אורקל

ה-AI בולע את המתכנת, בארץ בונים סטאק חדש

פורסם בתאריך ע"י Techtime

הבינה המלאכותית כבר אינה רק כלי עזר למתכנתים. היא מתחילה לבצע בעצמה חלק הולך וגדל מהעבודה שבעבר היתה בליבת המקצוע, מכתיבת קוד ובדיקתו ועד איתור תקלות, תיעוד וניהול תהליכי פיתוח. במקביל, סביב השינוי הזה צומחת בישראל תעשייה שלמה שמפתחת את שכבות התוכנה החדשות שנועדו לאפשר, לנהל, לבדוק ולאבטח את העבודה שמבצעת הבינה המלאכותית.

זו התמונה העולה מדוח חדש של Deloitte Catalyst, קרן StageOne Ventures ואורקל, הממפה את תחום ה-AI לפיתוח תוכנה בישראל. לפי הדוח, בישראל פועלות כיום 429 חברות המתמקדות בכלים למחזור חיי פיתוח התוכנה (SDLC), ומתוכן 96, כ-22%, הן חברות AI-SDLC. מאז 2022 הוקמו בישראל 45 חברות חדשות בתחום, ו-32 מהן, כ-70%, הן AI-native – נתון שלדברי מחברי הדוח מעיד כי AI הופך מתכונה מבדלת לברירת המחדל של חברות חדשות בתחום. החברות הישראליות בקטגוריה גייסו יחד יותר מ-2.5 מיליארד דולר.

הנתונים הישראליים הם חלק מתהליך רחב בהרבה. בשלב הראשון של מהפכת ה-AI נכנסו לחיי המתכנתים כלי Copilot שהשלימו שורות קוד, הציעו פונקציות או ענו על שאלות. כעת התעשייה עוברת לשלב הבא: סוכני AI שמסוגלים לקבל משימה ולבצע בעצמם שרשרת של פעולות – לכתוב קוד, לבדוק אותו, לתקן תקלות ולהפעיל כלי פיתוח אחרים.

התוצאה היא שינוי בתפקידו של המתכנת. במקום להשקיע את עיקר זמנו בכתיבת קוד, הוא נדרש יותר ויותר להגדיר את הבעיה ואת הארכיטקטורה, להנחות סוכנים, ולבדוק ולאמת את התוצרים שלהם. בדוח מעריכים כי הערך עובר בהדרגה מיכולת לייצר קוד במהירות ליכולת להפעיל ולפקח על המערכות שמייצרות אותו.

אלא שהמהפכה יוצרת גם פרדוקס. מחקר חיצוני המצוטט בדוח מצא כי מפתחים שהשתמשו בכלי AI העריכו כי הם עובדים מהר יותר ב-20%-30%, בעוד שבפועל השלימו את המשימות לאט בכמעט 20%. אחת הסיבות היא שהזמן שנחסך ביצירת הקוד עלול לעבור לבדיקתו, תיקונו והבנתו. הדוח מזהיר גם מהצטברות חוב טכני ומעומס קוגניטיבי הנובע מהצורך לבדוק כמויות גדלות והולכות של קוד שנוצר אוטומטית.

בעיה עמוקה יותר נמצאת בבסיס הפירמידה המקצועית. משימות כמו debugging, כתיבת בדיקות ותיעוד, שאותן AI מסוגל לבצע יותר ויותר בעצמו, הן בדיוק המשימות שבאמצעותן מפתחים צעירים רכשו ניסיון. הדוח מכנה את הסיכון הזה "Junior Developer Atrophy" ומזהיר שאם משימות הכניסה למקצוע ייעלמו, התעשייה תצטרך למצוא דרך חדשה להכשיר את הארכיטקטים והמפתחים הבכירים של העתיד.

הסטאק החדש של עולם התוכנה

דווקא כאן נכנס האקוסיסטם הישראלי לתמונה. ככל שה-AI בולע עוד חלקים מעבודת המתכנת, נוצר צורך בשכבת תוכנה חדשה סביבו: כלים שמפעילים סוכנים, מספקים להם הקשר, בודקים את הקוד שהם מייצרים, מאבטחים אותו, מנטרים את פעילותו ומוודאים שהוא עומד במדיניות הארגון.

אחת הדוגמאות הבולטות היא Qodo הישראלית. ככל שסוכני AI מסוגלים לייצר יותר קוד, החברה מתמקדת דווקא בצד השני של המשוואה – שימוש ב-AI כדי לבצע ביקורת קוד ולפקח על איכותו. במובן הזה היא ממחישה היטב את השלב הבא שמתאר הדוח: AI אינו רק כותב את הקוד, אלא מתחיל גם לבדוק ולפקח על קוד שנוצר בידי AI.

דוגמאות נוספות מגיעות מחלקים אחרים של הסטאק: Tabnine פועלת בתחום יצירת הקוד והסיוע למפתחים; Digma בתחום הניטור והבנת התנהגות הקוד; Komodor באיתור וטיפול בתקלות בסביבות Kubernetes; ו-env0 באוטומציה ובקרה של תשתיות פיתוח. יחד הן ממחישות כיצד האקוסיסטם החדש אינו בנוי מ"מתכנת AI" יחיד, אלא ממערך שלם של שכבות שמחליפות או מבצעות אוטומציה של חלקים שונים בעבודת הפיתוח.

המרכז הכבד של הפעילות הישראלית נמצא במקום שבו לישראל כבר יש יתרון מוכר: סייבר. כשליש מחברות ה-AI-SDLC שמיפה הדוח משתייכות ל-DevSecOps, אך הן משכו כ-55% מכל ההון שהושקע בתחום. גם גל הרכישות מצביע לאותו כיוון: מתוך שבע רכישות שמיפה הדוח במחצית הראשונה של 2026, חמש היו של חברות בתחומי אבטחה ו-governance.

במובן הזה, חברות הטכנולוגיה הישראליות אינן רק מגיבות למהפכת ה-AI אלא גם מאיצות אותה. ככל שהן מצליחות להפוך את העבודה האוטונומית של הסוכנים לבטוחה, ניתנת לבקרה ואמינה יותר, אפשר להעביר אליהם חלק גדול יותר מתהליך הפיתוח. החזון שמציג הדוח הוא של מחזור פיתוח שהופך בהדרגה לרקורסיבי: מערכות שמייצרות, בודקות, מבקרות ומשפרות בעצמן את התוצרים שלהן. בעולם כזה, צוואר הבקבוק כבר אינו היכולת לכתוב קוד – אלא היכולת האנושית והטכנולוגית לשלוט במה שכותב אותו.

מלחמה חשאית בין אורקל ומיקרוסופט על עתיד OpenAI

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: אתר בניית מרכז הנתונים של Stargate Project בטקסס

תחרות הענקים המתפתחת בין אורקל ומיקרוספוט על המשאבים של OpenAI, אינה מקרית ובמובנים רבים הייתה צפויה מראש. אולם ההיקף והתוצאות שיהיו לה, עשויים לעצב את כל עולם הבינה המלאכותית, ואת התשתית הטכנולוגית של חלקים עצומים מהכלכלה העולמית. בשבוע שעבר דיווח העיתון וול סטריט ג'ורנל שחברת OpenAI חתמה על הסכם הזמנת תשתיות ענן מחברת אורקל החל משנת 2027, בהיקף חסר תקדים של כ-300 מיליארד דולר. בעקבות הידיעה הזו זינקה מניית אורקל בבורסת NYSE בכ-40% בתוך יום אחד. בהמשך היא ירדה במקצת (ל-291 דולר), אולם החברה נסחרת בשווי שיא של כ-830 מיליארד דולר.

ההסכם הזה מגיע פחות מחודשיים לאחר חתימת הסכם שיתוף פעולה בבניית והפעלת מרכז נתונים חדש בטקסס. מדובר במרכז נתונים בהספק של 4.5 ג'יגה ואט אשר יכיל יותר מ-2 מיליון מעבדים ויתבסס על מסדי אורקל מבוססי Nvidia GB200. הפרוייקט יתבצע באמצעות החברה הבת החדשה Stargate Project, בהשקעה כוללת של כ-500 מיליארד דולר בארבע השנים הבאות. המשקיעות העיקריות בפרוייקט לצד OpenAI הן סופטבנק, אורקל וקרן ההשקעות האמירתית MGX.

אסור להרגיז את מיקרוסופט

"הפרוייקט יתבסס על השותפות הוותיקה עם אנבידיה, והשותפות החדשה עם אורקל", מסרה OpenAI. וכדי להרגיע את המשקיעה הגדולה ביותר שלה, היא הוסיפה להודעה פיסקת הבהרה: "חברת OpenAI תמשיך להגדיל את היקף השימוש בענן Azure של מיקרוסופט". מדוע ההערה הזו כל-כך חשובה? מכיוון שלמיקרוסופט ול-OpenAI יש מערכת יחסים מיוחדת: החל מיומה הראשון של החברה בשנת 2019, מיקרוסופט היא המשקיעה העיקרית ב-OpenAI, ועל-פי הערכות שונות המקובלות בתעשייה, היא השקיעה בה עד היום יותר מ-13 מיליארד דולר.

מיקרוסופט גם סיפקה משאבים טכנולוגיים רבים ל-OpenAI, כולל גישה למשאבי מחשוב גדולים בענן Azure לצורך אימון ואירוח המודלים של OpenAI דוגמת GPT-3.5 ו-GPT-4. בתמורה היא קיבלה יכולת לשלב את הטכנולוגיה של OpenAI במוצריה: שירות Azure OpenAI מאפשר להשתמש במודלים של OpenAI דרך הפלטפורמה של מיקרוסופט, ופלטפורמת Copilot של מיקרוסופט מבוססת על הטמעת טכנולוגיית OpenAI ביישומי אופיס, מנוע החיפוש בינג ומערכת ההפעלה חלונות.

עדיין לא ברור כיצד שתי השותפות יפתרו את הקונפליקט ביניהן שנוצר לאור הברית החדשה עם אורקל. אולי כדי להרגיע את המשקיעים ואת הלקוחות, הן פירסמו בסוף השבוע הודעה משותפת, קצרה וסתומה: "מיקרוסופט ו-OpenAI חתמו על מזכר הבנות (MOU) לא מחייב, עבור השלב הבא של השותפות בינינו. אנחנו עובדים ביחד על השלמת הסכם מחייב. ביחד, אנחנו ממוקדים במתן פתרונות ה-AI הטובים ביותר לכל". האם זה הסכם שלום או הכרזת מלחמה? לא ברור.

ענקיות התוכנה נפגשות בענן

מכל מקום, הדו"חות הכספיים של מיקרוסופט ושל אורקל מגלים שגם אם הדבר לא נאמר במפורש, שתי החברות כבר עלו מזמן על מסלול התנגשות: מהדו"ח הרבעוני האחרון של אורקל, מתברר שכמחצית מהכנסותיה מגיעות כיום משירותי הענן שלה. ברבעון הראשון של השנה הפיננסית 2026, שהסתיים באוגוסט 2025, הסתכמו המכירות של אורקל בכ-14.9 מיליארד דולר. המרכיב המרכזי (48% מהמכירות), היה של הכנסות מפתרונות ושירותי ענן, שצמחו בכ-28% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכ-7.2 מיליארד דולר. מרכיב מכירות התוכנה ירד לכ-38% בלבד בהשוואה ל-44% אשתקד, והסתכם בכ-5.7 מיליארד דולר.

גם אצל מיקרוסופט הופך הענן למרכיב המרכזי בהכנסות: ברבעון הפיננסי הרביעי שהסתיים ביוני 2025, הסתכמו מכירותיה בכ-76.4 מיליארד דולר. המכירות של שירותי הענן צמחו בכ-26% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכ-29.9 מיליארד דולר, שהם כמעט 40% מכלל המכירות. כלומר, שתי ענקיות התוכנה הופכות בהדרגה לחברות מבוססות ענן. ומכיוון שהבינה המלאכותית היא מנוע הצמיחה הגדול ביותר של שירותי הענן, שתיהן נתקלות אחת בשנייה ברגע ספציפי: כאשר החברה המובילה בתחום שירותי ה-AI מגבשת את התוכנית האסטרטגית שלה לשנים הבאות.

ענקיות ה-AI הכריזו על פרויקט Stargate בחצי טריליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: שבב הבלאקוול של אנבידיה. ענקית השבבים תהיה ספקית חומרה מרכזית לפרויקט

ענקיות ה-AI הכריזו אתמול על פרויקט רחב היקף להשקעה של חצי טריליון דולר בהקמת תשתיות AI ברחבי ארצות הברית. לשם כך תוקם חברה משותפת (Joint Venture) בשם Project Stargate. מי שיובילו את הפרויקט יהיו חברות OpenAI, אורקל וענקית הטכנולוגיה וההשקעות היפנית סופטבנק. מטרת העל של הפרויקט: יצירת בינה מלאכותית אוטונומית (AGI).

סטארגייט תהיה בבעלות משותפת של OpenAI, סופטבנק, אורקל וחברת MGX. השותפות המרכזיות הן סופטבנק, שתהיה אחראית על הצד הפיננסי, ו-OpenAI שתהיה אחראית על הצד התפעולי. ספקי החומרה והתוכנה המרכזיים לתוכנית בתחילת הדרך יהיו אנבידיה, Arm, מיקרוסופט, ו-OpenAI. עבודות להקמת פרויקט ראשון בטקסס כבר החלו, ובמיזם בוחנים אתרים נוספים.

ההשקעה הכוללת של 500 מיליארד דולר צפויה להתפרס על פני תקופה קצרה יחסית של 4 שנים, כאשר 100 מיליארד דולר יוקצו כבר ברמה המיידית לפרויקטים. לדברי היזמים, "התשתית הזו תבטיח את עליונותה של ארצות הברית בתחום הבינה המלאכותית, תייצר מאות אלפי מקומות עבודה בארצות הברית – ותניב ערך כלכלי עצום לעולם כולו". מי שיהיו אחראיות על ניהול תשתית המחשוב העצומה הזו יהיו OpenAI, אנבידיה ואורקל.

לצד השותפות המרכזיות, הפרויקט צפוי להוליד אקוסיסטם שלם שממנו יהנו חברות רבות בתחומים מגוונים. "אנחנו רוצים לייצר קשרים עם חברות הקשורות לתחום התשתית למרכזי נתונים, מאנרגיה וקרקעות ועד בנייה, ציוד ועוד", נכתב בהודעה.

אורקל חנכה את הענן הישראלי הראשון שלה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל אורקל ישראל ערן פייגנבאום. הגיע לארץ לאחר ששימש כמנהל על האבטחה של כל ענני אורקל העולמית

חברת אורקל (Oracle) חנכה היום את הענן האזורי שלה בישראל, אשר פועל מתוך חוות שרתים תת-קרקעית שהוקמה בהר חוצבים בירושלים על-ידי חברת בינת תקשורת. הענן של אורקל נמצא תשע קומות מתחת לאדמה ומתפרש על-פני קומה שלמה. מנכ"ל אורקל ישראל, ערן פייגנבאום, סיפר ל-Techtime שאורקל נערכת כעת להקמת אזור ענן שני בארץ, אשר צפוי להתחיל לעבוד לפני סוף 2022. "המשמעות היא שהגיבוי של כל השרתים באזור הירושלמי ייעשה בארץ, והמידע לא עוזב את ישראל".

אזור הענן הישראלי נועד לספק לחברות וגופים ישראלים תשתית ענן בטוחה, כדי שיוכלו לעמוד בתנאי רגולציה האוסרים על גורמים שיש בידם מידע קריטי, להוציא אותו אל עננים הממוקמים מחוץ לגבולות ישראל. הענן שנחנך כבר נמצא בפעילות ומארח את וואלה טורס, טרמינל X, מרכז רפואי גדול וכמה תאגידים פיננסיים. הוא מספק את כל שירותי הענן של אורקל, דוגמת בסיס הנתונים האוטונומי Oracle Autonomous Database, שירותי Kubernetes ואת יישומי הענן Oracle Fusion Cloud Applications.

ערן פייגנבאום הגיע לארץ לפני שבועיים בלבד, לאחר תקופה ארוכה שבה שימש כטכנולוג האבטחה הראשי של כל העננים של אורקל העולמית. כלומר, הוא האיש שהיה אחראי על אבטחת העננים של אורקל. "הבאנו אל הענן הישראלי את כל השירותים של אורקל. יש לנו כאן את כל האפליקציות ואת כל סוגי תשתיות העיבוד. הבאנו מחשבי HPC ומחשבי GPU המאפשרים לבצע עבודות עיבוד מאוד מיוחדות ואינטנסיביות. בדרך-כלל יישומים מהסוג הזה מתבצעים על-גבי מידע רגיש מאוד, אשר חייב להישאר בארץ".

בתוך הענן התת-קרקעי של אורקל בירושלים
בתוך הענן התת-קרקעי של אורקל בירושלים

במה אתם שונים מעננים אחרים בשוק?

פייגנבאום: "אורקל נכנסה מאוחר לשוק, ולכן יכולנו ללמוד מהטעויות של החברות האחרות. לקחנו את האנשים שבנו את הענן של המתחרים, וביקשנו מהם להגדיר מה הם היו עושים בצורה שונה אם היתה להם הזדמנות נוספת. אחד מהלקחים היה שלאבטחה יש חשיבות קריטית, וצריך להתחשב בה כבר בשלבי ההכנות הראשוניים. בעננים אחרים, למשל, ניהול הענן וניהול היישומים של הלקוח מתבצעים בשרתים משותפים. זו בעיה אבטחתית גדולה. לכן בנינו רשת ייעודית של שרתים המשמשים רק לניהול הענן, ורשת שרתים נפרדת לגמרי שיש בה רק את המידע של הלקוחות.

"שילבנו באתר בסיס נתונים המגן על עצמו באמצעות לימוד מכונה ובינה מלאכותית, ולכן הוא משתפר לאורך השימוש. הבאנו לאזור הענן הישראלי את פלטפורמת בסיס הנתונים Oracle Exadata, המאפשרת לחברות פיננסיות להעביר את המידע שלהן מה-Exadata הארגוני אל ה-Exadata בענן. שילבנו בענן את השירות Maximum Security Zone. הוא מאפשר ללקוחות לבחור להריץ את המידע שלהם על השרתים המאובטחים ביותר שניתן לספק היום בשוק. להערכתי זהו הענן הראשון בישראל שקיבל את הסמכת Tier-3 של ITA".

מה מיוחד בענן הישראלי בהשוואה לעננים אחרים של אורקל?

"בכל פעם שאתה מקים אזור ענן באתר מסויים, אתה צריך להתמודד עם אתגרים מקומיים. כמו למשל מזג אוויר קר מאוד או מזג אוויר חם מאוד. בארץ אנחנו צריכים לספק הגנה בפני טילים, רקטות וחומרי נפץ. לכן הענן נמצא בעומק של 50 מטר מתחת לאדמה. גם אם המבנה שמעל הקרקע יקבל פגיעה ישירה של טיל, הענן ימשיך לפעול בלא הפרעות".

הענן בישראל נבנה לפי ארכיטקטורת הדור השני (Gen-2) של הענן של אורקל, אשר ממוקדת באבטחת מידע ואוטומציה. אזור הענן בישראל נפתח במסגרת אסטרטגיית אזורי ענן מקומיים של חברת אורקל, אשר מאפשרת לחברות לבחור באתר הפיסי שבו יישמר המידע שלהן, כדי לעמוד בדרישות רגולטוריות. כיום החברה מפעילה 30 אזורי ענן בעולם, ומתכננת לפתוח עד סוף 2022 עוד 14 מרכזים נוספים (כולל מרכז שני בישראל). בסה"כ 44 מרכזים בעולם עד סוף 2022.

חברת אורקל הינה שותף טכנולוגי ותיק של הממשל בארצות הברית. בשירותי הענן של אורקל משתמשים  8 מתוך 10 הסוכנויות הפדרליות הגדולות, כל ארבע זרועות הצבא וכוחות הביטחון האמריקאים, ו- 36 מדינות בארצות הברית. ברמה הגלובלית, מעל 1,000 לקוחות מהמגזר הציבורי משתמשים בענן של אורקל.

אורקל מקימה ענן ציבורי בירושלים

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת אורקל (Oracle) תשיק בירושלים דאטה סנטר עבור הענן הציבורי של החברה בישראל. הענן יעניק את כלל שירותי הענן של אורקל לחברות במשק הישראלי מהתעשייה הביטחונית, גופי ממשל, בנקים, חברות ביטוח, תשתיות, טכנולוגיה, קמעונאות, ועוד. המתקן המשוכלל והמתקדם שישמש את הענן הישראלי משתרע על פני אלפי מ"ר בארבע קומות בעומק של כ-50 מטר מתחת לאדמה.

לצורך ביצוע הפרויקט, אורקל חתמה על הסכם עם בינת תקשורת מקבוצת רד בינת, במסגרתו יוקם הדאטה סנטר בחוות השרתים של בינת בירושלים.  אורקל היא ענקית הטכנולוגיה הגלובלית הראשונה שמקימה ענן ציבורי בישראל. מאורקל נמסר כי הקמת הענן הישראלי היא חלק מתוכנית גלובלית להקמת 38 אזורי ענן ברחבי העולם עד סוף שנת 2021.

אסף סובול. צילום: עזרא לוי

ארכיטקטורה של הפרדה

הענן בישראל נבנה לפי ארכיטקטורת הדור השני (Gen 2) של הענן של אורקל, השמה דגש מיוחד על אבטחת מידע ואוטומציה. אסף סובול, מנהל הפיתוח העסקי של אורקל ישראל, מסביר כי הענן נבנה בהתאם לצרכים של הלקוחות המסורתיים של אורקל. "הלקוחות של אורקל מגיעים מעולם הארגוני: ממשלות, בנקים, חברות גדולות. על כן, היינו צריכים לבנות ענן בתפיסה שונה, שתתאים לאופי הלקוחות שלנו."

על מנת להגביר את רמת האבטחה, אורקל מיישמת ארכיטקטורה של הפרדה ברמת החומרה, על מנת לצמצם את הנזק הפוטנציאלי במקרה של חדירה. "הלקוח מקבל את הסביבה הפרטית שלו, המופרדת גם מהלקוחות 'השכנים' וגם מהתשתית של ספק הענן עצמו. לכל לקוח יש קופסת CPU משלו, שנפרדת גם מה-CPU שמריץ את הענן.

נדבך ההגנה השני מושג על ידי אוטומציה. סובול מגלה כי לא מעט פריצות סייבר מנצלות חולשות אבטחה שכבר יש להן מענה אך מנהלי ה-IT לא הקפידו לבצע בזמן שדרוג של תוכנות האבטחה. "אנחנו לוקחים אחריות מהלקוח. העדכונים והשדרוגים במעטפת האבטחה מתבצעים באופן אוטומטי, וגם מוסיפים שכבות הגנה מבוססות AI שמטרתן להתריע בפני הארגון עם הוא מבצע פעולות שיש בהן סיכון."

יצויין כי ענן אורקל צובר תאוצה גדולה בשנה האחרונה, כאשר אחת החברות שעברו להשתמש בו היא זום – פלטפורמת שיחות הווידאו שחוותה גידול חסר תקדים במספר השיחות על התשתית שלה מאז תחילת המשבר. גם חברת 8X8 , ענקית שיחות וידאו נוספת מארה"ב העבירה את פעילותה לענן אורקל. מאיץ החלקיקים הגדול בעולם,  CERN, הממוקם בשווייץ, ומייצר כמות דאטה עצומה מדי שניה משתמש גם הוא בענן אורקל. גם חברת General Electric, יצרנית הרכב ניסאן, ולקוחות ממשלתיים וציבוריים בהם: ממשלת קנדה, גרמניה, מדינת טקסס, משרד ההגנה האמריקאי, משרד ההגנה הבריטי, גופי ממשל בצרפת, איטליה, מקסיקו סיטי, ואחרים, משתמשים בענן אורקל.

אורקל הינה שותף טכנולוגי ותיק של הממשל בארצות הברית. בשירותי הענן של אורקל משתמשים  8 מתוך 10 הסוכנויות הפדרליות הגדולות, כל ארבע זרועות הצבא וכוחות הביטחון האמריקאים, ו- 36 מדינות בארצות הברית. ברמה הגלובלית, מעל 1000 לקוחות מהמגזר הציבורי משתמשים בטכנולוגיות והביצועים המובילים של ענן אורקל.