מכתשים אגן ומרכז פיתוח ובדיקות תוכנה של מטריקס.

Elina Micro מונתה לנציגה הבלעדית של High Flying

פורסם בתאריך פברואר 26, 2014פברואר 27, 2014 ע"י Techtime

חברת High-Flying מתמחה בפיתוח וייצור מודולי Wi-Fi

חברת ההפצה Elina Micro סיימה משא ומתן ממושך עם חברת Shanghai High-Flying Electronics Technology, ובסיומו נחתם חוזה נציגות בלעדית בישראל. במסגרת ההסכם, תשמש Elina Micro כמפיצה המקומית של מודולי ה-Wi-Fi מתוצרת High-Flying.

חברת High Flying מתמחה בפיתוח וייצור מודולי Wi-Fi ופתרונות עבור מוצרי "האינטרנט של הדברים" (IOT) המאופיינים בממשק ניהול פשוט שאינו דורש ידע בתיכנות. בין לקוחותיה בעולם: GE, ABB, Electrolux, HIVI ועוד.

חברת אלינה מיקרו מתמחה בייבוא ושיווק רכיבי אלקטרוניקה ומשמשת כמפיצה רשמית של חברת Microchip בישראל.

למידע נוסף על המוצרים החדשים: Elina High Flying