סיגייט ניקנסה ב-300 מיליון דולר בגלל מכירת כוננים לוואווי

חברת סיגייט (Seagate) תשלם קנס בהיקף של 300 מיליון דולר שהוטל עליה על-ידי משרד המסחר האמריקאי, בגלל עקיפת הסנקציות שהממשל האמריקאי הטיל על חברת וואווי הסינית במסגרת מלחמת הסחר בין סין וארה"ב. משרד המסחר האמריקאי האשים את סיגייט במכירת 7.4 מיליון כוננים בהיקף של 1.1 מיליארד דולר בין אוגוסט 2020 וספטמבר 2021, זאת לאחר הטלת העיצומים על וואווי. המשרד דיווח שבניגוד לסיגייט, שתי יצרניות כוננים גלובליות מתחרות הפסיקו את מכירת הכוננים לוואווי. כתוצאה מכך הפכה סיגייט לספק יחיד, ואף חתמה עם וואווי על הסכם אספקה נוסף לשלוש שנים.

הקנס נקבע לאחר משא ומתן בין סיגייט ובין משרד המסחר האמריקאי. החברה תשלם אותו בתשלומים רבעוניים של 15 מיליון דולר לרבעון במהלך חמש השנים הבאות. התשלום הראשון יתבצע בחודש אוקטובר 2023. גובה הקנס נקבע בהסכם פשרה שנחתם בין סיגייט ובין משרד המסחר. החברה מסרה שהיא שקלה אפשרות לבקש סעד משפטי, אולם החליטה לבסוף על הגעה להסכם פשרה, בין השאר בגלל עלות התביעה וגובה הקנס שהיא עשויה לקבל במידה ותפסיד במשפט נגד הממשל האמריקאי.

ירידה חדה במכירות הרבעוניות

מיד לאחר החתימה על הסכם הפשרה, פירסמה סיגייט את הדו"ח הכספי לרבעון שהסתיים במרץ 2023. מכירות החברה ירדו מכ-2.8 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד, לכ-1.8 מיליארד דולר השנה. שולי הרווח התכווצו מ-28.8% לכ-17.2% בלבד. החברה דיווחה על הפסד נטו של 433 מיליון דולר, בהשוואה לרווח נטו של 346 מיליון דולר לפני שנה.

מנכ"ל החברה, דייב מוסלי,  אמר שהצטברות מלאים אצל הלקוחות הביאו להזמנות מעטות מהצפוי אצל חלק מהלקוחות הגדולים ביותר של החברה. "אנחנו צופים עלייה בדרישה בחודשים הבאים. כדי להתמודד עם המגמה הזאת אנחנו נוקטים במספר פעולות אגרסיביות אשר יביאו להפחתת העלויות שלנו". יכול להיות שהוא רומז על סבב פיטורים מתוכנן בחברה. המשקיעים בבורסה לא אוהבים את ההתפתחויות האחרונות, ובשבוע האחרון ספגה המנייה ירידה חדה מכ-67 דולר לקצת מעל 56 דולר. כיום החברה נסחרת לפי שווי שוק של כ-11.7 מיליארד דולר.

החרם על וואווי פגע בתוצאות הרבעוניות של טאואר

המכירות של חברת טאואר סמיקונדקטור ממגדל העמק (Tower Semiconductor) צמחו ברבעון השני בכ-1% והסתכמו בכ-310 מיליון דולר בהשוואה למכירות של כ-306 מיליון דולר ברבעון השני של 2019. הרווח הנקי של החברה ירד במעט, מכ-21 מיליון דולר אשתקד לכ-19 מיליון דולר השנה. בחישוב חצי שנתי ירדו מכירות החברה מכ-616.2 מיליון דולר ב-2019 לכ-610.2 מיליון דולר במחצית 2020. בעקבות הדו"ח צנחה המנייה בנסד"ק בכ-11.5% והעניקה לחברה שווי שוק של כ-2.2 מיליארד דולר.

במהלך שיחת הוועידה שלאחר פרסום הדו"חות, סיפר המנכ"ל ראסל אלוונגר שהמכירות של רכיבי סיליקון גרמניום עדיין נמוכות מהתחזית, וייחס את הדבר בחלקו לחרם שמדינות רבות הטילו על חברת התקשורת הסינית וואווי. אלוונגר: "אני מעריך שהמכירות של סיליקון גרמניום ברבעון השלישי יהיו נמוכות מהרבעון השני. שמענו לקוחות המדברים על התאוששות, אבל לא ראינו את זה.

"אני יודע שלחרם על חברת וואווי היתה השפעה. אומנם הצלחנו להקל על חלק מההשפעות עלינו של החרם הזה, אבל הוא פגע בתחזית שלנו לרבעון השני. בגלל החרם על וואווי לקוחות ביטלו או דחו הזמנות, ואני חושב שאנחנו עומדים לראות את זה גם ברבעון השלישי". להערכתו, בסופו של דבר המכירות של רכיבי סיליקון גרמניום יעלו – השאלה היא רק מתי. "אין בכלל שאלה בנוגע להמשך הגידול בתעבורת המידע ואין בכלל ספק בכך שאנחנו מייצרים רכיבים שהם חיוניים עבור תעבורת המידע. יש לנו נתח שוק גבוה מאוד בתחום הזה ואנחנו לא מאבדים אותו, במקרים מסויימים אנחנו אפילו מגדילים אותו".

השקעה של 120 מיליון דולר בהרחבת קו הייצור

לפי תחזית החברה, המכירות ברבעון השלישי יסתכמו בכ-320 מיליון דולר. המנכ"ל אלוונגר טען שמדובר בהצלחה גדולה מאוד מכיוון שהחברה הצליחה שלא להיפגע מהירידה במכירות השבבים המאפיינת את שנת הקורונה. סימן מעודד מבחינת טאואר נעוץ בעובדה שהיא מרגישה צמיחה במכירות בתחומי הליבה המתחדשים של התעשייה: רכיבים עבור שוק מערכות הדור החמישי, צמיחה בתחום הפתרונות עבור מרכזי נתונים, במיוחד בתחום התקשורת האופטית (SiPho), וצמיחה בתחום חיישני התמונה שלה.

לאור זאת היא החליטה להאיץ את תוכנית ההשקעות בהרחבת קיבולת הייצור של המפעל באוזו, יפן. טאואר השקיעה בשנה האחרונה כ-120 מיליון דולר בהרחבת קו הייצור ביפן המייצר שבבים בפרוסות סיליקון בקוטר של 300 מ"מ. בימים אלה נמצאות המכונות החדשות בתהליכי התקנה במפעל, ועד לסוף השנה הקו אמור להתחיל לעבוד באופן סדרתי.

שוק היעד רכב, וחיפוש עסקת רכישה

במקביל, היא מחזקת את פורטפוליו המוצרים לתעשיית הרכב: אלוונגר גילה שבוצעו בהצלחה הניסויים הראשונים בשבב LiDAR שהיא מייצרת עבור חברת Lumotive האמריקאית, שביל גייטס השקיע בה. החברה פיתחה טכנולוגיה לייצור LiDAR שלם בשבב (Liquid Crystal Metasurface), אשר משתמש בין השאר בחיישן אופטי של טאואר סמיקונדקטור. החברה גם חתמה על הרחבת הסכם שיתוף הפעולה עם Vishay-Siliconix בתחום הייצור של רכיבים לתעשיית הרכב.

אלא שכיום היא מחפשת שווקים חדשים. מכיוון שכ-70-85 מיליון דולר מהמכירות הרבעוניות הן מכירות על-פי הסכם קבוע עם פנאסוניק, המכירות "האורגניות" של החברה נאמדות בכ-220-230 מיליון דולר. אלוונגר אמר שהחברה מחפשת רכישה אשר תרחיב את שוק היעד שלה. "אנחנו מחפשים בחוץ הזדמנויות צמיחה. יש לנו נסיון טוב במיזוגים ורכישות, וזה טוב גם למוכר וגם לקונה. אבל צריך לזכור שלא פשוט לסגור עיסקה כאשר קשה לשבת ביחד, פנים מול פנים".

מלחמת סחר: תוכנית ההתנתקות של פלקס מסין

מלחמת הסחר והאיסור שהטיל הממשל האמריקאי על חברות אמריקאיות לעשות עסקים עם וואווי (Huawei) הסינית, פוגעים בחברות טכנולוגיה אמריקאיות רבות. אחת הנפגעות העיקריות היא חברת פלקס (Flex) הנחשבת לקבלנית הייצור האלקטרוני השלישית בגודלה בעולם. לא רק שהיא איבדה (לפחות לפי שעה) את לקוחתה הגדולה ביותר בסין, אלא שכעת היא גם עומדת בפני תביעת נזיקין גדולה שוואווי מתכוונת להגיש כנגדה. התסבוכת הזו דוחפת את פלקס להאיץ את יישום תוכנית הארגון מחדש של המנכ"לית רוואטי אדווייטי, אשר צפויה להתבטא בצמצום משמעותי בכוח העבודה בסין ובפעילות המסחרית מול לקוחות סיניים.

"בעקבות ההתפתחויות הגיאו-פוליטיות האחרונות ואי-הוודאות שהשפיעה בעיקר על לקוח אחד שלנו בסין, החלטנו להאיץ את יישום ההחלטה האסטרטגית שלנו להפחית את החשיפה שלנו למוצרים תנודתיים בסין ובהודו, ולהתחיל בפעולות ממוקדות של שינוי במבנה העסקי של החברה", הסבירה המנכ"לית רוואטי בשיחה עם משקיעים לאחר פרסום דו"ח הרבעוני לפני מספר שבועות. החברה דיווחה על ירידה של 3% במכירות להיקף של כ-6.2 מיליארד דולר.

הפוליטיקה הפכה את וואווי ופלקס ליריבות

חברת פלקס היא קבלנית ייצור מרכזית של וואווי (לצד פוקסקון הטאיוואנית) ומייצרת עבורה מכשירי סמארטפון ותחנות בסיס לדור החמישי. שיתוף הפעולה שלה עם וואווי נמשך שנים רבות, ותורם לפלקס הכנסות של כמה מאות מיליוני דולר בשנה. אולם האמברגו של ממשל טראמפ אילץ את פלקס לנתק באופן כמעט מיידי את קשריה עם וואווי. ניתוק היחסים הבהול הוביל למחלוקת בין שתי החברות. לפני כשבועיים דיווחה סוכנות רויטרס שוואווי הגישה לפלקס התראה לפני תביעה.

וואווי טוענת שפלקס מחזיקה במתקני הייצור שלה בסין סחורה של וואווי בשווי של כ-700 מיליון יואן (100 מיליון דולר). על-פי הדיווח, במכתב ההתראה טוענת וואווי שפלקס התעלמה מהחוק הסיני בכך שבמשך חודשיים לאחר הטלת האמברגו במאי, סרבה פלקס להחזיר לוואווי ציוד ייצור, חומרי גלם, ומוצרים חלקיים המצויים במפעל של פלקס בעיר Zuhai. פלקס הודיעה שהיא מנסה ליישב את המחלוקת מול וואווי, אך כעת נראה שהסכסוך עשוי להגיע לבית המשפט במתכונת של תביעה בהיקף של מאות מיליוני דולרים.

הושבתו שני מפעלים בסין

סין היא אחד מאתרי הייצור המרכזיים של פלקס בעולם: היא מעסיקה בסין כ-50,000 עובדים, המהווים כרבע מכוח העבודה העולמי שלה. באחרונה דווח בתקשורת הסינית כי פלקס צפויה לפטר כ-10,000 עובדים במפעליה ב-Changsha וב-Zhuhai, שבהם נמצאים קווי הייצור הייעודיים שהיא הקימה פלקס עבור וואווי, שפעילותן כמעט ומושבתת לאור הנסיבות.

ואולם, נראה שלא מדובר רק בבעיה נקודתית מול וואווי. המנכ"לית רוואטי שנכנסה לתפקידה לפני כחצי שנה, מובילה בחודשים האחרונים תהליך מקיף של שינוי במיקוד העסקי של החברה, שמטרתו לעבור משווקים תנודתיים ובעלי שולי רווח נמוכים למגזרים בעלי שיעורי ריווחיות גבוהים יותר. כעת, בעקבות הסכסוך עם וואווי, פלקס החליטה להאיץ את יישום התוכנית, שמשמעותה בפועל היא נסיגה חלקית מאחד השווקים הגדולים בעולם.

האם השינוי המבני יוביל לצמצום כוח העבודה?

פלקס מחולקת לארבע חטיבות פעילות עיקריות: HRS (בעיקר אוטומוטיב ומכשור רפואי), IEI (תעשייה ומגזרים מתפתחים אחרים כמו אנרגיה), CEC (תקשורת ומחשוב ארגוני), ו-CTG (מוצרי צריכה). בכל אחת מהחטיבות הללו פלקס בוחנת מחדש את תמהיל המוצרים, במטרה להתמקד במוצרים בעלי ריווחיות גדולה יותר. מהדו"ח האחרון עולה שהחטיבה שהציגה את שיעור הריווחיות הנמוך ביותר היתה חטיבת CEC, שנפגעה עקב הבעיות עם סין והן ובשל הקיפאון של שוק התקשורת ההודי (שממנו סובלת גם סרגון הישראלית).

מעניין יהיה לעקוב ולראות כיצד התהליכים המבניים הללו משפיעים על כוח העבודה של פלקס ברחבי העולם, ובייחוד בסין. התמקדות במוצרים בעלי ריווחיות גבוהה ושינוי מבני הם פעמים רבות תהליכים המובילים להתייעלות וצמצום בכוח העבודה. פלקס צופה שהתהליכים המבניים האלה יהיו כרוכים בעלויות של 145-265 מיליון דולר בשנה הפיסקאלית הקרובה, אך בסופו של דבר יובילו לעלייה בריווחיות ולהפחתה בעלויות. "אנחנו מחויבים להיות בררניים ולהתמקד בלקוחות ובמוצרים יציבים", הסבירה רוואטי.

יפן מצטרפת לאמברגו המוטל על וואווי ו-ZTE

החזית נגד חברות הטכנולוגיה הסיניות הולכת ומתרחבת. על פי דיווח בסוף השבוע בסוכנות הידיעות רויטרס, גם ממשלת יפן מתכוונת לאסור על גופים ממשלתיים לרכוש ציוד תקשורת של וואווי (Huawei) ו-ZTE הסיניות כחלק מהמעבר לרשתות דור חמישי, וזאת מתוך חשש שהציוד הסיני ישמש כ"סוס טרויאני" שיאפשר לממשל הסיני לבצע פעולות ריגול ומתקפות סייבר.

על-פי הדיווח, הממשלה היפנית צפויה כבר השבוע לעדכן את תקנות הרכש הממשלתיות באופן שימנע בפועל רכישת ציוד משתי יצרניות ציוד התקשורת הסיניות. בתדרוך לתקשורת המקומית בסין, הביע שר החוץ הסיני דאגה לנוכח הדיווח על כוונת ממשלת יפן.

בכך מצטרפת יפן לאוסטרליה ולארצות הברית, שהחלו לנקוט צעדים דומים במטרה לדחוק את החברות הסיניות ממהפכת הדור החמישי. מי שהובילה את המהלך הבינלאומי היתה ארצות הברית, שמנהלת מול סין מאבק רחב היקף על ההגמוניה הטכנולוגית, שכולל בין היתר מלחמת סחר והגבלות רגולטוריות נוקשות על רכישת חברות טכנולוגיה אמריקניות על ידי גורמים סיניים.

בחודש אוגוסט אשרר הממשל בארצות הברית הצעת חוק האוסרת על חברות ממשלתיות וקבלני משנה של הממשל להשתמש בציוד תקשורת קריטי של יצרניות סיניות. מספר ימים לאחר מכן, הוציאה ממשלת אוסטרליה הוראה שלמעשה תמנע גם כן מיצרניות ציוד התקשורת סיניות מלהשתתף בתוכנית הממשלתית לשדרוג תשתיות התקשורת במדינה לדור החמישי (5G), וזאת מטעמים של "ביטחון לאומי". גם שכנתה של אוסטרליה ניו-זילנד נקטה בצעדים דומים.

BT הבריטית מסירה ציוד של וואווי מהתשתית שלה

גם חברות טכנולוגיה פרטיות החלו להצטרף למה שהולך ומסתמן כאמברגו בלתי רשמי על החברות הסיניות. בשבוע שעבר הודיעה ענקית הטלקום הבריטית BT Group שבכוונתה להסיר ציוד תקשורת מתוצרת וואווי שמותקן בתשתית תקשורת המובייל של החברה לרשתות דור שלישי ודור רביעי. ב-BT ניסו להכחיש כי מדובר במהלך המכוון כנגד חברות סיניות וטענו כי מדובר בהתאמת הארכיטקטורה של רשתות הסלולאר של החברה, שלמעשה הוקמו על ידי מפעילת הסלולאר EE, שנרכשה ב-2016 על ידי BT.

מהפיכת הדור החמישי לא תספק רק תקשורת בקצב מהיר מאי פעם, היא תהווה תשתית תקשורת של ערים חכמות, מכוניות אוטונומיות והתקני IoT. מומחי ביטחון חוששים שציוד תקשורת רגיש מתוצרת סין שישולב ברשתות התקשורת החדשות ישמש "סוס טרויאני", שיאפשר לממשל בסין לעשות שימוש לרעה בבציוג המיוצר על-ידי חברות סיניות.

החשש של מדינות המערב נובע מהממשק הבעייתי בין חברות התקשורת בסין לבין הממשל המרכזי. על פי החוק הסיני, חברות מחויבות "לתמוך ולשתף פעולה עם פעילות המודיעין של הממשל." בוואווי טענו בתגובה כי לממשל בסין אין כל השפעה על הפעילות של החברה, אך נראה שההכחשות הללו אינן משכנעות את מדינות המערב.