גוגל

OpenAI ניצחה את גוגל – ואת האנושות כולה – באולימפיאדת התכנות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

החברות OpenAI וגוגל חשפו בסוף השבוע את הביצועים המרשימים של מודלי ה-AI שלהן בתחרות התכנות האוניברסיטאית היוקרתית ICPC World Finals, אשר נערכה בתחילת החודש. מדובר באירוע עולמי שבו נבחרות סטודנטים מהאוניברסיטאות המובילות מתחרות בפתרון בעיות אלגוריתמיות קשות תחת לחץ זמן. השנה, לראשונה בהיסטוריה, השתתפו גם מערכות AI מתקדמות באופן רשמי במסלול ייעודי – והתוצאות מדגישות עד כמה התחום של כתיבת קוד באמצעות בינה מלאכותית הפך לחזית תחרותית לוהטת.

במסגרת ה־ICPC מקבלות קבוצות סטודנטים 12 בעיות אלגוריתמיות מורכבות, החל מגרפים ותיאוריה של מספרים ועד סימולציות מתמטיות מורכבות. יש להן חמש שעות בלבד להגיש פתרונות בצורת קוד מלא – בשפות כמו ++C, Java או Python – שעובר בדיקה אוטומטית מול מאות מקרי מבחן נסתרים. כל טעות או איטיות גוררת פסילה. הפורמט נחשב לאכזרי ותובעני, והזכייה בו מקבילה לאולימפיאדה של עולם התכנות. השנה נוספה לראשונה מסגרת רשמית ל־AI, שפעלה מול אותם תנאים בדיוק.

OpenAI רשמה את ההישג המרשים ביותר: מערכת ההסקה שלה – שילוב של GPT-5 עם מודל ניסיוני – פתרה את כל 12 הבעיות בזמן שהוקצב. המשמעות: ציון מושלם שהיה מקנה לה את המקום הראשון גם מול הסטודנטים עצמם. "המערכת שלנו קיבלה ציון מלא … זה היה מציב אותה במקום הראשון גם מול כל המשתתפים האנושיים," צייץ מוסטפה רוהנינג'אד מ־OpenAI, והוסיף: "זה רק ההתחלה … החזית הבאה היא גילוי ידע חדש, לא רק פתרון בעיות קיימות.

Google DeepMind, לעומת זאת, השיגה תוצאה של 10 מתוך 12 בעיות – רמה שקיבלה סיווג של "מדליית זהב". הישגה הייחודי היה דווקא איכותי: מודל Gemini 2.5 Deep Think הצליח לפצח את "בעיית C", חידה שלא נפתרה על ידי אף נבחרת אנושית. "ברגע חסר תקדים, המודל שלנו פתר בעיה שאיש מהמשתתפים לא הצליח לפצח," נכתב בבלוג הרשמי של החברה.

במקביל לקרב ה־AI, התמודדו אלפי סטודנטים מרחבי העולם על המדליות, כשאוניברסיטאות מובילות מסין, רוסיה וארה"ב שבו והצטיינו בגמר. אך ההצגה נגנבה בידי המודלים, שהפכו את התחרות מזירה אקדמית למגרש שבו ענקיות הבינה המלאכותית מפגינות עליונות טכנולוגית. לא במקרה: רק בקיץ האחרון התמודדו OpenAI ו־DeepMind זו מול זו גם באולימפיאדת המתמטיקה לתלמידי תיכון (IMO), ושם הוצגו שוב ביצועים שהציבו את המודלים בשורה אחת עם מצטייני העולם. שרשרת ההצלחות הזו ממחישה כיצד תחרויות עילית אנושיות הופכות לזירה חדשה – שבה בינה מלאכותית נבחנת לא רק מול בני אדם, אלא גם זו מול זו.

אנבידיה וגוגל במו"מ להשקעה ב-Vast Data לפי שווי של 30 מיליארד דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: הצוות של Vast Data. מקור: אתר Vast Data

סוכנות הידיעות רויטרס דיווחה בסוף השבוע (ו') כי ענקית השבבים אנבידיה וקרן ההשקעות של גוגל, CapitalG, נמצאות במשא ומתן מתקדם להשקעה בחברת תשתיות הבינה המלאכותית Vast Data, לפי שווי של עד 30 מיליארד דולר. אם העסקה תצא לפועל, מדובר בזינוק דרמטי מהשווי האחרון של החברה, אשר עמד על 9.1 מיליארד דולר בלבד לפני כשנתיים.

לפי הדיווח, Vast Data כבר רושמת תזרים מזומנים חיובי, ומציגה צמיחה מרשימה – עם הכנסות שנתיות חוזרות (ARR) של כ-200 מיליון דולר בשנה בינואר 2025, וצפי להכנסות של כ־600 מיליון דולר בשנת 2026. העסקה הנבחנת כוללת השקעה הונית משמעותית, לצד שותפות אסטרטגית.

חברת Vast Data נוסדה ב-2016 על-ידי רנן הלק ושחר פינבליט, יזמים ישראלים שצמחו מתוך תחום האחסון והחומרה. אף שמטה החברה ממוקם כיום בניו יורק, הליבה ההנדסית שלה נמצאת בישראל, ובחברה עובדים מאות מהנדסים מקומיים. היא נחשבת היום לאחת מהחברות הישראליות הפרטיות בעלות השווי הגבוה ביותר בעולם.

ביטול צוואר הבקבוק

הטכנולוגיה של Vast מתמודדת עם אחד האתגרים הגדולים של עידן ה-AI: אחסון וניהול נתונים עצומים במהירות גבוהה מאוד, בסביבות המערבות עשרות ואף מאות אלפי מעבדי GPU. הפתרון שהיא מציעה: תשתית אחודה של אחסון, מסד נתונים ויכולת חישוב, המאפשרת למערכות AI לגשת אל מידע בקצבים של טרה-בייט לשנייה, ללא צווארי בקבוק.

הארכיטקטורה של החברה, DASE (Disaggregated and Shared Everything), מתוכננת במיוחד לתמוך בתשתיות מבוזרות – ובכך משתלבת היטב עם סביבות רשת מהירות כמו אלו שיצרה מלאנוקס (Mellanox) הישראלית, שנרכשה על-ידי אנבידיה בשנת 2019, וממשיכה להיות חלק מרכזי בפורטפוליו החומרה והצלחה העסקית של אנבידיה.

Vast Data כבר משתפת פעולה עם CoreWeave, אחת מחברות הענן המתמחות ב-AI שצומחות במהירות עצומה, ואשר גם היא נתמכת על ידי אנבידיה. CoreWeave עושה שימוש בתשתיות האחסון של Vast לצורך הרצת מודלים בקנה מידה עצום. בכך, Vast הופכת לחוליה חיונית באקוסיסטם החדש של מחשוב מבוזר, המוביל על-ידי גופים כמו OpenAI, xAI ואנבידיה עצמה. במובן הזה, Vast Data משלימה את החזון של אנבידיה: לא רק כוח חישוב (GPU), אלא גם שכבת גישה מהירה לנתונים – בדיוק מה שנדרש כדי להאיץ אימון מודלים גדולים והפעלת מערכות AI בזמן אמת.

הפלטפורמה המרכזית של החברה, VAST Data Platform, מאגדת תחת ממשק אחד שלוש שכבות תפעול נפרדות: אחסון, גישה לנתונים ומסד נתונים. אחד מהרכיבים המרכזיים במערכת נקרא VAST DataSpace. הוא מאפשר ליצור "מרחב נתונים אחוד", כלומר, אפליקציות ומערכות AI יכולות לגשת לקבצים, אובייקטים ומידע לא־מובנה מכל מקום, בלי לדעת איפה הוא באמת מאוחסן. רכיב נוסף, VAST DataBase, נותן מענה לצרכים של עיבוד ושאילתות, כך שאין צורך להוציא את המידע החוצה אל בסיסי נתונים חיצוניים.

מערכת מוכוונת AI ו-GPU

המערכת נבנתה במיוחד לעולם של AI ו-GPU, ומותאמת לעבודה עם סביבות כמו DGX של אנבידיה, CoreWeave, או שירותי ענן ייעודיים ל-LLM. הפלטפורמה של Vast מציגה ביצועים גבוהים במיוחד, שמאפשרים להזרים נתונים למודלי AI בקצבים של עשרות ומאות ג׳יגה-בייט לשנייה, תוך שהיא שומרת על זמינות של "שישה תשיעיות" (99.9999%). במקביל, היא יודעת לנהל פטה-בייטים של נתונים בצורה Vמאפשרת גישה מהירה גם לאחסון קבצים רגיל, גם לאובייקטים, וגם למידע שמוזן למודלים גדולים בזמן אמת. הממשק תומך בפרוטוקולים כמו NFS, S3 ו־RDMA, כלומר היא יכולה להשתלב כמעט בכל סביבה – מארגון מסורתי ועד מרכזי נתונים גדולים המפעילים מערכות כמו GPT או מודלי ראייה. השעלוב בין ביצועים, גמישות וארכיטקטורה חכמה הפך את Vast לפלטפורמה חשובה בשוק תשתיות ה-AI.

גוגל ו-OpenAI הצטיינו באולימפיאדת המתמטיקה לנוער

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[למעלה: הלוגו של התחרות]

מי שמשכו את מירב תשומת הלב באולימפיאדת המתמטיקה הבינלאומית לנוער (IMO), שננעלה אתמול באוסטרליה, היו לא המתחרים הצעירים, אלא דווקא שני מודלי AI. לראשונה בתולדות התחרות, שני מודלי AI – אחד מבית Google DeepMind והשני מבית OpenAI – זכו להזדמנות להפגין את יכולותיהם בפתרון בעיות מתמטיות ולוגיות מורכבות, אף שלא התחרו בתחרות באופן רשמי. שני המודלים הציגו ביצועים גבוהים מאוד, אשר היו מזכים אותם במדליית זהב. מדובר בשני מודלי "חשיבה" ניסיונים, ושתי החברות לא צפויות לשחרר אותם לציבור. 

האולימפיאדה, שמתקיימת מאז 1959, היא תחרות עולמית שנתית למתמטיקה לתלמידי תיכון, שבה משתתפות יותר מ-100 מדינות. כל מדינה שולחת שישה מתחרים, הנבחרים מתוך אלפי מועמדים מקומיים. כל משתתף נדרש להתמודד עם שש בעיות מתמטיות קשות במיוחד, תוך יומיים, שלוש בעיות בכל יום, במשך ארבע שעות וחצי.

הבעיות אינן דורשות ידע אקדמי, אך כן דורשות חשיבה עמוקה, יצירתיות ולוגיקה ברמה גבוהה מאוד. הן עוסקות בנושאים כמו גאומטריה קלאסית, תורת המספרים, קומבינטוריקה, אלגברה מתקדמת, הוכחות בעזרת אינדוקציה או בנייה קונסטרוקטיבית. רוב הפותרים מצליחים לפתור רק חלק מהשאלות. מדליית זהב מוענקת לא רק לזוכה במקום הראשון, אלא למעשה לכ-10% העליונים מבין כ-630 המשתתפים. 

במקום הראשון השנה בדירוג הקבוצתי דורגה נבחרת סין, עם ניקוד כולל של 231 מתוך 252, כולל שלושה משתתפים שפתרו את כל 6 השאלות בהצלחה. אחריה דורגה הנבחרת של ארצות הברית. הנבחרת הישראלית הגיעה למקום השישי והמכובד מאוד. 

המודל Gemini DeepThink של Google DeepMind השתתף רשמית בתחרות – לא כמתחרה אנושי אלא לצורכי הדגמה – ופתר חמש מתוך שש הבעיות. מדובר בציון שמכניס את המודל ל־10% העליונים של המתחרים – כלומר, רף הזהב. גם המודל של OpenAI עמד באותו רף בדיוק, ופתר חמש מתוך שש שאלות בתנאים דומים.

יש מי שעשויים להמעיט בהישג ולטעון כי מדובר ב"תחרות לנוער". ואכן, הבעיות ב-IMO אינן דורשות כלים אקדמיים, אך כן מסתמכות על חשיבה לוגית נקייה ויצירתיות ברמות הכי גבוהות. גם עבור בני אדם, פתרון מלא של שאלה אחת מתוך שש הוא הישג, ו-5 מתוך 6 זה כבר ביצוע נדיר ברמה עולמית. יתרה מכך, המודלים לא פתרו רק בעיות – הם ניסחו הוכחות בשפה טבעית, ניתחו רעיונות מתמטיים, ויצרו רצף חשיבה דמוי אנושי – מה שנחשב כיום לפסגת היכולות בתחום ה-reasoning. גם צריך לזכור, אמנם המודלים נבנו על בסיס טריליוני מילים ונתונים, אבל הם לא "למדו את התשובות בעל פה". מדובר בבעיות חדשות, שלא פורסמו מראש, והתשובות אליהן אינן מבוססות על זיכרון אלא על חשיבה ויצירתיות.

מנכ"ל גוגל: "רבע מהקוד החדש שלנו נכתב על-ידי AI"

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל גוגל סונדאר פיצ'אי. מקור: גוגל

במהלך שיחת הוועידה עם המשקיעים שהתקיימה אמש (ג') לאחר פרסום הדו"ח הרבעוני, חשף מנכ"ל גוגל (Google), סונדאר פיצ'אי, את ההשפעה העצומה של בינה מלאכותית יוצרת (GenAI) על תהליכי הפיתוח הפנימיים של החברה. לדברי פיצ'אי, יותר מרבע מהקוד החדש שמפותח בימים אלה בגוגל, נכתב בשלב הראשון על-ידי מערכת בינה מלאכותית, ולאחר מכן הוא עובר בדיקה ואימות על-ידי מתכנתים אנושיים. "אנחנו משתמשים ב-AI ברמה הפנימית כדי לשפר תהליכי כתיבת קוד – והדבר מוביל לשיפור בתפוקה וביעילות. זה עוזר למהנדסים שלנו לעשות יותר ולנוע מהר יותר", הוא גילה בשיחת הוועידה.

גוגל מפתחת את משפחת מודלי השפה הגדולים Gemini, המתחרה ב-GPT של חברת OpenAI וב-Lamma של מטא. גוגל השיקה את Gemini בדצמבר 2023, ומאז היא מבססת על המודל שורה של כלים ופתרונות למשתמשים וארגונים, ובכלל זה צ'אט-בוט המתחרה ב-ChatGPT. מעניין לציין כי המנכ"ל פיצ'אי לא ציין במפורש כי הקוד שנכתב בחברה באופן אוטומטי נכתב על-ידי Gemini. לא ברור האם השימוש המסיבי הזה ב-AI, שסביר להניח שרק יילך ויגדל, יוביל לצמצום כלשהו בכוח העבודה הטכנולוגי של החברה. עם זאת, סיפר שהחברה מבצעת שורה של שינויים פנים-ארגוניים שנועדו להאיץ תהליכי פיתוח, ובעיקר כדי להאיץ פיתוח, אימון, בדיקה ופריסה של מודולי AI. "השינויים הארגוניים יסייעו לנו לפעול במהירות ובגמישות".

לדברי פיצ'אי, כשני מיליארד משתמשים עושים שימוש ב-Gemini מדי חודש, והמודל יגיע בסופו של דבר גם גם למתכנתים ב-Github Copilot. "לפי כל פרמטר – נפח אסימונים, קריאות API, שימוש בקרב צרכנים, אימוץ בקרב עסקים – Gemini מצוי בצמיחה דרמטית". הכנסותיה של גוגל ברבעון השלישי של 2024 צמחו ב-15% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכ-88.3 מיליארד דולר. ההכנסות מפלטפורמת הענן (GCP) צמחו ב-35%, להיקף של כ-11.4 מיליארד דולר – הודות לאימוץ הגובר של יכולות AI ו-GenAI באמצעות הענן.

שווי שוק של 2.2 טריליון דולר

זה היה הדו"ח הרבעוני הראשון מאז מונתה הישראלית ענת אשכנזי לתפקיד סמנכ"לית הכספים (CFO) של גוגל. אשכנזי, בת 51, מונתה לתפקיד סמנכ"לית הכספים של גוגל בסוף חודש יולי. לפני הצטרפותה לגוגל שימשה כסמנכ"לית הכספים של ענקית התרופות איליי לילי (Eli Lilly), הנסחרת בשווי של 850 מיליארד דולר. בעברה עבדה גם בבנק הפועלים והשלימה תואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב.

כמקובל בשיחות ועידה לאחר פרסום רו"ח רבעוני, נשאה אשכנזי דברים בפני המשקיעים וסקרה את הביצועים הכספיים של החברה. "הרבעון השלישי היה חזק מאוד, עם מומנטום חזק בכל הפעילות העסקית. אנחנו מרוצים מההתקדמות במאמצינו לארגן מחדש את מבנה ההוצאות שלנו, דבר שהשתקף בריווחיות תפעולית גבוהה יותר ברבעון האחרון". מניית החברה הגיבה בחיוב לדו"ח ועולה כעת במסחר בנסד"ק ביותר מ-5%, ומעניקה לחברה שווי שוק של כ-2.21 טריליון דולר.

מחקר: 2,500 חברות הייטק בישראל פעילות בתחום ה-AI

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: מנכ"ל RISE Israel אורי גבאי. קרדיט: מירי דוידוביץ']

מחקר חדש של מכון המחקר והמדיניות RISE Israel (לשעבר SNPI) ו-Google, מגלה כי הבינה המלאכותית תופסת מקום הולך וגדל בהייטק הישראלי. לפי ממצאי המחקר, בישראל פועלות כ-2,300 חברות בתחום הבינה המלאכותית, המהוות כ-25% מכלל ההייטק המקומי – יותר מ-60% מתוכן הן בענף התוכנה. כמחצית מהסטארט-אפים שהוקמו ב-2023 מדווחים כי עושים שימוש בטכנולוגיית AI. מתוך החברות שנוסדו בחמש השנים האחרונות – יותר משליש הן בתחום זה.

הדו"ח סוקר היבטים נוספים, כדוגמת רמת ההשקעות בחברות AI, בהשוואה בינלאומית, וכן את פערי ההון האנושי והאקדמיה, ואת עמדות הציבור הישראלי ביחס ל-AI בנושאים מרכזיים.

כ-50% מסך ההשקעות ומספר סבבי הגיוס בהייטק הישראלי ב-2023 היו בחברות בינה מלאכותית. עם זאת, העלייה בהשקעות בסטארט-אפים מבוססי Gen-AI בישראל נמוכה משמעותית ביחס לעולם: גידול של 85% בין השנים 2020-2023, לעומת זינוק של 900% בארצות הברית ו-300% באירופה (כלומר הגידול שם גדול יותר מפי 9 ופי 3 בהתאמה).

המחקר גילה מחסור בהון האנושי בתחום ה-AI בישראל: תפקידי בינה מלאכותית בישראל נשענים על עובדים בעלי תארים מתקדמים (מעל 60%). אך בישראל מצטרפים לשוק העבודה בכל שנה פחות מ-700 בוגרי תואר שני במדעי המחשב, מתמטיקה וסטטיסטיקה, כשמספר בוגרי הדוקטורט בשנה עומד על 100 בלבד. כ-15% מבעלי התואר השני ו-21% מבעלי הדוקטורט במדעי המחשב הם חלק מבריחות המוחות מישראל למדינות אחרות.

ומה באשר לעמדות הציבור בישראל כלפי AI? מהמחקר עולה כי בעוד שכ-55% מהישראלים לא הרגישו כי הבינה המלאכותית השפיעה על חייהם באופן משמעותי בשנים האחרונות, יותר מ-80% מעריכים כי השפעת הטכנולוגיה תורגש ב-3-5 השנים הקרובות.

כמחצית מהציבור הישראלי חושש מ-AI, בדומה לממוצע הגלובלי. כ-80% מהישראלים סבורים של-AI יש יותר יתרונות מחסרונות, שיעור גבוה בהרבה מהממוצע העולמי שעומד על כ-55%.

התחומים שבהם הישראלים חושבים שיתרחש השינוי המשמעותי ביותר בעקבות הטמעת AI הם חינוך, תחבורה, ותעסוקה. יותר מ-60% מהנשאלים השיבו כי הם צופים שהשינוי בחינוך ובתחבורה יהיה חיובי, אך רק שליש סבורים שההשפעה על תעסוקה תהיה חיובית.

המחקר הוא חלק מפרויקט "AI Forward" בהובלת Google ומכון RISE Israel, שמטרתו גיבוש והטמעת מדיניות ורגולציה של בינה מלאכותית לטובת החברה והכלכלה המקומית.

 

מיקרוסופט, אפל וגוגל מתחייבות לאינטרנט נטול-סיסמאות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

החברות אפל, גוגל ומיקרוסופט החליטו ןהרחיב את התמיכה שלהן בתקן החדש של כניסה לאתרים ושירותים מקוונים ללא ססמא, אשר הוגדר על-ידי ארגון FIDO Alliance ו-World Wide Web Consortium. התקן החדש מאפשר לאתרים ולמפעילי יישומים לאפשר גישה לתכנים ולשירותים בלא הקלדת ססמאות, הנחשבות לפתרון לא יעיל: הן לא בטוחות בפני פריצה ואנשים רבים מתקשים לנהל את כל הססמאות שלהם.

התקן החדש מבוסס על מתן היכולת להתחבר אל השירות באמצעים אחרים, דוגמת טביעת אצבעות, זיהוי פנים או קוד הזיהוי של האבזר (PIN) שבאמצעותו הם מתחברים. להערכת חברת אפל, הגישה הזאת בטוחה יותר, יעילה יותר ומונעת מתקפות פישינג בהשוואה לשיטות ההזדהות המקובלות, המבוססות על ססמאות קבועות וזזמאות זמניות הנשלחות במסרון SMS.

התקן החדש מבוסס על פרוטוקול המשלב בין זיהוי לבין הצפנה במתכונת מפתח פרטי ומפתח ציבורי. הזיהוי עצמו מתבצע במכשיר המקומי שבידי המשתמש באמצעות עמידה במטלות כמו למשל הקלקה על מספרים מסויימים, דיבור אל המיקרופון והכנסת מידע נוסף הנדרש לצורך ההזדהות. לאחר השלמת ההזדהות, אבזר הקצה שולח מסר מוצפן במפתח הפרטי המוודא את זיהוי המשמש, וערוץ התקשורת נפתח. בשלב הזה, מיוצר צמד חדש של מפתח ציבורי-מפתח פרטי, המאפשר להתחבר אל השירות. בששיטה הזאת, למשל, המידע הביומטרי המשמש לזיהוי – נשאר באבזר של המשתמש ולא זולג אל הרשת.

שלוש החברות הודיעו שהן מתכננות להטמיע את הפרוטוקול בכל הפלטפורמות שלהן כבר במהלך השנה הקרובה. מנהל מוצר בחברת גוגל, מרק רישר, אמר שהחברה היתה מעורבת בפיתוח התקן ב-10 השנים האחרונות" "במגרת המאמץ לייצר עתיד ללא ססמאות". לדבריו, הפרוטוקול ישולב בדפדפן כרום, במערכות ההפעלה ChromeOS ואנדרואיד ובפלטפורמות אחרות של החברה. "המעבר לעולם נטול ססמאות יתחיל מהצרכנים ויעבור אל הסביבות הארגוניות", העריך סגן נשיא מיקרוסופט לניהול זהויות, אלכס סימונס. "נספק תמיכה מובנית ב-FIDO בכל היישמים והשירותים של מיקרוסופט".

אמזון חולשת על שליש משוק תשתיות הענן

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מחקר חדש ממחיש עד כמה הואץ בתקופה האחרונה קצב האימוץ של שירותי ענן בקרב חברות וארגונים, בייחוד על רקע משבר הקורונה. לפי דו"ח עדכני של חברת המחקר Canalys, היקף ההוצאה בעולם על תשתיות של שירותי ענן זינק ברבעון השלישי של 2021 בשיעור שנתי של 35% ל-49.4 מיליארד דולר. ישנן בשוק שלוש ספקיות מרכזיות של תשתית ענן ציבורי: Amazon AWS, Microsoft Azure ו-Google Cloud. נתון מעניין נוסף שעולה מהדו"ח נוגע לחלוקת העוגה ביניהן. לפי המחקר, ברבעון השלישי של 2021 החזיקה Amazon AWS בנתח של 32% משוק תשתית הענן, ואילו Microsoft Azure החזיקה בנתח של 21%. במקום השלישי ניצבה Google Cloud, עם 8% בסך הכול.

אלון פליס [בתמונה] הארכיטקט הראשי של חברת CodeValue, המתמחה בפתרונות ענן ודיגיטל, סיפר כי גם בישראל ניכרת תנופה במעבר של ארגונים וחברות לענן. "ספקיות הענן הגדולות מבצעות עלייה לישראל ומקימות אתרי ענן מקומיים. הדבר מאפשר לארגונים ישראליים, לרבות הממשלה והצבא, להגביר את קצב הטרנספורמציה הדיגיטלית ולקצר תהליכים בצורה משמעותית. עבור העולם העסקי מדובר בלהיות או לחדול. היום ענן זה לא סתם שרת מרוחק לאחסון מידע, או אתר. מדובר בפלטפורמה רבת עוצמה שניתן להפיק ממנה תועלות רבות לארגון. מערכת מחשוב מודרנית כוללת עשרות ומאות שירותים הפועלים במקביל תוך ניצול שירותי אחסון, שינוע וניתוח מידע, למידת מכונה ובינה מלאכותית. הענן מספק את התשתיות הנדרשות לפיתוח, תפעול וניטור מערכות מורכבות אלה."

ענן לבתי חולים

כחלק מהתחרות ביניהן והניסיון להגדיל את חלקן בעוגה, שלוש ספקיות תשתית הענן מכריזות כל הזמן על חידושים ופתרונות ענן ייעודיים. כך למשל, אמזון השיקה לפני מספר חודשים פלטפורמת ענן ייעודית לעולם הרפואה, AWS for Health, אשר מיועדת לבתי חולים, קליניקות וגופי מחקר. הפלטפורמה מיועדת לייעל תהליכים ספציפיים בעולם הרפואי כמו ניהול רשומות רפואיות באופן אלקטרוני, ביצוע מחקרים גנומיים וגם דגש מיוחד על אבטחת מידע.

מיקרוסופט השיקה את Azure Purview, פתרון שמאפשר לארגון למפות, לארגן ולנהל את כל המידע שלו משרתיו המקומיים וממקורות ענן מרובים (Multi-Cloud). גוגל חשפה את Google Distributed Cloud, פלטפורמת ענן שנועדה לתמוך ביישומי-קצה המצריכים עיבוד מהיר ובשיהוי נמוך על-גבי שרתים הקרובים יותר ללקוח.

שי עטיה מחברת ה-IT מיטווך ובניו, המתמחה באינטגרציה של פתרונות חומרה ותוכנה בתחום הענן, הסביר: "אימוץ נכון של תשתית ענן מאיץ בארגון חדשנות, מאפשר לייעל תהליכים, לחסוך בעלויות וגם להגביר את אבטחת המידע. אם האימוץ הראשוני היה בקרב חברות ההיי טק וסטרטאפים,השלב הבא הינו בגופים פיננסיים, המגזר הציבורי בעידוד מכרז נימבוס, גופי הבריאות, חברות תעשייתיות, קמעונאות ועוד, ארגונים אלו פונים אל הענן כדי לשפר ולייעל  את הפעילות שלהן, אם במעבר מלא לענן ואם בשילוב פתרונות תשתית היברידית".

ורילי של גוגל פתחה מרכז מו"פ בישראל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת מדעי החיים והמכשור הרפואי Verily, חברת-בת של גוגל בתחום הבריאות, הקימה מרכז מו"פ בישראל אשר יתמקד בשימוש בטכנולוגיות של בינה מלאכותית ככלי עזר לשיפור יישומים רפואיים כדוגמת הליכים כירורגיים זעיר-פולשניים, אנדוסקופיה ודימות. הצוות של ורילי יפעל ממרכזי הפיתוח של גוגל בחיפה ובתל אביב. את הפעילות של ורילי בישראל יוביל פרופ' למדעי המחשב אהוד ריבלין מהטכניון, שעבד בעבר מול Google Heatlhcare. המרכז מגייס בימים אלה מדענים, מהנדסים ומנהלי מוצר.

ורילי, שפעלה בעבר כחטיבה בתוך Google X, התפצלה ב-2015 לחברת-בת עצמאית של חברת האם של גוגל, אלפבית. בחודש דצמבר 2020 השלימה החברה גיוס של כ-700 מיליון דולר בהובלת אלפבית, Temasek ו-Silver Lake.

החברה מובילה מיזמי פיתוח מגוונים בתחומי המכשור הרפואי, בריאות דיגיטלית ודיאגנוסטיקה מבוססת בינה מלאכותית. לפני כשנה הקימה מיזם משותף עם Sanofi הצרפתית לפיתוח פלטפורמה לחולי סכרת המשלבת מכשור רפואי, תוכנה ותרופות. ורילי פיתחה גם כפית מיוחדת עבור אנשים הסובלים מרעד ראשוני ופרקינסון, אשר באמצעות חיישנים ואלגוריתמים מנטרת את רעד היעד ומאפשרת לכפית להישאר יציבה. ורילי גם משתפת פעולה עם חברות ביוטק נוספות כדוגמת לפיתוח אביזרים לבישים לאבחון מחלות, ניטור פרמטריים רפואיים וניהול מחלות כרוניות. אחד מתוכניות הדגל של ורילי, שהחל עוד ב-2014, הוא פרויקט שנועד להגדיר את "תו התקן" לחיים בריאים על סמך נתונים גנטיים, היסטוריות רפואיות ודאטה ממכשירים לבישים.

הפרויקט הראשון שתוביל ורילי בישראל יהיה לקדם את המחקר המשותף שעורכות Google Healthcare ובית החולים שערי צדק בירושלים בנושא שימוש בבינה מלאכותית לאיתור פוליפים טרום-סרטניים במעי הגס. המחקר בוחן את השימוש בבינה מלאכותית לניתוח צילומי קולונסקופיה, שהיא בדיקת הסקר המקובלת לאיתור פוליפים במעי הגס. עד כה המחקר עשה שימוש במערכת לניתוח של כ-1,400 שעות של צילומי קולונסקופיה, על מנת לבדוק האם השימוש בטכנולוגיה יכולה לשפר את יכולות איתור הפוליפים של הגסטרולוג.

בסרטון: חולה בפרקינסון משתמשת בכפית של ורילי

 

 

 

 

מרכז פיתוח חדש בישראל: גוגל חטפה מאינטל את אורי פרנק

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חודש אחד בלבד לאחר שחברת אינטל הודיעה על מינויו של אורי פרנק הישראלי (בתמונה למעלה) לסגן נשיא עולמי ולמנהל קבוצת תכנון ופיתוח של שבבי העתיד של אינטל – דיווחה חברת גוגל (Google) שפרנק עבר אליה – וישמש בתפקיד סגן נשיא להנדסה בקבוצת תכנון מעבדי השרתים. מדובר ברכש של כוכב מהדרגה העליונה: אורי פרנק הצטרף לאינטל לפני 20 שנה, ומילא תפקידי ניהול בכירים בארץ ובחו"ל. בתפקידו האחרון באינטל שימש כמנהל משפחת מעבדי הדור הבא למחשבים אישיים ולבינה מלאכותית.

המשימה של אורי פרנק, היא להקים בישראל מרכז לפיתוח שבבים ומעבדים חדשים עבור מרכזי הנתונים של גוגל מהדור הבא. מבין השורות, אפשר להבין שגוגל מצפה מאורי פרנק להביא אל הקבוצה "מתכנני שבבים ברמה עולמית". פירוש הדבר שמתחיל כעת ציד אחר מפתחי סיליקון מצטיינים בכל התעשייה הישראלית, ובמיוחד בחברת אינטל ישראל, שהיא אחד ממרכזי המצויינות החשובים ביותר של אינטל העולמית בתכנון ופיתוח מעבדים חדשים.

"ה-SoC הוא לוח-האם החדש"

סגן נשיא גוגל לתשתיות מערכת, אמין ואדאט, פירסם השבוע פוסט בבלוג של החברה, ובו הסביר את המהלך: "תשתיות העיבוד בגוגל נמצאות על סף שינוי. עד היום התמקדנו באינטגרציה ברמת לוח-האם: שילבנו מעבדים, אמצעי תקשורת, איחסון, מאיצים, זכרונות ואלמנטים מהסוג הזה, מתוצרת יצרנים שונים. אולם הכיוון הזה כבר לא עונה לצרכים: כדי להגיע לביצועים גבוהים בהספק נמוך, יש צורך באינטגרציה ברמה עמוקה יותר. במקום לשלב רכיבים נפרדים בלוח-האם, אנחנו נפתח מערכות על-גבי שבב (SoC), שבהן מרוכזות פונקציות רבות על-גבי שבב אחד. במלים אחרות, ה-SoC הוא לוח-האם החדש".

גוגל אינה שחקן חדש בתחום תכנון השבבים. היא כבר ביצעה בעבר מספר פרוייקטי תכנון, דוגמת מעבד ייעודי למימוש מטלות לימוד מכונה באמצעות רשת נוירונית (Tensor Processing Unit), מאיץ לעיבוד וידאו בענן (Video Coding Units), וחבילת OpenTitan לתכנון שבבים מאובטחים. אולם כל אלה היו פרוייקטים שנועדו להתמודד עם בעיות ספציפיות. הפרוייקט הישראלי שונה במהותו. לפי הפוסט של אמין ואדוט, הצוות הישראלי אמור לפתח מעבד ליבה גדול, אשר ישמש כאבן בניין מרכזית בתשתיות בענן של גוגל.

DSPG הצטרפה לפרוייקט CHIP המהפכני של גוגל, אפל ואמזון

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: אבזר השליטה הביתי HomePod של חברת אפל

חברת DSPG מהרצליה הצטרפה אל קבוצת העבודה Project Connected Home over IP – CHIP שהוקמה בדצמבר 2019 על-ידי החברות אפל, גוגל ואמזון. הקבוצה מפתחת תקן חדש לתקשורת קצרת טווח וחסכונית באנרגיה בין התקנים ביתיים. חברת DSPG תתרום לקבוצה את המומחיות שלה בתחום ה-ULE, שהיא טכנולוגיית תקשורת דו-כיוונית חסכונית מאוד באנרגיה.

סמנכ"לית השיווק בחברת DSPG, טלי חן, אמרה שזו תקופה מרגשת עבור IoT, בתים חכמים והפעלת קול כממשק משתמש. "אנחנו נרגשים ומצפים לעבוד עם חברי Zigbee Alliance ו-Project CHIP כדי להגדיר ממשק העונה על דרישות הברית החדשה". המהלך מאפשר ל-DSPG להצטרף אל מהפיכה שעשויה להתברר כעצומת מימדים, המובלת על-ידי שלוש החברות החשובות בעולם בתחום. חברת DSPG תביא אל הפרוייקט את הידע שלה משוק הטלפוניה האלחוטית הגווע (DT-ULE). טכנולוגיית ULE פועלת בטווח התדרים 1.7GHz-1.9GHz ומאופיינת בזרמי זליגה נמוכים מאוד של 2.5µA כאשר קו התקשורת מצוי במצב המתנה. הטכנולוגיה נמצאת בשוק בשימוש בחברות דוגמת דויטשה טלקום, אורנג', ADT ועוד.

פרוטוקול-על המאחד תקנים קיימים רבים

פרוייקט CHIP מתנהל במסגרת קבוצת Zigbee Alliance, אולם אין ביניהם כל קשר טכני: פרוטוקול CHIP אינו גרסה של פרוטוקול Zigbee, אלא תקן פתוח חדש של תקשורת מבוססת IP שיאפשר קישוריות חלקה של כל האבזרים הביתיים, מרמת המתג החשמלי ועד לרמת המכשירים הביתיים החכמים, דוגמת גוגל אקו, אלקסה של אמזון וסירי של אפל. פיתוח התקן ייעשה במתכונת של פרוייקט קוד פתוח על-גבי תשתיות GitHub, כאשר הטיוטה הראשונה אמורה להתפרסם לפני סוף 2020.

מטרת Project CHIP היא לפתח מעין תקן-על (בדומה לשפת תכנות עלית) המאפשר לשלב בתוכו תקנים קיימים כדי להבטיח תאימות מלאה והסמכה אחידה. הטיוטה הראשונה תכיל את האופן שבו פרוטוקול CHIP כולל בתוכו את תקני Wi-Fi, כולל Wi-Fi 6, תקן Thread ותקן Bluetooth Low Energy. בעתיד הפרוטוקול עשוי לשלב בתוכו גם איתרנט ותקנים סלולריים.

מעבר מהיר מטיוטות למוצרים

מדובר בפרוייקט שיכול להתברר כמהלך משנה שוק: זהו שיתוף פעולה יוצא דופן בין שלוש מהחברות הגדולות ביותר בעולם בתעשיית הטכנולוגיה. שלושתן החליטו לשנות את אסטרטגיית ה-IoT שלהן, ולוודא שהמוצרים שלהן יתחברו באופן חלק אל המוצרים והשירותים של החברות המתחרות. זו גם דרישת סף שצריכות לעמוד בה כל החברות החדשות המצטרפות אל הפרוייקט.

לצורך זה תרמו שלוש הענקיות את טכנולוגיות התקשורת הביתית שפיתחו: Alexa Smart Home, Apple HomeKit ו-Google Weave. הפרוייקט נהנה מיתרון מעניין נוסף: מכיוון שהוא מבוסס על תקנים קיימים וטכנולוגיות מוכחות הנמצאות בשוק, ועוסק למעשה רק באופן שבו הם מתממשקים אחד עם השני, ניתן לבדוק אותו ולהוציא אותו לשוק במהירות גדולה מאוד בהשוואה לתהליכי תקינה אחרים. מרגע שיש טיוטה, ניתן במהירות להוציא מוצרים חדשים ולבדוק אותם.