פלקס

פלקס בודקת את טכנולוגיית Cybord לגילוי רכיבים מזוייפים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: המייסד וה-CTO ד"ר אייל וייס

חברת Cybord התל אביבית פיתחה קונספט חדשני לאיתור רכיבי מזוייפים בקו הייצור עצמו, באופן המבטיח שכל רכיב ללא יוצא מהכלל יאושר לאחר בדיקה מקיפה, באמצעות ניצול מערכות קיימות במכונות ההשמה (Pick and Place). בפגישה עם המייסד והטכנולוג הראשי, ד"ר אייל וייס ועם המנכ"ל זאב אפרת, התברר שהטכנולוגיה כבר נמצאת בתהליכי בדיקה במפעל של פלקס ישראל באופקים, וככל הנראה יבוצע בקרוב פיילוט נוסף גם במפעל הייצור של פלקס במגדל העמק.

הרעיון מבוסס על ניצול מערכות ה-Dump במכונות ה-SMT התעשיייתיות: בתהליך הייצור, המכונות מצלמות כל רכיב ומשתמשות בתמונה כדי לוודא שהרכיב מונח על המעגל בכיוון ובזווית הנכונות. חברת Cybord מתחברת אל תוכנת מכונת ההשמה, שולפת משם את התמונות, ובודקת אותן באמצעות אלגוריתם בינה מלאכותית אשר מנתח את הצילום של כל רכיב ומזהה אותו: יצרן תאריך ייצור, רמת האותנתיות של הרכיב, רמת ההלחמתיות שלו (המצביעה גם על גיל הרכיב), האם נעשו נסיונות התחברות אל הרכיב והאם הוא פורק מתוך כרטיס אלקטרוני לפני שהוחזר אל קו הייצור.

קבל במחיר של 3 סנט סיכן פרוייקט בהיקף של מיליארד שקל

עיבוד של כל הפרמטרים האלה מאפשר לזהות האם הרכיב מזוייף. במקרה כזה, מכונת ה-SMT מפעילה את נוהל Dump – משליכה את הרכיב הצידה או עוצרת את קו הייצור – בהתאם למדיניות המפעלית. חברת סימנס התפעלה מהרעיון וצירפה את החברה אל תוכנית Dynamo לתמיכה בחברות סטארט-אפ. בנוסף, היא מבצעת ניסוי משותף עם יצרנית מכונות ההשמה ASM, ואחרי סיומו היא צפויה לקבל ממשק גישה (API) אל תהליך ה-Dump במכונות שלה.

חברת סייבורד נולדה עקב תקלה בלתי צפויה שכמעט והשביתה פרוייקט אסטרטגי שקיבל פעמיים את פרס ביטחון ישראל. וייס הוא ד"ר להנדסת אלקטרוניקה ובעל נסיון של 12 שנים במחקר טכנולוגי מתקדם במשרד ראש הממשלה. לפני מספר שנים הוא קיבל אחריות על פרוייקט פיתוח טכנולוגי גדול מאוד של מערכת הכוללת חיישנים, אלגוריתמיקה, וייצור אלקטרוני מורכב. וייס: "למרות שכל הבדיקות הראו שהמערכת תקינה, כאשר החלו ניסויי השטח הופיעו תקלות בלתי מובנות שלא הצלחנו לאתר".

מנכ"ל סייבורד זאב אפרת
מנכ"ל סייבורד זאב אפרת

הכל היה תקין – אבל המערכת לא תיפקדה כראוי. לאחר ארבעה חודשי חיפוש התגלתה הבעיה: קבלים קרמיים (MLCC) שנחשבו חדשים, אבל בפועל הגיעו מגליל רכיבים (Reel) בן 10 שנים. "פרוייקט של מיליארד שקל כמעט ובוטל בגלל קבל פשוט במחיר של 3 סנט. הייצור נעשה בחברה ישראלית גדולה ומוכרת, הרכיבים נרכשו מספק מורשה, התיעוד היה תקין – אבל הקבל היה מזוייף". בעקבות החוויה המטלטלת, הגיע וייס למסקנה שחייבים למצוא דרך לבדוק כל רכיב לפני שהוא מגיע אל קו הייצור.

מדוע צריך לבדוק את כל הרכיבים ולא להסתפק בדגימה מהגליל?

"תקן האבטחה של משרד הביטחון האמריקאי דורש לבצע בדיקה סטטיסטית עבור כל מקבץ גלילים באמצעות דגימת רכיב אחד מתחילת הגליל, רכיב אחד מאמצע הגליל ורכיב אחד מסוף הגליל. לכן הזייפנים מפזרים חלקים מזוייפים באופן אקראי לאורך הגליל כולו. בדרך כלל זייפנים לא מוכרים גליל או מחסנית של רכיבי מזוייפים, אלא גליל או מחסנית הכוללים רכיבים אמיתיים וביניהם מצויים גם רכיבים מזוייפים".

בכל מכשיר אלקטרוני יש רכיב מזוייף

תופעת הרכיבים המזוייפים היא מורכבת וכוללת הרבה מאוד מופעים. המובהק ביותר הוא זיוף ממשי: שינוי במידע המופיע על-גבי הרכיב כדי להציגו כרכיב שונה, או ייצור לא מורשה של העתקים באמצעות קניין רוחני גנוב או הנדסה הפוכה.במקרים רבים מדובר ברכיבים שיוצרו בתאריכים שפג תוקפם או שלא עברו מבני בקרת איכות מסויימים, והתיעוד שלהם מזוייף כדי להציגם רככיבים טריים או כאלה שעומדים בדרישות מיוחדות.

לעתים רבות מדובר ברכיבים ממוחזרים, שהוצאו מכרטיסים ישנים והוחזרו אל השוק. בחלק מהמקרים הזיוף מתבטא בכך שנעשה ברכיבים שינוי – בעיקר צריבת תוכנה לצורך הכנסת דלתות כניסה להאקרים או לצורך פגיעה בביצועים ברגע הקריטי. הקטגוריה הזאת קיבלה את הכינוי Silicon Time Bomb. לדברי מנכ"ל החברה, זאב אפרת, "משרד המסחר האמריקאי מעריך כ-5%-10% מהרכיבים בעולם הם מזוייפים והיקף השוק שלהם נאמד בכ-70 מיליארד דולר בשנה. פירוש הדבר שכמעט בכל מכשיר אלקטרוני קיים לפחות רכיב מזוייף אחד".

כיצד צילום בזק יכול לזהות בזמן אמת האם הרכיב מזוייף?

אייל וייס: "אנחנו אוספים את התמונות האלה, משווים אותן אל בסיס נתונים של רכיבים ומייד יודעים מיהו היצרן. אלגוריתמים נוספים מזהים תופעות על-פני הרכיב אשר מלמדות האם הוא מקורי או מזוייף. כך למשל, קיימת קורלציה מובהקת בין גיל הרכיב לבין רמת ההתחמצנות של המוליכים החשמליים. קיימים סימנים רבים. כך למשל, המגעים עשויים מחומר רך וכל התחברות אל הרכיב משאירה עליו סימנים המאפשרים לנו לזהות רכיבים ממוחזרים או רכיבים שהתחברו אליהם כדי לצרוב בהם תוכנה עוינת.

"השמת רכיבים במסגרת של ייצור אלקטרוני המוני מתבצעת כיום בקצב של כ-100 אלף רכיבים בשעה, ויש פרק זמן של 500-700 מילי-שניות בין הצילום לבין ההשמה. זה מעניק לנו מספיק זמן כדי לזהות את הרכיב ולעצור את ההשמה במקרה הצורך, מכיוון ששרת סטנדרטי ברמה של גיימרים מאפשר לנו לבצע ניתוח מלא בתוך 10 מילי-שניות בלבד".

אפרת סיפר שבמסגרת שיתוף הפעולה עם פלקס, סייבורד מקבלת בסוף כל יום ייצור את כל הצילומים שהובאו ממכונות ה-SMT, ומבצעת ניתוח שלהם. "עד היום צברנו בסיס נתונים של יותר מ-5 מיליון רכיבים". המידע משמש את החברה לאספקת מוצר נוסף: דו"ח על As Made של כל כרטיס אלקטרוני, המפרט את כל רשימת הרכיבים על הכרטיס ומי ייצר אותם.

"עומק ההתחקות אחר ההיסטוריה של רכיבים (Traceability) בתעשייה מגיע רק עד רמת הגליל, מתוך הנחה שהגליל עצמו תקין. אבל זה לא המצב. המטרה שלנו היא לסגור את פער ההתחקות. פיתחנו גם מכונת בדיקה המאפשרת לנו לבדוק גלילים מחוץ למכונת ה-SMT. היא מבצעת את הצילום דרך הטייפ, ועל-ידי כך מאפשרת לבדוק אותם עוד לפני הכנסתם לקו הייצור. אנחנו נספק ללקוחות שלנו דו"ח מלא של כל גליל וכל כרטיס".

פלקס נכנסת לתמונה

הניסוי המתקיים בחברת פלקס דרש היערכות מיוחדת של החברה ונכונות לבצע תהליך שאינו סטנדרטי. לטובת הפרוייקט התגייסו מיכאל דולקין המשמש דירקטור בכיר להנדסה וטכנולוגיות בפלקס EMEA, וגדי מייק המשמש כמנהל הנדסה בכיר בפלקס EMEA, ושהיה גם אחראי על התמיכה הטכנית בעבודה המשותפת.

מימין לשמאל: גדי מייק ומיכאל דולקין
מימין לשמאל: גדי מייק ומיכאל דולקין

לדברי דולקין, פלקס ישראל מעסיקה כ-4,000 עובדים בשלושת מפעליה בארץ ומשרתת כ-150 לקוחות שונים. "אנחנו עומדים בחזית אימוץ פתרונות טכנולוגיים המספקים הגנה על לקוחותינו ועל תהליכי הייצור בארץ ובעולם, ומאמינים שהטכנולוגיה המרשימה של Cybord מהווה פריצת דרך בתחום ותחזק את היכולות של פלקס להבטיח יצור מתקדם ואיכותי. אנחנו נמשיך לקלוט טכנולוגיות ייצור ובדיקה מתקדמות המאפשרות לפלקס ישראל להיות מרכז מצוינות עולמי של תהליכי ייצור".

מנכ"לית flex: "פלקס ישראל מביאה חדשנות לקווי הייצור שלנו"

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"לית פלקס העולמית, ריוואטי אדווייטי. צילום: Techtime

בשבוע שעבר הגיעה לביקור בישראל מנכ"לית חברת פלקס (flex) העולמית, ריוואטי אדווייטי (Revathi Advaithi), כדי לחנוך את מפעל הענק שהחברה הקימה במודיעין, אשר מיועד לייצר מערכות גדולות ומורכבות כמו מדפסות תלת מימד תעשייתיות וציוד לייצור מוליכים למחצה. בראיון בלעדי ל-Techtime, סיפרה אדווייטי שלפלקס ישראל יש משקל יוצא דופן בחברה העולמית: "כמו שישראל היא מקור של חדשנות עבור התעשייה העולמית, פלקס ישראל היא מקור של חדשנות בייצור עבור חברת פלקס העולמית".

אדווייטי: "הצוות כאן הוא פנטסטי, ומביא את היכולות שלו אל שאר המפעלים שלנו בעולם. קשה מאוד לבנות קו ייצור מורכב. רוב המוצרים הטובים נכשלים בתהליך המעבר אל קו הייצור. היכולת של הצוות הישראלי להעביר תהליכים מורכבים אל רצפת הייצור היא מרשימה מאוד. החזון שלנו עבור ישראל הוא כפול: לצמוח בהיקף הפעילות, ולצמוח בתרומת החדשנות המקומית".

הבאת ייצור מאירופה לישראל

המתקן החדש נחשב למפעל החדשני ביותר של פלקס העולמית. הוא משתרע על שטח של 35,000 מ"ר ומעסיק כיום כ-750 עובדים. הוא מתוכנן להגיע בתוך מספר חודשים לתעסוקה של כ-1,000 עובדים. המפעל הוקם בהשקעה של כמה עשרות מיליוני דולרים וכולל ציוד עיבוד מתכת, מצבעה, ומערכות ייצור והרכבה המאפשרות לייצר ולהרכיב מערכות גדולות שלמות – גם עבור התעשייה הישראלית וגם עבור לקוחות מאירופה.

חברת פלקס מעסיקה כיום קרוב ל-4,000 עובדים בישראל ונחשבת לקבלנית שירותי הייצור האלקטרוני הגדולה בארץ. בתעשייה מעריכים שהיא אחראית לכ-40% מהייצור האלקטרוני בישראל. לביקור של אדווייטי משקל מיוחד, שכן היא מנהלת כיום את קבלנית שירותי הייצור האלקטרוניים השלישית בגודלה בעולם. פלקס העולמית מעסיקה כ-200,000 עובדים בכ-100 מפעלי ייצור בעולם. מכירותיה בשנת הכספים שהסתיימה במרץ 2019 הסתכמו בכ-26.3 מיליארד דולר.

מפעל הייצור של פלקס במודיעין. 35,000 מ"ר וכ-1,000 עובדים
מפעל הייצור של פלקס במודיעין. 35,000 מ"ר וכ-1,000 עובדים

החסרון של ישראל הוא היתרון של פלקס ישראל

במובנים רבים, החסרונות של התעשייה הישראלית הפכו ליתרונות עבור פלקס. מכיוון שאין כאן ייצור המוני, ישראל התמחתה בייצור מגוון בכמויות קטנות (High Mix Low Volume). הדבר יצר מומחיות באתגרים מיוחדים, כמו למשל מעבר מהיר מאוד בין ריצות של מוצרים שונים, הכנה מהירה מאוד של המכונות ושל רשימת החומרים (Setup) לתחילת הייצור, ניהול חכם של מחסנים, ויכולת בדיקת המוצרים, עם דגש מיוחד על בדיקות אופטיות.

הדוגמה היחידה שבחברה מוכנים להודות בה בגלוי, היא תהליך הייצור של קינקט של מיקרוסופט. זה היה המוצר הצרכני הראשון בעולם שכלל מצלמת תלת מימד לזיהוי מחוות (מתוצרת PrimeSense הישראלית). תהליך הייצור שלו פותח בפלקס ישראל והועבר לייצור המוני בסין. היכולות האלה נעשות כיום לאתגר מרכזי בתעשייה, מכיוון שהלקוחות דורשים מוצרים מותאמים (Costum) ומצפים לזמני מעבר קצרים מאוד בין מוצרים או בין גרסאות חדשות של המוצרים.

מה הם האתגרים העומדים מולך כיום כמנהיגה של פלקס העולמית?

אדווייטי: "אנחנו אחת מספקיות שירותי ה-EMS הגדולות בעולם, ואחד מהיצרנים המובילים בתחומים כמו רכב, ציוד תעשיית, ציוד רפואי ומערכות מחשוב וענן, שאנחנו מגדירים כתחומים אנכיים מרכזיים. פלקס ייחודית בכך שהיא לא רק מייצרת, אלא גם משתתפת בתכנון המוצר ובתכנון הייצור. אני חושבת שאנחנו חברת ייצור בעלת מיקוד חזק מאוד בחדשנות".

התרחבות בתחומי התוכנה ושרשרת האספקה

"אחד מהאתגרים המרכזיים כיום הוא לדעת לבחור את התחום שבו נהיה חזקים במיוחד ושבו נשיג צמיחה משמעותית. האתגר השני קשור למצב הבינלאומי. מלחמת הסחר ייצרה דיון מסובך מאוד בשאלת הייצור העולמי. כל החברות בעולם ייאלצו להתמודד עם האתגר הזה בשנים הקרובות: כיצד לנהל ייצור גלובלי ושרשרת אספקה גלובלית".

כיצד את מתכננת להתמודד עם האתגרים האלה?

"אנחנו רוצים להיות ספקים מקצה לקצה בתחומים המרכזיים שלנו: רכב, ציוד תעשייתי וציוד רפואי. הדבר דורש יכולת שילוב של חומרה ותוכנה. היכולת לשלב תוכנה בחומרה שאנחנו מייצרים, תהיה חשובה מאוד בצמיחה העתידית של פלקס. אני גם מאמינה שנמלא תפקיד מרכזי יותר בשרשרת האספקה. למשל להביא את המוצרים שאנחנו מייצרים עד לדלתו של הלקוח. חברה כמו פלקס יכולה למלא תפקיד משמעותי בייעול התיפקוד של הלקוחות ובחדשנות שלהם".

ריוואטי אדווייטי (מימין) ושר הכלכלה והתעשייה אלי כהן (במרכז) חונכים את המפעל במודיעין
ריוואטי אדווייטי (מימין) ושר הכלכלה והתעשייה אלי כהן (במרכז) חונכים את המפעל במודיעין

האם מפת הייצור בעולם צפויה להשתנות בעקבות המתיחות הגלובלית?

"אני לא צופה שינויים דרמטיים. עתיד הייצור יהיה במזרח אירופה, באסיה, במקסיקו ובאמריקה הלטינית".

ומה מקומה של ישראל?

"לישראל מאוד חשוב שחברה כמו פלקס פועלת כאן. היום הראינו שיש לנו כאן יכולות ייצור, תכנון אלקטרוניקה והרכבות מסובכות מאוד. כאשר רואים את הציוד המיוצר כאן במפעל, מבינים עד כמה המשימה הזאת מורכבת". לטקס חנוכת המפעל הגיע גם שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן. לדבריו, "הרחבת פעילותה של ענקית האלקטרוניקה פלקס בישראל, לצד פתיחת מפעל ייצור חדש בעיר מודיעין והעסקת מאות עובדים, מעידות שמדינת ישראל מובילה בחדשנות הטכנולוגית ובהון האנושי שלה".

פלקס הקימה מגה-מפעל ייצור חדש במודיעין

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת פלקס ישראל (flex) החלה להפעיל לפני כשבועיים את מפעל הייצור החדש שהיא הקימה במודיעין. חנוכת המפעל צפויה להתקיים במהלך חודש ספטמבר. מנהל הפיתוח העסקי של פלקס ישראל, רפי חדד, סיפר ל-Techtime שהמתקן החדש נחשב למפעל החדשני ביותר של פלקס העולמית. המפעל משתרע על שטח של 35,000 מ"ר ומעסיק כיום כ-750 עובדים. הוא מחליף מספר מתקנים מבוזרים של החברה, ובהם מפעל הייצור של פלקס ביבנה. "בתוך מספר חודשים המפעל יעסיק כ-1,000 עובדים".

המפעל הוקם בהשקעה של כמה עשרות מיליוני דולרים וכולל ציוד עיבוד מתכת, מצבעה, ומערכות ייצור והרכבה המאפשרות לייצר מערכות גדולות שלמות, כדוגמת מערכות ייצור תלת-מימד, מכונות ייצור עבור תעשיית המוליכים למחצה, ועוד. בכך הוא משלים את יכולת הייצור של פלקס ישראל. חדד: "גם במגדל העמק אנחנו מייצרים מוצרים שלמים, אולם מדובר במוצרים בגודל קטן ובינוני שהם מאוד מוטי אלקטרוניקה. המפעל באופקים הוא בעל התמחות מיוחדת גם בתחום האלקטרו-אופטיקה. המפעל החדש במודיעין מיועד לייצר מערכות גדולות שבהן האלקטרוניקה היא רק חלק קטן יחסית מהמוצר הסופי".

מרכז ה-3D של פלקס העולמית

חברת פלקס בנתה את המפעל החדש מאפס, וביססה אותו על ציוד חדש לגמרי. הוא פועל על-פי העקרון של מפעל חכם, המבוסס על שימוש מאסיבי באוטומציה, רובוטיקה ובקרה רציפה במתכונת של Industry 4.0. בתוך המתקן היא הקימה מפעל נוסף, מרכז הדפסות תלת מימד הנותן שירותי ייצור תוספי (Additive Manufacturing) ללקוחות של פלקס בארץ ובעולם. "המרכז התחיל לספק שירותי ייצור לכל המפעלים ומרכזי הפיתוח של פלקס באירופה ובישראל, וללקוחות שלנו בישראל".

רפי חדד, מנהל הפיתוח העסקי של חברת פלקס ישראל
רפי חדד, מנהל הפיתוח העסקי של חברת פלקס ישראל

"פלקס העולמית החליטה למקם את הקבוצה בישראל, מכיוון שהמומחים הגדולים בעולם בתחום הייצור התוספי יושבים היום בישראל". אחד מהיעדים של המפעל החדש במודיעין הוא לספק שירותי ייצור לחברות אירופאיות.  "בשנה וחצי האחרונות הצלחנו להביא לארץ עבודות ייצור רבות מאירופה, מכיוון שמלחמת הסחר הופכת את ישראל לאתר אטרקטיבי לייצור".

מדוע אירופה מחפשת ייצור בישראל?

חדד: "לישראל יש הרבה מאוד הסכמי סחר חופשי עם שווקים גדולים כמו אירופה וארצות הברית ומדינות נוספות. כך שגם כאשר מחיר שעת העבודה אצלנו גבוה יותר מסין, המכס האפסי הופך את הייצור בישראל לכדאי יותר. אם עד עכשיו הם הסתכלו על ישראל כמקום אטרקטיבי לפיתוח, כעת הם מתייחסים אליה כמקום אטרקטיבי גם לייצור. בשנה וחצי האחרונות הצלחנו להביא לארץ הרבה עבודות ייצור מאירופה, בעיקר בתחום מערכות הדפסת תלת מימד מגרמניה".

קבלנית הייצור הגדולה בישראל, והשלישית בגודלה בעולם

חדד: "תעשיית התלת מימד בישראל היא חשובה מאוד ומובילה בעולם, ולגרמנים מאוד שיש כאן אשכול של מצויינות בתחום, עם חברות כמו HP וסטרטסיס. אני יכול להגיד לך שכמנהל הפיתוח העסקי של פלקס בישראל, שיניתי את האופי של הקבוצה שלי: גייסתי אנשים דוברי גרמנית שיוכלו לעבוד מול חברות אירופאיות".

חברת פלקס נחשבת לקבלנית שירותי הייצור האלקטרוניים השלישית בגודלה בעולם. היא מעסיקה כ-200,000 עובדים בכ-100 מפעלי ייצור בעולם. מכירותיה בשנת הכספים האחרונה (הסתיימה במרץ 2019) הסתכמו בכ-26.3 מיליארד דולר. פלקס ישראל היא קבלנית שירותי הייצור הגדולה ביותר בארץ, ומעסיקה כ-4,000 עובדים. מהם 2,300 עובדים במפעל ייצור במגדל העמק, כ-1,000 עובדים באופקים וכמה עשרות עובדים נוספים בשני מרכזי פיתוח: מרכז לפיתוח פתרונות בתחום המיכשור הרפואי באזור התעשייה מת"ם בחיפה, ומרכז לפיתוח פתרונות אלקטרו-מכניקה הפועל במודיעין. הם מספקים שירותי פיתוח ללקוחות החברה.

קו ייצור רובוטי באופקים

במקביל, חברת אסנס (Essence Group) מהרצליה הודיעה שהיא השלימה את הקמת קו הייצור הרובוטי במפעל flex באופקים. קו הייצור פותח על-ידי שתי החברות. הוא כולל טכנולוגיות רובוטיות, שבעזרתן ההרכבה, הבדיקות והאריזה נעשים באופן אוטומטי. מנכ"ל החברה, חגי אנוך, אמר שעם ההתפתחות של טכנולוגיות Industry 4.0, חברות טכנולוגיה רבות מגדילות את מרכיבי האוטומציה בקווי הייצור שלהן. "קו הייצור החדש כבר הוכיח את יעילותו בשיפור התפוקה, האיכות והריווחיות שלנו".

חברת אסנס נמצאת בבעלות ד"ר חיים אמיר ומפתחת מוצרים לבית החכם, מערכות אבטחה ומוצרים עבור שוק הבריאות הדיגיטלי. המוצרים נמכרים לחברות מותג המשווקות אותם בעולם תחת הלוגו שלהן. החברה מעסיקה כ-300 עובדים. רוב הייצור (כ-90%) מתבצע במפעל הייצור של פלקס באופקים, המעסיק כיום כ-650 עובדים, בהם כ-100 בעלי מוגבלויות. נשיא הפעילות הגלובלית של פלקס, פרנסואה ברבייה, אמר שהמומחיות של שתי החברות איפשרה הקמת קו ייצור אוטומטי מתקדם ביותר.

מלחמת סחר: תוכנית ההתנתקות של פלקס מסין

פורסם בתאריך ע"י yochais

מלחמת הסחר והאיסור שהטיל הממשל האמריקאי על חברות אמריקאיות לעשות עסקים עם וואווי (Huawei) הסינית, פוגעים בחברות טכנולוגיה אמריקאיות רבות. אחת הנפגעות העיקריות היא חברת פלקס (Flex) הנחשבת לקבלנית הייצור האלקטרוני השלישית בגודלה בעולם. לא רק שהיא איבדה (לפחות לפי שעה) את לקוחתה הגדולה ביותר בסין, אלא שכעת היא גם עומדת בפני תביעת נזיקין גדולה שוואווי מתכוונת להגיש כנגדה. התסבוכת הזו דוחפת את פלקס להאיץ את יישום תוכנית הארגון מחדש של המנכ"לית רוואטי אדווייטי, אשר צפויה להתבטא בצמצום משמעותי בכוח העבודה בסין ובפעילות המסחרית מול לקוחות סיניים.

"בעקבות ההתפתחויות הגיאו-פוליטיות האחרונות ואי-הוודאות שהשפיעה בעיקר על לקוח אחד שלנו בסין, החלטנו להאיץ את יישום ההחלטה האסטרטגית שלנו להפחית את החשיפה שלנו למוצרים תנודתיים בסין ובהודו, ולהתחיל בפעולות ממוקדות של שינוי במבנה העסקי של החברה", הסבירה המנכ"לית רוואטי בשיחה עם משקיעים לאחר פרסום דו"ח הרבעוני לפני מספר שבועות. החברה דיווחה על ירידה של 3% במכירות להיקף של כ-6.2 מיליארד דולר.

הפוליטיקה הפכה את וואווי ופלקס ליריבות

חברת פלקס היא קבלנית ייצור מרכזית של וואווי (לצד פוקסקון הטאיוואנית) ומייצרת עבורה מכשירי סמארטפון ותחנות בסיס לדור החמישי. שיתוף הפעולה שלה עם וואווי נמשך שנים רבות, ותורם לפלקס הכנסות של כמה מאות מיליוני דולר בשנה. אולם האמברגו של ממשל טראמפ אילץ את פלקס לנתק באופן כמעט מיידי את קשריה עם וואווי. ניתוק היחסים הבהול הוביל למחלוקת בין שתי החברות. לפני כשבועיים דיווחה סוכנות רויטרס שוואווי הגישה לפלקס התראה לפני תביעה.

וואווי טוענת שפלקס מחזיקה במתקני הייצור שלה בסין סחורה של וואווי בשווי של כ-700 מיליון יואן (100 מיליון דולר). על-פי הדיווח, במכתב ההתראה טוענת וואווי שפלקס התעלמה מהחוק הסיני בכך שבמשך חודשיים לאחר הטלת האמברגו במאי, סרבה פלקס להחזיר לוואווי ציוד ייצור, חומרי גלם, ומוצרים חלקיים המצויים במפעל של פלקס בעיר Zuhai. פלקס הודיעה שהיא מנסה ליישב את המחלוקת מול וואווי, אך כעת נראה שהסכסוך עשוי להגיע לבית המשפט במתכונת של תביעה בהיקף של מאות מיליוני דולרים.

הושבתו שני מפעלים בסין

סין היא אחד מאתרי הייצור המרכזיים של פלקס בעולם: היא מעסיקה בסין כ-50,000 עובדים, המהווים כרבע מכוח העבודה העולמי שלה. באחרונה דווח בתקשורת הסינית כי פלקס צפויה לפטר כ-10,000 עובדים במפעליה ב-Changsha וב-Zhuhai, שבהם נמצאים קווי הייצור הייעודיים שהיא הקימה פלקס עבור וואווי, שפעילותן כמעט ומושבתת לאור הנסיבות.

ואולם, נראה שלא מדובר רק בבעיה נקודתית מול וואווי. המנכ"לית רוואטי שנכנסה לתפקידה לפני כחצי שנה, מובילה בחודשים האחרונים תהליך מקיף של שינוי במיקוד העסקי של החברה, שמטרתו לעבור משווקים תנודתיים ובעלי שולי רווח נמוכים למגזרים בעלי שיעורי ריווחיות גבוהים יותר. כעת, בעקבות הסכסוך עם וואווי, פלקס החליטה להאיץ את יישום התוכנית, שמשמעותה בפועל היא נסיגה חלקית מאחד השווקים הגדולים בעולם.

האם השינוי המבני יוביל לצמצום כוח העבודה?

פלקס מחולקת לארבע חטיבות פעילות עיקריות: HRS (בעיקר אוטומוטיב ומכשור רפואי), IEI (תעשייה ומגזרים מתפתחים אחרים כמו אנרגיה), CEC (תקשורת ומחשוב ארגוני), ו-CTG (מוצרי צריכה). בכל אחת מהחטיבות הללו פלקס בוחנת מחדש את תמהיל המוצרים, במטרה להתמקד במוצרים בעלי ריווחיות גדולה יותר. מהדו"ח האחרון עולה שהחטיבה שהציגה את שיעור הריווחיות הנמוך ביותר היתה חטיבת CEC, שנפגעה עקב הבעיות עם סין והן ובשל הקיפאון של שוק התקשורת ההודי (שממנו סובלת גם סרגון הישראלית).

מעניין יהיה לעקוב ולראות כיצד התהליכים המבניים הללו משפיעים על כוח העבודה של פלקס ברחבי העולם, ובייחוד בסין. התמקדות במוצרים בעלי ריווחיות גבוהה ושינוי מבני הם פעמים רבות תהליכים המובילים להתייעלות וצמצום בכוח העבודה. פלקס צופה שהתהליכים המבניים האלה יהיו כרוכים בעלויות של 145-265 מיליון דולר בשנה הפיסקאלית הקרובה, אך בסופו של דבר יובילו לעלייה בריווחיות ולהפחתה בעלויות. "אנחנו מחויבים להיות בררניים ולהתמקד בלקוחות ובמוצרים יציבים", הסבירה רוואטי.

מנכ"לית חדשה לפלקס: רוואטי אדווייטי

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת פלקס (Flex) מסאן חוזה, קליפורניה, הודיעה בתחילת השבוע על מינויה של רוואטי אדווייטי (Revathi Advaithi) לתפקיד המנכ"לית החדשה של החברה. רוואטי נכנסת לנעליים גדולות: היא מחליפה את המנכ"ל האגדי מייקל מקנמארה, שפרש לפני כחודשיים לאחר כ-24 שנים בפלקס, מהן 12 שנים בתפקיד המנכ"ל, במהלכן הוביל את פלקס להיות קבלנית שירותי הייצור האלקטרוני הגדולה בעולם, עם הכנסות של 25 מיליארד דולר ב-2018 וכ-200 אלף עובדים ב-100 אתרי החברה ברחבי העולם.

רוואטי (51) מגיעה לפלקס מחברה ענק אחרת: היא שימשה כסמנכ"לית התפעול של חטיבת החשמל בחברת Eaton, המייצרת מערכות הספק לתעשיית החשמל ותעשיות נוספות. מגזר החשמל הוא תחום הפעילות הגדול ביותר של איטון, וב-2018 היה אחראי לכ-13 מיליארד דולר מתוך כלל ההכנסות של 20 מיליארד דולר. עשר שנותיה באיטון בין 2008 ל-2018 היתה רוואטי אחראית גם על פעילות החברה באירופה, המזרח התיכון ואפריקה.

זו היתה למעשה הקדנציה השנייה שלה באיטון. רוואטי נולדה בהודו, שם למדה הנדסת מכונות ועבדה בתחום. בשנות התשעים היא היגרה לארצות הברית והחלה את דרכה באיטון כמפקחת עבודה בתחנת הכוח של איטון באוקלהומה. מרצפת הייצור התברגה לתפקידים ניהוליים בתחומי התפעול ושרשרת האספקה. לאחר מכן עברה לחברת Honeywell וחזרה לאחר כמה שנים לאיטון.

יו"ר מועצת המנהלים מיכאל קאפלאס, מסר: "כישוריה המגוונים של רוואטי בתחומי ההנדסה, הייצור וניהול שרשרת אספקה, יחד עם כושר המנהיגות יוצא הדופן שלה והרזומה המוכח שלה, הופכים אותה לבחירה האידיאלית להוביל את פלקס."

עם מינויה אמרה רוואטי אמרה כי זוהי תקופה רבת הזדמנויות עבור תחום הייצור. "מגמות כמו בינה מלאכותית, דור חמישי וייצור מתקדם משתלבות יחד ומשנים את האופן שבו אנחנו חיים ועובדים. עם פרישה על פני 30 מדינות בעשרות תעשיות, לפלקס יש את רוחב היריעה והעומק על מנת לסייע לחברות לפתח ולהשיק מוצרים חדשניים בקנה מידה גלובלי. אני מצפה בקוצר רוח להמשיך את ניסיונה בן חמישים השנה של פלקס ומעמדה בעולם הייצור."

לפלקס יש פעילות ענפה גם בישראל. היא מעסיקה בישראל כ-4,000 עובדים בשלושה מפעלי ייצור במגדל העמק, באופקים ובמודיעין. בנוסף, היא מפעילה מרכז פיתוח בחיפה.

 

ג'נסל חנכה קו ייצור המוני במפעל של פלקס באופקים

פורסם בתאריך ע"י yochais

[בתמונה: מתוך טקס חניכת קו הייצור באופקים]

חברת ג'נסל אנרג'י (GenCell Energy) מפתח תקווה, המפתחת מערכות גיבוי ואספקת חשמל המבוססות על שימוש בתאי דלק אלקליים (Alkaline Fuel Cells), חתמה על הסכם אסטרטגי עם ענקית שירותי הייצור העולמית פלקס (Flex) לייצור מערכות החברה במתקן הייצור של פלקס באופקים.

ל-TechTime נודע כי בשלב ראשון קו הייצור הייעודי בפלקס יתמקד בייצור מערכת ה-G5 של החברה, וזאת כדי לתת מענה למספר פרויקטים משמעותיים שבהם זכתה החברה, ובהם הסכם לאספקת מערכת הגיבוי לבית החולים הילל יפה בחדרה. בהמשך, יורחב הקו לייצור שתי המערכות החדשים שהחלה החברה לשווק באחרונה, ה-G5rx, העמידה בפני רעידות אדמה, וה-A5, המיועדת לספק חשמל באופן רציף למתקנים באזורים מרוחקים שאינם מחוברים לרשת החשמל.

עוד נודע ל-TechTime כי במסגרת ההסכם, ג'נסל תמשיך לייצר באמצעי הייצור העצמאיים שלה את ליבת המערכת, הממירה את המימן או לחשמל, וזאת כדי לשמור על הקניין הרוחני (IP) של החברה, ואילו בפלקס תיוצר ותורכב המערכת השלמה.

בטקס חניכת קו הייצור באופקים בשבוע שעבר אמר מנכ"ל ג'נסל רמי רשף כי השקת קו הייצור מהווה ציון דרך בפעילות החברה. "בעקבות ההתקנות המוצלחות ב-11 מדינות ברחבי העולם בתעשיות שונות כמו תשתיות, מפעלים ומרכזי שליטה ובקרה. כעת, כדי להאיץ קדימה את הצמיחה שלנו לשלב הבא, אנחנו צריכים להגדיל את יכולות הייצור שלנו. קו הייצור החדש בפלקס מאפשר לנו לעשות זאת במהירות ובגמישות ולממש את יעדי הצמיחה שלנו."

ייצור חשמל נקי באמצעות מימן וחמצן

תא דלק הינה שיטה חלופית לייצור חשמל באמצעות ריאקציה כימית בין מימן לחמצן, הגורמת ליצירה של זרם חשמלי ופליטה של אנרגיית חום. שיטה זו נחשבת לנקייה מאחר שתוצר הלוואי היחיד בתהליך הינו מים, ללא פליטה של גזים מזהמים.

שיטה זו, שהתשתית התיאורטית שבבסיסה פותחה עוד במאה ה-19, הפכה לישימה עוד בשנות החמישים, אך עד השנים האחרונות, בשל עלויותיה הגבוהות, שימשה בעיקר להנעת מעבורות בתחום החלל. ג'נסל הצליחה להוזיל באופן משמעותי את עלויות ייצור החשמל באמצעות פיתוח טכנולוגיית תאי דלק המאפשרת לעשות שימוש במימן ברמה תעשייתית, שהינו זול יותר, וללא שימוש במתכות יקרות כמו פלטיניום כקטליזאטור.

מערכת ה-G5 של ג'נסל

חלופה לסוללות וגנראטורים מבוססי בנזין

החברה השיקה עד כה שלושה מוצרים עיקריים. ה-G5 Long Duration UPS הינה מערכת אל-פסק, המבוססת על תאי-דלק, אשר משמשת כמערכת גיבוי, בהספק של 5 קילו-וואט, למתקני תשתית קריטיים ומערכות חירום, על מנת להבטיח את המשך אספקת החשמל הרציפה גם במקרים של הפסקות ושיבושי חשמל. למערכת יש מספר יתרונות על פני מערכות אל-פסק אחרות. בשונה מסוללות, המסוגלות לאחסן חשמל בכמות מוגבלת, ה-G5 מאפשרת לייצר חשמל ללא הגבלה כל עוד קיים מלאי של מימן, ובניגוד לגנראטורים מבוססי בנזין היא אינה פולטת גזים מזהמים. כמו כן, היא אינה תלויה בתנאי מזג האוויר כמו מערכות סולאריות.

בחודש שעבר דיווחה ג'נסל כי בית החולים הילל יפה בחדרה רכש את המערכת והיא תשמש לאספקת חירום של חשמל במחלקה הקרדיולוגית בבית החולים. זהו בית החולים הראשון בישראל שעושה שימוש במערכת אל-פסק מסוג זה. ל-TechTime נודע כי ישנם עוד מספר בתי חולים בישראל המגלים עניין במערכת, וזו אחת הסיבות להרחבת יכולות הייצור באמצעות ההסכם עם פלקס.

מערכת ה-G5rx דומה במהותה ל-G5, אך היא כוללת כלוב מגן המבטיח את תפקודה גם במקרים של רעידות אדמה. באחרונה קיבלה המערכת בארצות הברית אסמכת עמידות בפני רעידות אדמה (IEEE 693), מה שיאפשר את שיווקה למתקנים באזורים המועדים לרעידות אדמה.

בניגוד לשתי מערכות ה-G5, המשמשות כמערכות גיבוי, ה-A5 היא מערכת ראשית לאספקה רציפה של חשמל עבור מתקנים באזורים מרוחקים שאינם מחוברים לרשת החשמל. ה-A5 נבדלת מה-G5 גם במקור המימן עבור תאי הדלק. בעוד ה-G5 מתבססות ישירות על מימן, תאי הדלק ב-A5 מפיקים את המימן מאמוניה. אמוניה זולה יותר ממימן וניתן לאחסנה במיכלים גדולים יותר ועל כן היא מתאימה יותר לשמש כחומר גלם במערכת חשמל ראשית באזורים מרוחקים שבהם אין תשתית לאספקת מימן.