לוקהיד מרטין מקימה מפעל עתידני לייצור מטוסים

חברת לוקהיד מרטין (Lockheed Martin) חנכה את הקמת המפעל החדש של קבוצת Skunk Works בעיר פאלמדייל, קליפורניה, אשר מעניק הצצה לעתיד התעשייה עתירת הטכנולוגיה. המפעל נבנה על-בסיס הרעיון של "מפעל גמיש מבוסס מידע" (intelligent, flexible factory) אשר יתבסס על שימוש במערכות ייצור מקושרות במתכונת IoT, ייצור באמצעות רובוטים ושימוש בטכנולוגיות ייצור מיידי (3D Printing), ובטכנולוגיות מציאות רבודה כדי לייעל את הפעילות המשותפת של בני אדם ומכונות. נשיא ומנהל חטיבת סקאנק-וורקס בחברת לוקהיד מרטין, ג'ף בבואין, אמר שהמפעל החדש מבטא את תהליך הארגון מחדש שהחברה תממש בשנים הקרובות ושהוא יממש את כל היתרונות של המהפיכה הדיגיטלית.

מגזין התחבורה המקוון The Drive סיפק פרטים נוספים על המפעל, שנמסרו על-ידי בבואין במהלך טקס חנוכת האתר בשבוע שעבר: הוא יתבסס על שימוש ברובוטים ייעודיים לייצור תעופתי מתוצרת Electroimpact, אשר מסוגלים לקדוח ולחתוך את כל סוגי החומרים התעופתיים ולהלחים ולהבריג חלקים. היעילות של הרובוטים האלה נבדקה במהלך עבודות הייצור של אבטיפוס המטוס העל-קולי הניסיוני X-59A. מתוך 7,512 קידוחים שהם ביצעו – רק 23 נזקקו לתיקון או להשלמה.

מעבודה ידנית לעבודת רובוטים

מדובר בשינוי מהותי במתכונת העבודה של חטיבת סקאנק-וורקס, שכל העבודות בה נעשו עד היום באופן ידני. הרובוטים ניידים ויכולים להגיע לכל נקודה במפעל. הם פועלים באופן אוטונומי ומאפשרים שינוי מיידי של תוכנית הייצור לצורך הרכבת חלקי מטוסים שונים. המבנה עצמו כולל מערכת מיזוג אוויר מיוחדת המאפשרת לשמור על טמפרטורה נדרשת ברמת דיוק של 2°C לצורך ייצור חלקים העשויים מחומרים בעלי צורכי טמפרטורה מיוחדים.

במקביל, החטיבה כולה עוברת לשימוש נרחב במערכות מציאות רבודה, גם ברמת הפיתוח וגם ברמת הייצור. פירוש הדבר שגם המהנדסים וגם אנשי הייצור, יכולים לראות ולהשוות מיידית בין המודל הדיגיטלי של החלק לבין המימוש הפיסי שלו תוך כדי הייצור, כדי לוודא תאימות ולזהות חריגות כבר בשלבי הייצור הראשונים. חטיבת סקאנק-וורקס בחברת לוקהיד מרטין אחראית על פיתוח פלטפורמות אוויריות פורצות דרך כמו מטוס הקרב הסילוני הראשון של ארה"ב (P-80), מטוס הקרב החמקן הראשון בעולם (F-117) ומטוס הקרב המתקדם ביותר של ארה"ב, F-22.

אלטק ניצלה את מגיפת הקורונה כדי לרכוש ציוד ייצור חדש

בתמונה למעלה: מכונת ה-DES החדשה שנרכשה על-ידי אלטק בסוף 2020. מנוהלת במתכונת Industry 4.0

בשנת 2020 צמחו המכירות של חברת אלטק (Eltek) מפתח תקווה בכ-5.5% והסתכמו בכ-36.7 מיליון דולר בהשוואה למכירות של כ-34.8 מיליון דולר בשנת 2019. החברה דיווחה על רווח נקי של 2.2 מיליון דולר, בהשוואה ל-1.8 מיליון דולר ב-2019. המנכ"ל אלי יפה מסר שהחברה התמודדה עם משבר הקורונה באמצעות הגדלת המכירות לשוק הצבאי והרפואי, שפיצו על הירידה במכירות בתחומי התעופה המסחרית, תוצר של המגיפה העולמית. בנוסף, החברה השיגה הלוואה בריבית מופחתת בזכות ערבות המדינה וגייסה 5.7 מיליון דולר באמצעות הנפקת מניות לבעלת השליטה, קבוצת ניסטק.

ההון הזה שימש בין השאר להחזרת חלק מהחובות של החברה ולשיפור המאזן הפיננסי שלה. לדבריו, החברה ניצלה את ירידת המחירים בשוק מכונות הייצור של מעגלים מודפסים כתוצאה ממשבר הקורונה – וביצעה רכישה גדולה של ציוד חדש לקווי הייצור. יפה: "המגיפה גרמה למחסור בחלק מחומרי הגלם הדרושים לנו, שאנחנו עדיין מתמודדים איתו. היא אילצה את אלטק לבצע בסוף 2020 תוכנית להפחתת העלויות, אשר הורידה את נקודת האיזון של החברה".

השקעה של 1.5 מיליון דולר בתשתיות Industry 4.0

בחודש שעבר החברה קיבלה אישור לקבלת מענק ממשלתי אשר יכסה 15% מהשקעה בהיקף של 1.5 מיליון דולר בציוד ייצור מתקדם שנועד להתאים את החברה לעבודה במתכונת Industry 4.0. ההשקעה מתמקדת בקישוריות, אוטומציה והתקנת מערכות מידע המנתחות נתונים בזמן אמת בסיוע תוכנות בינה מלאכותית. במידה ואלטק תציג שיפור משמעותי בפרוייקט Industry 4.0, היא עשויה לקבל מענק ממשלתי נוסף בגובה של 5% מהיקף ההשקעה. החברה מעריכה שתוכנית ההשקעות החדשה תושלם ברובה בחודשים הקרובים, ומערכות התקשורת המתקדמות יהיו תפעוליות כבר במחצית 2021.

בתמונה למעלה: מניית אלטק בנסד"ק בשנה האחרונה

יפה: "ההשקעה תשפר את כושר הייצור ואת התחרותיות שלנו". בנוסף, החברה קיבלה אישור מרשות החדשנות לקבלת מענק בגובה של 250,000 דולר לפרוייקט מחקר ופיתוח שיימשך שנה ומיועד לשפר את התפקוד של קווי הייצור שלה, ולהביא את החדר הנקי שלה לדרגת ISO-14644-1 Standard class ISO 5. "אם התוכנית תושלם בהצלחה, היא תביא לעלייה משמעותית בכושר הייצור שלנו. שתי התוכניות האלה יביאו את אלטק למעמד של מובילה בתחום הייצור של מעגלים מודפסים איכותיים בכמויות קטנות".

חברת אלטק מפתח תקווה מעסיקה כ-400 עובדים ומתמחה בייצור מעגלים גמישים קשיחים ומעגלים מודפסים מורכבים. החברה נמצאת בשליטת קבוצת ניסטק (Nistec), ונסחרת בנסד"ק לפי שווי חברה של כ-35.9 מיליון דולר.

סימנס אימצה את פלטפורמת iCOMOX של שירהטק

האסטרטגיה החדשה של חברת שירהטק (Shiratech) מפתח תקווה קיבלה בשבועות האחרונים זריקת עידוד משמעותית מאוד, כאשר פלטפורמת הניטור התעשייתית שלה, iCOMOX  נבחרה על-ידי חברת סימנס כפלטפורמת הניטור ואיסוף המידע שהיא מספקת ללקוחות תעשייתיים באמצעות שירות MindSphere. מאחורי העיסקה ניצבת אסטרטגיה חדשה של החברה, ותמיכה חזקה מאוד של חברת Arrow אשר מפיצה את מוצרי שירהטק ומקדמת אותה בקרב לקוחות אסטרטגיים.

עד לאחרונה היתה מוכרת שירהטק כיצרנית של מודולי מחשב-בכרטיס וכרטיסי SoM בתקני SMARC ו-96Board, אולם בשנת 2019 היא ביצעה תפנית אסטרטגית ובסוף אותה שנה הכריזה על המוצרים הראשונים של פלטפורמת iCOMOX לניטור מידע ברצפת הייצור. בפברואר 2020 הושלמו אבני הבניין האחרונות, עם ההכרזה על מערכות iCOMOX NB-IoT ו-iCOMOX PoE.

הסכמים אסטרטגיים ב-2021

הן הבהירו שהחברה החליטה להתמקד בתחום התעשייה המקושרת (Industry 4.0). ל-Techtime נודע שהחברה נמצאת במגעים מתקדמים מאוד גם עם חברת T-Mobile, שהמוצרים נבדקים עבור ניטור מערכת הרכבות בגרמניה, ושבקרוב היא תתחיל גם לספק פלטפורמת ענן המאפשרת לקבל את המידע מהחיישנים ולנתח אותו, אשר תרוץ על-גבי הענן MindSphere של סימנס.

לדברי מנכ"ל החברה, דוד וקטור, שירהטק נמצאת בשלב המכירות וחברות גדולות באירופה ובישראל בחרו בה. וקטור: "למרות הקורונה הגדלנו מאוד את המגעים שיש לנו עם לקוחות באירופה ובישראל, נכנסנו לבדיקות מעשיות אצל לקוחות בתחומים כמו ניטור תשתיות גז ומים. אנחנו נערכים להתקנות נרחבות ולהסכמי שיתוף פעולה אסטרטגיים נוספים שייחתמו בשנת 2021".

דוד וקטור (משמאל), ובדיקת המערכת במתקני בקרת גז של לקוח תעשייתי מארה"ב
דוד וקטור (משמאל), ובדיקת המערכת במתקני בקרת גז של לקוח תעשייתי מארה"ב

5 חיישנים וכל ערוצי התקשורת

ליבת האסטרטגיה החדשה היא פלטפורמה הכוללת חמישה חיישנים שונים המתחברת באמצעות מספר ערוצי תקשורת אל תוכנת ניהול ארגונית ואלגוריתם המאפשר לזהות התפתחות תקלות ואי-סדירות בפעולת המערכות. קופסאות החישה (Intelligent Condition Monitoring Box) מוצמדות פיסית אל המכונות הנבדקות ללא צורך לבצע בהן שינויים או להתחבר אליהן חשמלית. הן כוללות חיישן זעזועים, חיישן תאוצה, חיישן שדה מגנטי, חיישן קולי וחיישן טמפרטורה.

קופסאות הבקרה בפלטפורמת iCOMOX  מצויידת בשלוש דרכי התחברות אל הרשת: תקשורת איתרנט קווית על-גבי קווי אספקת החשמל במפעל (PoE), תקשורת המתבצעת באמצעות הרשת הסלולרית (NB-IoT) או תקשורת אלחוטית מקומית (SmartMesh IP). באופן זה הן מותאמות לכל תרחיש המתקיים היום באתרי הייצור: החל מתשתית ה-Wi-Fi בתוך המבנה, עבור להתחברות אל מכונה בחצר באמצעות קווי הכוח וכלה בציוד מרוחק מאוד שניתן להתקשר אליו רק באמצעות הרשת הסלולרית.

המשתמש מקבל מידע מלא ותובנות על פעילות המערכות ברצפת הייצור
המשתמש מקבל מידע מלא ותובנות על פעילות המערכות ברצפת הייצור

ארו מתחילה לשווק את המערכת

ערב ראש השנה הודיעה ארו (Arrow Electronics) על השלמת האינטגרציה של פלטפורמת iCOMOX  בפתרון IoT-as-a-service של סמינס מסוג MindSphere, ועל זמינות שירות האנליטיקס בענן עבור יישומים תעשייתיים (IIoT) שהיא תספק ללקוחות. הפתרון המלא פותח בשיתוף פעולה בין ארו, חברת התוכנה הגרמנית codestryke, סימנס ושירהטק וכולל את כל מרכיבי הפתרון: חיישנים, קישוריות, תוכנת אנליטיקס ודיווח ממצאים. המערכת מבוססת על החיישנים של שירהטק, פתרון הקישוריות והענן MindSphere של סימנס, ופתרון האנליטיקס של codestryke.

עם חיבור המפעל או מתקן התשתית אל המערכת, היא אוספת מידע מכל החיישנים, מנתחת אותו ולומדת את תבניות ומאפייני הפעילות שלהם. המידע הזה משמש לאיתור חריגות המלמדות על התפתחות תקלות וביצוע פעולות תחזוקה מונעת עוד לפני שהן מתרחשות. הדבר מאפשר למנוע השבתת פעילות, ולהוזיל עלויות בזכות שיפור תהליכי התחזוקה. בנוסף, המערכת לומדת את מבנה הפעילות הכוללת של המתקן, לומדת את מרכיבי העלות שלו ומאתרת תחומים שבהם ניתן להוזיל את העלות.

חברת שירהטק נמצאת בבעלות חברת א.י אלקטרוניקה, וכל המוצרים שלה מיוצרים בישראל באמצעות חברת א.י. אלקטרוניקה.

 

קבוצת רוטנברגר תבצע דיגיטציה של מפעלי הייצור באמצעות פלטפורמת 3d Signals

חברת 3d Signals מכפר-סבא, שפיתחה פתרון לדיגיטליזציה, ניטור ואנליזה של מכונות בקו הייצור, השלימה באחרונה מסע התקנות בשורה של מפעלי ייצור תעשייתיים בגרמניה, והרחיבה את מעגל לקוחותיה במדינה שמהווה כיום את שוק הפעילות הראשי של החברה. הלקוח החדש המשמעותי ביותר של החברה הוא קבוצת רוטנברגר (Rothenberger Group), שהודיעה כי בכוונתה לאמץ את הפתרון של 3d Signals במפעלי הייצור של החברות השונות הנכללות בקבוצה.

3d Singals ביצעה החודש התקנה של הפלטפורמה שלה במספר מכונות במפעל של אחת מחברות-הבת של הקבוצה, לאחר התקנה מוצלחת בחברת בת אחרת, העוסקת בייצור חלקים לתעשיית הרכב והתעופה, לפני כחצי שנה. קבוצת רוטנברגר, שהוקמה בסוף שנות ה-40', כוללת כיום כ-65 חברות ומפעלים לייצור ציוד, מכונות וחלקים לתעשיית השרברבות והצנרת, ויש לה גם מפעלים בתחומי הבנייה והפלסטיקה. הכנסותיה ב-2019 הסתכמו ב-350 מיליון אירו והיא מעסיקה כ-8,000 עובדים. ב-3d Signals מקווים כי שיתוף הפעולה עם קבוצת רוטנברגר יוביל להתקנה החיישנים שלה באלפי מכונות במפעלי הקבוצה.

הדרך הפשוטה למהפיכת Industry 4.0

מגזר התעשייה בגרמניה הוא מהגדולים והמתקדמים בעולם, ומתרכז בענפים כמו ייצור מכונות כבדות, רכב, אלקטרוניקה, הנדסה וכימיקלים. 3d Signals פועלת בגרמניה באמצעות חברת-בת מקומית, ומתכוונת  להרחיב את כוח האדם בגרמניה כדי לתת מענה לגידול בביקושים.  במקביל, בחברה מדווחים על לקוחות ראשונים בספרד ובאיטליה.

סמנכ"לית השיווק של החברה דניה גולן אמרה ל-Techtime: ״לאחר התאוששות מההלם הראשוני שנגרם בעקבות התפרצות הקורונה, אנו רואים עלייה בביקושים לדיגיטליזציה של מפעלים, וזאת לאור ההבנה של מנהלי ייצור שמידע מרצפת הייצור בזמן אמת הינו הכרחי על מנת להתייעל ולהתמודד בהצלחה עם שינויים בביקושים ובמחירים, הנגרמים במשבר שכזה, וודאי וודאי כאשר המנהל נדרש לנהל מרחוק צוות שנמצא במפעל ועובד בקפסולות תוך שמירה על ריחוק חברתי״

3d Signals, שהוקמה ב-2015, פיתחה פלטפורמה המאפשר למפעלים לבצע בצורה פשוטה, חסכונית ובלתי פולשנית טרנספורמציה ממפעל "טיפש" למפעל "חכם". הפלטפורמה מתבססת על חיישנים חיצוניים כדוגמת מד זרם או חיישנים אקוסטיים המותקנים באופן חיצוני למכונת הייצור, ומלמדים  אם המכונה פועלת או לא. החיישנים מייצרים נתונים ומספקים את שכבת הדיגיטציה הבסיסית עבור קו הייצור: אילו מכונות עובדות ואילו לא, וכמה זמן עבדה כל מכונה לאורך המשמרת. המידע מוצג בממשק ניטור אחד (dashboard) לכל המפעל.

בחברה מסבירים כי המידע הבסיסי הזה בפני עצמו מספיק כדי לחולל שינוי משמעותי בניהול קו הייצור ושיפור התפוקה. בתעשייה מעריכים שיעילות הייצור הממוצעת לפי מדד OEE – Overall Equipment Effectivness הינה 60% בלבד. הפער בין התפוקה בפועל לתפוקה המקסימלית מיתרגם להפסדי עתק בשנה. על פי 3d Signals, לקוחות החברה דיווחו על שיפור של עד 30% בתפוקת הייצור בתוך 3 חודשים מרגע הפעלת הפלטפורמה.

ST רוכשת 2 חברות לקישוריות בקרי STM32

חברת STMicroelectronics ביצעה שתי רכישות בו-זמנית במטרה לחזק את יכולות התקשורת האלחוטית של משפחת המיקרו-בקרים STM32. במסגרת המהלך היא רכשה את חברת BeSpoon הצרפתית ואת כל פעילות ה-Cellular IoT של חברת Riot Micro הקנדית. החברה מסרה שעם השלמת העיסקאות היא תגדיר מפת דרכים חדשה עבור משפחת STM32.

חברת BeSpoon מהעיירה Le Bourget du Lac שבאלפים הצרפתיים, הוקמה בשנת 2010 ופיתחה טכנולוגיית מיקום ומדידת מרחקים המבוססת על מדידת זמני השידור והקליטה של אותות אלקטרומגנטיים בתדרי Ultra Wide Band. השבבים שהיא מפתחת מאפשרים מדידת מרחקים בקנה מידה של סנטימטרים בודדים. על-בסיס הטכנולוגיה הזאת הוגדר תקן omlox הפתוח ליישומי מיקום ומדידות מרחק במתקנים מסחריים ותעשייתיים, העובדים במתכונת של Industry 4.0.

חברת ST תשלב את הטכנולוגיה בפורטפוליו של משפחת STM32, כדי לאפשר יכולות מיפוי ומיקום למפתחי פתרונות IoT, רכב ויישומי תקשורת המבוססים על המיקרו-בקרים. במסגרת העיסקה, ST רוכשת את החברה מהמייסדים ומבעלת השליטה המרכזית, TRUMPF. היא גם תחתום על הסכם לשיתוף פעולה אסטרטגי עם TRUMPF בתחום טכנולוגיות המיקום. קבוצת TRUMPF הגרמנית היא יצרנית גדולה של ציוד ייצור תעשייתי, וככל הנראה צפויה להיות אחת מהלקוחות הגדולים של הטכנולוגיה.

Riot Micro מוואנקובר, קנדה, פיתחה מודם Cellular IoT המבוסס על טכניקות חסכוניות באנרגיה שהובאו מתחומי ה-Wi-Fi ו-BLE ופועל ברשתות LTE Cat-M ו-NB-IoT. המטרה היא לספק קישוריות קצרת טווח ובעלות נמוכה מאוד עבור מערכות אוטומציה ביתיות, תחבורה ומכשירים למדידת צריכה. הטכנולוגיה של החברה תאפשר ל-ST לשלב טכנולוגיות Cellular IoT בפורפוליו של STM32, כדי להרחיב את השימוש במעבדים בשווקים כמו ניהול ציי רכב, מדי צריכה חכמים וניהול ומעקב אחר נכסים.

חברת ST לא מסרה פרטים פיננסיים על העיסקאות. נשיא קבוצת המיקרו-בקרים בחברה, קלוד דרדיין, אמר שטכנולוגיות Cellular IoT ו-UWB הן טכנולוגיות ליבה בגל הבא של יישומי IoT. "הרכישות ישלימו את טכנולוגיות הקישוריות המשולבות כבר היום במיקרו-בקרים המקושרים שלנו, בהן: Bluetooth 5.0,  IEEE 802.15.4 ורכיבי קישוריות מסוג LoRa".

SKF השבדית רכשה את פריסנסו החיפאית

בתמונה למעלה: עובדי חברת פריסנסו. צילום: יח"ץ

קבוצת SKF השבדית, המתמחה בייצור מערכות מכניות סיבוביות, דוגמת מיסבים וצירים, רכשה את חברת פריסנסו (Presenso) מחיפה אשר פיתחה מערכת מבוססת בינה מלאכותית לזיהוי דפוסי התנהגות חריגים בין סנסורים ובין רכיבים, המצביעים על התפתחות כשל במכונות הייצור. ההיקף הכספי של העיסקה לא נמסר, אך גורמים בתעשייה מעריכים כי מדובר בהיקף של כמה עשרות מיליוני דולרים. מאז הקמתה בשנת 2015 החברה גייסה כ-3 מיליון דולר.

בחודש מאי השנה נודע ל-Techtime שהחברה נערכת לסבב גיוס נוסף בהיקף של כמה מיליוני דולרים. הסבב היה אמור להסתיים בתוך מספר חודשים, אולם כעת נראה שהוא לא יתקיים. חברת Presenso הוקמה על-ידי איתן וסלי, דדי לביד וד"ר דוד אלמגור תחת השם DeepSense. המנכ"ל איתן וסלי התמחה בפיתוח מערכות בקרה והנעה בחברת אפלייד מטיריאלס.

היו"ר דוד אלמגור הוא יזם סדרתי. בין השאר הוא הקים את חברת פנורמיק פאואר שפיתחה חיישנים לניהול ובקרת צריכת החשמל, אשר נמכרה לחברת סנטריקה תמורת כ-65 מיליון דולר. הטכנולוג הראשי דדי לביד הוא אלגוריתמאי מומחה בתחום הלמידה החישובית וארכיטקטורת ביג-דאטה. הוא בעל ניסיון של כ-8 שנים ברפאל, שם הוביל קבוצת תוכנה ואלגוריתם בפרויקטים גדולים, חלקם בעלי חשיבות לאומית.

פתרונות סיכה ומיסבים מתוצרת SKF השבדית
פתרונות סיכה ומיסבים מתוצרת SKF השבדית

שיתוף פעולה אסטרטגי  עם סימנס

המערכת של החברה אוספת בענן כמויות גדולות של נתונים המגיעים בפורמטים שונים ממאות מכונות ומאלפי סנסורים בקווי הייצור התעשייתיים. היא מפעילה מערכת לימוד מכונה במתכונת של רשת נוירונים (deep learning) אשר לומדת בצורה אוטונומית לחלוטין את מאפייני ההתנהגות של קהילות דומות של מכונות. המנוע יוצר קישורים פנימיים בין מאורעות לרכיבים בתוך המכונה, ובין המכונות למערכות שונות באתר התעשייתי.

לחברה כבר יש לקוחות הכוללים יצרנים תעשייתיים באירופה ובאמריקה בתחומי האנרגיה, נפט וגז, מתכות, כימיקלים ועוד. בחודש מאי 2019 היא נבחרה על-ידי Siemens להיות שותפה אסטרטגית בתחום הבינה המלאכותית ולמידה חישובית לתחזוקת מכונות. על-פי ההסכם בין שתי החברות, פריסנסו תתמוך בשירותי התפעול והתחזוקה של סימנס בעזרת ניתוח בזמן אמת של נתוני המכונות של סימנס ושל לקוחותיה.

עיסקת הרכישה מביאה את הטכנולוגיה של פריסנסו אל ליבת התעשייה הכבדה. קבוצת SKF היא ענקית תעשייתית שהוקמה בשנת 1907 ומעסיקה יותר מ-44,200 עובדים ופועלת בכ-130 מדינות. בשנת 2018 הסתכמו מכירותיה בכ-8.5 מיליארד דולר. החברה נמצאת במהלכה של טרנספורמציה דיגיטלית שנועדה להביא אותה לייצור במתכונת Industry 4.0. במסגרת הזאת היא חנכה בינואר השנה מפעל ייצור אוטומטי בצרפת, לייצור חלקי מנועי סילון עבור חברת Safran הצרפתית.

הייטק בתעשייה: קורס המפעל החכם Industry 4.0

מאת: צח הררי, מרצה בקורס המפעל החכם, לשכת המהנדסים

מערכות הנדסיות מתקדמות, פתרונות IT וחיישנים על שבב הם רק חלק מהנושאים החמים היום בעולם המושגים של ״המפעל החכם״. מושגים כמו IoT ו- AI כבר עברו מזמן מעולם הסטראטאפים והיזמות אל לב ליבן של מערך הייצור אצל החברות הגדולות, לא רק ב״סמסונג״ אלא גם ב״נייקי״, ״פולקסוואגן״ ו״היינץ״. ספקים כמו IBM, Dassault Systemes, או HP הפכו להיות בני בית במערך התפעול הגלובאלי של אותן החברות וניתן לפגוש את מוצריהם על רצפת הייצור, במפעלים באירופה, באמריקה, ביפן ובשווקי ייצור תחרותיים אחרים בעולם.

עם זאת המציאות מראה, שבכל הנוגע למהפיכה התעשייתית הרביעית, דווקא אומת הסטארטאפ, אינה מדביקה את הקצב. תעשיית הייצור הישראלית לא מטמיעה בעצמה את אותן הטכנולוגיות או הרכיבים החשובים, שעשו מהפיכה בשוק העולמי של הייצור החכם ומהווים חוד החנית במפעלי הייצור הגדולים. כמי שמלווה מידי יום תעשיינים ויצרנים ישראליים, ישנו פער אדיר בין הפוטנציאל העיסקי לבין מה שקורה בפועל. אפשר לומר שזה ממש אבסורד ואף אפשר להגיד שזה מקרה קלאסי ש״הסנדלר הולך יחף״.

אחד החסמים הבסיסיים ביותר שזיהיתי הוא חוסר המודעות וההיכרות עם מגוון הטכנולוגיות החדשות של הייצור המתקדם. חוסר הידע או החשש מלבררן, שניהם תוצר של חוסר הנגישות של הטכנולוגיות לקהל היעד. זה לא כולל רק חוסר הבנה בדבר סוגי הפתרונות הטכנולוגיים הקיימים, אלא גם הנחות מוטעות בדבר האופן והפשטות היחסית שניתן להטמיע אותם במפעל.

בנוסף, ההיכרות המועטה של אנשי הרכש, התשתיות וגם ההנהלה, עם הטכנולוגיות החדשות של המפעל החכם, מובילה לפספוסים עקיפים נוספים. למשל, השינויים בשרשרת הייצור והכנסתן של יכולות יצור ״חכמות״, עשויים להשפיע גם על תהליכים הנדסיים מסורתיים וגם על דרכי הפיתוח של מוצרים חדשים. ההבנה וההכרה של הטכנולוגיות החדשות יכולה להוביל לגיוון סל מוצרים של החברה, לפיתוח פתרונות מותאמים אישית, ולהגדלת תפוקת היצור. ללא הלימוד המתאים וההכרות עם מגוון הטכנולוגיות החדשות, קשה למהנדסים ולאנשי התעשיה  להבין כיצד מושגים כמו data science או generative design יכולים להצעיד קדימה את החברות ואת המפעלים בהם הם עובדים.

בדיוק על מנת להתמודד עם בעיה זו, לשכת המהנדסים, האדריכלים והאקדמאים במקצועות הטכנולוגיים בישראל תשיק בחודש הבא קורס ראשון ויחיד מסוגו, לשדרוג המפעל לייצור מתקדם וחכם Industry 4.0- עבור קהילת המהנדסים והיצרנים בישראל. מדובר בפעילות יוצאת דופן, שכן במסגרתה תינתן למהנדסים ולתעשיינים הזדמנות להפגש עם מגוון הגישות והטכנולוגיות החדישות ליישום המפעל המתקדם.

באופן זה הם יוכלו להכיר את מכלול הגישות והמושגים של המפעל החכם, ולהבין כיצד יוכלו ליישמם הלכה למעשה ולשפר את ביצועיהם. מעבר לכלים התיאורטיים תהיה למשתתפים הזדמנות להתנסות חווייתית ייחודית עם רכיבי רובוטיקה, חישה, ושימוש במדפסות תלת-מימד. כגוף לאומי ומשמעותי  לפיתוח הפרט, החברה והמשק בישראל, לשכת המהנדסים פועלת במהלך השנה במגוון תחומים לפיתוח ולקידום ההון האנושי והידע הטכנולוגי בתעשייה על כל גווניה.

צח הררי הוא מרצה, יועץ, בוחן טכנולוגי ומנהל מאגד ברשות החדשנות – [email protected]

לפרטים נוספים: [email protected]

למידע על הקורס: https://www.aeai.org.il/activity/smart-factory-course/