תעשייה ישראלית

יוסי אזרזר מונה למנכ"ל מאסיבית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: יוסי אזרזר ומדפסת מאסיבית 1000 החדשה

יוסי אזרזר נכנס לתפקיד מנכ"ל חברת מאסיבית (Massivit), המפתחת מדפסות תלת-מימד להדפסת חלקים תעשייתיים גדולים. אזרזר מחליף בתפקיד את איגור יעקובוב, אשר שימש כמנכ"ל זמני מאז פרישת מנכ"ל החברה הקודם, ארז צימרמן, שעזב ביולי 2024 לאחר שהחברה נקלעה לקשיים והכריזה על תוכנית התייעלות. אזרזר מגיע למאסיבית אחר שכיהן בארבע השנים האחרונות כסמנכ"ל התפעול של חברת סטרטסיס. לפני סטרטסיס שימש כמנהל הפעילות הגלובלית ושרשרת האספקה של פרוטרום, מנכ"ל חברת סודהסטרים אנטרנשיונל ולפני-כן כמנהל התפעול של מתקני הייצור פאב 18 ופאב 28 של חברת אינטל ישראל.

איגור יעקובוב חזר לתפקידו כסמנכ"ל המחקר והפיתוח של החברה. חברת מאסיבית הוקמה בשנת 2013 על-ידי גרשון מילר, שייסד בעבר את חברת Idanit שפיתחה מכונות דפוס דיגיטליות בפורמט גדול, ולאחר מכן היה שותף גם להקמת חברת אובג’ט (Objet), שנמכרה לסטרטסיס. מאסיבית פיתחה שורה של מדפסות המשמשות להדפסה של חלקים בנפח גדול ותבניות יציקה לשוקי הרכב, ספנות, רכבות, ריהוט, והפרסום.

משבר 2024

מדפסות החברה מאפשרות הדפסה מהירה גם של אבות טיפוס וגם של סדרות ייצור קצרות. בשנת 2024 החברה נקלעה למשבר בעקבות ירידה חדשה במכירת המדפסות הדיגיטליות: ממכירת 29 מדפסות בשנת 2023, המכירות ב-2024 ירדו ל-15 מדפסות בלבד. היקף ההחזרות של מדפסות (בגין עסקאות מכר שהוכרו כהכנסה) בשנים הקודמות היה לא מהותי, אולם ב-2024 חלה עלייה חריגה עם החזרה של 5 מדפסות (3 מהן נמכרו ב-2023).

החברה מעריכה שהירידה במכירות נובעת מאתגרים הכרוכים בהחדרת הטכנולוגיה החדשנית מדפסת מאסיבית 1000, סביבת קבית גבוהה, ומלחמת חרבות ברזל ומעמדה הגיאופוליטי של ישראל. בסך הכל, החברה מעריכה שמכירותיה ב-2024 יסתכמו בכ-4.6 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של כ-15.5 מיליון דולר ב-2023. ביולי 2024 החברה אימצה תוכנית התייעלות אשר כללה החברה תבצע קיצוץ של כ-16% במצבת כוח האדם וקיצוץ בשכרם של יתר העובדים והמנהלים בשיעור של 10%-20% עד סוף 2024. המהלך הביא לצמצום של 350 אלף דולר בהוצאות החודשיות, אשר יישמר גם בשנת 2025.

מאסיבית נסחרת בבורסה של תל אביב לפי שווי שוק של כ-27.5 מיליון שקל.

 

צמיחה של 10% במכירות טאואר סמיקונדקטור

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מפעל טאואר במגדל העמק. צילום: Techtime

ברבעון האחרון של 2024 צמחו המכירות של חברת טאואר סמיקונדקטור (Tower) ממגדל העמק בכ-10% בהשוואה לרבעון המקביל 2023, והן הסתכמו בכ-387 מיליון דולר. תחזית המכירות של החברה לרבעות הראשון 2025 מסתכמת בכ-358 מיליון דולר, שגם הן מייצגות צמיחה של 10% בהשוואה לרבעון הראשון 2024. היקף המכירות ב-2024 כולה הסתכם בכ-1.44 מיליארד דולר, בהשוואה למכירות של כ-1.42 מיליארד דולר בשנת 2023.

מעניין לציין שהרווח הנקי ב-2023 הסתכם בכ-518 מיליון דולר, יותר מפי שניים מהרווח הנקי של 2024, שהסתכם בכ-208 מיליון דולר ב-2024. החברה מסרה שהפער הזה נובע מהכנסות חריגות במהלך 2023: פיצוי של 314 מיליון דולר עקב ביטול עיסקת המכירה לאינטל, והכנסה של 33 מיליון דולר לאחר ארגון מחדש של פעילויותיה ביפן. הדו"ח נרבעוני בלם מגמת צמיחה של מניית החברה בנסד"ק בשנה האחרונה: בסוף ינואר 2025 היא נסחרה במחיר שיא של יותר מ-54 דולר, וכעת היא נסחרת במחיר של כ-46 דולר, המעניקים לה שווי שוק של כ-5.28 מיליארד דולר.

ארגון מחדש של תשתית הייצור

ברבעון האחרון של 2024 עצרה טאואר את הייצור של רכיבים בפרוסות סיליקון בקוטר של 150 מ"מ, מכיוון ששולי הרווח של התהליך הזה הם נמוכים. מדובר בעיקר בהפסקת הפעילות של פאב 1, שהוא המפעל ההיסטורי במגדל העמק שממנו החברה צמחה. המפעל השבית לגמרי את פעילות הייצור שלו בחודש ינואר 2025. החברה מסרה שקווי מוצר אסטרטגיים הותאמו לייצור במתקן הייצור השכן, המבוסס על פרוסות סיליקון בקוטר של 200 מ"מ.

במהלך השנה ביצעה טאואר העברת ייצור נוספת: היא העבירה את הייצור של תהליך BCD ברוחב צומת של 65 ננומטר לרכיבים חסכוניים באנרגיה, מהמפעל היפני בעיר אוזו, למפעל של חברת אינטל באלבוקרקי, ניו מקסיקו (ארה"ב). מדובר באחד מקווי הייצור החשובים ביותר של החברה. מנכ"ל טאואר, ראסל אלוונגר, הסביר בשיחת הוועידה לאחר פרסום הדו"ח, כי המהלך נובע מהצורך להגדיל את קיבולת הייצור של התהליך הפופולרי הזה, ומהאפשרות שניתנה לטאואר להשתמש במפעל של אינטל, בהתאם להסכם שנחתם בין שתי החברות לאחר ביטול עיסקת המיזוג בין טאואר ואינטל.

היעד האסטרטגי: הגדלת משקל ה-300 מ"מ

בסך הכל, הייצור של רכיבי הספק ורכיבים דיסקרטיים היה אחראי לכ-36% מהמכירות ב-2024. לאור תחזיות השוק, החברה צופה עלייה חזקה במכירות בתחום רכיבי ההספק. מכירות ה-RF למוצרים ניידים היו אחראים לכ-29% מהמכירות. בשנת 2025 החברה צופה שהן יירדו מעט, לאור העובדה שהחברה השיגה צמיחה חזקה בשנתיים האחרונות ולאור תחזיות האנליסטים לשוק מכשירי האנדרואיד. רכיבים עבור שוק תשתיות ה-RF, היו אחראים לכ-17% מהמכירות.

אלוונגר צופה שהתחום הזה יצמח משמעותית ב-2025, לאור העובדה שהוא הוכפל בין השנים 2024 ו-2023. המכירות של חיישני תמונה היו אחראיות לכ-15% מהמכירות. אלוונגר צופה צמיחה בינונית בתחום הזה, לאור תחזיות על מגמות בשוק העולמי. כללית, החברה נמצאת בעיצומו של מהלך להגדלת משקל הייצור בפרוסות סיליקון של 300 מ"מ, מכיוון ששולי הרווח כאן גבהים יותר. אלוונגר צופה שבתוך זמן קצר, רוב המכירות של רכיבי RF יהיו של רכיבים המיוצרים בפרוסות סיליקון בקוטר 300 מ"מ.

המלחמה הזניקה מכירות החימוש של אלביט ב-24%

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: משגר הרקטות האוניברסלי PULS. אלביט תספק אותו למדינה אירופית

חברת אלביט מערכות (Elbit) הכריזה על שיא של 22.1 מיליארד דולר בצבר ההזמנות, מהן 66% מלקוחות מחוץ לישראל, כאשר מועדי האספקה של 37% מההזמנות הוא קצר מאוד: שארית 2025 ושנת 2025. נשיא ומנכ"ל החברה, בצלאל מכליס, אמר שצבר ההזמנות הגדול מבטיח את פעילות החברה למשך מספר שנים. המכירות ברבעון השלישי 2024 הסתכמו בכ-1.72 מיליארד דולר, בהשוואה לכ-1.5 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד.

במהלך הרבעון צמחו מכירות חטיבת היבשה ב-24% עקב מכירה מוגברת של מערכות חימוש ותחמושת לצה"ל ומכירות חטיבת התעופה צמחו בכ-7%, בעיקר בזכות מכירת כטב"מים לצה"ל. למלחמה השפעה עמוקה על החברה: בתשעת החודשים הראשונים של 2024 היה השוק הישראלי אחראי לכ-28.5% ממכירותיה, בהשוואה לכ-16.8% בתקופה המקבילה אשתקד. נכון לספטמבר 2024, 8% מעובדיה היו מגוייסים למילואים.

כיום החברה מעסיקה כ-20,000 עובדים בעולם. לא ברור האם שיעור המגוייסים הוא מכלל העובדים או רק מהעובדים בישראל. בנוסף, היא העבירה קווי ייצור מאתרים חשופים לתקיפות (בעיקר בצפון) לאזורים מוגנים יותר במרכז הארץ. בחודש שעבר היא קיבלה ממשרד הביטחון הזמנה בהיקף של כ-200 מיליון דולר, לאספקת הלייזר עבור מערכת ההגנה האווירית "מגן אור" (Iron Beam) הנמצאת בפיתוח אלביט, רפאל ומפא"ת, וצפויה להיכנס לשימוש מבצעי כבר בשנת 2025.

בשנים האחרונות אלביט ממצבת את עצמה כספקית של מערכות שלמות, והדבר מתבטא בהזמנות גדולות מאוד. החודש היא דיווחה על הזמנה של מדינה אירופית בהיקף של 335 מיליון דולר, לאספקת מל"טים מסוג הרמס 900 ומשגרי טילים ורקטות מסוג PULS. הרמס 900 יכול לשהות עד 36 שעות באוויר ולשייט בגובה של 30 אלף רגל. מאז 2011 הוא נירכש על-ידי 20 מדינות.

המשגר האוניברסלי PULS מאפשר להשתמש ברקטות מגדלים שונים בלא צורך לבצע שינויים והתאמות מיוחדות, שכן ניתן להחליף במהירות את ארגזי השיגור (PODS) של כל סוג רקטה, ולהמשיך להשתמש בשאר מרכיבי המערכת, כמו מערכות הבקרה, החיישנים והפיקוד (C4I). לצד המשגרים, הלקוח גם הזמין רקטות מתוצרת אלביט. ההזמנה תסופק בתוך 3.5 שנים.

אלביט נסחרת בנסד"ק בשווי שוק של כ-10.62 מיליארד דולר, שאליו הגיעה לראשונה לאחר פרוץ המלחמה באוקראינה.

סולאראדג' מחקה 600 מיליון דולר משווי המלאי שבמחסניה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מאת יוחאי שויגר

שורה אחת בלטה במיוחד בדו"ח הרבעוני שפרסמה אמש (ד') חברת סולאראדג' (SolarEdge): ההפסד הנקי של החברה ברבעון השלישי 2024 הסתכם בכ-1.2 מיליארד דולר. הפסדי העתק הללו נבעו ממחיקה של 1.02 מיליארד דולר שהחברה נאלצה לבצע בשווי נכסיה בעקבות תהליך של ההערכה מחודשת של שווי כלל נכסיה, שהובל על-ידי סמנכ"ל החכספים החדש של החברה, אריאל פורת. במסגרת המחיקה הכוללת, סולאראדג' מחקה 612 מיליון דולר בשווי המלאי שלה.

חלק מהמחיקה נובע ממוצרים ורכיבים שהחברה סבורה שהיא לא תצליח למכור, וחלק נובע מהורדת מחירים משמעותית וממבצעים שהחברה מבצעת באירופה. הביקוש בשוק האירופי נמוך במיוחד, והחברה החליטה לנקוט במהלך הזה כדי לשמור על נתח השוק שלה ולעודד ביקושים. בעקבות המהלך הזה, סולאראדג' צפויה למכור חלק מהמוצרים שלה במחיר נמוך ממחיר העלות שלהם. בנוסף, החברה מחקה כ-200 מיליון דולר נוספים בציוד ומכונות, הן במפעלים הסולאריים והן במפעל הסוללות בדרום קוריאה. מדובר בציוד שכבר אין בו צורך בשל הצמצום בהיקף הייצור, ומאחר שמדובר בציוד ייעודי שלא ניתן למכור.

ניצחון טראמפ הפיל את המניות הסולאריות

הכנסות החברה ברבעון השלישי הסתכמו ב-260.9 מיליון דולר – עלייה של 3% בהשוואה לרבעון הקודם וירידה של 63% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. ההכנסות באירופה ממשיכות לצלול והגיעו ברבעון האחרון להיקף של 78.9 מיליון דולר, כשליש מכלל הכנסותיה. בשיחת הוועידה עם המשקיעים לאחר פרסום הדו"ח, הסביר המנכ"ל הזמני רונן פייר: "אנחנו נמצאים בתקופת מעבר. לפני 18 חודשים השוק והחברה היו בכיוון של צמיחה מואצת על רקע הביקושים והתחזיות לעתיד. תנאי השוק השתנו במפתיע, והובילו להיווצרות עודפי-מלאי בערוצי ההפצה. ההתאוששות מהמצב הזה ארוכה מכפי שצפינו. המצב הנוכחי מחייב אותנו לבחון כל מרכיב ומרכיב בעסק שלנו ולשנות את הכיוון. בראש סדר העדיפויות של החברה עומדים השגת יציבות פיננסית וארגונית". פייר, שהתפטר בחודש יוני מתפקידו כסמנכ"ל הכספים של החברה לאחר יותר מעשור בתפקיד, מונה למנכ"ל זמני לאחר התפטרותו של המנכ"ל צבי לנדא בחודש אוגוסט. סולאראדג' מצויה כעת בתהליך איתור מנכ"ל חדש. 

אתמול (ד') צללה מניית סולאראדג' בנסד"ק בכ-22%, ככל הנראה על רקע ניצחונו של דונלד טראמפ בבחירות בארצות הברית. גם היום המניה יורדת בשיעור דו-ספרתי במסחר המקדים, ככל הנראה על-רקע פרסום הדו"ח. ניצחונו המשכנע של טראמפ בבחירות הפיל את מניות המגזר הסולארי, וזאת על רקע האפשרות כי יבטל את התמריצים שניתנו בתקופת ממשל ביידן לעידוד השוק הסולארי.

נכשל המו"מ למכירת יומן אקסטנשנס

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת המכשור הרפואי יומן אקסטנשנס (Human Xtensions) מכפר נטר, דיווחה היום (ב') לבורסה על הפסקת המו"מ למכירת כל נכסיה לחברה סינית הנסחרת בבורסה בשנחאי. בשבועות האחרונים ניהלו שתי החברות משא ומתן למכירת כל נכסי החברה, לרבות מלאי, לקוחות, קו ייצור ורכוש קבוע, וכן רישיון שימוש בטכנולוגיה של החברה, תמורת סכום של כ-4.2 מיליון דולר. מדובר במחיר רצפה לחברה שגייסה בנובמבר 2020 כ-159 מיליון שקל בבורסה של תל אביב.

בעקבות ההודעה איבדה מניית החברה בבורסה כ-15% ממחירה, וכעת היא נסחרת לפי שווי שוק של כ-10 מיליון שקל. יומן אקסטנשנס הוקמה בשנת 2012 ופיתחה מערכת אלקטרו-מכנית לביצוע ניתוחים זעיר פולשניים (לפרוסקופיה), הכוללת יחידת הפעלה ושליטה ארגונומית שאותה אוחז המנתח, ומערכת הנעה רובוטית המתרגמת באופן דיגיטלי את תנועות המנתח במכשיר האחיזה לפעולות שמבצע מכשיר הקצה (מחט ותופסן) בתוך הגוף.

המכשיר של החברה מאושר לשיווק על ידי ה-FDA וה-CE, אולם היא לא הצליחה לתרגם זאת להצלחה עסקית ובשלוש השנים האחרונות היא דיווחה על הפסד נקי מצטבר של יותר מ-135 מיליון שקל.החברה הקדישה מאמצים רבים במטרה לנסות להינצל. בדו"ח הכספי של שנת 2023 היא מסרה שהמזומנים שברשותה יספיקו להמשך פעילות רק עד חודש דצמבר 2024.

בסוף 2023 החברה העסיקה כ-50 עובדים. בתחילת שנת 2024 היא יישמה תוכנית התייעלות שכללה בין השאר פיטורי 30% מהעובדים, והשבוע, בעקבות כישלון המו"מ עם החברה הסינית, היא הכריזה על פיטורי 70% מהעובדים הנותרים. בהודעה נמסר שהמגעים לא הופסקו לגמרי: "הצדדים ממשיכים לבחון מתווי עסקה אפשריים אחרים", אולם לא ברור כיצד הם יסתיימו.

בגלל המלאי: מובילאיי צופה ירידה של 50% בהכנסות הרבעון

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל מובילאיי, פרופ' אמנון שעשוע

מניית חברת מובילאיי (Mobileye) התרסקה בשבוע שעבר בשיעור של כ-30%, וזאת לאחר שהחברה פרסמה אזהרה מקדימה, לפיה היא צופה כי ההכנסות ברבעון הראשון של 2024 יהיו נמוכות בכ-50% בהשוואה לרבעון הראשון של 2023, שעמדו על 458 מיליון דולר. הירידה בהכנסות תוביל להפסד תפעולי של 242-257 מיליון דולר ברבעון הראשון.

הסיבה לתחזית השלילית שפירסמה מובילאיי היא המלאים העודפים של מוצריה הנמצאים בידי הלקוחות. משיחות שערכה החברה עם לקוחותיה, בניסיון לאמוד את היקף ההזמנות לשנת 2024, הבינה החברה שהם יעדיפו לעשות שימוש במלאים הקיימים לפני שיבצעו הזמנות חדשות. עודפי המלאי האלה נבנו נוצרו 2021-2022, על רקע החשש של חברות רבות באותם ימים מפני חוסרים בשרשרת האספקה. מובילאיי: "כעת, משחששות שרשרת האספקה דעכו, אנחנו צופים כי לקוחותינו ישתמשו במלאים הקיימים שלהם, ולכן הכנסות הרבעון הראשון 2024 צפויות להיות נמוכות משמעותית".

החברה מעריכה שלקוחותיה מחזיקים כעת במלאי עודף של כ-6-7 מיליון שבבי EyeQ עבור מערכות ADAS. בשלושת הרבעונים הנותרים של 2024 צופה מובילאיי הכנסות דומות לאלה של 2023. אלא שההכנסות הנמוכות ברבעון הראשון ישליכו על התוצאות הכוללות של שנת 2024, אשר צפויות לנוע בטווח של 1.83-1.96 מיליארד דולר, בהשוואה להיקף מכירות כולל של כ-2.08 מיליארד דולר בשנת 2023. בעקבות הירידות במנייה, מסתכם שווי החברה בנסד"ק בכ-24.6 מיליארד דולר.

מניית מובילאיי בנסד"ק בשבוע האחרון. מקור: yahoo finance
מניית מובילאיי בנסד"ק בשבוע האחרון. מקור: yahoo finance

ההפסד התפעולי ב-2024 כולה צפוי להסתכם בכ-378-468 מיליון דולר, יותר מפי 10 מההפסד התפעולי של שנת 2023, אשר צפוי להסתכם בכ-33-37 מיליון דולר. בסך הכול, צופה מובילאיי לשלוח ב-2024 כ-31-33 מיליון שבבי EyeQ, לעומת 37 מיליון שבבים ב-2023. מובילאיי אינה החברה היחידה בשוק שסובלת מאפקט המלאים העודפים. גם חברת סולאר-אדג' (SolarEdge) דיווחה בחודש נובמבר כי הכנסותיה ברבעון הרביעי צפויות לשקף ירידה של 60% בגלל מלאי עודף שהצטבר בקרב לקוחותיה.

Indian Oil תשקיע 10-12.5 מיליון ד' בפינרג'י

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: דגם של טאטא מוטורס, שבו משולבות הסוללות של פינרג'י

חברת Indian Oil מתכוונת לבצע השקעה שנייה בחברת פינרג'י (Phinergy), כך על פי דיווח היום (א') לבורסה בתל אביב. ההשקעה תתבצע דרך חברת-בת של Indian Oil בשבדיה, IOC Sweden AB. הדירקטוריון של פינרג'י אישר להקצות לחברה השבדית כ-28 מיליון מניות תמורת 10-12.5 מיליון דולר. Indian Oil היא שותפה אסטרטגית של פינרג'י מזה מספר שנים בשוק הרכב ההודי. בעקבות ההודעה עלתה מניית פינרג'י בבורסת תל אביב בכ-9% וכעת היא נסחרת לפי שווי של כ-197 מיליון שקל.

ההשקעה תביא את היקף אחזקותיה של Indian Oil בפינרג'י ליותר מ-25%. מאחר שאין בחברה בעלי שליטה, אחזקה משמעותית כזו תקנה לחברה ההודית כוח רב כשל בעל שליטה (מה שקרוי "דבוקת שליטה"), ועל כן מימוש ההשקעה מחייב גם את אישור אסיפת בעלי המניות. חברת פינרג'י פיתחה טכנולוגיה להפקת חשמל "נקי" מריאקציה בין אלומיניום לאוויר, אשר אינה פולטת גזי חממה. לחברה יש שתי קווי פעילות: מערכות גיבוי חשמל, בעיקר לשוק הטלקום, וסוללות לרכבים חשמליים.

הסוללות של פינרג'י מיועדות להוות אלטרנטיבה לסוללות הליתיום, כאשר האנרגיה החשמלית המניעה את המנוע היא תוצר של ריאקציה בין אלומיניום, אוויר ומים. סוללות אלה אמורות להיות קלות יותר, מזהמות פחות, נטענות תוך דקות ספורות ומקנות טווח נסיעה מורחב. Indian Oil היא חברה בבעלות ממשלת הודו, תחת הפיקוח של משרד האנרגיה. החברה ניצבה במקום ה-94 מבין 500 החברות הגדולות בעולם של מגזין פורצ'ן (Fortune 500) לשנת 2022. היא עוסקת בכל שרשרת הייצור והאספקה של נפט וגז, מזיקוק, הולכה וגילוי ועד שיווק לצרכן. בשנים האחרונות החלה להרחיב את פעילותה בתחום האנרגיות המתחדשות.

Indian Oil היא כאמור שותפה אסטרטגית של פינרג'י בשוק ההודי. כחלק מהתוכנית של שתי החברות, שירותי הטעינה המחודשת של הסוללות, כלומר החלפת האלומיניום, יסופקו ברשת תחנות הדלק הקיימות של Indian Oil, המפעילה כ-30 אלף תחנות דלק ברחבי הודו. שתי החברות גם הקימו ב-2021 חברת-בת משותפת בהודו. הצלע השלישית בשיתוף הפעולה הזה היא יצרנית הרכב ההודית טאטא מוטורס (Tata Motors), שכבר הודיעה על כוונתה לשלב את הסוללות של חברת פינרג'י בשני דגמים של כלי-רכב חשמליים.

"יש חברות הייטק המצויות בטראומה. הן זקוקות לסיוע רגשי"

פורסם בתאריך ע"י Techtime

יוזמת Power in Diversity, שפועלת בימים כתיקונם בקידום גיוון תעסוקתי בחברות הייטק, עוסקת בימים אלה באתגר אחר לגמרי: הקשיים הייחודיים שעימם מתמודדים מנהלים ועובדים בהייטק הישראלי על רקע הטבח ב-7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיו.

Power in Diversity יצאה בימים האחרונים בתוכנית המציעה למנהלים, עובדים, אנשי HR וכדומה הדרכות, ללא תמורה, שמטרתן לספק כלים, פסיכולוגיים וארגוניים, כיצד להתמודד עם המורכבות הנוכחית, שבה יש לתת מענה למצוקות הנפשיות של העובדים והמנהלים מצד אחד, ומצד שני לשמור על רציפות תפקודית של הארגון. ההדרכות מתקיימות במתכונת המתאימה לארגון, בין אם מדובר בפגישות אישיות או קבוצתיות, פרונטאליות או בשיחות וידאו.

מי שמובילה את ההדרכות הללו היא ד"ר גלית דשא, המנהלת המקצועית של Power In Diversity. בהכשרתה המקצועית, לדשא יש ניסיון רב בטיפול בפוסט טראומה בקרב נפגעות תקיפה מינית. כעת, היא מזהה סימנים מובהקים של טראומה קולקטיבית במגזר ההייטק. "אני פוגשת בתעשיית ההייטק שיעור מאוד גבוה של אנשים שהאסון הזה פוגש אותם ברמה האישית. יש לאנשים רבים במגזר קירבה לקורבנות, היכרות עם השמות. זו חוויה קבוצתית של אובדן אמון.  זו סיטואציה ייחודית, שבה כולם בארגון מצויים ברמה כזו או אחרת בטראומה. גם הפרודוקטיביות נפגעה משמעותית, הן בשל עובדים רבים שגויסו למילואים והן בשל עובדים אחרים שנמצאים בתפקוד נמוך."

דשא מספקת מספר קווים מנחים לזיהוי תגובות אופייניות למצב של מצוקה. "יש שלוש תגובות אופייניות לטראומה. קיפאון (freeze), מה שבא לידי ביטוי בחוסר תפקוד, עובדים שמתקשים לצאת מהמיטה, לא מחליפים בגדים, לא פותחים מצלמות בפגישות זום כך שלא ניתן להתרשם ממצבם, מתאיידים. התגובה השנייה היא תקיפה (fight), כדוגמת התקפי זעם, פרצי אלימות, תוקפנות, פלאשבקים מסרטוני זוועה. המצב השלישי הוא בריחה (flight), ניתוק, דיסוציאציה."

לדברי דשא, המהות ההישגית של חברת הייטק מקשה על התמודדות עם הסיטואציה הנוכחית. "סטארט-אפ הוא אירוע שאין בו זמן, אי אפשר להוריד הילוך. מדובר בחברות גלובליות, שצריכות לספק את הסחורה. הקולגות או הלקוחות בחו"ל לא תמיד מבינים את הסיטואציה. זו עבודה בעצימות גבוהה, והמשבר הנוכחי מייצר המון אתגרים ביצועיים."

"מנהל לפתע צריך להתמודד עם אותות מצוקה בקרב עובדיו שהוא אינו יודע איך לתת להם מענה: עובדים בתת-תפקוד, עובדים בתפקוד יתר, עובדים שבוכים, שמתפרקים, שמתבלבלים. אנשים שפורקים הכול בפגישת הדיילי, עובדים שלא עונים, שלא פותחים מצלמה בזום. ייתכן שגם המנהל עצמו חווה מצוקה אישית, אינו ישן בלילות. יש מנהלים שמתלבטים איך ובאיזו מידה לשתף את העובדים במצבם, איך לעשות את זה נכון, מצד אחד לא להיות קרים מדי, ומאידך לא לחשוף חולשה גדולה מדי מאחר שהעובדים צריכים להרגיש שיש משענת של יציבות."

דשא מפנה את הזרקור לתפקיד הקריטי של מחלקת משאבי אנוש. "התפקיד הקשה ביותר כעת הוא של צוות ה-HR, שהן לרוב נשים. הן צריכות להסתכל לכל הכיוונים, למנהלים שלמעלה ולעובדים שלמטה, לראות ולזהות ולהבין, ובמקביל לדאוג לאלה שבמילואים. הן הציר של האירוע בארגון. וגם הן לעיתים צריכות עזרה, מאחר שבמקרים רבים מדובר בנשים צעירות  עם ילדים ובעל במילואים. אני מנסה לספק להן כלים שיעזרו להן לזהות סימנים וכיצד להתמודד איתם."

במה את מתמקדת בהדרכות?

"יש צורך בסיוע רגשי. אנחנו מלמדים כיצד לזהות נורות אודומות, איך לפתוח ישיבת צוות, איך להתעניין בצורה רגישה בשלומם של העובדים. כשהסימנים מתחילים להיות אקוטיים, כדאי לפנות לעזרה מקצועית. יכולת השיתוף שלנו נמוכה למדי, אנחנו לא יודעים איך לדבר. זה נכון בעיקר לגבי גברים, וזו תעשייה עם דומיננטיות גברית. יש קושי לדעת כיצד להוציא החוצה דברים בצורה נכונה, כיצד לדבר עם אנשים באופן מיטיב, כיצד לשאול שאלות נכונות בצורה נכונה."

למידע נוסף אודות ההדרכות, בפנייה למייל: [email protected]

 

טכנולוגיות גילוי אש יצאה זמנית מקיבוץ ברור חיל שבדרום

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: גלאי להבה של טכנולוגיות גילוי אש על אסדת נפט בים סין

חברת טכנולוגיות גילוי אש (F&G Detection) הפועלת מקיבוץ ברור חיל שבצפון הנגב, דיווחה היום (ד')  שמתקניה לא ספגו נזק או פגיעה כלשהי עקב המלחמה, ובהתאם להוראות פיקוד העורף, אין כרגע מגבלות על הגישה והפעילות במתקניה בקיבוץ ברור חיל. יחד עם זאת, היא הסיטה לתקופת זמן מוגבלת את מרבית הפעילות שהתקיימה בקיבוץ ברור חיל אל מתקניה האחרים. להערכת החברה, המלחמה או המצב הביטחוני הנוכחי לא צפויים לפגוע מהותית בפעילותה העסקית בשנת 2023. "מערך הייצור והאספקה של פועל באופן רציף. החברה ממשיכה בפעילות מחקר ופיתוח בהתאם לתוכניות המקוריות, תוך התאמה למצב הביטחוני בהתאם להנחיות פיקוד העורף.

"החברה פועלת באופן רציף ומתמשך במטרה לצמצם ככל האפשר פגיעה עתידית בפעילותה, גם אם המצב הביטחוני יימשך. החברה ערוכה מבחינת תשתית הייצור, רמת המלאי ומקורות אספקה להבטיח את כל הצרכים ולעמוד בכל הדרישות לאספקה בחודשים הקרובים". חברת FGD הוקמה בשנת 2017 על-ידי היו"ר יחיאל ספקטור (מייסד ספקטרוניקס) והמנכ"ל חביב פרלמן.

החברה מפתחת ומייצרת גלאי להבה המבוססים על חיישנים אופטיים, אשר מותקנים בחברות מובילות כמו טסלה, ספייס אקס, האניוול, סימנס, שדה התעופה של לוס אנג'לס ועוד. בין השאר היא נמצאת כיום בתהליכי פיתוח של גלאי גז, אשר נמצאים בשלבי בדיקה בחברת התקינה HSE עבור חברת דלק גדולה. כיום החברה מעסיקה כ-40 עובדים, מחציתם בישראל ומחציתם בארה"ב, כאשר מתקני הפיתוח והייצור שלה פועלים משני מבנים שכורים בקיבוץ ברור חיל הסמוך לשדרות.

חברת F&G Detection נסחרת בבורסה של תל אביב לפי שווי שוק של כ-150 מיליון שקל. בשנת 2023 צמחו מכירותיה בכ-88% והסתכמו בכ-4.3 מיליון דולר. לפני כחודשיים נחתם הסכם הבנות עם חברת האניוול אשר מעוניינת לשווק את גלאי החברה ללקוחותיה. גלאי הלהבה של החברה מבוססים על טכנולוגיית IR וכוללים צילום וידאו המאפשר הקלטת אירועים וצפייה בזמן אמת. לאחרונה היא חתמה על הסכם להקמת קו ייצור של גלאים בקזחסטן, עבור תעשיית הנפט של המדינה. קזחטן מחזיקה בכ-3% מממאגרי הנפט בעולם. מטרת ההסכם היא להתחרות במכרזים ממשלתיים לאספקת גלאי להבה וגז לתעשיות הנפט והגז המקומיות.

מניית סולאר-אדג' התמוטטה ב-27%

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מניית סולאר-אדג' בשבוע האחרון בנסד"ק. מקור: yahoo finance!

מניית חברת סולאר-אדג' (SolarEdge) צנחה אמש (ו') במסחר בנסד"ק בשיעור של 27%, בעקבות התרעה של החברה שהכנסותיה ברבעון השלישי יהיו נמוכות משמעותית מהתחזית המכירות וצפויות להסתכם בטווח של 720-730 מיליון דולר, במקום ההערכה הקודמת של 880-920 מיליון דולר. בעקבות העידכון הזה, החברה תסיים את הרבעון בהפסד תפעולי (GAAP) של 9-28 מיליון דולר. הדו"ח הכספי המלא צפוי להתפרסם ב-1 בנובמבר 2023.

מאז תחילת השנה איבדה מניית סולאר-אדג' כ-70% מערכה וכיום היא נסחרת בשווי שוק של כ-4.69 מיליאר דולר. בהודעה למשקיעים הסביר מנכ"ל החברה, צבי לנדא, כי במחצית השנייה של הרבעון השלישי חלה האטה משמעותית בפעילות החברה באירופה, שבאה לידי ביטוי בביטולים ובדחיות בלתי צפויות של הזמנות ממפיצים באירופה. "אנחנו מייחסים זאת למלאים גבוהים מהמצופה בערוצי ההפצה ולהיקף התקנות נמוך מהמצופה, בייחוד בחודשי הקיץ ובחודש ספטמבר, חודשים שבהם היקף ההתקנות אמור להיות גבוה", אמר.

מכה בשוק המרכזי

החברה צופה כי מגמה זו תיאפיין  גם את הרבעון האחרון של השנה, וגם בו צפויות ההכנסות להיות נמוכות משמעותית מהמצופה כל עוד המלאים נותרים גבוהים. השוק האירופי הוא השוק הגדול והחשוב ביותר של סולאר-אדג', והיה אחראי לכ-54.3% מהמכירות בשנת 2022 (בהשוואה לכ-45% בשנת 2021). ארה"ב היתה אחראית לכ-36.5% מהמכירות ב-2022 ואוסטרליה לכ-9.2% מהמכירות. כיום החברה מעסיקה כ-5,000 עובדים, מהם כ-1,500 במחקר ופיתוח והשאר בייצור ובשיווק ומכירות. כ-700 עובדים נמצאים באירופה. השאלה המרכזית כעת היא האם מדובר בכישלון של החברה, או במגמה בשוק האירופי כולו.

לנדא הדגיש כי הדבר אינו קשור למלחמה בישראל. "שינוי התחזית אינו קשור לאירועים הטרגיים בישראל. אף שהיתה השפעה על השגרה היומיומית במטה שלנו. המפעלים שלנו פתוחים ברחבי העולם, לרבות בישראל, ואנחנו ממשיכים לשרת את הלקוחות ללא הפרעה". דו"ח הרבעון השלישי הגיע כמו רעם ביום בהיר, לאחר שברבעון השני החברה דיווחה על עלייה משמעותית בהיקף המכירות באירופה ועל שיפור כולל במכירות: ברבעון השני צמחו המכירות מ-728 מיליון דולר ב-2022 לכ-991 מיליון דולר ב-2023, ובמחצית הראשונה של 2023 הסתכמו מכירות החברה ביותר מ-1.9 מיליארד דולר, בהשוואה למכירות של כ-1.38 מיליארד דולר במחצית הראשונה 2023. גם הרווח הנקי עלה בתקופה הזאת בחדות: מכ-48 מיליון דולר במחצית הראשונה 2022, לכ-258 מיליון דולר במחצית הראשונה 2023.

קומפיולאב: המכירות עולות, צבר ההזמנות קטן

פורסם בתאריך ע"י Techtime

במחצית הראשונה של 2022 צמחו המכירות של חברת קומפיולאב (Compulab) מיוקנעם בכ-13% והסתכמו ב-63.1 מיליון שקל. הרווח נטו זינק מכ-1.2 מיליון שקל אשתקד לכ-5.2 מיליון שקל השנה. אחת מהתופעות המעניינות בדו"ח של החברה קשור לשינויים גלובליים במאפייני שוק הרכיבים. החברה דיווחה שלמרות ההצלחה במכירות, צבר ההזמנות נמצא בתהליך ירידה עקבי: מכ-30.7 מיליון שקל בדצמבר 2022, לכ-20.3 מיליון שקל ביוני 2023 וכעת להיקף של כ-18 מיליון שקל בלבד.

החברה הסבירה שמדובר בתופעה גלובלית: "הירידה בצבר ההזמנות נובעת בעיקרה מקיצור זמני האספקה. מרבית הלקוחות מעדיפים היום להצטייד בהתאם לצרכים המיידים – ולא לבצע הזמנות ארוכות טווח". ראוי לציין שהתופעה הזאת גם מורגשת אצל מפיצות הרכיבים הגדולות בעולם. בשנה שעברה אמר ל-Techtime מנהל המכירות של מאוזר EMEA שכאשר צבר ההזמנות יתחיל לרדת, "נדע שמשבר הרכיבים מתחיל להסתיים".

קו הייצור של חברת קומפיולאב ביוקנעם
קו הייצור של חברת קומפיולאב ביוקנעם

החברה הוקמה ב-1992 על-ידי אריה יהב וגדעון ימפולסקי, אשר רכש ב-2012 את השליטה בחברה ביחד עם קבוצת משקיעים. החברה החל את דרכה בתור לשכת תכנון ופיתוח, ובשנת 1997 החלה לפתח מוצרים עצמיים לשוק המערכות המשובצות. בכיום היא מפעילה שני קווי מוצר מרכזיים: כרטיסי מחשב (Computer on Module) המיועדים למערכות משובצות ומבוססים על ארכיטקטורת ARM, ומחשבים זעירים קומפקטיים ומוקשחים מבוססי x86 של אינטל, אשר כוללים טכנולוגיית קירור עצמית מבוססת "ארובות אוויר" (Buoyancy Effect) ופועלים ללא מאווררים.

בשנים האחרונות החברה מגבירה את פעילותה בתחום המחשבים הזעירים ליישומי IoT. בדומה לחברת ואריסייט המתחרה, גם קומפיולאב מייצרת בעצמה את המוצרים, במפעל הייצור שלה ביוקנעם אשר כולל 3 קווי השמות SMT. בין לקוחותיה: סימנס, גוגל, לוקהיד מרטין, רייתאון, פיליפס, Future Electronics ועוד. החברה נסחרת בתל אביב לפי שווי שוק של כ-129.5 מיליון שקל.

אלטק מחפשת חברה לרכישה בארה"ב

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל אלטק, אלי יפה. שיפור בכל המדדים המרכזיים

יצרנית המעגלים המודפסים (PCB) מפתח תקווה, חברת אלטק (Eltek), החליטה להגדיל את היקף פעילותה בשוק האמריקאי ומחפשת חברה לרכישה בארה"ב, כך מסר סמנכ"ל הכספים של החברה, רון פרוינד, בשיחה עם אנליסטים בעקבות פרסום דו"ח הרבעון השני 2023. "עדיין לא איתרנו את החברה המתאימה", הוא אמר. "כיום אנחנו נמצאים בשלב שבו אנחנו מחפשים חברת מטרה שמתאים לנו לרכוש אותה". מהמידע לא ברור אם אלטק מחפשת נציגות בארה"ב או חברה בעלת תשתית ייצור בארה"ב.

במהלך הרבעון השני של 2023 צמחו מכירות החברה בכ-21% והרווח התפעולי השתפר בכ-300%. היקף המכירות ברבעון הסתכם בכ-11 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של כ-9 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. במחצית הראשונה של 2023 הסתכמו המכירות בכ-22.5 מיליון דולר – בהשוואה לכ-18.8 מיליון דולר אשתקד. החברה שיפרה את ביצועיה בכל המדדים החשובים: הרווח הגולמי ברבעון האחרון צמח ל-27% מהמכירות ולהיקף של 3 מיליון דולר – בהשוואה ל-18% מהמכירות והיקף של 1.8 מיליון דולר אשתקד. הרווח הנקי צמח בכ-74% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכם בכ-1.3 מיליון דולר.

בסיום הרבעון הצטברו בקופת החברה 8.3 מיליון דולרים לאחר תשלומי כל החובות עבור הלוואה בנקאית בהיקף של 1.7 מיליון דולר, ולאחר תשלום קנס בהיקף של 350 אלף דולר, שהושת על-ידי המשרד לאיכות הסביבה בגין חריגות מתקנות חוק אוויר נקי בשנים 2019-2020. מנכ"ל אלטק, אלי יפה, אמר בשיחת הוועידה, שהחברה הגיעה להישג הזה למרות שהרבעון השני מאופיין במספר קטן יחסית של ימי עבודה. יפה: "ראינו דרישה גוברת למוצרים ברמת איכות ואמינות גבוהה (high-end, high-reliability). שוק המעגלים המתקדמים צפוי לצמוח בשנים הבאות בעיקר בזכות הגידול בשוקי הביטחון, התעופה והציוד הרפואי".

"המגמות המרכזיות בשווקים אלה הן דרישה למעגלים בעלי ביצועים גבוהים יותר, מיזעור מעגלים מודפסים וצורך במעגלים העומדים בדרישות בטיחות מחמירות". כדי להתמודד עם הביקוש, החברה הגדילה את מצבת העובדים ב-24% מאז תחילת 2022, וביצעה השקעות בחידוש ובהרחבת תשתית הייצור. ראוי לציין שכיום תשתית הייצור שלה מאפשרת להגיע להיקף מכירות של 11-13 מיליון דולר ברבעון. לכן כדי לצמוח היא זקוקה להגדיל את תשתיות הייצור. יפה סיפר שהחברה ביצעה הזמנות של ציוד נוסף לייצור מעגלים מודפסים, אשר יותקן במפעלה בשנים 2024-2025.

ראוי לציין שגם ברבעון הראשון דיווחה אלטק על שיפור בתוצאות: צמיחה של 18% במכירות וגידול של 144% ברווח התפעולי. בעקבות הדו"ח ההוא זינקה המניה בנסד"ק ביותר מפי שניים, והגיעה ביוני 2023 לשיא של 10.98 דולר. מאז המנייה ביצעה תיקון חלקי כלפי מטה, וכיום היא נסחרת במחיר של 8.7 דולר, המעניק לחברה שווי שוק של כ-51.4 מיליון דולר.

טלסיס במו"מ לרכישת כל מניות ואריסייט

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: אוהד יניב, מנכ"ל ואריסייט. "בשוק שלנו אי-אפשר להסתמך על קבלנות משנה". צילום: Techtime

דירקטוריון חברת טלסיס (Telsys) מינה צוות של שלושה דירקטורים לצורך ניהול משא ומתן מול ארלדן טכנולוגיות ובעלי המניות בחברת ואריסייט, במטרה לרכוש את כל מניות ואריסייט ולהחזיק ב-100% ממניותיה. חברת ואריסייט ׁׁ(Variscite) מלוד עוסקת בפיתוח וייצור מודולים ממוחשבים (System on Modules) להטמעה במערכות הלקוח, ערכות פיתוח וכרטיסי הרחבה. כיום החברה מעסיקה יותר מ-100 עובדים. החברה ממוקדת בלקוחות מהשוק התעשייתי והרפואי, ופועלת במתכונת של יצרנית אלקטרוניקה קלאסית ומייצרת את הכרטיסים במפעלה בקריית גת.

המהלך ישנה את אופייה של חברת טלסיס, אשר תיהפך לחברה שבעיקרה היא חברת מו"פ וייצור, ופחות חברה הפועלת בשוק הפצת הרכיבים: בשנת 2022 הסתכמו מכירות ואריסייט כ-324.7 מיליון שקל, ואילו מכירות טלסיס עצמה הסתכמו בכ-108.4 מיליון שקל בלבד. כיום מחזיקה טלסיס בכ-70% ממניות ואריסייט והשאר נמצאות בידי ארלדן (כ-21%) והעובדים. במידה והעיסקה עם ארלדן תתבצע, תחזיק טלסיס בכ-93% ממניות ואריסייט, ואז היא תציע לעובדי ואריסייט להצטרף אל העיסקה ולמכור לה את אחזקתם בחברה, כך שהיא תגיע לשיעור אחזקה של 100%.

ראוי לציין שחברת ארלדן החזקות (החברה האם של ארלדן טכנולוגיות) מחזיקה כיום בכ-26% ממניות טלסיס, אשר נסחרת בבורסת תל אביב לפי שווי שוק של כ-1.64 מיליארד שקל (כמעט כפול משווייה באוגוסט 2022). השלמת העיסקה תהיה סיומו של מהלך איטי וסבלני של צבירת מניות ואריסייט לאורך השנים. טלסיס ביצעה את השקעתה הראשונה בוואריסייט בשנת 2014, כאשר היא רכשה כ-32% מהמניות תמורת 8.3 מיליון שקל. מאז היא מגדילה בצעדים קטנים ובהתמדה את חלקה בחברה. המהלך האחרון בוצע בפברואר 2023 שבמסגרתו היא רכשה כ-1.68% ממניות ואריסייט תמורת 25.078 מיליון שקל. כלומר, ואריסייט השיגה שווי שוק של כ-1.5 מיליארד שקל.

ואריסייט מפעילה מספר קווי SMT במפעל הייצור בקרית גת
ואריסייט מפעילה מספר קווי SMT במפעל הייצור בקרית גת

מנכ"ל ואריסייט ב-13 השנים האחרונות, אוהד יניב, הסביר ל-Techtime שהחברה פועלת בשוק ייחודי שאין בו ענקים דומיננטיים. יניב: "הענקים אוהבים לייצר מוצרים אחידים בכמויות גדולות של כמיליון יחידות. הלקוחות שלנו רוכשים מוצרים בכמויות של כמה מאות עד כמה עשרות אלפי יחידות בשנה. הם גם זקוקים לליווי טכנולוגי. השוק שלנו בנוי מאלפי לקוחות בעלי התמחויות מיוחדות, ולכן הוא פחות מעניין את הענקיות. בעבר ניסו חברות ענק לייצר כרטיסי SoM במחיר אטרקטיבי, אולם הן תמיד נכשלו.

"אנחנו מתבססים על מעבדים מבוססי Arm של NXP ושל Texas Instruments, ומתחייבים לזמינות ולאורך חיי מוצר ארוכים. חברת NXP למשל, מתחייבת לספק את המעבדים לפחות 15 שנים. במקביל, אנחנו מתחייבים לספק כרטיסי NXP לכל אורך אותה התקופה, ולבצע את כל ההתאמות וכל העידכונים כדי לספק ללקוחות כרטיס תואם לחלוטין לכרטיס המקורי שהוא רכש. כיום אנחנו מוכרים בעולם כיצרנית SoM גדולה המופצת בין השאר על-ידי חברת  Arrow העולמית".

מדוע החלטתם לבצע ייצור עצמי?

"הגענו למסקנה שאתה לא יכול לייצר מוצר כמו שלנו בכמויות של מאות אלפי יחידות ולהיות תלוי בקבלן חיצוני. הייצור העצמי מאפשר לנו לשלוט באופטימיזציה של המוצר ובהגדרת רמת האיכות. אנחנו מייצרים להזמנה – לא למלאי – ולמרות שהמוצרים שלנו גנריים, יש בהם מרכיב גדול מאוד של מודולריות המאפשר ללקוח לתפור את המוצר לצרכיו. אי-אפשר לעשות את זה באמצעות קבלנות משנה. תשתית הייצור שלנו מתבססת על מספר קווי SMT, כאשר אנחנו שומרים על רמת רזרבת ייצור של 25%-30% כדי להתמודד עם צרכים פתאומיים".

"העובדה שאנחנו מייצרים את הכרטיסים בעצמנו איפשרה לנו להתמודד עם המחסור ברכיבים בשנות הקורונה, ולסייע ללקוחות שלנו להמשיך ולתפקד גם בחודשים הקשים ביותר. צריך לזכור שבכרטיס ממוצע שלנו יש 300-500 רכיבים ואנחנו מבצעים בדיקות מלאות, כולל בדיקה פונקציונלית של כל כרטיס. לכן גם אין כוונה להוציא את הייצור מהחברה בעתיד – ואריסייט היא חברת High Mix Low Volume מובהקת. היום אנחנו אפילו מגדילים את המלאים שלנו – כדי שנוכל להיכנס למשבר הבא במצב יותר טוב מאשר נכנסנו למשבר הקודם".

ההייטק מתחיל לברוח מישראל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

תעשיית ההייטק הישראלית מתחילה לצאת מההלם הראשוני של הרפורמה משפטית, והיא מתארגנת לעבודה במתכונת חירום חדשה – בעיקר מחוץ לישראל. סקר שוק חדש של עמותת Start-Up Nation Central אשר נערך בסוף חודש יולי 2023, מגלה שחברות טכנולוגיות רבות מתחילות לבצע מהלכים כמו העברת כספים לחו"ל, פיטורי עובדים ובסופו של דבר התנתקות מישראל.

לפני כחודש שוחח Techtime עם אחד מהמנהלים של קרן הון סיכון מהגדולות בישראל. הוא סיפר שהקרן עדיין משקיעה בחברות ישראליות, "אולם המשקיעים דורשים מאיתנו להשקיע רק בחברות הרשומות בחו"ל". הנתונים שנאספו על-ידי SUNC מגלים שככל הנראה המצב גרוע בהרבה. האווזה שהטילה כל-כך הרבה ביצי זהב בשנים האחרונות, מתחילה להתעייף.

בסקר השתתפו 734 נשאלים, מהם 615 היו מנהלים בחברות טכנולוגיות ובחברות סטארט-אפ ו-115 נשאלים היו מנהלי קרנות הון סיכון וגופי השקעה. מהתשובות שלהם התקבלה תמונת מצב מדאיגה: 68% מחברות הסטארט-אפ החלו לנקוט בצעדים אקטיביים של יציאה מישראל, הכוללים שינוי מיקום רישום החברה, העברת פעילות המטה ואפילו פיטורי עובדים.

כ-22% מהחברות דיווחו שהן כבר הוציאו את יתרות המזומנים שלהן מישראל, ואילו 37% מהמשקיעים דיווחו שחברות הפורטפוליו שלהם הוציאו לחו"ל חלק מיתרות המזומנים שלהן. 20% מהמשקיעים דיווחו שחברות פורטפוליו שלהם החלו בשינוי מיקום החברה, ו-69% מהמשקיעים דיווחו שחברות פורטפוליו שלהם יעשו זאת בעתיד.

נזק שיהיה קשה מאוד לתקן

מנכ"ל Start-Up Nation Central, אבי חסון, הזהיר: "תהליכים כמו העברת חברה לחו"ל או פתיחתה מלכתחילה מחוץ לישראל, הינם תהליכים שאחריהם יהיה קשה להחזיר את הגלגל לאחור". אחד מהקשיים בניתוח תגובת התעשייה למהפיכה המשטרית הוא המיתון בכל תעשיית ההייטק העולמית. בהקשר הזה מציין הסקר שכ-65% מהמשקיעים סבורים שבארה"ב כבר רואים סימני התאוששות מהמשבר – ובישראל רק 12% מהמשקיעים סבורים שיש סימני התאוששות.

יחד עם זאת, מדובר במצב משתנה, ונראה שהנטייה לצאת מישראל היא בעלת דינמיקה משל עצמה, אשר תייצר מציאות חדשה. אי-אפשר להתעלם מההשלכות החמורות של מצב שבו הרוב המכריע של חברות הסטארט-אפ מתכנן לבצע צעדים אשר יצמצמו את חשיפתו לישראל. 76% מהחברות מתכננות להגיב למצב באופן אקטיבי, אם באמצעות הוצאת כספים לחו"ל (31%), רישום החברה מחוץ לישראל (29%), הוצאת עובדים לרילוקיישן (21%), פיטורי עובדים (15%) וכדומה.

התוצאה: רוב מוחץ של בכירים בחברות ההייטק ובקרב המשקיעים סבור שהחקיקה משפיעה על התעשייה לרעה: 78% ממנהלי החברות ו-84% מהמשקיעים ציינו שיש לחקיקה השפעות שליליות על פעילות החברות שלהם. בנוסף, 80% מהמשקיעים סבורים שלהידרדרות היחסים בין ישראל וארה"ב תהיה השפעה שלילית על תעשיית ההייטק הישראלית. כבר היום ניתן לחוש בפעמי העתיד המטריד הזה: 67% מהמשקיעים דיווח שהחלו להשקיע או שוקלים להשקיע בחברות זרות. מתוך המשקיעים שהשקיעו בעבר בחברות זרות – 28% החליטו להגדיל את ההשקעות בחו"ל על חשבון השקעות בישראל.

SCD פיתחה גלאי SWIR דואלי, הכולל Standard Imaging ו-Event Imaging

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: המנכ"ל הנכנס של SCD, קובי זאושניצר

חברת SCD הנמצאת בבעלות משותפת של אלביט ורפאל החלה לייצר חיישן Infrared חדש, אשר משלב גם יכולות חדשניות של Event Base Imaging בתחום ה-SWIR וגם יכולת Imaging מהיר בו-זמנית בשבב יחיד. בשיחה עם Techtime העריך מנכ""ל החברה, קובי זאושניצר, שזהו החיישן הראשון מסוגו בעולם אשר מאפשר יכולת הדמאה של Events ב-SWIR ויותר מכך, זהו החיישן הראשון מסוגו בעולם אשר מאפשר גם חישה רגילה וגם חישת Events בו-זמנית באותו גלאי. החיישן, מדגם SWIFT-640 EI, הוא בעל פיקסלים בגודל של 10 מיקרון (כל צלע) אשר מייצרים תמונות בקצב של עד 50KHz. הוא מספק שני ערוצי וידאו בו-זמנית: ערוץ SWIR סטנדרטי וערוץ SWIR מבוסס אירועים (Event-based Imaging – EBI).

זאושניצר: "להערכתנו זהו חיישן ה-SWIR הראשון בעולם שיש לו יכולות EBI. זהו מכפיל כוח. הוא מאפשר למערכות עם בינה מלאכותית לקבל החלטות בצורה טובה ויעילה יותר, תוך חיסכון בהספק ובזמן, מכיוון שהמערכת מאתרת אירועים ברמת ה-FPA, יכולת שכיום דורשת כח עיבוד רב ומשאבי מחשב משמעותיים על-מנת לגלות את אותם אירועים. הגלאי הוא בעל מערך של 640 על 512 פיקסלים מסוג InGaAs אשר כולל גם יכולות Asynchronous Laser Pulse Detection (ALPD). כלומר יכולות לזהות מספר אירועי לייזר בו-זמנית.

"היכולות האלה חשובות למערכות המבצעות פעולות כמו הכוונת חימוש מדויק, איתור מקורות ירי עויין, מיון וסיווג מהירים, יישומי צילום היפר-ספקטרלי, התמצאות סביבתית, רובוטיקה וכדומה". חברת SCD פועלת במתכונת של חברה אנכית, אשר מפתחת ומייצרת את המוצרים שלה מרמת השבב ועד רמת מודול הווידאו אשר מוכן לאינטגרציה על-ידי בתי המערכות. "אנחנו מוציאים מהפאב שלנו מוצר שלם: מודול וידאו IR הכולל חיישן ארוז, אשר מבוסס על שבב IR שאנחנו מייצרים במפעל שלנו בכרמיאל ורכיב ASIC שפיתחנו בעצמנו. הם מחוברים אחד אל השני בטכנולוגיית Flip Chip וארוזים במפעל שלנו למוצר מוגמר".

200 מיליון דולר מכירות

חברת SCD פועלת מפארק התעשיות לשם שבגוש משגב בגליל (השם הוא קיצור של Semi Conductor Devices), ומעסיקה כ-600 עובדים, רובם במטה החברה בישראל אשר כולל גם את מרכז הפיתוח ואת מפעל ייצור השבבים של החברה. בשנת 2022 הסתכמו מכירותיה בכ-190 מיליון דולר. זאושניצר נכנס לתפקיד מנכ"ל החברה בחודש אפריל 2023, לאחר ששימש במשך 9 שנים כסמנכ"ל שיווק ופיתוח עסקי של החברה. הוא החליף בתפקיד את דני סלסקי, שעבר לתפקיד מנכ"ל חברת אירונאוטיקס, הנמצאת בבעלות חלקית של רפאל.

בדיקת פרוסה שיצאה מקו הייצור של SCD. משמאל: גלאי SWIFT 640 EI החדש
בדיקת פרוסה שיצאה מקו הייצור של SCD. משמאל: גלאי SWIFT 640 EI החדש

"אנחנו נחשבים לאחת מהחברות המובילות בעולם בתחום חיישני ה-IR בכל אורכי הגל של אינפרה אדום. אנחנו מוציאים מהפאב שלנו מוצר אשר מוכן לשילוב במערכות ה-EOIR של הלקוחות שלנו: מודול Video ל-IR הכולל חיישן ארוז, עם כרטיסי עיבוד צמודים ואשר מותאמים למגוון רחב של צרכים ואפליקציות בשוק הביטחוני ובשוק האזרחי".

מה הם שוקי היעד המרכזיים שלכם?

"הפעילות המרכזית שלנו היא ייצור חיישנים עבור תעשיית התעופה והביטחון, אם כי אנחנו גם מספקים מוצרים לחברות אזרחיות הזקוקות לטכנולוגיות הצבאיות, כמו למשל חיישנים להתקנה במכונות בדיקה בתעשיית ייצור השבבים (Image Inspection) או מערכות איתור דליפות גז (Optical Gas Imaging). בשנים האחרונות התחום הזה נמצא בצמיחה גדולה מאוד, עקב רגולציה מחמירה שנועדה להתמודד עם בעיית הפליטה של גזי חממה. בתחום הזה יש לנו צמיחה במכירות באירופה, במזרח הרחוק ובצפון אמריקה. תחום צומח נוסף הוא New Space, שבמסגרתו שולבו פתרונות ה-SWIR שלנו בהרבה מאוד לוויינים זעירים".

רשות החדשנות: מתחילה מגמת בריחה של חברות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

נייר עמדה שהוכן לאחרונה ברשות החדשנות מזהיר מפני משבר בתעשיית ההייטק הישראלית אשר עשוי לפגוע בכלכלה הישראלית כולה, על רקע המגמות הגלובליות וההפיכה המשטרית בישראל. "הרבעון הראשון של שנת 2023 התאפיין בתהליכים מואצים לביצוע שינויים במבנה המערכת המשפטית וביחסים בין שלוש הרשויות במדינת ישראל", נכתב במסמך הרשמי של רשות ממשלתית.

"הצפי לשינויים אלו הביא ליצירת אי-וודאות גבוהה מאוד לגבי מעמדה של הרשות השופטת, הן בהיבטים אזרחיים והן בהיבטים עסקיים, וכתוצאה מכך גם לאי-וודאות ביחס ליציבות הממשל התאגידי בישראל. תפיסת אי-הוודאות הזו מקטינה את כדאיות ההשקעה בישראל. לאור מצב עניינים זה, קיים חשש מהותי כי ישראל תתנתק בתקופה הקרובה ממגמות תנועות ההון העולמיות, וכי חלקה בעוגת השקעות ההון סיכון העולמי יקטן".

תעשיית ההייטק מגיבה מהר לשינויים, והרשות איתרה מגמת בריחה מישראל: "עד לחודש ינואר 2023, כ-80% מחברות ההזנק שנפתחו בישראל היו במבנה התאגדות של חברה ישראלית. במהלך חודש פברואר, בשל אי-הוודאות והסיכונים לסביבה העסקית בישראל והן ליזמים הישראלים עצמם, החלה מגמה של פתיחת חברות הזנק באמצעות התאגדות כחברה זרה. המגמה התעצמה במהלך חודש מרץ (80%-50% מהחברות נרשמו בחו"ל). ההערכה שלנו היא שבתוך זמן קצר מאוד אנו עלולים להגיע למצב שבו יהיה רוב מוחלט לפתיחה של חברות ההזנק על-ידי התאגדות באמצעות חברה זרה – ככל הנראה של יותר מ-80%".

רגע האמת: מתי התהליך יהיה "לא ליניארי"?

הבעיה אינה מוגבלת לחברות הזנק בלבד, אלא צפויה להשפיע על התנהלותה של התעשייה החשובה ביותר למשק הישראלי: תעשיית ההייטק מעסיקה כיום כ-11% מהשכירים במשק, ואחראית לכ-50% מהייצוא ולכ-30% מהכנסות המדינה ממסים. הרשות חוששת שהימשכות המצב הנוכחי בישראל יתבטא בתהליכים חדים ומהירים. "החלטות רבות אשר התעכבו בציפייה להתבהרות אי-הוודאות יגיעו לנקודה בה חייבים להכריע לגביהן. או אז אנו צפויים לראות 'התנהגות לא ליניארית', אנו צופים כי שינויים באופי פעילות חברות הייטק יהיו מהירים ויקיפו את רובן של חברות ההייטק בישראל".

בחודש מרץ 2023 ביצעו רשות החדשנות ומשרד האוצר סימולציה ניסתה לכמת את השפעת העלייה בסיכון המיוחס להשקעות בישראל כתוצאה מהשינויים המשפטיים. התוצאות שהתקבלו מראות ירידה של 8%-25% במספר העובדים בהייטק וירידה של 10%-30% בהיקף הפעילות הכלכלית. לא ברור לאיזה תקופה הסימולציה הזו מיוחסת, אולם ההשפעה תהיה דרמטית. רשות החדשנות: "במידה וההערכות האמורות אכן יתממשו, הרי שמדובר על מחיקה מוחלטת של הישגי המדינה בבנייתה וצמיחתה של תעשיית הייטק ענפה, וחזרה של שנים לאחור מבחינת מצב התעשייה".

מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין: "גם אם המשבר המשפטי-חוקתי ייפתר, סביר שייקח זמן להגיע לפתרון, וגם לאחר השגתו, ייקח זמן לבנות מחדש את אמון המשקיעים". נייר העמדה הוכן על-ידי אגף המחקר ברשות החדשנות והוצג לשר החדשנות המדע והטכנולוגיה וליו"ר מועצת הרשות ד"ר עמי אפלבום.

קרוב ל-100 חברות ישראליות משתתפות ב-CES 2023

פורסם בתאריך ע"י Techtime

השבוע ביום ה' נפתחת בלאס וגאס תערוכת CES 2023, הנחשבת לתערוכה הטכנולוגית הגדולה ביותר בעולם. התערוכה שהחלה את דרכה בשם Consumer Electronics Show בשנת 1967 בניו יורק, הפכה עם השנים לתערוכת CES, המבטא עניין בטכנלוגיות רחבות יותר מאשר מוצרי צריכה, ומתקיימת במתכונתה הנוכחית משנת 1995. כיום זוהי תערוכת ענק. המארגנים (Consumer Technology Association – CTA) דיווחו שהפעם יציגו בה יותר מ-3,100 חברות בביתנים עצמאיים, ב-1,000 יותר מאשר בתערוכה הקודמת. שטח התערוכה גדול ב-70% יותר מאשר בשנת 2022.

הנושאים המרכזיים בתערוכה הם די צפויים, ומבטאים את המגמות בשוק בשנים האחרונות והתפתחויות שקיבלו תאוצה בזמן מגיפת הקורונה: הנושא הבולט ביותר צפוי להיות טכנולוגיות רכב: רכב מקושר וחכם, רכב אוטונומי ורכב חשמלי. תחומי העניין המרכזיים הבאים הם: אנארגיה וסביבה, בריאות דיגיטלית, מטאוורס וסימולציה, רשת האינטרנט החדשה (Web3) וטכנולוגיות מציאות רבודה וגיימינג. לישראל יש נוכחות חזקה מאוד בתערוכה: לצד הכרזות ענק של חברות בינלאומיות שחלק חשוב ממוצריה פותח במרכזי הפיתוח שלהן בישראל, יגיעו לתערוכה 62 חברות ישראליות שיציג בביתנים עצמאיים או בביתנים משותפים עם שותפים עסקיים, ועוד כמה עשרות חברות שיגיעו במסגרת ביתן החברות של מכון הייצוא הישראלי.

7 פרסי כבוד לטכנולוגיות ישראליות

חלק מהן כבר יכול לסמן את התערוכה כהצלחה עוד לפני שהיא התחילה, בזכות פרסי ההצטיינות הטכנולוגית שהן קיבלו מהנהלת התערוכה. חברת Arbe קיבלה פרס הצטיינות עבור מכ"ם הרכב 360° שפיתחה. חברת Cognata קיבלה פרס עבור פיתוח פלטפורמת סימולציה 4D של התנועה בסביבה עירונית. חברת NoTraffic קיבלה אות הצטיינות על פלטפורמת IoT עבור העיר החכמה. חברת Particula נכנסה לקבוצה הזו על-גבי אפליקציית המשחקים GoDice.

חברת Wi-Charge קיבלה פרס עבור טכנולוגיית Track Light Charger המאפשרת לבצע טעינה אלחוטית מרחוק של אבזרים אישיים. מי שהגדילה לעשות היא חברת Valens, אשר קיבלה שני פרסי הצטיינות: הראשון עבור ערכת השבבים VA7000 המאפשרת לקשר בין כל החיישנים ברכב באמצעות תקן MIPI A-PHY המאפשר לחסוך יותר מ-100 ק"ג במשקל הכבילה, והשני עבור ערכת השבבים VA600R, המספקת את היכולות האלה לכלי תחבורה גדולים, דוגמת משאיות עם נגררים וציוד הנדסי כבד.


החברות הישראליות המשתתפות בתערוכת CES 2023 – בנוסף לביתן הקבוצתי של מכון הייצוא

Category Company Category Company
Smart Cities and Resilience Agwafarm 3D Sensors Innoviz
Robotics and IoT/Sensors Arbe Sensors Inuitive
Video Technologies Arti Entertainment and Content iRomaScents
Vehicle Technology Aurora Labs Audio Technologies Kardome
Other Autobrains Data Analytics Lanez
Vehicle Technology Autofleet 3D Sensors Lidwave
Vehicle Technology Autotalks AR/VR/XR Lumus
Vehicle Technology babyark 5G Technologies Monogoto
Sports Tech BlazePod 3D sensors Newsight Imaging
Data Analytics BreezoMeter IoT for Mobility NoTraffic
Automotive Cyber Security C2A Security Digital Healthcare Olive Diagnostics
Audio Technologies Cardiokol AR/VR/XR Oorym
Vehicle Technology Carteav Robotics Opsys Tech
Semiconductors IP CEVA Video Technologies Ottopia
Sensing and Video Technologies Cipia Gaming and Esports Particula
Simulators Cognata Semiconductors POLYN
Sensing and Vehicle Technology CorrActions AR/VR/XR Radix
Cyber Security Cylus Accessories and Appliances RCS Rampal
Robotics and Manufacturing Deep Learning Robotics Cyber Security SAM Seamless Network
IoT/Sensors Deeyook Food Tech SavorEat
Video Technologies Dride. Inc Other SIH Brackets
Connectivity for Vehicles DriveU.auto AR/VR/XR SparX
Digital Healthcare Essence Video Technologies Theia Vision AI
AR/VR/XR Eye-Minders 3D Sensors TriEye
Road Safety Eye-Net Mobile Data Management Upstream Security
5G Technologies floLIVE Semiconductors Valens
Vehicle Technology Foresight Video Technologies VBox Communications
Vision and Light Control Gauzy Video Technologies visionary.ai
5G Technologies GuardKnox Wearable Wearable Devices
Semiconductors Hailo Energy/Power Wi-Charge
Vehicle Technology Imagry Energy/Power ZOOZ Power

הלחץ גובר: 33,000 משרות פנויות מחפשות עובדים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בחודש אפריל 2022 הגיעה תעשיית ההייטק הישראלית לשיא של כל הזמנים בביקוש עובדים: באותו חודש היו בתעשיית ההייטק הישראלית 32.9 אלף משרות פתוחות, לאחר שבשנת 2021 חל גידול של כ-30,000 משרות (יותר מ-12% מהיקף המועסקים בתעשייה). כך עולה מדו"ח רשות החדשנות ומכון המחקר Start-Up Nation Policy Institute אשר בדק את מצב ההון האנושי בתעשייה. עיקרי הדו"ח מסוכמים במשפט קצר: "ההייטק נמצא בטלטלה". ראוי לזכור שהסקר הזה נערך בחודש אפריל 2022, ויכול להיות שעדיין אינו מגלם את השפעת המשבר בשוק ההון שנגרם עקב המתיחות הגלובלית והמלחמה באוקראינה.

60,000 עובדים בתעשיית האלקטרוניקה

בסך הכל, תעשיית ההייטק הישראלית העסיקה כ-300 אלף עובדים בסוף 2021 (לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה). הם מפוזרים בין מגזרי התעשייה בחלוקה שוויונית יחסית. חלקו של סקטור הטלקום והתקשורת הניידת הולך וקטן עם השנים, וכעת כולל רק כ-6% מהעובדים בהייטק. הסקטור התעשייתי (כלומר תעשיית האלקטרוניקה על כל נגזרותיה) מכיל הרבה מאוד חברות גדולות יחסית ומסתכם בכחמישית מכלל עובדי ההייטק (21%).

כ-84% מהחברות שהשתתפו בסקר דיווחו שהן גייסו עובדים בחודשים יולי-דצמבר 2021, וכמעט כולן (כ-85%) דיווחו על קשיים בגיוס עובדי מו"פ. מדובר בעלייה של 20% בהשוואה לסקר של שנת 2021. הקושי הגדול ביותר הוא בתחומי החומרה: כ-96% מהחברות העוסקות בייצור אלקטרוני ובפיתוח טכנולוגיות תקשורת, דיווחו על קושי למצוא עובדים. במקביל, ככל שהחברה גדולה יותר, הקושי גדל: 82% מהחברות הקטנות (עד 10 עובדים) דיווחו שהן מתקשות לגייס עובדים – אבל כל החברות שמעל 500 עובדים (100%) דיווחו לעורכי הסקר שהן מתקשות לגייס עובדים.

העדפה מובהקת לבוגרי אוניברסיטאות

בשנים האחרונות גדל מספר החברות הישראליות המוגדרות כחברות צמיחה, ואחת מהתוצאות של התהליך הזה היא גידול בהיקף המשרות הלא-טכנולוגיות בשכר גבוה. עיקר העלייה בהיקף המשרות הפתוחות בתעשייה היתה בתפקידים לא טכנולוגיים: מספר המשרות לתפקידים האלה צמח מ-כ-4,500 משרות בשנת 2020 – לכ-11,800 משרות באפריל 2022. העובדים הלא טכנולוגיים נחלקים כמעט באופן שווה בין המקצועות העסקיים (מכירות, שיווק וכדומה) ובין מקצועות התפעול (כספים, משאבי אנוש וכדומה). יחד עם זאת, כ-70% מהעובדים בתעשייה מועסקים בתפקידים טכנולוגיים.

אחת מתופעות הלוואי של ביקוש גבוה לעובדים, הוא עלייה בשיעור העובדים המתפטרים מתפקידם כדי לעבור לחברה אחרת. במחצית השנייה של 2021 התפטרו מתפקידם 10.1% מעובדי ההייטק כדי לעבור לחברה אחרת. למגמה הזאת יש השלכות נוספות: ראשי צוותים רבים דיווחו שמהסיבה הזאת הם מעדיפים להתחרות על עובדים ותיקים ויקרים, ולא להשקיע בעובדים צעירים וחסרי נסיון, מחשש שלאחר שהם יצברו נסיון, הם יעברו לחברה אחרת. הנתונים גם מראים שהתעשייה מעדיפה להעסיק בוגרי אוניברסיטאות על-פני בוגרי מכללות: למרות שמספר הבוגרים של שני המסלולים האלה הוא כמעט זהה, יותר מ-60% מהעובדים שהצטרפו לתעשייה הם בעלי תואר אוניברסיטאי, ורק 36% בלבד קיבלו תואר ממכללה טכנולוגית.

RH אלקטרוניקה מקימה מפעל ייצור בציפורית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל RH, יעקב לוי. "אספנו צוות שניתח את צורכי הלקוחות בעידן הקורונה. התוצאה: הרחבנו את עסקינו"

חברת RH מנוף הגליל (לשעבר נצרת עלית) מקימה באזור התעשייה ציפורית מפעל ייצור אלקטרוני נוסף למפעל הקיים שלה, במסגרת תוכנית אסטרטגית שנועדה להכפיל את המכירות עד שנת 2023. המפעל החדש יתמקד באינטגרציה, כבילה, פיתוח, והבאת מוצרים חדשים לשוק (NPI). המפעל יוקם בתוך כ-3 שנים בשטח שהחברה רכשה בשנה האחרונה ויכלול רצפת ייצור בשטח של כ-5,500 מ"ר. מנכ"ל RH, יעקב לוי, גילה ל-Techtime שהקמת המפעל החדש היא אחת מסדרת פעולות בארץ ובחו"ל המתבצעות כעת במקביל במסגרת אסטרטגיית צמיחה חדשה שהחברה גיבשה לאחרונה.

לוי: "המפעל החדש בציפורית יעסיק מאות עובדים ויעמוד בתקני תעשיות הרפואה, פודטק, סמיקונדקטור, רובוטיקה ועוד. החדרים הנקיים ישמשו לייצור אלמנטים אופטיים. כבר היום אנחנו מייצרים ראשים אופטיים עבור מערכות אסתטיקה". המפעל גם ירחיב את היקף הפעילות בתחום הכבלים. כיום RH מייצרת בעצמה את הכבלים עבור המערכות שהיא מרכיבה, במחלקת כבילה המעסיקה כ-45 עובדים. "אנחנו מתכוונים להקצות שטח נרחב לתחום הפיתוח שבו אנו מרחיבים את היקף פעילותנו, ואת פעילות ה-NPI.

המיקוד: High Level Assembly

"המפעל בציפורית יבצע פיתוח מוצרים עבור הלקוחות ויעניק תמיכה לחברות מתחילות, כולל הקצאת שטחי עבודה, במסגרת אסטרטגיית תמיכה בחברות סטארט-אפ שבעתיד עשויות להיות להיות לקוחות של החברה. המהלך יתמוך בשירותי הפתרון המלאים שלנו. כיום החברה מפתחת מודולים, עמדות בדיקה של לקוחות ועוד. אנחנו מתמקדים בהרכבת מערכות שלמות (High Level Assembly) ומייצרים כיום מכונות שלמות ותת מערכות גדולות לתעשיית הסמיקונדקטור, הדפוס הדיגיטלי, הרפואה ועוד. במקרים רבים אנחנו שולחים את המוצר ללקוח של הלקוח".

חברת RH מעסיקה כ-800 עובדים ונחשבת לקבלנית הייצור השנייה בגודלה בישראל. רצפת הייצור שלה בישראל משתרעת על-פני שטח של 35,000 מ”ר וכוללת תשתיות השמת רכיבי SMT והרכבת כרטיסים, מחלקות אינטגרציה וזיווד, עיבוד שבבי וזיווד, מחלקת כבלים, מחלקת פיתוח, מחלקת תכנון וייצור התקני בדיקה ועוד. במקביל, נמצאים בבעלותה שני אתרי ייצור בחו”ל, ברומניה ובארה”ב, המעסיקים ביחד כ-100 עובדים. רצפת הייצור בעיר בראשוב ברומניה משתרעת על שטח של 3,500 מ"ר וכוללת שטחי התרחבות עתידיים.

מפעל RH בעיר בראשוב במרכז רומניה
מפעל RH בעיר בראשוב במרכז רומניה

אסטרטגיית ההתרחבות כוללת גם הרחבת הפעילות ברומניה: "המפעל ברומניה מעסק 60 עובדים ונמצא בהתרחבות. לאחרונה הצטיידנו במכונות SMT חדשות מתוצרת Samsung, וכיום המפעל כולל שני קווי SMT, קו ייצור מתכת גדול, ובימים אלה אנחנו מקימים בו פעילות חדשה בתחום ייצור הכבלים. עד סוף השנה אנחנו צפויים להעסיק במפעל יותר מ-100 עובדים. הפעילות במזרח אירופה מאפשרת לנו ייצור של מכלולים באיכות מעולה ובעלויות נמוכות מאשר בישראל".

הקורונה חידדה את המודל העסקי

לדבריו, תקופה הקורונה סייעה לחברה לחדד את האסטרטגיה שלה. "הקורונה הדגישה את הצרכים הבולטים של הלקוחות. כינסנו את הצוות שלנו כדי לנתח את הצרכים של הלקוחות בזמן הקורונה, וגילינו שהם רוצים לצמצם הוצאות והתחייבויות. כאשר ראינו שחלק מהלקוחות הוציאו צוותים הנדסיים, טכנולוגיים ותפעוליים טכניים לחל"ת, התחלנו לספק להם חלק מהשירותים הללו. כיום הם מחפשים פתרון כולל ולא רוצים מעורבות גבוהה בתהליך, ואנחנו נכנסים לתחומים נוספים כדי לספק מענה".

האם קיימת בעיית כוח אדם כדי לעמוד בתוכנית ההתרחבות?

לוי: "אחד מאתגרי הצמיחה הגדולים של כל חברה הוא גיוס עובדים. במיוחד כיום כאשר השוק מתאפיין במחסור בשני משאבים מרכזיים: רכיבים ואנשים. לפני כחמישה חודשים יצאנו בקמפיין פנים ארגוני שבמסגרתו פנינו לעובדים בחברה, שיתפנו אותם בתוכניות הגידול, וביקשנו מהם להביא חברים שיעבדו בחברה במתכונת של 'חבר מביא חבר'. למען האמת הופתענו מכמות האנשים שגויסו על-ידי אנשי הארגון. יותר מ-70 עובדים הצטרפו לחברה בחודשים האחרונים. הגאווה הכי גדולה של ארגון זה שאנשיו מביאים את החברים והמשפחה שלהם לעבוד לצידם. זה מרגש מאוד כי זה מראה כיצד הם תופסים את החברה".

עלייה של 20% בייצוא של ציוד אלקטרוני

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בשנת 2021 הסתכם ייצוא הסחורות והשירותים של ישראל בכ-143 מיליארד דולר. זהו שיא של כל הזמנים וגידול של כ-25% בהשוואה לשנת 2020. כך דיווח היום (ה') מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה. היקף הייצוא של ציוד רפואי ואופטי צמח ב-31% והיקף הייצוא של מיכון וציוד אלקטרוני צמח ביותר מ-20%. מרכיב ייצוא השירותים צמח בכ-34% ולראשונה הוא עבר את ייצוא הסחורות והיווה כ-52% מהייצוא הישראלי. הדבר מייצג חיזוק במשקל ההייטק, אשר כולל מרכיב גדול מאוד של שירותי תוכנה.

ייצוא התוכנה, המהווה את המרכיב המשמעותי ביותר בייצוא ההייטק של ישראל, צמח בשנת 2021 בשיעור של 26% ומהווה את הענף המוביל ביצוא הישראלי עם נתח של 27% מכלל הייצוא – כלומר כ-38.6 מיליארד דולר. השוק הגדול ביותר של ישראל הוא אירופה (40%), ולאחריו אמריקה (32%) ואסיה (25%). השאר (3%) מופנה לאפריקה ואוקיאניה. בחלוקה לפי מדינות, ארה"ב היא שוק היעד הגדול ביותר של ישראל (12% מהייצוא), ולאחריה מדורגות סין (4.3%) והולנד (2.2%).

אלא שלצד העלייה בייצוא ההייטק והתוכנה, מורגשת ירידה מתמשכת במספר חברות הסטארט-אפ החדשות המוקמות בישראל (בגרפים למטה). מחקר שבוצע על-ידי רשות החדשנות ו-Start-Up Nation Policy Institute, מגלה שמאז שנת 2014 חלה ירידה עקבית במספר חברות הסטראט-אפ החדשות, המגיע לשיעור ירידה של כ-14% בשנה. במקרה הזה מדובר בתופעה גלובלית: מאז 2017 חלה ירידה שנתית של 17% במספר חברות הסטארט-אפ בעולם, כאשר בלונדון הירידה היא כ-15% ובעמק הסיליקון כ-5%.

מהדו"ח עולה שאחת מהבעיות המרכזיות של סביבת היזמות הטכנולוגית בישראל היא התחרות מול מרכזי הפיתוח הגדולים של חברות גלובליות. בעשור האחרון בלבד, נפתחו בישראל יותר מ-200 מרכזי פיתוח זרים המתחרים בחברות הסטארט-אפ על משאבי כוח האדם המוגבלים. במקביל, חלה עלייה גדולה מאוד (11% ב-2020) בהיקף ההון שהחברות מגייסות בסבבי הגיוס הראשוניים (השקעות סיד וגיוסים בשלב A), והדבר מלמד על קושי גובר בהקמת חברות סטארט-אפ.

צבאות בעולם מתעניינים בנשק הלייזר של אלביט

פורסם בתאריך ע"י Techtime

פריצת הדרך הטכנולוגית שעליה הכריזה חברת אלביט בחודש יוני 2021, לאחר הצלחת סדרת ניסויים שבמהלכם הצליחה ליירט כטב”מים בטווחים ובגובהי טיסה שונים, באמצעות מערכת לייזר אווירית שהותקנה על מטוס, מעוררת כבר עכשיו עניין אצל לקוחות פוטנציאליים בעולם. כך גילה נשיא ומנכ"ל חברת אלביט מערכות (Elbit), בשיחה היום (ג') עם אנליסטים לאחר פרסום התוצאות השנתיות של החברה. מכליס: "לייזר רב עוצמה אווירי יביא לשינוי פרדיגמה, מכיוון שהוא מאפשר להתמודד בו-זמנית עם הרבה מאוד איומים שונים, במהירות ובעלויות נמוכות. השנה מטוס הוריד מל"ט – וזו רק ההתחלה".

לדבריו, אלביט גם מספקת את מקור הלייזר לפתרון היבשתי. "אנחנו המובילים בתחום הזה בעולם, ולדעתי הוא יביא לנו פרוייקטי-על בעתיד הקרוב. כבר היום יש בו עניין משמעותי". הוא גם רמז שכמו שהפתרון הטכנולוגי הסיר את האיום האסטרטגי של המנהרות בעזה, נשק הלייזר עשוי לנטרל את איום הרקטות על ישראל. "לייזר רב-עוצמה אווירי יביא לשינוי נקודת העבודה של הצד השני".

מיקוד אסטרטגי חדש הביא את החברה לצמיחה של 13% בשנה

אלביט דיווחה על מכירות שיא בשנת 2021 בהיקף של כ-5.3 מיליארד דולר (עלייה שנתית של 13%), ועל צבר ההזמנות הגדול ביותר בתולדותיה: 13.7 מיליארד דולר, בהשוואה לכ-11 מיליארד דולר ב-2020. לברי סמנכ"ל הכספים, יוסי גספר, התוצאות העסקיות של 2021 משקפות טרנספורמציה של החברה מספקית של מערכות טכנולוגיות לספקית של פתרונות מקיפים, דוגמת העסקה הגדולה ביותר בתולדותיה, בהיקף 1.6 מיליארד דולר, להקמת והפעל בית ספר לטיסה ביוון. "השינוי הזה מתבטא במעבר מצמיחה שנתית של כ-6% לצמיחה שנתית של כ-13% ב-5 השנים האחרונות".

גספר, אגב, פורש מתפקיד בשבוע הבא מתפקיד סמנכ"ל הכספים של החברה שאותו הוא מילא ב-21 השנים האחרונות, וייכנס לתפקיד המשנה למנכ"ל. את מקומו יתפוס ד”ר קובי קגן, המשמש מאז שנת 2018 כסגן נשיא ומנהל הכספים של חטיבת מערכות היבשה של אלביט (כיום חטיבת היבשה והתקשוב). בין ההישגים הבולטים של החברה ב-2021: עסקת הענק להקמת בית הספר לטיסה ביוון, רכישת חברת ספרטון האמריקנית שהיא אחת משתי החברות היחידות בעולם המספקות לצי האמריקאי מערכות סונאר מוצנח לאיתור צוללות, חוזה לאספקת פתרונות לוחמה אלקטרונית לכל ספינות הקרב של חיל הים הבריטי, חוזה בינלאומי ראשון לתותח אוטומטי חדש, ניסוי מוצלח של נשק לייזר אווירי, מסירת להקות רחפנים לצה"ל, וחשיפת מל"ט בעל הנעה היברידית.

אלביט רכשה מלאי גדול של רכיבים קריטיים

חברת אלביט מעסיקה כיום כ-19,000 עובדים בארץ ובעולם, מתוכם כ-3,500 עובדים בארה"ב, שהיא השוק הגדול ביותר שלה, ויותר מ-1,000 עובדים באירופה שהיא שוק יעד מרכזי. מכליס: ייצרנו תשתיות הנדסיות וייצוריות במדינות מרכזיות באירופה, אשר הפכו את אלביט לספק מקומי מוכר באותן מדינות. כאשר תקציבי הביטחון של נאט"ו צמחו בכ-24%, המכירות שלנו עלו בכ-90%. פירוש הדבר שלקחנו חלק מהחוזים של המתחרות. בין השאר זכינו השנה בחוזה אסטרטגי לאספקת מערכות לוחמה אלקטרונית לכל ספינות הקו הראשון של הצי הבריטי, אשר יחליפו מערכות של חברות בריטיות. זוהי הוכחה לכך שאנחנו חברת הלוחמה האלקטרונית הטובה בעולם".

במסגרת המפגש הוא סיפר שהחברה ביצעה מהלכים שונים כדי לשפר את הריווחיות ולהבטיח אספקת מערכות ללקוחות. "אנחנו נמצאים התהליך הטמעה של מערכת ERP חדשה וגדולה מאוד אשר תרמה רבות לשיפור הריווחיות. "עד סוף 2023 כל הארגון יעלה ל-ERP, וזה יביא להמשך ההתייעלות, חסכון במלאים, ועלייה בריווחיות של החברה". בתחום המלאים גם אלביט מתמודדת כיום עם משבר שרשרת האספקה בתעשיית השבבים. "המצב הזה פגע בנו בשנת 2021, ולהערכתנו המחסור לא הולך להיעלם כל-כך מהר. לכן רכשנו מלאים גדולים מאוד, בעיקר של רכיבים הקריטיים שקשה להשיג,שחלקם כבר הגיע לחברה וחלקם יגיע בקרוב. החלטנו על ביצוע ההשקעה הזאת מכיוון שלא רצינו לבזבז את חלון ההזדמנויות הנוכחי של עלייה בביקושים העומדת לפיתחנו. תקציבי הביטחון נמצאים בעלייה בכל העולם, ובמיוחד עכשיו בעקבות הלחימה באוקריאנה".

השקל החזק מבריח את הייצור מישראל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: קו הרכבות ישראלי של כרטיסים אלקטרוניים. צילום: Techtime

כשבועיים לאחר ש-Techtime חשף את תוכניתה של אלביט להעביר חלק מהייצור לחו"ל כדי להתמודד עם שער השקל החזק וירידת ערכו מול הדולר, מדווח איגוד ההיי-טק שבהתאחדות התעשיינים על ממצאי סקר המלמדים שהבעייה מעוררת דאגה רבה בכל תעשיית האלקטרוניקה בישראל. האיגוד ביצע סקר בקרב כ-300 חברות הייטק ישראליות, ומתוכו עולה שיותר ממחציתן סבורות ששער הדולר הוא "חסם משמעותי בייצוא של טכנולוגיה ישראלית", ומקשה על העסקת עובדים בישראל.

כ-57% מהנישאלים נקטו בפעולות הגנה הכוללות הוצאת פעילות לספקים בחו"ל, גידור והעלאת מחירים. כ-40% מהחברות שהשתתפו בסקר דיווחו שהן העבירו פעולות ייצור לחו"ל כדי לחסוך בעלויות הנובעות מהתחזקות השקל. נושא נוסף המדאיג את התעשייה הוא שכר העובדים הגבוה. כ-45% מהמנכ"לים שהשתתפו בסקר העריכו שאם השכר ימשיך לעלות, הם ייאלצו להעסיק יותר עובדים בחו"ל. לדבריהם, התוצאה תהיה שרק הנהלות החברות יישארו בארץ, בעוד אנשי הטכנולוגיה יהיו בחו"ל.

"רק ההנהלות יישארו בישראל"

התוצאה: ישראל תאבד את היתרון הטכנולוגי שלה מכיוון שהיידע לא יהיה בישראל אלא בחו"ל – ובעתיד ישמש ליצירת חברות זרות חדשות שיתחרו בטכנולוגיות הישראליות. יו"ר איגוד ההיי-טק הישראלי בהתאחדות התעשיינים, מריאן כהן, אמר שתעשיית ההייטק הישראלית נמצאת בצומת דרכים קריטי: "אם יימשכו מגמות התחזקות השקל והעלייה בשכר העובדים, התעשייה הישראלית תתחיל להתכווץ. הממשלה חייבת לפעול כדי להגביר את התחרותיות של התעשייה ולטפל במשבר ההון האנושי".

במקביל, המחסור ברכיבים לרוחב כל תעשיית האלקטרוניקה מגביר את הנזק הנובע משער השקל החזק. רוב הספקים מנהלים תוכניות אלוקציה המעניקות העדפה ללקוחות המתחייבים לבצע הזמנות גדולות. לכן חברות רבות מבצעות הזמנות עבור ייצור עתידי כדי להבטיח אספקת רכיבים. לאחרונה סיפר ל-Techtime מנהל של יצרנית מכשור רפואי ישראלית, שבגלל המחסור ברכיבים, הוא רכש אלפי מיקרו-בקרים של חברת סייפרס בכמות שתספיק לייצור עד לשנת 2023. כלומר, החברה הישראלית נאלצה לשלם היום עבור רכיבים שייצרו הכנסות בעוד שנתיים. שער השקל הופך מהלך כזה למסוכן מאוד.

עלייה במכירות פי.סי.בי ברבעון הראשון

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: קו ייצור המעגלים המודפסים של פי.סי.בי טכנולוגיות במגדל העמק

ברבעון הראשון של שנת 2021 הסתכמו המכירות של חברת פי.סי.בי טכנולוגיות (PCB Technologies) בכ-29.3 מיליון דולר, בהשוואה למכירות בהיקף של כ-26.1 מיליון דולר ברבעון המקביל 2020. אלא שלמרות העלייה במכירות – החברה דיווחה על ירידה ברווח הגולמי מכ-3.2 מיליון דולר אשתקד לכ-2.8 מיליון דולר השנה. החברה הסבירה את הירידה בשער הדולר ובמחסור ברכיבים. "הירידה ברווח הגולמי נובעת בעיקרה מהירידה בשער החליפין של הדולר ביחס לתקופה המקבילה אשתקד (כ-5% בממוצע). מאחר וכ-40% מהוצאות הקבוצה הינן בשקלים, הייתה לירידה הזאת השפעה שלילית על תוצאות הקבוצה".

בנוסף, "העלייה בביקושים מצד הלקוחות לצד התאוששות חלקית מצד יצרני הרכיבים והחומרים, גורמים לאלוקציות בשוק הרכיבים אשר גורמות לעיכוב בשרשרת האספקה ואי-קבלת רכיבים, שהביא לחוסר איזון בקווי-הייצור". החברה הסבירה שהחל מהמחצית השנייה של שנת 2020 , ספקי הרכיבים האלקטרוניים אינם עומדים ביעדי האספקה של הרכיבים. התופעה הזאת החריפה ברבעון הראשון של 2021, שבו זמני האספקה (Lead time), התארכו אל יותר מ-30 שבועות.

מהחברה נמסר ל-Techtime שאם מנתחים את התופעה ניתן להבין את ההגיון העומד מאחוריה: "ככל שהביקושים עולים וההיצע לא עומד בקצב הנדרש, הלקוחות חוששים מחוסר יכולת לייצר ומגדילים את ההזמנות. זהו תהליך המזין את עצמו. ניתן לראות את הביטוי לעלייה בביקושים גם בצבר ההזמנות של החברה: בסוף הרבעון הראשון 2021 הוא הסתכם בכ-70.5 מיליון דולר, כאשר בתקופה המקבילה אשתקד הסתכם צבר ההזמנות בכ-59.6 מיליון דולר".

כניסה לטכנולוגיות חדשות

לקראת הרחבת פעילותה בפלח השוק הצבאי ומול משרד הביטחון האמריקאי, החברה הודיעה שהיא נמצאת בתהליך ההסמכה לתקן MIL של צבא ארה"ב. פי.סי.בי החזיקה בהסמכה לתקן הזה עד שנת 2015 והחליטה שלא לחדשה, מכיוון ההשפעת החוסר בהסכמה על המכירות הייתה זניחה( ההסמכה לתקן IPC Class III הייתה מספקת. אולם במסגרת תוכנית אסטרטגית להרחיב את הפעילות מול גופי הביטחון בארה"ב, היא החליטה לחדש את ההסמכה לתקן MIL מתוך כוונה לסיים את התהליך עד סוף 2021.

מעגל מבחן של טכנולוגיות PCB מתקדמות המפותחות כיום בחברת פי.סי.בי
מעגל מבחן של טכנולוגיות PCB מתקדמות המפותחות כיום בחברת פי.סי.בי

כפי שפורסם לאחרונה ב-Techtime, פי.סי.בי טכנולוגיות רכשה ופיתחה טכנולוגיות חדשות בתחומים כמו ייצור מעגלים מודפסים ממוזערים מאוד, ברוחב מוליך ובמירווח בין מוליכים של 25 מיקרון בלבד (1 מיל). ההשקעה בפיתוח טכנולוגיות חדשות באה לידי ביטוי בעלייה חדה בתקציבי המו"פ של החברה. אם בשנת 2019 היא לא דיווחה כלל על תקציבי מו"פ, בשנת 2020 היא דיווחה על תקציב מו"פ של כ-363 אלף דולר, כאשר ברבעון הראשון של 2021 הסתכמו תקציבי המו"פ בכ-217 אלף דולר ברבעון. זאת על בסיס תוכנית השקעה בפיתוח שאמורה להסתכם ביותר ממיליון דולר ב-2021 לבדה.

החברה פועלת בשני אתרים: מגדל העמק וראש העין, שבה נמצאת החברה הבת AMS (100% בבעלות פי.סי.בי טכנולוגיות). היא מתמחה במתן פתרונות מלאים בעולם האלקטרוניקה בשירותי תכנון וייצור מעגלים מודפסים (PCB) בסדרות קצרות ובינוניות, ושירותי הרכבת כרטיסים אלקטרוניים ומערכות שלמות.

לחברה יש שותפים טכנולוגיים במזרח המבצעים עבורה ייצור בכמויות גדולות תחת פיקוחה כמו גם שותפים באירופה וארה"ב אשר מייצרים בעבורה במקרים של דרישות מיוחדות לייצור מקומי מצד הלקוחות. כיום היא מעסיקה כ-750 עובדים. רוב לקוחותיה מגיעים מתעשיות האלקטרוניקה הצבאית והרפואית בישראל. החברה נמצאת בשליטת קרן פימי (48%) ונסחרת בבורסה של תל אביב לפי שווי שוק של כ-331.7 מיליון שקל.

אלטק ניצלה את מגיפת הקורונה כדי לרכוש ציוד ייצור חדש

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מכונת ה-DES החדשה שנרכשה על-ידי אלטק בסוף 2020. מנוהלת במתכונת Industry 4.0

בשנת 2020 צמחו המכירות של חברת אלטק (Eltek) מפתח תקווה בכ-5.5% והסתכמו בכ-36.7 מיליון דולר בהשוואה למכירות של כ-34.8 מיליון דולר בשנת 2019. החברה דיווחה על רווח נקי של 2.2 מיליון דולר, בהשוואה ל-1.8 מיליון דולר ב-2019. המנכ"ל אלי יפה מסר שהחברה התמודדה עם משבר הקורונה באמצעות הגדלת המכירות לשוק הצבאי והרפואי, שפיצו על הירידה במכירות בתחומי התעופה המסחרית, תוצר של המגיפה העולמית. בנוסף, החברה השיגה הלוואה בריבית מופחתת בזכות ערבות המדינה וגייסה 5.7 מיליון דולר באמצעות הנפקת מניות לבעלת השליטה, קבוצת ניסטק.

ההון הזה שימש בין השאר להחזרת חלק מהחובות של החברה ולשיפור המאזן הפיננסי שלה. לדבריו, החברה ניצלה את ירידת המחירים בשוק מכונות הייצור של מעגלים מודפסים כתוצאה ממשבר הקורונה – וביצעה רכישה גדולה של ציוד חדש לקווי הייצור. יפה: "המגיפה גרמה למחסור בחלק מחומרי הגלם הדרושים לנו, שאנחנו עדיין מתמודדים איתו. היא אילצה את אלטק לבצע בסוף 2020 תוכנית להפחתת העלויות, אשר הורידה את נקודת האיזון של החברה".

השקעה של 1.5 מיליון דולר בתשתיות Industry 4.0

בחודש שעבר החברה קיבלה אישור לקבלת מענק ממשלתי אשר יכסה 15% מהשקעה בהיקף של 1.5 מיליון דולר בציוד ייצור מתקדם שנועד להתאים את החברה לעבודה במתכונת Industry 4.0. ההשקעה מתמקדת בקישוריות, אוטומציה והתקנת מערכות מידע המנתחות נתונים בזמן אמת בסיוע תוכנות בינה מלאכותית. במידה ואלטק תציג שיפור משמעותי בפרוייקט Industry 4.0, היא עשויה לקבל מענק ממשלתי נוסף בגובה של 5% מהיקף ההשקעה. החברה מעריכה שתוכנית ההשקעות החדשה תושלם ברובה בחודשים הקרובים, ומערכות התקשורת המתקדמות יהיו תפעוליות כבר במחצית 2021.

בתמונה למעלה: מניית אלטק בנסד"ק בשנה האחרונה

יפה: "ההשקעה תשפר את כושר הייצור ואת התחרותיות שלנו". בנוסף, החברה קיבלה אישור מרשות החדשנות לקבלת מענק בגובה של 250,000 דולר לפרוייקט מחקר ופיתוח שיימשך שנה ומיועד לשפר את התפקוד של קווי הייצור שלה, ולהביא את החדר הנקי שלה לדרגת ISO-14644-1 Standard class ISO 5. "אם התוכנית תושלם בהצלחה, היא תביא לעלייה משמעותית בכושר הייצור שלנו. שתי התוכניות האלה יביאו את אלטק למעמד של מובילה בתחום הייצור של מעגלים מודפסים איכותיים בכמויות קטנות".

חברת אלטק מפתח תקווה מעסיקה כ-400 עובדים ומתמחה בייצור מעגלים גמישים קשיחים ומעגלים מודפסים מורכבים. החברה נמצאת בשליטת קבוצת ניסטק (Nistec), ונסחרת בנסד"ק לפי שווי חברה של כ-35.9 מיליון דולר.

סימנים ראשונים למיתון שיגיע לאחר הקורונה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מדד מניות השבבים של פילדלפיה בששת החודשים האחרונים

ככל שמתארך משבר הקורונה, גוברת התחושה בתעשיית ההייטק שאנחנו נמצאים בתחילתו של משבר כלכלי שיימשך זמן רב לאחר שהווירוס ייעלם והחיים ברחובות ובמפעלים יחזרו לתיקנם. אם בשבועות הראשונים של המשבר, דיווחו רוב החברות שיש להן מלאים, או שהן מוכנות לחזור לפעילות שגרתית עם סיום המשבר, כרגע התמונה מתחילה להשתנות.

ההודעות הראשונות מגיעות דווקא מהחברות הקטנות. חברת אורביט מנתניה הודיעה שככל הנראה לא יתממש רובו של הסכם המסגרת הגדול שהיא חתמה לאחרונה עם חיל האוויר האמריקאי: היא קיבלה הזמנה בהיקף של עד 109 מיליון שקל למערכות תקשורת פנים ושידרוג מערכות הפעלה בתוך מטוסי התדלוק 135-KC. "לנוכח מגיפת הקורונה ואינדיקציות נוספות שהגיעו מחיל האוויר האמריקאי, החברה הגיעה למסקנה שעשוי להיות קיטון מהותי במימוש הסכם המסגרת".

הרמזים מתעבים

הדיווח של חברת מיקרונט מאיזור התעשייה אזור שליד תל אביב, נוקט בשם המפורש עצמו: "התפשטות נגיף הקורונה למדינות העולם הביאה לשינוי מהותי באווירה העסקית. בשל ההאטה של הכלכלות בעולם והפחתת הפעילות העסקית, מסתמנת מגמת ירידה משמעותית בביקוש למוצרים שהחברה מוכרת, אשר מביאה לעצירת הזמנות, עיכובים ודחייה בקבלת הזמנות".

החברה מספקת מערכות לניהול ציי רכב ומשאבים ניידים (Mobile Resource Management). מוצריה כוללים טאבלטים, מחשבים מוקשחים, מערכות תקשורת אלחוטית ותוכנה. החברה מעסיקה כ-80 עובדים בישראל, העוסקים בפיתוח ובייצור. על הרקע הזה היא הודיעה שהיא קיצצה במשרות, הפחיתה משכורות, ואינה צופה שצבר ההזמנות יגדל משמעותית בתקופה הקרובה.

בדיקת מדדי המניות הטכנולוגיות המובילים – מדד השבבים של פילדלפיה ומדד נסד"ק 100 – מספקת תמונה תואמת של הלכי הרוח בשוק. שני המדדים המשיכו לצמוח בחודשים האחרונים, גם כאשר משבר הקורונה פגע קשה בתעשיית הייצור הסינית, שעליה נשענת תעשיית האלקטרוניקה העולמית. זאת מכיוון שהתעשייה האמינה שמדובר בהפרעה זמנית בלבד בשרשרת האספקה.

נקודת התפנית: 20 בפברואר 2020

אולם מרגע שהמגיפה יצאה מסין והחלה לפגוע בכלכלות אירופה וארה"ב, השתנה הלך הרוח: ובמחצית השנייה של פברואר התרסקו שני המדדים בעשרות אחוזים. מדד מניות השבבים של פילדלפיה ירד מ-1,980 נקודות בפברואר, לכ-1,330 נקודות כיום. מדד נסד"ק 100, המעניק משקל חזק במיוחד לחברות טכנולוגיות, ירד מ-9,720 נקודות בפברואר, לפחות מ-7,000 נקודות כיום.

מדד נסד"ק 100, המבוסס על משקל חזק של חברות טכנולוגיות. התפנית היתה ב-20 בפברואר 2020
מדד נסד"ק 100, המבוסס על משקל חזק של חברות טכנולוגיות. התפנית היתה ב-20 בפברואר 2020

מדוע? כנראה המשקיעים סבורים שעברנו משלב ההפרעה בשרשרת האספקה לשלב המיתון הכלכלי. הדבר בולט גם כשבודקים את המניות של החברות שדיווחו על פגיעה בשרשרת האספקה שלהן "בשלב הסיני" של המגיפה. כך למשל אנלוג דיוייסז (ADI) הזהירה שהמשבר יקטין בכ-50 מיליון דולר את הכנסותיה ברבעון הראשון, אולם המניה המשיכה לעלות עד למחצית השנייה של פברואר.

אפל דיווחה על ירידה צפויה במכירות הרבעון עקב קיטון במכירות של טלפונים, אולם המניה המשיכה לטפס עד לנפילה שהחלה ב-19 בפברואר. התמונה חוזרת על עצמה גם אצל החברות האחרות: HP, Jabil, Microchip,  STMicroelectronics, NVIDIA, NXP, On Semiconductors ועשרות חברות שבבים ואלקטרוניקה אחרות.

מה בדיוק קרה? בשבוע של ה-20 לפברואר השתנתה תמונת הקורונה בעולם: ספרד, בריטניה, גרמניה, אוסטריה, אירלנד, הולנד וארה"ב דיווחו שהן נפגעו מהמגיפה, ובאיטליה הגיע מספר הקורבנות לכמעט 300 איש. מרגע זה הפסיקה הקורונה להיות הפרעה בשרשרת האספקה, והפכה למגיפה המשתקת את השווקים. וכאשר השווקים משותקים, חברות מפטרות עובדים או מוציאות אותם לחופשה ללא תשלום, רמת הצריכה יורדת ואנשים חוסכים לימים קשים. התוצאה: ירידה בביקושים המכניסה את המשק למיתון.

היתרונות והחסרונות של ההייטק הישראלי בתקופת מיתון

בשלב הראשון של המיתון, ייתכן ותעשיית הטכנולוגיה הישראלית תיפגע יחסית פחות מתעשיות אחרות בעולם, מכיוון שישראל נשענת על תעשייה בטחונית יציבה מאוד, וממוקדת יותר במכירה לחברות (B2B) מאשר במכירה לצרכן הסופי (B2C). במקרה הזה, למשקלן הגדול של חברות סטארט-אפ יש יתרון: הן מתקיימות בזכות ההון שגייסו ולא בזכות מכירות. אומנם חברות חדשות יתקשו לגייס הון, אולם החברות שכבר גייסו הון יוכלו לתפקד עד שוך המשבר – אם הוא לא יהיה ארוך מדי.

לאסטרטגיית הסטארט-אפ יש יתרון מובנה נוסף: ניתן להתאים את הטכנולוגיות במהירות רבה לצורכי השוק החדשים שיאפיינו את עידן הפוסט-קורונה. מנגד, כמחצית מהעובדים בתעשיית הטכנולוגיה הישראלית מועסקים במרכזי פיתוח של חברות זרות, וכשהן ייקלעו לקשיים, המרכזים המרוחקים מההנהלה בארץ המולדת צפויים להיות הראשונים שייפגעו מקיצוצים.

אסור לממשלה להמתין

הרמז המגיע מהשוק העולמי צריך לנחות במהירות על שולחן מקבלי ההחלטות בממשלה. מיתון ממושך דורש היערכות לאומית ברמה לא פחות קריטית מאשר המאבק בנגיף עצמו. הממשלה צריכה לבנות את תוכנית היציאה מהמיתון כבר עכשיו: לגבש תוכניות עידוד אגרסיביות, ולהתחיל בגיבוש פרוייקטים לאומיים שיגייסו את כל הכוחות ההנדסיים שישתחררו לשוק בעקבות המיתון האפשרי.

ככל שישראל תקדים להיערך למיתון, היא תצא ממנו במהירות גדולה יותר – ואולי אף תשיג יתרון בשוק העולמי – כאשר התעשיות המתחרות עדיין ייאבקו על קיומן.