סיוה תספק מודם NB-IoT עבור רשת סלולר גדולה בהודו

חברת סיוה (CEVA) מהרצליה, תספק ערכות פיתוח וקניין רוחני עבור חברת WiSig Networks ההודית, המפתחת שבבי NB-IoT עבור ספקית הודית מובילה של שירותי סלולר. טכנולוגיית NB-IoT מאפשרת לקשר אבזרי IoT שונים, ממערכות בית חכם ועד מדי-צריכה, ציוד תעשייתי מקושר, מצלמות ועוד, באמצעות רשתות סלולריות מהדור הרביעי. חברת WiSig נמצאת בבעלות המכון לטכנולוגיה Hyderabad, ועוסקת בפיתוח שבבי תקשורת למערכות IoT  וציוד סלולרי.

הטכנולוגיה שהיא רוכשת מסיוה מיועדת לשימוש באחת מהרשתות המובילות בהודו. ככל הנראה מדובר ברשת Airtel India, המחזיקה בכ-26% משוק שירותי התקשורת בהודו. תקן NB-IoT צפוי לפעול בפריסה רחבה בהודו בתחילת 2020, ועד היום הודיעו כל הספקיות הגדולות על תוכניות לפריסת הטכנולוגיה. על-פי ההערכה, בתוך מספר שנים יפעלו בהודו יותר מ-2 מיליארד אבזרים המקושרים באמצעות תשתיות NB-IoT.

מבלינת סיוה מדובר בעיסקה בעלת פוטניצאל גדול. היא תספק ל-WiSig את טכנולוגיית CEVA-Dragonfly NB2 (בתמונה למעלה). מדובר בכרטיסי פיתוח ובתוכנה וקניין רוחני המאפשרים לממש בשבב יחיד את המודמים עבור האבזרים העתידיים. בין השאר הפתרון כולל את את מעבד התקשורת CEVA-X1, מקמ"ש (משדר-מקלט) RF ומגבר הספק, כשהם משולבים בפתרון מבוסס תוכנה התומך גם בתקני ניווט (GNSS) גלובליים.

"הטכנולוגיה של סיוה מספקת לנו פתרון מוכח וכולל לפיתוח שבב eNB-IoT, ומאפשרת לנו מסלול מהיר לתכנון המוצר והפחתת המורכבויות העצומות הקשורות לפיתוח קישוריות סלולרית", אמר מייסד ומנכ"ל WiSig Networks, ד"ר קיראן קוצ'י. "אנו מצפים להמשך שיתוף הפעולה עם סיוה גם בפרויקטים אחרים הקשורים למוצרי IoT ברשתות סלולריות ומוצרי דור 5 המיועדים לשוק הסלולר המשגשג בהודו".

"רשתות הסלולר בישראל רגישות למתקפות IoT"

כחלק מההיערכות לדור החמישי, השיקה חברת Juniper Networks, המפתחת חומרה ותוכנה לרשתות, את פלטפורמת Contrail SD-WAN המאפשרת לנהל רשתות 4G ו-5G באופן מבוזר על-מנת להפחית את העומס מליבת הרשת. בשיחה עם Techtime הסביר ארכיטקט מובייל ראשי בגוף המכירות של ג'וניפר, איאן גואץ' (בתמונה למעלה), שארכיטקטורת הרשת נמצאת כיום בתהליך שינוי ממבנה היררכי אל מבנה חצי-מבוזר. "כדי לספק את מהירות הביצוע וזמני ההשהיה (latency) הקצרצרים של הדור החמישי, צריך להסיט חלק מהמשימות ומהעיבוד ממרכז הרשת אל נקודות חדשות שהן קרובות יותר אל קצות הרשת (נקודות קצה)".

גואץ' ביקר באחרונה בישראל ונפגש עם חברות הסלולאר המקומיות במסגרת ההכנות שלהן לקראת היערכות אל הדור החמישי. מדובר באתגר מקיף: טכנולוגיית הדור החמישי (5G) תגדיל את קיבולת הרשת בסדרי גודל ותספק תשתית לצמיחת מהפיכות טכנולוגיות כמו הרכב האוטונומי, אינטרנט של הדברים (IoT), העיר החכמה ועוד.

כולן מתבססות על תעבורה מהירה של הרבה מאוד נתונים, ובזמן אמת. כדי לעמוד במשימה, יש צורך לבצע שינויים גם בארכיטקטורה הנוכחית של הרשת, שבה מרבית המידע זורם מנקודת הקצה אל שרתים גדולים בליבת הרשת. הם אחראים על עיבוד המידע, הרצת היישומים והזרמת התוצאות אל מכשירי הקצה.

ביזור הרשת באמצעות שרתי-קצה

לדבריו, ביזור הרשת יתבצע באמצעות שימוש בשרתי-קצה (Edge-Cloud), הממוקמים קרוב יותר למכשירי הקצה. שרת-קצה הינו למעשה מרכז נתונים (Data Center) מקומי שירכז את תעבורת המידע מכמה עשרות תחנות בסיס ויבצע חלק ממשימות הרשת והרצת היישומים. בכך ניתן יהיה להפחית את העומס מהשרתים המרכזיים ולהעביר אליהם מידע מעובד יותר. עבור המהלך הזה פותחה פלטפורמת Contrail של ג'וניפר. גואץ': "זהו פתרון מבוסס תוכנה המאפשר לנהל בצורה וירטואלית את פעילות שרתי-הקצה. היא מציעה שינוי במבנה הרשת באופן שיאפשר להריץ יישומי דור חמישי גל על-גבי תשתיות הדור הרביעי".

ה-IoT מסכן את ליבת הרשת

לדבריו, שני מרכיבים קריטיים החסרים בפאזל של מהפיכת הדור החמישי הם המודל העסקי והאבטחה. למעשה, הם קשורים זה בזה. "שדרוג התשתיות לדור חמישי כרוך בהשקעות עצומות, החל מהרחבת הספקטרום, שינוי האנטנות, וכלה במרכיבי חומרה נוספים כמו מתגים ונתבים, כרטיסים ועוד. מהיכן יגיעו ההכנסות החדשות? צרכן המובייל לא ישלם יותר על מהירות. ההכנסות, אם כן, אמורות להגיע מהשווקים החדשים שיעשו שימוש ברשת: IoT, עיר חכמה, אוטומוטיב, רחפנים, בריאות דיגיטלית וכדומה".

אולם צירוף מיליארדי מכשירי IoT אל הרשת הוא מסוכן. כך למשל, בשונה מסמארטפון המצוייד במעבד חזק והרבה זיכרון, מכשיר IoT (למשל רמזור חכם, מצלמת רחוב ואפילו אינפוזיה מקושרת בבית חולים), מתבסס על חיישן, רכיב תקשורת, מעבד זעיר המבצע שורה מצומצמת של משימות, וסוללה. הם חייבים להיות סופר-חסכוניים בצריכת ההספק. 

"במכשיר IoT אין מספיק כוח עיבוד פנוי בשביל להפעלת תוכנת אבטחה, אולם יש בו מספיק כוח עיבוד כדי להריץ נוזקה. גם תקני הדור החמישי עדיין אינם נותנים מענה לבעיות האבטחה ואימות הזיהוי, ולכן הרשת מזהה אותם כמכשירים בטוחים. התוקפים יכולים להשתמש בהם כעמדת יציאה לתקיפה ולחדור מנקודת הקצה אל ליבת הרשת".

הדבר הזה כבר התרחש במציאות?

"בשנים האחרונות היינו עדים למספר מקרים שהמחישו את הסכנה. באוקטובר 2016 הפילה מתקפת DDoS (מניעת שירות מבוזרת) רחבת היקף את שרתי חברת DYN המספקת שירותי שיוך דומיינים לכתובות IP (DNS). הדבר גרם לשיבושים חמורים בפעילות הרשת ברחבי החוף המערבי ולנפילה של אתרים מרכזיים. מקור המתקפה הוא ככל הנראה בנוזקת Marai, שחדרה אל רשת דרך השתלטות על מצלמות חכמות".

סכנה ישראלית מיוחדת

בגלל גודלה הזעיר והמבנה הגיאוגרפי הצר והמוארך שלה, ישראל, להערכתו, חשופה במיוחד למתקפות מעין אלה. "כל אחת מספקיות הסלולר בישראל מפעילה מספר קטן של אתרי ליבה (EPC). שיתוק של אתר אחד כזה עשוי להפיל את הרשת כולה בעיר גדולה, וניתן לעשות זאת באמצעות מתקפת DDoS שתציף את הרשת באמצעות בקשות שירות ממכשירי הקצה".

כיצד ניתן להתמודד עם הבעיה?

"מאחר שאין למכשיר די כוח עיבוד, צריך לייצר נקודה ברשת שבה ניתן יהיה לנטר את התנועה לפני שהיא עוברת לתחנות הבאות במרכז הרשת. הפלטפורמה שלנו מאפשרת להשתמש בשרת-הקצה כמעין נקודת בידוק, שבה נוכל לבחון את תעבורת ה-IoT על פי מדיניות האבטחה ולבדוק אם יש דפוסים חשודים כמו מספר רב של בקשות שירות. במידה ונתגלתה מתקפה, היא תיעצר בשרת-הקצה וכך לא תסכן את יתר חלקי הרשת. אנחנו עושים זאת באמצעות המכונה הווירטואלית, Virtual SRX, אשר מספקת שירותי את אבטחת הרשת בתוך שרתי-הקצה".

ERM נכנסת לתחום ה-IoT עם מערכת מעקב אחר נכסים

חברת ERM Advanced Telematics מראשון לציון הכריזה על משפחת הפתרונות החדשה IoTLink, שבאמצעותה היא נכנסת אל תחום ה-IoT, מעבר לתחום המסורתי שלה, של פתרונות ניטור ומעקב אחר כלי-רכב, נהגים ונוסעים. לדברי מנהל השיווק והפיתוח העסקי בחברה, איתן קירשנבוים (בתמונה למעלה), חברת ERM גיבשה חזון שלפיו ניתן לייצר ממשק בין כלי-רכב ובין נכסים.

קירשנבוים: "המטרה היא לאפשר ללקוחות להרחיב את שירותי הטלמטיקה וניהול ציי הרכב שלהם גם לתחום של ניהול וניטור נכסים בעולם הלוגיסטיקה. כך למשל, הם יוכלו לנטר נכסים דרך שלבי ההובלה ליעד וההתקנה באתר הלקוח, ואחר-כך לאורך כל חיי המוצר". אסטרטגיית השיווק מותאמת לרעיון: בשלב הראשון החברה תשווק את מערכות StarLink ללקוחות הקיימים שלה, ובהמשך לגופים אחרים המספקים שירותים מבוססי IoT.

משפחת IoTLink כוללת קבוצה של חיישנים העוקבים אחר מדדים שונים, דוגמת מיקום, לחות, טמפרטורה, אור, תנועה, זווית, הלם, נפילה ופתיחה או סגירה של דלתות. החיישנים מקושרים ביניהם בתקשורת BLE – Bluetooth Low Energy, ומקושרים אל נתבים המעבירים את המידע אל תוכנת עיבוד בענן. המערכת כולל גם רב-חיישן בשם e2Sens ונתב ייעודי עבורו בשם e2Gate. היא מתמקדת במדידה רציפה של מספר טווחים שיוגדרו מראש על ידי המשתמש ומאתרת חריגות מהם.

החברה מסרה שמערכות e2Sens והן e2Gate פועלות באמצעות סוללה פנימית המאפשרת פעולה רציפה לאורך מספר שנים ללא טעינה וללא שימוש בכבלים. הן מותאמות לשימוש בסביבה ניידת ובסביבה נייחת. חברת ERM נוסדה ב-1985 מעסיקה כ-140 עובדים בישראל. פתרונות החברה מבוססים על טכנולוגיות אלחוטיות כמו תקשורת סלולרית, Bluetooth ו-Wi-Fi וממוקדים בניהול ודיאגנוסטיקה מרחוק של כלי-רכב וציי רכב. מוצריה מותקנים ב-1.5 מיליון כלי רכב בעולם.

היילו החלה באספקת מעבדי AI ללקוחות ביטא

חברת היילו התל אביבית (Hailo) השלימה את פיתוח האב-טיפוס של מעבד הלמידה עמוקה שלה, Hailo-8 המיועד למכשירי קצה, והחלה לספק דוגמאות של השבב ללקוחות פוטנציאליים, בעיקר בתחום המצלמות החכמות בסמארטפונים, מערכות אבטחה ורכב אוטונומי. מדובר בלקוחות ביטא שיבחנו את ביצועיו, ומהם ימנו הלקוחות המסחריים הראשונים. ל-Techtime נודע שהחברה נערכת כיום לייצור ההמוני שיתחיל ככל הנראה בעוד כשנה בחברת TSMC הטאיוואנית, בתהליך של 16 ננומטר.

הפחתת-עומס מהענן

רוב מטלות העיבוד ביישומי בינה מלאכותית ולימוד עומק מתבצע כיום בענן, כלומר במרכז נתונים מרוחק המצויד בעוצמת המחשוב הדרושה לעיבוד כמויות המידע הגדולות המגיעות ממכשירי הקצה. אלא שהצמיחה במספר מקורות הקצה, כמו מצלמות, בקרים ואבזרי IoT, מייצרת עומס גדול מאוד במרכזי המידע, אשר מתקשים לעמוד בדרישות המגיעות מהמכשירים הרבים.

בראיון ל-Techtime הסביר מייסד משותף והטכנולוג הראשי של החברה, אבי באום, שהצורך במעבדי AI במכשיר הקצה נועד לשחרר את צוואר הבקבוק שנוצר במרכזי הנתונים. "מכיוון שחיישני הקצה מייצרים כמות גדולה של מידע, צריך להאציל חלק מפעולת הלמידה העמוקה למכשיר הקצה. כמו-כן, המידע המגיע כיום ממכשירי הקצה אל הענן הוא ברובו גולמי ובלתי מובנה. בינה מלאכותית במכשיר הקצה מאפשרת להעביר לענן אינפורמציה איכותית יותר, מפוענחת וממויינת".

יעיל יותר מהשבב של אנבידיה

תהליך הלמידה העמוקה מתבצע בשלושה שלבים עיקריים: מידול, אימון (Training) והפעלת ההסקות (Inferencing) שנאספו בשלבי האימון. השבב של היילו ליישם את ההסקות, כלומר להפעיל את רשת הנוירונים על המידע המתקבל מהחיישנים בזמן אמת, ולהפיק החלטה במקום. באום: ""בדטה-סנטר חשובה הקיבולת (Capacity), אבל במכשיר הקצה חשובה היעילות. למשל, כמה תמונות ניתן לעבד ביחידת הספק אחת, כאשר הדגש הוא על עיבוד ביחס למחיר, לשטח הסיליקון ולהספק".

מייסד משותף וטכנולוג ראשי אבי באום: "הרכב האוטונומי הוא אבזר הקצה המאתגר ביותר"
מייסד משותף וטכנולוג ראשי אבי באום: "הרכב האוטונומי הוא אבזר הקצה המאתגר ביותר"

"בנוסף לארכיטקטורת החומרה שפיתחנו, בנינו גם ארכיטקטורת תוכנה המאפשרת להריץ את רשתות הנוירונים ביעילות מאוד גבוהה". למעשה, החברה טוענת שהיעילות שלה גבוהה מזו של אנבידיה. במבחן ResNet-50, הבודק את הביצועים של רשתות נוירוניות מסוג Residual Network בעלות 50 שכבות, השבב של היילו הגיע לעוצמת מחשוב של 26TOPS (טרה פעולות לשנייה) בהספק של 2.8TOPS לכל ואט בעיבוד תמונות. מעבד Xavier AGX של אנבידיה הציג ביצועים נמוכים יותר: 0.14TOPS בלבד לכל ואט, בעיבוד התמונות ברזולוציה זהה. כלומר, מבחינה אנרגטית היילו יעילה כמעט פי 20 יותר מאשר אנבידיה.

יש לכם אסטרטגיה בתחום הרכב האוטונומי?

באום: "הרכב האוטונומי הוא אבזר הקצה המאתגר ביותר מבחינת כמות הנתונים ומורכבות העיבוד, אשר צריך להתבצע בשיהוי (latency) נמוך מאוד וברמת בטיחות מקסימלית. במודלים הקיימים היום המידע המגיע מהחיישנים ברכב מתפענח במחשב המרכזי של המכונית (ECU). השבב שלנו יכול להשתלב בתוך ארכיטקטורת העיבוד הזו ולהפחית את העומס מהמעבד המרכזי של הרכב.

"אולם כמו בתחום הסמארטפונים, גם כאן הפיתרון שלנו יכול גם לאפשר עיבוד צמוד לחיישן של המידע הגולמי, ועל-ידי כך להפחית את העומס מהמחשב המרכזי ולהעביר אליו מידע מפוענח ואיכותי יותר, שיאפשר לו להתמקד בקבלת החלטות, שהיא יותר מבוססת חוקים (rule-based). זהו היעד שלנו בטווח הארוך. תחום החיישנים לרכב בישראל מאוד מפותח, ואנחנו נמצאים בקשר עם כל השחקנים המשמעותיים כאן".

שחקן חדש בים של כרישי Fabless

מאחר שהשבב שלה מיועד להיכנס למכשירי קצה, האתגר הנוכחי העומד בפני היילו הוא המעבר מפיתוח לייצור המוני. הדבר מחייב מודל עסקי מהודק הכולל ניהול של קווי ייצור, שרשרת אספקה ורשת הפצה. צוות הניהול של החברה מכיר את הבעיה, מכיוון הוא כולל אנשים שהגיעו בחברות סמיקונקדטור גלובליות כמו אינטל, ברודקום ומלאנוקס, שבהן הם צברו ניסיון בייצור והפצת שבבים בהיקף גדול. גם באום מגיע מתעשיית השבבים, ולפני שייסד את היילו ניהל את תחום המובייל בחברת Texas Instruments.

"לאחר שהשלמנו את פיתוח הרכיב, אנחנו עובדים כעת על גיבוש מודל הייצור וההפצה. מדובר באופרציה מורכבת, אבל רבים מאיתנו עבדו בתפקידים בכירים בחברות שבבים והיו אחראים על מערכי ייצור של עשרות מיליוני שבבים. ארכיטקטורת התוכנה שלנו תאפשר לנו לייצר את השבב גם בתהליכים פחות יקרים, ועל כן בחרנו ב-16 ננומטר".

חברת היילו פועלת מתל אביב ומעסיקה כיום כ-55 עובדים. כיום היא נמצאת בשלבי התרחבות ומחפשת בעיקר מהנדסי תוכנה ואלגוריתמאים. עד היום היא גייסה כ-24 מיליון דולר, אך מעריכה שתידרש לבצע גיוס הון נוסף כדי לממן את המעבר לייצור המוני.

סמינר מדידות IoT של Keysight יתקיים ב-20 במאי

חברת קיסייט (Keysight Technologies) תקיים ביום ב', 20 במאי 2019, סמינר מיוחד המוקדש לביצוע מדידות של אבזרי IoT. הסמינר כולל הרצאות, הדגמות והתנסות מעשית. הוא מתמקד בנושאים כמו הגדלת אורך חיי הסוללה של אבזרי IoT, ניתוח מאפייני צריכת ההספק של אבזרי IoT, והתמודדות עם אתגרי תכנון אלחוטיים ועם אתגרי הבדיקה של אבזרי IoT. סיומו של היום עיון תינתן הרצאה על-ידי גיא וינוגרד מחברת bio-T, שבה הוא יסביר כיצד לעצב ארכיטקטורת IoT כוללת – מאבזר הקצה ועד הענן. 

לרוב, פועלים אבזרי IoT באמצעות סוללה ויש להם אספקת אנרגיה מוגבלת מאוד. כדי לקבל ביצועים אופטימליים, יש לבצע מדידות צריכה בכל שלבי הפיתוח של החומרה והתוכנה. בסמינר יוצגו שיטות למדידות טווח צריכת זרם דינמית ממצב המתנה ועד פעולה מלאה, זיהוי ארועי RF/DC קריטיים, איתור חולשות בתכנון והערכת אורך חיי הסוללה. הדרישות הגוברות מאבזרי IoT הופכות את סוגיית ה-Power Integrity למרכזית.

למידע נוסף ורישום: IoT Devices Measurement Insights

 
אחד מהאתגרים הגדולים בנושא הזה הוא בדיקת אותות AC קטנים ומהירים הרוכבים על-גבי אספקת ה-DC. ההרצאה תסקור סוגיות בסיס, מדידות וניתוח מתקדמים וטכניקות חיזוי והערכה. אחת ממטרות ההשתלמות: ללמוד כיצד לדבג, למדוד ולבדוק את מערך הפצת ההספק (Power Distribution Network).

במסגרת התכנון של אבזרי IoT, יש להבטיח עמידה בדרישות של תקני תקשורת אלחוטית רבים ומגוונים. כאשר מוצר צריך לתמוך במספר תקני תקשורת בו-זמנית, ובמספר גדול של אבזרים הפועלים בסמיכות ספקטרלית זה לזה, בדיקת האבזר נעשית מורכבת מאוד. ההרצאה תתמקד בשאלות כמו כיצד להבטיח פעילות תקינה של התקשורת האלחוטית, בדיקת הביצועים, בדיקות פונקציונליות סוגיות over-the-air ותקינות הרשת האלחוטית. 

מעבר לרמת האבזר הנמצא בקצה הרשת, היעילות של פתרון IoT, תלויה בארכיטקטורה הכוללת של הפתרון. לכן השלב הראשון של התכנון הוא בהבנת הארכיטקטורה השלמה. הרצאה תציג את סוגיות הארכיטקטורה המרכזיות שהמתכננים צריכים להבהיר לעצמם, לפני שהם ניגשים לתכנון רכיבים ספציפיים במערכת.

סדר היום המתוכנן:

למידע נוסף ורישום: IoT Devices Measurement Insights

 
 

אלטייר גייסה 60 עובדים במהלך 2018

חברת אלטייר (Altair Semiconductor) מהוד השרון הגדילה את מצבת העובדים שלה ב-20% וגייסה השנה 60 עובדים חדשים. בעקבות הגיוס, היא מעסיקה כיום כ-330 עובדים, שכ-290 מהם עובדים במרכז המחקר והפיתוח של החברה בישראל. החברה מסרה שהמהלך זה נועד לענות על הדרישה הגוברת לשבבי IoT מבוססי סלולר המסוגלים להשתלב ביישומים דוגמת מונים חכמים, מחשוב לביש רפואי, שעונים חכמים, מכשירי מעקב ואבטחה ועוד.

להערכת המנכ"ל עודד מלמד, החברה תספק מיליוני יחידות בשנת 2019. חברת אלטייר הוקמה בשנת 2005 על-ידי מייסדי חברת ליבית (שעבדו בטקסס אינסטרומנט, לאחר שזו רכשה את ליבית ב-1999). בהם: המנכ"ל עודד מלמד והטכנולוג הראשי יגאל ביטרן. בתחילת 2016 היא נירכשה על-ידי סוני תמורת כ-212 מיליון דולר, ופועלת כחברה עצמאית בבעלות סוני. המתחרות העיקריות שלה הן חברות גדולות מאוד דוגמת אינטל, מדיהטק, NXP, קואלקום, סמסונג ו-STMicroelectronics.

לאחרונה היא הכריזה על שבב IoT סלולרי חדש מדגם ALT1250, המאופיין בצריכת הספק מאוד נמוכה המאפשרת פעולה לאורך מספר שנים באמצעות סוללה יחידה ללא צורך בהטענה. השבב כוללת את מעגל ה-RF הקדומני (RF front-end) אשר תומך בכל ערוצי ה-LTE הנמצאים בשימוש. בנוסף, הוא כולל RFIC, יחידת ניהול הספק (PMU), זיכרון, מעגלי הגברה, מסננים, מתגי אנטנה, מעגלי לשירות מיקום מבוסס לוויינים (GNSS), אבטחה מבוססת חומרה ומיקרו-בקר פנימי (MCU) לפיתוח יישומים ייחודיים.

אוטוסטרדה דו-ערוצית: Cat-M ו-NB-IoT

השבב מיועד לשימוש ברשתות סלולריות מסוג Cat-M ו-NB-IoT, ולהערכת החברה הוא הזעיר מסוגו בעולם וכולל מערך אבטחה מבוסס חומרה. טכנולוגיות התקשורת Cat-M ו-NB-IoT משמשות לחיבור אבזרי IoT אל הרשת הסלולרית. טכנולוגיית NB-IoT משמשת בעיקר ליישומים נייחים הזקוקים למסרים קצרים בקצב העברה של עד 50Kbps, במערכות דוגמת חיישנים פשוטים, תקשורת אל פנסי רחוב, קריאת מונים וכדומה. טכנולוגיית Cat-M היא בעלת ביצועים גבוהים יותר וניתנת לשימוש גם תוך כדי תנועה. היא מספקת קצב העברת מידע של עד 300Kbps, ומתאימה ליישומים דוגמת מעקב אחר נכסים, הפעלת מכונות תעשייתיות בזמן אמת, תמיכה ביישומים קוליים וכדומה.

שיתופי פעולה טכנולוגיים

בחודש שעבר אלטייר דיווחה שהשבב הותקן בעשרות מוצרים שונים, וזכה בכמה עשרות נצחונות תכנון בתחום ה-IoT. בין השאר, הוא שולב בלפחות שני מוצרים שונים של חברת Murata ובשעון הספורטיבי Vivoactive 3 של חברת Garmin. במסגרת ההיערכות לשוק המתפתח, היא נכנסה למספר שיתופי פעולה שיאפשרו להקל על ההטמה של פתרונות IoT: שיתוף הפעולה עם Giesecke+Devrient ממינכן איפשר להטמיע SIM בתוך השבב, וביחד עם חברת אתרטרוניקס מארה"ב (Ethertronics), היא שילבה את השבב עם אנטנות זעירות המבוססות על טכנולוגיית Isolated Magnetic Dipole.

מנהל המוצרים של אלטייר, דימה פלדמן, העריך שהשילוב בין הטכנולוגיה של אתרטרוניקס והאלגוריתם של אלטייר, איפשר לייצר את אנטנת ה-IoT הסלולרית הקטנה בעולם. שיתוף הפעולה הטכנולוגי עם חברת HERE Technologies איפשר לשלב בתוך ה-ALT1250 גם את יכולות זיהוי המיקום שלו. חברת HERE היא ענקית פתרונות מיקום שמרכזה באמסטרדם. היא מעסיקה כ-8,000 עובדים בעולם ורוב מניותיה נמצאות בבעלות יצרניות רכב גדולות מגרמניה, דוגמת אאודי ובמוו.

נו-טראפיק פיתחה טכנולוגיה לתקשורת בין רמזורים לכלי-רכב

חברת הסטארט-אפ NoTraffic מתל אביב פיתחה מערכת המותקנת על גבי רמזורים ומאפשרת לעיריות לנהל בצורה חכמה את התחבורה בעיר וגם מסייעת להפחית תאונות דרכים. החברה הודיעה על השלמת סבב גיוס סיד בהיקף של 3.2 מיליון דולר, בהובלת lool ventures ובהשתתפות Next Gear Ventures, North First Ventures והמשקיעים הפרטיים טל רקנטי ואורי רבין. ההון ישמש את החברה להשלמת פיתוח המערכת והיערכות לקראת מסחור המוצר בארצות הברית.

הפלטפורמה של נו-טראפיק, המותקנת על גבי רמזורים בצמתים מרכזיים ברחבי העיר, אוספת בזמן אמת, באמצעות חיישני מצלמה ומכ"ם ורכיבי תקשורת V2I, נתונים חיים על תנועת כלי הרכב והולכי הרגל בכל צומת וצומת, ומאפשרת לגופים המוניציפאליים לנהל בצורה חכמה ויעילה יותר את תזמון הרמזורים במטרה להפחית עומסי תנועה ופקקים.

באמצעות אלגוריתמים של בינה מלאכותית, חיישני המערכת יודעים לסווג את משתמשי הדרך לקטגוריות השונות כגון מכוניות, אוטובוסים, רוכבי אופניים, אופנועים והולכי רגל, לעקוב אחר תנועתם ולחשב את את זמני ההגעה המשוערים של כל אחד ואחד מהם אל הצומת. על סמך שקלול הנתונים, המערכת יודעת לתזמן באופן האופטימאלי את תחלופת הרמזור בצומת, וגם לסנכרן בין כל הצמתים המקושרים במטרה להבטיח זרימת תנועה מיטבית.

לתזמן מתי יהיה "גל ירוק" ומתי "גל אדום"

בשיחה עם TechTime מסביר מנכ"ל החברה טל קרייזלר על השימוש במערכת. "לכל עיר יש מדיניות תחבורה הקובעת, למשל, אילו צירים לתעדף באמצעות 'גל ירוק', באילו מקומות יש להפחית את מהירות התנועה, כמו בקרבת גני ילדים, וכדומה. כיום הדבר נעשה באופן ידני. אנחנו מאפשרים לעיר להגדיר מדיניות תחבורה והמערכת שלנו תדע להוציאה לפועל בשטח באופן אוטומטי ואופטימאלי. כך עיריות יכולות להתקדם לעידן העיר החכמה ולהפוך בפשטות כל צומת לצומת חכם."

לדברי טל, אנחנו נמצאים כיום בשלב המעבר שבין התחבורה הישנה לעידן הרכב המקושר והאוטונומי, והדבר מציב לא מעט אתגרים לעיריות. "כיום, עיריות לא יודעות כיצד להתמודד עם כל תחום הרכב המקושר, בהיעדר טכנולוגיות מתאימות והנחיות ברורות מצד הרשויות הממשלתיות. הפלטפורמה שלנו פותרת מצד בעיה קיימת ומאפשרת לעיריות לנהל את התחבורה בעיר באופן חכם יותר, אבל היא גם מכינה את התשתית לקראת עידן הרכב המקושר והאוטונומי."

להשלים את הנקודות המתות

לצד ניהול חכם של תחברה, הפלטפורמה של נון-טראפיק יכול לתרום באופן משמעותי לבטיחות בדרכים. ייחודה של הפלטפורמה הוא בכך שהיא משלבת בין שתי הטכנולוגיות המרכזיות בתחום מערכות הבטיחות לרכב ונהיגה אוטונומית: ראיית מכונה המבוססת על חיישנים כדוגמת מצלמות, מכ"ם ו-LiDAR, ותקשורת V2V המאפשרת לשדר באופן אלחוטי מידע בין כלי רכב.

מרבית תאונות הדרכים מתרחשות בשל מגבלות ב"קו הראייה": שמש שמסנוורת את הנהג, משאית שמסתירה את המשך הדרך או רכב המגיע במהירות מעבר לעיקול הכביש. אין זה רק החיסרון של הראייה האנושית אלא גם מגבלה משמעותית של טכנולוגיות הראייה הממוחשבת. תקשורת V2V מאפשרת להשלים את החסר ולהעביר מידע בין כלי רכב שאינם נמצאים בקו ראייה.

תחום ה-V2V צובר תאוצה גדולה בשנים האחרונות. ואולם, הפלטפורמה של נון-טראפיק מספקת לטכנולוגיה הזו מימד נוסף: תקשורת בין כלי רכב לתשתית דרך (V2I). כפי שמסביר טל, המערכת מאפשרת העברת מידע דו-סטרית בין כלי רכב לבין הרמזורים. "המערכת שלנו מספקת כמה יתרונות בעולם מחובר: מצד אחד, לקבל מידע מכלי הרכב ולאפשר לעיריות לרתום רכבים מחוברים לטובת ייעול ובטיחות התחבורה, ומצד שני לשדר חזרה לכלי הרכב את המידע הוויזואלי שנאסף בחיישנים ובתקשורת עם יתר כלי הרכב, ובכך להשלים לרכבים המחוברים את התמונה."

ניסוי משותף עם פורסייט

ביוני האחרון ביצעה נון-טראפיק ניסוי שטח בשיתוף פעולה עם חברת פורסייט הישראלית, שפיתחה בשנה האחרונה פיתרון V2V בשם Eye-Net. מדובר למעשה בפיילוט הראשון בעולם שהדגים את היכולת של שילוב בין פיתרונות V2V ו-V2I לספק לכלי הרכב מידע מקיף יותר על סביבתם ולמנוע תאונות דרכים.

"ישנן הרבה חברות המציעות פיתרון של תקשורת בין כלי רכב, אבל אין פיתרון לצד התשתית שיודע לתקשר עם כולם. אנחנו מציעים פיתרון המקשר בין כלי רכב לתשתית דרך, , וזה הייחוד שלנו ברמה העולמית".

מעניין לציין שבניסוי, שהתקיים בנוכחות בכירים של משרד התחבורה, נבחנו התרחישים שהובילו לתאונות הדרכים שבהן היו מעורבות באחרונה המכוניות האוטונומיות של גוגל ואובר. החברה נערכת כעת לביצוע ניסויים נוספים בארצות הברית ומתכננת להשיק את המוצר לקראת סוף 2019.

אלטייר ואתרטרוניקס פיתחו אנטנה ממוזערת ליישומי IoT

חברת אלטייר מהוד השרון (Altair Semiconductor) וחברת אתרטרוניקס מארה"ב (Ethertronics), יחשפו בימים הבאים טכנולוגיית אנטנות סלולריות חדשה עבור אבזרי IoT לבישים. הטכנולוגיה תוצג לראשונה בתערוכת Mobile World Congress Americas שתתקיים בעוד שבוע בלאס-וגאס. חברת אלטייר מסרה שהפתרונות החדשים מבוססים על שילוב של טכנולוגיית האנטנות הזעירות של אתרטרוניקס, כשהיא פועלת ביחד עם ערכת השבבים ALT1250 של אלטייר, המספקת מאפנן ומודם לשני תקני התקשורת הסלולריים התומכים ב-IoT, תקן Cat-M1 ותקן NB-IoT.

חברת אתרטרוניקס מייצרת אנטנות זעירות המבוססות על טכנולוגיית Isolated Magnetic Dipole, הרשומה כפטנט שלה. מנהל המוצרים של אלטייר, דימה פלדמן, אמר שהשילוב של הטכנולוגיה של אתרטרוניקס ביחד עם האלגוריתם של אלטייר, איפשרו לייצר את אנטנת ה-IoT הסלולרית הקטנה בעולם.

שבב ALT1250 כוללת את מעגל ה-RF הקדומני (RF front-end) אשר תומך בכל ערוצי ה-LTE הנמצאים בשימוש. בנוסף, הוא כולל RFIC, יחידת ניהול הספק (PMU), זיכרון, מעגלי הגברה, מסננים, מתגי אנטנה, מעגלי לשירות מיקום מבוסס לוויינים (GNSS), אבטחה מבוססת חומרה ומיקרו-בקר פנימי (MCU) המאפשר ללקוחות לפתח יישומים ייחודיים.

תחרות מול ענקי התעשייה

"עד היום התמודדו היצרנים עם הצורך להקריב את ביצועי הקישוריות הסלולרית כדי לשמור על הפונקציונליות של האבזרים הניידים", אמר המדען הראשי של חברת אתרטרוניקס, אוליבייה פאג'ונה. "טכנולוגיית הסיליקון ואלגוריתם האיפנון של אלטייר, ביחד עם טכנולוגיית האנטנות שלנו, משנים את הצב הזה". חברת אתרטרוניקס פועלת מארצות הברית ומפעילה מתקן ייצור בסין. היא נמצאת בבעלות AVX ועד היום סיפקה כ-1.8 מיליארד אנטנות זעירות ליצרני טלפונים ואבזרים אלחוטיים.

חברת אלטייר הוקמה בשנת 2005 על-ידי מייסדי חברת ליבית (שעבדו בטקסס אינסטרומנט, לאחר שזו רכשה את ליבית ב-1999). בין המייסדים: המנכ"ל עודד מלמד והטכנולוג הראשי יגאל ביטרן. בתחילת 2016 היא נירכשה על-ידי סוני תמורת כ-212 מיליון דולר כדי לקבל דריסת רגל טכנולוגית בתחום ה-IoT, ומאז פועלת כחברה עצמאית בבעלות סוני. המתחרות העיקריות שלה הן חברות גדולות מאוד דוגמת אינטל, מדיהטק, NXP, קואלקום, סמסונג ו-STMicroelectronics. להערכת חברת המחקר TechNavio, מדובר בשוק דינמי מאוד אשר צפוי לצמוח בקצב שנתי של כ-13% בשנים 2018-2022.

ARM הקימה חטיבת IoT נפרדת

חברת ARM יוצאת אל מעבר לשוק הקניין הרוחני לתכנון מעבדים, ומתחילה לספק תשתיות IoT מקצה לקצה. השבוע החברה חשפה פתרון IoT מלא בשם Pelion IoT Platform, המספק תשתיות לפיתוח מוצרי IoT מרמת הרכיב ועד לרמת הענן. הפלטפורמה מאפשרת לבצע בדיקת תיפקוד של רכיבי IoT בכל סביבות התקשורת הקיימות לפני הוצאתם אל השוק. היא מתבססת על מערכת ההפעלה הפתוחה Mbed OS של ARM, ועל תשתית מתווכת ומאובטחת הכוללת שירותי ניהול הקישוריות, ניהול האבזרים וניהול המידע.

IoT זה לא רק שבבים

מדובר ביוזמה הגדולה ביותר של חברת ARM בשנים האחרונות. במסגרת הקמת החטיבה החדשה ביצעה החברה שתי רכישות ענק. בחודש יוני השנה היא רכשה את חברת Stream Technologies הסקוטית אשר פיתחה את פלטפורמת IoT-X, הניתנת במתכונת של פלטפורמה כשירות (PaaS) ומטפלת ברמה הפיסית של יצירת הקישוריות של האבזרים אל רשתות אלחוטיות דוגמת סלולר, LoRa, רשתות לווייניות. מיד לאחר העיסקה שולבה Stream בתשתית Mbed של ARM.

החודש השלימה החברה את המהלך הבא ורכשה את חברת Treasure Data מסן פרנסיסקו, אשר פיתחה תוכנה ארגונית מבוססת ענן לניתוח בסיסי נתונים גדולים מאוד במטרה לפשט את תהליך עיבוד הנתונים בארגונים גדולים. הטכנולוגיה של החברה מאפשרת לטפל במידע מגוון המגיע ממקורות שונים, כמו למשל מערכות CRM, מערכות מסחר אלקטרוני, אבזרי IoT ומידע מצד שלישי.

סכימה עקרונית של שירות Arm Pelion IoT Platform
סכימה עקרונית של שירות Arm Pelion IoT Platform

החברה מעסיקה כ-250 עובדים ושירות Enterprise Customer Data Platform שלה מטפל כיום בכ-2 מיליון אירועים בשנייה ומייצר 50 טריליון רשומות ביום. לפי הערכות בתעשייה שילמה ARM כ-600 מיליון דולר תמורת החברה. חברת ARM לא מסרה פרטים על גובה העיסקה, אולם נשיא קבוצת שירותי ה-IoT ב-ARM, דיפש פאטל, אמר שזו היתה העיסקה הגדולה ביותר של ARM.

פאטל העריך בפוסט שהעלה באתר החברה, שהעיסקה תאפשר ל-ARM לספק פתרון המטפל בכל סוגי המידע הארגוני, מרמת אבזר הקצה ועד לבסיס הנתונים המרכזי. "רכישת Treasure Data היא השלב האחרון בבניית מערך ה-IoT שלנו. הטכנולוגיה שלה, ביחד טכנולוגיית ניהול הקישוריות של Stream וביחד עם Arm Mbed Cloud והמומחיות שלנו בחומרה של התקני IoT, מאפשרים לנו לספק משהו חדש לחלוטין: Arm Pelion IoT Platform".