מוביט עוברת רה-ארגון בעקבות תפנית הרובוטקסי של מובילאיי

[בתמונה: המחשה של המונית האוטונומית של מובילאיי. קרדיט: מובילאיי]

יוחאי שויגר

מנכ"ל מובילאיי (Mobileye), אמנון שעשוע, החל לשרטט היום (ה') בשיחת הוועידה לאחר פרסום הדוחות הכספיים את השינויים הארגוניים שיבצעו בחברה במסגרת היערכותה לאסטרטגיית הרובוטקסי החדשה שעליה הכריזה בחודש שעבר. בשלב הראשון התמקד שעשוע במוביט, שתעבור רה־ארגון, תקצץ את פעילות ה־B2B שלה, תקים צוותים משותפים עם מובילאיי ואף תחל למתג מחדש את האפליקציה שלה. המהלכים משקפים את השינוי במעמדה של מוביט בתוך הקבוצה: מחברה שפעלה במשך שנים בשולי פעילות הליבה של מובילאיי, לנכס אסטרטגי שאמור לשמש כשכבת השירות והקשר עם הלקוחות בשירות הרובוטקסי העתידי.

לפני כחודש הכריזה מובילאיי על תפנית אסטרטגית משמעותית, כאשר הודיעה כי לצד פעילותה כספקית מערכות נהיגה אוטונומית ליצרני רכב, היא תקים גם שירות רובוטקסי משלה ותשלוט בכל שרשרת הערך – החל מהכשרת כלי הרכב והתקנת מערכת הנהיגה, דרך ניהול צי הרכב ועד לאפליקציה שבאמצעותה יזמינו הנוסעים את הנסיעות. החברה מתכננת להשיק את השירות ב-2027 בלפחות עיר אחת בארצות הברית, ובהמשך להרחיבו לערים נוספות.

כעת, לראשונה מאז ההכרזה, חשף שעשוע כיצד השינוי האסטרטגי מתורגם לשינויים בתוך הארגון. לדבריו, החברה כבר הקימה צוות ייעודי לפעילות הרובוטקסי, ופועלת מול שותפים בתחום הרכב, התקנת המערכות, הלוגיסטיקה והתפעול. בתוך המערך הזה, למוביט יהיה תפקיד מרכזי.

"הקמנו צוותים משותפים של מובילאיי ומוביט כדי למנף את הניסיון שצברה מוביט בעבודה עם שותפי תחבורה ולהאיץ את הפיתוח", אמר שעשוע. לדבריו, מוביט תשמש לניהול היצע וביקוש של צי הרובוטקסי, לתכנון נסיעות ולניהול חוויית המשתמש.

במקביל הודיע שעשוע כי מוביט תעבור רה־ארגון. "מוביט תארגן מחדש את המשאבים שלה, תוך צמצום פעילות וכוח אדם בצד ה־B2B, כדי להתמקד באסטרטגיה החדשה", אמר. בנוסף, מובילאיי תחל במהלך מיתוג שבמסגרתו יתווסף הלוגו של Mobileye לאפליקציית מוביט בארצות הברית. "נוסיף את הלוגו של Mobileye לאפליקציה בארה"ב כדי לחזק את ההיכרות של הצרכנים עם המותג", אמר.

מוביט, שנוסדה בישראל ב-2012, מפעילה את אחת מאפליקציות התחבורה הציבורית הגדולות בעולם, המשמשת מיליוני משתמשים במאות ואלפי ערים. לצד פעילותה הצרכנית, החברה מפעילה גם חטיבת B2B המספקת פתרונות תוכנה, ממשקי API וכלים לניהול תחבורה עבור רשויות, מפעילי תחבורה ציבורית וחברות מוביליטי. לפי דברי שעשוע, חלק מפעילות זו יצומצם, ומשאביה יופנו לפיתוח פעילות הרובוטקסי.

השינוי הזה מעניק למוביט משמעות חדשה בתוך קבוצת מובילאיי. כאשר אינטל רכשה את החברה בשנת 2020 תמורת כ-900 מיליון דולר, הוצגה העסקה כמהלך שיחזק את חזון שירותי התחבורה החכמה של מובילאיי. בפועל, בשנים שלאחר מכן נותרה הסינרגיה בין פעילות מוביט לבין עסקי הליבה של מובילאיי מוגבלת יחסית, כאשר מובילאיי התמקדה במכירת מערכות נהיגה אוטונומית ליצרני רכב, ואילו מוביט המשיכה לפעול בעיקר כחברת תוכנה לתחבורה.

אולם המעבר של מובילאיי להפעלת שירותי רובוטקסי משנה את המשוואה. בעולם שבו החברה מבקשת להפעיל שירות תחבורה ישירות מול הצרכן, האפליקציה כבר אינה רק אמצעי עזר, אלא נכס אסטרטגי. היא מהווה את נקודת המפגש עם המשתמש, את שער הכניסה להזמנת הנסיעה, ואת המערכת שמנהלת את התאמת כלי הרכב לביקוש, תכנון המסלולים וחוויית הלקוח. במילים אחרות, אם בעבר מובילאיי מכרה ליצרני הרכב את "המוח" של המכונית, הרי שבעידן הרובוטקסי היא מבקשת גם להחזיק בקשר הישיר עם הנוסע — ומוביט צפויה להיות הפלטפורמה שעליה ייבנה הקשר הזה.

שעשוע פורש: "המנכ"ל הבא צריך להוביל את החברה לשלב הבא"

בתמונה למעלה: פרופ' אמנון שעשוע. צילום: מובילאיי

מייסד ומנכ"ל חברת מובילאיי (Mobileye), פרופ' אמנון שעשוע, הודיע לדירקטוריון החברה על כוונתו לפרוש מתפקיד המנכ"ל עם מינוי מחליף. הדירקטוריון ישכור חברת השמה בינלאומית לאיתור מנכ"ל חדש, בעוד שעשוע ימשיך לכהן כדירקטור. מהחברה נמסר כי לאחר כניסת המנכ"ל החדש לתפקיד הוצע לו להתמנות ליו"ר החברה. יו"ר הדירקטוריון, יבוֹאה-אמנקווה, אמר כי שעשוע "עיצב את מובילאיי ומילא תפקיד מכריע בהתפתחות תעשיית מערכות הסיוע לנהג והנהיגה האוטונומית", וכינה אותו "מנהיג טכנולוגי וחדשן מהשורה הראשונה".

בשיחת הוועידה לאחר פרסום הדוחות הכספיים הרחיב היום (ה') שעשוע לראשונה על הרקע להחלטתו. לדבריו, מובילאיי נמצאת בנקודת מפנה: "עם SuperVision, Chauffeur ו-Drive המתקרבות למסחור, מובילאיי נכנסת לשלב חדש. עסקי יצרני הרכב ימשיכו להיות מרכזיים עבורנו, אבל הרובוטקסי והרובוטיקה ההומנואידית הם הזדמנויות ארוכות טווח שדורשות מודלים תפעוליים ואסטרטגיות חדשות ליציאה לשוק". לדבריו, "המנכ"ל הבא צריך להביא פרופיל תפעולי שיידע להרחיב את הפעילויות האלה ולהוביל את החברה לשלב הבא".

שעשוע הבהיר כי בכוונתו להישאר מעורב בליבת החדשנות של החברה. "לאחר מינוי מחליף, המטרה שלי תהיה להתמקד באסטרטגיה הטכנולוגית, בחדשנות ובהזדמנויות ארוכות הטווח שיעצבו את עתיד מובילאיי", אמר. לדבריו, מבחינה טכנולוגית תחום הנהיגה האוטונומית נמצא כבר בשלב מתקדם: "אני מאמין שהבעיות המדעיות הגדולות בתחום הרכב האוטונומי כבר נפתרו. עכשיו האתגר הוא תפעול והתרחבות עסקית". מנגד, בתחום הרובוטיקה ההומנואידית הוא עדיין רואה "הרבה מאוד מקום לחדשנות", וציין כי זהו התחום שבו ירצה למקד את זמנו בשנים הקרובות.

חברת מובילאיי הוקמה בשנת 1999, וחוללה מהפכה בתחום הבטיחות ברכב באמצעות יישום טכנולוגיות ראייה ממוחשבת לסיוע בנהיגה. הטכנולוגיות של החברה סללו את הדרך לעידן הנהיגה האוטונומית, ועד היום שולבו פתרונותיה ביותר מ־250 מיליון כלי רכב ברחבי העולם. בשנים האחרונות הרחיבה החברה את פעילותה גם לתחום הרובוטיקה ההומנואידית, כחלק מהחזון שלה בתחום ה-Physical AI.

החברה הונפקה לראשונה בנאסד"ק בשנת 2014, וב-2017 נרכשה על-ידי אינטל תמורת 15.3 מיליארד דולר – אחת מעסקאות ההייטק הגדולות בתולדות ישראל. בשנת 2022 חזרה להיסחר בנאסד"ק כחברה ציבורית, וכיום היא נסחרת לפי שווי של כ-7.4 מיליארד דולר, כאשר אינטל מחזיקה בכ-77% ממניותיה.

פרופ' שעשוע נחשב לאחד המדענים והיזמים הבולטים בעולם בתחומי הראייה הממוחשבת והלמידה החישובית. במקביל לפעילותו העסקית הוא מכהן מאז 2007 כפרופסור למדעי המחשב באוניברסיטה העברית. בין הישגיו נמנים בחירה לאקדמיה הלאומית להנדסה של ארצות הברית (2026), הכללה ברשימת TIME100 AI (2025), זכייה בפרס ישראל על מפעל חיים (2023), פרס Mobility Innovator Award של היכל התהילה של תעשיית הרכב (2022) ופרס דן דוד בתחום הבינה המלאכותית (2020).

במקביל להודעה על פרישתו דיווחה מובילאיי על תוצאות הרבעון השני של 2026. הכנסות החברה הסתכמו ב-508 מיליון דולר, כמעט ללא שינוי לעומת התקופה המקבילה אשתקד, והיא העלתה את תחזית ההכנסות השנתית ל-1.97–2.02 מיליארד דולר. בקופת החברה כ-1.4 מיליארד דולר במזומנים, שווי מזומנים, ניירות ערך סחירים ופיקדונות. החברה דיווחה גם על המשך התחזקות הביקוש למערכות ADAS מתקדמות, ובהן פרויקט חדש עם קבוצת סטלנטיס למערכת Cloud-Enhanced ADAS.

doubleAI: שיפרנו פי 3.6 את קוד ה-GPU של אנבידיה

מאת: יוחאי שויגר

חברת הסטארט-אפ doubleAI, שהוקמה על-ידי המנכ"ל פרופ' אמנון שעשוע וה-CTO פרופ' שי שלו-שוורץ, הודיעה כי מערכת הבינה המלאכותית שלה, WarpSpeed, הצליחה לשכתב ולאופטם מחדש את קרנלי ה-CUDA של ספריית cuGraph — חלק מחבילת RAPIDS, אקוסיסטם התוכנה של אנבידיה לעיבוד נתונים על גבי GPU, ולהשיג שיפור מהירות ממוצע של פי 3.6 לעומת גרסאות שפותחו ושופרו במשך עשור על ידי מהנדסי CUDA של אנבידיה במסגרת אותו פרויקט. לדברי החברה, כל אחד מהקרנלים שנבדקו הציג שיפור כלשהו, ויותר ממחציתם השתפרו ביותר מפי שניים. הקוד פורסם ב-GitHub, כך שמשתמשים יכולים, לטענתה, להתקין את הגרסה המואצת ללא שינוי בקוד הקיים, וההכרזה לוותה בפוסט פומבי של שעשוע ברשת X ובבלוג טכני מפורט.

cuGraph היא חלק מחבילת RAPIDS של NVIDIA ונחשבת לאחת הספריות המרכזיות בעולם לעיבוד גרפים על גבי GPU, תחום קריטי לניתוח רשתות, מנועי המלצה, סייבר, ביואינפורמטיקה ומערכות פיננסיות. הקרנלים שבה נכתבו לאורך שנים בידי מהנדסים המתמחים באופטימיזציית ביצועים ברמת חומרה, תחום שבו כל החלטה הנוגעת לפריסת זיכרון, תזמון threads, מבנה warps והתנהגות cache משפיעה באופן דרמטי על התוצאה. בניגוד לכתיבת קוד יישומי רגיל, כאן מדובר במרחב החלטות עמוק ותלוי-הקשר שבו אין "פתרון נכון" אחד, אלא איזון עדין בין אילוצים פיזיים וחישוביים.

האם מדליות הזהב של ה-LLM היו מצג שווא?

אלא שמעבר להישג ההנדסי עצמו, שעשוע מציג את המהלך כחלק מדיון רחב יותר על גבולות הבינה המלאכותית המודרנית, ובעיקר על השאלה האם מודלי שפה מבוססי סקיילינג אכן מסוגלים להתמודד עם בעיות עומק מורכבות שבהן הדאטה מצומצם, האימות קשה, ושרשרת קבלת ההחלטות ארוכה ותלוית-הקשר. בהקשר הזה הוא מבקר גם את הדרך שבה נמדדים כיום הישגי AI. בפוסט שפרסם, מחדד שעשוע כי אף ש־AI כבר “זכה במדליות זהב ב-IMO” ו“התעלה על מתכנתים מובילים ב-CodeForces”, מדובר בהצלחות הנשענות על תנאים נוחים במיוחד. הוא כותב כי לניצחונות הללו יש “שלושה קביים סמויים: שפע נתוני אימון, אימות טריוויאלי, ושרשראות נימוק קצרות”. לדבריו, “כאשר שלושתם מתקיימים, ה-AI של היום מצטיין. הסר אפילו אחד מהם, והוא קורס”.

מכאן הוא עובר להסביר מדוע הנדסת ביצועים ל-GPU היא מקרה מבחן שבו אותם תנאים אינם מתקיימים. “הדאטה נדיר. קשה לאמת נכונות. והביצועים נובעים משרשרת ארוכה של החלטות תלויות – פריסת זיכרון, התנהגות warp, קאשינג, תזמון, מבנה הגרף”. במילים אחרות, אין כאן בעיה סינתטית עם תשובה ברורה, אלא מרחב חיפוש עמוק שבו כל בחירה משפיעה על רבות אחרות. בהקשר זה טוען שעשוע כי גם סוכנים מתקדמים בשוק מתקשים בתחום: “אפילו סוכנים מתקדמים כמו Claude Code, Codex ו-Gemini CLI נכשלים כאן באופן דרמטי, ולעיתים קרובות מייצרים מימושים שגויים גם כאשר הם מקבלים את חבילת הבדיקות של cuGraph”. לדבריו, “Scaling לבדו לא יכול לשבור את המחסום הזה”, ונדרשו רעיונות אלגוריתמיים חדשים כדי להתמודד עם מורכבות מסוג זה.

AEI במקום AGI

doubleAI נוסדה בסוף 2023 על ידי שעשוע ושלו-שוורץ וגייסה מאז מאות מיליוני דולרים לפי שווי המוערך בכמיליארד דולר. היא מפתחת מערכות AI ייעודיות לפתרון בעיות הנדסיות ומדעיות מורכבות במיוחד, שבהן לטענתה ניתן להגיע לרמת מומחיות — ואף מעבר לה — באמצעות אלגוריתמיקה וחיפוש עמוק ולא רק סקיילינג של מודלי שפה.doubleAI מציגה את ההישג הנוכחי כחלק מתפיסה רחבה יותר שהיא מכנה Artificial Expert Intelligence, או AEI, כלומר מערכות שמצליחות להתעלות באופן עקבי על מומחים אנושיים בתחומים צרים אך קריטיים, שבהם המומחיות נדירה ויקרה. במקום חתירה ל-AGI כללי, החברה מתמקדת בפתרון בעיות עומק בתחומי אופטימיזציה מורכבים, ומשלבת לדבריה למידה מדאטה מצומצם, מתודולוגיית אימות הסתברותית ומבני חיפוש סוכניים המנווטים במרחבי החלטה עמוקים. הגישה הזו קרובה יותר למערכת חיפוש אלגוריתמית מתקדמת מאשר למודל שפה קלאסי שמייצר תשובה בפעם אחת.

מובילאיי מפתחת שכבת בינה חברתית למערכות נהיגה אוטונומית

מאת: יוחאי שויגר

אתמול (ה׳), בשיחת הוועידה לאחר פרסום תוצאותיה הכספיות, חשף מנכ״ל מובילאיי (Mobileye) אמנון שעשוע כי החברה מפתחת שכבת אינטליגנציה חדשה עבור מערכות הנהיגה האוטונומיות שלה, שמטרתה להוסיף רובד הבנה מעל שכבת קבלת ההחלטות המיידית, זו שמנתחת את המרחב, מזהה נתיבים פנויים ומחשבת מסלול בזמן אמת. בדבריו תיאר שעשוע שינוי באופן שבו המערכת מבינה את סביבת הנהיגה, והדגיש כי “נהיגה אוטונומית איננה רק בעיה של תפיסה גיאומטרית, אלא בעיה של קבלת החלטות בסביבה חברתית”.

שעשוע תיאר את הכביש כסביבה שבה פועלים סוכנים רבים, שכל אחד מהם מקבל החלטות באופן עצמאי ומשפיע על אחרים. כל נהג, הולך רגל, רוכב אופניים או גורם תנועה אחר הוא סוכן במערכת אחת גדולה של יחסי גומלין. פעולה אחת של רכב אוטונומי משנה את ההתנהגות של הסביבה, והתגובות של הסביבה חוזרות ומשפיעות עליו. במצב כזה, הסביר שעשוע, הבנה של הכביש מחייבת הסתכלות רחבה יותר מאשר זיהוי נתיב פנוי או חישוב נתיב נסיעה (trajectory) אופטימלי.

מיליארדי שעות סימולציה בלילה

על הרקע הזה הציג שעשוע את המושג Artificial Community Intelligence, או בקיצור ACI. לדבריו, מדובר ברעיון שמקורו במחקר אקדמי, אך כזה שלא יושם עד כה במערכות נהיגה אוטונומיות בקנה מידה מסחרי. “זו הפעם הראשונה שהרעיון הזה, הלקוח מהאקדמיה, מיושם באופן מלא במערכת קבלת החלטות של רכב אוטונומי”, אמר. ACI מבוסס על שימוש בלמידת חיזוק מרובת סוכנים לצורך הבנת דינמיקה של קהילה. הרעיון המרכזי הוא לאמן את המערכת להבין כיצד החלטה אחת משפיעה על תגובות של אחרים, וכיצד שרשרת התגובות הזו חוזרת ומשפיעה על הרכב עצמו.

מדובר בממד שמוכר לכל נהג מהנהיגה היומיומית, גם אם הוא כמעט ואינו מודע לכך. נהג שמתקרב לכיכר עמוסה או לצומת ליד בית ספר בשעת איסוף לא מחשב רק את הנתיב הפנוי או את המרחק מהרכב שלפניו. הוא מפרש את הסיטואציה כולה: ילדים שעומדים על המדרכה, הורים שחונים בעצירה כפולה, נהגים אחרים שמגלים חוסר סבלנות, והבנה כללית שהמרחב מתנהל לפי כללים שונים מהרגיל. ההחלטה להאט, לוותר על זכות קדימה או להמתין עוד רגע אינה נובעת מחישוב גיאומטרי בלבד, אלא מהבנה עמוקה של ההקשר והציפיות של הסביבה.

כדי לאמן יכולת כזו, מובילאיי עושה שימוש נרחב בסימולציה. שעשוע הסביר כי בעוד שתפיסה חזותית ניתן לאמן גם באמצעות נתונים מהעולם האמיתי, תכנון וקבלת החלטות בסביבה מרובת סוכנים דורשים כמות נתונים גדולה בהרבה. “מורכבות הדגימה בתכנון גבוהה משמעותית”, אמר, “כי הפעולות שאתה מבצע משפיעות על ההתנהגות של אחרים”. הפתרון, לדבריו, הוא סימולציה שמאפשרת להריץ תרחישים בהיקף עצום. “אנחנו יכולים להגיע למיליארד שעות אימון בן לילה”, אמר שעשוע, כשהוא מדגיש את היתרון שבשילוב סימולציה עם מיפוי REM גלובלי שמספק בסיס מציאותי לאימון.

לחשוב מהר, לחשוב לאט

את התובנות שנלמדות בסימולציה מחלקת מובילאיי לשתי שכבות חשיבה, Fast Think ו־Slow Think. שכבת ה־Fast Think אחראית על פעולות זמן אמת, והיא זו שמנהלת את הבטיחות המיידית של הרכב. היא פועלת בקצבים גבוהים, עשרות פעמים בשנייה, ומטפלת בהיגוי, בלימה ושמירה על נתיב. זו שכבה רפלקסיבית, שרצה על החומרה ברכב ואינה יכולה להרשות לעצמה עיכובים או חוסר ודאות.

לעומתה, שכבת ה־Slow Think עוסקת בהבנת הסיטואציה שבה פועל הרכב. היא אינה שואלת רק מה מותר או אסור לעשות, אלא מה נכון לעשות בהקשר הנתון. שעשוע תיאר אותה כשכבה שמטרתה להבין את המשמעות של סצנות מורכבות ולא שגרתיות, ולא רק להימנע מסכנות מיידיות. כך למשל, במצב שבו שוטר חוסם נתיב ומסמן לרכב להמתין או לשנות מסלול, מערכת בטיחות תדע שלא לפגוע בו, אך שכבת ההבנה תאפשר לרכב להבין שלא מדובר במכשול רגיל אלא בהכוונה אנושית שמחייבת שינוי התנהגות.

החלוקה בין Fast Think ל־Slow Think מזכירה במובהק את מודל החשיבה המהירה והאיטית של הכלכלן והפסיכולוג זוכה פרס נובל דניאל כהנמן, שטבע את המונחים כדי לתאר את ההבחנה בין חשיבה רפלקסיבית ואוטומטית לבין חשיבה פרשנית ואיטית יותר. שעשוע לא הזכיר את כהנמן בשמו, אך הדמיון בין הגישות ברור.

ברמה הארכיטקטונית, המשמעות היא הפרדה ברורה בין מערכות זמן אמת לבין מערכות פרשנות. ה־Fast Think פועל בלולאות בקרה קשיחות, בעוד ה־Slow Think פועל בקצב נמוך יותר ומספק הקשר והכוונה כללית. הפלט שלו אינו פקודת היגוי או בלימה, אלא שינוי במדיניות הנהיגה. הוא יכול לגרום למערכת לבחור בהתנהגות שמרנית יותר, להימנע מעקיפות או להעדיף ויתור על זכות קדימה. המתכנן ממשיך לחשב מסלול בזמן אמת, אך עושה זאת תחת סט חדש של עדיפויות.

שעשוע ציין כי מאחר ששכבת ה־Slow Think אינה שכבה בטיחותית קריטית ואינה פועלת בזמן אמת, היא אינה מחויבת לאותן מגבלות חומרתיות כמו שכבת הביצוע. לדבריו, עקרונית ניתן אף להריץ עיבוד מסוג זה על מחשוב כבד יותר, כולל בענן, לצורך ניתוח עמוק של סיטואציות מורכבות. הוא הדגיש כי אין מדובר בהעברת החלטות נהיגה לענן, אלא בהרחבת יכולת ההבנה של המערכת במצבים שאינם דורשים תגובה מיידית.

ישולב גם בהומנואידים של מנטי רובוטיקס?

הקשר בין ACI לבין שכבת ה־Slow Think מתממש בעיקר בשלב האימון. הסימולציה אינה פועלת בזמן הנהיגה, אלא משמשת כמעין מעבדה שבה המערכת לומדת דינמיקות חברתיות. בזמן אמת, הרכב אינו מחשב מחדש מיליוני תרחישים, אלא מזהה סיטואציות שכבר פגש ומפעיל אינטואיציה שנרכשה מראש. במובן הזה, הסימולציה היא המקום שבו נבנית ההבנה, וה־Slow Think הוא המקום שבו היא באה לידי ביטוי.

הקונספטים שהציג שעשוע אינם מוגבלים בהכרח לעולם הרכב. הם עשויים להיות רלוונטיים גם לתחום החדש שאליו נכנסה מובילאיי עם רכישת מנטיס, שפועלת בתחום הרובוטים ההומנואידיים. בדומה לרכב אוטונומי, גם הומנואיד פועל בסביבה מרובת סוכנים, שבה בני אדם ורובוטים אחרים מגיבים זה לזה בזמן אמת. מעבר לשליטה מוטורית ולשמירה על יציבות, רובוט כזה נדרש להבין הקשר, כוונות ונורמות התנהגות אנושיות. במובילאיי ציינו כי הרובוט של מנטיס מתוכנן ללמוד מצפייה בהתנהגות סביבו, ולא רק מביצוע פעולות מתוכנתות מראש, גישה שמתיישבת היטב עם תפיסות כמו ACI וההבחנה בין שכבת תגובה מיידית לשכבת הבנה רחבה יותר.

למה בחר שעשוע להרחיב בנושא בשיחת הוועידה?

כעת נשאלת השאלה מדוע בחר שעשוע להקדיש זמן כה רב במהלך שיחת ועידה עם משקיעים לנושא טכנולוגי עמוק, כזה שעוסק בשכבות פנימיות של בינה מלאכותית ולא בהכנסות, תחזיות או חוזים חדשים. הבחירה הזו אינה מובנת מאליה, אך היא משקפת מסר רחב יותר שמובילאיי מבקשת להעביר. מצד אחד, זהו ניסיון לשרטט קו ברור בינה לבין גישות שמציגות את הנהיגה האוטונומית כבעיה הניתנת לפתרון באמצעות קיצור דרך טכנולוגי או הגדלת כוח חישוב בלבד. שעשוע ביקש להבהיר כי בליבת הבעיה נמצאת הבנה עמוקה של אינטראקציות אנושיות, ולא רק זיהוי אובייקטים או חישוב מסלולים. במקביל, מדובר גם בניהול ציפיות: הסבר מדוע פיתוח מערכות אוטונומיות מתקדמות באמת הוא תהליך ארוך, כזה שאינו מתורגם מיידית לשורת ההכנסות, אך בונה יתרון מצטבר שקשה לחקות. וברמה עמוקה יותר, זהו איתות אסטרטגי שלפיו מובילאיי אינה מפתחת רק מוצר או שבב, אלא שכבת אינטליגנציה לבינה מלאכותית פיזית, כזו שעשויה לשרת אותה גם בדורות הבאים של הנהיגה האוטונומית וגם בתחומים סמוכים, כמו רובוטיקה.

במובן הזה, החלק הטכני ביותר בשיחת הוועידה התגלה גם כחלק העסקי ביותר. לא כהבטחה לרבעון הבא, אלא כהסבר מדוע הדרך הארוכה, המורכבת והפחות זוהרת היא בעיני מובילאיי גם הדרך הנכונה.

מובילאיי רוכשת את Mentee ב-900 מיליון דולר

בתמונה למעלה: הרובוט MenteeBot מתאמן בהחלפת הסוללה של רובוט אחר. צילום: Mentee Robotics

חברת מובילאיי (Mobileye) חתמה על הסכם מחייב לרכישת Mentee Robotics מהרצליה תמורת כ-900 מיליון דולר במזומן ובמניות. במסגרת העיסקה היא תשלם כ-612 מיליון דולר במזומן, ותעניק לבעלי המניות של מנטי עוד 26.2 מיליון מניות רגילות (Class A) של מובילאיי. הסכום הסופי של העיסקה ייקבע בהתאם  להבשלת אופציות Mentee טרם השלמת העסקה ולתנאים מתלים נוספים. החברה צופה שהעיסקה תושלם ברבעון הראשון 2026. בעקבות ההודעה הלילה במסיבת עיתונאים בתערוכת CES 2026 זינקה מניית מובילאיי בנסד"ק בכ-12% והיא נסחרת כעת לפי שווי חברה של כ-9.9 מיליארד דולר.

חברת Mentee נוסדה בתחילת שנת 2022 על-ידי מייסד ומנכ"ל מובילאיי, פרופ' אמנון שעשוע, פרופ' שי שלב-שוורץ המשמש כטכנולוג הראשי (CTO) של חברת מובילאיי, ופרופ' ליאור וולף מאוניברסיטת תל אביב המשמש כמנכ"ל החברה. עד היום היא גייסה כ-40 מיליון דולר. החברה פיתחה את הרובוט MenteeBot, שהוא רובוט הומנואידי (דמוי-אדם) בגודל מלא, שתוכנן לביצוע משימות מורכבות בסביבות ביתיות ותעשייתיות. גובהו כ־1.75 מטר והוא מסוגל לשאת מטען של עד 25 ק״ג. הרובוט משלב בינה מלאכותית בתחומי הבנת שפה טבעית, ראייה תלת־ממדית, ניווט דינמי ומניפולציה של עצמים.

חברה אנכית: מפתחת בעצמה את החומרה ואת התוכנה

הרובוט MenteeBot נעזר באימון מבוסס סימולציה (Simulator-to-Reality) לצורך פיתוח יכולות הליכה ושמירה על שיווי משקל בסביבות וירטואליות, לפני הטמעתן בביצועים בעולם האמיתי. הוא בונה מפות קוגניטיביות תלת־ממדיות בזמן אמת, מפרש הוראות קוליות באמצעות מודלים לשוניים גדולים, ומבצע רצפי פעולה אוטונומיים מקצה־לקצה ללא שימוש בשגרות מקודדות מראש. בניגוד למערכות הנשענות על איסוף נתונים נרחב מהעולם האמיתי, הגישה של Mentee מאפשרת לרובוטים לרכוש מיומנויות חדשות לאורך זמן מתוך הדגמות טבעיות ורמזי כוונה, תוך הבטחת אינטראקציות צפויות ובטוחות עם בני אדם וחפצים.

הרובוט MenteeBot מדגים ביצוע פעולה מורכבת לאחר קבלת הוראה קולית
הרובוט MenteeBot מדגים ביצוע פעולה מורכבת לאחר קבלת הוראה קולית

החברה פועלת במתכונת אנכית, ומפתחת בעצמה את כל מרכיבי החומרה והתוכנה הקריטיים. בהם: אקטואטורים קנייניים בעלי צפיפות מומנט גבוהה הממירים אותות פיקוד חשמליים לפעולה פיסית, דרייברים מדוייקים למנועים החשמליים, ידיים רובוטיות הנחשבות להישג מיוחד מכיוון שהחברה הצליחה לספק להן יכולת חישת מגע ושליטה בתנועות במערכת פשוטה וזולה מהמקובל בתעשייה, סוללות נשלפות (מאפשרות לכל רובוט להחליף את הסוללה של רובוט אחר) ועוד. הדבר מאפשר לה לצמצם את הפער בין אימון וירטואלי להפעלה בעולם האמיתי (Sim2Real).

הרובוטים יגיעו לשוק התעשייתי ב-2028

על-פי מפת הדרכים של החברה, בשנת 2026 היא תבצע פרוייקטי הוכחת היתכנות עם לקוחות פוטנציאליים ראשונים. בשנת 2027 יתחיל הייצור הראשוני של רובוטים המיועדים לתעשייה. בשנת 2028 תתבצע ההשקה המסחרית של רובוטים לסביבה תעשייתית, ובשנת 2030 תתחיל ההשקה המסחרית של רובוטים לשימוש ביתי. "אני מעריך שבתוך כ-10 שנים יהיו בשימוש מיליוני רובוטים הומנואידים. הם דרושים לצורך פתרון בעיות ייצור במפעלים ולנוכח המחסור באנשי שירות ומטפלים אישיים".

החברה מתחילה בשוק התעשייתי מסיבה טכנולוגית מוגדרת: הסביבה התעשיית היא מובנית יותר (Structured) מסביבה ביתית. המפעל הוא אתר מוגדר המחולק לאגפים שבכל אחד מהם מתבצעת פעילות מוגדרת. לכן קל יותר לבצע בו תהליך של רובוטיזציה. התהליך הזה גם יסייע בהבשלת האימון של הרובוטים הגמישים שיגיעו לשוק הביתי. שעשוע: "העיסקה מאחדת יכולות AI מתקדמות לצורך הרחבת הפעילות בכלי-רכב אוטונומיים וברובוטים הומנואידיים. היא לא רק מכניסה את מובילאיי לתחום חדש וצומח, אלא שיש סינרגיה טכנולוגית בין שתי החברות: הידע של Mentee יעזור לנו, והידע שלנו יעזור להם".

מובילאיי הפחיתה את תחזית המכירות של 2023

חברת מובילאיי (Mobileye) הפחיתה את תחזית המכירות שלה לשנת 2023 בכ-6.5% בהשוואה לשנת 2022, ומעריכה שמכירותיה יסתכמו בכ-2.06-2.11 מיליארד דולר, עקב המשבר בשוק הרכב החשמלי בסין. המשבר הזה נובע מהצטברות בו-זמנית של גורמים שונים, ובעיקר במשבר הכלכלי בסין ובהפחתת הסובסידיות הממשלתיות לרכב חשמלי. בשאר השווקים לא יחול שינוי מהותי. ברבעון הראשון של 2023 צמחו המכירות בכ-16% והסתכמו בכ-458 מיליון דולר. החברה דיווחה על ירידה בריווחיות עקב עלייה בעלויות הייצור של שבבי EyeQ SoC. בקופת החברה מצויים כ-1.2 מיליארד דולר בסוף הרבעון.

משבר בשוק הסיני

בסך הכל, בעקבות הכפלה במכירות של מערכת SuperVision, (נמכרו כ-24,000 מערכות ברבעון), עלה המחיר הממוצע של מערכת מ-51 דולרים לפני שנה ל-53.9 דולרים ברבעון האחרון. מערכות SuperVision הן הפתרון הכולל המתקדם ביותר של החברה: מדובר בחליפת אוטומציה ו-ADAS שלמה הכוללת 11 מצלמות המכסות את כל סביבת הרכב (360°), מערכת מכ"ם רכב, שני שבבי עיבוד ממשפחת EyeQ, וחבילת תוכנה הכוללת את מערכת קבלת ההחלטות של מובילאיי, RSS, ואת שירות המיפוי המתעדכן של החברה, Road Experience Management – REM, המאפשר ליישם את הפונקציות השונות של נהיגה אוטונומית.

מערכת SuperVision נחשבת למוצר הדגל הנוכחי של החברה, אולם בניגוד למוצרים האחרים, הוא עדיין רגיש מאוד לשינויים בשוק. מערכות ה-ADAS של מובילאיי נמכרות כיום לכ-50 יצרני רכב בעולם, אולם מערכות SuperVision החדשות נמכרו בינתיים רק ליצרני רכב חשמלי בסין, ולכן יש לשוק הסיני השפעה כל-כך גדולה על מכירות החברה. יחד עם זאת, נשיא ומנכ"ל מובילאיי, אמנון שעשוע, מסר שלקוח אירופי גדול מתכנן להתקין את המערכת בכלי רכב שהוא יוציא לשוק במהלך 2025. "עברנו את כל הבדיקות, הם כבר בחרו במערכת וכעת אנחנו מצויים בשלב הפורמלי של חתימה על ההזמנה".

מערכת ADAS מוגברת-ענן

במהלך שיחת הוועידה עם משקיעים הוא גילה ששני יצרנים גדולים מאוד מתכננים להתקין בכלי הרכב החדשים שלהם מוצר חדש המספק פתרון ADAS מוגבר-ענן (Cloud-enhanced ADAS). מדובר במערכת הכוללת מצלמה ומערכת מיפוי REM מתעדכנת. "אנחנו מאמינים שיש לנו יתרון תחרותי ביכולת לספק מפה מתעדכנת ומאובטחת. כרגע יש לנו לקוח גדול אחד לפתרון הזה, ויש עוד לקוח שיצטרף אליו בהמשך השנה. כלומר יש לנו שני לקוחות גדולים מאוד ועוד שני לקוחות פחות גדולים".

מדובר בתחום מרכזי להתפתחות החברה, משום ששולי הרווח בתחום התוכנה גבוהים מאוד בהשוואה למכירות חומרה, וניתן לבצע הרחבה מהירה של השירות בהתאם לצורך. שעשוע: "לאור המידע שקיבלנו מהלקוחות שלנו, תחזית המכירות שלנו בתחום הזה היא של כמיליארד דולר עד לסוף העשור. כאן אין בעיית לוגיסטיקה והצמיחה היא מיידית. שולי הרווח על מכירות מערכות חומרה הן נמוכות מאוד. בעתיד תהיה התוכנה מרכיב הרווח החשוב ביותר של יצרניות הרכב".

פרוייקט המיפוי של מובילאיי יתרחב לכ-2 מיליון מכוניות

בתמונה למעלה: פרופ' אמנון שעשוע בפתיחת תערוכת CES 2021. נתן את ההרצאה מהמוסך של מובילאיי בירושלים

מפת הדרכים של חברת מובילאיי (Mobileye) כוללת הפעלת צי של יותר מ-2 מיליון מכוניות אשר יאספו מידע עבור המפה הגלובלית המדוייקת שהיא מרכיבה. במקביל, היא מרחיבה כבר השנה את ניסויי הנהיגה האוטונומית וביצוע המיפוי לערים שנחאי, טוקיו, פאריס, דטרויט, ואולי גם ניו יורק. החברה עוסקת כעת בפיתוח טכנולוגיות מכ"ם ו-LiDAR חדשות והפיכת תוכנת מדיניות הנהיגה שלה, RSS, לתקן בינלאומי בתחום הנהיגה האוטונומית. כך עולה מדבריו של נשיא ומנכ"ל מובילאיי, פרופ' אמנון שעשוע, אשר קיבל בפתיחת תערוכת CES 2021 את הבימה המוענקת בדרך כלל לחברת אינטל.

שעשוע מסר שכבר היום יש בעולם כמיליון מכוניות המצויידות במצלמות של החברה ובתוכנה המשדרת את המידע לענן, אשר מופעלות באמצעות 6 חברות המשתפות איתה פעולה."בשנה הבאה יוכפל מספרן. יהיה לנו כיסוי של כל הפלנטה". טכנולוגיית REM mapping של מובילאיי עברה השנה מבחן בגרות כאשר היא הופעלה במינכן ובתוך מספר ימים סיפקה מידע מדוייק על 20 קילומטר כבישים. "לאחר חמש שנות פיתוח, ורק לפני כחצי שנה – הגענו ליכולת איסוף מידע ובנייה אוטומטית של מפות מדוייקות בקנה מידה גדול. האתגר המרכזי היה לייצר מערכת אוטומטית אשר לא תכביד על השותפים שלנו. הגענו ליכולת איסוף מידע בקבצים קטנים מאוד של 10kB לכל קילומטר. זוהי עלות של דולר אחד בלבד לשנה עבור השותפים שלנו".

"למצלמה יש יתרונות טכנולוגיים ועסקיים"

חלק ניכר מההרצאה הוקדש לנושא שבו קמו למובילאיי מבקרים רבים: ההתמקדות במצלמה כעמוד התווך המרכזי של מערכת הנהיגה האוטונומית. ההסבר הוא טכנולוגי וגם עסקי: "שיעור התקלות במערכות מבוססות מצלמה קטן מאוד. כיום יש בארצות הברית התנגשות באשמת הנהג בכל 50,000 שעות נהיגה. מערכת רובוטית בעלת שיעור כזה של טעויות היא לא קבילה בעיני הרגולטור ובעיני הציבור. רמת האמינות של מצלמות גבוהה לפחות פי 10,000, ולכן אנחנו בוחרים בהן עבור המערכת המרכזית".

לדבריו, במידה והמצלמה מספקת יכולת ניהוג ברמת אמינות כזו, מערכות גיבוי כמו מכ"ם ו-LiDAR מקטינות בשיעור מעריכי את רמת התקלות במערכת (מכפלת ריבועית של הסיכויים). "לכן עדיף לבנות מערכת מלאה מבוססת מצלמה שבה החיישנים האחרים מספקים את הגיבוי, ולא לבצע את היתוך של כל החיישנים כבר בשלב הראשוני, שזה דבר שלא קשה לבצע. אנחנו מפתחים גם מערכות ניהוג אוטונומיות המבוססות על מכ"ם ועל LiDAR. כיום יש לנו כלי-רכב הכוללים רק מכ"ם ו-LiDAR עם ביצועים זהים לאלה של מערכות מבוססות מצלמה. רגע לפני שנשיק את מערכת הניהוג האוטונומית, נתקין במכוניות את כל המערכות".

תיעוד של מובילאיי למיפוי העיר מינכן
תיעוד של מובילאיי למיפוי העיר מינכן

מובילאיי זקוקה לדור חדש של חיישנים

להערכת מובילאיי, הדבר לא יהיה לפני שנת 2025 ולשם כך החברה מעורבת כיום בפיתוח הדורות הבאים של חיישנים. "אנחנו מחפשים את קפיצת הדרך. בתחום ה-LiDAR נתבסס על טכנולוגיית FMCW הדומה יותר למדידת אפקט דופלר מאשר למדידת זמנים (Time of Flight). בתחום הזה יש לאינטל יתרון בדמות טכנולוגיות סיליקון פוטוניקס. בצד של המכ"ם אנחנו מעוניינים בטכנולוגיית Imaging Radar מוגדר תוכנה. אנחנו מאמינים שבשנת 2025 אפשר יהיה להסתפק במערכת LiDAR אחת ובמערכת מכ"ם אחת לצד המצלמות, וזה יביא אותנו לרמת המחיר המתאימה לצרכנים עבור מכוניות רמה 4 (נהיגה אוטונומית ברמה גבוהה)".

לבחירה במצלמות יש גם מרכיב עסקי מיידי, מעבר לעתיד הלא ברור עדיין של רכב אוטונומי פרטי. "יעבור לפחות עשור עד שכ-5% מהמכוניות יהיו אוטונומיות ברמת 4. לאורך הזמן הזמן הזה התפישה של מערכת מבוססת מצלמה מאפשרת לנו להרחיב את מעטפת הביצועים מערכות ה-ADAS הקיימות היום במכוניות (נהיגה ברמה 2), מכיוון שהן מבוססות מצלמה". התחזית הזאת, אגב מתייחסת למכוניות פרטיות. ברמת ציי הרכב, מובילאיי מאמינה שהם יקדימו את הנהגים הפרטיים, ולכן היא מתמקדת כיום בהקמת ציי מוניות אוטונומיות (Robotaxi). שעשוע: "הם פחות רגישים למחיר, והרגולטור מאשר את הפעלתם בקלות רבה יותר. הם משמשים מעין גשר שיאפשר לרגולטורים בעולם להתנהל מול נהיגה אוטונומית של כלי-רכב פרטיים".

מערכת RSS תהיה פתוחה

החברה מתכוונת להקל על הרגולטורים במשימה הזאת, והחליטה שמערכת ניהולך מדיניות הנהיגה שלה (RSS) תהיה מערכת פתוחה כדי שתקבל מעמד של תקן תעשייתי שכל היצרנים יכולים להתבסס עליו. "מערכת קבלת ההחלטות הזאת היא ההישג הגדול ביותר שלנו. היהלום בכתר של מובילאיי. הצלחנו להגדיר בצורה מתימטית מהי התנהגות זהירה ולכמת פרמטרים של זהירות ושל התנהגות תלויית תרבות. המערכת הזאת צריכה להיות שקופה לחלוטין כדי שנוכל לתקשר עם הגופים הרגולטוריים ועם התעשייה. אני משוכנע שלבסוף היא תיהפך לתקן".