IOT

Silicon Labs הכריזה על שבב Wi-Fi 6 ו-Bluetooth LE 5.4

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת סיליקון לאבס (Silicon Labs) הכריזה על רכיב SoC חדש מדגם SiWx915, אשר משלב תקשורת Wi-Fi 6 plus ביחד עם Bluetooth LE 5.4, Matter וקישוריות IP לרשתות תקשורת. הרכיב כולל מעבד CPU למודול התקשורת ומיקרו-מעבד (MCU) לניהול היישומים, מודולי אבטחה, זיכרון, ואבזרים היקפיים. הוא מופיע במארז QFN בגודל של 6×6 מ"מ. המודול האלחוטי כולל מעבד ThreadArch העובד במהירות של עד 160MHz, מעבד DSP עבור המודם, מעגל כניסה אנלוגי, מקמ"ש RF בתדר 2.4GHz ומעבד ARM® Cortex-M4F המטפל ביישומים ובממשקי התקשורת ההיקפיים.

הרכיב כולל זכרון SRAM וזכרון FLASH בנפח של עד 8MB. הפתרון מספק מענה ליישומי IoT  עתירי ביצועים כאשר מעבד ה-ARM אחראי לניהול היישומים ומעבד ה-ThreadArch מטפל במשימות התקשורת האלחוטית והקישוריות. הפתרון מיועד ליישומי בית חכם, מוצרי בריאות ומכשור רפואי, אבזרים לבישים, יישומים תעשייתייים, מעקב אחר נכסים ערים חכמות ועוד. הוא מופיע ביחד עם כרטיסי פיתוח, חבלית תוכנות לפיתוח יישומים וכרטיסי הרחבה.

 

 

חברת Silicon Labs מיוצגת בישראל על-ידי אלינה הנדסה.

לפרטים נוספים: יוסי חן, מהנדס אפליקציות, 054-4902499

ארד: השפעות המלחמה יורגשו ברבעונים הבאים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מד צריכת מים אולטראסוני של ארד המקושר אל מערכת AMI

ברבעון השלישי של 2023 צמחו המכירות של קבוצת ארד (Arad Group) בכ-10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד והסתכמו בכ-87.7 מיליון דולר. הרווח הגולמי עלה רק במעט (כ-600 אלף דולר), והסתכם בכ-26.8 מיליון דולר. בסך הכל, בתשעת החודשים הראשונים של השנה צמחו במכירות בכ-15.3% בהשוואה לשנת 2022, והסתכמו בכ-277.8 מיליון דולר. בדומה לחברות רבות בתעשיית האלקטרוניקה, משבר הרכיבים שנוצר עקב מגיפת הקורונה הביא לעלייה בהיקף המלאי של החברה: ברבעון האחרון הוא הסתכם בכ-152 מיליון דולר, בהשוואה לכ-120 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. ההצטברות הזו נובעת מביצוע הזמנות רבות מהרגיל בתקופת המשבר, כדי להיערך למצב שבו המחסור ברכיבים עשוי לפגוע ביכולת לעמוד ביעדי הייצור.

קבוצת ארד שמרכזה בקיבוץ דליה כוללת חברות המבצעות פיתוח וייצור גם בארץ וגם בחו"ל. היא מעסיקה כ-1,100 עובדים, מחציתם בישראל והשאר בחו"ל. החברה מסרה שפעילותה המשיכה כמעט כסדרה מאז תחילת המלחמה ללא מגבלות משמעותיות על שרשרת האספקה, הייצור והפיתוח. יחד עם זאת, היא צופה שהפעילות בשוק הישראלי תושפע מהתמשכות המלחמה בשני אופנים: חלק מהייצור המקומי מתבצע באזורים החשופים להשפעת המלחמה (ככל הנראה מדובר בפעילות הייצור האלקטרוני המתבצעת בחברת ר.ה טכנולוגיות מנוף הגליל) והמכירות והאספקה בשוק המקומי עשויות להידחות למועד עתידי לאחר המלחמה. מנגד, "הפעילות מול החברות בחו"ל והמשלוחים לחברות הבנות וללקוחות בחו"ל נמשכים באופן שוטף".

העתיד: מדי צריכת מים אולטאסוניים מקושרים

החברה החלה את דרכה בקיבוץ דליה בשנות ה-40 של המאה העשרים כיצרנית של מדי צריכת מים מכניים. כיום רוב מכירותיה ממוקדות המערכות במערכות מדידה חכמות ומקושרות בפתרונות Automatic Meter Information – AMI לאיסוף וניתוח המידע מצנרת המים, אשר אחראיות לכ-77% ממכירותיה. בשנים האחרונות היא מרחיבה את פעילותה בתחום מדי המים האולטראסוניים ורוב תקציבי המו"פ שלה (5.3 מיליון דולר ברבעון האחרון), הוקדשו לפיתוח מוצרים אלה (קו מוצרי Sonata) בשילוב פרוטוקולי תקשורת רבים. מדי צריכה אולטראסוניים נחשבים לאמינים מאוד מכיוון שאין בהם חלקים נעים והבלאי היחיד שלהם הוא אורך חיי הסוללה (15 שנה). הם עתירי אלקטרוניקה ומתחברים בקלות אל תשתיות ה-AMI.

המדידה נעשית באמצעות שידור אות קולי מצד אחד של המכשיר אל צידו השני, והחזרתו אל מקור השידור. מדידת הזמנים והפרשי הזמנים שבין שלב "ההלוך" ושלב "החזור" של האות, מאפשרים לקבל אינדיקציה ברורה על מהירות תנועת הנוזלים בתוך התווך הנבדק. להערכת החברה, ההתפתחות האסטרטגית שלה תתבסס על מדי צריכת מים אולטראסוניים המשולבים במערכות AMI. זאת לאור יתרונותיהם, והמגמה המתפתחת כיום בעולם לאמץ פתרונות AMI המקילים על ניהול משק המים העירוני, המחוזי והלאומי. הפתרונות האלה הם גם רווחיים יותר: הרווח הגולמי על מוצרים הכוללים AMI הוא 35%-45%, בעוד שהרווח הגולמי על מוצרים ללא יכולות AMI הוא 15%-25%.

קונטרון רוכשת את חטיבת המודולים הסלולריים לרכב של טליט

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מודול תקשורת 4G LTE של טליט עבור ציי רכב

חברת קונטרון הגרמנית (Kontron) חתמה על הסכם לרכישת חטיבת מודולי הרכב הסלולריים (Cellular Automotive Module Unit) של טליט (Telit Cinterion), תמורת 24.5 מיליון אירו. העיסקה צפויה להסתיים באוגוסט 2023, ועם השלמתה תמוזג הקבוצה לתוך חטיבת Kontron Europe. מטרת העיסקה היא לשלב את הטכנולוגיות הסלולריות של טליט (מ-4G LTE ועד 5G), בתוך פלטפורמת החומרה והתוכנה של קונטרון המיועדת לשוק ה-IoT. היא גם תספק לחברה מקור הכנסות חדש, אשר יחליף את חטיבת שירותי ה-IT שהיא מכרה בסוף 2022 לחברת Axians האירופית, תמורת כ-392 מיליון אירו.

מנכ"ל קונטרון, האנס נידרהאוזן, אמר שמיזוג חטיבת הסלולר של טליט הוא מהלך בעל חשיבות אסטרטגית בהשגת המטרה של קונטרון להיות ספקית גלובלית של פתרונות IoT. לדבריו, ההון ממכירת חטיבת שירותי ה-IT ישמש למימון רכישות נוספות. במסגרת האסטרטגיה הזאת היא גם רכשה השבוע את חברת Comlab AG השווייצרית אשר מתמחה באספקת נתבי תקשורת לרכבות ומסילות ברזל. היא תמזג אליה את 110 העובדים של קומלאב, אשר מכירותיה בשנת 2022 הסתכמו בכ-20 מיליון אירו.

חברת קונטרון פועלת בעיקר באירופה, כאשר כרבע מעסקיה הם באמריקה ואסיה. כיום החברה מעסיקה כ-4,500 עובדים ומכירותיה בשנת 2022 צמחו בכ-10% והסתכמו בכ-1.48 מיליארד אירו. החברה הסבירה את הצמיחה באסטרטגיית ההתמקדות בשוק ה-IoT. גם חברת טליט נמצאת בתהליך שינוי אסטרטגי: בסוף 2022 היא חתמה על הסכם לרכישת חטיבת ה-IoT הסלולרית של ענקית הביטחון האירופית תאלס (Thales). בעקבות העיסקה היא החלה לפעול תחת השם Telit Cinterion כחברה הרשומה בקליפורניה, ש-25% ממניותיה נמצאות בידי תאלס. במסגרת העיסקה, הועברו לידי החברה הממוזגת כל הפעילויות של תאלס בתחומי מודולי IoT, נתבים, מודמים וכרטיסי SIM לרוב הרשתות הסלולריות, בהן 4G LTE, LPWAN ו-5G.

צ'ק פוינט ואיסטרוניקס מציעות אבטחת IoT ומערכות משובצות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מירי אופיר (מימין) ורבקה הלפמן עם מצלמת רשת המוגנת על-ידי צ'ק פוינט. צילום: Techtime

חברת איסטרוניקס (Eastronics) וחברת צ'ק פוינט (Check Point) הציגו פתרון לאבטחת אבזרי IoT המבוסס על חבילת תוכנות המותקנות באבזרי הקצה עצמם או באבזרי תקשורת שבין אבזר הקצה ומרכז הרשת או הענן. הפתרון בשם Check Point IoT Embedded מותאם לעבודה על מעבדי ARM, x86, MIPS ו-RISC-V העובדים על-גבי מערכת ההפעלה Embedded Linux. ניתן ליישם את הפתרון במערכות שונות, אשר יש בהן זכרון פנוי בנפח של 1-30MB.

מירי אופיר, דירקטור מחקר ופיתוח לתחום IoT Embedded בחברת צ'ק פוינט, סיפרה ל-Techtime שהפתרון מבוסס על טכנולוגיה של חברת Simplify שצ'ק פוינט רכשה בשנת 2019, כדי לספק מענה לבעיות האבטחה של אבזרי IoT ומערכות משובצות. צריך לזכור שאבטחת IoT היא אתגר מאוד קשה. אופיר: "רוב המערכות הן סגורות וייחודיות לכל חברה. החומרה תוכננה במטרה להיות מאוד רזה ויעילה ולכן קשה להתקין עליהן תוכנות נוספות ואין הרבה משאבים עבור תוכנות אבטחה. בנוסף, עדיין אין סטנדרטיזציה בעולם ה-IoT ולכן קשה לספק פתרון גנרי כמו בתחום ה-IT".

המצלמה היא משטח-תקיפה פופולרי

"לאחרונה אנחנו רואים שה-IoT הפך לחולייה החלשה במערך הסייבר הארגוני. תוקפים רבים מתכננים היום מתקפות שבהן אבזר ה-IoT משמשות כנתיב הכניסה לרשת. דו"ח מחלקת המחקר של צ'ק פוינט מצא שכ-53% מהארגונים סבלו ממתקפות IoT ברמה שבועית במהלך הרבעון הראשון 2023. מצלמות אבטחה למשל, הן אחד ממשטחי התקיפה הנפוצים ביותר היום. רק לעתים נדירות התוקפים מנסים לשבש את האבזר, המטרה שלהם היא להגיע דרכו אל הנכסים המעניינים ברשת הארגונית. אחת מהבעיות שבהגנה על הרכיבים האלה שהיא שמערכות ניטור ארגוניות לא תמיד יודעות כיצד לנטר את אבזרי ה-IoT".

מדוע הם כל-כך פגיעים?

"כאשר מתכננים אבזר המיועד להיות מוגן, נוקטים במתודולוגיית Security by Design. כלומר, מגדירים את מדיניות הגדרת הססמאות, את עקרונות מתן ההרשאות וכדומה. אבל רוב מתכנני ה-Embedded לא מכירים את התחום הזה, ובמיוחד כשמדובר בפתרונות מורשת שתוכננו לפני עשור. אומנם אפשר להתמודד עם האתגר גם ברמת הרשת, אבל הפתרון הטוב ביותר הוא באבזר עצמו. הפתרון שלנו מבוסס על מודל עבודה ייחודי: מומחי אבטחה של צ'ק פוינט עובדים עם צוותי הפיתוח של הלקוח, כדי לסייע להם לפתח מוצרים מאובטחים כבר משלבי הפיתוח הראשוניים, ומספקים להם חבילת הגנה מותאמת לצורכי המערכת שלהם. יצרן שמשלים את תהליך מקבל לוגו שהוא יכול להתקין על המוצר. זוהי מעין תעודת הסמכה שלנו לרמת האבטחה של המוצר".

מירי אופיר: הגנת סייבר תהיה תנאי הכרחי לקבלת אישור CE

כיצד הרגולטור מתייחס לבעיית ה-IoT?

"בשנת 2022 חלה התקדמות בתחום הזה כאשר גם האיחוד האירופי וגם ארצות הברית החליטו להחמיר את התקנות בתחום במסגרת דרישות CRA (אירופה) ו-CSA (ארה"ב). האיחוד האירופי נמצא בתהליך מתקדם של הגדרת סעיף סייבר במסגרת התקנות של ציוד תקשורת אלחוטית (Radio Equipment Directory). הוא צפוי להיות מאושר בחודשים הקרובים. בין השאר נקבע בסעיף הזה, שיצרן שלא יעמוד בדרישות הגנת הסייבר – לא יקבל מדבקת CE לציוד שהוא מוכר".

רבקה הלפמן, מנהלת קו מוצרי IoT בחברת איסטרוניקס: "לאור הגידול בהיקף מתקפות הסייבר על אבזרי IoT, איסטרוניקס חתמה על הסכם לשיתוף פעולה אסטרטגי עם צ'ק פוינט, המאפשר לנו לספק מענה אבטחתי כבר משלבי התכנון והייצור הראשונים. הוא משלים את אבני הבניין שאנחנו מספקים מרמת החיישן ועד הענן, מתוצרת חברות כמו אדוונטק, טליט, Taoglas, ארדואינו, מיקרוסופט אמבדד ועוד. אנחנו מציעים ללקוחות לבצע בדיקה ראשונית (PoC) ללא תשלום. במסגרתה מתבצע סקר סיכונים של המוצר, ואם הלקוח מעוניין, נכנסים לאחר מכן לפרוייקט ההתקנה עצמו".

מודול ה-Wi-Fi 6 של u-blox תומך ב-Matter

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת u-blox השווייצרית מסרה שהיא מספקת את מודולי MAYA-W2 המאפשרים ליישם תקשורת IoT אלחוטית בפרוטוקול Wi-Fi 6 ליישומים תעשייתיים תובעניים, כמו ייצור חכם, מעקב אחר נכסים, ציוד בנייה אוטומטי, מכשור רפואי, תשתיות טעינה לרכב חשמלי ועוד. הם גם מתאימים ליישומים הדורשים עוצמת עיבוד וקצב תקשורת גדולים, כמו למשל אבזרים אישיים, טלוויזיות חכמות, נתבים ועוד.

המודולים מספקים פרופיל תקשורת MU-MIMO ופרופיל SISO בקצב של עד 600MHz בסביבת Wi-Fi צפופה. באמצעות ערוצי תקשורת בתדרי 600MHz, 600MHz או 600MHz, המודולים יכולים לשמש כנקודת גישה, עמדת תקשורת, ליישם תקשורת P2P או כל קומבינציה של האפשרויות האלה. הם תומכים ב-Bluetooth קלאסי וב-Bluetooth Low Energy 5.2, וכן בתקן IEEE 802.15.4, שעליו מבוססים פרוטוקולי Zigbee, Matter ו-Thread.

המודולים מופיעים במארז SMD בגודל של 10.4 על 14.3 מ"מ, ונחשבים למודולי ה-Wi-Fi 6 הקטנים בתעשייה. הם מבוססים על מעבדי NXP IW61x וכרטיס הפיתוח שלהם מעניק תמיכה במכל המיקרו-מעבדים של NXP.

חברת u‑blox מיוצגת בישראל על-ידי אלינה הנדסה.

למידע נוסף והזמנות: יוסי חן, 054-7559692 או סילביו ויינטראוב, 054-4902499

 

בקרמוס הקימה קו ייצור לתגי ה-IoT של נקסייט

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: אורן בקרמוס (מימין) ורביב כהן מחברת נקסייט בקו הייצור הנמצא בהקמה. צילום: Techtime

חברת בקרמוס טכנולוגיות (Beckermus Technologies) מקיסריה הקימה קו ייצור תגים חדש, בנוסף לקו ייצור התגים של Williot. הקו החדש אשר ייכנס לעבודה סדרתית בשבועות הקרובים, מיועד לייצר מיליוני תגי NanoBT חכמים של חברת נקסייט (Nexite) התל אביבית. קו הייצור הוקם בהשקעה של יותר מ-1.5 מיליון דולר ונמצא כעת בשלבי התקנה סופיים, בתוך מבנה שנירכש על-ידי בקרמוס לפני כשנתיים במטרה לשמש אתר לקווי ייצור ייעודיים של הלקוחות.

חברת נקסייט הוקמה לפני 4 שנים על-ידי המנכ"לית ענת שקד והטכנולוג הראשי ליאור שקד, ופיתחה פלטפורמת חומרה ותוכנה המאפשרת חיבר של מוצרים פיסיים לענן לצורך ניהול חכם של נכסים ומדיניות מכירות בחנויות וברשתות שיווק. כיום נקסייט מעסיקה כ-80 עובדים, ומאז הקמתה היא גייסה כ-100 מיליון דולר. בביקור של Techtime בקו הייצור החדש באתר בקרמוס, סיפר מנהל תחום החומרה בחברת נקסייט, רביב כהן, שהתגים המיוחדים מעניקי יכולת עקיבה מדוייקת של מיקום המוצרים על-גבי המדפים, המאפשרת ניהול חכם של נכסים וחנויות על-בסיס מידע שניתן להפיק מהם. מידע שלא היה זמין עד כה בידי המנהלים.

תג שהוא GPS מקומי

הטכנולוגיה מבוססת על שילוב של תג אקטיבי ושל תחנות קליטה מקומיות היודעות לעקוב אחר תנועתו ולזהות את מיקומו במרחב. כהן: “האיתור מתבצע באמצעות זיהוי האות המשודר מהתג (Angle of Arrival) ונקלט במספר מקלטים באתר, בשילוב אלגוריתמי בינה מלאכותית (AI) המספקים דיוק המיקום בסדר גודל מעבר ליכולות הקיימות. זהו מעין GPS מקומי. תחנת הבקרה המקומית מספקת אנרגיית רדיו לתג, שבתורו אוגר את האנרגיה ומשדר אותות Bluetooth סטנדרטיים היכולים להיקלט על-ידי כל מכשיר".

התג החכם של נקסייט. מקבל אנרגיה בשידור אלחוטי ומשדר מידע ברשת בלוטות'
התג החכם של נקסייט. מקבל אנרגיה בשידור אלחוטי ומשדר מידע ברשת בלוטות'

לכל תג יש מספר זיהוי חד-חד ערכי המאפשר למערכות החברה לאסוף נתונים על התגים, לזהות את התייחסות הלקוח למוצר שעליו נמצא התג, ואיזה מוצרים נמצאים על המדף, נלקחים על-ידי הלקוחות או נמדדים בחדרי ההלבשה. בהתאם למידע הזה, נקסייט מספקת המלצות לצוות החנות אשר מגדילות את המכירות. חברת נקסייט ביצעה מכירות ראשונות בשנת 2022, וכבר הוכיחה את הצלחת ההמלצות בהגדלת המכר בחנות, ונערכת להרחבת מערך הלקוחות בשנת 2023, עם רשתות מותג גדולות בארץ ובחו”ל.

פריצת מגבלות הייצור הסטנדרטיות

כהן: "במודל העסקי שלנו עלות התג היא מרכיב קריטי. אנחנו נמצאים בשוק המוני בקנה מידה של מאות מיליוני פריטים. שיתוף הפעולה עם בקרמוס מאפשר לנו לפתח את קו הייצור המתאים למגבלות הללו, ולהבטיח מענה ייצורי לשנים הקרובות. לפני כשנתיים פנינו לבקרמוס והעלינו את הצורך בהקמת קו ייצור ישראלי, שבחלק מהזמן יוקדש גם לפיתוח ולא רק לייצור סדרתי".

מנהל משותף בחברת בקרמוס, עודד בקרמוס, סיפר שבשלב הראשון ייצר הקו החדש את התגים בהספק של 5,000-6,000 תגים בשעה. "תגי NanoBT כוללים שלושה רכיבים שונים, כולל שבב שפותח בנקסייט ומיוצר ב-TSMC. הספקים שפנינו אליהם בחו"ל הביעו חששות בנוגע למורכבות הייצור. נכנסנו לתהליך למידה ופיתחנו קו מותאם, המבוסס על מערכות שרכשנו לפני כשנה וחצי. המכונות הגיעו לארץ ממש לפני מספר ימים וכרגע הקו נמצא בשלבי התקנה".

מבט אל קרבי המכונה: פיסות סיליקון עירומות מוצאות מהווייפר ומודבקות אל התג
מבט אל קרבי המכונה: פיסות סיליקון עירומות מוצאות מהווייפר ומודבקות אל התג

אורן בקרמוס (מנהל משותף) סיפר שקו הייצור שניתפר לצורכי נקסייט בנוי בתצורת Reel to Reel – R2R וכולל 6 מכונות שונות באורך כולל של כ-15 מטרים. מדובר בתהליך ייצור יוצא-דופן ואוטומטי לגמרי: הייצור מתחיל בגליל פלסטי גמיש שעליו מודפסות האנטנות המיוחדות. הגליל הזה מוזן לתוך מכונה שבתוכה מצויים השבבים הייעודיים בתצורה של פרוסת סיליקון מנוסרת.

המכונה מרימה כל שבב (פיסת סיליקון מנוסרת) מתוך הווייפר, בהתאם לפרופיל היעילות של ייצור הפרוסה שהתקבל מיצרנית השבבים, ומדביקה אותו אל אנטנת התג. בהמשך, התג עובר דרך מכונת SMT אשר מרכיבה עליו את רכיבי ה-SMD הנוספים, ותהליך ההרכבה מסתיים בעמדת בדיקה פונקציונלית אשר בודקת כל תג בנפרד על-מנת למפות את ביצועי התגים. בשלב האחרון מודבקת על התג שכבה פלסטית נוספת אשר מגינה עליו. המערכת מתוכננת להיכנס לייצור סדרתי כבר בחודש מרץ 2023.

כיצד הצלחתם להקים קו ייצור כל-כך מאתגר?

אורן: "אנחנו חברה המרכיבה שבבים מיום הקמתה, וזו המומחיות שלנו. אנחנו יודעים להתנהל עם ווייפרים, לזווד שבבים ולשלב אותם במוצר הסופי במגוון טכנולוגיות. השתמשנו ביידע הזה על-מנת להתאים את קו הייצור של Muehlbauer לפרוייקט של נקסייט. ביסודם, קווי ייצור ל-RFID הם פשוטים, אולם אנחנו נדרשנו לשלב בתגים שלושה רכיבים נוספים וזהו אתגר שלא בוצע עד היום".

בנוסף, בקרמוס ונקסייט פיתחו תהליך ייצור המבוסס על שימוש בדבק מוליך חשמלי במקום בהלחמה. דבק זה מכיל ננו-חלקיקי ניקל אשר מעניקים תכונת הולכה חשמלית רק בנקודת הלחץ – תופעה המבטלת את הצורך להתשמש במסיכות כמו שנעשה בתהליך ההלחמה. אולם חשוב מאוד לבצע את ההנחה של הרכיבים על-גבי המשטח ברמת דיוק מיקרונית, על-מנת להשיג הולכה חשמלית.

אורן: "שיתוף הפעולה עם נקסייט החל לאחר שזיהינו את ה-IoT כתחום פורץ המתפתח במהירות, והחלטנו להשקיע בו. מכיוון שמדובר בתהליך ייצור אוטומטי לחלוטין, יש לקו הזה יש גם ערך מוסף מיוחד של יכולת ייצור המוני תחרותי בישראלי – בלא תלות בעלויות כוח האדם".

סיוה סיפקה לאוטוטוקס מעבדי תקשורת ל-5G

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת סיוה (CEVA) מהרצליה סיפקה לחברת אוטוטוקס (Autotalks) מכפר נטר את מעבדי התקשורת CEVA-XC4500 ו-CEVA-BX1, אשר ישולבו בשבבי V2X החדשים של אוטוטוקס, TEKTON3 ו-SEKTON3, המאפשרים לנהגים לקבל מידע על כלי-רכב אחרים והולכי רגל. מעבדי התקשורת החדשים מביאים את שבבי אוטוטוקס לעולם רשתות הדור החמישי (5G). לאחרונה זכתה אוטוטוקס בהסכם לאספקת שבבי TEKTON3 ו-SECTON3 החדשים ליצרן רכב גדול, אשר צפוי לצאת עם המוצר החדש לשוק ב-2026.  סיוה מסרה שמעבדי התקשורת שלה משולבים גם בשבבי הדור הקודם של אוטוטוקס, SECTON ו-CRATON2.

חברת סיוה מספקת קניין רוחני (IP) בתחומים כמו מודולי תקשור, מעבדי אותות, בינה מלאכותית וכדומה. בשנה האחרונה החברה מתמודדת עם השלכות הירידה בהיקף מכירות הסמארטפונים בעולם, שהיו השוק המרכזי שלה. בחברהכ מקווים שהצמיחה בצפויה בשוק ה-IoT  תפצה על הירידה בתחום הטלפונים הניידים. לאחרונה דיווחה סיוה על מספר נצחונות תכנון בתחום ה-IoT: היא חתמה על הסכם רישוי עם LG לשילוב מעבד הראייה הממוחשבת CEVA-XM4 בשבב הבינה המלאכותית החדש LG8111, המיועד למוצרי חשמל ביתיים חכמים. בהם מקרר הדגל החדש MoodUP של LG, אשר נחשף בסוף השבוע בתערוכת CES 2023.

שיתוף פעולה עם טקסס אינסטרומנטס

במקביל, טכנולוגיית האודיו שלה אושרה לשימוש במוצרים מבוססי השירות הקולי Alexa של אמזון. הטכנולוגיה כוללת את תוכנת עיבוד הקול ClearVox לביטול הדים והפחתת רעשי רקע, ואת תוכנת WhisPro לתפעול קולי של מוצרים ביתיים ומכשירי IoT באמצעות מילות מפתח. בסוף השבוע דיווחה סיוה כי טכנולוגיית הבלוטות׳ שלה שולבה בסדרת המיקרו-בקרים SH87F881X של חברת השבבים הסינית Sino Wealth Electronic. הם מיועדים לשימוש במוצרי חשמל ביתיים ובמוצרי IoT תעשייתיים.

לפני כחודשיים היא חתמה על הסכם לשיתוף פעולה עם טקסס אינסטרומנטס (TI) בתחום הממשקים הקוליים למוצרי IoT. לפי ההסכם, תוכנת זיהוי הדיבור והשליטה הקולית WhisPro שלה תתמוך בבקרי SimpleLink Wi-Fi מסדרת CC3235x של TI, המבוססים על מעבד Cortex-M4 של ARM. היא תאפשר תפעול קולי של מכשירי IoT ללא חיבור לרשת. התוכנה מאפשרת להגדיר מילות הפעלה (Wake Words) לפי דרישת הלקוח ותומכת בעד 30 פקודות קוליות לתפעול מכשירים במגוון שפות. צריכת הזיכרון הנדרשת לתוכנה היא 50KB בלבד.

 

שירהטק דחתה את ההנפקה המתוכננת בתל אביב

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת שירהטק (Shiratech) מפתח תקווה דוחה במספר חודשים את ההנפקה הציבורית המתוכננת בבורסה של תל אביב. חברת ההשקעות יוניקורן טכנולוגיות דיווחה הבוקר (ב') שבמקום הנפקה היא תבצע עסקה פרטית לגיוס של 20 מיליון שקל לפי שווי חברה של כ-100 מיליון שקל לפני הכסף. כלומר החברה השיגה שווי שוק של 120 מיליון שקל אחרי הכסף. מדובר בזינוק גדול בשווי החברה: בשלושת החודשים האחרונים היא גייסה כ-12 מיליון שקל ממשקיעים לפי שווי שוק של כ-58 מיליון שקל שבוצעו על-ידי יוניקורן טכנולוגיות, קרן הגישור SIBF2 וקבוצה של משקיעים פרטיים.

בין המשקיעים בגיוס ההון, קיים ״משקיע אסטרטגי משמעותי״ שהוא לקוח בינלאומי של החברה, וכן קרן ההשקעות הישראלית SIBF שכבר מושקעת בחברה. החברה מתכננת להשלים בשנה הקרובה תוכנית התרחבות אסטרטגית אשר תמצב אותה כספקית חשובה של פתרונות Industrial IoT 4.0. מנכ"ל שירהטק, דוד וקטור (בתמונה למעלה), אמר שהחברה נמצאת במקום הנכון: "בחודשיים האחרונים קיבלנו הזמנות לביצוע פיילוטים המתוכננים להתחיל החודש מלקוחות חדשים כמו Bayer  ו-T- System באירופה.

"הטכנולוגיה שלנו מבוססת על חיישנים חכמים ויכולות AI ללימוד תהליכים ברצפת הייצור, ומעניקה לחברות יצרניות תובנות עסקיות חשובות. הגיוס הפרטי הגדול מאפשר לנו להתמקד בחיזוק יכולות הפיתוח והמכירה. לעת עתה נדחה את ההנפקה הציבורית שתוכננה, במטרה להגיע לשוק הציבורי כחברה חזקה וגדולה יותר – ובשווי שוק גבוה יותר".

מעקב אחר הייצור מרמת החיישן ועד רמת הענן

חיישני iCOMOX מאפשרים לשאוב מידע ישירות מהמכונות בקו הייצור
חיישני iCOMOX מאפשרים לשאוב מידע ישירות מהמכונות בקו הייצור

בטיוטת התשקיף שהיא פירסמה בסוף חודש מאי 2021, לקראת ההנפקה אפשרית בבורסה בתל אביב (שכאמור בינתיים נדחתה), היא תארה את מפת הדרכים המרכזית שלה, שעבורה היא מבקשת לגייס את ההון. התוכנית כוללת גיוס עובדים, הרחבת פעילות הפיתוח, פתיחת משרדים בעולם ואפילו רכישה אפשרית של חברה אחרת.

חברת שירהטק פיתחה את פלטפורמת iCOMOX הכוללת 5 חיישנים שונים ויכולת ביצוע אנליזות מורכבות. חיישני iCOMOX מאפשרים לשאוב מידע ישירות מהמכונות בקו הייצור מכל מקור מידע אחר. קופסאות הבקרה בפלטפורמת iCOMOX מצויידות בשלוש דרכי התחברות אל הרשת: תקשורת איתרנט קווית על-גבי קווי אספקת החשמל במפעל (PoE), תקשורת באמצעות הרשת הסלולרית (NB-IoT) ותקשורת אלחוטית מקומית (SmartMesh IP).

בכך היא מכסה כל התרחישים האפשריים באתרי ייצור תעשייתיים. ניתוח המידע מבוצע בשלוש שכבות AI מרמת אבזר הקצה ועד הענן, ומאפשר מתן תובנות בזמן אמת ובניית יכולות לחיזוי תקלות. הפתרון אינו פולשני ואינו מצריך עצירה של קווי הייצור. עד לסוף 2020 החברה שיווקה ומכרה את מוצריה בעיקר באמצעות חברת Arrow.

השלב הבא: משרדים ופיתוח בחו"ל

בתשקיף היא מסרה שהתמורה מההנפקה הצפויה, תסייע להחזיר הלוואת בעלים בהיקף של 1.2 מיליון שקל ולהתחיל ביישום תוכנית ההתרחבות האסטרטגית. התוכנית הזאת כוללת פתיחת משרדים ונציגויות בארצות הברית ובאירופה, שבחלקם יועסקו גם אנשי פיתוח ובינה מלאכותית, בהשקעה של כ-3.5 מיליון שקל בשנה הראשונה. בנוסף היא תממן את הרחבת פעילות המחקר והפיתוח וגיוס מתכנתים המתמחים בפיתוח בסביבת הענן, מומחי בינה מלאכותית, ומהנדסי שירות, באמצעות צמיחה אורגנית וגיוס עובדים, או גם באמצעות רכישות. להערכת החברה, עלות גיוס כוח האדם תהיה 2-2.5 מיליון שקל לשנה הראשונה, ועלות הרכישה האפשרית תהיה בסדר גודל של מיליוני שקלים בודדים.

ממשק המשתמש של מערכת iCOMOX. מידע מפורט, גם באמצעות הענן, על כל מכשיר בקו הייצור
ממשק המשתמש של מערכת iCOMOX. מידע מפורט, גם באמצעות הענן, על כל מכשיר בקו הייצור

במקביל, היא תשקיע כ-1-1.5 מיליון שקל נוספים בהרחבת מערך השיווק והמכירות ובהעמקת הקשר עם מפיצים. תוכנית נוספת היא לפתח פלטפורמת שימוש במוצרים שלה, בעיקר לאנשי תחזוקה, המבוססת על מציאות מדומה ומציאות רבודה. המהלך הזה ידרוש השקעה נוספת של 1-1.5 מיליון שקל. בסך הכל מדובר בסדר גודל של כ-10 מיליון שקל לשנה הראשונה בלבד. משמעות הדבר היא שאם הגיוס ייצא לפועל, ההשקעות בהתרחבות במהלך השנים הבאות צפויות להיות גדולות בהרבה.

חברת שירהטק נמצאת בשליטת קבוצת א.י אלקטרוניקה (כ-82% מהמניות) הנמצאת בבעלות שווה של האחים יניב רוד ואיתי רוד. במתכונתה הנוכחית היא פועלת החל משנת 2018. בשנת 2020 הסתכמו מכירותיה בכ-8.33 מיליון שקל. בסוף 2020 היא החלה גם במכירה ישירה ללקוחות וחתמה על הסכמי הפצה עם A1 Entel ועם T-Systems. כיום רוב הלקוחות הם באירופה, אסיה, דרום אמריקה וארה"ב. בנוסף למודל מכירת מוצרי חומרה בלבד – בשנת 2021 החברה נכנסה למודל עסקי נוסף – של מכירת חומרה ואספקת התוכנה במתכונת של שירות (SaaS).

סקייוורקס רוכשת את חטיבת התשתיות והרכב של Silicon Labs ב-2.75 מיליארד דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת סקייוורקס (Skyworks Solutions) מטקסס חתמה על הסכם לרכישת חטיבת התשתיות והרכב של סיליקון לאבס (Silicon Laboratories) מקליפורניה תמורת 2.75 מיליארד דולר במזומן. העיסקה כוללת את כל הנכסים של החטיבה, כולל 350 עובדיה אשר צפויים לעבור לסקייוורקס. היא מיועדת להכניס את סקייוורקס אל שווקים צומחים דוגמת רכב חשמלי והיברידי ורכיבי תיזמון ושידור. להערכת החברה, המיזוג יגדיל את שוק היעד של מוצריה בכ-5 מיליארד דולר,  להיקף של כ-20 מיליארד דולר בשנה.

העיסקה אושרה על-ידי הדירקטוריונים של שתי החברות, וצפויה להסתיים ברבעון השלישי של 2021. חברת סקייוורקס מייצרת רכיבים אנלוגיים לתחומי בקרת ההספק והתקשורת האלחוטית, דוגמת דיודות, מגברים, מתגים, רכיבי בקרת הספק, מודולים לתקשורת אלחוטית ועוד. החברה נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-30.8 מיליארד דולר. בשנת 2020 הסתכמו מכירותיה בכ-3.35 מיליארד דולר. חברת סילקון לאבס מייצרת רכיבים אקטיביים ומודולים במספר תחומים: פתרונות תקשורת אלחוטית, מיקרו-בקרים, פתרונות תזמון, רכיבים אנלוגיים ועוד.

בשנת 2020 הסתכמו מכירותיה בכ-887 מיליון דולר, מתוכם הסתכמו מכירות חטיבת התשתיות והרכב בכ-373 מיליון דולר. העיסקה נעשתה במסגרת אסטרטגיה שמטרתה למקד את החברה בתחום ה-IoT. לצורך זה היא רכשה באפריל 2020 את Redpine Signals (תמורת 317 מיליון דולר), יצרנית טכנולוגיות Wi-Fi ו-Bluetooth. למרות הפרידה מחטיבה האחראית לכ-40% ממכירותיה, מחיר המנייה של החברה לא הושפע מההודעה, וכעת היא נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-6.5 מיליארד דולר.

א.י אלקטרוניקה מתחילה להפיץ מודולים אלחוטיים וזיכרונות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חטיבת ההפצה של קבוצת א.י אלקטרוניקה (AY Electronics) הודיעה על זכייה בהסכמי נציגות חדשים של יצרניות רכיבים אקטיביים ופתרונות בתחום ה-IoT. ההסכמים החדשים מרחיבים את היקף פעילות החטיבה, אשר ייצגה עד היום בעיקר יצרני מחברים ורכיבים פסיביים. החטיבה מונתה לנציגה בישראל של חברת MXHIP הסינית, אשר מספקת מודולים אלחוטיים שונים, בעיקר עבור Wi-Fi ו-BLE הכוללים מעבדים מתוצרת עצמית מבוססי ARM Cortex.

המודול EMC3080 מבוסס על Cortex M33 ותומך ב-Wi-Fi בתקן IEEE 802.11 b/g/n 1T1R 2.4GHz Single Frequency עם קצב העברת נתונים של עד 65Mbps. המודול גם תומך ב-HT20, ב-802.11e QoS ,WMM WPA/WPA2 PSK ,Open/WEP/ TKIP/CCMP ,WPA/WPA2 Enterprise ,WPS  ,Wi-Fi Direct וב-IEEE Power Save mode ובתקשורת BLE. חברת STMicroelectronics שילבה אותו בערכת הפיתוח של משפחת המיקרו-בקרים החדשה STM32U5.

א.י הפצה גם חתמה הסכם על הפצה עם חברת BDE Technology המייצרת מודולים אלחוטיים מבוססי רכיבים של Texas Instruments ו-Dialog (הנמצאת בתהליך מכירה ל-Renesas היפנית תמורת 4.9 מיליארד אירו). חברת BDE נוסדה בשנת 2008 ופיתחה סדרת מודולי בלוטות', בעיקר מודולי BLE – BlueTooth Low Energy מבוססי מיקרו בקרים CC2540/1 של TI, ופתרונות תקשורת על-גבי תשתיות סלולר (NB-IoT). לאחרונה היא החלה לספק מודולי Wi-Fi התומכים בריבוי פרוטוקולים, דוגמת 802.11a/b/g/n, 2.4GHz and 5GHz Dual-Band, IPv4 & IPv6. מודול BDE-BLEM205 שלה מבוסס על מעבד CC2642R SimpleLink של TI לתקשורת BLE 5.1. לחברה יש גם פתרונות GPS מבוססי UBLOX ו-RTK8771B.

יצרניות רכיבי זיכרון מסין ומקוריאה

ספקי הרכיבים החדשים של החברה כוללים גם את יצרנית הזיכרונות הסינית XTXT Technology ואת יצרנית הזיכרונות הקוריאנית JSC – Jeju Semiconductor. חברת XTXT מתמקדת בזיכרונות מסוג SPI NOR , NOR MCP , PPI NAND , SPI NANAD , NAND MCP ו-SD NAND בנפח של 1Mbit עד 4GByte במגוון מארזים. חברת JSC מתמקדת בזיכרונות דלי הספק מסוג SRAM , pSRAM , CRAM , DRAM , MCP  ו-OctaRAM. א.י הפצה הודיעה שהיא מספקת זיכרונות Second Source מסוג LPDDR1 , LPDDR2 , LPDDR4 וזכרונות DRAM מסוג DDR3 ו-DDR4.

החברה מתכננת להציג את המוצרים החדשים בפני התעשייה בסדרת סמינרים מקוונים המתוכננים למאי יוני השנה.

למידע נוסף: אסף מירויס, מנהל חברת ההפצה של קבוצת א.י אלקטרוניקה. 054-2375575, [email protected]

אונטוניקס בונה מדד "נוחיות סביבתית" באמצעות חיישני שירהטק

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: הנתונים (משמאל) שהפיק חיישן iCOMOX (מימין) בתא הטייס של מטוס הססנה

חברת אונטוניקס (Ontonix) האיטלקית החלה בסדרת ניסויים שיאפשרו לה לבנות מדד נוחיות סביבתית עבור מטוסים וכלי רכב, במטרה לשפר את תחושת המשתמש ולהפחית את הלחץ המנטלי המופעל על הנהג או הטייס. החברה סיימה לאחרונה את הסדרה הראשונה של הניסויים שבוצעו באגם קומו באיטליה על-גבי מטוס בוכנה ימי מסוג ססנה C172.

החברה דיווחה לאחרונה שהיא השתמשה בערכת החיישנים ממשפחת iCOMOX של חברת Shiratech הישראלית, בזכות קלות ההתקנה וקבלה מהירה של תוצאות מדוייקות. במסגרת הניסוי, נבדקו פרמטרים שונים דוגמת רעש, זעזועים, מערבולות אוויר ותופעות נוספות המאפיינות את שלבי ההמראה והנחיתה. מתוך התוצאות מתברר שהתופעה המורכבת ביותר, והמלחיצה ביותר את הטייסים, היא דווקא הרעש ולא ההתנהגות האווירודינמית של המטוס.

הניסוי בוצע בשיתוף פעולה עם חברת התוכנה השווייצרית QBT ועם אוניברסיטת לוגאנו בשווייץ. מטרתו היא לייצר מפת כל המרכיבים המשפיעים על רמת הלחץ של הטייס ואיתור הגורמים המרכזיים המשפיעים על תיפקודו. בשלב הבא, שלושת השותפים ירחיבו את הניסוי גם למטוסי נוסעים גדולים, בהם אירבאס A320 ו-A350 ומטוס Boeing 777 300 ER.

המגבלה של מערכות בינה מלאכותית

חברת אונטוניקס פועלת מהעיירה קומו שבצפון איטליה. החברה הוקמה בשנת 2005 על-ידי מומחי אנליטיקה אשר פיתחו מודל ייחודי למדידת המורכבות של מערכות גדולות, על מנת לאתר מה הם הגורמים המרכזיים המשפיעים על תיפקודן. התוכנה אוספת מידע על המערכת, אם מתוך מדידת מאפייני התנהגות ואם מתוך בדיקת המבנה שלה, ומייצרת מדד מספרי המציין את רמת המורכבות של כל תת מערכת, ואת רמת תלותה בתת מערכות אחרות.

החברה מספקת את השירות לגופים עסקיים ולגופים טכנולוגיים. כך למשל, היא מאפשרת למדוד את רמת המורכבות ואת הנקודות הבעייתיות כאשר ממזגים שני גופים פיננסיים גדולים, או את רמת המורכבות והנקודות הבעייתיות בתכנון מערכת נשק גדולה כמו טנק או נושאת מטוסים. בבלוג של החברה היא מסבירה שהמערכת שלה יכולה להתגבר על בעיה מהותית המאפיינת מערכות לימוד מכונה ובינה מלאכותית: המערכות האלה מבוססות על לימוד בסיס נתונים גדול מאוד של דוגמאות, שמהן הן מחלצות תבניות.

אולם במקרים רבים, אי-אפשר לייצר בסיס נתונים גדול: פרוייקטים צבאיים, למשל הם לעתים רבות חד-פעמיים, או שהמערכות מופעלות לעתים רחוקות מאוד. אין בהן בסיס נתונים גדול שיכול להזין מערכת לימוד מכונה. התהליך של החברה הוא הפוך: התוכנה אוספת את נתוני האובייקט הנבדק, בונה מפת מורכבות, וממנה מחלצת את המרכיבים הקריטיים או הבעייתיים ביותר.

חמישה חיישנים במערכת אחת

פלטפורמת iCOMOX כוללת חמישה חיישנים שונים המתחברים באמצעות מספר ערוצי תקשורת אל תוכנת ניהול ארגונית ואלגוריתם המאפשר לזהות התפתחות תקלות ואי-סדירות בפעולת המערכות. קופסאות החישה (Intelligent Condition Monitoring Box) מוצמדות פיסית אל המכונות הנבדקות ללא צורך לבצע בהן שינויים או להתחבר אליהן חשמלית. הן כוללות חיישן זעזועים, חיישן תאוצה, חיישן שדה מגנטי, חיישן קולי וחיישן טמפרטורה.

קופסאות הבקרה בפלטפורמת iCOMOX  מצויידות בשלוש דרכי התחברות אל הרשת: תקשורת איתרנט קווית על-גבי קווי אספקת החשמל במפעל (PoE), תקשורת המתבצעת באמצעות הרשת הסלולרית (NB-IoT) או תקשורת אלחוטית מקומית (SmartMesh IP). באופן זה הן מותאמות לכל תרחיש המתקיים היום באתרי הייצור: החל מתשתית ה-Wi-Fi בתוך המבנה, עבור להתחברות אל מכונה בחצר באמצעות קווי הכוח וכלה בציוד מרוחק מאוד שניתן להתקשר אליו רק באמצעות הרשת הסלולרית.

חברת שירהטק נמצאת בבעלות חברת א.י אלקטרוניקה, וכל המוצרים שלה מיוצרים בישראל באמצעות חברת א.י. אלקטרוניקה.

הירשמו לניוזלטר השבועי של Techtime וקבלו מדי יום חמישי עדכונים על כל מה שקרה השבוע בהייטק>>>

DSPG הצטרפה לפרוייקט CHIP המהפכני של גוגל, אפל ואמזון

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: אבזר השליטה הביתי HomePod של חברת אפל

חברת DSPG מהרצליה הצטרפה אל קבוצת העבודה Project Connected Home over IP – CHIP שהוקמה בדצמבר 2019 על-ידי החברות אפל, גוגל ואמזון. הקבוצה מפתחת תקן חדש לתקשורת קצרת טווח וחסכונית באנרגיה בין התקנים ביתיים. חברת DSPG תתרום לקבוצה את המומחיות שלה בתחום ה-ULE, שהיא טכנולוגיית תקשורת דו-כיוונית חסכונית מאוד באנרגיה.

סמנכ"לית השיווק בחברת DSPG, טלי חן, אמרה שזו תקופה מרגשת עבור IoT, בתים חכמים והפעלת קול כממשק משתמש. "אנחנו נרגשים ומצפים לעבוד עם חברי Zigbee Alliance ו-Project CHIP כדי להגדיר ממשק העונה על דרישות הברית החדשה". המהלך מאפשר ל-DSPG להצטרף אל מהפיכה שעשויה להתברר כעצומת מימדים, המובלת על-ידי שלוש החברות החשובות בעולם בתחום. חברת DSPG תביא אל הפרוייקט את הידע שלה משוק הטלפוניה האלחוטית הגווע (DT-ULE). טכנולוגיית ULE פועלת בטווח התדרים 1.7GHz-1.9GHz ומאופיינת בזרמי זליגה נמוכים מאוד של 2.5µA כאשר קו התקשורת מצוי במצב המתנה. הטכנולוגיה נמצאת בשוק בשימוש בחברות דוגמת דויטשה טלקום, אורנג', ADT ועוד.

פרוטוקול-על המאחד תקנים קיימים רבים

פרוייקט CHIP מתנהל במסגרת קבוצת Zigbee Alliance, אולם אין ביניהם כל קשר טכני: פרוטוקול CHIP אינו גרסה של פרוטוקול Zigbee, אלא תקן פתוח חדש של תקשורת מבוססת IP שיאפשר קישוריות חלקה של כל האבזרים הביתיים, מרמת המתג החשמלי ועד לרמת המכשירים הביתיים החכמים, דוגמת גוגל אקו, אלקסה של אמזון וסירי של אפל. פיתוח התקן ייעשה במתכונת של פרוייקט קוד פתוח על-גבי תשתיות GitHub, כאשר הטיוטה הראשונה אמורה להתפרסם לפני סוף 2020.

מטרת Project CHIP היא לפתח מעין תקן-על (בדומה לשפת תכנות עלית) המאפשר לשלב בתוכו תקנים קיימים כדי להבטיח תאימות מלאה והסמכה אחידה. הטיוטה הראשונה תכיל את האופן שבו פרוטוקול CHIP כולל בתוכו את תקני Wi-Fi, כולל Wi-Fi 6, תקן Thread ותקן Bluetooth Low Energy. בעתיד הפרוטוקול עשוי לשלב בתוכו גם איתרנט ותקנים סלולריים.

מעבר מהיר מטיוטות למוצרים

מדובר בפרוייקט שיכול להתברר כמהלך משנה שוק: זהו שיתוף פעולה יוצא דופן בין שלוש מהחברות הגדולות ביותר בעולם בתעשיית הטכנולוגיה. שלושתן החליטו לשנות את אסטרטגיית ה-IoT שלהן, ולוודא שהמוצרים שלהן יתחברו באופן חלק אל המוצרים והשירותים של החברות המתחרות. זו גם דרישת סף שצריכות לעמוד בה כל החברות החדשות המצטרפות אל הפרוייקט.

לצורך זה תרמו שלוש הענקיות את טכנולוגיות התקשורת הביתית שפיתחו: Alexa Smart Home, Apple HomeKit ו-Google Weave. הפרוייקט נהנה מיתרון מעניין נוסף: מכיוון שהוא מבוסס על תקנים קיימים וטכנולוגיות מוכחות הנמצאות בשוק, ועוסק למעשה רק באופן שבו הם מתממשקים אחד עם השני, ניתן לבדוק אותו ולהוציא אותו לשוק במהירות גדולה מאוד בהשוואה לתהליכי תקינה אחרים. מרגע שיש טיוטה, ניתן במהירות להוציא מוצרים חדשים ולבדוק אותם.

חברת ARM מתנתקת מחטיבת שירותי ה-IoT

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת ARM מתכננת להתנתק מפעילות מתן שירותי ה-IoT, שאליה היא נכנסה בשנת 2018, ולהתמקד בתחום המסורתי של קניין רוחני (IP) עבור יצרני שבבים ומעבדים. החברה מתכננת להקים חברות בנות חדשות בבעלות SoftBank (הבעלים של ARM) אשר יקבלו לידיהן את שתי הפעילויות המרכזיות שלה בתחום שירותי ה-IoT: חטיבת IoT Platform וחטיבת Treasure Data. עם השלמת המהלך, החברה תעמיק את המיקוד בפיתוח תחום ה-IP, ותעבוד בשיתוף פעולה עם הגופים החדשים שיוקמו.

מנכ"ל ARM, סיימון סיגרס (בתמונה למעלה), הסביר שהמהלך יעניק שני יתרונות: החברה תוכל להרחיב את פתרונות העיבוד לשווקים רחבים יותר, והפוטנציאל קבוצת ה-IoT יתממש בצורה טובה יותר במתכונת של חברות חדשות ובעלות צמיחה מהירה. המהלך תלוי עדיין בקבלת אישורים, אולם צפוי להסתיים עד סוף ספטמבר 2020.

הפעילות בישראל מחוץ למהלך

ההיפרדות לא צפויה להשפיע על פעילות מרכז הפיתוח הישראלי של ARM, אשר פועל מרעננה ומעסיק כיום כ-150 עובדים. המרכז הוקם בשנת 2015 בעקבות רכישת חברת Sansa Security הישראלית תמורת כ-80 מיליון דולר.  כיום הוא מתמקד בפיתוח פתרונות אבטחה של רכיבים מקושרים (Connected Devices). עדיין לא ברור האם המרכז הישראלי כולו ייפרד מחברת ARM, או שרק חלקים ממנו, שכן הוא עוסק בפיתוח טכנולוגיות אבטחה גם לתחום ה-IoT וגם לארכיטקטורות האחרות של ARM.

יכול להיות שהפעילות אפילו תורחב, שכן תחום ה-IoT בעל חשיבות מרכזית: מהחברה נמסר ל-Techtime שכרבע מכלל 6 מיליארד הרכיבים היוצאים לשוק בכל רבעון, והמכילים קניין רוחני של החברה, מיועדים לאבזרים מקושרים זעירים ולאבזרי IoT. ייתכן שהמניע למהלך קשור לתפישה של ARM שלפיה אנחנו נמצאים כיום בדור המיחשוב החמישי, המאופיין בהטרוגניות חישובית.

השוק זקוק להרבה מאוד פתרונות עיבוד המבוססים על היתרונות הנפרדים של ארכיטקטורות שונות: CPU, GPU, DSP ומעבדי בינה מלאכותית מבוססי רשתות נוירוניות. "אנחנו נבנה מערך שיספק ללקוחות את כל ארכיטקטורות העיבוד השונות בהתאם לצורך של כל יישום", אמר ל-Techtime מנהל קבוצת הקניין הרוחני (IP) בחברה, רנה האאס, בראיון שהתקיים בשנה שעברה.

קבוצת שירותי ה-IoT של ARM הוקמה באוגוסט 2018, על-בסיס שתי שתי רכישות גדולות: ביוני 2018 היא רכשה את חברת Stream Technologies הסקוטית אשר פיתחה את פלטפורמת IoT-X, המטפלת ברמה הפיסית של יצירת הקישוריות של האבזרים אל רשתות אלחוטיות דוגמת סלולר, LoRa ורשתות לווייניות. באוגוסט 2018 היא רכשה את חברת Treasure Data מסן פרנסיסקו תמורת 600 מיליון דולר, אשר פיתחה תוכנה ארגונית מבוססת ענן לניתוח בסיסי נתונים גדולים מאוד, מאפשרת לטפל במידע מגוון המגיע מערכות CRM, מערכות מסחר אלקטרוני, אבזרי IoT ומידע מצד שלישי.

מערכות ניטור הקשישים של Essence הפכו למערכות ניטור חולים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אסנס (Essence) מהרצליה פיתוח מתמודדת עם סדרה של הזמנות דחופות לאספקת ציוד ניטור ובקרה עבור חלי קורונה, אשר פותחו במקור עבור ניטור וטיפול באוכלוסייה מבוגרת. מנהל החברה הבת Essence SmartCare, ברק כץ, סיפר ל-Techtime שהחברה מתמודדת עם הזמנות דחופות מאוד למערכות ניטור המבוססות על חיישני קול ותנועה, אשר מאפשרות לצמצם את המגע בין החולים לבין הצוות הרפואי המטפל בהם. מספר פרוייקטים כאלה מתנהלים כעת בהולנד ובבלגיה.

החברה פורסת את פלטפורמת Care@Home במספר "מלונות קורונה" שהמדינות מקימות, אשר מנטרים את מצבם של החולים ומזהים הידרדרות מהירה בבריאותם כדי להזעיק צוות רפואי. מדובר במערכת שפותחה על-בסיס טכנולוגיות קיימות של החברה בתחומי האבטחה ומערכות האזעקה. היא כוללת מספר חיישנים ומערכת למידה ותקשורת, המנתחת את דפוסי ההתנהגות של האדם הבודד ומזהה חריגות, נפילות ומצבי מצוקה.

השלב הבא: חישה מרחוק של פרמטרים רפואיים

בין החיישנים במערכת: מכ"ם גלים מילימטריים המבוסס על שבב של טקסס איסטרומנטס (TI) שפותח במקור עבור תעשיית הרכב, חיישן תרמי המזהה תנועה בחלל הבית, חיישן קול המזהה אירועים במרחב ומאפשר בקשת עזרה קולית, מערכת בקרת סגירת ופתיחת דלתות ועוד. להערכת כץ, השימוש בטכנולוגיות ניטור מרחוק למאבק במגיפה, ישנה את האופן שבו יטופלו אנשים בעתיד.

"כיום אנחנו מבצעים התקנה בבית אבות באוסטרליה הכולל כ-300 יחידות דיור למבוגרים. במהלך ההתקנה, הצוות המקומי קישר את פלטפורמת Care@Home שלנו אל מצלמות תרמיות במבואות הבניין למדידת החום של מבקרים ואנשים הנכנסים למבנה. כשהן מאתרות מבקר עם חום גבוה, המערכת נועלת את כל הדלתות, מנטרת את המבקר ועוקבת אחריו, ומתריעה בפני כל הדיירים שהמבנה נכנס למתכונת של סגר זמני. זה רעיון שנולד בעקבות הקורונה ושלהערכתנו יישאר בבית האבות לתמיד".

מערכת Care Home המלאה
מערכת Care Home המלאה

הקורונה גם משפיעה על מפת הדרכים של החברה: רק בינואר 2020 היא השיקה את חיישן המיקום מבוסס מכ"ם, אשר סורק את החדר ויודע מיידית האם הנבדקים נפלו והיכן הם מצויים. כעת, כאשר גם חולים הם שוק יעד, החברה נמצאת בשלבים מתקדמים של הוספת מימד נוסף: מדידת פרמטרים רפואיים של האדם הנבדק, כמו דופק לב למשל.

ייצור באופקים של 50 מיליון מערכות בשנה

חברת אסנס היא יצרנית אלקטרוניקה גדולה המוכרת בעולם יותר מאשר בארץ. היא הוקמה בשנת 1994 על-ידי ד"ר חיים אמיר, ופועלת בתחום ה-IoT מבוסס-ענן בעיקר בשוק מערכות האבטחה והאזעקה והבית החכם. החברה מעסיקה כ-350 עובדים, מתוכם כ-300 עובדים במרכז הפיתוח והמטה בהרצליה פיתוח. בנוסף, היא מייצרת את המערכות בקו ייעודי של חברת flex אשר פועל מהמפעל של פלקס באופקים, אשר מייצר עבורה כ-50 מיליון מערכות אבטחה בשנה.

אחת מהסיבות לאלמוניותה היחסית נעוצה בעובדה שהחברה מייצרת מערכות עבור חברות המספקות שירותי שמירה ואבטחה, דוגמת Verisure האירופית ו-G4S העולמית, אשר מספקות אותן ללקוחות עם הלוגו שלהן. לפני כ-10 שנים היא זיהתה הזדמנות להתאים את הטכנולוגיות שלה לשוק חדש של ניטור קשישים, במטרה לסייע להם להמשיך בחיים עצמאיים. גם כאן היא פועלת ברוב המקרים בשיתוף פעולה עם ספקי השירותים, כמו חברות אבטחה או ספקי שירותי תקשורת וספקי שירותי בריאות. "אנחנו מאמינים בשותפויות אסטרטגיות ובעבודה במתכונת של B2B2C".

הטכנולוגיה מסייעת להיאבק בבדידות

בכל המערכות שהיא מספקת לניטור חולים או קשישים, החברה נמנעת משימוש במצלמות כדי לא לפגוע בפרטיותם. "גם העיבוד נעשה בקצה, כדי לא להעביר אל הענן מידע הפוגע בפרטיות. הרבה מאוד מהמידע מתקבל באמצעות ניתוח דפוסי התנהגות. כך למשל, אנחנו בונים תרחיש יומי (Day Story), המבטא את תבנית ההרגלים של האדם.

"כשהתבנית מתחילה להשתנות, אנחנו יכולים לקבל התראות. לדוגמא, המערכת מבצעת הצלבה בין קימה מרובה לשירותים ודילוג על ארוחות – ויודעת להפיק מזה מידע המספק למשפחה או מטפלים הרפואיים התרעה על התפתחות בעיה רפואית. זה מידע שלא מבוסס על פעולה אקטיבית של המבוגר ולא על מקרה חירום.

"פיתחנו יכולות זיהוי קולי המאפשרות לקרוא לעזרה. התברר לנו מהלקוחות, שהבדידות היא אחת מבעיות הקורונה הגדולות ביותר. יש מצבים שבהם כמעט ואין לחולים או לקשישים קשר אנושי, ולכן רבים מהם פונים אל המוקד רק כדי שיוכלו לשוחח אם מישהו. כיום יש רמקולים בקופסאות הניטור המפוזרות בכל הבית, המאפשרים לקשיש לפתוח ערוץ קולי ולדבר עם ישירות המוקדן" .

אינטל משיקה תוכנית להכשרת מיליון מפתחי בינה מלאכותית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אינטל העולמית הכריזה על תוכנית הכשרה של מפתחים בתחום למידה עמוקה וראיית מחשב. התוכנית מתבצעת בשיתוף פעולה עם את ההכשרה יודסיטי (Udacity) במסגרת תכניות ננו-תואר (nanodegree). היא מיועדת להכשיר כמיליון מפתחים בכל העולם, כולל בישראל. הקורס צפוי להימשך כשלושה חודשים, ובסיומו יקבלו הבוגרים שסיימו אותו בהצלחה תעודת בוגר של יודסיטי, תמורת מחיר של 200-400 דולר. ניתן לקבל את כל תכני הקורס גם בחינם, אבל האופציה הזאת אינה תמיכה של מנטור טכני, בניית תיק עבודות ותעודת בוגר.

התוכנית מיועדת לאנשים בעלי בידע בסיסי בתכנות בשפת פייתון, ניסיון באימון ובעבודה עם מודלים של למידה עמוקה, והיכרות עם סוגי ארכיטקטורות רלוונטיות. בוגריה מיועדים להשתלב בפרוייקטי IoT, בינה מלאכותית, VPU/CPU/FPGA ועוד. חברת אינטל דיווחה שהתוכנית מיועדת להתמודד עם בעיית המחסור בעובדים מיומנים בתחומי ה-AI.

השוק צומח בקצב של 27% בשנה

מנכ"ל קבוצת ה-IoT באינטל, ג'ונתן בלון, אמר שכ-70% מהנתונים נוצרים כיום בקצה (Edge) ורק כמחציתם יגיעו לענן הציבורי וכל השאר יאוחסנו ויעובדו בקצה. "לכן יש צורך במפתחים מסוג חדש. הביקוש לאנשי מקצוע המחזיקים בכישורים אלה יהיה עצום, משום ששוק התוכנה לבינה מלאכותית בקצות הרשת צפוי לגדול מהיקף של כ-355 מיליון דולר בשנת 2018 להיקף של כ-1,152 מיליארד דולר בשנת 2023. להערכת חברת MarketWatch זהו קצב צמיחה שנתי של 27%".

התלמידים ילמדו ישירות מאנשי מקצוע מנוסים ב-Edge AI והאינטרנט של הדברים, בהם סטיוארט כריסטי, שעובד באינטל כבר קרוב ל-20 שנה וכיום משמש כמנהל הקהילה של תוכנית המפתחים לאינטרנט של הדברים; ארצ'נה אייר, לשעבר מהנדסת מחקר ב-Saama; סוהאם צ'טרג'י, לשעבר חדשן תוכנה באינטל; ומישל וירגו, מנהל בכיר של תכניות לימודים ביודסיטי.

הפרויקטים בתכנית לתואר ננו הם: (People Counter) בקצה: בדיקת מודלים שאומנו מראש, לזיהוי בני אדם וזיהוי מספר האנשים בפריים ומשך הזמן שהם נמצאים בו. תכנון מערכת תורים חכמה המותאמת למגזרי הקמעונות, הייצור והתחבורה ושימוש ב-Intel DevCloud לאימות בחירת החומרה. בניית בקר למחוון של המחשב: שימוש במודלים הזמינים בערכת הכלים OpenVINO כדי לשלוט במחוון המחשב באמצעות מבט.

לקבלת מידע ורישום:Edge AI for IoT Developers

אלטייר, וודאפון ו-ARM הקימו ברית לקידום SIM-בשבב

פורסם בתאריך ע"י Techtime

ההכרזה של חברת וודאפון משבוע שעבר שלפיה היא מתחילה לספק שירותי תקשורת למדבקה המקוונת של חברת Bayer, היא אבן דרך בהתפתחות רעיון ה-SIM בתוך שבב (Integrated SIM – iSIM) שפותח בחברת אלטייר  (Altair Semiconductor) מהוד השרון (שנירכשה על-ידי סוני לפני ארבע שנים), ומקודם בשיתוף פעולה עם ARM. מדובר בחידוש טכנולוגי בעולם ה-IoT, שבימים כסדרם היה מעורר כותרות ותוכנן להיחשף במהלך תערוכת MWC, אולם ביטול התערוכה והשקיעה אל תוך המאבק בקורונה הסיטו את תשומת הלב העולמית לנושאים אחרים.

אלא שמבחינת ARM מדובר בבניית מודל עסקי חדש, ומבחינת אלטייר מדובר בהכרה עולמית בפריצת דרך טכנולוגית שעליה היא עבדה בשנים האחרונות, ושאותה הצליחה להביא לדרגה של מוצר שלם. טכנולוגיית הסים הנוכחית מהווה מגבלה הבולמת כיום את השימוש הנרחב במערכות IoT, מכיוון שמדובר בפריט חומרה גדול מאוד ויקר, אשר מסרבל את תהליך ההתחברות לרשת. התפיסה של אלטייר היא שהפחתת העלות והסיבוכיות תאפשר להגדיל את שוק ה-IoT. על הרקע הזה, אגב, פיתח ארגון GSMA את טכנולוגיית eSIM – embedded SIM, המאפשרת ליישם את פונקציית ה-SIM בתוך שבב עצמאי.

אלא שגם היא לא עונה לצורך לייצר מיליארדי מכשירי IoT זולים מאוד וחסכוניים מאוד המתחברים אוטומטית לרשת. סגן נשיא לפיתוח מוצרים בחברת אלטייר, דימה פלדמן, סיפר ל-Techtime שעל הרקע הזה נכנסה החברה לפני ארבע שנים לפרוייקט פיתוח שאפתני: "במקום להוסיף רכיב נוסף לחומרה, החלטנו לשלב את פונקציית ה-SIM בתוך שבב ה-Soc שלנו למערכות IoT, הכולל מודם, מעבד יישומים ומודולי אבטחה".

ראש תחום טכנולוגיות אבטחה בחברה, אבישי שרגא, הסביר את גודל האתגר: "כרטיסי ה-SIM המצויים בשוק נחשבים לבטוחים מאוד. קשה מאוד לשלוף מהם מידע. היינו צריכים לפתח טכנולוגיה המאפשרת שילוב כל היכולות של ה-SIM קיים, אבל בתצורה המתאימה לעולם ה-IoT, מבלי לפגוע ברמת הבטיחות שלו. הרעיון יביא לשינויים רבים שוק. יצרנים רבים, למשל, בחרו לקשר את המערכות שלהם באמצעות Wi-Fi. כעת הם צפויים לעבור לקישוריות סלולרית בזכות העלות והנוחות של תקשורת מבוססת iSIM".

העיסקה שהפכה את אלטייר לשותפה אסטרטגית של ARM

טכנולוגיית iSIM מותקנת בתוך רכיב ALT1250 של חברת אלטייר ועובדת באמצעות תוכנת Kigen SIM של ARM. שיתוף הפעולה עם ARM החל בעקבות העיסקה שבה ARM רכשה את חברת Simulity בשנת 2017 תמורת כ-15 מיליון דולר. סימוליטי פיתחה תוכנות משובצות לציוד תקשורת ורכיבי eSIM. למרות המחיר הנמוך, זו היתה עסקה אסטרטגית: ARM היתה זקוקה לתוכנת Kigen של סימוליטי כדי להשיק את פלטפורמת Pelion IoT Platform, שבאמצעותה היא מציעה שירותי ניהול לאבזרי IoT.

מבחינת ARM, אשר המודל העסקי המרכזי שלה מבוסס על מכירת רשיונות שימוש בתכנוני מעבדים ומודולי סיליקון (IP), זוהי כניסה לשוק חדש של מתן שירותים, בתחום אשר צפוי לצמוח ולהיות מרכזי בשנים הבאות. מבחינת אלטייר, זו היתה עיסקה אסטרטגית לא פחות: סימוליטי שיתפה פעולה עם אלטייר בפיתוח טכנולוגיית iSIM, ובאמצעות העיסקה הפכה אלטייר לשותפה אסטרטגית של ARM, שהטכנולוגיה שלה מסייעת ל-ARM לבנות מודל עסקי חדש.

ועדיין נשארה תעלומה מסקרנת: השבב ALT1250 הוכרז בתחילת שנת 2019, אז מדוע רק עכשיו החברה חושפת את טכנולוגיית iSIM? דימה: "מאחורי טכנולוגיות ה-SIM השונות פועל מערך תעשייתי גדול מאוד של חברות אשר צריכות לבצע את כל תהליכי הרישום, החיבור וההסמכה לרשתות סלולר כדי להבטיח התקנה מסודרת ויעילה.

"רק עכשיו השלמנו ביחד עם ARM את התקנת האקוסיסטם התומך בטכנולוגיה, והצטרפו אליו ספקיות סלולר מובילות כמו וודאפון, סופטבנק ו-AT&T, ויצרניות מודולים כמו מוראטה. כעת זהו כבר מוצר מלא. אנחנו רואים סימנים שעוד חברות מעוניינות בפתרון מהסוג הזה, ומאמינים שהתעשייה תלך בכיוון הזה".

איסטרוניקס מונתה לנציגת Advantech בתחומי ה-IoT התעשייתי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת איסטרוניקס (Eastronics) מונתה למפיצה הרשמית בישראל של חברת Advantech הטאיוואנית, לקו מוצרי ה-IoT התעשייתי (Industrial IoT). חברת Advantech מספקת מחשבים, פתרונות תקשורת וכרטיסים משובצים בתקנים מסחריים ותעשייתיים, ובשנת 2018 צמחו מכירותיה בכ-11% והסתכמו בכ-1.6 מיליארד דולר. בשלוש השנים האחרונות החברה מנהלת אסטרטגיה ממוקדת IoT, שעבורה היא פיתחה סדרה של פתרונות ומוצרים חדשים: פלטפורמות משובצות, ומודל של שירות מקצה לקצה (One-Stop Service) לאינטגרציה של כרטיסים משובצים, מערכות, תוכנה, תצוגות וציוד היקפי.

האסטרטגיה באה לידי ביטוי בארגון רוב מגזרי הפעילות של החברה תחת שלוש קבוצות עיקריות: Embedded IoT, Industrial IoT ו-Service IoT. בדו"ח השנתי של 2018 החברה העריכה ששוק ה-IoT הגיע סוף סוף לבשלות ומתחיל להיכנס באופן משמעותי לתעשיות הייצור, ולכן החברה החליטה להרחיב את היצע המוצרים לשוק הזה. בין השאר היא מקדמת את פלטפורמת התוכנה WISE-PaaS המאפשרת לספק פתרונות מלאים (SRP – Solution Ready Package) לתעשייה באמצעות שילוב של פתרונות תוכנה וחומרה של ספקי צד שלישי.

כיום הפתרונות שלה כוללים אינטגרציית IoT ושירותים מיחידת מחשב הקצה (Edge) ועד לענן, בהם תוכנת ניהול והפעלה להתקני IoT התומכת בחיבור אוטומטי לרשת, שליטה מרחוק ועדכוני תוכנה Over-The-Air. איסטרוניקס מסרה שביחד עם מוצרי Advantech, כולל סל פתרונות ה-IoT שלה פתרונות IoT מקצה לקצה, חיישנים אנלוגיים ודיגיטליים, IoT Wireless Modules, תכנון כרטיסים אלקטרונים ליישומי IoT ציוד לבדיקות אלקטרוניות מיחידת הקצה ועד ה-Base Station ומבדקי Pre-certification.

למידע נוסף: רבקה הלפמן, 050-8885628, [email protected]

 

סיוה תספק מודם NB-IoT עבור רשת סלולר גדולה בהודו

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת סיוה (CEVA) מהרצליה, תספק ערכות פיתוח וקניין רוחני עבור חברת WiSig Networks ההודית, המפתחת שבבי NB-IoT עבור ספקית הודית מובילה של שירותי סלולר. טכנולוגיית NB-IoT מאפשרת לקשר אבזרי IoT שונים, ממערכות בית חכם ועד מדי-צריכה, ציוד תעשייתי מקושר, מצלמות ועוד, באמצעות רשתות סלולריות מהדור הרביעי. חברת WiSig נמצאת בבעלות המכון לטכנולוגיה Hyderabad, ועוסקת בפיתוח שבבי תקשורת למערכות IoT  וציוד סלולרי.

הטכנולוגיה שהיא רוכשת מסיוה מיועדת לשימוש באחת מהרשתות המובילות בהודו. ככל הנראה מדובר ברשת Airtel India, המחזיקה בכ-26% משוק שירותי התקשורת בהודו. תקן NB-IoT צפוי לפעול בפריסה רחבה בהודו בתחילת 2020, ועד היום הודיעו כל הספקיות הגדולות על תוכניות לפריסת הטכנולוגיה. על-פי ההערכה, בתוך מספר שנים יפעלו בהודו יותר מ-2 מיליארד אבזרים המקושרים באמצעות תשתיות NB-IoT.

מבלינת סיוה מדובר בעיסקה בעלת פוטניצאל גדול. היא תספק ל-WiSig את טכנולוגיית CEVA-Dragonfly NB2 (בתמונה למעלה). מדובר בכרטיסי פיתוח ובתוכנה וקניין רוחני המאפשרים לממש בשבב יחיד את המודמים עבור האבזרים העתידיים. בין השאר הפתרון כולל את את מעבד התקשורת CEVA-X1, מקמ"ש (משדר-מקלט) RF ומגבר הספק, כשהם משולבים בפתרון מבוסס תוכנה התומך גם בתקני ניווט (GNSS) גלובליים.

"הטכנולוגיה של סיוה מספקת לנו פתרון מוכח וכולל לפיתוח שבב eNB-IoT, ומאפשרת לנו מסלול מהיר לתכנון המוצר והפחתת המורכבויות העצומות הקשורות לפיתוח קישוריות סלולרית", אמר מייסד ומנכ"ל WiSig Networks, ד"ר קיראן קוצ'י. "אנו מצפים להמשך שיתוף הפעולה עם סיוה גם בפרויקטים אחרים הקשורים למוצרי IoT ברשתות סלולריות ומוצרי דור 5 המיועדים לשוק הסלולר המשגשג בהודו".

"רשתות הסלולר בישראל רגישות למתקפות IoT"

פורסם בתאריך ע"י yochais

כחלק מההיערכות לדור החמישי, השיקה חברת Juniper Networks, המפתחת חומרה ותוכנה לרשתות, את פלטפורמת Contrail SD-WAN המאפשרת לנהל רשתות 4G ו-5G באופן מבוזר על-מנת להפחית את העומס מליבת הרשת. בשיחה עם Techtime הסביר ארכיטקט מובייל ראשי בגוף המכירות של ג'וניפר, איאן גואץ' (בתמונה למעלה), שארכיטקטורת הרשת נמצאת כיום בתהליך שינוי ממבנה היררכי אל מבנה חצי-מבוזר. "כדי לספק את מהירות הביצוע וזמני ההשהיה (latency) הקצרצרים של הדור החמישי, צריך להסיט חלק מהמשימות ומהעיבוד ממרכז הרשת אל נקודות חדשות שהן קרובות יותר אל קצות הרשת (נקודות קצה)".

גואץ' ביקר באחרונה בישראל ונפגש עם חברות הסלולאר המקומיות במסגרת ההכנות שלהן לקראת היערכות אל הדור החמישי. מדובר באתגר מקיף: טכנולוגיית הדור החמישי (5G) תגדיל את קיבולת הרשת בסדרי גודל ותספק תשתית לצמיחת מהפיכות טכנולוגיות כמו הרכב האוטונומי, אינטרנט של הדברים (IoT), העיר החכמה ועוד.

כולן מתבססות על תעבורה מהירה של הרבה מאוד נתונים, ובזמן אמת. כדי לעמוד במשימה, יש צורך לבצע שינויים גם בארכיטקטורה הנוכחית של הרשת, שבה מרבית המידע זורם מנקודת הקצה אל שרתים גדולים בליבת הרשת. הם אחראים על עיבוד המידע, הרצת היישומים והזרמת התוצאות אל מכשירי הקצה.

ביזור הרשת באמצעות שרתי-קצה

לדבריו, ביזור הרשת יתבצע באמצעות שימוש בשרתי-קצה (Edge-Cloud), הממוקמים קרוב יותר למכשירי הקצה. שרת-קצה הינו למעשה מרכז נתונים (Data Center) מקומי שירכז את תעבורת המידע מכמה עשרות תחנות בסיס ויבצע חלק ממשימות הרשת והרצת היישומים. בכך ניתן יהיה להפחית את העומס מהשרתים המרכזיים ולהעביר אליהם מידע מעובד יותר. עבור המהלך הזה פותחה פלטפורמת Contrail של ג'וניפר. גואץ': "זהו פתרון מבוסס תוכנה המאפשר לנהל בצורה וירטואלית את פעילות שרתי-הקצה. היא מציעה שינוי במבנה הרשת באופן שיאפשר להריץ יישומי דור חמישי גל על-גבי תשתיות הדור הרביעי".

ה-IoT מסכן את ליבת הרשת

לדבריו, שני מרכיבים קריטיים החסרים בפאזל של מהפיכת הדור החמישי הם המודל העסקי והאבטחה. למעשה, הם קשורים זה בזה. "שדרוג התשתיות לדור חמישי כרוך בהשקעות עצומות, החל מהרחבת הספקטרום, שינוי האנטנות, וכלה במרכיבי חומרה נוספים כמו מתגים ונתבים, כרטיסים ועוד. מהיכן יגיעו ההכנסות החדשות? צרכן המובייל לא ישלם יותר על מהירות. ההכנסות, אם כן, אמורות להגיע מהשווקים החדשים שיעשו שימוש ברשת: IoT, עיר חכמה, אוטומוטיב, רחפנים, בריאות דיגיטלית וכדומה".

אולם צירוף מיליארדי מכשירי IoT אל הרשת הוא מסוכן. כך למשל, בשונה מסמארטפון המצוייד במעבד חזק והרבה זיכרון, מכשיר IoT (למשל רמזור חכם, מצלמת רחוב ואפילו אינפוזיה מקושרת בבית חולים), מתבסס על חיישן, רכיב תקשורת, מעבד זעיר המבצע שורה מצומצמת של משימות, וסוללה. הם חייבים להיות סופר-חסכוניים בצריכת ההספק. 

"במכשיר IoT אין מספיק כוח עיבוד פנוי בשביל להפעלת תוכנת אבטחה, אולם יש בו מספיק כוח עיבוד כדי להריץ נוזקה. גם תקני הדור החמישי עדיין אינם נותנים מענה לבעיות האבטחה ואימות הזיהוי, ולכן הרשת מזהה אותם כמכשירים בטוחים. התוקפים יכולים להשתמש בהם כעמדת יציאה לתקיפה ולחדור מנקודת הקצה אל ליבת הרשת".

הדבר הזה כבר התרחש במציאות?

"בשנים האחרונות היינו עדים למספר מקרים שהמחישו את הסכנה. באוקטובר 2016 הפילה מתקפת DDoS (מניעת שירות מבוזרת) רחבת היקף את שרתי חברת DYN המספקת שירותי שיוך דומיינים לכתובות IP (DNS). הדבר גרם לשיבושים חמורים בפעילות הרשת ברחבי החוף המערבי ולנפילה של אתרים מרכזיים. מקור המתקפה הוא ככל הנראה בנוזקת Marai, שחדרה אל רשת דרך השתלטות על מצלמות חכמות".

סכנה ישראלית מיוחדת

בגלל גודלה הזעיר והמבנה הגיאוגרפי הצר והמוארך שלה, ישראל, להערכתו, חשופה במיוחד למתקפות מעין אלה. "כל אחת מספקיות הסלולר בישראל מפעילה מספר קטן של אתרי ליבה (EPC). שיתוק של אתר אחד כזה עשוי להפיל את הרשת כולה בעיר גדולה, וניתן לעשות זאת באמצעות מתקפת DDoS שתציף את הרשת באמצעות בקשות שירות ממכשירי הקצה".

כיצד ניתן להתמודד עם הבעיה?

"מאחר שאין למכשיר די כוח עיבוד, צריך לייצר נקודה ברשת שבה ניתן יהיה לנטר את התנועה לפני שהיא עוברת לתחנות הבאות במרכז הרשת. הפלטפורמה שלנו מאפשרת להשתמש בשרת-הקצה כמעין נקודת בידוק, שבה נוכל לבחון את תעבורת ה-IoT על פי מדיניות האבטחה ולבדוק אם יש דפוסים חשודים כמו מספר רב של בקשות שירות. במידה ונתגלתה מתקפה, היא תיעצר בשרת-הקצה וכך לא תסכן את יתר חלקי הרשת. אנחנו עושים זאת באמצעות המכונה הווירטואלית, Virtual SRX, אשר מספקת שירותי את אבטחת הרשת בתוך שרתי-הקצה".

ERM נכנסת לתחום ה-IoT עם מערכת מעקב אחר נכסים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת ERM Advanced Telematics מראשון לציון הכריזה על משפחת הפתרונות החדשה IoTLink, שבאמצעותה היא נכנסת אל תחום ה-IoT, מעבר לתחום המסורתי שלה, של פתרונות ניטור ומעקב אחר כלי-רכב, נהגים ונוסעים. לדברי מנהל השיווק והפיתוח העסקי בחברה, איתן קירשנבוים (בתמונה למעלה), חברת ERM גיבשה חזון שלפיו ניתן לייצר ממשק בין כלי-רכב ובין נכסים.

קירשנבוים: "המטרה היא לאפשר ללקוחות להרחיב את שירותי הטלמטיקה וניהול ציי הרכב שלהם גם לתחום של ניהול וניטור נכסים בעולם הלוגיסטיקה. כך למשל, הם יוכלו לנטר נכסים דרך שלבי ההובלה ליעד וההתקנה באתר הלקוח, ואחר-כך לאורך כל חיי המוצר". אסטרטגיית השיווק מותאמת לרעיון: בשלב הראשון החברה תשווק את מערכות StarLink ללקוחות הקיימים שלה, ובהמשך לגופים אחרים המספקים שירותים מבוססי IoT.

משפחת IoTLink כוללת קבוצה של חיישנים העוקבים אחר מדדים שונים, דוגמת מיקום, לחות, טמפרטורה, אור, תנועה, זווית, הלם, נפילה ופתיחה או סגירה של דלתות. החיישנים מקושרים ביניהם בתקשורת BLE – Bluetooth Low Energy, ומקושרים אל נתבים המעבירים את המידע אל תוכנת עיבוד בענן. המערכת כולל גם רב-חיישן בשם e2Sens ונתב ייעודי עבורו בשם e2Gate. היא מתמקדת במדידה רציפה של מספר טווחים שיוגדרו מראש על ידי המשתמש ומאתרת חריגות מהם.

החברה מסרה שמערכות e2Sens והן e2Gate פועלות באמצעות סוללה פנימית המאפשרת פעולה רציפה לאורך מספר שנים ללא טעינה וללא שימוש בכבלים. הן מותאמות לשימוש בסביבה ניידת ובסביבה נייחת. חברת ERM נוסדה ב-1985 מעסיקה כ-140 עובדים בישראל. פתרונות החברה מבוססים על טכנולוגיות אלחוטיות כמו תקשורת סלולרית, Bluetooth ו-Wi-Fi וממוקדים בניהול ודיאגנוסטיקה מרחוק של כלי-רכב וציי רכב. מוצריה מותקנים ב-1.5 מיליון כלי רכב בעולם.

היילו החלה באספקת מעבדי AI ללקוחות ביטא

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת היילו התל אביבית (Hailo) השלימה את פיתוח האב-טיפוס של מעבד הלמידה עמוקה שלה, Hailo-8 המיועד למכשירי קצה, והחלה לספק דוגמאות של השבב ללקוחות פוטנציאליים, בעיקר בתחום המצלמות החכמות בסמארטפונים, מערכות אבטחה ורכב אוטונומי. מדובר בלקוחות ביטא שיבחנו את ביצועיו, ומהם ימנו הלקוחות המסחריים הראשונים. ל-Techtime נודע שהחברה נערכת כיום לייצור ההמוני שיתחיל ככל הנראה בעוד כשנה בחברת TSMC הטאיוואנית, בתהליך של 16 ננומטר.

הפחתת-עומס מהענן

רוב מטלות העיבוד ביישומי בינה מלאכותית ולימוד עומק מתבצע כיום בענן, כלומר במרכז נתונים מרוחק המצויד בעוצמת המחשוב הדרושה לעיבוד כמויות המידע הגדולות המגיעות ממכשירי הקצה. אלא שהצמיחה במספר מקורות הקצה, כמו מצלמות, בקרים ואבזרי IoT, מייצרת עומס גדול מאוד במרכזי המידע, אשר מתקשים לעמוד בדרישות המגיעות מהמכשירים הרבים.

בראיון ל-Techtime הסביר מייסד משותף והטכנולוג הראשי של החברה, אבי באום, שהצורך במעבדי AI במכשיר הקצה נועד לשחרר את צוואר הבקבוק שנוצר במרכזי הנתונים. "מכיוון שחיישני הקצה מייצרים כמות גדולה של מידע, צריך להאציל חלק מפעולת הלמידה העמוקה למכשיר הקצה. כמו-כן, המידע המגיע כיום ממכשירי הקצה אל הענן הוא ברובו גולמי ובלתי מובנה. בינה מלאכותית במכשיר הקצה מאפשרת להעביר לענן אינפורמציה איכותית יותר, מפוענחת וממויינת".

יעיל יותר מהשבב של אנבידיה

תהליך הלמידה העמוקה מתבצע בשלושה שלבים עיקריים: מידול, אימון (Training) והפעלת ההסקות (Inferencing) שנאספו בשלבי האימון. השבב של היילו ליישם את ההסקות, כלומר להפעיל את רשת הנוירונים על המידע המתקבל מהחיישנים בזמן אמת, ולהפיק החלטה במקום. באום: ""בדטה-סנטר חשובה הקיבולת (Capacity), אבל במכשיר הקצה חשובה היעילות. למשל, כמה תמונות ניתן לעבד ביחידת הספק אחת, כאשר הדגש הוא על עיבוד ביחס למחיר, לשטח הסיליקון ולהספק".

מייסד משותף וטכנולוג ראשי אבי באום: "הרכב האוטונומי הוא אבזר הקצה המאתגר ביותר"
מייסד משותף וטכנולוג ראשי אבי באום: "הרכב האוטונומי הוא אבזר הקצה המאתגר ביותר"

"בנוסף לארכיטקטורת החומרה שפיתחנו, בנינו גם ארכיטקטורת תוכנה המאפשרת להריץ את רשתות הנוירונים ביעילות מאוד גבוהה". למעשה, החברה טוענת שהיעילות שלה גבוהה מזו של אנבידיה. במבחן ResNet-50, הבודק את הביצועים של רשתות נוירוניות מסוג Residual Network בעלות 50 שכבות, השבב של היילו הגיע לעוצמת מחשוב של 26TOPS (טרה פעולות לשנייה) בהספק של 2.8TOPS לכל ואט בעיבוד תמונות. מעבד Xavier AGX של אנבידיה הציג ביצועים נמוכים יותר: 0.14TOPS בלבד לכל ואט, בעיבוד התמונות ברזולוציה זהה. כלומר, מבחינה אנרגטית היילו יעילה כמעט פי 20 יותר מאשר אנבידיה.

יש לכם אסטרטגיה בתחום הרכב האוטונומי?

באום: "הרכב האוטונומי הוא אבזר הקצה המאתגר ביותר מבחינת כמות הנתונים ומורכבות העיבוד, אשר צריך להתבצע בשיהוי (latency) נמוך מאוד וברמת בטיחות מקסימלית. במודלים הקיימים היום המידע המגיע מהחיישנים ברכב מתפענח במחשב המרכזי של המכונית (ECU). השבב שלנו יכול להשתלב בתוך ארכיטקטורת העיבוד הזו ולהפחית את העומס מהמעבד המרכזי של הרכב.

"אולם כמו בתחום הסמארטפונים, גם כאן הפיתרון שלנו יכול גם לאפשר עיבוד צמוד לחיישן של המידע הגולמי, ועל-ידי כך להפחית את העומס מהמחשב המרכזי ולהעביר אליו מידע מפוענח ואיכותי יותר, שיאפשר לו להתמקד בקבלת החלטות, שהיא יותר מבוססת חוקים (rule-based). זהו היעד שלנו בטווח הארוך. תחום החיישנים לרכב בישראל מאוד מפותח, ואנחנו נמצאים בקשר עם כל השחקנים המשמעותיים כאן".

שחקן חדש בים של כרישי Fabless

מאחר שהשבב שלה מיועד להיכנס למכשירי קצה, האתגר הנוכחי העומד בפני היילו הוא המעבר מפיתוח לייצור המוני. הדבר מחייב מודל עסקי מהודק הכולל ניהול של קווי ייצור, שרשרת אספקה ורשת הפצה. צוות הניהול של החברה מכיר את הבעיה, מכיוון הוא כולל אנשים שהגיעו בחברות סמיקונקדטור גלובליות כמו אינטל, ברודקום ומלאנוקס, שבהן הם צברו ניסיון בייצור והפצת שבבים בהיקף גדול. גם באום מגיע מתעשיית השבבים, ולפני שייסד את היילו ניהל את תחום המובייל בחברת Texas Instruments.

"לאחר שהשלמנו את פיתוח הרכיב, אנחנו עובדים כעת על גיבוש מודל הייצור וההפצה. מדובר באופרציה מורכבת, אבל רבים מאיתנו עבדו בתפקידים בכירים בחברות שבבים והיו אחראים על מערכי ייצור של עשרות מיליוני שבבים. ארכיטקטורת התוכנה שלנו תאפשר לנו לייצר את השבב גם בתהליכים פחות יקרים, ועל כן בחרנו ב-16 ננומטר".

חברת היילו פועלת מתל אביב ומעסיקה כיום כ-55 עובדים. כיום היא נמצאת בשלבי התרחבות ומחפשת בעיקר מהנדסי תוכנה ואלגוריתמאים. עד היום היא גייסה כ-24 מיליון דולר, אך מעריכה שתידרש לבצע גיוס הון נוסף כדי לממן את המעבר לייצור המוני.

סמינר מדידות IoT של Keysight יתקיים ב-20 במאי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת קיסייט (Keysight Technologies) תקיים ביום ב', 20 במאי 2019, סמינר מיוחד המוקדש לביצוע מדידות של אבזרי IoT. הסמינר כולל הרצאות, הדגמות והתנסות מעשית. הוא מתמקד בנושאים כמו הגדלת אורך חיי הסוללה של אבזרי IoT, ניתוח מאפייני צריכת ההספק של אבזרי IoT, והתמודדות עם אתגרי תכנון אלחוטיים ועם אתגרי הבדיקה של אבזרי IoT. סיומו של היום עיון תינתן הרצאה על-ידי גיא וינוגרד מחברת bio-T, שבה הוא יסביר כיצד לעצב ארכיטקטורת IoT כוללת – מאבזר הקצה ועד הענן. 

לרוב, פועלים אבזרי IoT באמצעות סוללה ויש להם אספקת אנרגיה מוגבלת מאוד. כדי לקבל ביצועים אופטימליים, יש לבצע מדידות צריכה בכל שלבי הפיתוח של החומרה והתוכנה. בסמינר יוצגו שיטות למדידות טווח צריכת זרם דינמית ממצב המתנה ועד פעולה מלאה, זיהוי ארועי RF/DC קריטיים, איתור חולשות בתכנון והערכת אורך חיי הסוללה. הדרישות הגוברות מאבזרי IoT הופכות את סוגיית ה-Power Integrity למרכזית.

למידע נוסף ורישום: IoT Devices Measurement Insights

 
אחד מהאתגרים הגדולים בנושא הזה הוא בדיקת אותות AC קטנים ומהירים הרוכבים על-גבי אספקת ה-DC. ההרצאה תסקור סוגיות בסיס, מדידות וניתוח מתקדמים וטכניקות חיזוי והערכה. אחת ממטרות ההשתלמות: ללמוד כיצד לדבג, למדוד ולבדוק את מערך הפצת ההספק (Power Distribution Network).

במסגרת התכנון של אבזרי IoT, יש להבטיח עמידה בדרישות של תקני תקשורת אלחוטית רבים ומגוונים. כאשר מוצר צריך לתמוך במספר תקני תקשורת בו-זמנית, ובמספר גדול של אבזרים הפועלים בסמיכות ספקטרלית זה לזה, בדיקת האבזר נעשית מורכבת מאוד. ההרצאה תתמקד בשאלות כמו כיצד להבטיח פעילות תקינה של התקשורת האלחוטית, בדיקת הביצועים, בדיקות פונקציונליות סוגיות over-the-air ותקינות הרשת האלחוטית. 

מעבר לרמת האבזר הנמצא בקצה הרשת, היעילות של פתרון IoT, תלויה בארכיטקטורה הכוללת של הפתרון. לכן השלב הראשון של התכנון הוא בהבנת הארכיטקטורה השלמה. הרצאה תציג את סוגיות הארכיטקטורה המרכזיות שהמתכננים צריכים להבהיר לעצמם, לפני שהם ניגשים לתכנון רכיבים ספציפיים במערכת.

סדר היום המתוכנן:

למידע נוסף ורישום: IoT Devices Measurement Insights

 
 

אלטייר גייסה 60 עובדים במהלך 2018

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אלטייר (Altair Semiconductor) מהוד השרון הגדילה את מצבת העובדים שלה ב-20% וגייסה השנה 60 עובדים חדשים. בעקבות הגיוס, היא מעסיקה כיום כ-330 עובדים, שכ-290 מהם עובדים במרכז המחקר והפיתוח של החברה בישראל. החברה מסרה שהמהלך זה נועד לענות על הדרישה הגוברת לשבבי IoT מבוססי סלולר המסוגלים להשתלב ביישומים דוגמת מונים חכמים, מחשוב לביש רפואי, שעונים חכמים, מכשירי מעקב ואבטחה ועוד.

להערכת המנכ"ל עודד מלמד, החברה תספק מיליוני יחידות בשנת 2019. חברת אלטייר הוקמה בשנת 2005 על-ידי מייסדי חברת ליבית (שעבדו בטקסס אינסטרומנט, לאחר שזו רכשה את ליבית ב-1999). בהם: המנכ"ל עודד מלמד והטכנולוג הראשי יגאל ביטרן. בתחילת 2016 היא נירכשה על-ידי סוני תמורת כ-212 מיליון דולר, ופועלת כחברה עצמאית בבעלות סוני. המתחרות העיקריות שלה הן חברות גדולות מאוד דוגמת אינטל, מדיהטק, NXP, קואלקום, סמסונג ו-STMicroelectronics.

לאחרונה היא הכריזה על שבב IoT סלולרי חדש מדגם ALT1250, המאופיין בצריכת הספק מאוד נמוכה המאפשרת פעולה לאורך מספר שנים באמצעות סוללה יחידה ללא צורך בהטענה. השבב כוללת את מעגל ה-RF הקדומני (RF front-end) אשר תומך בכל ערוצי ה-LTE הנמצאים בשימוש. בנוסף, הוא כולל RFIC, יחידת ניהול הספק (PMU), זיכרון, מעגלי הגברה, מסננים, מתגי אנטנה, מעגלי לשירות מיקום מבוסס לוויינים (GNSS), אבטחה מבוססת חומרה ומיקרו-בקר פנימי (MCU) לפיתוח יישומים ייחודיים.

אוטוסטרדה דו-ערוצית: Cat-M ו-NB-IoT

השבב מיועד לשימוש ברשתות סלולריות מסוג Cat-M ו-NB-IoT, ולהערכת החברה הוא הזעיר מסוגו בעולם וכולל מערך אבטחה מבוסס חומרה. טכנולוגיות התקשורת Cat-M ו-NB-IoT משמשות לחיבור אבזרי IoT אל הרשת הסלולרית. טכנולוגיית NB-IoT משמשת בעיקר ליישומים נייחים הזקוקים למסרים קצרים בקצב העברה של עד 50Kbps, במערכות דוגמת חיישנים פשוטים, תקשורת אל פנסי רחוב, קריאת מונים וכדומה. טכנולוגיית Cat-M היא בעלת ביצועים גבוהים יותר וניתנת לשימוש גם תוך כדי תנועה. היא מספקת קצב העברת מידע של עד 300Kbps, ומתאימה ליישומים דוגמת מעקב אחר נכסים, הפעלת מכונות תעשייתיות בזמן אמת, תמיכה ביישומים קוליים וכדומה.

שיתופי פעולה טכנולוגיים

בחודש שעבר אלטייר דיווחה שהשבב הותקן בעשרות מוצרים שונים, וזכה בכמה עשרות נצחונות תכנון בתחום ה-IoT. בין השאר, הוא שולב בלפחות שני מוצרים שונים של חברת Murata ובשעון הספורטיבי Vivoactive 3 של חברת Garmin. במסגרת ההיערכות לשוק המתפתח, היא נכנסה למספר שיתופי פעולה שיאפשרו להקל על ההטמה של פתרונות IoT: שיתוף הפעולה עם Giesecke+Devrient ממינכן איפשר להטמיע SIM בתוך השבב, וביחד עם חברת אתרטרוניקס מארה"ב (Ethertronics), היא שילבה את השבב עם אנטנות זעירות המבוססות על טכנולוגיית Isolated Magnetic Dipole.

מנהל המוצרים של אלטייר, דימה פלדמן, העריך שהשילוב בין הטכנולוגיה של אתרטרוניקס והאלגוריתם של אלטייר, איפשר לייצר את אנטנת ה-IoT הסלולרית הקטנה בעולם. שיתוף הפעולה הטכנולוגי עם חברת HERE Technologies איפשר לשלב בתוך ה-ALT1250 גם את יכולות זיהוי המיקום שלו. חברת HERE היא ענקית פתרונות מיקום שמרכזה באמסטרדם. היא מעסיקה כ-8,000 עובדים בעולם ורוב מניותיה נמצאות בבעלות יצרניות רכב גדולות מגרמניה, דוגמת אאודי ובמוו.

נו-טראפיק פיתחה טכנולוגיה לתקשורת בין רמזורים לכלי-רכב

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת הסטארט-אפ NoTraffic מתל אביב פיתחה מערכת המותקנת על גבי רמזורים ומאפשרת לעיריות לנהל בצורה חכמה את התחבורה בעיר וגם מסייעת להפחית תאונות דרכים. החברה הודיעה על השלמת סבב גיוס סיד בהיקף של 3.2 מיליון דולר, בהובלת lool ventures ובהשתתפות Next Gear Ventures, North First Ventures והמשקיעים הפרטיים טל רקנטי ואורי רבין. ההון ישמש את החברה להשלמת פיתוח המערכת והיערכות לקראת מסחור המוצר בארצות הברית.

הפלטפורמה של נו-טראפיק, המותקנת על גבי רמזורים בצמתים מרכזיים ברחבי העיר, אוספת בזמן אמת, באמצעות חיישני מצלמה ומכ"ם ורכיבי תקשורת V2I, נתונים חיים על תנועת כלי הרכב והולכי הרגל בכל צומת וצומת, ומאפשרת לגופים המוניציפאליים לנהל בצורה חכמה ויעילה יותר את תזמון הרמזורים במטרה להפחית עומסי תנועה ופקקים.

באמצעות אלגוריתמים של בינה מלאכותית, חיישני המערכת יודעים לסווג את משתמשי הדרך לקטגוריות השונות כגון מכוניות, אוטובוסים, רוכבי אופניים, אופנועים והולכי רגל, לעקוב אחר תנועתם ולחשב את את זמני ההגעה המשוערים של כל אחד ואחד מהם אל הצומת. על סמך שקלול הנתונים, המערכת יודעת לתזמן באופן האופטימאלי את תחלופת הרמזור בצומת, וגם לסנכרן בין כל הצמתים המקושרים במטרה להבטיח זרימת תנועה מיטבית.

לתזמן מתי יהיה "גל ירוק" ומתי "גל אדום"

בשיחה עם TechTime מסביר מנכ"ל החברה טל קרייזלר על השימוש במערכת. "לכל עיר יש מדיניות תחבורה הקובעת, למשל, אילו צירים לתעדף באמצעות 'גל ירוק', באילו מקומות יש להפחית את מהירות התנועה, כמו בקרבת גני ילדים, וכדומה. כיום הדבר נעשה באופן ידני. אנחנו מאפשרים לעיר להגדיר מדיניות תחבורה והמערכת שלנו תדע להוציאה לפועל בשטח באופן אוטומטי ואופטימאלי. כך עיריות יכולות להתקדם לעידן העיר החכמה ולהפוך בפשטות כל צומת לצומת חכם."

לדברי טל, אנחנו נמצאים כיום בשלב המעבר שבין התחבורה הישנה לעידן הרכב המקושר והאוטונומי, והדבר מציב לא מעט אתגרים לעיריות. "כיום, עיריות לא יודעות כיצד להתמודד עם כל תחום הרכב המקושר, בהיעדר טכנולוגיות מתאימות והנחיות ברורות מצד הרשויות הממשלתיות. הפלטפורמה שלנו פותרת מצד בעיה קיימת ומאפשרת לעיריות לנהל את התחבורה בעיר באופן חכם יותר, אבל היא גם מכינה את התשתית לקראת עידן הרכב המקושר והאוטונומי."

להשלים את הנקודות המתות

לצד ניהול חכם של תחברה, הפלטפורמה של נון-טראפיק יכול לתרום באופן משמעותי לבטיחות בדרכים. ייחודה של הפלטפורמה הוא בכך שהיא משלבת בין שתי הטכנולוגיות המרכזיות בתחום מערכות הבטיחות לרכב ונהיגה אוטונומית: ראיית מכונה המבוססת על חיישנים כדוגמת מצלמות, מכ"ם ו-LiDAR, ותקשורת V2V המאפשרת לשדר באופן אלחוטי מידע בין כלי רכב.

מרבית תאונות הדרכים מתרחשות בשל מגבלות ב"קו הראייה": שמש שמסנוורת את הנהג, משאית שמסתירה את המשך הדרך או רכב המגיע במהירות מעבר לעיקול הכביש. אין זה רק החיסרון של הראייה האנושית אלא גם מגבלה משמעותית של טכנולוגיות הראייה הממוחשבת. תקשורת V2V מאפשרת להשלים את החסר ולהעביר מידע בין כלי רכב שאינם נמצאים בקו ראייה.

תחום ה-V2V צובר תאוצה גדולה בשנים האחרונות. ואולם, הפלטפורמה של נון-טראפיק מספקת לטכנולוגיה הזו מימד נוסף: תקשורת בין כלי רכב לתשתית דרך (V2I). כפי שמסביר טל, המערכת מאפשרת העברת מידע דו-סטרית בין כלי רכב לבין הרמזורים. "המערכת שלנו מספקת כמה יתרונות בעולם מחובר: מצד אחד, לקבל מידע מכלי הרכב ולאפשר לעיריות לרתום רכבים מחוברים לטובת ייעול ובטיחות התחבורה, ומצד שני לשדר חזרה לכלי הרכב את המידע הוויזואלי שנאסף בחיישנים ובתקשורת עם יתר כלי הרכב, ובכך להשלים לרכבים המחוברים את התמונה."

ניסוי משותף עם פורסייט

ביוני האחרון ביצעה נון-טראפיק ניסוי שטח בשיתוף פעולה עם חברת פורסייט הישראלית, שפיתחה בשנה האחרונה פיתרון V2V בשם Eye-Net. מדובר למעשה בפיילוט הראשון בעולם שהדגים את היכולת של שילוב בין פיתרונות V2V ו-V2I לספק לכלי הרכב מידע מקיף יותר על סביבתם ולמנוע תאונות דרכים.

"ישנן הרבה חברות המציעות פיתרון של תקשורת בין כלי רכב, אבל אין פיתרון לצד התשתית שיודע לתקשר עם כולם. אנחנו מציעים פיתרון המקשר בין כלי רכב לתשתית דרך, , וזה הייחוד שלנו ברמה העולמית".

מעניין לציין שבניסוי, שהתקיים בנוכחות בכירים של משרד התחבורה, נבחנו התרחישים שהובילו לתאונות הדרכים שבהן היו מעורבות באחרונה המכוניות האוטונומיות של גוגל ואובר. החברה נערכת כעת לביצוע ניסויים נוספים בארצות הברית ומתכננת להשיק את המוצר לקראת סוף 2019.

אלטייר ואתרטרוניקס פיתחו אנטנה ממוזערת ליישומי IoT

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אלטייר מהוד השרון (Altair Semiconductor) וחברת אתרטרוניקס מארה"ב (Ethertronics), יחשפו בימים הבאים טכנולוגיית אנטנות סלולריות חדשה עבור אבזרי IoT לבישים. הטכנולוגיה תוצג לראשונה בתערוכת Mobile World Congress Americas שתתקיים בעוד שבוע בלאס-וגאס. חברת אלטייר מסרה שהפתרונות החדשים מבוססים על שילוב של טכנולוגיית האנטנות הזעירות של אתרטרוניקס, כשהיא פועלת ביחד עם ערכת השבבים ALT1250 של אלטייר, המספקת מאפנן ומודם לשני תקני התקשורת הסלולריים התומכים ב-IoT, תקן Cat-M1 ותקן NB-IoT.

חברת אתרטרוניקס מייצרת אנטנות זעירות המבוססות על טכנולוגיית Isolated Magnetic Dipole, הרשומה כפטנט שלה. מנהל המוצרים של אלטייר, דימה פלדמן, אמר שהשילוב של הטכנולוגיה של אתרטרוניקס ביחד עם האלגוריתם של אלטייר, איפשרו לייצר את אנטנת ה-IoT הסלולרית הקטנה בעולם.

שבב ALT1250 כוללת את מעגל ה-RF הקדומני (RF front-end) אשר תומך בכל ערוצי ה-LTE הנמצאים בשימוש. בנוסף, הוא כולל RFIC, יחידת ניהול הספק (PMU), זיכרון, מעגלי הגברה, מסננים, מתגי אנטנה, מעגלי לשירות מיקום מבוסס לוויינים (GNSS), אבטחה מבוססת חומרה ומיקרו-בקר פנימי (MCU) המאפשר ללקוחות לפתח יישומים ייחודיים.

תחרות מול ענקי התעשייה

"עד היום התמודדו היצרנים עם הצורך להקריב את ביצועי הקישוריות הסלולרית כדי לשמור על הפונקציונליות של האבזרים הניידים", אמר המדען הראשי של חברת אתרטרוניקס, אוליבייה פאג'ונה. "טכנולוגיית הסיליקון ואלגוריתם האיפנון של אלטייר, ביחד עם טכנולוגיית האנטנות שלנו, משנים את הצב הזה". חברת אתרטרוניקס פועלת מארצות הברית ומפעילה מתקן ייצור בסין. היא נמצאת בבעלות AVX ועד היום סיפקה כ-1.8 מיליארד אנטנות זעירות ליצרני טלפונים ואבזרים אלחוטיים.

חברת אלטייר הוקמה בשנת 2005 על-ידי מייסדי חברת ליבית (שעבדו בטקסס אינסטרומנט, לאחר שזו רכשה את ליבית ב-1999). בין המייסדים: המנכ"ל עודד מלמד והטכנולוג הראשי יגאל ביטרן. בתחילת 2016 היא נירכשה על-ידי סוני תמורת כ-212 מיליון דולר כדי לקבל דריסת רגל טכנולוגית בתחום ה-IoT, ומאז פועלת כחברה עצמאית בבעלות סוני. המתחרות העיקריות שלה הן חברות גדולות מאוד דוגמת אינטל, מדיהטק, NXP, קואלקום, סמסונג ו-STMicroelectronics. להערכת חברת המחקר TechNavio, מדובר בשוק דינמי מאוד אשר צפוי לצמוח בקצב שנתי של כ-13% בשנים 2018-2022.

ARM הקימה חטיבת IoT נפרדת

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת ARM יוצאת אל מעבר לשוק הקניין הרוחני לתכנון מעבדים, ומתחילה לספק תשתיות IoT מקצה לקצה. השבוע החברה חשפה פתרון IoT מלא בשם Pelion IoT Platform, המספק תשתיות לפיתוח מוצרי IoT מרמת הרכיב ועד לרמת הענן. הפלטפורמה מאפשרת לבצע בדיקת תיפקוד של רכיבי IoT בכל סביבות התקשורת הקיימות לפני הוצאתם אל השוק. היא מתבססת על מערכת ההפעלה הפתוחה Mbed OS של ARM, ועל תשתית מתווכת ומאובטחת הכוללת שירותי ניהול הקישוריות, ניהול האבזרים וניהול המידע.

IoT זה לא רק שבבים

מדובר ביוזמה הגדולה ביותר של חברת ARM בשנים האחרונות. במסגרת הקמת החטיבה החדשה ביצעה החברה שתי רכישות ענק. בחודש יוני השנה היא רכשה את חברת Stream Technologies הסקוטית אשר פיתחה את פלטפורמת IoT-X, הניתנת במתכונת של פלטפורמה כשירות (PaaS) ומטפלת ברמה הפיסית של יצירת הקישוריות של האבזרים אל רשתות אלחוטיות דוגמת סלולר, LoRa, רשתות לווייניות. מיד לאחר העיסקה שולבה Stream בתשתית Mbed של ARM.

החודש השלימה החברה את המהלך הבא ורכשה את חברת Treasure Data מסן פרנסיסקו, אשר פיתחה תוכנה ארגונית מבוססת ענן לניתוח בסיסי נתונים גדולים מאוד במטרה לפשט את תהליך עיבוד הנתונים בארגונים גדולים. הטכנולוגיה של החברה מאפשרת לטפל במידע מגוון המגיע ממקורות שונים, כמו למשל מערכות CRM, מערכות מסחר אלקטרוני, אבזרי IoT ומידע מצד שלישי.

סכימה עקרונית של שירות Arm Pelion IoT Platform
סכימה עקרונית של שירות Arm Pelion IoT Platform

החברה מעסיקה כ-250 עובדים ושירות Enterprise Customer Data Platform שלה מטפל כיום בכ-2 מיליון אירועים בשנייה ומייצר 50 טריליון רשומות ביום. לפי הערכות בתעשייה שילמה ARM כ-600 מיליון דולר תמורת החברה. חברת ARM לא מסרה פרטים על גובה העיסקה, אולם נשיא קבוצת שירותי ה-IoT ב-ARM, דיפש פאטל, אמר שזו היתה העיסקה הגדולה ביותר של ARM.

פאטל העריך בפוסט שהעלה באתר החברה, שהעיסקה תאפשר ל-ARM לספק פתרון המטפל בכל סוגי המידע הארגוני, מרמת אבזר הקצה ועד לבסיס הנתונים המרכזי. "רכישת Treasure Data היא השלב האחרון בבניית מערך ה-IoT שלנו. הטכנולוגיה שלה, ביחד טכנולוגיית ניהול הקישוריות של Stream וביחד עם Arm Mbed Cloud והמומחיות שלנו בחומרה של התקני IoT, מאפשרים לנו לספק משהו חדש לחלוטין: Arm Pelion IoT Platform".