תעשייה ישראלית

עלייה של 20% בייצוא של ציוד אלקטרוני

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בשנת 2021 הסתכם ייצוא הסחורות והשירותים של ישראל בכ-143 מיליארד דולר. זהו שיא של כל הזמנים וגידול של כ-25% בהשוואה לשנת 2020. כך דיווח היום (ה') מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה. היקף הייצוא של ציוד רפואי ואופטי צמח ב-31% והיקף הייצוא של מיכון וציוד אלקטרוני צמח ביותר מ-20%. מרכיב ייצוא השירותים צמח בכ-34% ולראשונה הוא עבר את ייצוא הסחורות והיווה כ-52% מהייצוא הישראלי. הדבר מייצג חיזוק במשקל ההייטק, אשר כולל מרכיב גדול מאוד של שירותי תוכנה.

ייצוא התוכנה, המהווה את המרכיב המשמעותי ביותר בייצוא ההייטק של ישראל, צמח בשנת 2021 בשיעור של 26% ומהווה את הענף המוביל ביצוא הישראלי עם נתח של 27% מכלל הייצוא – כלומר כ-38.6 מיליארד דולר. השוק הגדול ביותר של ישראל הוא אירופה (40%), ולאחריו אמריקה (32%) ואסיה (25%). השאר (3%) מופנה לאפריקה ואוקיאניה. בחלוקה לפי מדינות, ארה"ב היא שוק היעד הגדול ביותר של ישראל (12% מהייצוא), ולאחריה מדורגות סין (4.3%) והולנד (2.2%).

אלא שלצד העלייה בייצוא ההייטק והתוכנה, מורגשת ירידה מתמשכת במספר חברות הסטארט-אפ החדשות המוקמות בישראל (בגרפים למטה). מחקר שבוצע על-ידי רשות החדשנות ו-Start-Up Nation Policy Institute, מגלה שמאז שנת 2014 חלה ירידה עקבית במספר חברות הסטראט-אפ החדשות, המגיע לשיעור ירידה של כ-14% בשנה. במקרה הזה מדובר בתופעה גלובלית: מאז 2017 חלה ירידה שנתית של 17% במספר חברות הסטארט-אפ בעולם, כאשר בלונדון הירידה היא כ-15% ובעמק הסיליקון כ-5%.

מהדו"ח עולה שאחת מהבעיות המרכזיות של סביבת היזמות הטכנולוגית בישראל היא התחרות מול מרכזי הפיתוח הגדולים של חברות גלובליות. בעשור האחרון בלבד, נפתחו בישראל יותר מ-200 מרכזי פיתוח זרים המתחרים בחברות הסטארט-אפ על משאבי כוח האדם המוגבלים. במקביל, חלה עלייה גדולה מאוד (11% ב-2020) בהיקף ההון שהחברות מגייסות בסבבי הגיוס הראשוניים (השקעות סיד וגיוסים בשלב A), והדבר מלמד על קושי גובר בהקמת חברות סטארט-אפ.

צבאות בעולם מתעניינים בנשק הלייזר של אלביט

פורסם בתאריך ע"י Techtime

פריצת הדרך הטכנולוגית שעליה הכריזה חברת אלביט בחודש יוני 2021, לאחר הצלחת סדרת ניסויים שבמהלכם הצליחה ליירט כטב”מים בטווחים ובגובהי טיסה שונים, באמצעות מערכת לייזר אווירית שהותקנה על מטוס, מעוררת כבר עכשיו עניין אצל לקוחות פוטנציאליים בעולם. כך גילה נשיא ומנכ"ל חברת אלביט מערכות (Elbit), בשיחה היום (ג') עם אנליסטים לאחר פרסום התוצאות השנתיות של החברה. מכליס: "לייזר רב עוצמה אווירי יביא לשינוי פרדיגמה, מכיוון שהוא מאפשר להתמודד בו-זמנית עם הרבה מאוד איומים שונים, במהירות ובעלויות נמוכות. השנה מטוס הוריד מל"ט – וזו רק ההתחלה".

לדבריו, אלביט גם מספקת את מקור הלייזר לפתרון היבשתי. "אנחנו המובילים בתחום הזה בעולם, ולדעתי הוא יביא לנו פרוייקטי-על בעתיד הקרוב. כבר היום יש בו עניין משמעותי". הוא גם רמז שכמו שהפתרון הטכנולוגי הסיר את האיום האסטרטגי של המנהרות בעזה, נשק הלייזר עשוי לנטרל את איום הרקטות על ישראל. "לייזר רב-עוצמה אווירי יביא לשינוי נקודת העבודה של הצד השני".

מיקוד אסטרטגי חדש הביא את החברה לצמיחה של 13% בשנה

אלביט דיווחה על מכירות שיא בשנת 2021 בהיקף של כ-5.3 מיליארד דולר (עלייה שנתית של 13%), ועל צבר ההזמנות הגדול ביותר בתולדותיה: 13.7 מיליארד דולר, בהשוואה לכ-11 מיליארד דולר ב-2020. לברי סמנכ"ל הכספים, יוסי גספר, התוצאות העסקיות של 2021 משקפות טרנספורמציה של החברה מספקית של מערכות טכנולוגיות לספקית של פתרונות מקיפים, דוגמת העסקה הגדולה ביותר בתולדותיה, בהיקף 1.6 מיליארד דולר, להקמת והפעל בית ספר לטיסה ביוון. "השינוי הזה מתבטא במעבר מצמיחה שנתית של כ-6% לצמיחה שנתית של כ-13% ב-5 השנים האחרונות".

גספר, אגב, פורש מתפקיד בשבוע הבא מתפקיד סמנכ"ל הכספים של החברה שאותו הוא מילא ב-21 השנים האחרונות, וייכנס לתפקיד המשנה למנכ"ל. את מקומו יתפוס ד”ר קובי קגן, המשמש מאז שנת 2018 כסגן נשיא ומנהל הכספים של חטיבת מערכות היבשה של אלביט (כיום חטיבת היבשה והתקשוב). בין ההישגים הבולטים של החברה ב-2021: עסקת הענק להקמת בית הספר לטיסה ביוון, רכישת חברת ספרטון האמריקנית שהיא אחת משתי החברות היחידות בעולם המספקות לצי האמריקאי מערכות סונאר מוצנח לאיתור צוללות, חוזה לאספקת פתרונות לוחמה אלקטרונית לכל ספינות הקרב של חיל הים הבריטי, חוזה בינלאומי ראשון לתותח אוטומטי חדש, ניסוי מוצלח של נשק לייזר אווירי, מסירת להקות רחפנים לצה"ל, וחשיפת מל"ט בעל הנעה היברידית.

אלביט רכשה מלאי גדול של רכיבים קריטיים

חברת אלביט מעסיקה כיום כ-19,000 עובדים בארץ ובעולם, מתוכם כ-3,500 עובדים בארה"ב, שהיא השוק הגדול ביותר שלה, ויותר מ-1,000 עובדים באירופה שהיא שוק יעד מרכזי. מכליס: ייצרנו תשתיות הנדסיות וייצוריות במדינות מרכזיות באירופה, אשר הפכו את אלביט לספק מקומי מוכר באותן מדינות. כאשר תקציבי הביטחון של נאט"ו צמחו בכ-24%, המכירות שלנו עלו בכ-90%. פירוש הדבר שלקחנו חלק מהחוזים של המתחרות. בין השאר זכינו השנה בחוזה אסטרטגי לאספקת מערכות לוחמה אלקטרונית לכל ספינות הקו הראשון של הצי הבריטי, אשר יחליפו מערכות של חברות בריטיות. זוהי הוכחה לכך שאנחנו חברת הלוחמה האלקטרונית הטובה בעולם".

במסגרת המפגש הוא סיפר שהחברה ביצעה מהלכים שונים כדי לשפר את הריווחיות ולהבטיח אספקת מערכות ללקוחות. "אנחנו נמצאים התהליך הטמעה של מערכת ERP חדשה וגדולה מאוד אשר תרמה רבות לשיפור הריווחיות. "עד סוף 2023 כל הארגון יעלה ל-ERP, וזה יביא להמשך ההתייעלות, חסכון במלאים, ועלייה בריווחיות של החברה". בתחום המלאים גם אלביט מתמודדת כיום עם משבר שרשרת האספקה בתעשיית השבבים. "המצב הזה פגע בנו בשנת 2021, ולהערכתנו המחסור לא הולך להיעלם כל-כך מהר. לכן רכשנו מלאים גדולים מאוד, בעיקר של רכיבים הקריטיים שקשה להשיג,שחלקם כבר הגיע לחברה וחלקם יגיע בקרוב. החלטנו על ביצוע ההשקעה הזאת מכיוון שלא רצינו לבזבז את חלון ההזדמנויות הנוכחי של עלייה בביקושים העומדת לפיתחנו. תקציבי הביטחון נמצאים בעלייה בכל העולם, ובמיוחד עכשיו בעקבות הלחימה באוקריאנה".

השקל החזק מבריח את הייצור מישראל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: קו הרכבות ישראלי של כרטיסים אלקטרוניים. צילום: Techtime

כשבועיים לאחר ש-Techtime חשף את תוכניתה של אלביט להעביר חלק מהייצור לחו"ל כדי להתמודד עם שער השקל החזק וירידת ערכו מול הדולר, מדווח איגוד ההיי-טק שבהתאחדות התעשיינים על ממצאי סקר המלמדים שהבעייה מעוררת דאגה רבה בכל תעשיית האלקטרוניקה בישראל. האיגוד ביצע סקר בקרב כ-300 חברות הייטק ישראליות, ומתוכו עולה שיותר ממחציתן סבורות ששער הדולר הוא "חסם משמעותי בייצוא של טכנולוגיה ישראלית", ומקשה על העסקת עובדים בישראל.

כ-57% מהנישאלים נקטו בפעולות הגנה הכוללות הוצאת פעילות לספקים בחו"ל, גידור והעלאת מחירים. כ-40% מהחברות שהשתתפו בסקר דיווחו שהן העבירו פעולות ייצור לחו"ל כדי לחסוך בעלויות הנובעות מהתחזקות השקל. נושא נוסף המדאיג את התעשייה הוא שכר העובדים הגבוה. כ-45% מהמנכ"לים שהשתתפו בסקר העריכו שאם השכר ימשיך לעלות, הם ייאלצו להעסיק יותר עובדים בחו"ל. לדבריהם, התוצאה תהיה שרק הנהלות החברות יישארו בארץ, בעוד אנשי הטכנולוגיה יהיו בחו"ל.

"רק ההנהלות יישארו בישראל"

התוצאה: ישראל תאבד את היתרון הטכנולוגי שלה מכיוון שהיידע לא יהיה בישראל אלא בחו"ל – ובעתיד ישמש ליצירת חברות זרות חדשות שיתחרו בטכנולוגיות הישראליות. יו"ר איגוד ההיי-טק הישראלי בהתאחדות התעשיינים, מריאן כהן, אמר שתעשיית ההייטק הישראלית נמצאת בצומת דרכים קריטי: "אם יימשכו מגמות התחזקות השקל והעלייה בשכר העובדים, התעשייה הישראלית תתחיל להתכווץ. הממשלה חייבת לפעול כדי להגביר את התחרותיות של התעשייה ולטפל במשבר ההון האנושי".

במקביל, המחסור ברכיבים לרוחב כל תעשיית האלקטרוניקה מגביר את הנזק הנובע משער השקל החזק. רוב הספקים מנהלים תוכניות אלוקציה המעניקות העדפה ללקוחות המתחייבים לבצע הזמנות גדולות. לכן חברות רבות מבצעות הזמנות עבור ייצור עתידי כדי להבטיח אספקת רכיבים. לאחרונה סיפר ל-Techtime מנהל של יצרנית מכשור רפואי ישראלית, שבגלל המחסור ברכיבים, הוא רכש אלפי מיקרו-בקרים של חברת סייפרס בכמות שתספיק לייצור עד לשנת 2023. כלומר, החברה הישראלית נאלצה לשלם היום עבור רכיבים שייצרו הכנסות בעוד שנתיים. שער השקל הופך מהלך כזה למסוכן מאוד.

עלייה במכירות פי.סי.בי ברבעון הראשון

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: קו ייצור המעגלים המודפסים של פי.סי.בי טכנולוגיות במגדל העמק

ברבעון הראשון של שנת 2021 הסתכמו המכירות של חברת פי.סי.בי טכנולוגיות (PCB Technologies) בכ-29.3 מיליון דולר, בהשוואה למכירות בהיקף של כ-26.1 מיליון דולר ברבעון המקביל 2020. אלא שלמרות העלייה במכירות – החברה דיווחה על ירידה ברווח הגולמי מכ-3.2 מיליון דולר אשתקד לכ-2.8 מיליון דולר השנה. החברה הסבירה את הירידה בשער הדולר ובמחסור ברכיבים. "הירידה ברווח הגולמי נובעת בעיקרה מהירידה בשער החליפין של הדולר ביחס לתקופה המקבילה אשתקד (כ-5% בממוצע). מאחר וכ-40% מהוצאות הקבוצה הינן בשקלים, הייתה לירידה הזאת השפעה שלילית על תוצאות הקבוצה".

בנוסף, "העלייה בביקושים מצד הלקוחות לצד התאוששות חלקית מצד יצרני הרכיבים והחומרים, גורמים לאלוקציות בשוק הרכיבים אשר גורמות לעיכוב בשרשרת האספקה ואי-קבלת רכיבים, שהביא לחוסר איזון בקווי-הייצור". החברה הסבירה שהחל מהמחצית השנייה של שנת 2020 , ספקי הרכיבים האלקטרוניים אינם עומדים ביעדי האספקה של הרכיבים. התופעה הזאת החריפה ברבעון הראשון של 2021, שבו זמני האספקה (Lead time), התארכו אל יותר מ-30 שבועות.

מהחברה נמסר ל-Techtime שאם מנתחים את התופעה ניתן להבין את ההגיון העומד מאחוריה: "ככל שהביקושים עולים וההיצע לא עומד בקצב הנדרש, הלקוחות חוששים מחוסר יכולת לייצר ומגדילים את ההזמנות. זהו תהליך המזין את עצמו. ניתן לראות את הביטוי לעלייה בביקושים גם בצבר ההזמנות של החברה: בסוף הרבעון הראשון 2021 הוא הסתכם בכ-70.5 מיליון דולר, כאשר בתקופה המקבילה אשתקד הסתכם צבר ההזמנות בכ-59.6 מיליון דולר".

כניסה לטכנולוגיות חדשות

לקראת הרחבת פעילותה בפלח השוק הצבאי ומול משרד הביטחון האמריקאי, החברה הודיעה שהיא נמצאת בתהליך ההסמכה לתקן MIL של צבא ארה"ב. פי.סי.בי החזיקה בהסמכה לתקן הזה עד שנת 2015 והחליטה שלא לחדשה, מכיוון ההשפעת החוסר בהסכמה על המכירות הייתה זניחה( ההסמכה לתקן IPC Class III הייתה מספקת. אולם במסגרת תוכנית אסטרטגית להרחיב את הפעילות מול גופי הביטחון בארה"ב, היא החליטה לחדש את ההסמכה לתקן MIL מתוך כוונה לסיים את התהליך עד סוף 2021.

מעגל מבחן של טכנולוגיות PCB מתקדמות המפותחות כיום בחברת פי.סי.בי
מעגל מבחן של טכנולוגיות PCB מתקדמות המפותחות כיום בחברת פי.סי.בי

כפי שפורסם לאחרונה ב-Techtime, פי.סי.בי טכנולוגיות רכשה ופיתחה טכנולוגיות חדשות בתחומים כמו ייצור מעגלים מודפסים ממוזערים מאוד, ברוחב מוליך ובמירווח בין מוליכים של 25 מיקרון בלבד (1 מיל). ההשקעה בפיתוח טכנולוגיות חדשות באה לידי ביטוי בעלייה חדה בתקציבי המו"פ של החברה. אם בשנת 2019 היא לא דיווחה כלל על תקציבי מו"פ, בשנת 2020 היא דיווחה על תקציב מו"פ של כ-363 אלף דולר, כאשר ברבעון הראשון של 2021 הסתכמו תקציבי המו"פ בכ-217 אלף דולר ברבעון. זאת על בסיס תוכנית השקעה בפיתוח שאמורה להסתכם ביותר ממיליון דולר ב-2021 לבדה.

החברה פועלת בשני אתרים: מגדל העמק וראש העין, שבה נמצאת החברה הבת AMS (100% בבעלות פי.סי.בי טכנולוגיות). היא מתמחה במתן פתרונות מלאים בעולם האלקטרוניקה בשירותי תכנון וייצור מעגלים מודפסים (PCB) בסדרות קצרות ובינוניות, ושירותי הרכבת כרטיסים אלקטרוניים ומערכות שלמות.

לחברה יש שותפים טכנולוגיים במזרח המבצעים עבורה ייצור בכמויות גדולות תחת פיקוחה כמו גם שותפים באירופה וארה"ב אשר מייצרים בעבורה במקרים של דרישות מיוחדות לייצור מקומי מצד הלקוחות. כיום היא מעסיקה כ-750 עובדים. רוב לקוחותיה מגיעים מתעשיות האלקטרוניקה הצבאית והרפואית בישראל. החברה נמצאת בשליטת קרן פימי (48%) ונסחרת בבורסה של תל אביב לפי שווי שוק של כ-331.7 מיליון שקל.

אלטק ניצלה את מגיפת הקורונה כדי לרכוש ציוד ייצור חדש

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מכונת ה-DES החדשה שנרכשה על-ידי אלטק בסוף 2020. מנוהלת במתכונת Industry 4.0

בשנת 2020 צמחו המכירות של חברת אלטק (Eltek) מפתח תקווה בכ-5.5% והסתכמו בכ-36.7 מיליון דולר בהשוואה למכירות של כ-34.8 מיליון דולר בשנת 2019. החברה דיווחה על רווח נקי של 2.2 מיליון דולר, בהשוואה ל-1.8 מיליון דולר ב-2019. המנכ"ל אלי יפה מסר שהחברה התמודדה עם משבר הקורונה באמצעות הגדלת המכירות לשוק הצבאי והרפואי, שפיצו על הירידה במכירות בתחומי התעופה המסחרית, תוצר של המגיפה העולמית. בנוסף, החברה השיגה הלוואה בריבית מופחתת בזכות ערבות המדינה וגייסה 5.7 מיליון דולר באמצעות הנפקת מניות לבעלת השליטה, קבוצת ניסטק.

ההון הזה שימש בין השאר להחזרת חלק מהחובות של החברה ולשיפור המאזן הפיננסי שלה. לדבריו, החברה ניצלה את ירידת המחירים בשוק מכונות הייצור של מעגלים מודפסים כתוצאה ממשבר הקורונה – וביצעה רכישה גדולה של ציוד חדש לקווי הייצור. יפה: "המגיפה גרמה למחסור בחלק מחומרי הגלם הדרושים לנו, שאנחנו עדיין מתמודדים איתו. היא אילצה את אלטק לבצע בסוף 2020 תוכנית להפחתת העלויות, אשר הורידה את נקודת האיזון של החברה".

השקעה של 1.5 מיליון דולר בתשתיות Industry 4.0

בחודש שעבר החברה קיבלה אישור לקבלת מענק ממשלתי אשר יכסה 15% מהשקעה בהיקף של 1.5 מיליון דולר בציוד ייצור מתקדם שנועד להתאים את החברה לעבודה במתכונת Industry 4.0. ההשקעה מתמקדת בקישוריות, אוטומציה והתקנת מערכות מידע המנתחות נתונים בזמן אמת בסיוע תוכנות בינה מלאכותית. במידה ואלטק תציג שיפור משמעותי בפרוייקט Industry 4.0, היא עשויה לקבל מענק ממשלתי נוסף בגובה של 5% מהיקף ההשקעה. החברה מעריכה שתוכנית ההשקעות החדשה תושלם ברובה בחודשים הקרובים, ומערכות התקשורת המתקדמות יהיו תפעוליות כבר במחצית 2021.

בתמונה למעלה: מניית אלטק בנסד"ק בשנה האחרונה

יפה: "ההשקעה תשפר את כושר הייצור ואת התחרותיות שלנו". בנוסף, החברה קיבלה אישור מרשות החדשנות לקבלת מענק בגובה של 250,000 דולר לפרוייקט מחקר ופיתוח שיימשך שנה ומיועד לשפר את התפקוד של קווי הייצור שלה, ולהביא את החדר הנקי שלה לדרגת ISO-14644-1 Standard class ISO 5. "אם התוכנית תושלם בהצלחה, היא תביא לעלייה משמעותית בכושר הייצור שלנו. שתי התוכניות האלה יביאו את אלטק למעמד של מובילה בתחום הייצור של מעגלים מודפסים איכותיים בכמויות קטנות".

חברת אלטק מפתח תקווה מעסיקה כ-400 עובדים ומתמחה בייצור מעגלים גמישים קשיחים ומעגלים מודפסים מורכבים. החברה נמצאת בשליטת קבוצת ניסטק (Nistec), ונסחרת בנסד"ק לפי שווי חברה של כ-35.9 מיליון דולר.

סימנים ראשונים למיתון שיגיע לאחר הקורונה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מדד מניות השבבים של פילדלפיה בששת החודשים האחרונים

ככל שמתארך משבר הקורונה, גוברת התחושה בתעשיית ההייטק שאנחנו נמצאים בתחילתו של משבר כלכלי שיימשך זמן רב לאחר שהווירוס ייעלם והחיים ברחובות ובמפעלים יחזרו לתיקנם. אם בשבועות הראשונים של המשבר, דיווחו רוב החברות שיש להן מלאים, או שהן מוכנות לחזור לפעילות שגרתית עם סיום המשבר, כרגע התמונה מתחילה להשתנות.

ההודעות הראשונות מגיעות דווקא מהחברות הקטנות. חברת אורביט מנתניה הודיעה שככל הנראה לא יתממש רובו של הסכם המסגרת הגדול שהיא חתמה לאחרונה עם חיל האוויר האמריקאי: היא קיבלה הזמנה בהיקף של עד 109 מיליון שקל למערכות תקשורת פנים ושידרוג מערכות הפעלה בתוך מטוסי התדלוק 135-KC. "לנוכח מגיפת הקורונה ואינדיקציות נוספות שהגיעו מחיל האוויר האמריקאי, החברה הגיעה למסקנה שעשוי להיות קיטון מהותי במימוש הסכם המסגרת".

הרמזים מתעבים

הדיווח של חברת מיקרונט מאיזור התעשייה אזור שליד תל אביב, נוקט בשם המפורש עצמו: "התפשטות נגיף הקורונה למדינות העולם הביאה לשינוי מהותי באווירה העסקית. בשל ההאטה של הכלכלות בעולם והפחתת הפעילות העסקית, מסתמנת מגמת ירידה משמעותית בביקוש למוצרים שהחברה מוכרת, אשר מביאה לעצירת הזמנות, עיכובים ודחייה בקבלת הזמנות".

החברה מספקת מערכות לניהול ציי רכב ומשאבים ניידים (Mobile Resource Management). מוצריה כוללים טאבלטים, מחשבים מוקשחים, מערכות תקשורת אלחוטית ותוכנה. החברה מעסיקה כ-80 עובדים בישראל, העוסקים בפיתוח ובייצור. על הרקע הזה היא הודיעה שהיא קיצצה במשרות, הפחיתה משכורות, ואינה צופה שצבר ההזמנות יגדל משמעותית בתקופה הקרובה.

בדיקת מדדי המניות הטכנולוגיות המובילים – מדד השבבים של פילדלפיה ומדד נסד"ק 100 – מספקת תמונה תואמת של הלכי הרוח בשוק. שני המדדים המשיכו לצמוח בחודשים האחרונים, גם כאשר משבר הקורונה פגע קשה בתעשיית הייצור הסינית, שעליה נשענת תעשיית האלקטרוניקה העולמית. זאת מכיוון שהתעשייה האמינה שמדובר בהפרעה זמנית בלבד בשרשרת האספקה.

נקודת התפנית: 20 בפברואר 2020

אולם מרגע שהמגיפה יצאה מסין והחלה לפגוע בכלכלות אירופה וארה"ב, השתנה הלך הרוח: ובמחצית השנייה של פברואר התרסקו שני המדדים בעשרות אחוזים. מדד מניות השבבים של פילדלפיה ירד מ-1,980 נקודות בפברואר, לכ-1,330 נקודות כיום. מדד נסד"ק 100, המעניק משקל חזק במיוחד לחברות טכנולוגיות, ירד מ-9,720 נקודות בפברואר, לפחות מ-7,000 נקודות כיום.

מדד נסד"ק 100, המבוסס על משקל חזק של חברות טכנולוגיות. התפנית היתה ב-20 בפברואר 2020
מדד נסד"ק 100, המבוסס על משקל חזק של חברות טכנולוגיות. התפנית היתה ב-20 בפברואר 2020

מדוע? כנראה המשקיעים סבורים שעברנו משלב ההפרעה בשרשרת האספקה לשלב המיתון הכלכלי. הדבר בולט גם כשבודקים את המניות של החברות שדיווחו על פגיעה בשרשרת האספקה שלהן "בשלב הסיני" של המגיפה. כך למשל אנלוג דיוייסז (ADI) הזהירה שהמשבר יקטין בכ-50 מיליון דולר את הכנסותיה ברבעון הראשון, אולם המניה המשיכה לעלות עד למחצית השנייה של פברואר.

אפל דיווחה על ירידה צפויה במכירות הרבעון עקב קיטון במכירות של טלפונים, אולם המניה המשיכה לטפס עד לנפילה שהחלה ב-19 בפברואר. התמונה חוזרת על עצמה גם אצל החברות האחרות: HP, Jabil, Microchip,  STMicroelectronics, NVIDIA, NXP, On Semiconductors ועשרות חברות שבבים ואלקטרוניקה אחרות.

מה בדיוק קרה? בשבוע של ה-20 לפברואר השתנתה תמונת הקורונה בעולם: ספרד, בריטניה, גרמניה, אוסטריה, אירלנד, הולנד וארה"ב דיווחו שהן נפגעו מהמגיפה, ובאיטליה הגיע מספר הקורבנות לכמעט 300 איש. מרגע זה הפסיקה הקורונה להיות הפרעה בשרשרת האספקה, והפכה למגיפה המשתקת את השווקים. וכאשר השווקים משותקים, חברות מפטרות עובדים או מוציאות אותם לחופשה ללא תשלום, רמת הצריכה יורדת ואנשים חוסכים לימים קשים. התוצאה: ירידה בביקושים המכניסה את המשק למיתון.

היתרונות והחסרונות של ההייטק הישראלי בתקופת מיתון

בשלב הראשון של המיתון, ייתכן ותעשיית הטכנולוגיה הישראלית תיפגע יחסית פחות מתעשיות אחרות בעולם, מכיוון שישראל נשענת על תעשייה בטחונית יציבה מאוד, וממוקדת יותר במכירה לחברות (B2B) מאשר במכירה לצרכן הסופי (B2C). במקרה הזה, למשקלן הגדול של חברות סטארט-אפ יש יתרון: הן מתקיימות בזכות ההון שגייסו ולא בזכות מכירות. אומנם חברות חדשות יתקשו לגייס הון, אולם החברות שכבר גייסו הון יוכלו לתפקד עד שוך המשבר – אם הוא לא יהיה ארוך מדי.

לאסטרטגיית הסטארט-אפ יש יתרון מובנה נוסף: ניתן להתאים את הטכנולוגיות במהירות רבה לצורכי השוק החדשים שיאפיינו את עידן הפוסט-קורונה. מנגד, כמחצית מהעובדים בתעשיית הטכנולוגיה הישראלית מועסקים במרכזי פיתוח של חברות זרות, וכשהן ייקלעו לקשיים, המרכזים המרוחקים מההנהלה בארץ המולדת צפויים להיות הראשונים שייפגעו מקיצוצים.

אסור לממשלה להמתין

הרמז המגיע מהשוק העולמי צריך לנחות במהירות על שולחן מקבלי ההחלטות בממשלה. מיתון ממושך דורש היערכות לאומית ברמה לא פחות קריטית מאשר המאבק בנגיף עצמו. הממשלה צריכה לבנות את תוכנית היציאה מהמיתון כבר עכשיו: לגבש תוכניות עידוד אגרסיביות, ולהתחיל בגיבוש פרוייקטים לאומיים שיגייסו את כל הכוחות ההנדסיים שישתחררו לשוק בעקבות המיתון האפשרי.

ככל שישראל תקדים להיערך למיתון, היא תצא ממנו במהירות גדולה יותר – ואולי אף תשיג יתרון בשוק העולמי – כאשר התעשיות המתחרות עדיין ייאבקו על קיומן.